פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 508 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (6 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר-היום: << הצח >> 1. הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ג–2023, של ח"כ בועז ביסמוט. << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – קצבאות שאירים – תיקונים שונים), התשפ"ה–2025, של ח"כ אופיר כץ. << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר שרון ניר חברי הכנסת: אופיר כץ גלעד קריב משתתפים: דדו בר כליפא – ראש אכ"א, צה"ל תא"ל עדנה איליה – קמש״ר, ראש חטיבת נפגעים, צה"ל אל"מ מיטל סמט כהן – רמ״ח נפגעים, צה"ל זאב ריינמן – רע"ן תקציבי אכ"א ושכר, משרד הביטחון ריקי מורד – סגנית בכירה לראש האגף וראש היחידה לתגמול, משרד הביטחון סגן אלוף ג'ני לובובסקי – היועמ"שית של אכ"א, הפרקליטות הצבאית סרן רן טואיטו – ע׳ יועמ״ש לתחום הפרט, הפרקליטות הצבאית ישכר וייס – עו"ד, עוזר משפטי ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי סג"ד דקלה ביטון – רע"ן פרישה וגמלאות, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי כלאי רעות בן משה – יועמ"שית דיני עבודה וכוח אדם, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ מגי שקד – רמ"ד נפגעים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק תמר נויפלד – ראש חוליית קשר למשפחות, מדור נפגעים, משטרת ישראל המשרד לביטחון לאומי שי סומך – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אירית צייגר – מנהלת תחום בכיר שכר וגמלאות באגף החשב הכללי, משרד האוצר אריאל פרץ – לשכה משפטית, משרד האוצר נעם וילנר – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר עידו חי – אגף תקציבים, משרד האוצר שרית דמרי דבוש – עו"ד, לשכת סגן היועץ המשפטי, הביטוח הלאומי ציון לוי – מנהל האגף הבכיר לפרישה וגמלאות, נציבות שירות המדינה דור פישר – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון זהבה גרוס מדן – עו"ד, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מיה אוחנה מורנו – מ״מ יו״ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל שלומי נחומסון – מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מיכל קסטן קידר – אלמנת צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל יונה נפש – אלמנת צה"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ניצן בסן – שדלן, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל משתתפים באמצעים מקוונים: אריאלה יושע – חברת ועד מנהל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל נאווה זיו-אור – ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ג–2023, פ/2195/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מ/1893 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – קצבאות שאירים – תיקונים שונים), התשפ"ה–2025, פ/5574/25 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום שלישי י"ז בטבת התשפ"ו, 6 בינואר 2026. כמו בכל יום, אנחנו מתפללים ודורשים את השבתו הביתה לאלתר של רס"ר רן גואילי, השם ייקום דמו. אני מתפללת גם היום לשלום החיילים שלנו, להצלחתם ולרפואת כל הפצועים והחולים בגוף ובנפש. לא פעם אני שומעת צעקה מוצדקת על חוסר תשומת לב למשרתי הקבע, המשרתים שנותנים את גופם ואת חייהם המשפחתיים עבור המדינה לא רק כשיש קרב, לאו דווקא כשהקשב מופנה למלחמה אלא בכלל, כל הזמן וכל היום ואנחנו חייבים להם כל כך הרבה, הם תמיד שם עבורנו. ההוקרה למשרתי הקבע לא באה לידי ביטוי רק בהטבות, חופשות או מענקים כפי שמקבלים משרתי המילואים, היא צריכה לבוא לידי ביטוי במערכת מסודרת, בדאגה לאנשים שמקריבים רבות למען המדינה, ובמקרים שבהם הם, לא עלינו, נופלים בקרב – בדאגה למשפחותיהם. החוק הנדון בא לתקן עוולה שקיימת כבר שנים רבות אצל אלמנות משרתי הקבע עם פנסיה תקציבית, ואני יודעת על הצעקה ועל המלחמה של חלק מכם לתיקון העיוות הזה, אז היום אנחנו נתקן זאת. אני רוצה לומר תודה לחבר הכנסת אופיר כץ על הצעת החוק שלו – שהוגשה ביחד עם חבר הכנסת גלעד קריב, והיום נמזג אותה עם הצעת החוק הממשלתית – שבהחלט עזר, הניע והפעיל, ורבות בזכותך, אז תודה. כמובן תודה גם לחבר הכנסת בועז ביסמוט, שגם הוא הגיש הצעת חוק ביחד עם חבר הכנסת צביקה פוגל. המטרה שלנו, אופיר, היא להתחיל ולסיים היום ולהעלות את הצעת החוק למליאה כמה שיותר מהר כי כל חודש שעובר אנחנו לוקחים מהם לא מעט כספים ומגדילים את העיוות הזה, אז הגיע הזמן לתקן, והינה, אנחנו פה בשבילכם. בבקשה, אופיר, שתי מילים ונתקדם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי יושבת-הראש, גם ששמת את הנושא על סדר-היום. שוב, חוק נוסף שאני מקדם ביחד עם ח"כים נוספים לטובת חיילים משרתי מילואים, כוחות הביטחון ומשפחותיהם. אני חושב שהגשתי את החוק הזה באזור פברואר-מרץ, אבל הממשלה רצתה שאחכה להצעת חוק ממשלתית, אז חיכינו. יכולנו להעביר אותו מזמן, אבל לא משנה, עדיף מאשר אף פעם. כמו שאמרת, אנחנו מתקנים פה כמה עיוותים שהציף לפניי ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, וברגע שהבנתי שבאמת יש פה עוול שזועק לשמיים וצריך להידרש לתיקון, הגשתי את הצעת החוק. יש פה כמה דברים מרכזיים; קודם כול, האירוע הראשון, שבעבר דובר עליו בקונסטלציה אחרת, הוא העונש שמקבלת האלמנה כשהיא נישאת מחדש, שהיא מאבדת מהזכויות שלה – אין בזה שום היגיון. לצערנו, יש אלמנים, אלמנות שגם בגיל צעיר צריכים לפתוח פרק שני בחיים ובגלל זה הם לא צריכים להיענש, להפך, אנחנו צריכים לעודד אותם תמיד לזכור אבל גם להמשיך הלאה, והביטול הזה, שברגע שהם מתחתנים הם מאבדים את הזכות שלהם, את קצבת השאירים הפנסיונית, זה באמת אירוע הזוי, ואנחנו מתקנים אותו בחוק הזה. בנוסף, בנוגע לקיזוזים: כשהיו קיזוזים לפני כמה שנים אני זוכר שהעברתי חוק של נכי צה"ל שהיו מקבלים את הגמלה החודשית אבל אם הם היו יוצאים לעבוד או שהייתה להם הכנסה מסוימת אז היו מקזזים להם אחד מהשני. אין בזה שום היגיון. שוב, אותו מקרה, וצריך לעודד לצאת מהבית. גם את החוק הזה תיקנו וגם פה – גם את הקצבה הזאת הם צריכים לקבל וגם את הזכויות שלהם, כאלמנות וגם כנפגעי פעולות איבה אם הם כאלה. אין שום היגיון לקזז, גם זה מגיע לה / לו וגם זה מגיע לה / לו. יש גם את העניין של אלמנה ללא ילדים שהיא מתחת לגיל 35 ומקבלת תגמולים – לא זכאית. אנחנו בחוק הזה גם רוצים לאפשר את זה. ויש פה עוד דברים לגבי המספרים שאני חושב שנצלול אליהם בחוק, אבל המסר, גם שלי באופן אישי וגם שלנו ביחד, פה, מיכל, הוא שאנחנו מעריכים ומוקירים את החיילים, את הלוחמים, את המילואימניקים, את המשפחות שלהם, ונעשה כל מה שאפשר בשביל לסייע להם לתקן עוולות, ומגיע להם בזכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגמרי, שלהם. תודה רבה, אופיר. אנחנו נתחיל עם מיזוג הצעות החוק. יש לנו הסכמה של ביסמוט למיזוג החוק שלו, ואופיר – גם את החוק שלך. מי בעד מיזוג הצעות החוק? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כולנו פה אחד בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מכיוון ששתי ההצעות האלה ממוזגות יחד עם ההצעה הממשלתית זה טעון אישור של ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אנחנו נגמור פה את ההליך ונתחיל בהקראה, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026: תיקון חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) 1. בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 (להלן – חוק שירות הקבע (גמלאות)) – (1) בסעיף 6ב – (א) בסעיף קטן (א), המילה "27," – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ב), בפסקאות (1) ו־(2), במקום "סעיפים 27 ו־29" יבוא "סעיף 29";" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה בגלל שאנחנו נמחק בהמשך את סעיף 27, אז זה תיקון נוסחי. "(2) בסעיף 22(א) – (א) בפסקה (1), במקום "זוג, כל עוד לא נישא" יבוא "זוג"; (ב) בפסקה (1א), המילים "וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע" – יימחקו;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 22 הוא הסעיף שמדבר על הזכאות לקצבאות שאירים – מי זכאי לקצבת שאירים, מי השאירים, למעשה, של חייל פעיל שנפטר, וכאן יש מגבלה שחלה לגבי כל בן / בת זוג של חייל במקרה הזה, שוטר, יש כל מיני - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, לאו דווקא פנסיה תקציבית? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> לא, רק בפנסיה תקציבית – כל המסגרת שלנו כאן היא העיסוק בפנסיה התקציבית, אבל אני מתכוונת שזה לא רק בנסיבות של פגיעת איבה או של משפחות חיילים שנספו במערכה, אלא זה תיקון רוחבי יותר גדול שמבטל את התנאי של נישואים לגבי בן הזוג. ויתרה מכך, גם בבן הזוג לשעבר, הכוונה למשל, במקרה הזה, לאדם שהתגרש לפני הרבה שנים וכרגע יכול להיות שיש בן זוג חדש אבל גם בן הזוג לשעבר, אם הוא היה מתחתן מחדש, הקצבה הייתה מופסקת, וכאן, למעשה, מבטלים את ההתניה הזאת של הנישואים בתשלום הקצבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שוב, אני רוצה שכולנו נבין, מדובר בקבוצה סגורה, כלומר, היום כבר אין פנסיות תקציביות לא לאנשי קבע, לא לגמלאי המדינה, נכון? אנחנו מדברים על קבוצה סגורה של אנשים. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> קבוצה סגורה אבל יש לציין שהיא קבוצה גדולה. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> היא לא סגורה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא סגורה, משנת 2002 כבר לא מקבלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כבר אין פנסיות תקציביות. בבקשה, דדו. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> היא לא סגורה מפני שעדיין יש אנשים שנמצאים בתקציבית. לא ייכנסו אליה חדשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, לזה התכוונתי, שלא נכנסים חדשים. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> כן, זה נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(3) בסעיף 23 – (א) בסעיף קטן (א) – (1) בפסקה (1), המילים "כל עוד לא נישא" – יימחקו; (2) פסקאות (2) עד (4) – יימחקו; (ב) סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) – בטלים;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 23 עוסק בקצבה לשאירים של חייל שנפטר בזמן שירות הקבע. הכוונה כמובן גם לאנשי כוחות הביטחון שההוראות האלה חלות עליהם, אבל כאן אנחנו מדברים על חייל פעיל, והאמירה של הסעיף היא קודם כול שהזכאות היא גם אם הוא שירת בשירות קבע פחות משלוש שנים אבל ההוראה הזאת גם אמרה שמצד אחד הזכאות תהיה לאותן קצבאות שהם מקבלים, ומצד שני גם קיזוז, הפחתה – לא בחירה בין הקצבאות אלא הפחתה – של הסכומים שאותם הם יכולים לקבל. הם היו צריכים להפחית מחצית מהקצבה או מהתגמולים ודבר נוסף – היה קיזוז; אם סך כל התגמולים עלו על המשכורת הקובעת המשוקללת אז הם היו מנכים את הסכום העודף, ובסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) היה איזשהו ניכוי שחל לגבי יתומים בזמן שבן הזוג נישא. והקיזוזים האלה, למעשה, מבוטלים עכשיו בנוסף לכך שהתנאי של הנישואים מבוטל גם הוא. כמובן אם משהו לא מדויק אז בבקשה תתקנו. פסקה (4) קובעת: "(4) בסעיף 23א(ב), במקום "סעיף 32(ה)" יבוא "סעיף 25";" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> העלינו שאלה נוספת לגבי סעיף 23א, ואני מחכה להתייחסות שלה. סעיף 23א מאפשר בחירה במקרה של חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר שירות צבאי של 15 שנים לפחות, שאיריו יכולים לבחור לקבל קצבה כמו של שאירים של חייל פעיל או לקבל קצבה כמו של גמלאי בנוסף למענק לפי סעיף 15. והבחירה שנמצאת בסעיף 23א(ב) בין אותה קצבה לפי סעיף 23 לבין הקצבה כשאירים קיימת רק אם הם זכאים גם לתגמולים לפי משפחות חיילים. אני רוצה לשאול: ראשית, האם זה צריך לחול רק במקרה של חוק משפחות חיילים או גם במקרה של חייל קבע שנהרג במצב של פגיעת איבה, אם יש נסיבה כזאת? שנית, תסבירו בבקשה למה אנחנו מחליפים פה את הסעיף לסעיף 25. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, מה השאלה הראשונה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה הראשונה היא למה בסעיף 23א(ב) אנחנו אומרים ששאיריו של חייל, כאמור בסעיף קטן (א), שזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, הברירה בידיהם לבחור בין קצבה לפי סעיף 23 ובין קצבה – עכשיו, לפי התיקון – לפי סעיף 25, ולא אומרים את זה לגבי חייל ששאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי איבה? יכול להיות שבכל מקרה חייל כזה, בגלל שהוא בשירות קבע, תמיד ייחשב לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. אני חושב שסעיף 23א(ב) צריך לחול גם על נפגעי איבה, אני לא רואה סיבה שלא. אלה מקרים נדירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר זה סעיף מיטיב, הוא נותן להם את האפשרות לבחור, ואתה רוצה לתת את הזכות לבחור גם לאיבה? << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אני סגנית ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון. בהחלט יכול לקרות שאיש קבע, בביתו, בחופשה, ייהרג על ידי פיגוע טרור, זה צריך לחול גם על זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בטח שזה צריך לחול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז נוסיף גם את חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בסדר מבחינתכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תרחיש קיצון, אבל בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ומה לגבי התיקון שבו אנחנו מחליפים את סעיף 32(ה) בסעיף 25? << אורח >> רן טואיטו: << אורח >> אני מהפרקליטות הצבאית. לאור התיקון המוצע בסעיף 32(ה), שניגע בו בהמשך, וביטול הניכויים מקצבת השאירים שלה זכאים שאירי גמלאי שנפטר, אנחנו מתקנים את ההפניה לסעיף 25, שהוא סעיף המקור שמכוחו בכלל משולמת קצבת השאירים. כלומר, סעיף 32(ה) הופך מסעיף שקובע זכאות לקצבה לסעיף שקובע יחס בין סעיפים שונים, ולכן היה נכון להפנות דווקא לסעיף 25 שממנו נגזרת הזכאות לקצבה. לכן ההחלפה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מבחינתי זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בסדר גמור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(5) בסעיף 25 – (א) בסעיף קטן (א) – (1) בפסקה (1), בפסקאות משנה (א) ו־(ב), המילים ", וכל עוד לא נישא בן הזוג" – יימחקו; (2) בפסקה (1א), המילים ", וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע" – יימחקו; (ב) בסעיף קטן (ה) – (1) בפסקה (1), ברישה, המילים "כל עוד לא נישא," – יימחקו; (2) בפסקה (2), המילים "כל עוד לא נישא," – יימחקו;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר לראות גם בנוסח המשולב שלפניכם, אנחנו מדברים על אותו סעיף. סעיף 25 עוסק בקצבת השאירים של מי שכבר התחיל לקבל קצבת פרישה ונפטר, וגם כאן מבקשים לבטל את ההגבלה ואת תנאי הנישואים כתנאי לקבלת הזכאות של בן הזוג או בן הזוג לשעבר. "(6) בסעיף 26 – (א) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "25 או 32(ה)" יבוא "או 25";" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כפי שהסביר קודם סרן רן טואיטו. " (ב) סעיף קטן (ב) – בטל; (ג) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג) בסעיף זה, "השיעור המרבי" – (1) לגבי שאיריו של חייל – המשכורת הקובעת של החייל; (2) לגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה – קצבתו של הזכאי.";" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 26 קבע בכמה מקרים, ביניהם מקרה שבו סך הקצבאות שמשולמות לשאיריו של הנפטר עולות על השיעור המרבי, שהממונה נכנס לעניין ויש לנו מגבלות. ראשית, סך הקצבאות לא עולה על השיעור המרבי; זה התנאי: "ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על השיעור המרבי או על סך הקצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אלמלא הוראת סעיף זה לפי הסכום הקטן יותר". << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה "סך כל הקצבאות", ו"השיעור המרבי"? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "סך כל הקצבאות" אומר שאנחנו לוקחים את בן הזוג, את היתומים, את התלויים, אם יש, מסתכלים על סך הכול, ואם כל זה עובר את השיעור המרבי – השיעור המרבי הקודם היה 70% מהמשכורת הקובעת של חייל פעיל שנפטר, ובמקרה של קצבת פרישה – 75% מהקצבה, שהיא עצמה הייתה עד 70%, לא יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתוך ה-70% - 75%. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתה מגבלה מאוד גדולה על אותה תקרה, שאליה מנמיכים את סך כל הקצבאות של כולם, וכעת, התיקון המוצע שהקראנו הוא שלגבי שאירים של חייל פעיל, התקרה הזאת תהיה המשכורת הקובעת של החייל, זאת אומרת המשכורת האחרונה. ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה, זו קצבתו של הזכאי. יש פה הגדלה של הסכומים, אבל עדיין צריך לזכור שיש פה איזושהי תקרה, והתקרה הזאת כן מחייבת – גם אם יש פה סמכות של הממונה להתערב ולשנות קצת את החלוקה בין אותם שאירים זו עדיין תקרה שמגבילה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה ההגדלה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם קודם זה היה 70% מהמשכורת הקובעת אז עכשיו זה מלוא המשכורת הקובעת, ואם קודם זה היה 75% מהקצבה לגבי מי שכבר פרש אז עכשיו זה כל סכום הקצבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ההגבלה בעצם הייתה הקיזוז שהיה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, סוג של. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אני אסביר. אני מאגף תקציבים במשרד הביטחון. בנוסח הקיים הייתה הגבלה שאם לוקחים את האלמנה ואת הילדים אין אפשרות לחצות את ה-70% מהמשכורת הקובעת של הנפטר. נכון לנקודת הזמן הזאת יש 55 אלמנות שהתקרה הזאת היא תקרה אפקטיבית עבורן. ההצעה החדשה אומרת שהתקרה החדשה תהיה 100%, כלומר כל המשכורת הקובעת. במקרה הזה, כמובן, לכל 55 האלמנות אין תקרה אפקטיבית, הן יקבלו עד המשכורת הקובעת. חלקן לא יגיעו לשם כי אין מספיק ילדים או יתומים, אבל בכל מקרה התקרה תהיה עד המשכורת הקובעת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק לוודא, אנחנו לא מדברים רק על אלמנות שהן בנסיבות של פגיעת איבה או משפחות חיילים, אלא בכלל על אלמנות לפי חוק שירות הקבע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כל מי שנפטר. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> אני לוביסט, מייצג את ארגון האלמנות ויתומי צה"ל. אנחנו רוצים להעיר לא על נושא התקרה שהגדלתה היא כמובן יוזמה מבורכת, אלא על נושא תמהיל האחוזים בקצבת שאירים לפנסיה תקציבית, שאינו מוסדר בהצעה הנוכחית. גם לאחר התיקון הזה התמהיל יהיה 40% מהמשכורת הקובעת לאלמנה, עוד 10% ליתום ו-5% לכלל היתומים ביחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יתומים עד גיל 21. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> נכון. בהשוואה לקצבת שאירים לפנסיה צוברת, כאשר האלמנה זכאית ל-60% מהמשכורת הקובעת, או כמו שזה מכונה שם "השכר המבוטח האחרון", ו-40% לכלל היתומים ביחד. צריך להבין, יש פער של 20%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתה לא יכול להשוות בין שתי הפנסיות, אלה שתי פנסיות שונות. בפנסיה צוברת זה כסף שמצטבר – שהבן אדם עצמו שילם, בעוד שפה אתה משלם מעט ואתה מקבל – אלה שתי פנסיות שונות עם הנחיות שונות. לכן שלחתי את מיכל ואת מיה שהיו איתי לעשות שיעורי בית, כי זו אמירה שבסוף אנחנו עוד עלולים לפגוע – זה לא יוצר שוויוניות. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> אנחנו לא רוצים לעכב אבל כן חשוב לנו שזה ייאמר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בהחלט, ואמרנו שנבדוק את זה. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> יש פה איזושהי טעות לגבי העניין הזה מכיוון שאת מתארת מצב שנכון כאשר העמית של הפנסיה הצוברת סיים לצבור את הפנסיה, יצא לגמלאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אני יודעת על המורכבות. אלה לא כל המקרים. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> לא, ברוב המקרים באירוע הזה העמית לא צבר את כל הפנסיה ולכן נכנס הביטוח של קופת הגמל והוא משלים. על פי מה הוא משלים? על פי המשכורת האחרונה. כלומר, גם במקרה של פנסיה צוברת הם לא צברו את מלוא הזכויות וגם פה נכנס כסף שלמעשה לא נצבר, אז הסיטואציה היא אותה סיטואציה, פשוט בפנסיה תקציבית ניתנים 40% ובפנסיה צוברת ניתנים 60% לאלמנה. << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> אני מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. בשורה התחתונה, אנחנו עדיין מגיעים למצב שאלמנת קבע תישאר עם 40% מהמשכורת הקובעת, ואלמנת מילואים – יכול להיות שהעמיתים באותה דרגה ונהרגו אפילו באותו קרב – תקבל 60%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני אבקש שדור פישר יסביר לנו את הפער בין שני סוגי הפנסיות, ואחר כך נבקש ממשרד הביטחון ומשרד האוצר להשיב. << אורח >> דור פישר: << אורח >> אני סגן היועץ המשפטי ברשות שוק ההון. אני לא אתייחס לפנסיה תקציבית כי צה"ל והאוצר יתייחסו, אלא לפנסיה צוברת, מה שנקרא פה, ובעיקר לקרנות החדשות כי זו ההשוואה שנעשתה. יש הרבה מכשירים פיננסיים, נתמקד בקרנות הפנסיה החדשות. מה שנעשה פה ניסה להשוות בין משרתים או עובדים שהם בפנסיה תקציבית לבין עמיתים בקרנות פנסיה. בקרנות פנסיה חדשות משלמים ביטוח מדי חודש. זה מנגנון שונה לגמרי שגם שם אפשר לבחור איזה מסלול ביטוח רוצים ובהתאם לזה נגזרת הזכאות. זה נכון שהיום בקרנות הפנסיה החדשות ברירת המחדל היא 60% לאלמנה. מזה נגזרות העלויות שמופחתות מהכספים הצבורים שיישארו בסופו של דבר לאותו עמית ככל שיגיע לגיל פרישה, ומשם תיגזר הזכאות שלו לקצבה. ההשוואה פה היא בין שני דברים שונים לגמרי, ולכן אני לא אתייחס לפנסיה התקציבית, רק ביקשו שאסביר איך זה עובד בפנסיה הצוברת בקרנות החדשות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מסמך הממ"מ מתייחס גם לקרנות ותיקות שיש בהן הסדר אחר. << אורח >> דור פישר: << אורח >> גם בקרנות ותיקות ההסדרים שונים לגמרי. אלה בכלל קרנות זכויות, גם שם ההפקדות שונות, הזכויות שונות, לא נקבע שם כיסוי ביטוחי. ההשוואה פשוט לא קשורה. כמעט אין משרתי קבע היום בקרנות ותיקות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אלה לא רק משרתי קבע, אלה גם גמלאי מדינה. << אורח >> דור פישר: << אורח >> גם גמלאי מדינה כמעט אין. אלה קרנות שנסגרו בשנת 1995, היית צריך להיות עמית לפני שנת 1995 כדי להמשיך להיות שם. ההסדרים שם שונים לגמרי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הזכאות לאוכלוסייה הצעירה של המשרתים בקבע היום לעניין קצבת שאירים? כי אנחנו רוצים לראות אם צריך לשים גם את זה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אני אשלים את דור, מדובר במסלולים פנסיוניים שונים גם במהות וגם בהפקדה החודשית. אני מזכיר שמשרת בפנסיה צוברת מפריש 7% מהשכר בצורה שוטפת ואילו בפנסיה תקציבית יש 2% דמי ניהול. כלומר, מראש יש 5% הבדל ביחס למשכורת, אבל מובן שהמשרת בפנסיה צוברת בכל השוק משלם ביטוח מכספו האישי, והוא גם יכול לבחור מסלול ביטוחי שנמוך מ-60% ולשנות את הפרמיות בהתאם. אז צריך להיזהר מאוד מההשוואות. לגבי השאלה המהותית יותר של חברת הכנסת ניר, טרם הסדרנו בכנסת את תקנות הגישור של משרתים בפנסיית הגישור שהם אלה שנמצאים במסלול פנסיה צוברת. נושא השאירים הוא חלק מזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז איך אתם מתמודדים היום עם אלמנות צעירות עם קצבת שאירים שאנחנו יודעים שיש? איך זה קורה? רק שנדע שזה מטופל. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> משרת קבע, בזמן שהוא בקבע הוא מבוטח בקרן הפנסיה שלו, אותו אירוע, וכל עוד הוא בקבע אין בעיה כי קרן הפנסיה תשלם לו. האירוע הוא מה יקרה אם בזמן הגישור הוא יעשה מילואים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יותר מעניינת אותי הקבוצה של אותם משרתים שעכשיו נמצאים בשדה הקרב. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> בדיוק, אבל צריך לזכור שיש לנו 400 משרתים שפרשו במסלול גישור והם מקבלים מקדמות כרגע. לשמחתנו, כרגע הם עושים מילואים אבל הם לא נמנים עם – עדיין לא נתקלנו בסיטואציה כזאת, אבל אנחנו צריכים להאיץ את קצב הטיפול בתקנות בצורה רוחבית מהרבה סוגיות, זו אחת מהן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה הן התקנות? הפנייה שצריך להקים ועדה משותפת? זה כל כך דחוף לכם? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> לא, אלה תקנות נגדים בנוגע לגיל הפרישה של נגדים. פה לא צריכים ועדה ייחודית אלא אישור של ועדת החוץ והביטחון לתקנות ששר האוצר ושר הביטחון צריכים להגיש לה ביחד, והם עוד לא הגישו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי שאלה מעשית, כי לנגד עיניי, לצערי, אותם מ"פ שנמצאים בפנסיה צוברת ונהרגו, מה הזכאות של האלמנות שלהם? אנחנו יודעים שיש מספרים כאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש להן ביטוח, הן מקבלות, זו לא הבעיה. הבעיה היא פנסיית גישור. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> הן מקבלות מקרן הפנסיה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וקצבת שאירים? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> כן, הן מקבלות קצבת שאירים מקרן הפנסיה שלהן. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> וכמובן תגמול על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בצוברת הן מקבלות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בפסקה (7): "(7) סעיף 27 – בטל;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 27 אמר שבן זוג שנישא מפסיק לקבל את הקצבה אבל מקבל איזשהו מענק, ולכן הסעיף הזה בטל. "(8) בסעיף 28(א), פסקה (2) – תימחק;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מדובר פה בהגבלה שהייתה קיימת לגבי כוחות הביטחון בלבד, ואמרה שבן זוג שאין עימו יתום והוא בנסיבות כאלה שהוא מקבל גם תגמולים וגם קצבה, ועומד ברשות עצמו, לא תשולם לו קצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל 35. זאת אומרת, הייתה פה מגבלת גיל שלפיה מתחת לגיל 35 אין זכאות לקצבה, והסעיף הזה מבוטל. "(9) בסעיף 29 – (א) בסעיף קטן (א) – (1) ברישה, הקטע החל במילים "ובן־הזוג כאמור" עד המילים "כפול שלושים" – יימחק; (2) פסקה (2) – תימחק; (ב) סעיף קטן (ב) – בטל;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 29 דיבר על כך שניתן מענק לבן זוג במקום קצבה, והוא התייחס גם למצבים שבהם אדם לא הגיע לגיל וניתן לו מענק במקום זה. המענק הזה מתייתר עם ביטול מגבלת הגיל האמורה וגם ההוראה לגבי חישוב הגילים, ממתי הם מתחילים לשלם. פסקה (10) עוסקת בסעיף 32. סעיף 32 קובע הוראות לגבי קצבה שמשולמת לפי החוק המדובר, קצבה בכלל, או גמלה, לפי החוק הזה, וגם הוראות לפי חוקי השיקום. אני רוצה לציין שזה חל גם על חוקי שיקום נוספים: חוק משפחות חיילים, חוק נפגעי איבה, אבל גם על חוק הנכים, גם על חוק נכי המלחמה בנאצים, שהוא פחות רלוונטי לאוכלוסייה הפעילה שאנחנו מדברים עליה כרגע מכאן ואילך, וגם יש חוק חייל שנפטר בהצלת חיי הזולת, יש חוק נוסף שנכנס לרשימה הזאת. יש פה הוראה שאומרת שהוא צריך לבחור בין הגמלאות. ההוראה הבסיסית של הסעיף הזה היא של בחירה בין הגמלאות, אבל אפשר לקבל גם 25% מהגמלה הנוספת, מהחלק האחר, וזה נשאר בתוקפו, אנחנו לא משנים את זה. מה שאנחנו כן משנים זה את סעיף קטן (ה) שמתגבר על ההוראה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנים, הוספנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כבר הייתה הוראה בסעיף קטן (ה), אבל היא קבעה שהם זכאים ל-1.5 במקרה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר - - - << אורח >> רן טואיטו: << אורח >> ובסעיף 32(ה) בנוסח המקורי זה גם היה רק לגבי תגמולים מחוק משפחות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, זה גם חשוב. זאת אומרת, במקרה של תגמולים לפי חוק נפגעי איבה היו נשארים ב-1.25. התיקונים הם כדלהלן: "(10) בסעיף 32 – (א) בסעיף קטן (ג), המילים "או זכאי לקיצבה לפי סעיף 23," – יימחקו;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לשם פישוט, במקום לעשות כמה מיעוטים. "(ב) במקום סעיף קטן (ה) יבוא: "(ה) שאירים של חייל שנפטר בזמן שירות קבע או של זכאי לקצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לקצבה לפי סעיף 22, 23 או 25, לפי העניין, וגם לתגמולים לפי חוקי השיקום, יהיו זכאים, על אף האמור בהוראות האחרות של סעיף זה, למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום נוסף לקצבה לפי הסעיפים האמורים, ואין רואים את הקצבה כהכנסה לעניין חוקי השיקום". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש פה יישור קו. אנחנו מדברים גם על שאירים של חייל פעיל או איש כוחות ביטחון פעיל, גם על שאירים של גמלאי, גם על חוק משפחות חיילים. למעשה, אנחנו מדברים על כל חוקי השיקום, במקרה שהפטירה היא זאת שמזכה בגמלה. "(11) בסעיף 66, המילה "27" – תימחק". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה תיקון טכני. כעת אנחנו עוברים לחוק המקביל, שעוסק בעובדי שירות המדינה שנמצאים בפנסיה תקציבית. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> עובדי שירות המדינה, משטרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, את צודקת. "תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) 2. בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏ (להלן – חוק שירות המדינה (גמלאות)) – (*) בסעיף 9ב, המילים "31," – יימחקו;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה תיקון נוסחי בגלל שזה סעיף שנמחק. "(1) בסעיף 26(א) – (א) בפסקה (1), ברישה, במקום "זוג, כל עוד לא נישא" יבוא "זוג"; (ב) בפסקה (1א), המילים "וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע" – יימחקו;" << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה אותו דבר, בשינויים המחויבים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בדיוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה אלמנות כאלו יש, שהתחתנו ואיבדו את הזכאות? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> בחוק שירות הקבע, תמונת המצב של היום כי מדובר בחוק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה יעורר גם אותן. כלומר, זה יחול גם עליהן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מחזיר להן את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא רטרואקטיבית? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> לא רטרואקטיבית. היום יש 180 אלמנות שנישאו שנית וקיבלו מענק חד-פעמי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה המענק? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> מענק ששווה לשלוש שנים של קצבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז מעכשיו הן יתחילו לקבל, ולא נוגעים במענק? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> הן יקבלו משלים למענק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל על העבר הן לא יקבלו. אם מה שהן קיבלו מילא את כל שלוש השנים שהן לא קיבלו – בסדר, אז לא עשו כלום. הן לא קיבלו יותר? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> לא, הן לא קיבלו יותר. הן קיבלו בצורה רציפה במשך השנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הן מתחילות מפה ואילך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה התחתנו בשלוש השנים האחרונות? << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> צריך להבין את המשמעויות של חוק מהסוג הזה. הן גורמות לאנשים, לפרטים, לאלמנות, להתנהל בצורה שונה, בזוגיות לא ממוסדת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ברור לי, אבל אתה אומר שהם מקבלים מענק בשווי של שלוש שנים. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> יש 180 אלמנות שנישאו שנית, אנחנו לא יודעים כמה אלמנות נמנעו מההחלטה הסבירה - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נעה, צריך לחדד בחוק שלא ירד להן גם מהמענק שהן קיבלו ושהן מתחילות לקבל מעכשיו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש הוראת מעבר שעוסקת בשאלה שבין המענק לבין הקצבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה ביתר כוחות הביטחון – משטרה, שב"ס? << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אני רע"ן פרישה וגמלאות, מהשב"ס. בשירות בתי הסוהר יש 16 אלמנות שהתחתנו בשנית, ומתוך האלמנות – שנהרגו בשירות. אלמנות של גמלאים, אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם לא יודעים? << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> רוב האנשים, כמו שזאב ציין, פשוט בוחרים לחיות את אותם חיים בלי – בצורה אחרת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן, עכשיו המספרים יעלו, ברור. ומשטרה? << אורח >> תמר נויפלד: << אורח >> אני ממדור נפגעים במשטרה. אין לנו מספר להגיד בשלוף, זה הגיע אלינו רק אתמול בערב, אנחנו נגיש את הנתונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בכל מקרה, תודיעו. אני מניחה שזה אוטומטית, כלומר, לא צריך לעשות איזושהי פעולה, פשוט יודיעו להם, ממשיכים מפה ואילך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה שאמרת חשוב, שהן ידעו את זה. אחרי שהחוק יעבור, בעזרת השם, איך הן יקבלו את המידע הזה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא מידע. הן יקבלו כסף. לא רטרואקטיבית, אף אחד לא יקבל רטרואקטיבית. מפה ואילך. << אורח >> עדנה איליה: << אורח >> אני ראש חטיבת נפגעים. בכל מקרה, אחרי תיקוני החקיקה אנחנו נעדכן את כל אלמנות צה"ל, ובהתאמה – את יתר גופי הביטחון, בכל תיקוני החקיקה. << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> הערה ושאלה חשובות לגבי הקיזוזים: המנגנון הזה פועל לא רק לגבי אלמנות של חיילי קבע, אלא החל משנת 2002 גם לגבי אלמנות של חיילי מילואים שלא היה להם כיסוי פנסיוני מספק והמדינה משלימה להם לאותם אחוזים במשכורת הקובעת אבל גם מקזזת, וכך נוצרת התופעה המאוד מכוערת שעשרות אלמנות מקבלות מדי חודש תלוש משכורת ממופת על סכום אפס. אז אני רוצה לוודא שגם אלמנות חיילי המילואים כלולות במנגנון הקיזוזים הזה כשאנחנו מבטלים אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלה חוקים אחרים אז אני לא יודעת. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> אני היועצת המשפטית של אכ"א. יש את חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם והוא קובע נוסחת חישוב שמפנה לחוק שירות הקבע (גמלאות), ולכן יש השפעה ישירה של התיקונים כאן על אלמנות המילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצוין, תודה. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> שלום, אני ממשרד האוצר. רציתי להוסיף פה היבט שמיטיב מהבחינה שלפי החוקים בן זוג כולל גם ידוע בציבור, זה תיקון שנעשה לפני כמה שנים. הרישום של ידוע בציבור לא מוסדר, זה לא כמו במשרד הפנים, שרשום נשוי / לא נשוי. זה הוביל להרבה ביורוקרטיה מקשה כנראה על הגמלאים ועל בני משפחותיהם להבין אם יש זוגיות חדשה או אין. התיקון פה גם עוזר בכך שאין צורך להתחיל לבדוק, בגלל שאני ממשיך לשלם גם אם הוא בזוגיות חדשה, בין שהיא בנישואים ובין שלא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל למה? למי תשלם? לא הבנתי. השאלה היא מי יקבל, מי יהיה זכאי. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> אמרנו שעד היום, אם מישהי התחתנה מחדש היו מפסיקים לה את הקצבה. על פניו החוק קובע שגם אם היא ידועה בציבור היו צריכים להפסיק לה את הקצבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ידועה בציבור של מישהו חדש, הבנתי. תודה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר הבהרה מהיועצת המשפטית של אכ"א? לא הבנתי, החוק הוא חוק אחר לגבי אלמנות המילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא בונה את התחשיב ומסתמך על החוק הזה, מפנה לחוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא פשוט בונה את התחשיב על פי זה, כך זה מוגדר בחוק? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא אומר שהקצבה תהיה כאמור בסעיפים כך וכך, ובסעיף 7 כתוב: על אף הוראות סעיף 6 על קצבה המשתלמת יחולו הוראות – למשל, סעיף 32 לחוק שירות הקבע שקראנו ועשינו בו את התיקונים של ביטול הקיזוזים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מצוין, אז אני רק רוצה להגיד לאגף כוח אדם, כשאתם מעדכנים את האלמנות, תעדכנו כמובן גם את אלמנות משרתי המילואים, בטח בתקופה האחרונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוודאי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, שרון. בואו נמשיך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> קראנו את התיקון בסעיף 26 שמתייחס לשאירים של עובד פעיל. פסקה (2) מתקנת את סעיף 28 שמתייחס לשאירים של גמלאי: "(2) בסעיף 28 – (א) בסעיף קטן (א) – (1) בפסקה (1), בפסקאות משנה (א) ו־(ב), המילים ", וכל עוד לא נישא בן הזוג" – יימחקו; (2) בפסקה (1א), המילים ", וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע" – יימחקו; (ב) בסעיף קטן (ה), בפסקאות (1), ברישה, ו־(2), המילים "כל עוד לא נישא," – יימחקו; (3) בסעיף 30(ב), במקום "שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת" יבוא "משכורתו הקובעת", ובמקום "פרישה, תשעים אחוז מקצבתו" יבוא "פרישה - קצבתו של הזכאי";" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, גם כאן הייתה אותה תקרה שמעודכנת מכאן הלאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תיקנו אותה, היום זה 100%. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא עדיין תקרה, אבל היא יותר גבוהה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 100% ממה שהוא קיבל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 31 זה הסעיף הבטל, של מענק לבן הזוג שנפטר. סעיף 34 הוא הסעיף שמדבר על גמלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום. גם כאן יש לנו רשימה של חוקי שיקום. ההוראות שאנחנו מתקנים הן: "(5) בסעיף 34 – (א) בסעיף קטן (ו) – (1) בפסקה (1), אחרי "פטירתו לתגמולים לפי" יבוא "חוק משפחות החיילים או", במקום "המגיעים לפי" יבוא "המגיעים להם לפי חוק משפחות החיילים או", והסיפה החל במילים "ואולם כל עוד" – תימחק;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שקורה פה זה שאנחנו אומרים שהעובד שנפטר בזמן שירותו ושאיריו זכאים לתגמולים, זה לא רק לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כמו שהיה קבוע עד עכשיו אלא גם לפי חוק משפחות חיילים, למשל אם הם במקרה חיילי מילואים. הסיפה שנמחקת היא הברירה של המחצית, של ההפחתה. "(2) פסקאות (2) ו־(3) – יימחקו;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פסקאות (2) ו-(3) אלה הניכויים, אותם קיזוזים במקרה של חריגה מהמשכורת הקובעת המשוקללת. "(ב) לאחר סעיף קטן (ו) יבוא: "(ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), שאיריו של זכאי לקצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוקי השיקום וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום.";" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם סעיף קטן (ו) עוסק בשאיריו של העובד הפעיל, סעיף קטן (ז) עוסק בשאיריו של הזכאי לקצבת פרישה. לי יש שאלה; הנוסח שימר פה הבחנה בסעיף 34 בין התייחסות לחוק משפחות חיילים וחוק נפגעי איבה, ולעומת זאת, ב-(ז) מדברים על כל חוקי השיקום. השאלה היא אם לא נכון לדבר גם ב-(ו) על כל חוקי השיקום. אלה חוקים שעוסקים בתשלומים שמגיעים בגלל פטירה, ואני חושבת שאולי עדיף ניסוח כוללני שידבר על כל חוקי השיקום, ככל שהם רלוונטיים לנסיבות האלה. בגלל שההגדרה של חוקי השיקום מאפשרת גם שיקול דעת לשר האוצר להוסיף עוד חוקים אחרי התייעצות בוועדה, אז אני חושבת שזה גם יאפשר איזושהי גמישות אם יהיה צורך בכך. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> בעינינו זה נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נעה, תוכלי לחזור על ההצעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההצעה היא שגם בסעיף קטן (ו) נגיד ששאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום, ואז הם זכאים לאותם תגמולים לפי חוקי השיקום. כך זה גם כתוב בחוק שירות הקבע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה היא גם למה אתה עושה – כי בסעיף קטן (ז) אתה מתייחס לכל חוקי השיקום, וב-(ו) אתה עושה את ההפרדה. לא ברור למה ואיך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יכול להיות שיש פה עניין של נכים, שלפי חוק הנכים יש איזה זכאות בגלל פטירה, אבל אני לא חושבת שצריך להיות לה דין אחר. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אני חושבת שבנפגעי פעולות האיבה ההכרה כמו השיקום הייתה אחר כך, אז הוסיפו את זה ועכשיו צריך לעשות - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, אבל יכול להיות שעכשיו אפשר להגיד במונח יותר כוללני כמו חוקי השיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כך זה גם קורה בחוק הקודם שקראנו. לא צריך להיות הבדל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו רוצים להצביע היום, אז אפשר לתקן כמו שהיה בחוק הקודם שהקראנו, זה בדיוק אותו דבר, וגם לאור סעיף קטן (ז), שגם שם זה לא מתייחס. אז אנחנו יכולים לתקן ומקסימום נעשה רוויזיה אם אתם רוצים ותבדקו בין לבין. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. נשמח לעשות את הבדיקה הזאת אבל אני מניח שזה תלוי בעיקר בנתונים מהשב"ס והמשטרה, שנבין מה סדרי הגודל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נתקן את זה ומקסימום רוויזיה או הסתייגות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם הוא יביא תשובה – מה טוב, אם לא – נגיש הסתייגות על זה ביחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני אומרת הפוך, אנחנו נתקן כמו שאנחנו חושבים והם - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסדר. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אם אני מבינה אותך, נעה, התיקון שאת מציעה זה פשוט חיבור סעיפים שמפנים לאותו אירוע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בדיוק. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אין משמעות תקציבית – סליחה, אגף התקציבים – אבל אין פה עניין תקציבי שמשנה את החוק כמו שכיבדתם אותו עד היום. זאת אומרת, אין תוספת או שינוי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שסעיף (ו) ו-(ז) ייתנו סעיף אחד, הם יתייחסו גם לזכאי לקצבת פרישה - - - << אורח >> עידו חי: << אורח >> נעשה בדיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני מציעה שנתקן ואם תרצו, אז אפשר להגיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק אל תעכבו את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא מעכבים, אנחנו נתקן בהתאם - הסתייגות או רוויזיה. << אורח >> רעות בן משה: << אורח >> אני יועמ"שית דיני עבודה וכוח אדם של שב"ס. לא צריך להביא נתונים לזה, בעיניי זה מיותר, חבל לעכב את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא מעכבים שום דבר, אל תדאגי. באנו לפה בתכלית מאוד ברורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו נתקן כך שיהיה סעיף קטן (ו), והוא יחול גם על שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וגם על שאירים של זכאי לקצבת פרישה שנפטר, והוא יחול לגבי כל חוקי השיקום. כמובן, ככל שמגיעות זכויות מכוח פטירתו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור, אנחנו מדברים על שאירים. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> סליחה, אני אוסיף הבהרה להתייחסות שלי קודם לגבי חוק תשלום קצבאות מילואים. אני חייבת לציין שההפניה בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים מפנה לאותם סעיפים שאנחנו מתקנים כרגע בחוק שירות הקבע (גמלאות). כלומר, הקיזוזים הפנימיים בין תגמולים לבין קצבה תקציבית לא יהיו קיימים לגבי אנשי מילואים, אבל עדיין יישאר אותו הקיזוז, במירכאות, אותה השוואה, לעומת קרן הפנסיה של איש המילואים. כלומר, למי שבמילואים יש קצבה פנסיונית מקרן הפנסיה שלו והיא גבוהה יותר מאותה קצבה שהוא היה מקבל מצה"ל. למעשה, מצה"ל הוא לא יקבל שום השלמה, מלבד התגמולים כמובן שהוא מקבל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(6) בסעיף 36(א), ברישה, אחרי המילים "העומד ברשות עצמו" יבוא "למעט בן זוג שסעיף 34(ו) או (ז) חל עליו";" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מדברים בסעיף הזה על מגבלת גיל 45. כאן לא הייתה מגבלת גיל 35 אבל הייתה מגבלת גיל 45 שקיימת גם בחוק שירות הקבע באופן רגיל, אבל היא לא חלה על בן זוג שסעיף 34(ו) המתוקן חל עליו. זאת אומרת, הוא מקבל גם קצבה וגם תגמולים לפי חוק משפחות חיילים או חוק נפגעי איבה או חוקי השיקום. זה התיקון כאן בסעיף 36(א). " (7) בסעיף 63, המילים "31," – יימחקו; (8) בסעיף 63א4, בכל מקום, במקום "סעיפים 31 ו-37" יבוא "סעיף 37";" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אלה תיקונים נוסחיים בגלל ביטול סעיף 37. עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 63ה. הסעיפים האלה הם סעיפים שקובעים התאמות בהחלה של חוק שירות המדינה (גמלאות) על עובדי שירותי הביטחון, הכוונה לשב"כ ולמוסד. אחד התיקונים הוא בסעיף 63ה היום. מבהירים בסוף סעיף 34 שמי שזכאי גם לקצבה לפי סעיף 23 וגם לתגמולים זכאי לקבל את מלוא התגמולים. מכיוון שאנחנו מסדירים את זה עכשיו, גם בסעיף 34 לא תהיה יותר המגבלה וגם יש הוראה מפורשת שאומרת את זה בסעיף 63יב, אז אנחנו מציעים להוריד את המילים ולקרוא כך: "(9) בסעיף 63ה, המילים "או שהוא זכאי לקצבה לפי סעיף 23 לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 (להלן – חוק שירות הקבע בצה"ל)" – יימחקו;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הן נמחקות כי הן מיותרות והן מופיעות בהמשך, או כמו שאמרנו, גם בסעיף 34 עצמו. "(10) בסעיף 63יב, המילה "27," – תימחק;" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי זה מפנה לסעיף 27 שבוטל שם, בחוק שירות הקבע. "(11) בסעיף 72, בכל מקום, במקום "סעיפים 31 ו-37" יבוא "סעיף 37";" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף 78 הוא החלה או התאמות של חוק שירות המדינה (גמלאות) גם על שוטרים וגם על סוהרים, וכאן אנחנו פשוט עושים את אותה התאמה של "כל עוד לא נישא": "(12) בסעיף 78 – (א) בסעיף קטן (ג) – (1) בפסקה (1), המילים "כל עוד לא נישא," – יימחקו; (2) פסקה (2) – תימחק; (3) פסקה (3) – תימחק; (4) פסקה (4) – תימחק; (4) פסקאות (6) ו-(7) – יימחקו; (ב) סעיף קטן (ד) – בטל; (ג) בסעיף קטן (ח), במקום "סעיפים 10 ו-22 לחוק" יבוא "חוק" ובסופו יבוא "או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה"." << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם כאן אני מציעה לדבר על חוקי השיקום בכללם ולא רק על שני החוקים האלה, לעשות את אותו תיקון שתיקנו קודם גם על ההחלה לשוטרים. התאמות בסעיף 78 הן העניין של נישואים במקרה של תגמולים וגם קצבה, העניין של הניכויים וגיל 35, שאלה ההוראות שבוטלו. אני רק רוצה לוודא שזה מקובל, שבסעיף קטן (ח) אנחנו נבהיר שזו לא הכנסה לעניין חוקי השיקום, או שאתם מעדיפים להגיד את שני החוקים האלה? אפשר גם להשאיר את זה כך. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> על פניו זה נראה בסדר, אם זה בהתאמה לשאר החוקים שאנחנו מתקנים אז זה נראה לי בסדר. << אורח >> רעות בן משה: << אורח >> אם כבר עושים את התיקון בסעיף הקודם, מן הסתם נכון לתקן גם כאן כדי שיהיו התאמה ואחידות בין הסעיפים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שתהיה סימטריה, אני מסכימה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סעיף קטן (ט) אומר כך: "נפטר זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (ב) ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים ובחרו בתגמולים כאמור, יחולו הוראות אלה: (1) ישולמו להם, על אף האמור בסעיף 34, חלק מהקצבה - - -" << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הורדנו את הקיזוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם אנחנו מחילים גם פה את חוק נפגעי איבה. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חוקי השיקום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז נוסיף לנוסח את חוק נפגעי איבה, או חוקי השיקום, אדרבה. רק אקרא את התיקונים הנוספים: "(ג) בסעיף קטן (ט) – " << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרנו שברישה נתקן ונגיד "מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוקי השיקום": "(1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "בשיעור שהוא" יבוא "בשיעורים שבסעיף קטן (ב), לפי העניין"; (2) פסקה (2) – תימחק." << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> (2) זה התקרה של ה-90%. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו אנחנו עוברים להוראת המעבר: "תחילה, תחולה והוראות מעבר 3. (א) תחילתו של חוק זה חודשיים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה)." << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עדיף לכתוב "1 בחודש" של פברואר או של מרץ? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר ב-1 במרץ. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי כדי שיהיה יותר ברור, אבל השאלה היא למה צריך את החודשיים האלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם צריכים חודשיים בשביל להתארגן? << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא? כי הכסף צריך להיות מרגע ש - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז בואו נראה – הינה, גם לו אין בעיה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי ביקש חודשיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף אחד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז מיום ה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מיום פרסומו. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> יש עניין בחוקי קצבאות לעשות תחילה בגלל שהמערכות נסגרות בחודש - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין בעיה, אז ב-1 בפברואר? << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> השאלה אם הוא יתפרסם לפני 15 בינואר, אני לא בטוח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אפשר להגיד "ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו"? << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> לא, אבל אם יום פרסומו הוא ב-20 בחודש? אז צריך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה משנה, אמרתם שלא צריכים זמן ומקסימום תיתן רטרואקטיבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אריאל, אי-אפשר לשלם רטרו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, תיתן רטרואקטיבית, מה הבעיה? ב-1 בחודש העוקב. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> הכוונה לא לרטרו אלא מיום פרסומו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אבל אם לא נתת אתה תיתן אחורה. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, ודאי, אבל הכניסה לתוקף היא - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז נגיד: "תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "(ב) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי שאיריו של חייל, עובד או זכאי לקצבת פרישה, לפי העניין, שנפטרו לפני יום התחילה, ואולם תשלומים המגיעים לפיו ישולמו בעד התקופה שמהיום האמור." << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, התשלומים הם מאותו 1 בחודש, אין תשלומים רטרו. עכשיו העניין של המענק: "(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), שולם לבן זוג שזכאי לקצבה מענק או מחציתו לפי סעיף 27 לחוק שירות הקבע (גמלאות) או סעיף 31 לחוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחם ערב יום התחילה ישולמו לו גמלאות לפי הוראות חוק שירות הקבע (גמלאות) או הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) כנוסחן בחוק זה, לפי העניין, בעד התקופה כמפורט להלן:" << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלה סעיפים שנמחקו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. כבר שולם להם מענק כי הם לא היו זכאים בגלל הנישואים. "(1) שולם לבן זוג מחצית המענק או מלוא המענק וביום התחילה עברו 18 חודשים" – לעניין מחצית מענק – "או 36 חודשים" – לעניין מענק שלם – "בהתאמה מיום תשלום מחצית המענק – ישולמו לו גמלאות בעד התקופה שתחילתה ביום התחילה ואילך; (2) שולמה לבן זוג מחצית המענק וביום התחילה טרם חלפו 18 חודשים מיום התשלום כאמור – ישולמו לו גמלאות בעד התקופה שמתום 18 חודשים מיום התשלום האמור ואילך; (3) שולם לבן זוג מלוא המענק וביום התחילה טרם חלפו 36 חודשים מיום תשלום מחצית המענק – ישולמו לו גמלאות בעד התקופה שמתום 36 חודשים מיום תשלום מחצית המענק ואילך; לעניין סעיף קטן זה יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג." << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לבקש שתסבירו איך זה עובד, האם יש פה גם את מחצית המענק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. אני מבינה מה ההוראה הזאת אומרת, שאם ישולמו לשאיר ל-36 חודשים ועוד לא עברו 36 חודשים, אז נחכה שיעברו ואז נתחיל לתת לו. שאלתי היא: המענק שניתן הוא על בסיס הסכומים הנמוכים יותר או על בסיס הסכומים החדשים? כי היום אנחנו מתקנים את החוק הזה והסכומים הם הרבה יותר גבוהים. לכן, זה לא הוגן כלפי אותם אנשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי נכון להגיד שהם יקבלו את הסכומים אבל סכום המענק ששולם יקוזז, ואז ממילא סכום המענק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, וכך נשווה את זה. נשארו, נניח, 18 חודשים, אז במשך 18 חודשים הוא יקבל פחות על פי המענק הנמוך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה גובה המענק הזה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא כל חודש. 36 חודשים או 18 חודשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 36 חודשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם מישהי קיבלה את המענק הזה לפני עשר שנים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז היא מתחילה רגיל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואם היא קיבלה לפני שנה וחצי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם היא קיבלה מענק של 36 אז היא תקבל רק עוד - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה מישהי שקיבלה לפני עשר שנים מקבלת יותר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא לא מקבלת יותר. מי שקיבלה מענק של 36 חודשים לפני חודשיים, לצורך העניין, ממשיכה לקבל עוד 34 חודשים ורק משם היא תתחיל לקבל לפי התיקון לחוק. בעיניי זה לא נכון כי היא תקבל פחות כסף. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המענק הוא פחות ממה ש - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> דבר שני, אם היא התחתנה וקיבלה את המענק לפני עשר שנים, אז עכשיו אנחנו מקזזים לה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, היא מתחילה לקבל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז אנחנו מקזזים רק למי שהשתמשה בזה בשלוש השנים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא מקזזים עוד. אנחנו לא מקזזים שום דבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לפי מה שאתם אומרים, מי שקיבלה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פה אנחנו לא מקזזים, להפך. אני רוצה שיקזזו כי הם יקבלו פחות. לפי הוראות המעבר האלה הכוונה שלא מקזזים, אלא היא לא תקבל את התיקון שעשינו, היא תמשיך – המענק הרי משולם לה 36 חודשים, היא קיבלה רק חודשיים, היא תמשיך לקבל את המענק. היא לא תקבל במקביל גם את המענק וגם את ההעלאה הזו ורק יתחילו את החוק עבורה - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המענק הזה, של השלוש שנים, הוא חודשי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המענק הוא חד-פעמי או חודשי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חד-פעמי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חד-פעמי. היא מקבלת את כל הסכום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז יש פה עוול. אם מישהי קיבלה את המענק לפני עשר שנים, אנחנו לא ניגע לה במענק, לאחר שהיא התחתנה היא תתחיל לקבל לפי החוק הזה, נכון? אבל אם היא קיבלה אותו לפני שנתיים, אתם אומרים: פה נוריד לה שנה אחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הם אומרים שלא נוריד לה, הם רוצים לא לתת לה בכלל עד שתיגמר התקופה של המענק. המענק ניתן אומנם פעם אחת אבל הוא ניתן לתקופה של 36 חודשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה רלוונטיים ה-36 חודשים אם היא מקבלת פעם אחת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כול – שלא נדע, אנחנו מדברים דברים עצובים – זאת שהתאלמנה לפני עשר שנים הפסידה עשר שנים מענק שהיה אמור להיות יותר גדול, וזאת שהתאלמנה לפני חודשיים או שלושה הפסידה רק חודשיים-שלושה, לכאורה, והיא תתחיל לקבל מענק הרבה יותר גדול. אז בוא לא נעשה את ההשוואות האלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שהרעיון הוא למנוע כפל קצבאות, כי אם יש מענק והיא בתוכו, זה כמו קצבה. למנוע כפל בנקודת הזמן הזו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אבל אופיר לא רוצה קיזוז – אבל אי אפשר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, אבל אני לא רוצה שיהיה מצב שאחת קיבלה מענק ועכשיו גמלה, ואחת קיבלה – זאת אומרת מי שהתחתנה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל עשר שנים היא לא קיבלה קצבה שהייתה מגיעה לה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שלוש שנים ויום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין היא - - - שנים - - - מקבלת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל בשלוש השנים האלה היא לא קיבלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. לא נכון, אופיר, אין פה אפליה. שלוש שנים היא קיבלה קצבה פחותה. היא לא תקבל קצבה פחותה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל העניין הוא שלא יהיה כפל. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> משמעותו של המענק הוא שלוש שנים של משכורת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה ההפרש בחודש בין הגמלה לבין המענק? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת מה ההפרש, בוא נשמע ממך. אני חושבת שאם אנחנו פועלים לפי הוראות המעבר האלה – ככל שיש כאלה אלמנות, אני לא יודעת – אנחנו מושכים להן את העוול, אנחנו ממשיכים אותו במקום לקטוע אותו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש מצב שיש כאלה, מאוד הגיוני אפילו. ויש הרבה כאלה לצערי – מחשבה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> חבר הכנסת כץ דייק, הרי מדובר באותה אוכלוסייה שטרם סיימה את שלוש השנים שבגינן היא קיבלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> המלחמה האחרונה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> כן. ואז ייווצר מצב שמיום תחולת החוק עד סיום 36 החודשים היא לא תקבל כלום אבל בקצבה שהיא קיבלה ייתכן שיהיו לה קיזוזים שבחוק הזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, זה מה שאמרתי. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אין לי נתונים לגבי הכמות. תיאורטית, כנראה מדובר בכמות מאוד קטנה. בכל מקרה, אני מציע שאנחנו נשלם את ההפרש רק על התקופה שנותרה לה עד ל-36 חודשים, קיזוז – נראה איך לנסח את זה – ומהחודש ה-37 היא תקבל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, בדיוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם רוצים לעשות כך או לדבר על הפחתה? למעשה, אם תראו בסעיף 31(ד) – כאן זה חוק שירות המדינה, אבל אני מניחה שיש אותה הוראה בסעיף 27 – יש עניין שאם פקעו הנישואים השניים והיא חוזרת לקבל גמלה, ושולם לה מענק, אז מפחיתים את שיעור הקצבה, זה סוג של קיזוז. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> יהיה אפשר לייצר חוב, זה מה שהיינו עושים לגבי אלמנות שהתגרשו מהנישואים הנוספים שלהן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שאתם מציעים זה שניתן לה את הדלתא. כלומר, לצורך העניין, נשארו עוד 34 חודשים, מהמענק קיזזנו את כל הקיזוזים שהיום אנחנו מבטלים אותם, יוצא X שקלים לכל חודש, היא תקבל את זה גם חד-פעמי או כל חודש? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם בגלל השאלות האלה של התשלום, ההפרשים וכו', האם לא עדיף את השיטה של תחילת תשלום גמלאות ויצירת חוב, שאתם כבר מכירים? << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> לא ייווצר חוב, ייווצר חוב שלנו כלפי האלמנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הפוך. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> חברת הכנסת מיכל, אני אומרת שנמשיך בדרך שלך, נמשיך לשלם להן את הקצבאות כמו שהן בתוספת ההפרש מיום התחולה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אלה לא קצבאות, זה מענק שכבר ניתן לה. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אבל משמעות המענק היא 36 משכורות ולכן בהכרח תיווצר דלתא שאנחנו חייבים לה, אז נוסיף פה את תוספת הפרשי הקצבה, וכך לא לוקחים אחורה אלא רק מוסיפים את הדלתא. זה גם פשוט חישובית וגם פשוט יישומית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז ננסח. אין לי כרגע ניסוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ננסח את הוראות המעבר כך שנוסיף תוספת של הדלתא, של הקיזוזים, לכל אלה שלא סיימו את 18 או 36 החודשים. << אורח >> רעות בן משה: << אורח >> עו"ד נעה בן שבת, אפשר לרשום "בתוספת הפרשי הקצבה" ואז הקיזוז ייעשה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש דבר כזה מענק בגלל גיל 35? יש אנשים שקיבלו אותו? והאם צריך להתחשב בו? << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> אני אלמנת צה"ל, מארגון אלמנות ויתומי צה"ל. אני יודעת שיש שבע אלמנות כאלה מתחת ל-35 שלא קיבלו, הן היו אמורות לקבל? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא קיבלו מענק? << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> לא קיבלו את הקצבאות. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> כן, יש להן מענק של 30 חודשים לפי סעיף 29. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נעה, מיכל אומרת, וקיבלה את האישור לכך, שיש שבע אלמנות שלא קיבלו קצבה אלא מענק של 30 חודשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעשה, גם להן צריך להשלים את התשלומים. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> למעשה, אני רואה שהוראת התחולה בכלל לא מתייחסת לסעיף 29. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, אני רוצה להבין, את מדברת על העבר, לא על עכשיו? << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> על עכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז צריך להוסיף את זה להוראות המעבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל גם ביחס אליהן שתהיה אותה הוראה, שידחו את תחילת התשלום וישלמו להן את ההפרשים? << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> בדיוק. << אורח >> רן טואיטו: << אורח >> בהקשר הזה גם צריך לקחת בחשבון את סעיף 29(א)(2) שמדבר על מענק יחסי למי שבמות הנפטר הגיעה לגיל 32.5. זאת אומרת, היא קיבלה אז איזשהו מענק יחסי כהשלמה עד לגיל 35, שהוא לאו דווקא בגובה 30 קצבאות. אז צריך לראות איך עושים את זה, שחס וחלילה, לא נגבה גם ממנה 30 - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז גם היא צריכה לקבל את ההפרשים המשלימים לתקרה שאנחנו אומרים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, הוא רק אומר שזה לא 30 חודשים אלא באופן יחסי. << אורח >> מיטל סמט כהן: << אורח >> בכל מקרה, הסעיף שאתם רושמים או מוסיפים לגבי החלק היחסי בהפרשים – לנו יש 11 אלמנות, תקציבית, בחרבות ברזל, ויש שבע אלמנות בעניין גיל 35 – זה נכון לגבי שני הסעיפים. אנחנו נעשה את החישוב המדויק כדי לא לפגוע בהן ונעשה להן את העברת ההפרשים. זה נותן לנו מענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצוין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בסדר גמור. נצטרך גם לנסח – אני מבקשת שהוועדה תסמיך אותנו, גם לגבי השוטרים, גם לגבי כוחות הביטחון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נצביע היום. << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> אפשר גם לפרגן לאלמנות האלה ופשוט להתחיל לתת להן את הקצבאות בלי להתקטנן איתן על כמה אלפי שקלים. רק אומרת. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> חברת הכנסת, יש לי שאלה: היו לנו מקרים בודדים שבהם האלמנה הייתה מתחת לגיל הזכאות בחוק והייתה מוכרת למשרד הביטחון, ובגלל כפל הקצבה היא בכלל לא פנתה לקבלת זכאות מחוק הגמלאות – אם לא פונים לקבלת זכאות עד שנתיים מיום – אז גם לא ניתן לפנות היום. היום החוק מאפשר לנו לשלם לה את הקצבה, אבל היא לא פנתה בזמן בבקשה לקבלת הקצבה ולכן גם תיקון החוק לא יעזור לה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כול, הוא יעזור לה כי היא תקבל מפה ואילך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, היא לא מוכרת. היא לא פנתה לקבל הכרה. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> היא לא מוכרת, בגלל כפל הגמלה היא ידעה שהיא לא תקבל ולכן לא פנתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה כאלה יש לכם? << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> בודדות. אני מכירה במשטרת ישראל אחת, בשב"ס יש אחת. אם אפשר, אני חושבת שכדאי לאפשר להן לתבוע זכאות לגמלה בחצי שנה או שנה מתחילת החוק כדי שנוכל לאתר אותן ולתת להן – הן ממש בקצה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, בואי נשאל פה את המשרדים הרלוונטיים. משרד הביטחון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הביטחון – כולם בעד. משרד האוצר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה בכלל יש הגבלה על זמן הגשת התביעה מלכתחילה? << אורח >> רעות בן משה: << אורח >> כך זה עובד. זאת אומרת, זה רק תוך שנתיים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> "כך זה עובד" זו לא תשובה טובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צודק, חבר הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מכוח איזה חוק זה? << אורח >> רעות בן משה: << אורח >> חוק שירות הקבע (גמלאות). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מכוח חוק הגמלאות שאנחנו עובדים עליו עכשיו? << אורח >> רעות בן משה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ומה אתם מציעים? שנבטל את ההגבלה הזאת? << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> לא, מה שהיא מציעה זה לאפשר תקופת גרייס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה את המקרה הזה אבל אני שואלת בכלל, האם ההגבלה הזאת היא במקום? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם תומכים בהמשך ההגבלה הזאת באופן כולל? מה הרציונל? אם אדם עובר אירוע מטלטל בחייו – חלק מצליחים לחזור לטיפול בשגרת היום-יום תוך חצי שנה, אבל אם אלמנה / אלמן לא עשו את זה שלוש שנים, אפשר לפתוח דיון על רטרואקטיביות, אבל למה לשלול זכות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אגיד יותר מזה, אם במקרה ההוא היא הייתה צריכה לבחור – היום אנחנו אומרים שלא צריך לבחור. כלומר, הצורך לבחור קיים גם היום? << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> ברשותך, אני אקריא את הסעיף הרלוונטי ויכול להיות שיש פה את התשובה. << אורח >> ציון לוי: << אורח >> - - - זה לארבע שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נשמע רגע את החוק. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> סעיף 57, שכותרתו "התיישנות זכות התביעה": "הזכות להגיש בקשה לגימלה המגיעה לשאיר תתיישן בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה; הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל מסיבות שלמבקש לא הייתה שליטה עליהן". הממונה יכול להפעיל את סמכותו הפרשנית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעיניי זו הגבלה שצריכה להימחק, אלה זכויות שצריכות להיות מוקנות, ולא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ג'ני, מה דעתך? << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> בתור יועצת משפטית ותיקה של הממונה, אני חושבת שיש מקרים שבהם, בוודאי, אנחנו גם מפרשים לטובת - - - << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> אבל לדעתי המשטרה פועלת מכוח משהו אחר. אתם בכלל מחוק עובדי מדינה, אצלכם אין אפשרות שהממונה יקבע משהו אחר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבדוק. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אני חושבת שכן, אני מייד בודקת. רק אציין שזו הזכות לגמלה בכלל. זאת אומרת, זו גם הזכות של גמלאי להגיש בקשה לגמלתו. זה חל על שני המקרים. << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> כן, אבל אם יש לממונה אפשרות להאריך את הזכות אז - - - << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אני לא חושבת שנכון להשאיר את זה בידי הממונה לגמלאות כרגע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ג'ני, את אמרת שנתיים או ארבע? << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> שנתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כתוב ארבע. אני לא יודעת מה את מחזיקה. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> אני מחזיקה את חוק שירות הקבע (גמלאות). << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מתי? זה ארבע שנים. זה כנראה לא מעודכן. << אורח >> ציון לוי: << אורח >> שיתקנו. זה ארבע שנים. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> ארבע שנים זה עדיין לא פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני פונה למשרדים השונים, לא בנוגע למקרה הספציפי: לצורך העניין, בחוק הרגיל, אני מכירה התיישנות שבע שנים. אפשר להוריד לגמרי את ההתיישנות או להעלות את התקופה, זו תקופה קצרה מאוד. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> סליחה, אני מתקנת, זה ארבע שנים. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> ראשית, כמו שאמר ציון, ממונה על גמלאות בנציבות, לפני כשנה המועד הוארך משנתיים לארבע שנים כך שלכאורה מה שקרה בזמן המלחמה תופס. יתרה מכך, כמו שהיא הקריאה, הסעיף עצמו באופן מובנה קובע שלממונה יש שיקול דעת להאריך את המועד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם זה לא תלוי בו, אבל אצלה זה תלוי כי היא החליטה שהיא לא – מה אמרת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אולי נגיד שסמכות הממונה לאשר את האיחור יחול גם לגבי מקרים כאלה, כדי שלא יהיה - - - << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> לא, אני חושב שבשינוי נסיבות כמו שינוי חקיקה, הממונה יכול להפעיל שיקול דעתו ולראות אם זה - - - << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אבל החקיקה חלה עליה, היא יכלה להגיש. היא לא הגישה כי זה היה מיותר בעיניה. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> אבל התיקון עכשיו. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אני חושבת שאם כבר עושים תיקון – לא הייתי רוצה להשאיר אותה בעוד יעד של עוד משרד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נעה ואופיר, אם נתקן ספציפית במקרה הזה, בעוד חמש שנים יכול להיות שמישהי תגיד: ארבע שנים – פספסתי. השאלה אם מבטלים לגמרי – אני שואלת, כמו ששאל פה חבר הכנסת גלעד - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל "בעוד ארבע שנים" זה כשהחוק קיים כבר ארבע שנים, עכשיו החוק לא קיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל היא אומרת שזה לא משנה, החוק חל עליה בכל מקרה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היא לא יכולה. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> חבר הכנסת אופיר, ביקשתי רק הערה מאוד קטנה בחוק, לא לשנות את כל החוק, רק להגדיר שתחולת חוק זה תאפשר לאלמנות שעד היום לא הגישו תביעה לגמלה להגיש תביעה לגמלה תוך ארבע שנים ככתוב בחוק הגמלאות, כאילו קמה להן זכאות מהיום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואז זה פותר את המקרים הבודדים שהיא אמרה. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> לא לשנות את החוק, לא להסתבך, לא להוסיף. כשאנחנו לוקחים משהו שהעברנו אותו בחוק עם כוונה כזאת טובה והוא כזה מבורך, אנחנו לא צריכים להעביר אותן עוד ועדות, זה להוסיף רק – להגדיר - - - ארבע שנים, כאילו פתחתם את חלון התביעה מחדש. זה כל מה שאני מבקשת. ציון לוי הוא הממונה לעניין הזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את צודקת, זה צריך להיות בחוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, ציון. << אורח >> ציון לוי: << אורח >> אני מנהל אגף בכיר לפרישה וגמלאות בנציבות שירות המדינה. רבותיי, החוק הזה עם כל הקשיים שלו לא נועד לנשואים, הוא נועד לידועים בציבור יותר, כי אי-אפשר לבוא אחרי ארבע–חמש שנים או עשר שנים ולהגיד: אני הייתי ידועה שלו או ידוע שלו. איך נוכיח את זה? איך נדון בזה בכלל? זה לא פשוט, ולכן המחוקק קבע הגבלה. זה ההיגיון. הכנסת עכשיו האריכה את זה לארבע שנים, אני חושב שזה דבר מבורך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו על הטיעון הזה. בגלל שאותו אדם מקבל תגמולים כבן זוג אז כנראה הוא הוכיח שהוא ידוע בציבור של אותו אדם שנפטר. << אורח >> ציון לוי: << אורח >> אם הוא מקבל. ואם הוא לא מקבל והוא יבוא אחרי ארבע שנים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם הוא לא מקבל אז אין לנו פה בעיה. << אורח >> ציון לוי: << אורח >> אתם מחילים את זה לא רק על אנשי ביטחון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו ניתן את הזכות הזאת רק למי שכבר מקבל תגמולים. << אורח >> ציון לוי: << אורח >> יכול להיות, זו מגבלה טובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, אירית. << אורח >> אירית צייגר: << אורח >> אני מטעם הממונה על הגמלאות, אגף החשב הכללי במשרד האוצר. לכן תוקן החוק לארבע שנים של התיישנות לשאירים. רשום בחוק שהממונה רשאי להאריך לפי שיקול דעתו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא לפי שיקול דעתו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, מסיבות שאינן תלויות. << אורח >> אירית צייגר: << אורח >> מסיבות שאינן תלויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, פה היא בחרה. << אורח >> אירית צייגר: << אורח >> יש לנו כמובן אמות מידה שלפיהן לממונה על הגמלאות יש שיקול דעת להחליט, אז בהחלט אפשר לבדוק עם הממונה על הגמלאות לגבי הסעיף הזה – בגלל תיקון החקיקה עכשיו, שהוא משמעותי – אולי אפשר להתגבר על זה ולהכניס את זה לנסיבות שאינן תלויות בו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, ג'ני, תציעי לנו הצעה. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> יש פה שני פתרונות אפשריים. אחד, להותיר את זה לשיקול דעת הממונה. אני, כיועצת המשפטית של הממונה אצלנו, יכולה בהחלט - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל דקלה אמרה לנו שלהעביר את האלמנה הזאת שוב ועדה ושוב ממונה – זו אחת או שתיים, למה לעשות את זה? << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> האופציה השנייה היא פשוט להכניס בסעיף התחולה, בסעיף 3, איזושהי הוראת מעבר נוספת שמאפשרת שנה נוספת, כמו שהציעה חברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שהיא ביקשה. לא צריך ארבע שנים, אבל שנה נוספת. << אורח >> ציון לוי: << אורח >> שנתיים. << אורח >> דקלה ביטון: << אורח >> אנחנו נאתר את האוכלוסייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרת שיש שתיים. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> אפשר לסייג את זה רק לתיקון הספציפי החדש הזה כי הוא יצר זכויות חדשות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> והשנה הנוספת הזאת תהיה לגבי מי שמקבלת תגמולים לפי חוקי השיקום, שהיא תוכל להגיש, או שאת פותחת את זה בכלל? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנתיים. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> מאחר שמדובר פה בסוגיה מאוד גדולה וזה סעיף שחל על הרבה מאוד גמלאות ויש לו סעיפים מקבילים גם בחוק הביטוח הלאומי, למיטב הבנתי, אני מציעה שבשלב הזה נתחם את זה לתיקון הזה. בעתיד אפשר לחשוב - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז זה יחול לגבי מי שמקבל גם תגמולים לפי חוקי השיקום. << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> אולי גם לגבי אלמנה שנישאה? אני לא יכולה – אני מציעה לגבי כל התיקונים שמוצעים כאן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז נסמיך את הוועדה לתקן את התיקונים הללו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דבר ראשון, לגבי מי שנישאה או לגבי מי שמקבל גם תגמולים לפי חוקי השיקום. עכשיו נקרא את ההגדרות: " (ד) לעניין סעיף זה – "בן זוג" – כהגדרתו בחוק שירות הקבע (גמלאות) ובחוק שירות המדינה (גמלאות), לפי העניין; "בן זוג לשעבר" – כהגדרתו בחוק שירות הקבע (גמלאות) ובחוק שירות המדינה (גמלאות), לפי העניין; "חייל" – כהגדרתו בחוק שירות הקבע (גמלאות);" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם זה לא מוציא את חיילי המילואים, אם לא צריך לכלול גם אותם, כי אנחנו אומרים שהמחצית הזאת נוגעת גם ל - - - << אורח >> ג'ני לובובסקי: << אורח >> תוכלי להקריא שוב? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פשוט חסרה פה הגדרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההגדרה של "חייל" היא כהגדרתו בחוק שירות הקבע (גמלאות). הכוונה לאותה הוראת מעבר שאומרת שהוראות חוק זה יחולו לגבי שאיריו של חייל, עובד או זכאי לקצבת פרישה. וכשאנחנו מדברים על חייל מילואים צריך להרחיב את זה - - - << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> זה גם חייל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל השאלה אם הוא חייל כהגדרתו בחוק שירות הקבע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. ההגדרה הזאת מחילה את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי, ההגדרה שכתובה כאן – "חייל – כהגדרתו בחוק שירות הקבע (גמלאות)" – מחילה גם את חיילי המילואים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתם רוצים שזה יחול רק לפי החוק הזה, לא הפניות לחוקים אחרים. הרי ביקשתם שזה יהיה רק על החוק הספציפי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מציעה להבהיר את זה כדי שלא יהיה ספק שזה חל גם על חיילי המילואים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להבהיר. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> אפשר להוסיף את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז נבהיר את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ""עובד" – כהגדרתו בחוק שירות המדינה (גמלאות); "פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון" – כהגדרתו בחוק שירות הקבע (גמלאות) ובחוק שירות המדינה (גמלאות), לפי העניין; "שאיר" – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק שירות הקבע (גמלאות) וסעיף 4 לחוק שירות המדינה (גמלאות), לפי העניין". << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה חל גם על כבאים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למיטב ידיעתי, החוק הזה לא חל על כבאים. אם מישהו רוצה, צריך לתקן. << אורח >> זהבה גרוס מדן: << אורח >> אני רוצה בבקשה לשאול לגבי חיילים סדירים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וגם הייתה לכם הערה, רציתם בכל זאת לשנות את סעיף התחילה? מה כתבת לי, אריאל? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דדו ביקש לומר כמה מילים כי הוא צריך לצאת. << אורח >> דדו בר כליפא: << אורח >> קודם כול תודה לכם, למיכל ומיה, להדר שלא נמצאת כאן, לצפיר, לכל מי ששלח אותנו לסיבוב הזה, ולחברי הכנסת. אני רוצה להגיד לכם משהו, בבוקר הזה: אתמול בלילה נודע לנו שאתם מכניסים את זה לתוך העניין, ובחרתי לבוא לכאן גם כדי להגיד לכם תודה. באנו לתקן, ולא ציפיתי שתלכו כל כך מהר להקראה. אם הייתם נותנים לי לדבר בהתחלה הייתי מדבר 30 שניות ונותן לכם ישר להקריא כדי שלא נבזבז שניות, אבל עשיתם את העבודה בינתיים, בעיניי – אני מופתע, באמת. יש מעט מאוד רגעים שאתה מרגיש שמלאכתך נעשית בידי אחרים. זה התפקיד שלנו, אנחנו צריכים לתקן פה עוול היסטורי, זו חובה מוסרית, זו חובה ערכית, זו חובה פיקודית ומנהיגותית שלנו, כמפקדים, ושלכם, כמחוקקים. ואני אומר לכם שהבית הזה יודע לתקן. לפני פחות משבועיים תיקנו את השלמות תקופות השירות למשרתי הקבע, וזה ניכר בכל פינה בתחושות של המשרתים. מה שאתם עושים כאן מורגש, וכשנצא מכאן לקריאה שנייה ושלישית ונאשר את החוק הזה זה יהיה מסוג הרגעים שבהם ישן פוגש חדש והם לא מתאימים, ויהיו אנשים שיחשבו על זה מחדש, יערבבו שוב את הקלפים ויסדרו. ובשבת הקרובה, בבתים, ישבו מסביב לשולחנות יתומים ואלמנות – כשהמשפחות הללו יודעות ומרגישות שאנחנו איתן, שאנחנו לא עוזבים, שזה קשר איתן, כשאנחנו אומרים להן: לא נעזוב אתכן לעולם, זה באמת כך. אתם קבעתם את זה, ישבתם כאן והחלטתם, והן ירגישו את זה בבתים שלהן. אז אני רוצה באמת להגיד לכם תודה על העניין. משפט אחרון: זה תיקון של עוול שהוא יותר גדול ממני בשנים, בשנת 1973 אני לא נולדתי. זה פשוט לא הגיוני. למה לא ישבתי כאן לפני? זאת שאלה גדולה. אני חושב שהתשובה נעוצה בזה שהייתה לנו מלחמה, או שאנחנו בתוך מלחמה גדולה של תקופה ממושכת חסרת תקדים, והיא דוחפת אותנו לראות דברים באופן אחר. מי ייתן ונראה עוד דברים כאלה שאנחנו צריכים לתקן. שוב, אני רוצה להודות לכם, להודות לכן, לאלמנות, להודות לאנשי אכ"א, לאוצר ולכל מי שמתעסק בדברים הללו. אני מתנצל שאני צריך לעזוב אתכם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה לך על כל מה שאתה עושה. יישר כוח. בבקשה, זהבה. << אורח >> זהבה גרוס מדן: << אורח >> אני יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. האם מדובר גם בגמלאות לאלמנות של חיילים שנספו כשהם היו בשירות סדיר? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. זה חוק ספציפי של - - - << אורח >> זהבה גרוס מדן: << אורח >> זה אותו דבר, אנשי מילואים – הם סדירים, הם שירתו בסדיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא. << אורח >> זהבה גרוס מדן: << אורח >> למה לא? מה ההבדל בין חייל שהיה בסדיר והשאיר אלמנה שאין לה שאירים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מבחינה משפטית יש הבדל. מבחינה מהותית, תכף נשמע את הצדדים, אבל זה חוק שמדבר על קצבאות שאירים לקבע. בואו נשמע מהצבא מה ההסדר לגבי חיילים סדירים נשואים, בבקשה. << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> אני רק אחדד למען הסר ספק, יש גם משרתי קבע רבים – האמת, רוב מוחלט, למעלה מ-90% – שאינם זכאים לפנסיה תקציבית, ומלכתחילה החוק לא חל גם עליהם, קל וחומר על משרתים בחובה – זה לא רלוונטי. מעבר לסוגיות המשפטיות, שג'ני תוכל לפרט עליהן עוד מעט, שנוגעות גם לעניינים המהותיים של מה זה שירות או חובה במדינה – כי כל ההסתכלות על מה שקורה לחייל בשירות חובה, כולל אם הוא נפטר, היא מאוד שונה ביחס ליתר סוגי השירות בצה"ל. אבל חשוב להבין, בכל מקרה אף אחד מהם לא זכאי לפנסיה תקציבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי יודע לענות לגבי כבאים? << אורח >> ישכר וייס: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון לאומי. כיום כבאים נחשבים עובדי מדינה לכל דבר ועניין, הם לא שירות הביטחון כמו משטרה ושב"ס, ולכן אין סעיף מיוחד לגביהם. להבנתי, יש מאמצים ופעולות לשנות את הסטטוס הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה שירות מדינה וגמלאים, אז הם נכנסים. << אורח >> ישכר וייס: << אורח >> נכנסים בהיותם בשירות המדינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דרך עובדי מדינה הם כן נכנסים. << אורח >> ישכר וייס: << אורח >> כן, וזה רלוונטי לנפגעי פעולות איבה ולא כמשרד הביטחון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם הם מקבלים כאיבה, אם הנסיבות הן של איבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אם כבאי נפטר לא מאיבה, למה זה לא חל עליו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי ההסדרה, בשבוע שעבר העברנו חוק בקריאה שנייה ושלישית שלפיו באירועים מסוימים – בקבורה, בהנצחה – הכבאים יהיו כמו החיילים. התהליך כבר החל, אז למה פה אנחנו - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל לא בזכאות לתגמולים. הם עדיין לא מקבלים תגמולים לפי חוק משפחות חיילים. << אורח >> ישכר וייס: << אורח >> אני מסכים שגם לעניין התגמולים צריך להכיר בהם מהבחינה הזאת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז מה הם מקבלים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם מקבלים ביטוח לאומי במקרה של פגיעה בעבודה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני מלשכת סגן היועץ המשפטי בביטוח הלאומי. אם הם נפגעו בעבודה הם יוכרו כנפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי והם יהיו תחת הביטוח הלאומי, יוכרו שם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> האלמנה מוכרת בביטוח הלאומי? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> ואם, חס וחלילה, הוא נהרג במסגרת העבודה אז האלמנה תקבל תלויים לפי חוק הביטוח הלאומי, פרק ה'. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל היא תקבל פחות? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא, יש לה כללים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה אותם סכומים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, בסוף הסכום הוא החשוב. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני אוסיף שגמלת נפגעי עבודה היא גמלה מחליפת שכר, היא תחליף לו את השכר והאלמנה תקבל תלויים לפי ההכנסה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז מה שהיא אומרת לא רלוונטי לגביו? היום הוא לא יכול להיפגע? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היום יש ניכויים כאלה לגבי כבאי? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש קיזוזים או דברים מהסוג הזה לכבאים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם אומרים שלא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אין קיזוזים בגלל שלא מדובר בתגמולים לפי חוק משפחות, הם מקבלים נפגעי עבודה וקצבת פרישה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ולכן אין להם קיזוז. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי נשאל את מִנהלת הגמלאות, האם יש קיזוז למי שמקבל נפגע עבודה וגם - - - << אורח >> ציון לוי: << אורח >> נפגעי עבודה – אין קיזוז, זה מתוקן משנת 1972. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וזה גם נוגע לחייל קבע שהפגיעה שלו היא לא פגיעה מזכה, למשל, אם היא לא בנסיבות צבאיות, ואז הוא מקבל לפי פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי וגם במקרה הזה אין הוראת קיזוז. זה דומה לנפגעי עבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. לפני ההצבעה, איפה האוצר? << אורח >> עידו חי: << אורח >> לגבי ההארכה בשנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרנו שנתיים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> זה לא היה מתואם ממשלתית אז נשמח לדייק את הנוסח כמו שצריך, בגלל ההשלכות הרחבות שיכולות להיות לו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרנו שלא יהיו השלכות רחבות כי נתייחס רק לאירוע הספציפי. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אז הנוסח של הסעיף צריך להיות בצורה כזו - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מיכל, אני מציע שתהיה הצבעה, את תודיעי על רוויזיה ואם יהיה צורך בתיקון הניסוח, בסדר. לא נעכב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה מה שתכננו לעשות. זה מה שתכננו בכל הניסוחים, שלא נקרא פה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה בהתאם לשני תיקונים שצריך לעשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. אז אנחנו מתקנים כמה תיקונים: התיקון הראשון הוא לפי חוקי השיקום ולא לפי שני החוקים שאנחנו כל הזמן מדברים עליהם; התיקון השני הוא נושא הוראות המעבר, ששם יש שני תיקונים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וגם התייחסות למענק של גיל 35. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> להוסיף אותו. וגם לגבי אלה שכן התייחסנו אליהם אבל אמרנו שקיבלו מענק שעוד לא הסתיים מבחינת מספר החודשים, נוסיף אמירה שזה יהיה בתוספת תשלום הפרשים, ואת הקצבה עצמה הם יקבלו לאחר שיסתיים מועד הקצבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> והנושא הנוסף של אותה תקופה של שנתיים לגבי מי שנכנס לחוק רק בעקבות התיקונים האלה הוא לאפשר לו לבקש הכרה לפי החוק הנוכחי, אנחנו לא נוגעים בחוק התגמולים. והיו עוד תיקונים שעשינו במהלך ההקראה אבל דיברנו כרגע על תיקונים בנושא התחילה, אמרנו שזה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו. זה בסדר מבחינתכם? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. אני מבינה שצריך לקרוא עכשיו את ההסתייגויות של יש עתיד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם לא פה, אז לא חייב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם ביקשו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר להעלות את זה למליאה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה חוק שיעלה בהסכמה, הם פשוט עושים את זה על כל חוק, לא נראה לי שפה הם ירצו לעשות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אלה הסתייגויות רק של יש עתיד? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. כמה הסתייגויות יש? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שלוש הסתייגויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואי נגיד שאנחנו מסכימים להעלות את זה למליאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל אנחנו מצביעים על ההסתייגויות בשביל להעלות למליאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז נצביע. תקראי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> " 1. בסעיף 1(10), בסופו של סעיף קטן (ה), יוסף: ״ובלבד שסך כל הקצבאות והתגמולים המשתלמים לשאיר לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום, לא יעלה על השיעור המרבי של קצבתו או משכורתו הקובעת של המנוח.״" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה כבר נמצא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, זה נמצא בפנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר להוריד את ההסתייגות הזאת ולא להצביע עליה. " 2. בסעיף 1(2), בפסקה (ב), אחרי המילים ״בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע״ יבוא: ״ובלבד ששיעור הקצבה לעניין בן זוג לשעבר או פרוד של קבע ייקבע בהתאם לפסק דין לאיזון משאבים או להסכם שאושר כדין.״ לדעתי, גם זה נמצא בחוק אז זה גם מיותר. גם על זה לא נצביע. 3. בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב), יוסף: ״(ג) שר האוצר ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה במשך שלוש השנים הראשונות מיום התחילה, על היקף הזכאים והעלות התקציבית הנובעת מהחלת סעיף קטן (ב).״" << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 3 זאת הסתייגות שיצביעו עליה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - - תעבירו את זה לרשות דיבור. גם אנחנו מבקשים רשות דיבור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם אני רוצה רשות דיבור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם ביטלו. הם העבירו את זה לרשות דיבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, עכשיו ביטלו את ההסתייגויות, מצוין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אפשר להצביע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד הצעת החוק? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 3 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> גבירתי היושבת-ראש, חשוב מאוד להגיד תודה רבה ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ ולשותפו לחוק הזה, חבר הכנסת גלעד קריב; תודה רבה לך, יושבת-ראש הוועדה, על האכסניה לתיקונים מאוד מאוד חשובים שבחלקם התקדמנו היום וחלקם עדיין ממתינים לנו; תודה רבה לראש אכ"א ולעדנה מראש משאבי אנוש ולמיטל, ראש מחלקת נפגעים, שבאמת הצלחנו להעביר את המסר לחיילים ולמשפחות של החללים, שאנחנו נלחמים בשבילם בחירוף נפש לא פחות ממה שהם נלחמו עבורנו כדי שאנחנו נוכל לשבת כאן. תודה רבה לכולכם. אופיר, אני מצדיע לך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. מיכל, בבקשה. << אורח >> מיכל קסטן קידר: << אורח >> רציתי להוסיף תודה גם לכל המשפטנים באכ"א ובכלל בצה"ל ובמשרד הביטחון, גם על הספציות וגם – אני יודעת באיזה חדירות מטרה אתם עובדים כבר שנתיים-שלוש. תודה רבה. << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> מרוב התלהבות לא הזכרתי את אגף משפחות, הנצחה ומורשת – אריה מועלם וריקי מורד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אופיר, רוצה לומר משהו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. תודה לך, מיכל. אמרתי מההתחלה שהמינוי שלך – קודם כול ברמה העשייתית ואחר כך בוועדות – הוא באמת כמו כפפה ליד, את הכי מתאימה לוועדה הזאת. כל הדברים שאת עושה פה – מקדמת ונותנת ביטוי לדברים החשובים באמת ומשנה מציאות של אנשים שהם יקרים וחשובים לנו, חיילי צה"ל וכל כוחות הביטחון – את עושה באמת בצורה יוצאת דופן; תודה לארגונים החשובים, שאתם מגיעים אלינו ונותנים לנו לשים את הזרקור על הדברים החשובים, על התקלות, על העיוותים שקיימים בכל מיני חוקים היסטוריים – תודה שאתם עושים עבודה מדהימה, זה הרבה בזכותכם; תודה גם לגלעד קריב ולחברי הכנסת ולכל מי שלקח חלק בזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, אופיר, אין ספק. בבקשה. << אורח >> מגי שקד: << אורח >> אני גם רוצה להגיד תודה רבה בשם משטרת ישראל. אני רמ"ד נפגעים של המשטרה, ביום השלישי לכהונתי בתפקיד. אני מרגישה זכות גדולה ואני נרגשת להיות פה עם אנשים יקרים כמוכם שמקדמים באמת. זו זכות גדולה לשבת פה. כמו שאמרת, הרבה משפחות יחוו את התיקונים האלה, את תיקון העוולות, ויש לכך אדוות מאוד גדולות. תודה רבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מיכל, עוד מילה ששכחתי, מהצוות שלי, מי שבאמת טיפלה בחוק ועבדה קשה בשביל שנגיע לפה היא ראש המטה שלי, נטע מולכו. היא עבדה קשה על החוק הזה. << אורח >> רעות בן משה: << אורח >> חברת הכנסת, גם אני רוצה להגיד תודה רבה בשם שב"ס. אנחנו מברכים מאוד על התיקון וכל ההסדרה. זה מהלך חשוב, זה מהלך היסטורי, בעיניי. אני חושבת שזה יעשה שינוי משמעותי קדימה, ואני מאוד מודה לכם, לחבר הכנסת אופיר. גם הישיבה פה התנהלה בצורה כל כך נעימה, וממש הרגשתי שיש כאן איחוד מוחות ואיחוד כוחות והגענו לתוצאה מאוד טובה, אז תודה רבה לכולם על כך. << אורח >> ריקי מורד: << אורח >> אני חייבת לומר לך, מעומק הלב, שהתיקון הזה מהווה עבורי ועבורנו, האגף, עוד תיקון – היינו פה בהרבה ישיבות אחרות, הרבה זמן לא הרגשתי אנרגיות כאלה של שותפות ואמונה בקרב כולם שעושים את הדבר הכי נכון, וכנראה זה לא במקרה. זה תיקון חשוב ביותר שיעשה שינוי מהותי ללא מעט אלמנות של כוחות הביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. תודה למציעים, תודה לאופיר, שימשיך וידאג לכך שהחוק הזה יעלה כמה שיותר מהר למליאה; תודה לצוות הוועדה, שלא כל כך בולט ולא רואים אותו, אבל תאמינו לי שהוא עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה. נעה, עכשיו נלחץ עלייך עוד יותר שתעבדי מהר כדי שאופיר יוכל להעלות את זה כמה שיותר מהר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמו שהסברתי, יש לנו גם עניינים של ניסוח, אז נצטרך פה את כל השותפים בקשב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה לכל השותפים: למשרד הביטחון, על אגפיו השונים, לצה"ל, לכל כוחות הביטחון וכמובן לארגון אלמנות ויתומים, ובאופן אישי למיה, למיכל, וליסכה שלא פה, ולכל מי שנתן את ידו לתיקון הזה, שבאמת בלט כל כך בצורך בו ומשום מה כל הזמן נכנס מתחת לרצפה, מתחת לקרקע, לא ראינו אותו, עד שהחלטתם שמציפים אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות, אבל בבית הזה הוא לא מצא את המקום שלו, והינה, אנחנו מתקנים את התיקון הזה. שלא יצטרפו עוד אנשים לאירוע, אנחנו לא רוצים חברים במשפחה הזו אבל אם כבר, אז לפחות שניתן להם את המעטפת הנכונה ואת מה שמגיע להם, לא בחסד אלא בזכות. תודה רבה לכולכם. << אורח >> שלומי נחומסון: << אורח >> יש מחוקקים בירושלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. שוב, תודה, אופיר. אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:50. << סיום >>