פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 494
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (06 בינואר 2026), שעה 11:46
סדר היום:
<< נושא >> מיתווה לסטודנטים משרתי קבע במוסדות להשכלה גבוהה נוכח המלחמה << נושא >>
במסגרת ציון יום הצעירים בכנסת
נכחו:
חברי הוועדה:
צבי ידידיה סוכות – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז
עדי עזוז
מוזמנים:
אמיר ווקנין
–
מה"ט, משרד העבודה
הדיל יונס
–
עו"ד, משרד המשפטים
רס"ן קובי לובינסקי זיו
–
מפקד מרכז ההשכלה והאקדמיה, משרד הביטחון, צה"ל
יובל וורגן
–
מרכז המידע והמחקר, הכנסת
יאיר הראל
–
אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה
דבורה מרגוליס
–
ראש מינהל, ור"ה
ליאב אלחייני
–
מנהל מדיניות אקדמית, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית
הדס וינוגרד הבר
–
מייסדת ומובילה, פורום משפחות הקבע של צה"ל (ע"ר)
הילה שוורץ
–
סטודנטית אשת איש קבע, פורום משפחות הקבע
גילה בן סימון
–
פורום משפחות הקבע
ולדימיר (וובה) מושנוי
–
יו"ר, האגודה הסטודנטיאלית מכללת קיי
יהונתן מרגוליס
–
מנכ"ל, התאחדות הסטודנטים
משתתפת באמצעים מקוונים:
רעות אופיר
–
מתאמת פעילות, ור"מ (ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות)
ייעוץ משפטי:
תמי סלע
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> מיתווה לסטודנטים משרתי קבע במוסדות להשכלה גבוהה נוכח המלחמה << נושא >>
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שלום לכולם, צוהריים טובים. אנחנו עכשיו שוב בדיון בנושא משרתי הקבע, נושא שבעיניי חשוב מאוד. כשנכנסתי לוועדה אמרנו שאנחנו נתחיל עם המילואימניקים ועשינו פה באמת כבר כמה דיונים על הזכויות של המילואימניקים באקדמיה. אבל נמצא לידי, ואנחנו גם היום ביום מיוחד בכנסת לנושא הזה, והסיפור של משרתי הקבע במלחמה הוא לא פחות קריטי מאשר הסיפור של המילואימניקים, מפני שבסוף משרתי הקבע במלחמה, וגילוי נאות – יש לי שני יועצים כאלה שהם משרתי קבע במלחמה. סיימו את הקבע ועכשיו הוא פה, אבל היו בקבע, הסתיימה המלחמה, השתחררו ועכשיו הם פה. אחד במילואים ואחד פה כרגע.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אז מילואימניקים, לא קבע.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אני אומרת, לכן בגלל זה הם צריכים, עברו למילואים ולא לקבע.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הוא היה בקבע עד לפני חודש, עכשיו לקחו אותו כבר למילואים, מיד כשהשתחרר מהקבע פתאום קראו לו למילואים לאיזה שבוע.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב ראש, זה בדיוק נושא הדיון.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
נכון, זה מה שאמרתי. בסוף משרתי הקבע במלחמה הזו פתאום נדרשו לעולמות שונים לגמרי ממה שהיה למשרתי קבע עד המלחמה, ולכן הדבר הזה הוא כל כך משמעותי, שאנחנו נראה איך אנחנו באמת בוחנים אצלכם בכללים, כי אנחנו גם בטח לא פה ברוח חקיקה, אבל אצלכם בכללים איך באמת כן משווים את זה למצב של המילואימניקים. אם זה כבר קיים – אדרבה, אבל בכל זאת אנחנו רוצים לבחון את זה כאן.
הדיון מתקיים לבקשת חבר הכנסת עדי עזוז, אז הבמה שלך.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
תודה. קודם כל באמת תודה, היושב ראש, שאני חייבת להגיד שנענית לזה מאוד מהר ושמת גם כובד משקלך על החשיבות של הנושא. הדיון הגיע, למעשה אנחנו היום, יש ימים מיוחדים בכנסת. אני יזמתי את יום הצעירים והצעירות. גילוי נאות: אני הגעתי לכנסת אחרי עשייה בתחום של צעירים וצעירות ובאמת הנושא מאוד קרוב לליבי.
לקראת היום המיוחד פתחנו לשאלות מה יש לצעירות וצעירים בבטן שרוצים לדבר עליהם. הנושאים שעלו הכי חזק אלה הנושאים שאנחנו מקיימים היום את הדיונים. אחד זה הנושא של בריאות הנפש וצעירים. זה נושא שהוא מאוד דומיננטי היום, באמת יש מורכבות מאוד גדולה.
הנושא השני זה נושא של צעירות וצעירים בסיכון, שזה עם משרד הרווחה, שאדוני היושב ראש, לצערי אני אצטרך כפי שאמרתי לך מראש לצאת אחרי כמה דקות, כי יש לי דיון לנהל ב-12:00 ברווחה על הנושא של צעירים בסיכון.
ויש, עלה הנושא המגדרי, של נקודת מבט מגדרית על צעירים וצעירות.
והנושא האחרון שעלה, לא בסדר חשיבות הזה, זה הנושא של אנשי קבע וסטודנטים. ואני גם מדגישה, היושב-ראש, את ההבדל בין מילואימניקים לבין אנשי קבע, ואת החשיבות שהדיון היום יתמקד דווקא באנשי הקבע. יש כבר זכויות שקיימות למילואימניקים. לא מספיק, צריך עוד. תמיד. אבל גם מה שקיים לא חל כמו שצריך על אנשי הקבע, וגם אם חל הם נתקלים בקשיים בירוקרטיים, שאפשר בוועדה, לדעתי, אם תשאל אותי מה הייתי רוצה שייצא מהוועדה – להסיר את החסמים מאנשי הקבע ולהשוות למילואימניקים. זה כבר תצא בשורה אז מהוועדה.
גם חשוב להסתכל על בנות הזוג של אנשי הקבע.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
את יודעת לפרט חסמים או שהם יידעו לפרט?
<< דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הם יידעו לפרט חסמים. אין טוב כמו השטח כדי להגיד את הדברים. אולי אפילו כדאי לתת להן ראשונות כדי לשמוע את הדברים. ואני יודעת שגם יש עוד ארגונים נוספים שרצו להגיע, אני לא יודעת אם יגיעו, אבל גם "כתף אל כתף" וארגונים של מילואימניקים אבל שהם גם מנסים לדחוף את אנשי הקבע.
שוב המון תודה, וסליחה שאני אהיה רק שתיים-שלוש דקות ואצטרך לצאת לרווחה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גם אני צריך לצאת לעוד ועדה, אם אפשר לומר משפט. תודה. אני מתנצל.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
חשבתי שבאת להשתתף בדיון.
<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רוצה נורא, אבל אני ניגש לוועדה לביקורת המדינה, ורציתי לומר שבעיניי זה נושא מאוד מאוד חשוב. רק לגילוי הנאות, אנחנו עכשיו בענייני גילויים נאותים, אז יש לי איש קבע בבית, שבדיוק הדברים האלה נוגעים גם אליו. אני חושב שיצרנו, בעבודה פרלמנטרית בעיה טובה, בהקשר הזה שנושא המילואים, שעד המלחמה לצערי היה ג'וק שלי ושל עוד כמה ח"כים פה, בתור ראש שדולת המילואים, וכשדיברנו על חשיבות המילואים והיו פה ימי מילואים – הייתה תחושה שלא יודעים על מה אנחנו מדברים.
וגם באמת, עם ישראל לא הבין כמה אנחנו עומדים על המילואימניקים. והתקדמנו המון. יש עוד המון עבודה אבל התקדמנו ונוצר מצב שמשבר אנשי הקבע שהיה פה גם קודם – לפני ארבע שנים ישבתי עם ראש אכ"א הקודם והוא סיפר לי על משבר רבי הסרנים וכמה אנחנו צריכים לעסוק בו, כי עוזבים את הצבא. אני רואה יושב מולי רב-סרן אז אנחנו היום במשבר עוד יותר קשה. והמשבר הזה פוגש אותנו בהמון זירות. המלחמה גרמה לזה שלהיות איש קבע ולנהל חיי משפחה זה כמעט בלתי אפשרי. ולהיות איש קבע, לנהל חיי משפחה וסטודנט – זה ממש בלתי אפשרי.
בעבר הגישה פה בכנסת הייתה – זה בעיה של הצבא. הצבא יסתדר, הצבא יטפל באנשים שלו. לצערי הרב, זה לא תמיד מוכיח את עצמו, וכאן הכנסת – תפקידה הוא מאוד מאוד חשוב: להתערב ולומר לצבא: אנחנו מאוד מכבדים את הרשות המבצעת, אבל יש לנו מה לומר. גם הקולות שמגיעים לפה ומיד נשמע וגם דברים שאנחנו צריכים לטפל בהם אפילו ברמה של חקיקה או תקנות או שינויים בהסדרים הקיימים, על מנת שסטודנט איש הקבע יוכל ללמוד ולהצליח.
ואני אומר, גם בעזרת השם כשיסתיים מצב המלחמה, האתגרים עדיין נשארים ואנחנו צריכים לזכור את זה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בוודאי, אבל כמובן שבזמן המלחמה, עולמות הקבע היו באירוע אחר לחלוטין. אנשי קבע לא היו בבית חצי שנה לפעמים. אז זה אירוע שהוא - - -
<< דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בתור מי שדחה את החתונה של הילד שלו כמה פעמים עד בסוף התחתנו – יצאה לי הנשמה כבר. אבל ברוך השם הם התחתנו אז נרגעתי קצת.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני מכיר את זה מצוין.
רוצה להגיד משהו?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב ראש, פשוט יש פה הרבה פרצופים שאני רוצה להגיד להם תודה. אנחנו עשינו פה עבודה בוועדה הזאת למען קודם כל אנשי המילואים. עבודה סיזיפית ומאוד מאוד מקצועית וטובה, והלכנו דרך מאוד ארוכה. וגם יאיר שנמצא פה, ודבורה. יד ביד עם האקדמיה. זה התחיל בהתחלה בכיפופי ידיים אבל מהר מאוד הבנו שצריכים לעבוד ביחד ואני רוצה לתת מחמאה גדולה גם ליושב-ראש הוועדה שהיה, יוסי טייב שבאמת הלך על התחום הזה ועשינו דרך מאוד מאוד יפה. ואני חושב שגרמנו למילואימניקים להרבה יותר ביטחון בנושא של האקדמיה.
כמובן, לא הכול מושלם ויש דברים שצריכים לפתור אותם ואני מציע לכל חבר כנסת להיות עם יד על הדופק וללכת לבקר במוסדות האקדמיים ולשבת עם הנשיאים, כי בסוף כשיושבים איתם הם מבינים את העניין, הם מושיטים יד והם באמת הולכים קדימה איתנו ביחד.
לגבי הנושא של אנשי הקבע. אנשי הקבע לא היה בדיונים כשעשינו לגבי המילואימניקים. בסוף קצת הכנסנו אותם אבל לא משמעותית. אני חושב שבמיוחד אחרי הדיון שהייתי בו בוועדת חוץ וביטחון על המצוקה הגדולה, כמו שאמר קינלי, בנושא של אנשי הקבע, אנחנו הגענו למצב שהיינו לפני חמש שנים אחד מתוך ארבע. זה היה הנתון, נכנס לקבע. היום אנחנו כמעט אחד על אחד בכול הקבלה לאנשי קבע. יש נטישה המונית של אנשי קבע וכניסה הרבה פחות משמעותית ואנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק, כי זה בעצם הצבא שלנו. ולעשות ככול יכולתנו גם בוועדה הזאת כדי להקל עליהם, לפחות בנושא הזה של עולם האקדמיה.
ומשפט אחרון אני רוצה לאחל ליוני מרגוליס, שנכנס לתפקיד מנכ"ל התאחדות הסטודנטים, בחור מקסים, בהצלחה בתפקיד ואנחנו פה כדי לעשות דברים ביחד.
<< אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >>
תודה רבה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זהו, ושנעשה דברים טובים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ותודה לעדי על הקיום של היום המיוחד הזה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כל הכבוד.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
באהבה. סליחה היושב-ראש שאני צריכה ללכת, אני עוד לא התרגלתי עדיין לזה - - -
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כן, שאת צריכה להיות בשני מקומות בו-זמנית. זה אתגר. שלא לומר ארבעה.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
טוב, אז אני אתחיל. אני הדס וינוגרד הבר, אני עורכת דין, אני מהמקימות של פורום משפחות הקבע של צה"ל, עמותה רשומה. הוקמנו לפני שנתיים, באמת על רקע כל הדברים שאתם אמרתם כאן, שבעצם עד היום לא היה אף גוף שדאג למשפחות קבע. וכשאני אומרת משפחות אני מתכוונת לבנות ובני זוג של משרתי קבע ולילדים שלהם, שבמלחמה הזאת נמתחו עד מעבר לקצה גבול היכולת שלהם. קצה גבול היכולת ומעבר לו. ובאמת הנתונים כבר גלויים וכבר מדברים אותם. בתחילת המלחמה שמענו אותם מראש אכ"א ועוד היה אסור לפרסם אותם, אבל היום זה כבר נמצא בכול מקום. יש משבר מאוד גדול של כוח אדם בצבא, של משרתי קבע, שבוחרים בדברים אחרים.
הרבה פעמים אלינו כפורום מגיעות פניות של בנות זוג של משרתי קבע שאומרות "בסדר, אז הוא ישתחרר ויתרום למדינה במילואים. זה יהיה בסדר גמור". אבל הצבא שלנו, עמוד השדרה שלו הם משרתי הקבע, המפקדים שמובילים את המערכה הם משרתי הקבע. בן הזוג שלי הוא רופא בקבע ביחידה מיוחדת. הוא מפקד על 100 רופאי מילואים שנמצאים תחתיו והוא רופא בקבע. ואני אומרת, בסופו של דבר, המקצוענות וההכשרה שהוא יכול לתת לרופאים ברפואה מבצעית היא משהו שאפשר לצבור אותו רק כשאתה נמצא בשירות קבע משמעותי ולא באנשים שמגיעים לתקופות קצרות של מילואים של שבוע פה שבוע שם. ובסופו של דבר זו החשיבות שלנו, שיהיה לנו צבא חזק ושנוכל לנצח את המערכות שמתרגשות עלינו.
עכשיו, בנושא שלנו של הדיון היום, אני שלחתי מצגת, אני לא יודעת אם אפשר להעלות אותה. אז אני אשמח כדי להראות לכם קצת נתונים, כי אנחנו מחוברות לשטח ואנחנו יכולות להראות לכם את הנתונים מבחינת משפחות הקבע.
(הצגת מצגת)
יש לנו שלושה נושאים בתחום הזה של חינוך שרלוונטיים לוועדה פה. היום אנחנו ניגע כנראה רק באקדמיה, אבל יש גם את הסיפור של חינוך ילדים בבתי ספר. אנחנו נפגשנו כפורום עם מנכ"ל משרד החינוך ועם שר החינוך וביקשנו מהם שיכניסו לחוזר מנכ"ל משרד החינוך גם את ילדי הקבע, שהם יהיו אוכלוסייה מיוחדת, שתהיה במיקוד. ברמת הילדים, אין הבדל בין ילד של משרתי מילואים לילד של משרתי קבע. אם כבר, העצימות של ילד של משרתי קבע חווה בבית שלו היא הרבה יותר קשה ומשמעותית. ואני אומרת, בסופו של דבר הדבר הזה הוא נכנס לחוזר מנכ"ל, אבל הוא לא מיושם. כל בית ספר בפני עצמו, משפחות הקבע מגיעות ליועצת ואומרות: "אפשר שגם הילד שלי ישתתף במעגל שהיא עושה לילדים של משרתי מילואים?". זה אבסורד מאוד מאוד גדול שחייבים לתקן אותו, בין אם בחקיקה, בין אם בדחיפה מלמעלה, בין בשיחות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
את אומרת שהוא קיים ופשוט לא מיושם.
<< דובר_המשך >> הדס וינוגרד הבר: << דובר_המשך >>
אני אומרת נכון, אבל הדברים האלה זאת בדיוק הנקודה, שאם האמא של הילד של משרת הקבע, שגם ככה היא עמוסה וגם ככה בן הזוג שלה לא חוזר מתחילת המלחמה וגם ככה החיים שלה בקריסה, אז היא צריכה עכשיו גם לדאוג לזה שבבית ספר, כשעושים כבר משהו, ידאגו גם לילד שלה. וזה כאילו אבסורד מאוד מאוד גדול שחייבים לתקן אותו.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
השאלה אם את מפרידה בין לוחם איש קבע לוחם או - - -?
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אני לא חושבת שבתחום של ילדים יש מקום להפרדות. אני לא חושבת שילד של משרת קבע בתקופת המלחמה ובתקופת החירום - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תראו , אנשים גם שלא היו לוחמים, היו במקומות ש–, אחד שתיקן כלי צמ"ה, נניח, ישב בבסיס ותיקן כלים מסביב לשעון. אז דברים שאתה לא יכול עכשיו לעשות הפרדה. ולכן גם החוזר מנכ"ל לא עושה הפרדה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה אומר חוזר מנכ"ל לגבי ילדים?
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
הוא אומר שאנחנו אוכלוסייה במיקוד, צריך להתייחס גם לילדים של משרתי קבע. אני אומרת, אם אתם כאילו יכולים להסתכל פה על הנתון הכי בסיסי: 57% אמרו שבמידה רבה מאוד השתנתה שגרת החיים שלהם מאז ה-7 באוקטובר, לא קשור עכשיו לחלוקה של האם הם לוחמים או לא לוחמים. זה ממש השינוי בשגרת החיים.
ותכף הבאנו פה גם שתי סטודנטיות שהן ידברו על הפן האקדמי ועל איך זה להיות בת זוג של משרת קבע בתקופה הזאת.
<< אורח >> יובל וורגן: << אורח >>
זה סקר שאתם עשיתם?
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
זה סקרים פנימיים. אנחנו עשינו ארבעה סקרים מתחילת המלחמה. זה סקר שממוקד במיוחד בחינוך ויש פה גם חלק של בנות זוג של משרתי קבע שעוסקות בהוראה, שזה גם לא הנושא שלנו היום.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו נעשה בעזרת השם דיון פיקוח על זה. תתקדמי. אני רוצה לתת פה מסגרת לדיון. אנחנו לא זימנו מראש את משרד החינוך לכאן. חבל, אגב. היינו יכולים אולי לשמוע גם תשובות לזה. אבל אנחנו כן נעשה במיוחד דיון לזה, אנחנו נזמן גם אתכם ונעשה את זה עם משרד החינוך.
בואו נתקדם לאקדמיה. אני אתן את המסגרת, אנחנו נותנים שעה לדיון.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
בסדר גמור. אנחנו מתמקדים באקדמיה, אין שום בעיה.
ברמת העיקרון, הנתונים לגבי האקדמיה הם פה לפניכם. מבחינת מידת הזכאות לתנאים זהים באקדמיה לבני ובנות זוג של מילואימניקים – אז אתם רואים את התשובות שאנשים אמרו. לא. אין להם. 74% מבנות הזוג של משרתי הקבע - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תפרטי שניה על הסקר הזה איך הוא נעשה.
<< דובר_המשך >> הדס וינוגרד הבר: << דובר_המשך >>
זה סקר שעבר אצל המשפחות. ענו עליו למעלה מ-1,000 משפחות תוך פחות מ-48 שעות, זה אומר שאנשים זה ממש בער בהם. ויש פה למעלה מ-1,000 תשובות בסקר הזה. היו שאלות גם בנושא של חינוך ילדים גם בנושא של אקדמיה. זה דוגם רק במשפחות שיש להם ילדים מתחת לגיל 14.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
74% לא קיבלו תנאים זהים.
<< דובר_המשך >> הדס וינוגרד הבר: << דובר_המשך >>
לא קיבלו תנאים זהים באקדמיה לבני ובנות זוג של מילואימניקים. אחרי זה, כן, לאחר פנייה שלי למוסד, זה 14%, שאנחנו רואים שכבר יש פנייה אקטיבית בין האדם שכבר החליט, בת זוג שכבר החליטה שהיא הולכת ועושה את הצעד הזה, את הצעד הנוסף הזה. אז רק 14% קיבלו. 8% באופן גורף, ועוד פעם, כן – 4% לאחר פנייה שלי לגורמים חיצוניים או לצה"ל. זו הכוונה בהקשר הזה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
וכל ה-74% האלה לא פנו בכלל? או שהם פנו ולא קיבלו תשובות?
<< דובר_המשך >> הדס וינוגרד הבר: << דובר_המשך >>
הם לא קיבלו תנאים זהים למה שנותנים אצלם למילואימניקים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, השאלה אם כל מי שפנה קיבל תנאים זהים?
<< דובר_המשך >> הדס וינוגרד הבר: << דובר_המשך >>
לא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אין לך את הנתון הזה, אבל.
<< דובר_המשך >> הדס וינוגרד הבר: << דובר_המשך >>
נכון.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
רגע, זה רק על בנות זוג?
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
כן, זה רק בנות זוג. זה לא למשרתים. חשוב להדגיש.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
רגע, בנות זוג של אנשי קבע המוסדות לא יודעים עליהם, הם לא מקבלים בדחיפה מידע עליהם.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
עכשיו הם אמורים לקבל מידע.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
ואם הם פונים הם אמורים לקבל?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אם הם פונים ואנשי הקבע הם ב"ייעוד קדמי", אז הם אמורים לקבל, כן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אז זה מסביר את זה. כי בסוף הנתון המשמעותי - - -
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
עכשיו הם אמורים לקבל בדחיפה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, שנייה. הנתון המשמעותי זה בסוף כמה כאלה, בהנחה שמה שהוא אומר זה שם שהם לא יודעים מראש - - -
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה לא כל אנשי הקבע, זה רק מי שבייעוד קדמי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בוא נתחיל מהם.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אני אסדר לכם. אנשי קבע המוסדות יודעים, מקבלים בדחיפה מאכ"א, מקובי שיושב פה לידי. והמילואימניקים מקבלים במסגרת צו תיקון הגנת הפרטיות שאושר לפני כמה ימים הארכה שלו בוועדת חוק חוקה ומשפט, וגם כולל בנות זוג של מילואימניקים. בנות זוג של משרתי הקבע – אין שום מידע. המוסדות, זה כאילו חשוך לחלוטין.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
את זה צריך לפתור.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אני אגיד רק על הנתון השני שהוא - - -
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה לא כזה סיפור. הם צריכים ללכת למוסד.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
הסדרנו את זה עכשיו מול הרשויות המקומיות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זה לא תמיד נעים לעשות את זה, ובסוף אנחנו, הסיבה שבבנות זוג של מילואימניקים אנחנו רוצים שהמדינה תעשה את זה, זה כי אנחנו לא רוצים שכול אחד יהיה צריך לבוא ולבקש טובות.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
לא, סליחה, זו לא הייתה הסיבה. הסיבה היא המספרים. המילואימניקים מתחילת המלחמה אנחנו מדברים על עשרות רבות של אלפים וזה בסבבים. לגבי בני בנות זוג של אנשי קבע זה פשוט יותר כי זו אוכלוסייה קבועה, שברגע שהיא בת הזוג או הוא בן הזוג הולך וממלא טופס או פונה לרכז המילואים לדקנאט סטודנטים אצלו במוסד וברגע שהוא נכנס למערכת הדבר הזה - - - -
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
כבר ולבוא ולהגיד רכז המילואים ולא רכז המילואים וקבע כבר פה יש בעיה, כי בת זוג של משרת קבע שרואה רכז מילואים לא תפנה אליו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
רגע, היועצת המשפטית רצתה להעיר פה משהו.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
רציתי רק להעיר נקודה, לזכור שבחוק זכויות הסטודנט הנושא הזה היום לא מוסדר, זאת אומרת אין חובה לקבוע התאמות לאנשי קבע. יש בפועל במתווים שגובשו בתקופה הזו של השנתיים של חרבות ברזל, תשפ"ה ותשפ"ו, לגבי אנשי קבע בייעוד קדמי. ופה כן אני חושבת חשוב לומר, שיש שירות קבע שהוא יותר דומה לעבודה רגילה ויש שירות קבע שהוא יותר דומה אולי ללחימה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל רגע, משרתי הקבע מקבלים כולם. בני הזוג זה רק מי שבייעוד קדמי.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
לא, לא.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה לא?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אני אדייק רגע מי מקבל. ברמת העיקרון אין חוק, אין חקיקה על זה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל יש מתווה.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
רגע, שנייה. אין חוק ודיברתי על זה כבר כמה פעמים בוועדת חוץ וביטחון דווקא. עוד מעט קובי יספר על יוזמת החקיקה שלהם, לא קשור רגע למה שאני רוצה להסביר. המתווים של תשפ"ה, תשפ"ו הכניסו גם את משרתי הקבע ובני משפחותיהם לגבי הייעודי קדמי. שעוד פעם, אני מזכיר, על בנות הזוג של משרתי הקבע הייעודי קדמי יש לנו חור שחור. אנחנו לא יודעים מי הם עד שהם לא פונים.
בנוגע לשאר המשרתים ובני המשפחה שלהם. זה, למעשה, נכון שאין אילו שהן התאמות שהן במסגרת מתווה אבל עוד פעם, זה התאמות. אנחנו נתקלים, חבר הכנסת דוידסון אתה מכיר את זה, אנחנו נתקלים כבר בהרבה אנשים, שנמצאים מחוץ למתווים והדברים ועדיין מקבלים התאמות בהתאם לקשיים. זה יכול להיות משפחות של חטופים וזה יכול להיות אנשי כוחות הביטחון שהם לא אנשי קבע. שוטרים, שב"ס, לא חסר. אז הם נכנסים תחת הקטגוריה. נכון שאין משהו מותאם אבל אנחנו כן מסייעים להם בדרכים לפי הקשיים.
יש שוני גם בין משרתי הקבע. יש שוני בין מי שעובד בפיקוד של חיל האוויר בקריה לבין מישהו ב-8200 שעושה משמרות של 24 שעות ולא נמצא בבית בעקבות המלחמה. יש שוני גם שם.
מעבר לזה אני מניח, שיוזמת החקיקה, קובי ידבר.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
ואחרי מה שאמרת תגיד מי אתה. שיכירו, שיידעו מי אתה.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
יאיר הראל מהמל"ג בשנתיים פלוס האחרונות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מוכר בוועדה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
כל הנושא של המתווים שעשינו זה הכול איתו.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אני בן בית פה. חבר הכנסת סוכות לא מכיר אותי אבל אני כבר די בן בית בעניינים האלה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
רואים.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אני אגיד דבר אחד אחרון לפני שאעביר את זכות הדיבור לסטודנטיות שבאו לכאן כדי לשתף אתכם קצת מהחוויה שלהן, ואני אגיד שבסוף יש לנו מתווה דומה שעשינו מול הרשויות. גם הרשויות נתקלו בבעיה הזאת, שהן רצו להגיע לבנות הזוג ולמשפחות הקבע שגרות ברשות או במועצה, ואמרו להן: "מילואים אנחנו מכירים, כול המילואים המוסד לביטוח לאומי שולח לי מי מגויס, מתי הוא מגויס, מתי הוא יוצא, מתי הוא חוזר. ואת הקבע אני לא מכיר". ועשינו מתווה, שהרשויות מקבלות את הנתונים על משפחות הקבע שגרות בעיר כולל כתובות, כולל הכול.
זה דבר שהוא פתיר מאוד. אפשר בקלות רבה לפתור את זה, הצבא יכול להעביר נתונים ויכול גם לפנות לבנות זוג עכשיו מבחינה משפטית. אלה דברים שהם פתירים, זה פשוט חבל שהבירוקרטיה מהווה חסם, במיוחד בתחום הזה, כשאנחנו רואים את הנתון השני שהצגתי, שהוא באמת אחד החמורים. האם פרשת או חשבת לפרוש מהתואר? 59% מבנות ומבני הזוג של משרתי הקבע עונים שכן בתקופת המלחמה. זה משהו שהוא מטריד מאוד.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני אגיד לך, הנתון שבעיניי חסר פה ולדעתי הוא מאוד משמעותי זה כמה כאלה שפנו ולא קיבלו. זאת אומרת, כי בסוף, בהנחה שאנחנו יודעים שהמוסד לא מקבל את הנתונים, וזה אירוע שצריך לתקן אותו בלי קשר, אז כמה כאלה? אין דרך שהם יקבלו הטבות בלי שהם פנו. ולכן השאלה היא כמה פנו ולא קיבלו.
<< דובר_המשך >> הדס וינוגרד הבר: << דובר_המשך >>
נכון. אנחנו נעביר את הנתון הזה גם. אנחנו יכולים להעביר אותו לוועדה בהמשך.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
נשמח.
<< אורח >> גילה בן סימון: << אורח >>
נעים מאוד לכולם. שמי גילה בן סימון. אני נשואה ואימא לשני ילדים. מורה במשרה מלאה ובמקביל גם סטודנטית. אני מאמינה בחינוך ובהתפתחות האישית ובתרומה לחברה הישראלית. לכן בחרתי לשלב לימודים אקדמאיים לצד עבודה ומשפחה. עם פרוץ המלחמה, בעלי, המשרת בצבא קבע, כמעט איננו מגיע הביתה. ההיעדרות שלו איננה זמינה או נקודתית אלא ממושכת, אינטנסיבית ולעיתים בלתי צפויה לחלוטין. לפני המלחמה המשפחה שלי הייתה נראית אחרת. הצלחתי לשלב חיי משפחה ולימודים אקדמאיים רק בזכותו. בזכות זה שהוא היה מגיע הביתה, לוקח את הילדים, משחק איתם, ונותן לי זמן ללמוד. וכמובן איפשר לי מרחב למידה ושקט.
היום זה לא המצב. הוא עדיין משרת באינטנסיביות, הוא עדיין לא מגיע כל יום הביתה. האם אני, בתור סטודנטית, יכולה להגיד שאני לומדת בנחת ומגיעה להישגים בנחת? לא. אני עובדת שעות קשות ובעבודה מאוד אינטנסיבית שמגיעה איתי הביתה. אני לומדת בשעות הקטנות של הלילה ומנסה לסיים את כל החובות האקדמיות שלי.
וכאן אני מאוד מבקשת מכם: תראו אותנו, המשפחות של אנשי הקבע, שהם נמצאים בשירות מתמשך. וכעת אני באמת מבקשת לשקול את הצעדים הבאים: אם זה לתת הארכת מועדים להגשת עבודות אקדמיות, אפשרות של היעדרות עד 40% מהנוכחות בקורסים ללא פגיעה אקדמית, קביעת מועדים נוספים וגמישות במבחנים.
משפחות אנשי הקבע הן חלק מהחזית השקטה של מדינת ישראל. כאשר בן הזוג נמצא בשירות מתמשך, בן או בת הזוג הנשארים בבית נשארים לבד. לבדם לשאת בעול הילדים, הפרנסה, הבית והנפש. מדינת ישראל יודעת להעריך שירות צבאי. כעת הגיע הזמן להכיר גם במחיר שמשלמות המשפחות ולהתאים את המערכת האזרחית, ובהן האקדמיה, למציאות חירום מתמשכת. אני מבקשת מכם לראות אותנו, בני ובנות הזוג של אנשי הקבע, הלומדים במוסדות אקדמאיים. תודה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כואב מאוד. תודה על הדברים, ותודה כמובן על ההקרבה למען המדינה. אנחנו רואים את זה, שומעים את זה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
גילה, תני שלוש נקודות שאת היית רוצה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
היא אמרה.
<< אורח >> גילה בן סימון: << אורח >>
אמרתי. הארכה של מועדים בהגשות של עבודות אקדמיות; אפשרות של היעדרות של 40%; וקביעת מועדים גמישים ונוספים למבחנים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה הבעיה?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יענו עוד מעט.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
גם הילה רוצה.
<< אורח >> הילה שוורץ: << אורח >>
היי, אני הילה שוורץ. אני נשואה, בעלי משרת, הוא סרן, עוד מעט מקבל רב סרן, עוד שלושה חודשים. הוא משרת במודיעין אבל בתפקיד שדה. זאת אומרת, שמצד אחד הוא גם מסווג, מצד שני הוא כול הזמן בעזה. אני סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל. קודם כל אני רוצה להודות לכם, שאתם מקיימים את הוועדה הזאת, שאתם חושבים עלינו. אני חושבת שזה ממש לא מובן מאליו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הכי מובן מאליו.
<< אורח >> הילה שוורץ: << אורח >>
אני רוצה שנייה רק לתאר לכם טיפה מהמציאות שלנו לפני ואחרי המלחמה.
לפני המלחמה, אומנם הוא באמת בתפקיד שדה אבל הייתי רואה אותו באפטרים, הוא היה חוזר כול שבת. הוא היה נוכח, בין אם הוא זמין כשאני חייבת, ובין אם הוא נוכח אפילו לשיחות יומיומיות. ומתחילת המלחמה זה הפך לאפס. אני יכולה להגיד שמתחילת המלחמה היה רצף של יותר מ-10 שבתות רצופות שהוא לא היה. ואני לא היחידה ויש המון כאלה ויש כאלה שגם מקרים הרבה יותר גרועים. ועברתי ממצב של מישהו שהוא מאוד נוכח בחיים שלי למישהו שהרבה פחות. בשנתיים וחצי השנים האלה עברנו המון גם בחיים האישיים שלנו. אני סיימתי תואר ראשון, אני עוד מעט כבר מסיימת תואר שני.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כל הכבוד.
<< דובר_המשך >> הילה שוורץ: << דובר_המשך >>
סיימתי תואר ראשון לבד, תואר שני עכשיו לבד, הייתי בהיריון לבד וכמעט ילדתי לבד. ברוך השם הצלחנו להשיג חבר, שהתקשר אליו לאדום, שהצליח להביא אותו.
וזה מאוד מורגש בתואר. בתואר אין ימי מחלה, אין ימי חופשה. בתואר אין אופציה קצת לעגל פינות או לצאת יותר מוקדם או להגיע יותר מאוחר. כל זה באמת ניסו ועובדים עליו, שאנחנו גם נוכל לקבל ואני מאוד מעריכה את זה, אבל זה מאוד מורכב.
אני גם אספר את החוויה האישית שלי בלהשיג את הדברים האלה. כשאני שמעתי שיש הקלות לנשות מילואימניקים ולבני זוג וכול הסיפור הזה, אני חייבת להגיד קודם כל על עצמי שאני בן אדם שקצת יותר מבין בבירוקרטיה אקדמית. אני כבר חמש שנים ברצף נציגת שנתון, אני עבדתי ופעלתי למען עבודה סוציאלית, למען הקולגות שלי. ולי היה מאוד מאוד קשה להשיג את ההקלות וההטבות האלה.
קודם כל, הדבר הראשון שעשיתי זה להיכנס לאתר ולא ראיתי שום אזכור לבנות זוג של אנשי קבע בתואר השני. ובתואר הראשון כן יש אזכור, אבל זה לא אותו דבר בהשוואה למילואים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איפה הפערים? את יודעת להגיד לנו איפה הפערים?
<< דובר_המשך >> הילה שוורץ: << דובר_המשך >>
בטח. קודם כל, העניין של הייעוד קדמי, אני חושבת שהוא מאוד משמעותי. כשמדברים על מילואימניקים מדברים על טווח שירות. אני יודעת שאמורים באמת, כמו שאמרתם, לשנות את זה השנה. אבל מדברים על נגיד מעל 100 יום ואז הם זכאים לכול ההטבות והן הטבות משמעותיות. כשמדובר באנשי קבע, בבנות זוג של אנשי קבע, זה חייב להיות בייעוד קדמי. אני מכירה אישית המון שהחיים שלהם השתנו בטירוף גם כשהם לא בייעוד קדמי. זאת אומרת, אני לא יכולה לראות חברה שלי שבעלה חוזר כל יום הביתה באחת בלילה שונה ממני בבחינה האקדמית. גם אני צריכה לאסוף את התינוק שלי, גם אני צריכה לשים אותו במעון, גם אני צריכה להיות איתו בזמן שאני לומדת וגם היא. וזה מבחינתי שווה ערך במובן הזה. והוא לא נמצא בייעוד קדמי והיא לא זכאית לכלום ממה שאני זכאית.
וגם מה שאני זכאית, הייתי חייבת להילחם בשיניים כדי לקבל גם עבורי וגם עבור עוד חמש נשות אנשי קבע שאיתי בתואר השני. והייתי צריכה לחפור לעומק. באמת פורום משפחות הקבע עבדו המון ואנחנו מילאנו טופס כדי שהמל"ג יוכל להשוות את התנאים, אבל כשפניתי למחלקה שלי, כשפניתי לכל האוניברסיטה כדי להשיג את התנאים האלה – הם ענו לי שאין דבר כזה לנשות אנשי קבע. שאין עזרה כזאת. אני פניתי למרצים שלי אישית ואמרתי "אתם יכולים להחריג את זה, כי אין לי יכולת לנסוע מירושלים לאריאל ולהגיע מ-07:30 עד 09:00 ולהיות שם בשיעורים. אני לא אספיק. ואני חייבת לשים את התינוק שלי במעון".
יש מרצים שהקשיבו, יש מרצים שדיברתי לליבם והם נתנו לי לפנים משורת הדין. ויש מרצים שלא. הייתי צריכה להבין אילו טפסים אני צריכה להעלות, כי לא כתוב. כתוב לנשות משרתי מילואים, כתוב בדיוק מה הן צריכות להעלות ואיך. אני הייתי צריכה להבין איזה טופס אני צריכה כדי להוכיח שבעלי משרת קבע בייעוד קדמי, ואיך אני מעלה את זה, ולאיפה אני מעלה את זה. ולאף אחד לא היה את התשובות האלה כלפיי, כי אין מישהו שמבין בזכויות של נשות אנשי קבע. לפחות אצלנו.
זה מה שאמרתי בהקלות לתואר שני באמת נשות אנשי קבע לא מוזכרות פעם אחת באריאל. וזה משהו שבאמת ניסיתי לחפור כמה שיותר וגם ניסיתי לעזור לאחרות. העניין הוא שאין לנו באמת כתובת. אין לנו מישהו לפנות אליו ולהגיד: "היי אתה יכול לעזור לנו, כאילו בזה? להגיד לי, אוקיי, איזה טופס, איך אני משיגה, מה אני עושה? למי אני מעלה, איפה אני מעלה באוניברסיטה שלי?".
והעניין שגם עם כול המאמצים, ועם כול ההטבות ובאמת אני עכשיו זכאית לכול ההטבות ואני השגתי את כול מה שמגיע לי - אני עדיין לא יודעת איך אני אסיים את התואר הזה. אני כרגע עומדת על ממוצע 98, זאת אומרת זה לא משהו שהוא מובן מאליו, ועדיין יש סיכוי שאני לא אסיים את הסמסטר, כי יש לי שלושה חיסורים והבן שלי היה חולה, ואין לי מי שיגבה אותי. ההורים שלי, הוצאתי להם את הנפש. זאת אומרת הם היו המון איתו. חברים, משפחה. אני מנסה כול מי שיכול להיות איתו. אין לי גב. אני צריכה את הגב הזה כדי להצליח לסיים את התואר. אני רוצה להמשיך לדוקטורט שנה הבאה, אני לא בטוחה שאני אוכל.
בסופו של דבר, שוב, אני מאוד מעריכה את כול מה שאתם עושים. אנחנו רוצות להיות מספיק חזקות כדי שהם יהיו חזקים. ובשביל זה אנחנו צריכות שאתם תחזקו אותנו ותתנו לנו את הגב הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
וואו, איזה כוחות, תקשיבי. כול הדברים האלה ביחד.
את מתחברת למה שהיא אמרה גם, מבחינת הדברים שהיו עוזרים לכן? אלה הדברים שהיו כאילו?
<< דובר_המשך >> הילה שוורץ: << דובר_המשך >>
חד משמעית. יש לי עוד הרבה דברים שהייתי רוצה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אז תגידי. זה המקום.
<< דובר_המשך >> הילה שוורץ: << דובר_המשך >>
קודם כול העניין של החיסורים. ברגע שהשגתי את כול מה שמגיע לי מותר לי להגיע עד 10:00 ולצאת מ-15:00. לא מקורסים קליניים, וזה כול התואר שלי. בסופו של דבר אני הולכת להיות עו"ס קלינית.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
רק אני אגיד שאלו דרישות של הרישוי. קורסים קליניים אתה לא יכול. משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך – תלוי מי נותן רישוי – אבל אתה לא יכול. אני מניח, עבודה סוציאלית זה משרד הרווחה. אתה לא יכול להפסיד קורסים קליניים, כי אחרת אתה לא תקבל את הרישיון. זה כמו שאתה לא יכול להפסיד התמחות ברפואה. אתה לא יכול. זה גם אפילו לא קשור למל"ג.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
מתמחים ברפואה יוצאים למילואים וזה לא יורד להם מהתקופה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ודאי שכן, הם משלימים הכול.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
לא, אבל הם חייבים לעשות את ההתמחות שהם מחויבים. הם משלימים את כול התקופה של ההתמחות הם משלימים הכול. תאמיני לי, נותן הרישוי לא ייתן להם רישוי אם הם לאי ישלימו. אז בקורסים קליניים אתם יכולים להגיד עד מחר כאילו בזה. זו דרישת רישוי. אנחנו לא יכולים לפתור. שאר הדברים זה משהו אחר לגמרי.
<< אורח >> הילה שוורץ: << אורח >>
הייתי ממש שמחה אם היה אפשר להמיר לנו את זה לעבודות, כמו שיש הערכה חלופית למילואימניקים או לבנות זוג שיכולות לפעמים להשיג.
והעניין הוא שזה יהיה משהו שיהיה יותר, אני חושבת שהכי חשוב שיהיה לנו הרבה יותר נגיש והרבה יותר נדע למי להגיש ואיך. ובדיוק מה שאמרת קודם, שלא יודעים כמה הגישו ולא יודעים כמה קיבלו בסוף – הרבה לא יודעות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הם לא יודעים איך.
<< דובר_המשך >> הילה שוורץ: << דובר_המשך >>
הן לא יודעות איך, הן לא יודעות מה מגיע להן, כשלא כתוב הכול בצורה ברורה, כשהן לא יודעות מה הן יכולות לבקש - הן גם לא יכולות לבקש את זה. אני אישית עזרתי לחמש נשים שאיתי בתואר להשיג את מה שמגיע להן ואמרו לי "אם את לא היית אומרת לי במסודר מה יש", כמו שאני לקח לי המון זמן להבין גם בעצמי, ודיברתי המון עם הפורום. אם לא הייתי משיגה את זה גם להן לא היה.
ואני דווקא מחזיקה אותי כמישהי שמבינה, ויש הרבה שלא. אז אני חושבת שזה ממש קריטי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה ענקית על הכול. אלה הדברים פה.
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
ליאב אלחייני, מנהל מדיניות אקדמית בהתאחדות הסטודנטים הארצית. אני ייצגתי את ההתאחדות בשיח שהיה בשנתיים האחרונות סביב מתווה המילואים ומשרתי הקבע וכול כוחות הביטחון.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
מתווה למשרתים קוראים לזה.
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
כן, מתווה למשרתים באופן כללי. אז אני מכיר את פרטי המתווה לעומק. אני חושב שחשוב רגע לעשות הפרדה בדיון הזה בין מה שסוכם במתווה, שאמור לקרות, לבין מה שלא סוכם במתווה ואולי צריך להוסיף באמת שינויים, דברים שפספסנו.
יושבות כאן שתי סטודנטיות שבאמת היה לי חשוב שקודם כל הן ידברו ויציגו את החוויה שלהן לפני שאני אציג את מה שאנחנו מכירים בהתאחדות. וככה לפני הדיון פה אחרי שדיברתי איתן, הלכתי רגע להסתכל באתרים של המוסדות שלהן, לראות מה המוסד בכלל מציג לסטודנטים שמגיע אליהם.
במקרה של מכללת קיי, לצורך העניין, יש פה איזשהו פער במידע. המוסד הציג באתר שלו שמגיע למשרתי הקבע בייעוד קדמי ולבני / בנות זוגם, ההתאמות שסוכמו במתווה. ואנחנו רואים שהסטודנטים וסטודנטיות לא מכירים את כול המידע ויש פה איזושהי בעיה של תיווך המידע לסטודנטים.
במקרה של אריאל יש פה אי-יישום של המתווה. זאת אומרת, אוניברסיטת אריאל באתר שלה בכלל לא מכלילה את משרתי הקבע ובני / בנות זוגם בתואר שני מבחינת הזכאויות, וזה סוכם במתווה. זאת אומרת זה פה עניין של מל"ג צריך להכיר שיש פה אי-יישום של המתווה על ידי אחד המוסדות.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
בגלל הפרסום?
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
באתר שלהם הם לא מכלילים את תואר שני ב- - -
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
בפרסום, אבל. אתה לא יכול להגיד, זה לא אי-יישום.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, חלק מהיישום של המתווה זה שיהיה פרסום איך עושים את זה.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
בסדר, אבל גם אם הייתה איזושהי בעיה בפרסום, אי אפשר לטעון שזה אי-יישום. יש הבדל בין אי-יישום לבין אי-פרסום.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, כי היא כסטודנטית לא הייתה דרך לדעת מה היא אמורה לעשות, כי זה לא מופיע באתר.
<< דובר_המשך >> יאיר הראל: << דובר_המשך >>
אבל רגע, היא מקבלת את ההתאמות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כי היא הגדילה ראש.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אחרי שדיברתי עם הפורום ושאלתי אותם.
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
ממה שאני מבין זה לפנים משורת הדין, זה לא במסגרת המתווה.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
לא, אבל זה לא אמור להיות לפנים משורת הדין. זה אמור להיות, היא אמורה לקבל את זה אבל. ברמת העיקרון כמו שאמרתי כבר, יש הבדל בין אי-יישום לבין אי-פרסום. אי-פרסום לא תקין, נפעל, אבל - - -
<< אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >>
כן, אבל יאיר, אבל הרבה פעמים יוצא מצב שהמוסדות לא באמת מנגישים את זה לסטודנט בקצה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בסדר, הוא הסכים, פשוט זה עניין של סמנטיקה, הכול טוב.
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
עכשיו, העניין עם העברת המידע, ככה שאלה שלי אליכם לצה"ל: אם יודעים להעביר את המידע על בני / בנות זוג של משרתי מילואים ועל משרתי מילואים ועל משרתי הקבע – לא יודעים גם להעביר את המידע על בנות זוג של משרתי קבע?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בטח, יודעים, אנחנו תכף - - -
<< דובר_המשך >> ליאב אלחייני: << דובר_המשך >>
אוקיי, אז יש פה איזה זה נגיד עניין שצריך לפתור ובאמת לדעתי יחסוך הרבה מהבירוקרטיות.
זהו, אני אגיד שאנחנו דאגנו להכניס את משרתי הקבע בייעוד קדמי למתווים ואת בני / בנות זוג עם ילדים עד גיל 13. אני אעשה שנייה גם סדר לגבי ייעוד קדמי, למי שלא מכיר זה לא רק לוחמים. זה כול מי שמשרת בגדודים לוחמים, זאת אומרת זה כולל גם המעטפת של הגדוד הלוחם.
לגבי המשרתים העורפיים, מה שבסוף סוכם זה שיתפרו להם מהן חליפה אישית, כל אחד בהתאם לצורך שלו, כי כמו שנאמר כאן, באמת יש תפקידים שהם עם מאפיינים של יותר כמו עבודה רגילה ויש תפקידים שהם עם מאפיינים של שירות הרבה יותר אינטנסיבי ובשעות לא שעות ושבאמת צריך לתת את ההתאמות האלה. אנחנו רואים שהחליפה האישית הזאת לא תמיד נתפרת למידות הנכונות, וזה משהו שבאמת צריך לדבר עליו.
זהו, היה באמת חשוב שהסטודנטים פה ישמיעו את הקול שלהם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בסדר, אתה מוזמן להישאר ולהעיר כמובן כשצריך.
נתחיל עם משרד הביטחון.
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
בוקר טוב, יו"ר הוועדה. אני קובי לובינסקי זיו, התפקיד שלי זה מפקד ההשכלה והאקדמיה בחטיבת הסגל באכ"א, בצה"ל. מה שאני עושה, אנחנו אמונים על כול הטיפול במשרתי הקבע כחטיבת הסגל, ובתוך התפקיד שלי ספציפית על משרתי הקבע הסטודנטים בפרט.
אני אגיד קצת מה עשינו מה-7 באוקטובר ועד היום, והתקדמנו כברת דרך מאוד משמעותית. אני אתחיל דווקא מהסוף: צה"ל, בשיתוף משרד הביטחון וכמובן הממשלה, התקבלה החלטת ממשלה 3472, שמקדישה סעיף נפרד עבור האקדמיה, סעיף שש, שבו ממש הגדירה בהחלטה, שאנחנו אמורים לקדם מתווה כזה.
מה שעשינו במסגרת הסכמות, ופה גם הזדמנות להודות גם למל"ג וגם לכול המוסדות האקדמיים, שאנחנו כבר שנה שלישית - שנה ראשונה בלי מתווה וכבר שנתיים עם מתווה פורמלי, שזה עובד מאוד מאוד טוב. ואני תכף אגיד מבחינתנו איך אנחנו חווים את הדבר הזה. אז ממש לעגן בחקיקה, כחלק מחוק זכויות הסטודנט, שהיה למשרתי המילואים ערב המלחמה וערב ה-7 באוקטובר זה מצב קיים, זה לא מצב חקיקתי חדש שבעקבות ה-7 באוקטובר עשו למשרתי המילואים. זה היה בעבר, ועל אותו דבר הזה, על אותה קונסטלציה משפטית שקיימת, פשוט להרחיב אותה עבור משרתי קבע בייעוד קדמי ובנות זוגן, שהם הורים לילדים עד גיל 13, כמו שיש כאן נציגות שדיברו ונשואות, או בזוגיות, עם משרתי קבע שהם בייעוד קדמי.
עכשיו, נגיד רגע מה עשינו מאז המלחמה ועד עכשיו.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
אז אמורה להיות הצעת חוק ממשלתית שתגיע בעניין הזה?
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
לגבי אם תהיה הצעת חוק ממשלתית או לא – אני פחות יודע להשיב.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
מה זה לעגן בחקיקה? אני מבינה את זה כהצעת חוק ממשלתית שצריכה להגיע.
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
התקבלה החלטת ממשלה, אנחנו בסוף החודש יושבים עם מנכ"לית המל"ג כדי להבין איזו קונסטרוקציה משפטית צריכה להיות, עם כול הצוות המשפטי של המל"ג, ואז משם נתקדם.
אני אגיד קצת על נתונים בקבע. קודם כל משרתי הקבע הסטודנטים הם מעל לרבע מהמשרתים, הם לומדים, הם משלבים לימודים עם שירות קבע.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יש לך מספר?
<< דובר_המשך >> קובי לובינסקי זיו: << דובר_המשך >>
אני לא יודע אם מותר לי להגיד אותו, אבל מעל רבע ממשרתי הקבע - מי שמכיר את סד"כ משרתי הקבע אז יידע לעשות את המספר בראש - משלבים לימודים לצד שירות קבע תובעני יותר, תובעני פחות, כל אחד ובמקום שלו. כאשר הנתח של הייעוד הקדמי, שכמו שאמרו פה קודם, זה נתח שהוא תופס לא רק ללוחמים אלא כל יחידה שהיא בעלת אופי מבצעי. זה לא רק גדוד. זה גדוד, אוגדה, כל המעטפת שהיא מעטפת מבצעית והמקבילות שלה בזרועות האחרות, חוץ מזרוע היבשה כמובן. זה מהווה משהו כמו שליש עד 40%, זה משתנה ממוסד למוסד. זה הנתח שעליו אנחנו מדברים.
ועכשיו אני אדבר רגע לפני, כי הוא העיקר, אני רגע אסגור את ה-60% הנותרים. ה-60% הנותרים אלה משרתי קבע שהם לא נעלמים מעיני המוסדות. בכל המתווים אם תביטו בהם היום, למעט אולי מוסדות ספורים, יש מעמד לכל משרת קבע באשר הוא. נכון, שהמעטפת לייעוד הקדמי היא הרבה יותר רחבה, היא שוות ערך למעטפת המקסימלית שמשרת מילואים מקבל, זה נכון. אבל יחד עם זאת, יש הבחנה בין משרת קבע רגיל לבין סטודנט שאינו משרת קבע. זה קיים, זה כבר שנה שלישית ככה וביתר שאת בשנתיים האחרונות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בני או בנות זוג?
<< דובר_המשך >> קובי לובינסקי זיו: << דובר_המשך >>
מילה לבני / בנות זוג. אנחנו כבר שנה שניה ברציפות, בשיתוף פעולה עם פורום משפחות משרתי הקבע, אגב, בכל ההקשרים שהדס אמרה קודם. אני רק על הzoom in- של ההשכלה, אבל יש פה עוד הקשרים רחבים ורבים. קודם כל, כמו שאמרת, עם הרשויות וההבנה שמדובר בשיח של משרתים ולא קבע או מילואים, אלא שיח של משרתים וזה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב ועקרוני לנו, כי כך הצבא בנוי. הצבא לא מפריד בין האוכלוסיות. ומה שאנחנו עושים כבר שנתיים ברציפות, מאחר שאנחנו, בשונה ממשרת קבע סטודנט, שיש לנו את המידע לגביו ואנחנו גם יכולים להעביר אותו למוסד ולקבל אותו מהמוסד, אז עבור בת הזוג אנחנו צריכים את ההסכמה שלה.
ובשיתוף פעולה עם פורום משפחות משרתי הקבע, לפני פתיחת שנות לימוד, לפני כול שנת לימוד, אנחנו כבר עשינו את זה שנתיים ברציפות, הן נדרשות למלא שאלון עם הפרטים גם עליהן וגם על בן הזוג שהן בזוגיות איתו ועל הילדים, ואז אנחנו מעבירים בדחיפה לכל מוסד ומוסד. נגעה פה קודם הסטודנטית מאריאל, לא על עצם זה שהיא לא נשואה למשרת קבע בייעוד קדמי, אלא על זה שהיא הייתה רוצה מעטפת הרבה יותר רחבה, שפחות מתאפשר במסלול של עבודה סוציאלית קלינית. אבל המידע עובר בדחיפה עבור כול בת זוג שמעוניינת בכך. זה דגש חשוב. כי בלי שהיא תפנה אלינו דרך משפחות משרתי הקבע - אנחנו לא יכולים לזהות אותה וגם לא להעביר את המידע אודותיה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
למה יש הבדל מהמילואים?
<< דובר_המשך >> קובי לובינסקי זיו: << דובר_המשך >>
ההבדל במילואים, קודם כל, זה זאת סוגיה הרבה יותר רחבה בעיניי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, מההיבט הזה של הגנת הפרטיות.
<< דובר_המשך >> קובי לובינסקי זיו: << דובר_המשך >>
אה, על בת הזוג?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
נמצאת פה עו"ד הדיל. את רוצה להשיב? יש את התיקון לצו הגנת הפרטיות, משהו משפטי.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
בגלל שזה מעוגן בחוק, אז קבעו בצו שאפשר להעביר את המידע. פה אין את הבסיס.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אי אפשר לפתור את הדבר הזה?
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
צריך לתקן את הצו ולהוסיף גם את פרטי המידע הנדרשים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
קובי, זה אצלך.
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
אבל תראה, יו"ר הוועדה, גם אם לא יהיה את העניין הזה של העברת מידע, כן, לא - עדיין אין אינדיקציה שאומרת שמדובר בבת זוג שהיא סטודנטית. זה רק מידע שהיא יכולה להעביר. אנחנו לא נדע אותו לעולם.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אבל גם בת זוג של מילואימניק אתה לא יודע שהיא סטודנטית.
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
יפה.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
איך אתה יודע?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
כי המוסד מעביר את תעודות הזהות ואז - - -
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אוקיי, אבל איך המוסד יודע להעביר את התעודות זהות שלה?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא הבנתי מה ההבדל.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
היא מעביר את תעודת הזהות של בן זוגה.
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
אם היא מזדהה, אם היא - - -
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
רגע, אבל לא הבנתי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, לא. מה ההבדל? יש הבדל ברישום פה או ברישום פה? למה שיהיה הבדל?
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
בסוף, המוסד האקדמי יכול לקבל את תעודות הזהות של כול משרתי הקבע, בדיוק כמו שהרשויות מקבלות את זה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כן. מה ההבדל?
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
ובדיוק כמו שכול המועצות עכשיו מקבלות את זה.
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
זה מה שקורה, רק אנחנו פשוט צריכים לדעת שהיא בת זוג סטודנטית.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
זה אותו הדבר.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מה ההבדל בין מילואימניקים לקבע? זה השאלה.
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
להבנתי, ההבדל היחיד זה שבת זוג של משרת מילואים, לא משנה מה הוא עושה, היא מקבלת, ובת זוג של משרת הקבע צריכה לעבור בדיקה נוספת על ידינו, שנקבע מה ייעודו של משרת הקבע, ורק אם הוא בייעוד קדמי היא תהיה זכאית, ואם לא אז לא.
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
זה נכון גם לגבי מילואים.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
סליחה אם אפשר, אולי לעזור. ההבדל הוא שימ"מים משולמים על ידי ביטוח לאומי.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
זה כבר לא ההבדל, זה כבר לא הבדל. הצבא יכול כבר להעביר נתונים של משרתי קבע לכול מקום.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
ופה זה לא דרך ביטוח לאומי, אז יכול להיות שמכאן נובע הקושי.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
זה כבר לא המצב. זה היה בתחילת המלחמה, עכשיו זה כבר לא תופס יותר.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
בכל מקרה, כיוון שגם היה שינוי בחוק הגנת הפרטיות, אני לא משפטנית, לא אומרת את זה ממקום משפטי רק ממה שראיתי פה כי בדיונים שהיו גם פה וגם בוועדת חוקה. כיוון שחוק הגנת הפרטיות שונה והכללים שלו הוחמרו, יש את כול העניין שהאדם שמקבל את ההטבה צריך להסכים להעביר את המידע בדרך כלל מראש.
עכשיו, בגלל שמדובר פה בקבוצה, אני אומרת שוב, המילואימניקים היו עשרות אלפי אנשים שהיינו צריכים - -
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
לקחו כבר הסכמות.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
- - העברנו קבצים של אלפים וקיבלנו רק סימון אם הוא משרת או לא משרת. זה היה בחודשים הראשונים, אחר כך את ימי המילואים, אחר כך נוספו הנתונים הנוספים.
במקרה הזה, זה דורש תיקון צו שכנראה יעבור לוועדת החוקה. יש פה איזה פרוצדורה משפטית.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מישהו עובד על זה?
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אני רק רוצה להגיד פה, לסבר את האוזן של הוועדה. יש 14,000 משפחות משרתי קבע במדינת ישראל, מתוכן לא כולם סטודנטים. ולא לכולם יש ילדים מתחת לגיל 14. אני אומרת שבסוף זה מספר מאוד מצומצם של אוכלוסייה שכל הביטחון של מדינת ישראל מונח על הכתפיים שלה, ובת הזוג שנמצאת עכשיו באקדמיה וצריכה לשאת גם את עול המלחמה וגם את העול האקדמי שגם לא מכירים בה וגם לא זה. זה 14,000 משפחות סך הכול. כולל כולם, לא רק סטודנטים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אבל גם במילואים יש דיפרנציאליות, לא?
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
הדיל יונס מהייעוץ המשפטי לממשלה. יש שתי חלופות: חלופה אחת שבן / בת הזוג של - מסכימה להעביר את הנתונים לגביה, ואז זו אפשרות אחת.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כן, אנחנו לא רוצים את זה.
<< דובר_המשך >> הדיל יונס: << דובר_המשך >>
קבלת נתונים באופן גורף.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אגב, איך היא עושה את זה? סתם פרוצדורה.
<< דובר_המשך >> הדיל יונס: << דובר_המשך >>
לא, בגלל שתוקן הצו בעצם ונקבע שאפשר לגבי כל משרתי המילואים להעביר את המידע באופן גורף.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לא, איך ספציפית היא עושה את זה? היא עכשיו רוצה שיעבירו את הפרטים שלה, איך היא יודעת לעשות את זה?
<< דובר_המשך >> הדיל יונס: << דובר_המשך >>
היא נותנת את ההסכמה שלה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
קבע או מילואים?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
קבע, קבע.
<< דובר_המשך >> הדיל יונס: << דובר_המשך >>
קבע, היא צריכה לתת את ההסכמה שלה.
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
אבל זה מה שאנחנו כבר עושים הלכה למעשה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
וזה איך זה קורה?
<< דובר_המשך >> קובי לובינסקי זיו: << דובר_המשך >>
היא ממלאה באמצעות פורום משפחות משרתי הקבע שאלון עם כל הפרטים שלה, השאלון הזה עובר אלינו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
דרך עמותה כאילו?
<< דובר_המשך >> קובי לובינסקי זיו: << דובר_המשך >>
דרך העמותה, ואז משם אנחנו מתקדמים ישירות מול המוסדות.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
זה פוגש הרבה נשים והרבה נשים זה לא פוגש. עכשיו יגיעו לפה שתי סטודנטיות, אחת מהן הייתה איתנו בקשר רציף מתחילת המלחמה, ואחת לא. זה כאילו מאוד תלוי אם מכירים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זה שהמדינה תתנהל דרך העמותה זה כאילו אירוע בעייתי. צריך לעשות את אצלכם.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אני רק רוצה רגע ליישר קו רגע, חוץ מהעברת מידע וההתאמות. ההתאמות גם לבנות הזוג של משרתי הקבע, ייעודי קדמי וגם אלה שהם לא, יש התאמות. אנחנו כן פועלים, אז אני בלי קשר רגע לדיון ולפערים, כן אפשר לפתור את הדברים האלה, ולכן אנחנו כן נשמח שתעבירו אלינו למל"ג את הדברים הפרטניים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יש פה ליועצת המשפטית איזו הצעה.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
אני רק אומרת, עשינו את זה גם בעוד דברים, אבל בסוף לצבא יש את המידע מי הם משרתי הקבע והיה הגיוני שהוא ינגיש להם, גם לגביהם וגם לגבי בנות זוג, שיש להם את הזכויות האלה, ושיגישו ויפנו.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
קורה.
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
זאת אומרת, יפנה אליהם, זה באמת לא הרבה אנשים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הטופס הזה שבאמצעותו פונים.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
גם היום הצבא מוכן לפנות לבנות זוג ישירות אחרי שהן מילאו הסכמה ויש להם כבר גישה ישירה. אז שישלחו לכול בנות הזוג, גם מי שהיא לא סטודנטית, והיא תקבל את זה ותגיד "אה, אני לא סטודנטית, זה לא רלוונטי לי". פשוט שיעבירו לכול בנות הזוג בדחיפה קדימה כול הזמן, כול תחילת סמסטר, כול לא יודעת.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
גם משרד החינוך נגיד שואל היום, שולח טפסים כאלה גנריים לכולם "האם יש מישהו במשפחה שהוא משרת מילואים", או דווקא על קבע לא ראיתי ששאלו, אולי כן ופספסתי.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
כנראה שלא שאלו.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
שהוא משרת מילואים אולי לא טעיתי. אבל יש להם דרכים פשוטות לשלוח לכולם ולקבל את המידע, בלי שמישהו יצטרך לשמוע על זה לבד וליזום ולפנות כי באמת אין את הפניות לעשות את זה.
<< מנהל >> (היו"ר סימון דוידסון) << מנהל >>
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
כן, חד משמעית. ההנגשה קורית, אנחנו מרגישים את זה גם הלכה למעשה ביום יום דרך המוקד שאנחנו פתחנו מפרוץ המלחמה וממשיך לפעול ביתר שאת. והמוקד הזה הוא לא רק עבור משרתי הקבע הסטודנטים אלא גם בנות הזוג, שהן סטודנטיות והן בזוגיות ואימהות לילדים, שהם משרתי קבע והן פונות, בעיקר אלה שהן לא ייעוד קדמי, כדי שנתאים להן מעטפת אישית ונאתגר את המוסדות עם בעיה פרטנית שלא פוגשת ייעוד קדמי.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
רגע, זאת אומרת היום יש פנייה ישירה יזומה לכול אנשי הקבע לעדכן אותם שאם הם, או בני / בנות זוג שלהם הם סטודנטים, אז לפנות ולבדוק מהם אם הם ממצים זכויות?
<< אורח >> קובי לובינסקי זיו: << אורח >>
לגמרי.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
אוקיי. זה חידוש.
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
אני אגיד, שלדעתי, גם המוסדות האקדמיים יש פה דברים שיכולים לעשות ברמתם בצורה יותר אקטיבית. סתם דוגמה, שבוע ראשון לסמסטר, רכזת מחלקה נכנסת לשיעור, מציגה את עצמה, או רכזות המילואים ייכנסו לשיעורים יגידו: האוכלוסיות האלה והאלה, מילואימניקים, משרתי קבע, בני / בנות זוג, שתכירו אני הפונקציה שפונים אליה לבקשת התאמות, לבקשת סיוע. כי הרבה סטודנטים פשוט לא מכירים את זה, לא יודעים מי הבן-אדם לפנות.
אני חושב שגם הדברים האלה שאנחנו מדברים פה עכשיו הם מאוד מאוד חשובים והם בטח דרך המלך מה שנקרא, מבחינת העברת המידע. אבל גם המוסדות יכולים בצורה אקטיבית להנגיש את עצמם לסטודנטים שיידעו למי לפנות.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
ופה נכנסת גם ההתאחדות שלכם.
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
יש לכם תפקיד מאוד מאוד חשוב. ואנחנו הבנו כשאנחנו עבדנו על המתווה של המילואימניקים ואחרי זה זה הפך למשרתים, שאחת מהבעיות הכי גדולות זה הנושא של הסברה. הנגשה של המידע. כי הייתה פה פתיחות באמת וקשב גם של הצבא, גם של יאיר וכול הצוות, ואנחנו גילינו שבסוף לא עובר מידע. הגענו למצב שהבנו שהמוסדות בכלל לא יודעים מי מילואימניק. היה לנו פער של שנה שהם לא ידעו. אחרי זה היה צריך לעשות חקיקה כדי להעביר את כול, אבל עשינו את זה. אז בסוף זה, אתה יודע, שילוב כוחות. גם של ההתאחדות גם של המל"ג.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים זה לקרוא לנציג בכל מוסד אקדמי "נציג משרתים, קבע, מילואים", שתהיה את המילה הזאת, כי אני חושבת שבתור חוויה, לפחות החוויה האישית שלי כשאני אשת משרת קבע, והייתי כבר למוּדת אכזבות וניסיונות, שהגעתי לכל מיני אירועים ואמרו "זה רק למילואים, זה לא לך, את לא, אין לך צו 8 את לא נכנסת". אני חושבת שזה דבר שהוא מאוד חשוב לכל בת זוג של משרת קבע לראות שזה מיועד גם לה, אפילו בשם.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני איתך ב-100% בגלל זה, מה אתם יכולים לעשות, ההתאחדות, בנושא הזה? בוא, אתם נמצאים בכל מוסד, אתם יש לכם שם - - -
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
נכון. אנחנו מנסים, עושים דרך אגודות הסטודנטים בכול מוסד להנגיש את המידע. אנחנו עושים את זה גם ברמתנו מבחינת ברשתות החברתיות.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני מדבר רק על הנושא הזה עכשיו של נשות משפחות אנשי הקבע / מילואימניקים.
<< דובר_המשך >> ליאב אלחייני: << דובר_המשך >>
זה כחלק מה- - -
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
יש לכם נציג בכול מוסד שמטפל בנושא הזה?
<< דובר_המשך >> ליאב אלחייני: << דובר_המשך >>
יש לנו אגודת סטודנטים בכול מוסד, בטח.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לא, שמטפל בנושא הספציפי הזה של המשרתים?
<< דובר_המשך >> ליאב אלחייני: << דובר_המשך >>
זאת אומרת, בכל אגודת סטודנטים יש פונקציה שמתעסקת בנושא של מילואים?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
כן, אני שואל.
<< דובר_המשך >> ליאב אלחייני: << דובר_המשך >>
אני חושב שזה משתנה בין אגודה לאגודה, יש אגודות שיש ויש אגודות שלא, אני חושב שברוב יש.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אפשר לדאוג לזה שיהיה בכולן? זאת אומרת שיהיה כזה תפקיד ספציפי?
<< דובר_המשך >> ליאב אלחייני: << דובר_המשך >>
אנחנו נעלה את זה אצלנו, כן.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
ואם הם דואגים לכולם, אז שידאגו גם לקבע וגם למילואים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
כן. בסוף החיבור בין האגודה עצמה לבין הסטודנטים או הסטודנטיות הוא חשוב מאוד, וזה גם חלק מהתפקיד שלכם כשאתם נמצאים במוסדות. כי בסוף להפיל את הכול על הצבא אני לא בטוח שזה נכון. אני חושב שלהתאחדויות, לאגודות עצמן יש לכם תפקיד מאוד מאוד חשוב. אני אומר לכם את זה כאתה יודע, אני מחזק אתכם, לא כדי להחליש אתכם.
<< אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >>
אני אשמח לגעת בנקודה הזאת.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
מה השם רק?
<< דובר_המשך >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << דובר_המשך >>
אני וובה, יושב ראש אגודה סטודנטיאלית מכללת קיי. אצלי, לצורך העניין, באגודה אין מי שאחראי ספציפית רק על המילואימניקים, יש לי לצורך העניין נציגה שכן אחראית על אוכלוסיות מסוימות. אבל אני רק רוצה לגעת, שלא בכול האגודות זה יכול להתאפשר, כי יש אגודות שהן קטנות יותר בגודל שלהן וביכולת שלהן להביא את זה בקצה, כי התקציב שלנו הוא הוא קטן, ולהביא עוד בן אדם שיתעסק וזה. אז כן, לנסות ולייצר אולי איזשהו גם מנגנון גם דרך ההתאחדות אל מול משרד הביטחון שיכול לעזור בדבר הזה ולא יודע, לנסות להגיד לנו מי הם אותם אנשים שאחראים במוסדות, ואז כאילו לעשות קישור.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני לא יודע אם יכולים לעשות את זה.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
כול מוסד אמור להיות רכז מילואים לפי החוק, ואני מניחה שרכזי המילואים בפועל מטפלים גם בנושא של משרתי הקבע.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
בדיוק, כן. אבל הם גם נקראים רכזי מילואים בגלל החקיקה, בגלל שזה ככה כתוב בכללים. זה לא בגלל שאנחנו רוצים שהם יתייחסו רק למילואים.
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
נכון.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
לא, לא, ברור. זה לא, אף אחד לא מאשים וזה לא מתוך רוע, זה ממקום שרוצים לתקן כדי שיהיה יותר טוב.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
על פי החקיקה חייב להיות רכז.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
על פי הכללים - - -
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
מה זה כללים? על פי החוק.
<< דובר_המשך >> יאיר הראל: << דובר_המשך >>
על פי הכללים, שזה חקיקת משנה, הכנסת בחוק זכויות הסטודנט, אפשרה למל"ג לקבוע כללים למילואימניקים.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
חייבה.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
הכללים האלה נקבעו כבר ב-2012, הרבה לפני המלחמה הזאת. הרבה לפני צוק איתן, הרבה לפני כול המלחמות האלה, והם אפילו תוקנו חודש לפני תחילת המלחמה בספטמבר 2023.
עכשיו, הכללים בעצם מחייבים מכול מוסד שיהיה פונקציה כזאת של רכז מילואים, גם מה תפקידו וכל זה. ככה זה נקרא - רכז מילואים.
עכשיו, בפועל, מאז תחילת המלחמה, רכז מילואים לא רק נמצא אחד בכול מוסד. אולי במוסדות קטנים זה עדיין, אולי בקיי יש עדיין רכזת מילואים אחת.
<< אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >>
יש אחת שהיא דיקנית הסטודנטים, היא אחראית על הכול. היא לא יכולה גם וגם וגם.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
כן, היא דיקנית הסטודנטים, נכון. אבל כי אתם מוסד קטן.
<< אורח >> ולדימיר (וובה) מושנוי: << אורח >>
כן.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אבל מוסדות מאוד מאוד גדולים, בעיקר פקולטות מאוד גדולות, ודבורה ורעות שבזום יכולות גם להגיד - - -
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
מי בזום?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
רעות, ועד ראשי המכללות.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בוא נעלה אותה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> יאיר הראל: << דובר_המשך >>
רגע, אני - - -
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בסדר, היא בינתיים תעלה אותה.
<< דובר_המשך >> יאיר הראל: << דובר_המשך >>
בסדר. רק הן יכולות להציג את מה שאני אומר, שבכול מוסד, בעיקר הגדולים, ובפקולטות ובחוגים מאוד גדולים – כלכלה, הנדסה, משפטים – יש גם רכזי מילואים, שהם יעודיים לאותו חוג, לאותה פקולטה, לאותו בית ספר, שמעבר לרכז היחיד שהמוסד מחויב בו.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אוקיי.
(פונה לנציגה) את יודעת על זה? סתם דוגמה. לא ידעת על זה.
(פונה לנציגה אחרת) את ידעת על זה? לא.
שתיים מתוך שתיים לא ידעו על זה. כישלון.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
ושוב, אם קוראים לו מילואים היא לא תדע על זה.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
יכול להיות שכדאי בכול זאת באתרים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לא, אבל צריך לפרסם את זה.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
לאחרונה, אנחנו דיברנו לפני שבוע, ליאב גם אתה. לפני שבוע החלטנו: צבא, התאחדות הסטודנטים, נציגות של ור"ה, ור"מ ומל"ג, להעלות קמפיין משותף שהוא יהיה קמפיין בעיקר ברשתות החברתיות. יש פה גם את ערן, הדובר שלנו. שזה קמפיין ברשתות החברתיות, שידבר על ידיעה, בעצם לחשוף את הרכזים. שיידעו שקיימת הפונקציה הזאת וגם לחשוף את הדברים הבסיסיים: בת זוג של משרת מגיעות לה זכויות? פני לרכז.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
יאיר, יש לי שאלה. עזוב אותי עכשיו מסיפורים. יש לי שאלה. אם אני בעוד חודשיים נפגש איתה או מתקשר אליה, היא תדע שקיים כזה רכז? בסוף, בוא, אנחנו עכשיו, נגיד בוא ניתן זמן חודשיים. עוד חודשיים זה משתנה? מבחינת ההסברה, ההנגשה?
<< דובר_המשך >> יאיר הראל: << דובר_המשך >>
היא הייתה אמורה כבר לדעת את זה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
היא לא יודעת את זה, אז כנראה שלא.
נעלה את רעות. בבקשה, רעות. מה שלומך?
<< אורח >> רעות אופיר: << אורח >>
כן, מה אני עוד יכולה להוסיף על מה שיאיר אמר וכולם?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני רוצה לשאול שאלה, איך, מבחינת, רק נושא של הסברה. איך מגיעים למצב, קודם כל, רק תצייני את התפקיד שלך, שיהיה רשום לפרוטוקול.
<< דובר_המשך >> רעות אופיר: << דובר_המשך >>
שמי רעות אופיר אני מתאמת הפעילות של ועד ראשי המכללות. היינו שותפים יחד עם דבורה וורה ויאיר והמל"ג, אנחנו כול הזמן על העניין הזה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> רעות אופיר: << דובר_המשך >>
העניין של ההסברה, המוסדות עובדים כול העת על זה, זאת אומרת, יש פרסומים. נכון שיש את הדוגמאות של אנשים שלא יודעים, אני לא חושבת שזה הרוב. וגם הנה, כמו שיאיר ציין עכשיו, באמת עוד יוזמה ועוד חשיבה, לשים את רכזי המילואים בפרונט ועוד פעם לעשות איזה שהוא קמפיין. עשו קמפיין רשתות. גם קמל"ר עשה קמפיין אצלם דרך הרשתות של משרד הביטחון.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
זה כל הזמן מילואים. גם כשעכשיו את אומרת רכז מילואים זה מדיר מראש את משרתי הקבע.
<< אורח >> רעות אופיר: << אורח >>
אני מדברת על מתווה המילואים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
יש לי שאלה, רעות ויאיר.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
השיח פה הוא על המתווה של הקבע.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
רגע, שניה. המכשיר הזה (אוחז בטלפון נייד) יש לכול אדם במדינת ישראל. בטוח לכל סטודנט ולכול איש קבע. האם אי אפשר על ידי אפליקציה, הרי היום אתה נרשם לחדר כושר אפילו, אתה מקבל push על שינוי של מדריך בשעה מסוימת. האם אי אפשר לעשות בpush- שכול הסטודנטים, לא משנה כזה או אחר, יידע שיש את הפונקציה הזאת? זה הכול.
<< אורח >> רעות אופיר: << אורח >>
חבר הכנסת דוידסון, אני לא פונקציה במוסד אקדמי, אני הגוף המתאם של המכללות.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
שמטפלת גם בקבע.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
מה?
<< אורח >> רעות אופיר: << אורח >>
אני לא פונקציה במוסד אקדמי. אני יודעת אבל מהעבודה בשנים האחרונות ובמידע שאני מקבלת מהמוסדות - -
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
כל כך פשוט.
<< דובר_המשך >> רעות אופיר: << דובר_המשך >>
- - כששולחים וואטסאפים ו-סמסים הייתה בעיה רצינית יותר, כשהלוחמים היו – גם משרתי הקבע וגם הלוחמים – היו בתוך עזה ובלחימה עצמה, גם בלבנון וזה, היה קשה ליצור איתם קשר.
אבל עושים את הכול כדי, אני לא יודעת להגיד לך אפליקציה יכול להיות שזה אחלה רעיון, אני באמת לא נכנסת לרזולוציה הזאת עכשיו, אבל יש פרסום. אני באמת לא יודעת, אני אעביר גם את המסר של לחדד את זה שוב ולהוסיף.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אוקיי, זה הכול.
<< דובר_המשך >> רעות אופיר: << דובר_המשך >>
וגם קיימנו על זה קיימנו על זה דיון בשבוע שעבר עם המל"ג.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אם תוכלו לחדד גם שזה רלוונטי גם למשרתי קבע, כי כרגע זה לא מחודד ואף אחד לא יודע את זה ואפילו מהשם, אם אתה יודע שיש רכז מילואים הוא לא רלוונטי לך.
<< אורח >> רעות אופיר: << אורח >>
המילה "אף אחד" כשהיא נאמרת בכנסת היא קצת גורפת מדי. אני יושבת שם בדיונים, באמת, בממוצע, אני ודבורה ויאיר, וזה לא אף אחד. יש בעיה יכול להיות לאחוז מסויים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
רעות, בסדר, אל תכעסי עליי. אני מרגיש שאת, אני אעמוד בפינה עוד שנייה. זה התפקיד שלי, מה לעשות.
אני פשוט קיבלתי עכשיו, זה לא קשור למכללות, אבל קיבלתי דף מהאתר של האוניברסיטה העברית ובאמת (מקריא מהדף): "יש התאמות בהליכי הקבלה למשרתי מילואים לשנה הקרובה", אבל לא כתוב שום דבר על אנשי קבע ולא על בנות זוג ולא וכדומה.
כנראה צריך, יאיר, לחדד את הנושא הזה.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
אם תפתח את המסמך. חבר הכנסת דוידסון, אני לא מכירה את המסמך שעליו מדובר. אנחנו עכשיו, כול האוניברסיטאות עכשיו עובדות. אני לא יודעת מה כתוב בפנים כי לא ראיתי.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אה, יכול להיות שבפנים כתוב.
<< דובר_המשך >> דבורה מרגוליס: << דובר_המשך >>
אני כמעט בטוחה שיהיה בפנים, תהיה הערה אולי בסוף, שקבוצות נוספות, שאולי לא - - -, כי יש לנו בני / בנות זוג של פצועים, לא עלינו, מלווים של פצועים, שורדי נובה. יש לא עלינו, לא אתחיל למנות עכשיו את כול הרשימה, הרשימה היא ארוכה ולכולם יש בקשות להתאמות כאלו ואחרות. בשביל זה, אנחנו בסוף עובדים עם בני אדם. לא הכול אפשר לתחום בכללים, לא הכול אפשר להוריד גדרות. פונה אשת הקבע, פונה איש הקבע – בוחנים, מסתכלים, מה הוא לומד? איפה צריך לעשות את ההתאמות?
אני ממש, קשה לי להאמין, שזה דלתות סגורות ואומרים לא על הכול. ואם כן, שוב אני אומרת בשם האוניברסיטאות אני כאן. אמרתי את זה כבר המון פעמים פה בוועדה, אני אעזור למי שצריך וננקוש על הדלת עוד פעם אם צריך. זה הכול.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
צריך שזה יהיה מלכתחילה ולא בדיעבד.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בואי אני אגיד לך איך זה יעבוד. אני מבקש שזה יהיה רשום גם בפרוטוקול, שתוך חודשיים, דבורה, את תשלחי לנו לוועדה מה נעשה, כדי שהנושא של ההסברה יהיה יותר טוב. אני לא אומר שאתם לא עושים, אני אומר שזה לא מושלם. צריך לעשות עוד צעד. בסדר?
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
איפה שיהיה כתוב מילואים שיהיה כתוב גם קבע.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
חודשיים זה טוב והמל"ג פה, שיוזם איזשהו קמפיין בעניין הזה. רק האוניברסיטאות, יש בזה - - -
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
המל"ג שיוזם, תכניסו גם את הקבע בבקשה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
דבורה, אני מבקש מיוני גם, המנכ"ל החדש, אתם תהיו בתוך ה-loop הזה. אנחנו מבקשים לקבל מה נעשה כדי שפעם הבאה שיגיעו לפה נשות אנשי הקבע, או אנשי הקבע, או כול מי שאמור לקבל הטבה כלשהי מהמתווה המדהים שאנחנו עשינו – שיידע על זה, כי חבל. באמת, נעשתה פה עבודה מדהימה ואני מפרגן למל"ג, אני מפרגן למכללות, מפרגן לכול ההשכלה הגבוהה, כי באמת נעשה פה מתווה מצוין וחבל לי, שיושבות פה שתי בנות מקסימות, שהן לא ידעו על זה. כי אם היו יודעות על זה אז כנראה שהיה להן יותר קל. וחבל שזה קורה, זה הכול. זה רק נושא של הסברה, הנגשה ומידע.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
לא, צריך כן גם להגיד שצריך גם להכניס אותן למתווה הזה, שזה באמת יהיה דבר שהוא ידוע, שזה לא יהיה "אה, קבע, בחרתם בזה", או כול הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אבל הם בתוך המתווה.
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
ייעוד קדמי בתוך המתווה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
הם בתוך המתווה. אנחנו לא צריכים לא לחוקק, לא לריב.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
עכשיו, שנתיים מאוחר מדי, אבל כן.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אנחנו עשינו את הכול. יאיר, נכון, הכול נעשה, הם בתוך זה. אז רק שיידעו, זה הכול. זה נושא ההסברה הוא מאוד חשוב.
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
אני גם אתן הצעה, אם זה עוד לא נעשה במוסדות. יש מייל ארגוני. כול סטודנט, הדיקאן והנשיא, כולם יודעים לשלוח מייל בדיוק לכול סטודנט. יכולים להפיץ מייל לכול סטודנט במוסד: אלה ההתאמות, אלה האוכלוסיות הזכאיות. זאת אומרת, הדרך להגיע לכול סטודנט וסטודנט בקצה היא קיימת.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אתה יודע מה? גם לא צריכים לפרט הכול. מספיק שיידעו.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
ליאב, לא נעים לי להגיד, לא פותחים את המיילים האלה. אני יודעת עוד מתחילת המלחמה וגם מאמצע המלחמה. לא מיילים, לא ווטסאפים. יש פה קושי גם בצד של הסטודנטים - -- -
<< אורח >> ליאב אלחייני: << אורח >>
כן, אבל אני חושב שהסטודנטים שצריכים ומחפשים את זה יפתחו, לדעתי.
<< אורח >> הילה שוורץ: << אורח >>
אני אישית נכנסתי לא פעם ולא פעמיים ולא קיבלתי מייל או הודעה אחת לגבי זה. ואני דווקא, שוב, אני מישהי שמסתכלת ובודקת, ופניתי וביקשתי.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
באוניברסיטת אריאל נבדוק את זה נקודתית. זה נשמע לי מוזר, אני ממש, נשב אני אקח ממך את הפרטים.
<< אורח >> הילה שוורץ: << אורח >>
שוב, גם אצלי זה לא מופיע באתר מה שאמרת. ואני גם מכירה לא אחת ולא שתיים סטודנטיות מאוניברסיטאות אחרות.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
יכול להיות שבגלל שאת בתואר שני. בתואר שני כמות הסטודנטים היא הרבה יותר קטנה, ויכול להיות שפה באמת היה נדרש - - -. אז תפני באופן אישי.
<< אורח >> הילה שוורץ: << אורח >>
אבל הייתי גם בתואר ראשון.
<< אורח >> גילה בן סימון: << אורח >>
אני רוצה להוסיף שגם אצלנו במכללה לא נשלח מייל על כך.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
איזו מכללה?
<< אורח >> גילה בן סימון: << אורח >>
מכללת קיי. זה עבר מפה לאוזן המתווה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בסדר, אנחנו נתקן את זה עכשיו. אנחנו תוך חודשיים יגישו את הכול, הכול יהיה מסודר. ואני מציג בפניכם את צבי סוכות, יושב ראש הוועדה. תודה רבה לכם.
<< מנהל >> (היו"ר צבי ידידיה סוכות) << מנהל >>
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה, סימון.
תמשיכו, איפה זה עצר? יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אני יכולה להגיד שאנחנו נשמח לקיים את הדיון הנוסף, שהציעו מקודם, עם המסקנות או האיך מטפלים בעניין. וגם לקיים דיון על ילדי משפחות הקבע ודיון על המשרתים עצמם, שהיום לא קיימנו דיון.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
רגע, דיון נוסף בנושא הזה של האקדמיה?
<< דובר_המשך >> הדס וינוגרד הבר: << דובר_המשך >>
בנושא של האקדמיה אני לא יודעת אם זה חייב להיות דיון שלם, אבל זה יכול להיות דיון אגב דיון אחר. אבל פשוט עם כול התוצאות של הדיון של היום. עם כול המסקנות, עם כול התיקונים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יכול להיות שאנחנו נצטרך דיון פיקוח. נעשה דיון. כמה זמן אתם צריכים בשביל זה?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
חודשיים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נתנו להם את החודשיים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הבנתי. אוקיי.
טוב, קודם כל תודה רבה שבאתם. אני חייב לומר, שאמרתי את זה בהתחלה ואני אגיד שוב אחרי ששמעתי אתכן. אתן הגיבורות שלנו. באמת הגיבורות שלנו. גם הגיבורים, אבל בסוף לפעמים הגבורה – לקח זמן להנכיח כמה הגבורה של נשות המילואים היא גדולה. אבל נשות הקבע שמקדישות את החיים שלהן, בכלל את כול החיים, לא רק את התקופה הזאת, זה משהו שהוא קצת קצת לא מספיק בא בחשבון ולא מספיק קיבל את המענים הראויים לו.
ובאמת אני יושב כאן ושומע גם את האמירות וגם את היכולות שלכן. תשמעו, להספיק לעשות שני תארים או להספיק ללמוד לתואר במציאות בלתי אפשרית כזאת בבית עם ילדים, ובלי שהבעל נמצא בבית. אני יכול להגיד, להבדיל אלפי הבדלות, שאני מגיע הביתה כול יום, אני רואה את ההתמודדות של אשתי כשאני לא נצא בצוהריים, ואני מנסה לחשוב מה היה קורה אם עשרה שבועות או חיים שלמים בסוף לחיות ככה זה אירוע שהוא גבורה.
והמדינה עומדת עליכם, ישראל עומדת בסוף על הנכונות שלכם, של המשפחות האלה לחיות בצורה כזו את כול החיים, או שנים ארוכות מהחיים. זה אירוע דרמטי ואנחנו גם כוועדה, ואני חושב שאני מדבר פה בשם כול עם ישראל. מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל עליכם, בלי שזה כמובן יפגע בדברים אחרים, אבל כדי להקל עליכן אנחנו כמובן נעשה את זה.
באמת תודה לכן על כול המסירות הזאת, ואתן מה שאנחנו יכולים לאשר כמדינה רק חייבים ואתן צריכות להיות דוגמה. באמת דוגמה. בסוף אנשים צריכים לשמוע אותך ואותך ולראות את ההתמודדות הזאת, ולהצליח לעשות את הכול במקביל זה משהו שקיים, אני חושב, רק בעם ישראל וזו הייחודיות שלנו. אז שוב תודה.
תודה גם לחברת הכנסת עדי עזוז שיזמה את הדיון, ולכול המשתתפים.
סיכום: משרתי הקבע הם עמוד השדרה של צה"ל, הוועדה מוקירה את משרתי הקבע ומשפחותיהם, שמהווים את השדרה הפיקודית והמקצועית בצה"ל.
הוועדה קוראת לקבוע, כי רכז המילואים בכול מוסד אקדמי יהיה איש קשר גם לאנשי הקבע.
הוועדה קוראת להנגיש את המידע לאנשי הקבע ובני ובנות זוגם.
הוועדה קוראת לוור"ה, ור"מ ומל"ג ולמשרד הביטחון להעביר לוועדה בתוך חודשיים את הפעולות שנעשו לטובת ההסברה בקרב הסטודנטים משרתי הקבע. למה חודשיים? חודשיים זה הרבה.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
ובנות ובני הזוג.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני חושב שחודשיים זה הרבה. סימון היה פה large?
<< דובר >> אתי דנן: << דובר >>
חודש?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כן, חודש. יש סיבה לחודשיים ולא חודש? כמה עבודה זה כבר? זה לשלוח SMS, להכין איזה קישור? מה?
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
חבל שאתם לא אומרים. המל"ג רוצה לצאת לקמפיין שם. אולי חלק ממנו יהיה הדבר הזה גם.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אמרתי לפני שנכנסת. אנחנו יוצאים עכשיו בקמפיין משותף של התאחדות הסטודנטים, צה"ל, המוסדות ואנחנו. אז זה לא משנה חודש, חודשיים. הקמפיין יוצא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מצוין.
<< אורח >> הדס וינוגרד הבר: << אורח >>
אפשר לוודא רק שאנחנו בפנים? בבקשה. שלא יהיה רק לזכויות מילואימניקים אלא גם משרתי קבע.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו נעשה את זה תוך חודש. בעזרת השם, אז אנחנו בתוך חודש נקבל את הפעולות שנעשו לטובת הסברה בקרב סטודנטים משרתי הקבע. אנחנו כמובן מברכים אתכם על הפעולות שאתם עושים, על הקמפיין המתוכנן.
הוועדה רואה חשיבות בהשוואת התנאים לסטודנטים בני / בנות של משרתי מילואים. אגב, אני לא אני יודע אם זה היה פה בזמן שלא הייתי, אבל זה אירוע שצריך לחשוב עליו בטווח הרחוק. בסוף אני לא יודע אם באופן כללי יש למשרתי קבע במדינת ישראל איזה שהן פריבילגיות באקדמיה, אבל זה משהו שכדאי לחשוב על הטווח הארוך.
<< אורח >> אמיר ווקנין: << אורח >>
צריך להדגיש בייעוד קדמי, כן?
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כן, ברור. כי בסוף באופן כללי משרתי קבע אלה אנשים שבוחרים לחיות לפעמים שבוע-שבוע מחוץ לבית או להגיע רק סופ"שים. מה לעשות, החיים שלהם באופן כללי יותר מורכבים ולא רק בזמן מלחמה. אני חושב שבאופן כללי. אנחנו צריכים לבחון כללים ולראות איך עושים את זה לתמיד. בסוף, אנשים שמשרתים בתפקידים של מג"ד, מח"ט, אלה אנשים שהם לא בבית. הם לא בבית והמשפחה שלהם משלמת את המחיר וכמובן שגם באקדמיה אנחנו צריכים לבוא לקראתם. אז אם אפשר לעשות את זה שזה יהיה, אני מניח לא רק לתקופת המלחמה.
הוועדה קוראת למוסדות האקדמאיים להסיר את החסמים על סטודנטים משרתי הקבע ובני ובנות זוגם להשוות את התנאים למשרתי המילואים. אמרנו את זה עכשיו.
הוועדה מבקשת להעביר אליה את מספר הפונים לקבלת התאמות מקרב הסטודנטים משרתי הקבע ובני ובנות זוגם, שלא קיבלו את ההתאמות.
תודה רבה לכולם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:54. << סיום >>