פרוטוקול ועדה
כנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 391
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (06 בינואר 2026), שעה 11:12
סדר היום:
<< נושא >> העלאת המודעות לשימור פוריות האישה באמצעות הליך הקפאת ביציות ותנאי הזכאות להליך << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
לימור סון הר מלך – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
מוזמנים:
טליה אלדר-גבע
–
מנהלת מחלקה פריון והולדה, משרד הבריאות
טל פוקס
–
לשכה משפטית, משרד הבריאות
פלורה קוך דווידוביץ
–
מרכז המחקר והמידע, הכנסת
מלכהלי בלוי חנוכה
–
דוקטורנטית לסוציולוגיה, מנהלת השדולה למען האישה החרדית והדתית, הכנסת
גליה בירנבאום
–
מנהלת השדולה לפריון והולדה בראשות חה"כ מיכל וולדיגר, הכנסת
ד"ר ירון אביב
–
סגן המנהל הרפואי, כללית מושלם
יריב גדעוני
–
מנהל מב"א נתניה, אחראי תחום פוריות מרכז, כללית שירותי בריאות
חגית מועלם
–
פסיכולוגית, קופת חולים כללית
ד"ר חני פל
–
רופאת נשים מחוזית, מכבי מחוז דרום
רוני חיות
–
ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות
פרופ' איתי יוסף כהן
–
ראש מכון דורות
הרב משה שלזינגר
–
יו"ר עמותת פרי חיים
מוריאל ירחי
–
ראש תחום שימור פוריות, מכון פוע"ה
פרופ' גליה אורון
–
מנהלת יחידת IVF, איל"ה
ישראל שור
–
אח שכול
מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל
רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות
<< נושא >> העלאת המודעות לשימור פוריות האישה באמצעות הליך הקפאת ביציות ותנאי הזכאות להליך << נושא >>
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אנחנו מתחילים את הדיון, בבקשה. י"ז בטבת התשפ"ו. נושא הדיון הוא העלאת המודעות לשימור פוריות האישה באמצעות הליך הקפאת ביציות ותנאי הזכאות להליך. הדיון שלנו כעת עוסק באחד הנושאים המשמעותיים ביותר עבור נשים בישראל – שימור פוריות. אנחנו נמצאים בעידן שבו הטכנולוגיה הרפואית מאפשרת לנשים לקחת את עתידן בידיהן, אך הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה. כדי שאישה תוכל לקבל החלטות נכונות לגבי חייה, עליה להחזיק במידע המלא, המדויק והזמין ביותר.
כפי שאמרנו לאורך כל הבוקר, אנחנו מחויבים לרפואת הנשים בישראל, והמחויבות הזו כוללת גם את הזכות של כל אישה לדעת מהן האפשרויות העומדות בפניה לשמירה על פוריותה.
אחנו נעסוק היום במספר נושאים, אנו מזהים פער משמעותי במודעות של נשים להליך הקפאת הביציות: מתי כדאי להתחיל בו, מהם הסיכויים ומהן ההשלכות? מידע רפואי זה חייב להיות נגיש וברור, ולא להישאר רק בחדרי החדרים של הרופאים המומחים. נשים רבות אינן מכירות את תנאי הזכאות להליך, הן במסלולים הציבוריים והן במסגרת הביטוחים המשלימים. עלינו לוודא שהקריטריונים ברורים ושקופים כדי שכל אישה תדע מה בדיוק זכויותיה.
עלינו לבחון האם תנאי הסף הקיימים כיום תואמים את המציאות ואת צרכי הנשים בישראל, ולראות כיצד ניתן להקל על הגישה להליך עבור אלו הזקוקות לו. הידע הוא כוח, כשאנחנו מעלים את המודעות, אנחנו מעניקים לנשים את היכולת לתכנן את עתידן מתוך ביטחון ובשקט נפשי. המטרה היא להבטיח שמשרד הבריאות וקופות החולים יפעלו באופן אקטיבי להנגשת המידע לכל אישה, בכל מגזר ובכל מקום בארץ.
אני מבקשת להתחיל בשמיעת הגורמים במקצועיים על תמונת המצב הנוכחית של הזכאות והמודעות להליך בישראל. לפני כן נמצא איתנו ישראל שור, אב שכול. אנחנו נשמח לשמוע דברים מפיך.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
תודה רבה חברת הכנסת היושבת בראש, לימור סון הר-מלך. אני לא אב שכול, אני אח שכול.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אח שכול. אוקיי, זו פעם ראשונה שאני רואה אותך.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
נכון, אני רואה אותך מטבע הדברים הרבה, אבל אני פחות מוכר. מטבע הדברים אני גם לא אדבר על הדברים שרלוונטיים לוועדה, אני אדבר על דברים שקרובים לליבי שזה השכול.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, לחלוטין, אנחנו מכירים.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
את כמובן מכירה את הנושא מקרוב, אני יודע. שמי ישראל שור, אני אח שכול. אחי הבכור אבידע נפל בלבנון. מאז ה-7 באוקטובר הצטרפו אלפי משפחות למעגל שכול שלא נגמר, הורים, אחים, ילדים, זקנים, אלמנות.
אני מגיע לכנסת מדי שבוע לא בשבילי, אני מגיע כי יש כאן מדינה שמדממת ואתם מסרבים להסתכל לה בעיניים. במקום שהאולמות האלו יהיו מלאים במשפחות שכולות, במשפחות שהתפרקו, באזרחים שאיבדו את ביתם, את פרנסתם, את האמון, אתם יושבים כאן ומפרקים את המדינה הזאת. במקום אחריות – חקיקה, במקום חשבון נפש – הסתה. ובמקום טיפול בפצע של ה-7 באוקטובר – אתם מעמיקים אותו.
אל תעמידו פנים שאתם לא יודעים. אתם יודעים אתם יודעים שהבייס לא מחפש אמת. הוא מחפש דם, שיסוע, אויב מבפנים. ואתם גם יודעים את הדבר החמור מכל, שום דבר ממה שקורה כאן לא קורה במקרה. הכול עבר ועדיין עובר דרך שולחנו של אדם אחד, לא המערכת, לא הפקידים, לא היועצת, לא נשיא העליון, בנימין נתניהו. היוצת המשפטית לממשלה ובית המשפט לא חוסמים את רצון העם. הם המעט שנשאר בין אזרחים שבורים, כואבים, מבולבלים לבין שלטון שעושה שימוש ציני בכאב שלהם. אזרחים שמאמינים למנהיג שיחלץ אותם מהבור בזמן שהוא משתמש בהם כדי להיחלץ ממשפטו ומבגידה שיצאה מלשכתו.
ואני שואל אתכם לא כסיסמה אלא כדרישת אחריות: איפה אתם? איפה האחריות שלכם כלפי המשפחות ששילמו את המחיר היקר מכל בגלל כישלון והפקרה של מי שעמד בראש המערכת? איך ייתכן שאיש מכם לא יזם חוק אחד, גוף אחד, ועדת אמת אחת שתעסוק במה שקרה כאן? איך ייתכן שהכנסת דנה בהכול חוץ מהדבר שקרע את המדינה?
תדעו לא חוק מהשתמטות חשוב יותר מהשכול, לא חוקי התקשורת חשובים יותר מהעובדות, לא סגירת גלי צה"ל, לא חנינות ולא הדחות חשובים יותר מהשאלה הפשוטה: איך הפקרתם אזרחים ומי ייתן על כך את הדין?
חברי הקואליציה, יושבי ראש הוועדות, כל הצבעה שלכם, כל שתיקה שלכם, כל משמעת קואליציונית היא בחירה לא טכנית, לא פוליטית – בחירה מוסרית. אתם חושבים שהצמדות לכיסא, לנתניהו תציל אתכם, אבל תדעו הוא מחפש הוא מחפש לברוח וכשהוא יברח אתם תישארו כאן לבד מול הציבור, מול ההיסטוריה, מול הילדים שלכם שתצטרכו להסביר איפה הייתם כשהדמוקרטיה קרסה?
עוד לא מאוחר, עוד אפשר לעצור, עוד אפשר לבחור בהתאם לצו מצפונכם ואני יודע שהוא שם. לפני הכיסא היו נאמנים למצפון שלכם, לכאב של המשפחות, לזכר הנופלים ולצלם האדם, צלם האלוהים שבתוככם. אם לא תובילו את שיקום המדינה באזרחיה. ההיסטוריה תזכור שלא נכשל רק שנכשלתם אלא גם בחרתם שלא לתקן. תודה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה. מפאת כבודך, יש שם דברים שהם לא מדויקים, אבל אני חושבת שאם היה לי זמן הייתי יושבת ומדייקת את הדברים שנאמרו שם. אני בטוחה שהדברים נאמרים מכאב אמיתי, מדאגה אמיתית. יש דברים שאם היינו נפגשים פנים אל פנים, אני חושבת שהדברים היו נראים אחרת ונשמעים אחרת.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
בגלל שאני נושא את כאב המשפחות אני מוכן להיפגש עם כל צד.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
נכון, אבל משפחות וכאבים ועמדות יש... אתה יודע. כל אחד נושא את הכאב שלו עם העמדה שלו ועם איך שהוא רואה איך שהדברים קרו ומה הגורמים למציאות שאנחנו נמצאים ולמה שמדינת ישראל עברה פה. אבל לצד זה, לאף אחד אין אפוטרופסות על הכאב וזה שלכולנו יש דעות ועמדות של איך הדברים צריכים להיראות ומה הדברים שצריכים להיעשות, וכולנו רוצים ודואגים באמת.
עוד פעם, אני לא משייכת לאנשים – אולי יש אנשים שישייכו להם רוע או דברים כאלה – אני לא מסתכלת ככה. אני מאמינה שכולם רוצים את טובת המדינה ופשוט חושבים אחרת איך להגיע לשם. זה כל האירוע.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
חברת הכנסת סון הר-מלך, את יזמת פה דיון בנושא השכול בוועדה שלך? הרי זו ועדת בריאות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אבל הלומי קרב כן.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
הם הגיעו לכאן, לא? את יזמת. זה מה שאני מבקש ממך.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
קודם כל, אני שבוע וחצי יושבת ראש הוועדה. אבל כל הסוגיות של פוסט-טראומה והתמודדות של נוער הם נושאים שיעלו בוועדה. אני מציעה לך ללכת לבדוק מה עשיתי בשבוע וקצת שהייתי פה. אתמול היו פה משפחות עם ילדים עם תסמונת רט, זו תסמונת שאף אחד לא מכיר וזו התמודדות בלתי נתפסת שאין לה מענה והטיפולים... אנחנו עושים פה דברים שבאמת אנחנו חושבים שמיטיבים עם מדינת ישראל ואני לא משייכת לאף אחד רצון נגטיבי או שלילי. ובאותו אופן יש לי ציפייה שתבחנו אותי לא דרך הפריזמה, תבנו את העשייה שלנו לא דרך הפריזמה של מה שהתקשורת מספרת, או מה באמת כל הרעש שדיברת עליו, שמייצר פה פילוג, אלא באמת באופן אמיתי ואובייקטיבי לעבודה, ובחינה אמיתית של הדבר הזה. ואני מבטיחה לך שאם תבחן את הדברים באופן הזה, אתה תראה שחלק ניכר מהדברים שייחסת לנציגי הציבור.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
אני אומר משפט אחרון לפני שתצטרכי לעבור פה לדיון. אני כבר יושב פה שנה וחצי ומסתובב בין הוועדות, מיכל מכירה אותי מצוין, הייתי כבר גם אצל איתמר לפני זה. אני יושב בכל הוועדות ומדבר על הדברים, כך שאני מכיר את חברי הכנסת מה שנקרא מישבני, לא מסיפורים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כחברה בוועדת חוץ וביטחון, הובלתי הרבה מאוד דיונים שקשורים ממש לבחינה של... אני יושבת בוועדת המשנה של חקירת ה-7, אנחנו רוצים תשובות, כולם רוצים תשובות. אני יכולה לומר לך ששלושה שבועות לפני, ישבתי בוועדת חוץ וביטחון – זה לא לדיון הזה – וישבו בכירי מערכת הביטחון שהסבירו לנו בהסברים מאוד, הוא מדהים. למה צריך להגדיל את מכסת הכניסה של הפועלים מעזה לישראל? כשאנחנו רואים במודיעין גלוי אותם מתאמנים ויושבות שמה שתי מי שאתם מגדירים אולי כקיצוניות ומזדעקות על זה ואומרות: אנחנו רואים אותם מתאמנים על הגדר, אנחנו רואים את הבכירים שלהם מדברים על איזשהו אירוע שהם הולכים לעשות לנו, אתם רוצים להגדיל את מה שנכנס משם? ומסבירים לנו שהחמאס מורתע ושזה לא באינטרסים. באמת, בהסברים מאוד מאוד מלומדים והגיוניים כאילו, אבל אתה רואה את המציאות.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
אני אגיד לך את המציאות. אני יושב במאהל מול הכנסת כבר שנתיים, ומולנו יושב מאהל של הלומי הקרב שדיברת עליהם.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
נכון.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
ודווקא בשתי הקיצוניות האלה נולד שם דיאלוג מדהים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
נכון, וזה מהמם בעיניי.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
אנחנו יושבים איתם פה בוועדות ואנחנו תומכים בהם, אנחנו מחבקים אותם ואנחנו מכירים אותם ואפילו הוזמנתי למניין ביום שישי האחרון כשהייתי שמה. אבל מטבע הדברים אני לא מדבר על הדברים האלה, אני מדבר על שינוי, זה קודם כל על לקיחת אחריות ועל כאילו לתת מקום לכל המשפחות האלה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
ישראל, אתה יודע, את הדיאלוגים האלה אני חושבת שאנחנו יכולים, אני חושבת שאם נשב, אתה ברור לי שתופתע לחלוטין ואני אשמח מאוד להיפגש.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
אני אשמח.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אנחנו רוצים להתחיל את הדיון, אז אפשר לדבר פה עם היועצים שלי, הצוות שלי שהרגע יצא, יתקשר ביניכם.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אני אשמח להיפגש ולשבת.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
נפגשתי כמעט עם כל יושבי ראש הוועדה בדיוק על פי היוזמה הזו שאמרו להידבר ודיברתי ונפגשנו.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אני חושבת שדברים יראו אחרת לחלוטין. אז תודה רבה ותודה על הדברים. טוב, פרופסור טליה גבע אלדר, מנהלת מחלקת פריון והולדה במשרד הבריאות. בבקשה טליה היקרה.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
בוקר טוב, אין ספק שנושא של שימור פריון זה נושא שראוי לדבר עליו, ומשרד הבריאות גם מכיר בחשיבות שלו והוציא בדיוק לפני שנה, בדצמבר שנה שעברה, חוזר שמתייחס לשימור פוריות, שמתייחס לדרך, לתורה וכולי. אז ככה שהנושא ודאי קרוב לליבנו וחשוב.
השאלה שעומדת כאן לדיון היא לא האם צריך לשמר ביציות והאם כל אחת אפשר לשמר ביציות נגיד בין גיל 30 ל-41, והאם נכון להציע לכל אחת לשמר פוריות בגיל 31? ועוד אחורה. האם נכון ליידע ואיך ליידע? זה נושא אחר שהוא נושא מקצועי.
אני רוצה רגע להגיד כמה דברים אישיים בכובע שלי כרופאת פריון ולא רק בכובע במשרד הבריאות, הנושא הוא קשה. לא כל הנשים שיזמתי שיחה איתן – אני באופן אישי מהניסיון שלי שאני יזמתי שיחה איתן כשהגיעו לדבר על משהו אחר - לא כולם קיבלו את זה בדרך יפה. הרבה פעמים זה מכניס את האישה ללחצים שהיא לא חשבה עליהם מראש, שהיא לא רצתה שאני אדבר על זה, שהיא לא ביקשה ממני לדבר על זה, שהיא כעסה עליי מאוד שהעליתי את הנושא.
זה לא נושא שמובן מאליו כמו ממוגרפיה, שבגיל 50 את מקבלת SMS מהקופה: לכי לעשות ממוגרפיה, ששם זה נושא של הצלת חיים – מקבלים את זה. גם אם זה מרגיז באותו רגע שאת מקבלת את זה, זה ברור שצריך לעשות את זה. פה זה סיפור אחר.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
יש נשים שיאמרו לך שזה גם הצלת חיים עבורן, שהמידע הזה הוא היה מידע שחיים זה לא רק.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
הוא קשור לשאלה אם הם יהיו אימהות או לא.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
נכון, ויש נשים שבשבילן זה סוגיה של חיים.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
אבל בכל זאת זה לא אותו דבר כמו ממש חיים ומוות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אני לא מסכימה איתך, חולקת עליך.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
טוב, אני לא אענה. השאלה באמת איך לעשות את זה? השאלה באמת איך שהציבור יידע שיש אפשרות לשמר פריון בלי לפגוע בנשים, בלי לעשות את זה בצורה שתהיה לא נכונה? והדיון המקצועי בין הגורמים המקצועיים מחוץ למשרד הבריאות אם ואיך לעשות את זה כבר לבש הרבה פנים. האיגוד הגינקולוגי, האגודה הישראלית לחקר הפוריות, דנו בזה לפני 15 שנים ויותר איך ליידע? והיו ניסיונות לכל מיני דברים שלא צלחו, שלא היו נכונים, שפגעו בציבור, שגרמו לתגובות שליליות מצד הציבור. ככה שזה נושא שצריך לחשוב טוב טוב איך לעשות אותו בלי לפגוע. לגמרי לא מובן מאליו שהדרך הנכונה היא לדרוש מכל רופא משפחה, כשאישה באה לדון על משהו אחר, גם ליידע, גם למצוא את הזמן וגם לתת את כל האינפורמציה.
יתרה מזו, זה נושא שיש עליו ויכוח לא רק בארץ אלא גם בכל העולם. קודם כל, אנחנו יודעים שמבין הנשים שמקפיאות ביציות לשימור פוריות בעולם, במעקבים של 20 שנה ועד 25 שנה, אולי 20% מאלה שמקפיאות יבואו בסופו של דבר להשתמש בביציות האלה. בישראל משנת 2011 מקפיאים ביציות ובינתיים 11% מהנשים בכלל מעוניינות להשתמש בביציות האלה. זאת אומרת, רוב הנשים, בעיקר נשים צעירות בגיל 30 עד 35.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אבל אין לכם אבל נתונים, איך אתם יכולים לדעת מה ההיקפים?
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
א', יש לנו נתונים חלקיים, כמו שאמרתי. 11% מהנשים במדינת ישראל שהקפיאו ביציות משתמשות בהן. והגיל הממוצע זה כאלה שהקפיאו ביציות בגיל 38. זאת אומרת שהשאלה אם לכל אישה בגיל 30 צריך לדון על שימור פריון? זה שאלה, זה לא מובן מאליו.
דבר שני, צריך שוב ושוב לזכור ששימור פוריות ושאיבת ביציות והזריקות שמתחייבים לקחת אותם לפני כן, זה לא כוס תה, זה טיפול שיש לו סיבוכים, זה טיפול שיש בו כאבים, זה טיפול שכרוך בהרדמה כללית. לא בטוח שהוא מתאים לכל אחת, לא בטוח שנכון לכל אחת.
בכל מקרה, מאוד חשוב להגיד שמשרד הבריאות בסמוך לפרט, שגם אם לא ביקשתם אנחנו עשינו, אז אנחנו נשמח לתת אותם.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, העברתם מסמך?
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
לא, אנחנו נמסור.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אנחנו רוצים את המסמך.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
בכל אופן אני כבר יכולה להגיד שגם ב-2024 וגם ב-2025 – ב-2025 עוד אין לנו נתונים עד הסוף – בסביבות 6,000 מחזורים של שאיבת ביציות לשימור פוריות נעשו בשנה במדינת ישראל, שזה מהווה בערך 30% מכלל מחזורי שאיבת הביציות, שזה הרבה-הרבה יותר ממה שהיה בשנים הקודמות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, יש עלייה משמעותית.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
כן, ש עלייה מאוד משמעותית. דבר נוסף, זה נכנס לשב"נים. דבר שלישי, בתי החולים מציעים דילים שמאפשרים לנשים לעשות את זה באמת במחיר סביר. ודבר נוסף מבחינת יידוע הציבור, יחד עם פרסום החוזר לפני שנה, משרד הבריאות יצא בהודעה לציבור, בהודעה דיוור לכתבי בריאות, אני התראיינתי באחד העיתונים ודיברנו על זה ודיברנו על ליידע את הציבור בדבר הזה. אז ככה שכמה דברים כבר בהחלט נעשו. זאת האינפורמציה שאני רוצה לתת כרגע.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אוקיי. אז אני מרגישה שזה לא נותן לי הרבה אינדיקציות.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
בוא נשמע את הממ"מ.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, יש מסמך מ-2021, אני עברתי עליו. אז הנתון היחיד זה שהיא באמת דיברה על 30% עלייה במחזורים.
<< אורח >> חגית מועלם: << אורח >>
אבל יש גם עלייה מאוד גבוהה ברווקות מאוחרת שזה דבר שצריך לומר אותו.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אני אתן לך לדבר עוד רגע.
<< אורח >> חגית מועלם: << אורח >>
אפשר להסביר את העלייה בזה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, כן. אנחנו בעוד רגע נשמע מסודר ונביא את הכול. מוריאל ירחי, ראש תחום שימור פוריות מכון פוע"ה, בבקשה. שלום. יש לך מצגת אני מבינה?
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
כן, אמרו לי שלא יהיה כל כך זמן אבל תודה רבה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אז יאללה, בואי.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
קודם כל אני רוצה להגיד, נכון את צודקת, יש באמת עלייה במספר הפניות במכון, זה בטוח. ואנחנו רוצים בצורה מאוד ברורה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אתם כן פילחתם אצלכם כמה עלייה יש?
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
יש עליה עכשיו. אני ליוויתי, היה בגרף בדיוק במצגת, אבל יותר מ-1,500 נשים שעברו את שאיבה אחת.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
אני רוצה לתקן, זה לא עלייה של 30%. נכון לשנת 2024-2025 שאיבת ביציות לצורך הקפאתן מהווה 30% מכלל שאיבות הביציות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
הבנתי.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
בעבר זה היה אחוזים בודדים.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
יש קשר למחלות? לאנשים שלמשל יש עלייה במקרים בתחלואה אונקולוגית ואז לכן יש ביקוש יותר?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אתם יודעים לפלח את זה?
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
זה לא כל כך עלייה בתחלואה אונקולוגית. לסל הבריאות נכנסו יותר אינדיקציות שמאפשרות לקבל שימור פוריות במימון של הקופות. זה התחיל מ-2018 שזה היה רק נשים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
פרופסור טליה, יש לכם פילוח של כמה מה-100 אחוזים לצורך רפואי? כמה לצורך?
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
אלו נתונים שיותר נמצאים אצל הקופות מבחינת מה היה בסל.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אוקיי, אנחנו נשמע.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה מעניין, גם בדיון הקודם אנחנו שואלים נתונים את משרד הבריאות. משרד הבריאות לא שולט בנתונים: תשאלו את הקופות. זה לא מי שצריך לעשות פיקוח ושליטה בבריאות?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
נכון.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
רק להגיד, הגורם המקצועי שמדבר על הנושא העקרוני הזה הוא לא אוסף את הנתונים האלה?
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
לא זה לא את, זה התפיסה והגישה של המשרד. כאילו צריך להיות גוף מתכלל ורגולטור. רגולטור טוב הוא שולט בנתונים. "תשאלו את הקופות", אז כאילו אתה סתם מעביר את הכסף ולא שולט ולא בונה מדיניות ואסטרטגיה? זה מוזר. אני הייתי מתנהגת אחרת.
<< אורח >> חגית מועלם: << אורח >>
וגם זו שאלה האם זה נתון חיובי או שלילי.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
אני יכולה להמשיך?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, עוד רגע. דרך אגב פרופסור טליה, לפי החוזר הקודם, עד 2024 קופות החולים היו אמורות לדווח למשרד.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
אני אולי אתקן. אלה נתונים שנאספים במקום אחר במשרד הבריאות ואנחנו נברר אותם ונעבד לכם.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
איפה הם נאספים?
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
יש מחלקות אחרות שקשורות למול משרד הבריאות מול קופות חולים. אני באופן אישי לא יודעת לענות לכם על השאלה הזאת. אנחנו יכולים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אבל את מנהלת מחלקת פריון והולדה.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
לא קשורה לכסף, אני לא קשורה. אני לא יודעת לענות על השאלה כמה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
את לא יודעת לומר גם לאן הנתונים האלה אמורים להיות מופנים?
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
אגף פיקוח על קופות חולים? אני לא בטוחה שזה האגף הזה, אני לא רוצה לענות על דברים שאני לא בטוחה. אוקיי, יכולים לבדוק ולומר למחלקה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אבל אני חושבת שכשאת מגיעה לכאן ואמורה להציג את הדברים, את מגיעה לוועדת בריאות כנציגת משרד הבריאות, אז אני חושבת שהיא צריכה להגיע עם יותר נתונים. ככה נראה לי היה ראוי.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
tז אני רוצה להגיד שיש יותר פניות בגלל המודעות, בגלל שיש שיח ציבורי יותר. אבל יש חוסר, אני חושבת שאין מספיק, יש נשים דתיות במגזר הדתי שהן לא מגיעות לרופאת נשים. וכמו שאת אמרת, הן לא מגיעות בכלל, זה לא הזמן שלהן בחיים להגיע. הדבר היחיד שהן הולכות זה לרופא משפחה.
אז אם באמת יש הדרכה נכונה והכוונה והכשרה של רופא משפחה שיכול לדבר כן בשפה נכונה, מותאמת לנשים דתיות, אז כ יכול לעבור המסר. ואני חושבת שזה מאוד מאוד נכון כי אומרים ששיחה אחת נכונה בזמן הנכון יכולה לעשות הבדל של חיים שלמים וזה מאוד מאוד חשוב.
גם אני חושבת שרופא משפחה הוא רופא מוכר, שהוא קרוב למשפחה, שנעים לדבר איתו והוא מקבל באמת הדרכה הנכונה – זה יכול לעבור דרכו. ואם כמו שיש בשביל פאפ, כמו בשביל בדיקות שד, שתקפוץ התראה: היא בת 30 – אולי שימור פוריות, לעבור את זה בצורה יותר נכונה. ובזכות העלייה הזו, בגלל שכל העלייה אנחנו נותנים במיוחד במכון ליווי ייחודי אישי ומיוחד לכל אחת ואחת. פגישות פרונטליות ללא עלות, משלבים עם תמיכה נפשית של עובדת סוציאלית. אני חושבת שזה כן חשוב, גם אם בחורה אומרת: לא אני לא צריכה, אני בסדר. אבל להכיר. זה לא אני מעבירה את כל הפרטים מהתחלה עד הסוף על התהליך של פוריות. אני לא סתם עושה משהו טכני, גם עובר מנסה להבין מי עומד מולי, איזו בחורה?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
השאלה היא בנקודת ההתחלה, האם זה נכון שיהיה איזשהו יידוע מסמכי כזה לשלוח, לא יודעת אם SMS, אבל שקופות החולים ישלחו איזשהו יידוע כמו שהם מיידעים על כל דבר אחר, ואז בעצם זה בבחירה שלה.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
נכון, היא מקבלת את המידע.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, ואז זו בבחירה שלה אם להגיע לרופא או לא.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
אבל גם יש דיווח, זה לא רק מסמך: תקראי את המסמך ותחזרי הביתה – שהוא יקבל ידע איך להעביר אותו נכון כי זה רגיש, זה נושא רגיש.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
שברגע שהיא כבר מחליטה להגיע, את אומרת שאת המידע הזה צריך להעביר אותו באופן נכון, כי יש שם הרבה רגישויות.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
נכון, יש הרבה מורכבויות נפשיות, אישיות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אני באמת שומעת מנשים שעברו את התהליך הזה שהן אומרות שזו יכולה להיות חוויה שהיא תמיד מאתגרת, אבל היא יכולה לעבור בצורה יותר טובה, כחוויה יותר חיובית, ויכולה להיות גם טראומה ממש.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
נכון, אז לכן אני ממש מנסה לתת מעטפת אוהבת מחבקת כדי שהחוויה שיעברו תהיה ממש חוויה טובה ועם ביטחון. בכל יום אני יש לי שיחות ביום שישי, במוצאי שבת, של בנות שנכנסות ללחץ שהן לא יודעות מה לעשות עם הזריקות ואף אחד לא עונה. אז אני מנסה לענות כמה שאני יכולה ולפחות להרגיע, להגיד שהכול בסדר. ברוך השם יש הצלחות גם בשאיבות. את אומרת משפט קטן וזה נותן להם עולם גדול כאילו של הצלחה ברוך השם. ובאמת אני מנסה לתת כמה שיותר. והתמיכה הנפשית של העובדת הסוציאלית גם ללא עלות מאוד עוזרת. פגישה אחת, את צריכה עוד? נעשה עוד פגישה. אבל השילוב הזה
של כל הליווי זה מאוד מאוד עוזר לעבור את זה בצורה כמו שאת אומרת אחרת לגמרי.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
נכון.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
ועוד דקה אחת אם אני יכולה, זה להגיד שאני חושבת שמכל הנשים שעוברות שימור פוריות יש קבוצה של נשים שנופלות בין הכיסאות. זאת אומרת, שהן לפי הנתונים הרפואיים שלהן רואים שיש פגיעה בפוריות, אבל לפי קריטריון של משרד הבריאות הן לא עומדות בקריטריונים ולא מקבלות מימון.
גם בנות שיש להם רקע גנטי זה יכול לחסוך מלא כסף למשרד הבריאות בעצם, כי זה מונע לעתיד שבכל זאת הם יצטרכו לעשות IVF.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
דוקטור מוריאל, אני אשמח אם תוכלי להסביר.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
בסדר, אז יש שתי קבוצות שמתחלקות לנשים שיש להם בעיית רקע גנטית, שבכל זאת יודעות שבעתיד הן צריכות לעשות IVF ב-PGD, לבחור את הגן הבעייתי, ומגיעים לגיל 30 ואומרים: לא לא, אתן לא זכאיות לשימור פוריות. אבל בכל זאת אני אצטרך לעשות IVF בעתיד, אז בוא נעשה משהו מונע עכשיו שזה יחסוך לעתיד לטיפולי IVF גם עוגמת הנפש וכל מה שכרוך בזה. מבחינה כספית באופן כללי זה הרבה יותר נכון.
גם נשים שלפי הגיל שלהן הנתונים של הרזרבה השחלתית, של ספירת זקיקים, הוא לא מותאם לגיל, הוא הרבה יותר נמוך, אבל בגלל שיש קריטריון אחד לא מגיעה להן. אתמול ישבה אצלי בחורה בת 24 עם AMH מאוד מאוד נמוך, אבל בגלל שה-AFC שלה, ספירת זקיקים, הוא תקין, וה-FSH תקין, היא לא תקבל מימון. זה נראה מוזר, אני חושבת שצריך קצת שינויים במערכת ולבדוק את הכול.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה. אוקיי, הרב משה שלזינגר יושב ראש ארגון פרי חיים בבקשה.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
העניין של שימור פוריות מתחלק בין בחורות רווקות לבין נשים נשואות שזקוקות לשימור.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
יש עוד ויש עוד. של נשים אונקולוגיות.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
חלק העניין בנשים נשואות שזקוקות לשימור פוריות, מה שקשור מבחינה רפואית בגלל שהן עברו טיפול כימותרפי או כל טיפול אחר שיכול להפריע לפוריות, קודם מציעים להן לעשות שימור פוריות, השימור פוריות יכול להיות שאיבת ביציות, ואם הן נשואות לעשות מהם עוברים כי הם נשמרים הרבה יותר טוב. או היום יש אפילו שימור פוריות קטיעת שחלה ולשמר אותה ולהקפיא אותה, ואחרי הטיפולים הכימותרפיים או אחרי הטיפול עם ההקרנות אפשר להחזיר את השחלה למקום והכל עובד רגיל, זה פחות או יותר עובד מצוין, הקופה מאשרת ויודעת.
הבעיה מתחילה בנשים נשואות – שאולי לזה התכוונה הגברת רק לא הסבירה כל כך טוב – יש כמה קריטריונים לשימור פוריות. יכול להיות מה שנקרא הרזרבה השחלתית נמוכה שזה נקרא הבדיקה של ה-AMH. ויכול להיות שגם הרמה ההורמונלית, שזה התפקוד של השחלה ולא הרזרבה השחלתית, יורד גם כן.
יש עוד דבר החדש שהיום נכנס מאוד בסטייל, זה בא מכל העולם, זה לספור את הזקיקים הצעירים, כמה יש באולטרסאונד ראשוני? אם יש הרבה זקיקים אז יש הרבה רופאים שלא מתחשבים בשאר הנתונים. פה הנקודה הבעייתית: האם צריכים את כל הקריטריונים כדי לאשר לאישה נשואה את שימור הפוריות? או אם יש לה רזרבה שחלתית נמוכה גם כן מספיק לאשר לה את שימור הפוריות? או אם הרמה ההורמונלית של ה-FSH שהתפקוד השחלתי ירוד, כלומר שהוא מאוד גבוה, גם כן לאשר לה? אני אסביר. העניין הוא כך: אם הרופא יגיד: לא, אל תלכי לשימור פוריות בואי נעשה לך IVF רגיל. יכול להיות ב-IVF רגיל אם היא תיכנס להריון – יפה, יהיה לה ילד אחד. אבל היא תפסיד שנה וחצי מטיפולי פוריות כי ההיריון, עד כמה שאני יודע, זה בתשעה חודשים, כן? ואחר כך לא מיד... לפעמים פחות. ואחר כך אי אפשר מיד להיכנס להריון נוסף. בשנה וחצי הזאת האפשרות שלה להביא עוד ילד ירד לאפס, כי בינתיים התפקוד השחלתי ירד ל-0.00.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
לכן באמת זה בסל הבריאות?
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
כן, הפרופסור יודעת טוב מאוד, אנחנו מכירים אחד את השני בערך 40 שנה. היא יודעת טוב מאוד. קצת פחות, 35. ואם לא יאשרו לה היא גמרה את הקריירה באמת כי רזרבה שחלתית אי אפשר להעלות.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
למה AFC לא מותאם לפי הגיל במשרד הבריאות?
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
לא הבנתי מה זה קשור למשרד?
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
AMH שזה לפי הגיל, זאת אומרת עשו אחוזון.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
כל מה שיש בסל הבריאות כרגע זה מה הם המדדים שנחשבים כדי לעשות אבחנה של רזרבה שחלתית נמוכה? וב-2018 בסל הבריאות נכנס שצריך שניים מתוך שלושה קריטריונים. על FSH יש ערך אבסולוטי, על AFC יש ערך אבסולוטי, מספר הזקיקים הקטנים, ועל AMH זה בהתייחסות לגיל.
כמובן שאפשר להיכנס לדקויות ולהגדיר בצורה עוד יותר טובה את קבוצת הגיל שתהיה זכאית. סל הבריאות הרבה מאוד פעמים מחפש להגדיר דברים פשוטים, שלא יהיה ויכוח על לפי איזו טבלה את הולכת, לפי איזה מחקר את הולכת. אני לא חושבת שזה הדיון עכשיו על מה שנכנס לסל הבריאות ב-2018. ואם מישהו חושב שצריך לתקן את זה – שיגיש, כל אחד מהציבור יכול להגיש בקשה לסל הבריאות לשנות קריטריונים, אין שום בעיה. משרד הבריאות יתייחס.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
כמו שעשית מאוד יפה ל-AMH, אז תעשו גם אותו דבר ל-AFC מותאם לפי הגיל.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
יכול להיות שצריך.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
אני רוצה להמשיך. טוב, זה קשור לנשים נשואות. לצערנו, גם אלה שזכאיות, בבתי חולים הציבוריים היום לחכות לתור לשימור פוריות זה לימות המשיח בערך. זה תורים של ארבעה-חמישה, חצי שנה עד בלי סוף.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אני אשמח אם משרד הבריאות יוכל להתייחס.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
פרופסור גבע יודעת מצוין מהי הרמה של התפקוד השחלתי שמחייב שימור פוריות, מהי הרמה של FSH, התפקוד השחלתי, הרזרבה השחלתית? מה מחייב ואנחנו לא נתווכח פה אם זה צריך שיהיה 0.9 או דווקא שיהיה 0.09 – יודעים טוב מאוד שכן אפשר לאשר ולא להפסיד את הזמן. ב-FSH לא חייב להיות 100, גם אם הוא 25 זה מספיק סיבה לתת את שימור הפוריות. זה מה שקשור לנשים נשואות.
בעיקר מה שמדברים פה זה על הבחורות שעושות שימור פוריות. לפי הסטטיסטיקה הרפואית העולמית בגיל 35 כושר הפוריות של אישה מתחיל לרדת. מה שהיום בדרך כלל נפוץ ושכיח זה שמגיל 35 מתחילים לעשות שימור פוריות. וכשמתחילים לחשוב על זה בגיל 35 אז מגיעים לגיל 38 עד שיעשו את שימור הפוריות.
אני לא יודע איך לחלק את הדברים. דיברתם על הפרסומת. ראשית כול אני מוסר המון הרצאות לבחורות לעשות שימור פוריות. יש קבוצות וואטסאפ של בחורות לשימור פוריות, ואני מרצה להן גם כן. יש רגישות מסוימת – אמרת שאולי לשלוח הודעות – לא כל בחורה רוצה שכל המשפחה תדע שהיא עושה שימור פוריות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
בגילאים האלה כבר זה כנראה יגיע ישירות אליה ולא לכולם.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
אני לא יודעת אם לכל בחורה יש ישירות אליה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
בגילים האלה אני משערת.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
בסדר, אם יש אפשרות. אבל יש רגישות מסוימת שבחורה לא רוצה שכל המשפחה תדע שהיא עושה שימור פוריות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אוקיי. צריך לראות איך שולחים את זה לבחורה עצמה.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
בסדר, אם יש את האפשרות הזאת אפשר. יש קבוצות באמת סגורות של וואטסאפ של בחורות בשימור פוריות, אני מכיר את הקבוצות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אבל לא כולן מכירות. יש לך ממש חצי דקה.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
חצי דקה ואני אגיד מתי זה מתחיל, טוב?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
עכשיו.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
לגיל הזה של 35 עד גיל 41 נדמה לי שזה התקן של משרד הבריאות, נכון פרופסור טליה? עד גיל 41 אפשר שימור פוריות?
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
אפשר לעשות שימור פוריות מגיל 30 עד 41.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
יפה, עד 41. אני אומר שבחורה שלא הייתה מודעת ולא ידעה, והגיע לה המידע בגיל 40 והנתונים שלה טובים - כלומר פרופיל הורמונלי תקין, יש לה עדיין רזרבה שחלתית טובה – שיאשרו לה לעשות את זה גם בגיל 41 אם היא לא עשתה את זה עד היום מחוסר המודעות.
<< אורח >> יריב גדעוני: << אורח >>
מי שהתחילה לפני יום הולדת 41.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
מי מדבר?
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
אני מדבר על יום הולדת שהייתה היום והיא מתחילה מחר.
<< אורח >> יריב גדעוני: << אורח >>
שמי ד"ר גדעוני ואני מהכללית, אני רופא פריון ואני רק עונה לרב שלזינגר.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
שמי שהתחילה את התהליך לפני, יכולה גם.
<< אורח >> יריב גדעוני: << אורח >>
נכון. הסל מתייחס לנקודת ההתחלה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
לכן אני חושבת שהיידוע והמודעות הם קריטיים.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
על זה אני מדבר, שהיא לא ידעה וחגגה יום הולדת 41.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אז אני לא רוצה שיהיה מצב שבחורה מגיעה לגיל 40 ולא יודעת שיש את האופציה הזאת.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
את צודקת 100%, אבל אם קרה והיא לא ידעה ולא הגיע אליה, שאם הנתונים שלה טובים מבחינת פוריות – שיאשרו לה גם בגיל 41 לעשות את הטיפול. וזה ודאי שהתורים לבחורה היום בציבורי לעשות שימור פוריות – חצי שנה לפחות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
חצי שנה לפחות, אם לא יותר. עכשיו עוד נקודה אחת.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אחרונה, כן.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
בחצי הדקה שהתחילה כבר אני רוצה להגיד עוד מילה. הרבה שואלים אותי, מתקשרים אליי, אם אפשר להתחתן עם בחורה זו וזו שהיא בגיל 38-39-40? האם היא בת בנים? איך שקוראים לזה, וזה לא קשור לדתיים חרדים. לו הייתי נביא אז הייתי יכול להגיד לך אבל מאחר ואני לא נביא, וגם אם אני נביא אני לא אגלה לך, אני לא יכול לענות לך. אבל אם לאותה בחורה יש שמורים לה 20-30 ביציות, אז אני יכול להגיד בשקט: כן, היא בת בנים. כי אם לא כל ה-30 ביציות הן טובות, אז מקצתם - 15 יהיו טובות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן. אוקיי בסדר גמור תודה רבה.
<< אורח >> משה שלזינגר: << אורח >>
אני אסיים פה. יש לי עוד חוב מהוועדה הקודמת.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
לוועדה הקודמת לא נרשמת. חגית מועלם, פסיכולוגית ואקטיביסטית בנושא שימור פריון. בבקשה.
<< אורח >> חגית מועלם: << אורח >>
קודם כול תודה לימור.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
וגם חברה בשדולה למען האישה החרדית.
<< אורח >> חגית מועלם: << אורח >>
נכון. אני רוצה לומר כמה דברים ולהתייחס קצת לדברים שלך. אני חושבת שהמדיניות הקיימת היום היא פוגעת בפוריות של נשים במקום לנהל את הסיכון שלה. בעיניי, נדרשת חשיבה חדשנית לכל הדבר הזה. האוכלוסייה של רווקות הולכת וגדלה, רווקות מאוחרת פעם זה היה דבר זניח, היום זה דבר שהולך ומתרחב.
בוא נגיד ששימור פוריות או פוריות של נשים רווקות זו הסוגייה המרכזית שנוגעת לבריאות של אישה רווקה ואולי זה המקום היחיד שהיא צריכה את עזרת המדינה ואף אחד לא נמצא שם בשבילה. אני חושבת שהתפיסה הזאת של לחכות שהרזרבה השחלתית תרד היא דוחקת נשים. בעצם המדיניות של היום דוחפת נשים להמתין ולהגיע למצב שהביציות שלהם באיכות לא טובה כדי לקבל מימון. זה מסר לא טוב.
אנחנו רוצות לשמר פוריות כשיש מה לשמר, כשהאיכות טובה. חשיבה על ניהול סיכונים זה חשיבה על העתיד: כמה ילדים אני אוכל להביא מזה? כמה סבבים אני צריכה? כמה טיפולי IVF אני אצטרך אחרי שאני אתחתן? ומחשבה לילדים העתידיים. מומים – אחד הדברים שהכי קשורים למומים מולדים בעובר זה גיל הביצית ולכן כן, ביצית צעירה זה דבר שהוא לא מותרות לאישה רווקה.
אנחנו רוצות הרבה ילדים ולא רק אחד. הרבה פעמים נשים מתחתנות, מחכות שיגיע האחד ובזמן הזה האיכות של הפוריות שלהן יורדת. עכשיו, הנושא של הקושי הנפשי – אני פסיכולוגית קלינית, חקרתי שימור פוריות וחוויה נפשית – קל מאוד להתחבא מאחורי זה שלא נעים לי כרופא להגיד את זה. אמרו לי את זה רופאי משפחה, רופאות נשים ואני מבינה את זה. נשים כועסות, זה לא נעים לפגוש את זה. אחת התמות המרכזיות במחקר שלי הייתה הרצון להימנע. כאילו לא בא לי, זה לא נעים, זה לא תהליך כיף וזה הכרה ברווקות שלי, תחושת האשם, פגימות וכל זה.
דווקא זה מה שדורש חשיפה מתמשכת. זאת אומרת, לא רק הודעה אחת חד פעמית. הודעה פעם אחר פעם, הודעה מותאמת, לתת מידע שמדבר בצורה נכונה, לתת את כל המידע גם מבחינה נפשית ורגשית. עכשיו. בעיניי אישה רווקה צריכה לדחוף את עצמה לתהליך, לקבל כלים לעשות אותו.
אם נדבר על רווחה נפשית, רווחה נפשית של אישה רווקה אחרי שהיא עושה שימור פוריות בגיל 30 היא הרבה יותר גבוהה אחר כך. אנחנו חווות כל כך הרבה לחץ וחרדה מהגיל שעולה, מהחוסר בזוגיות ומגיע לאישה רווקה לחיות את החיים שלה ואת תקופת הפריון שלה להאריך אותה לכמה שהיא יכולה ולהיות שם באיזשהו נחת ואיזשהו מקום של שלווה. זה לא מותרות. אני חושבת שנדרשת חשיבה חדשנית, נדרש לבחון את הדבר הזה מחדש ולראות איפה נכון לממן את התהליך הזה? זו לא בקשה לאיזושהי הטבה, זה אפליה מתקנת לטיפולי פוריות.
בעצם מה אנחנו מבקשות? אנחנו מגיעות לבית חולים, יושבות ליד אישה שעוברת תהליך IVF שזה אותו תהליך אנחנו משלמות עשרות אלפי שקלים והיא מקבלת מימון מהמדינה. אנחנו שם לבד, ללא בן זוג וגם ללא אף אחד שתומך בנו, כשמשרד הבריאות בכלל לא מבין למה הוא צריך להיות שם.
עוד דבר אחד שרציתי לומר, אני חושבת שזה לא פתרון מידי וצריך לחשוב שוב על הדבר הזה בצורה מערכתית.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
נראה לי שלא צריך להוסיף.
<< אורח >> חגית מועלם: << אורח >>
רציתי להתייחס לנושא של העלייה בהקפאת ביציות. היינו בדיון באסף הרופא עם רופאים בכירים שהם דיברו והביאו איזה מחקר חדשני ושוב אני מדברת על החשיבה החדשנית ומחוברת למחקר עדכני שמחקר בכלל כמעט לא קיים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
מה שאנחנו פגשנו?
<< אורח >> חגית מועלם: << אורח >>
כן נכון. והם דיברו על זה שהם בכלל רוצים לדחוף זוגות נשואים לעשות שימור פוריות, הקפאת ביציות ולא הקפאת עוברים. הם דיברו על זה שהמון עוברים – בגלל שזוגות נפרדים, בגלל מוות של בן זוג – נמצאים באיזשהו מחלוקת משפטית מטורפת, נזרקים לפח, אין מה לעשות איתם. האישה במשך הזמן שלה, במשך הזמן הזה הפוריות שלה ירדה. ואם מדברים על זכויות נשים, אז הם דיברו על זה שהם בעניין גם לדחוף זוגות נשואים להקפיא ביציות בגלל שאחוז הסבירות להפריה של ביצית אחרי הקפאה ולפני הקפאה היא פחות או יותר אותו אחוז. ולתת לאישה את החופש להחליט עם מי להביא את הילדים שלה וגם אם היא נשואה.
<< אורח >> מוריאל ירחי: << אורח >>
כל בתי החולים עכשיו.
<< אורח >> חגית מועלם: << אורח >>
ולכן עלייה בהקפאה של ביציות למטרת שימור זה דבר חשוב גם לנשים רווקות, גם לנשים נשואות מעל גיל 30, גם לנשים גרושות שרוצות להביא ילד מבן הזוג הבא. וזו ראיה שהיא גם בריאותית וגם נפשית וגם רגשית וגם בסך הכול הזכויות שלנו במדינה הזאת.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה. פרופסור גליה אורון יושבת-ראש איגוד איל"ה לחקר פוריות, בבקשה. אחר כך אני אתן לך לדבר. שלום גליה.
<< אורח >> גליה אורון: << אורח >>
שלום, אני גליה אורון, נעים מאוד. אני מדברת מטעם איגוד איל"ה, אני יושבת ראש איגוד איל"ה, איגוד הפריון בארץ. קודם כול תודה על הדיון החשוב ועל העלאת המודעות. עלו פה כל כך הרבה נושאים שאני לא כל כך יודעת למה להתייחס, עם מה להתחיל.
אני רוצה להתחיל לגבי מסד הנתונים. את דיברת על זה שאין נתונים? אז מסד הנתונים של טיפולי ההפריה החוץ גופית הוקם ונוהל על ידי מכון גרטנר ביוזמתה של פרופסור ליאת לרנר במשך הרבה מאוד שנים. הוא עובר בימים אלה למלב"ם. ועם אותן ההתוויות שבהן נאספו הנתונים. הבעייתיות עם מסד הנתונים הוא ש-13 יחידות במדינת ישראל עובדות עם מערכת של Eve Pro שמדווחת באופן ישיר למסד הנתונים, יש לה ממשק. ו-13 היחידות האלה אחראיות מבצעות כ-35% ממחזורי טיפול ההפריה החוץ גופית. בעוד שה-11 יחידות שמבצעות 65% ממחזורי הטיפול עובדות עם מערכת שנקראת קמליון ואין לה ממשק דיווח ישיר. אז אם רוצים להקים בעתיד מסד נתונים מסודר צריך להשקיע משאבים בהקמת ממשק שמדווח ישירות את הנתונים. אין איסוף נתונים לגבי מחזורי טיפול של שימור פריון עד היום, אלא רק על מחזורי טיפול שהיו עם החזרת עוברים ולכן מחזורי הטיפול של שימור פריון לא מדווחים.
נמצא איתנו פה בזום דוקטור אבי צפריר שהשקיע מאמץ רב ופרסם שני מאמרים מובילים בעיתונות המקצועית העולמית לגבי שימור פריון במדינת ישראל. אני לא יודעת אם אפשר להעלות אותו כדי שהוא יציג.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אין לנו כל כך הרבה זמן.
<< אורח >> גליה אורון: << אורח >>
אז רק אני אומר מהנתונים שלו, קודם כל הוא אסף נתונים על בערך 5,000 מחזורי טיפול של הקפאת ביציות וראה שיש גם עליה בשימור פריון במדינת ישראל. באמת כמו שפרופסור גבע אמרה, היום זה מהווה 30% ממחזורי טיפול בארץ. והראה שיש ירידה בגיל, שזה הדבר הכי חשוב בהעלאת המודעות – לעודד נשים לעשות את התהליך בגיל צעיר יותר.
אני חושבת שהמשימה הזאתי החלה, היא עוד לא הושלמה, אבל בהחלט יש עלייה של המודעות. ועליית המודעות הציבורית לשימור פריון צריכה להיעשות באמצעים מערכתיים ורחבי היקף של הנגשת מידע מהימן לציבור וקמפיינים ייעודיים ברשתות החברתיות ושיח ציבורי פתוח כמו שאנחנו מנהלים פה היום, בדיקות הנגשה של בדיקות של רזרבה שחלתית AMH שהיום הנגישות לבדיקה הזאתי היא לא גבוהה. אלו דברים שיכולים לעודד את הציבור לעשות את הבדיקות כדי לדעת מה מצב הרזרבה השחלתית שלהן. זה בשום אופן לא יכול להיות מוטל על כתפיו של הרופא המטפל ליזום שיחות כאלה.
אני מסכימה מאוד עם מה שאמרה פרופסור גבע, אנחנו הרופאים, רופאי המקצוע, רופא הפריון שיושבים בשטח, יודעים כמה מורכב לנהל שיחות כאלה כאשר אנחנו רופאי פריון. אז על אחת כמה וכמה על רופאי קהילה. אני חושבת שזה לא יכול להיות מוטל על רופא כמו שנקבע בפסיקה חריגה ותקדימית שניתנה לא מזמן. זה עלול להיתפס אצל כחלק מהאנשים כחדירה לפרטיות והתערבות בעולמן האישי והחברתי. אז צריך להתייחס לנקודה הרגישה הזאתי ולחשוב איך לעשות את העלייה במודעות?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, אבל צריך לחשוב איך כן עושים את זה וציבורים שלמים שלא מכירים את הדבר הזה ואת האופציה הזאת. צריך לחשוב איך עושים את זה. אני חושבת שלפחות צריך להיות איזשהו הליך ראשוני שקופות החולים מיידעות אפילו באופן כתוב, שולחות איזה משהו. צריך לראות איך עושים את זה אבל זה משהו שלדעתי צריך לעבור דרך קופות החולים. ואז באמת הבחירה האם לגשת או לא לגשת זה כבר בחירה של המטופלת עצמה.
<< אורח >> גליה אורון: << אורח >>
אני מסכימה מאוד, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
מה הבעיה עם ההנגשה של הרזרבה השחלתית של הבדיקות?
<< אורח >> גליה אורון: << אורח >>
בדיקת AMH אפשר לבצע רק במכונים מסוימים בתי חולים. לא בסל.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
והיא לא בסל.
<< אורח >> גליה אורון: << אורח >>
היא בסל בתנאים מאוד מוגבלים. צריך לחשוב על להנגיש אותה לתוך קופות החולים כך שאישה תוכל אפילו במימון אישי לבצע אותה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
הבנתי, אוקיי, תודה רבה. ממש תודה, גליה.
טוב, מלכהלי בלוי חנוכה, השדולה למען האישה החרדית והדתית, בבקשה.
<< אורח >> מלכהלי בלוי חנוכה: << אורח >>
שלום וברכה, תודה רבה על הבמה. שמי מלכהלי ואני מנהלת את השדולה למען האישה החרדית והדתית בכנסת. בשדולה שלנו יש קבוצות שונות וכל קבוצה מקדמת צורך שעולה מתוך השטח. אני נמצאת כאן בשם קבוצת שימור פריון, נשים שדורשות זוגיות ועושות כל שביכולתן לשמר את פוטנציאל האימהות שלהן.
זה המקום להזכיר גם את אלמנות צה"ל שאיבדו את השותף הנאמן להקמת בית ואופציית שימור הפריון נותן להם אופק לפוטנציאל האימהות וגם לבנות בנחת את הבית שלהן. כשבאים לדבר על העלאת המודעות לתהליך יש נושא, לא אחד, אבל נושא, שלא נמצא בשקיפות מלאה עם הנשים שמקפיאות ביציות וחשוב להעלות אותו על סדר היום. לאחרונה הנשים שהקפיאו ביציות לפני חמש שנים נפלו קורבן לסחיטת כספים בחסות פרצה בחוק שצריך להידרש אליה. תחילה צריכים להבין מאיפה נולד הנושא, הגבלת השימור ללא תשלום לחמש שנים.
זוגות שהגיעו לבצע IVF והרו מהתהליך, הותירו במקפיאים של יחידות IVF עוברים רבים שלא היה להם דורש. הדבר היווה מעמסה כלכלית ופיזית ביחידות ובשל כך הוקם צוות חשיבה רחב שקיבל החלטה להגביל את המימון לשימור עוברים בחינם לחמש שנים, לחמש שנים בלבד, כאשר מי שתרצה או ירצה לשמר לפרק זמן ארוך יותר יצטרך להוסיף סכום.
הסכום שמשרד הבריאות קבע היה תעריף של 1,034 שקלים כדי לשמר למשך חמש שנים נוספות. ככל שגדל מספר מחזורי הטיפול להקפאת ביציות, החליטו להוסיף את המילה "ביציות" לטופס ללא חשיבה נוספת ובמיוחד להבדלים המהותיים בין האוכלוסייה של המטופלות.
אני רוצה להראות לכם את הטופס. זה הטופס, הורדתי אותו, זה של בית חולים ליס. כתוב כאן: טופס הסכמה לשמירת עוברים מוקפאים ביחידה להפריה חוץ גופית. ואז בהמשך: בגמר הטיפול עשויים להישמר ביציות או ביציות מופרות. אחר כך יש הפשרה מיידית של עוברים – את מבינה שאין כאן איזושהי אחידות – ובסוף: על תהליך הטיפול בביציות ובביציות מופרות שלא נעשה בהם שימוש. בקיצור, לקחו כאן שתי סיטואציות, האחת ששייכת להפריה או עוברים מופרים והשנייה היא בכלל סיטואציה של שימור, וקשרו אותם ביחד. בעוד הזוג שחותם על תהליך של IVF ישאיר עוברים במקפיא של היחידה על פי רוב רק אם יהרו, ואז יקרה אחד משתי אופציות בעניין העוברים המוקפאים: או שתהיה עתודה לילד נוסף, או שהמיותרים מבחינתם סיימו את תוכנית הילודה ואז יכול להיות שיתרמו את זה או שישאירו את זה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
רגע, מה גורלן של הביציות?
<< אורח >> מלכהלי בלוי חנוכה: << אורח >>
יכול להיות שייקחו אותן למחקר, יכול להיות כל מיני דברים. לעומת זאת, מטופלת שהגיעה לשימור ביציות והיא מבצעת את התהליך בעצם כדי לחזור בעוד 10 שנים ולהשתמש בביציות. ואז נוצר מצב אבסורד שאישה ששילמה במיטב כספה על IVF שזה לא בסל וזה במימון אישי וזה תרופות וזה תשלום לרופא וזה תשלום ליחידה – לאחר חמש שנים היא נדרשת לשלם סכום לא מבוטל כדי שימשיכו לשמור על הביציות שלה שהיא כבר לכתחילה שימרה על השימור – רגע, הקטסטרופה לא נגמרה – וא', הם לא קיבלו הסבר על זה שיצטרכו בעוד חמש שנים.
המצב הוא יותר גרוע כי אחד המכונים – ופה יש לי את דף של מדיקל הרצליה – שמבקשים על כל פעם שהיא עשתה את השימור. זאת אומרת, יכול להיות שהיא עשתה בתשרי, אחר כך בכסלו ואחר כך בניסן, אז כשמגיע תשרי אז תצטרך עוד חמש שנים לשלם על זה, כאילו זה הופך להיות בכפולות. ואז יוצא שדרשו מאותה בחורה שאני מביאה את זה, 4,136 בארבעה סבבים.
עכשיו מה אנחנו מבקשות? אחד, שתיעשה חשיבה מיוחדת להפריד את שתי האוכלוסיות האלה, לעשות חשיבה מיוחדת לאוכלוסייה הזאת. אין היגיון לקבוע תשלום נוסף בתום חמש שנים אנשים שלכתחילה באו לשמר פוריות. אז אחד, נבקש לחסום לאלתר כל אפשרות של הפשרת או השמדת ביציות של מטופלות ללא אישור מפורש בכתב בחתימה על טופס בקשה על הפשרת ביציות. יש להבהיר שגם אם אישה ויש לה חוב כלכלי כזה או אחר ליחידת IVF זה לא נותן ליחידה את הזכות להשתמש בעתיד שלה ככלי מיקוח.
דבר שני, ההיגיון אומר שיש לאפשר הקפאת ביציות ללא תשלום עד סוף הגיל, עד גיל 54 בעצם, לכל מטופלת שמקפיאה ביציות. ושלוש, אם יוחלט שמימון כמו סעיף שתיים מכביד מדי על משרד הבריאות, לכל הפחות להקפיא ל-10 שנים ללא תשלום נוסף ואז גבייה תוספת תשלום על כל שנה קלנדרית קדימה בסכום קטן יותר מאשר הוספת סכום גדול לחמש שנים.
ארבע, לדרוש מהרצליה מדיקל סנטר, לפי מה שלי נמצא כאן בטלפון, החזר כספי לכל מטופלת שנגבה ממנה יותר מ-1,034 ש"ח בגלל שימוש מכוער בפרצת החוק. חמש, להקפיד על שקיפות מלאה לכל פתיחת תיק לשימור ביציות על הצורך בהמשך תשלומים אם יוחלט בכך. למעשה הבקשה היא גם להבא וגם רטרואקטיבית עבור נשים שנגרם להם עוול ונגבו בהם סכומי כסף מוגזמים שלא תואמים את כוונת המחוקק ואת מטרת הנוהל.
אני רוצה ברשותכם להקריא מכתב שכתבה לי אחת הנשים שפנתה אלינו לשדולה ואני רוצה להקריא את זה.
"מלכה יקרה שלום. אני כותבת לך כי אני יודעת שאת פעילה מאוד בתחום. ערכתם רק לפני שנה כנס שבו עודדתן את שימור הפריון ואני שמחתי מאוד על כך. שמי חיה, אני בת 38. לפני כ-5 שנים ביצעתי את ההליך שימור הפוריות, הייתי יחסית מהחלוצות בתחום. הייתי יכולה לשבת ולמלא עמודים ארוכים על הניסיון להסביר מה המשמעות של לעבור תהליך כזה. זה חצי מתהליך IVF, תהליך הידוע בקושי פיזי ונפשי שלו, אבל כאן מדובר על תהליך שעושים לבד. בדידות מזהרת, ללא בעל, ללא שיתוף מהסביבה, ותוך חשש מגניזת הרעיון להיות רעיה ואם.
"אבל את מבינה, אפילו את היכולת לפרוק אין לי, כי עליי לנסות להציל את מה שכל כך הרבה טרחתי למענו. את מבינה, כל המחטים והזריקות הם עדות למאמץ שלי, לתפילה שהסבל הנוכחי יאפשר לי עתיד שבו אוכל לחבוק סוף סוף ילד. כל העלויות הכספיות היו כמעט בלתי אפשריות, שהרי התהליך בזמנו לא קיבל אפילו שקל של מימון. כדי להצליח למלא את הסכומים נסעתי מהגולן ועד נווה דניאל כדי להשיג תרופות מוועדה, כדי להשיג כספים.
"מדובר על ארבעה סבבים עם מנוחה בין לבין, סבבים שלא צלחו לפעמים ואף הופסקו".
אני מדלגת.
"למה אני כותבת לך היום? הכול התחיל לפני כשנה. לפתע קיבלתי באמצע יום עבודה עמוס הודעה: פג תוקף שימור הביציות, עלייך לשלם 960 ש"ח אם ברצונך להמשיך לשמר לחמש שנים נוספות. ואז הופיע הסקר שבו עליי לבחור מה אני רוצה? להשמיד, לתרום למחקר או לשלם 960 שקלים? אם זכור לי נכון היה רשום שאם לא אבחר הם יחליטו להשמיד תחת המילים מחופשות כמו להפשיר. קודם כל נעצרה נשמתי. חמש שנים עברו? איך? מתי? נשמתי עמוק, חמש שנים עברו וזה עצוב. הלכה ושילמה. כעבור חודש וקצת אני מקבלת שוב את אותה הודעה. הייתי באמצע ישיבה חשובה, מיד נזפתי בעצמי: למה לא הסדרתי את זה מיד? הייתי בטוחה שלא שילמתי בגלל עומס השיחה. שוב הלכה ושילמה שוב.
"עברו חודשיים, נקלעתי לקושי תזרימי, מישהו פגע לי ברכב ונוצרה הוצאה כבדה. בהודי מהרהרת מהיכן אשלם, אני מקבלת הודעה חדשה-ישנה ואני בודקת בדפי הבנק ומגלה ששילמתי כבר פעמיים. נשמתי לרווחה. הייתי בטוחה שזאת טעות טכנית והביציות ניצלו. אבל אז הגיעה התראה עם איום לזריקת הביציות, הילדים העתידים שלי. וככה גיליתי את האמת. מסתבר שעל כל שאיבה ושאיבה, ולא משנה אם היו ארבע שאיבות באותה שנה ואם יצאה ביצית אחת בלבד - גובים תשלום נפרד".
זה ממשיך. הכאב ממשיך והוא גדול. אני מביאה כאן את הזווית הזאת ואני חושבת שפה המקום לשים סוף לפרצה הזאת בחוק. תודה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה. הרב איתי יוסף כהן ראש מכון דורות, אבל ממש בדקה. דקה אמיתית.
<< אורח >> איתי יוסף כהן: << אורח >>
בדקה. גבירתי היושבת בראש תודה, תודה על הדיון, דיון מאוד חשוב. אנחנו במכון דורות כארגון חברתי שמלווה זוגות ונשים בתהליכים של פוריות, כמובן שאנחנו גם מעודדים שימור פוריות. לגבי המספרים אנחנו רואים את העלייה בפניות לשימור פוריות.
אני רוצה להתייחס למה שפרופסור גבע אמרה ששימור פוריות הוא לא הצלת חיים. בוודאי במילים היבשות את צודקת, אבל אם פוריות נמצאת בסל הבריאות כי זה רפואה, אז שימור פוריות היא רפואה מונעת. אז בוודאי שכמו שיש תוכנית לאומית למודעות לבדיקות ממוגרפיה וקולונוסקופיה וכל הבדיקות אחרות – צריך לדאוג שתהיה תוכנית להעלאת המודעות הלאומית גם לנושא של שימור פוריות. אני מסכים ומזדהה עם מה שפרופסור גליה אורון אמרה שזה בהחלט קשה להפיל את זה על הרופאים אבל צריך למצוא את הדרך איך כן לעשות את זה.
לגבי המספרים, פרופסור גבע אמרה כ-11% לפי הנתונים החלקיים, אנחנו רואים שהם משתמשים בביציות להפריה מגיל 38, אבל אותן נשים שהקפיאו בגיל 30 הן עדיין לא מספיק מבוגרות שירצו להשתמש בזה, אז ודאי שאנחנו נראה בעתיד גדילה של עשרות אחוזים.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
עוד אין לנו כי רק התחלנו ב-2011, לכן ציטטתי גם מחקרים מהעולם שעשו מעקב אחרי 20 ו-25 שנה שאז מגיעים ל-20 נשים.
<< אורח >> איתי יוסף כהן: << אורח >>
הפוריות בעולם שונה לחלוטין ממה שקורה בישראל מבחינה דמוגרפית.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
לא מגיעים אפילו ל-50%, וגם שוב, עדיין רוב הנשים שבגיל 30-31-32 יקפיאו ביציות, רובן בעזרת השם תמצא הזיווג ורובן... אני בתור רופאת פוריות כשאני מסיימת טיפול אני אומרת לה: אני רוצה לברך אותך שאני לא אראה אותך יותר, שסתם שמת פה ביציות ולא תצטרכי אותם אף פעם. והמציאות היא שרוב הנשים הצעירות שיעשו את הפרוצדורה הזאת באמת לא יצטרכו את הביציות האלה. לכן זה עוד יותר מורכב, כי זה מדובר בפעולה שהיא לא פשוטה.
<< אורח >> איתי יוסף כהן: << אורח >>
כן.
<< אורח >> טליה אלדר-גבע: << אורח >>
פיזית ונפשית כמו כל הדברים שאמרו.
<< אורח >> חגית מועלם: << אורח >>
נכון, אבל אני רוצה לומר שהחוויה של ההתנוונות, זאת אומרת כשאת בת 33-34, השעון מתקתק. כרגע אני מדברת על החיים שלי עכשיו, אפילו לא על הילד שאני אביא. חווית החיים של אישה רווקה בין גיל 30 ל-40 יכולה להיות חווית חיים לגמרי אחרת כשהיא יודעת שאיכות הפוריות שלה נשמרת. אז זה נתון מאוד חשוב, הרבה מעבר לכמה אנחנו נחזור לביציות.
אני רוצה לומר ש-50% זה המון, הרבה המון. 30% המון. וכן, אנחנו רוצות הרבה יותר מילד אחד, בשונה מהרבה מקומות בעולם שילד אחד זה מספיק.
<< אורח >> איתי יוסף כהן: << אורח >>
ובמגזר החרדי זה עוד יותר גרוע, כי אישה שלא תתחתן, לא תעשה תרומת ביצית ותרומת זרע, אז בעצם לא יהיה לה ילד בכלל, שונה מהמגזר הכללי שזה כן עומד על הפרק.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, תודה רבה, נקודה חשובה. אני מתנצלת בפני קופות החולים, אתם גורם סופר משמעותי שהיה צריך להישמע פה. אנחנו נעשה עוד דיון המשך ואז אתם באמת תפתחו את הדיון. פשוט הזמן שלנו היום התקצר אז אני מתנצלת בפני כל מי שהיה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
אפשר לפני שאת מסכמת, גברתי יושבת-הראש?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, בבקשה, בשמחה, טטיאנה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
מכל ששמעתי היום וגם קראתי חומר לקראת הדיון, אני חושבת שיש צורך להקים בנק ביציות לאומי, כמו שיש בנק דם, יש בנק זרע – להקים בנק ביציות. זה גם יקל על בתי חולים שיש להם מצוקה עם מקום אחסון וזה גם עולה כסף.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אבל יקירתי, זה פתח. זה לא בנק דם, זה משהו אחר.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
זה משהו אחר, אבל אני חושבת שצריך להסדיר את המצב הזה. ולגבי הבדיקות של הרזרבה, להנגיש ולעשות את הבדיקות האלה נגישות יותר, קלות יותר ולא עם מכלול קריטריונים. אני חושבת שזה לא רק, יש כמה בדיקות הרי, גם FSH, AFC, AMH אז לאפשר לא את כולם ביחד, אלא בדיקה אחת שאם יש אינדיקציה של ירידה ברזרבות, אז לאפשר לאישה לגשת לתהליך.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן, תודה רבה, חשוב מאוד. ממש, תודה. אני שמחה שדיברת, לא שמתי לב, סליחה.
ראשית הוועדה מבקשת להודות לכל משתתפי הדיון.
שנית הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות – ואני אשמח אם משרד הבריאות יהיה איתי, תודה: א', לאסוף נתונים מלאים ומעודכנים לגבי מספר הנשים שמבקשות לשמר פוריות בפילוח לפי סיבות בגינן נעשה השימור, סיבות רפואיות או אחרות. כמה בקשות לשימור נעשו במסגרת הסל וכמה באופן פרטי? וכן שיעור השימוש בביציות מוקפאות.
ב', לפעול יחד עם קופות החולים להעלאת מודעות בקרב מטופלות לגבי החשיבות לשימור פריון בגיל מוקדם ועל האפשרויות הפתוחות בפניהן, מתוך הבנה של כאבן האמיתי של נשים שלא זכו לשמר את פוריותן בזמן.
ג', להנגיש בצורה טובה יותר את הבדיקות הייעודיות של רזרבה שחלתית – כפי שאמרה פה גם חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.
ד', לקיים חשיבה מחודשת לגבי הקריטריונים לזכאות למימון הליך שימור הפוריות.
ה', לבדוק את הסוגייה שעלתה בדיון בעניין השמדת הביציות והעוברים ולעדכן את הוועדה לגבי תוצאות הבדיקה.
שלוש, הוועדה מבקשת לקבל את התייחסות המשרד להחלטות הוועדה בתוך חודש מהיום.
ארבע, הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. ושוב אני מתנצלת בפני קופות החולים, אנחנו בעזרת השם בפעם הבאה אתם תפתחו את הדיון. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:19. << סיום >>