פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 454 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, י"ח בטבת התשפ"ו (07 בינואר 2026), שעה 9:08 סדר היום: << הצח >> פרק י"ז (שמירה על מקרקעי ישראל), רק סעיפים 66(1), 66(2) ו-67(ב) (בעניין שמירה על מקרקעי ישראל) וסעיף 69 (בעניין טיפול בפלישה למקרקעי ישראל) מהצ"ח התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ... לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] (מ/1612) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר אכרם חסון מוזמנים: דניאל סרגיי – רפרנט רמ"י, אגף התקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רכז שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר מיכאל רייך – יועץ משפטי, מינהל התכנון ניב יערי – ראש אשכול נדל"ן ציבורי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים לורה לוין – מנהלת הרשות לתכנון, משרד החקלאות וביטחון המזון אלעד חבשוש – מנהל אגף בכיר התיישבות ופיתוח כפרי, משרד החקלאות וביטחון המזון שני קרני – לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי תומר פרידמן – סגן מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל יונתן רלבג – יועמ"ש החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל לילך שלום – יועמ"ש, הרשות לאכיפה במקרקעין שירי גז – מנהלת תחום חקיקה וליטיגציה, מרכז השלטון המקומי זיו בירמן – מנהל הסיירת הירוקה, רשות הטבע והגנים הלאומיים ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רעות בינג ליאור אלחזוב מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק י"ז (שמירה על מקרקעי ישראל), רק סעיפים 66(1), 66(2) ו-67(ב) (בעניין שמירה על מקרקעי ישראל) וסעיף 69 (בעניין טיפול בפלישה למקרקעי ישראל) מהצ"ח התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ... לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב. היום אנחנו ב-7.1.2026, י"ח בטבת תשפ"ו. אנחנו רוצים לפתוח את הבוקר בדיון בנושא פרק י"ז (שמירה על מקרקעי ישראל), סעיף 69 בעניין טיפול בפלישה למקרקעי ישראל, מהצעת חוק התוכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה לשנות התקציב 2023 ו-2024, התשפ"ג-2023 שפוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון. אנחנו מתכוונים לפתוח את הדיון, אבל כמובן לפני שנפתח את הדיון הבוקר אנחנו גם היום מציינים 824 ימים ל-7 באוקטובר לאותה שבת ולרגע לא שוכחים את רן גואילי גיבור ישראל שעדיין מוחזק בשבי החמאס. השבוע ההורים שלו היקרים, איציק וטליק, הגיעו לכנסת באירוע מרגש וריגשו את כולם לאחר שהם היו בשבוע שעבר בארה"ב בפגישות מאוד משמעותיות יחד עם ראש הממשלה במחויבות ובמאבק כדי להשיב את גיבור ישראל לחיק משפחתו. עד שהמחויבות הזו תושלם אנחנו בכל דיון נזכיר ולרגע לא נשכח את היום שבו הוא יצא להגן על אזרחי מדינת ישראל ונחטף במהלך הקרבות. במעבר מאוד מאוד חד נעבור חזרה לנושא הדיון בנושא הצעת החוק. החוק הזה הוא חוק חשוב, חוק משמעותי שמעניק כלים ואמצעים לגורמים הרלוונטיים, לרמ"י, לגורמי אכיפת החוק, להתמודד עם פלישה לא חוקית לאדמות מדינה, למקרקעי מדינת ישראל. אנחנו כאן גם בוועדה מעוניינים לתת לגופים הרלוונטיים את הסמכויות מחד לנהל אכיפה ושמירה על אדמות מדינת ישראל ומצד שני לוודא שאכן הגורמים עושים את מרב המאמצים ומשתמשים בכלים האלה בצורה נכונה, מקצועית והגיונית כדי ליישם את המדיניות של גופים כלפי שמירה על אדמות המדינה. אנחנו נתחיל עם הסבר על הצעת החוק שהגיעה בחוק ההסדרים של משרד האוצר. אתה רוצה להציג? << אורח >> דניאל סרגיי: << אורח >> כן. נתחיל ואם צריך רשות מקרקעי ישראל תשלים אותנו. כמו שהיושב ראש אמר, הצעת החוק הזאת הוגשה במסגרת חוק ההסדרים כבר לפני כשלוש שנים ופוצלה בזמנו ועכשיו היא מקודמת. היא הייתה יותר רחבה, אבל נשארנו עם החלק הזה שהיום המדינה יכולה לאכוף בהתאם לחוק מקרקעי ציבור בתוך 36 חודשים מיום התפיסה ובעצם ההצעה אומרת שאם מדובר על מקרקעי ציבור מיועדים, מה זה אומר מקרקעי ציבור מיועדים? מקרקעי ציבור שכלולים בתב"ע בתוקף לפיתוח, למגורים, תעשייה וכן הלאה, או למתקני דרך ותשתית, המדינה תוכל לאכוף בתוך 60 חודשים מיום התפיסה. גם אז בזמנו זה נכלל כחלק מחוק ההסדרים מתוך ההבנה שהמדינה בשנים האחרונות הגדילה בצורה מאוד מאוד משמעותית את הפיתוח, את התכנון ואת השיווק של קרקעות ואחד החסמים המשמעותיים שאנחנו ביחד עם רשות מקרקעי מבחינים בהם הם סוגיית הפולשים. מתוך ההבנה הזאת הגשנו את התיקון הזה שלתפיסתנו יאפשר מחד אכיפה יעילה יותר ואפשרות לפיתוח במדינה ומצד שני מגדר אותנו בהיבט הזה שאנחנו מדברים רק על אותם מקרקעי ציבור מיועדים ולא כל סוג של מקרקעין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לפני שיונתן ירחיב, דניאל, אני אשמח אם תוכלו להתייחס מה ההפסד הכלכלי שלקחתם אותו בחשבון שהמדינה מפסידה בכך שבעקבות הפלישות האלה אין התקדמות בתכנון, אין הרחבה, אם ניקח את זה אפילו עד מלחמה במצוקת הדיור. << אורח >> דניאל סרגיי: << אורח >> אין לי פה מול העיניים תחשיב, מפסיד X או מפסידה Y, אני אגיד ככלל, ואני בטוח שרשות מקרקעי ישראל – בזמנו בדיונים אחרים שעשינו הבאנו דוגמאות קונקרטיות, בסופו של דבר אנחנו יודעים שבמדינת ישראל יש לנו ביקושים מאוד מאוד גדולים לדיור וההיצע צריך להדביק את הביקושים האלה וזו אנומליה ביחס לעולם. יש לנו מקומות רבים, גם בלב אזורי הביקוש, שאנחנו יודעים שהמדינה מקדמת בהם תוכניות ולא מצליחה לקדם אותן כי פולשים זה בסופו של דבר סוגיה שההתמודדות איתה היא מאוד מאתגרת. נוכל כמובן, ביחד עם רשות מקרקעי ישראל, זה פשוט לא מולי כרגע, אז אני לא רוצה לשלוף מהמותן, לתת גם דוגמאות קונקרטיות לדבר הזה, אבל שוב אני אומר, כדי לעמוד באתגרי שוק הדיור במדינת ישראל, המדינה צריכה לפתח ולשווק ולבנות למעלה מ-60,000 יחידות דיור בשנה והחסם הזה שהוא קיים כרגע במסגרת חוק מקרקעי ציבור מקשה על עבודת הממשלה בהגשמת יעדי הדיור שלה. כמו שאמרתי מקודם, מדובר פה על אנומליה. אתגרי הדיור של מדינת ישראל הם אתגרים שאין שני להם בעולם ולכן אנחנו מנסים בכל הכלים האפשריים לייעל את העבודה הממשלתית ולאפשר את הגדלת ההיצע שרק היא בסופו של דבר מביאה גם לירידת מחירים או להתייצבות מחירים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יודע להגיד סדר גודל, של אצבע אפילו, להבין לאיזה כיוון אנחנו מדברים בפלישות, גם בהפסד למגורים וצמיחה ופיתוח וגם על תשתיות לאומיות שהפלישה הזאת מייצרת בעיות משמעותיות? אתם מדברים על עיכוב בתוכניות כי הליכים משפטיים יכולים להגיע לשנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תוכניות זה לא מעכב, אבל זה מעכב את הביצוע שלהן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני יכול להתייחס לדוגמאות. הייתה דוגמה לתוכנית לוד צפון, תוכנית שלקח שנים רבות גם לקדם אותה בהליכי התכנון וגם ליישם אותה, היו שם להערכתי סדר גודל של 15,000 יחידות דיור. רק להבין את ההמחשה, יש לנו רק באזור תל אביב, האזור הכי מבוקש בארץ, יותר מ-10,000 יחידות דיור פוטנציאליות וקרקעות, ועוד ועוד דוגמאות כאלה. רק משתי הדוגמאות הספציפיות האלה אנחנו מדברים על מיליארדי שקלים שכרגע המדינה לא יכולה לקדם כי אנחנו לא יכולים לקדם את השיווקים איפה שיש פלישה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אנחנו מדברים פה על מיליארדי שקלים, מה היה הבסיס ל-60 חודשים? למה לא לתת יותר או פחות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה אולי גורמי מקצוע ברמ"י יסבירו כי היישום הוא שלהם. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> כמו שנאמר, רשות מקרקעי ישראל שאמונה על ניהול קרקעות המדינה פועלת בין השאר לפינוי פלישות לקרקעות המדינה. המדינה מנהלת היקף אדיר של שטח במשאבים מוגבלים מאוד ואנחנו נתקלים הרבה מאוד פעמים בפלישה לקרקעות ציבור שעוצרת פיתוח של תשתיות לאומיות, שעוצרת פיתוח של תוכניות למגורים, לתעשייה, למסחר, לקידום אינטרס ציבורי מובהק. אנחנו מדברים על עבודת מטה ארוכה ויסודית שנעשתה, גם מול משרד המשפטים וגם מול משרד האוצר, שמאזנת בין ההגנה על אותו פרט שפלש, וצריך להבין, פולש לכל דבר ועניין לקרקע שלא כדין, בין ההגנה על החזקה שלו שלא כדין בקרקע, שהדין מגן עליו במובן מסוים, ובין האינטרס הציבורי. אנחנו חושבים שבמקום שבו יש אינטרס ציבורי מובהק, כמו במקרקעין מיועדים כמו שהוגדרו בחוק, האינטרס הציבורי צריך לגבור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על כמה פלישות אנחנו מדברים בערך? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> יש אלפי פלישות לקרקע. אדוני, רק בשביל לסבר את האוזן, אנחנו עושים עכשיו מבצע איתורים במרחב צפון, סיננו למעלה מ-3,000 איתורים של פלישות. כמובן אנחנו פועלים לפי סדר עדיפות כי אי אפשר את כל הפלישות לאכוף בכוח האדם שיש ובמשאבים שיש. אנחנו עושים תעדוף בענייני אכיפה, אבל הפלישות לקרקע הן בלתי נגמרות, מדובר בעשרות אלפי פלישות לקרקע שאנחנו מנסים כמיטב יכולתנו לאכוף מולם, וכמובן שאנחנו משתמשים בכלים, גם בכלים מודיעיניים, גם בכלים של צילום, שמאפשרים לנו לטייב את העבודה. היום הכלי המרכזי שאיתו אפשר לאכוף פלישות לקרקע זה חוק מקרקעי ציבור, חד וחלק. ברגע שהם מגיעים לבית משפט עם פלישה לקרקע זה הליך שלוקח הרבה מאוד שנים, גורם הרבה מאוד נזק לציבור, עולה הרבה מאוד כסף ולוקח בסוף הרבה מאוד זמן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סתם לציבור, לסבר לו את האוזן, ברגע שיש פלישה שעוברת להליך המשפטי, כמה זמן זה? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> הממוצע שאנחנו בדקנו, כשבע שנים של ניהול הליך משפטי עד שיש פסק דין חלוט שאפשר לאכוף אותו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שבע שנים המדינה יכולה להמתין, כמו שהאוצר הגדיר מקודם, עם הרחבה של 15,000 יחידות דיור. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> לצערי גם לאחר מכן יש עיכובי ביצוע בהוצאה לפועל, זה חוזר לבתי משפט, יש פולשים שאנחנו שנים מתמודדים איתם בקרקעות שהן מאוד חשובות לפיתוח של המדינה. זה חלק מהדברים שאנחנו לוקחים בחשבון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יודע למקד איפה הפלישות האלה בעיקר מתבצעות? צפון? דרום? מרכז? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> יש המון פלישות בדרום ובצפון, בדרום מתמודדים עם סדר גודל של אלפי פלישות לקרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> במרחב הבדואי? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> גם במרחב הבדואי, בעיקר במרחב הבדואי בדרום, אבל זה קורה גם בצפון וזה קורה גם במרכז, יש גם שימושים חקלאיים בקרקע. זאת אומרת אנחנו בכל המרחבים עובדים ואוכפים בצורה כמובן שוויונית כלפי כולם, אבל יש אלפי פלישות לקרקע בעיקר בדרום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה פקחים יש לכם לאכיפה? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> סך הכול המפקחים שיש לנו בארץ זה כ-70 מפקחים, 68 מפקחים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מקרית שמונה עד אילת? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> מקרית שמונה ועד אילת. זו שמיכה מאוד מאוד קצרה ביחס להיקף ההפרות בשטח. אנחנו עושים מבצעים ארציים שאנחנו מסיטים מפקחים מהנפה שלהם, מהאזור שלהם, לאזור אחר. למשל לאחרונה עשינו מבצע מאוד גדול בדרום, מבצע ארצי, הבאנו את כל המפקחים מכל הארץ, בשיתוף גם של הסיירת הירוקה, כי אנחנו מבינים שאין לנו אפשרות לתקוף את כל הפלישות האלה בעבודה השוטפת. כמובן כשאתה מסיט מפקח מהצפון לדרום יש לזה משמעות בצפון כי אין אכיפה באותו זמן בצפון, וזה גם לא אירוע חד פעמי, כי מפקח שנמצא בדרום ועושה איתור ואחרי זה צריך לחלק צו ולבדוק צו, אז זה איזה שהוא אירוע מתגלגל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם בתקינה מלאה של פיקוח? יש לכם תקנים ריקים של מפקחים? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> לא, אין לנו תקנים ריקים של מפקחים, אנחנו באיוש מלא של התקנים, אלה התקנים שיש לנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גל, אתם באוצר יודעים להעביר ולהסיט עוד כסף לתקינה של פיקוח אם אנחנו מדברים על הפסדים של מדינת ישראל במיליארדים? בסוף הם מחזקים את הפיקוח של רמ"י בעוד תקינה, בעוד פיקוח, אז אנחנו בהשקעה מאוד קטנה מחזירים לקופת המדינה מיליארדים רבים. בסוף אנחנו פה במרוץ נגד השעון עם הפלישות האלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוספנו כמעט 30 תקנים רק בשנה האחרונה, לא ידענו שהם כבר אוישו כל כך מהר. אולי נלמד מרמ"י איך מאיישים תקנים בשירות המדינה. אם יהיה איוש מלא אפשר יהיה לדון. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> אבל 30 תקנים זה נועד לעניין קצת אחר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה ה-30 תקנים? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> ה-30 תקנים ניתנו לצורך הקמת מרחב שמירה ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עכשיו אתם מתחילים לאכוף גם ביהודה ושומרון? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> זה עניין שנמצא בתהליכי עבודה. אנחנו נמצאים פה בעבודה, לטובת זה ניתנו התקנים. כמובן את התקנים האלה אנחנו עוד לא איישנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה גם טיפה בים בתוך יהודה ושומרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> - - - ביהודה ושומרון? זה חדש בשבילי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו בוועדה הזאת מבטלים את הסכמי אוסלו בשיטת הסלמי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרשות מנהלת את מקרקעי המדינה. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> אני רק אומר, אלה תקנים שעוד לא אוישו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל הם באדמות מדינה ביהודה ושומרון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם מנהלים את אדמות המדינה ביהודה ושומרון? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> האוצר דיבר על 30 תקנים שניתנו, 30 התקנים ניתנו לטובת הדבר הזה, אני לא יודע להגיד איפה הדברים האלה כרגע עומדים. בכל מקרה הם לא חלק מהתקנים שאני דיברתי עליהם. אנחנו במדינת ישראל יש לנו בסך הכול כ-70 מפקחים, כל התקנים שלנו במדינה מאוישים. התקנים האלה זה סיפור אחר, אני לא יודע כרגע להגיד איפה בדיוק זה עומד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי מנהל אותם, אתם? אתם פותחים מה שנקרא נפת יהודה ושומרון? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> הנושא כרגע נמצא בעבודה, התקנים הנוספים לאכיפה ביהודה ושומרון יהיו כמובן בכפוף לרמ"א ולצבא כפי שגם היום מתבצעת אכיפה. הנושא עדיין בתהליכי עבודה, לכן אין לנו תשובה מפורטת בנושא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז מה אתה אומר, גל, על תקינה חוץ מיהודה ושומרון? כי בסוף בהשקעה תקציבית של פקח, של תקן, זה לא בפרופורציות לעומת תקיעה של פרויקט לאומי או צמיחה של שיכון במיליארדים. אנחנו מדברים פה על כסף גדול, ואני לא מדבר אחר כך על הנזק העקיף של עיכוב ואחר כך אנחנו יוצרים צוואר בקבוק ועליית מחירי הדירות וכמובן אחר כך הליכים משפטיים ועומס על בתי המשפט. אנחנו יוצרים פה תאונת שרשרת שאפשר אולי למזער אותה בעזרת תקינה נוספת של פיקוח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יכול להיות. אנחנו לא מנהלים את התקנים. התקן הוא בן אדם, אחרי זה רשות מקרקעי ישראל עושה איתו מה שהיא רוצה, במובן הזה שאני לא קובע לה מה לעשות עם התקן. ככל שיציגו ברשות מקרקעי ישראל איזה שהוא צורך בעבודה נבחן אותו, אנחנו לא קיבלנו כזאת פנייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תומר, אתם יכולים לייצר פנייה, לעשות בדיקה כמה תקינה חסרה לכם? אתה יודע להגיד את זה עכשיו? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> אנחנו עכשיו בדיוני תקציב ביחד עם משרד האוצר, אנחנו מעבירים גם דרישה תקציבית, נתייחס כמובן גם לנושא התקנים, נתייחס להכול ביחד, ניתן דוגמאות, נעשה את זה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יודע להגיד בערך כמה תקנים חסרים לכם כדי לעמוד באלפי פלישות לקרקע? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> עוד פעם, השמיכה מאוד מאוד קצרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אתה יודע, תגיד 200 מפקחים הלוואי. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> גם אם אני אכפיל את כמות המפקחים כנראה שאני לא אצליח לעמוד בכל הפלישות לקרקע. הכול פה שאלה של כמה אנחנו רוצים לאכוף מבחינת הפלישות. אנחנו מבחינתנו להגיע לכל פלישה ופלישה, במובן הזה ברור שצריך פה כוח אדם הרבה הרבה יותר משמעותי ממה שיש היום ואנחנו נעביר דרישה מסודרת בעניין הזה לאוצר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אפילו בהיבט של הפלישות המתועדפות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המקרקעין המיועדים מה שנקרא. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> כפי שהעברנו במידע שהועבר לבקשת הוועדה, אנחנו לא מצליחים, גם כאשר אנחנו ממקדים את האכיפה שלנו לאותם מקרקעים מיועדים, לאותם מקרקעים שבהם יש אינטרס ציבורי מובהק, אנחנו בפער ניכר מאוד ביחס ליכולת לאכוף. מדובר באלפי פלישות רבות בכל שנה באזורי המיקוד. בשנים מצומצמות אנחנו ראינו כ-5,000 פלישות, בשנים אחרות ראינו 10,000 פלישות חדשות ויותר ועם 68 מפקחים זאת פשוט משימה שהיא בלתי אפשרית. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> יש לי כמה הערות. אני חושב שנאמרו כאן מספר דברים לא מדויקים. קודם כל הערה כללית, אנחנו לא מעוניינים בספסור באדמות והכנסת מיליארדים למדינה, אנחנו מעוניינים לתמוך בזוגות הצעירים ולתת להם דירה ב-900,000 שקל, ב-800,000 שקל, כפי שעשינו מ-2016 עד 2019. אני הייתי עם כחלון כאן כמה שנים ועבדנו. השיטה עבדה, האזרחים קיבלו אפילו בהרצליה דירה ב-970,000 שקל, בטירת הכרמל או בעפולה ב-680,000 שקל. לפי השיטה שלכם אף זוג צעיר במשך 30 שנה לא יכול לרכוש דירה ולכן המדיניות שלנו קודם כל צריכה להיות לא לספסר באדמות ולא להביא רווח למדינה. האדמות האלה שייכות לאזרחים, צריך בסופו של דבר להחזיר אותן באמצעות הטבה ועזרה לזוגות צעירים. דבר שני, אני רוצה להגיד לכם, ההיפך ממה שאתם אומרים, אני יודע שבגדה המינהל האזרחי באמצעות הצבא תובע כל אחד במספר חודשים והורס ומקדם ועושה ברכה שהוא מחזיר את האדמה תוך כמה ימים. גם בבתי המשפט בארץ התמונה שאתם מציירים לא נכונה. חוק קמיניץ היום מאפשר למי שנכנס ומשתמש באדמת מדינה, תוך חודש ימים מביאים אותו עם 300,000 שקל קנס לבית המשפט, עם צו הריסה, עם צו מעצר, עם הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מעצר. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> מביאים גם צו מעצר למי שלא מכבד. אני ראיתי את זה, אני מטפל באנשים. בעברי הייתי יושב ראש ועדת תכנון ובנייה, חבר ועדה מחוזית, הייתי ראש עיר, אני מכיר את הדברים. אני מטפל עכשיו בהרבה תיקים כאלה במגזר הדרוזי, למרות שבמגזר שלנו אין אדמות כמעט. אני מדלית אל כרמל, 97% מהאדמות הן אדמות פרטיות שלנו מול 3% ואנחנו לפעמים יורקים דם כדי לקבל אדמה מהמדינה כדי לבנות מעונות לסטודנטים או לבנות מוסד ציבורי. דווקא המדינה עושה לנו את הצרות ולא האזרחים. לכן אני מבקש, כשאתם רוצים משהו אנחנו כאן כדי לעזור אבל שהדברים יהיו מדויקים. מבחינתי המדיניות היא קודם כל אזרחי ישראל, אחר כך הממשלה והממסד הישראלי. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> כדי להשיב לחבר הכנסת, כמובן שאנחנו פועלים לטובת אזרחי ישראל. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> איך אתה פועל למענם? אתה תמכור לו דירה ב-2 מיליון שקל? ב-1.8 מיליון שקל? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אני מבקש להתמקד רגע בחוק שאנחנו מדברים עליו כרגע, וצריך להבין, החוק שאנחנו מדברים עליו כרגע נותן מענה לאינטרס ציבורי מובהק. מה זאת אומרת? יש תוכנית - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בעקיפין הוא גם יכול להוריד את יוקר מחירי הדיור, כי אם הפרויקטים האלה ישתחררו - - - << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> בוודאי, יש לנו תוכניות בנות תוקף. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אם הם היו לוקחים את האדמות של המדינה ונותנים לבנות במחיר עלות, שכל אזרח במעמד הנמוך עד הבינוני יקבל דירה ב-800,000-700,000 שקל, הייתי מצדיע להם. הם הולכים לבנות דירות ב-1.8 מיליון שקל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר הכנסת חסן, אני חושב שאתה מדבר על נושא שגם דנו בו כאן בוועדה ודנים בו עכשיו הרבה בוועדת נגב גליל, על שמאויות מטורפות באזור הגליל, על מגרשים במיליונים שאין שום סיכוי בעולם לקנות אותם. אני יודע על הרחבות ששווקו וחבר'ה צעירים נוטשים את המכרזים. אבל אנחנו פה בחקיקה שדווקא תיתן לרמ"י את הכלים לשחרר קרקעות, בוודאי אלו המיועדות ל - - - << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אין לנו בעיה, אבל זה לא לוקח שבע ותשע שנים, אני הולך לבתי משפט ורואה, דווקא תוך שנה אתה מסיים תיק. אם אתה פלשת, אתה מוכיח שהאדמה לא שלך, מה יש לשופט לעכב את זה? << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> מניסיוננו ממאות רבות מאוד של הליכים משפטיים הדבר הזה הוא מאוד מורכב, יש לנו הליכים בערכאות ראשונות, אחר כך בתי משפט שהם רואים את מידת החסד וממשיכים בהליכים וגם גלגול שני ובגלגול שלישי ואחר כך בהליכי הוצאה לפועל ובבקשות לביטול פסקי דין וטענות כלפי ההגנה. אנחנו מכירים את ההליכים האלה ולצערי הרב אנחנו מנהלים אותם שנים רבות מאוד גם כאשר המשמעות היא שאלפי יחידות דיור עומדות וממתינות לאותו פולש שיזוז מן הקרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה מאבק מקביל, אבל זה נושא שהוא מאוד חשוב. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> רציתי לתת לכם בגדול נתונים. אנחנו השנה טיפלנו נכון לנובמבר במעל 1,200 פלישות חדשות בכלל הארץ, 90% בדרום, אבל זה כלל הארץ, מתוכם הוצאנו כ-600 צווים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תסביר לי. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> הסיירת הירוקה זה היחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים שנותנת שירותי פיקוח ואכיפה עבור רשות מקרקעי ישראל, משרד הביטחון, צה"ל, משרד החקלאות ועוד כהנה וכהנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וזה בנוסף לפקחים של רשות מקרקעי ישראל עצמה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> נכון. היחידה מונה בערך כ-60 פקחים בפריסה ארצית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז מה החפיפה? תעשו רגע סדר. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> החפיפה, בגדול הפקחים של הסיירת עובדים מחוץ לקווים הכחולים ופקחי רמ"י בתוך הקווים הכחולים. יש בינינו ממשקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה קו כחול? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> של תוכנית של עיר, של יישוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק אחרי תוכניות שאושרו? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לא, אני מדבר על קו כחול של עיר, על תיחום של עיר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה עובד בשטחים הפתוחים ואתם עובדים גם וגם? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> זו החלוקה בגדול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל הפקחים של רמ"י גם מסתובבים בשטחים הפתוחים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה עובד בשטחים רק כשכבר יש עליהם תוכנית? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לא. הסיירת הירוקה היא יחידת פיקוח בשטחים הפתוחים, היא עובדת מחוץ לערים וליישובים, באדמות מדינה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מקומות שאין להם תוכניות. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לאו דווקא, יכול להיות שיש שם תוכניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חקלאית כאילו? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> כל קרקע שהיא מחוץ לקו כחול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה קו כחול? יש תוכנית עכשיו באזור מצפה רמון להעביר דרך, תוכנית שאושרה. אתה עובד שם או לא? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> כן, אין שום קשר לתוכנית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה אמרת קווים כחולים, אז אנחנו רוצים להבין. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> קווים של יישובים. אנחנו עובדים מחוץ ליישובים, מחוץ לערים, בשטחים הפתוחים, בשמורות טבע, בשטחי אש, שטחים פתוחים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אולי נעשה סדר, כמה פקחים מסתובבים באיתור פלישות? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לסיירת הירוקה יש 60 פקחים בפריסה ארצית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה גם לא הרבה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באיזה מסגרת אתם? אתם תחת רשות מקרקעי ישראל? באיזה משרד אתם? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אנחנו יושבים בתוך רשות הטבע והגנים. בעיקרון הסיירת הירוקה, יש ועדת מנכ"לים שבראשה עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יש אמנה בין-משרדית שלפיה אנחנו עובדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם הפקחים של רשות הטבע והגנים? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אנחנו גם מוסמכים על רשות הטבע והגנים, אנחנו בתוך רשות הטבע והגנים פועלים כיחידה עצמאית. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש לכם גם סמכויות לפי החוק הזה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> כן. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> רק צריך לומר שהסיירת אוכפת הרבה מאוד חוקים, אם פקחי רשות מקרקעי ישראל פועלים בעיקר מכוח חוק מקרקעי ציבור, פקחי הסיירת אוכפים הרבה מאוד חוקים, חוקי הדיג, חוקי יערנות. הם לא עושים רק עבודה של רשות מקרקעי ישראל, הם אוכפים הרבה מאוד הפרות שונות לפי חוקים שונים. חלק מהעבודה שלהם זה גם פלישה לקרקע, שטחי אש וכאלה, אבל יש להם עוד עבודה, זה לא הדבר היחיד שהם עושים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נניח אתם יש לכם גילויים ואתם פונים אליהם כדי שיאכפו? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לא, אנחנו בשטחים הפתוחים, אנחנו עושים מהליך האיתור ועד ההשלמה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי חותם על הצווים שלכם? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> רמ"י. אני רק אתן לכם את הנתונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לפני הנתונים, אני אשמח שתעשו סדר, מי הפקחים שמסתובבים ומחפשים פלישות, בחלוקה לקו כחול, מחוץ לקו כחול, כי בשטחים הפתוחים יש את רמ"י, רט"ג מחפשים - - - << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> אגב רא"מ זה עניין אחר לגמרי, הם אוכפים מכוח התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נעשה סדר כי בסוף אנחנו מאוד רוצים להוסיף תקינה וסמכויות, אבל אם יש שלושה או שני גופים שמסתובבים בחוץ ויודעים לשתף פעולה אז אתם במכפילי כוח כי גם בסיירת הירוקה, אתה אומר שבסוף הפקח של רמ"י או הצוות המשפטי של רמ"י הוא זה שחותם והולך להליך המשפטי. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פה פעמיים שיתוף פעולה שאתם צריכים לעבוד עליו, אני רוצה להבין, גם בפיקוח וגם בפענוח. בסוף אתם עושים שת"פ מקצועי, אז אם אנחנו רוצים, ואנחנו רוצים, ואנחנו נעבוד מול האוצר כדי לוודא שיש מספיק תקינה כדי לחסוך לקופה הציבורית לבנות את הכיכר לפני התאונה, אבל אנחנו רוצים לוודא שהגופים שבחוץ עובדים בצורה מסונכרנת. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אנחנו עובדים בצורה מסונכרנת, יש מִנהלת גם בדרום שיודעת לסנכרן את זה ויש גם במרכז את מתפ"א. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה מנהלת? << אורח >> שני קרני: << אורח >> יש במשרד מִנהלת דרום שהתפקיד שלה הוא לתכלל את כל הצווים שמגיעים לביצוע בדרום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי אוכף? משטרה? יש לכם אכיפה על פלישה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> המשטרה נותנת סיוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסוף בפועל הפקחים שבשטח זה הסיירת הירוקה ורמ"י. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> והפקחים של רא"מ שהם מתעסקים עם חוק תכנון ובנייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה פקחים יש לרא"מ? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני מהרשות לאכיפה במקרקעין, רא"מ, יש לנו כ-80 מפקחים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> 80 פקחים. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אצלנו הם נקראים מפקחים, אבל כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואתם גם במִנהלת? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> המִנהלת, בגלל שיש הרבה גופי אכיפה עם הסמכויות, היא אמורה לתכלל את האכיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היא אמורה או שהיא מתכללת? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, זה מה שהיא עושה. יש שתי מִנהלות, מִנהלת דרום ושאר הארץ, שזה מתפ"א. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לדרום יש מה שנקרא צוות ייעודי? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> נכון, והיא אמורה להסתכל על תופעה ולשבת עם כל הגופים, זה מה שהיא עושה, לא רק אמורה, ולהגיד מי הגוף עם הכלים הכי טובים שיתאימו לטיפול בתופעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש סנכרון בין הגופים. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> בדיוק, זאת המטרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש ישיבות? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> יש ישיבות שבועיות במִנהלת דרום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה למקד את השאלה, כי אם אנחנו מדברים על 80, 80 ו-60 פקחים, מפקחים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 80, 70, 60. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואתם מדברים על אלפי פלישות, כרגע נמקד בדרום, יוצאים צווים ויש אכיפה, איפה הכשל? הכשל הוא בבתי המשפט, שהענישה היא בסחבת, שהענישה היא מינימלית? שאין הרתעה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אני לא חושב שיש כשל בזה, אני רק חושב שאם היו מגדילים את התקינה אז היה לנו יותר – אני אתן לך דוגמה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הספינה בדרום שוקעת, השאלה אם אנחנו דוחפים אצבעות לתוך מיליון חורים או שאנחנו רוצים לתקן את הספינה. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אני אתן לכם דוגמה. לסיירת יש פקח אחד שהוא משדה בוקר עד אילת, כלומר כל אזור הר הנגב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי החליט את זה? אתם החלטתם, אף אחד לא הכריח אתכם שזה יהיה המצב. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> יש לנו תקינה שאנחנו צריכים לפעול - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל אתם החלטתם לשים אותו אחד שם. זה סדרי עדיפויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה פקחים חסרים לכם? מה היעד? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אני מאמין שעם עוד בין 10 ל-15 פקחים היינו יכולים לעשות עבודה הרבה יותר טובה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא קשור אלינו, רט"ג זה גוף שמתקצב את עצמו בתקנים, אנחנו לא קובעים לו את התקנים. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> זה לא מדויק מה שאתה אומר, הסיירת הירוקה זה גוף שממומן על ידי המשרדים שעבורם אנחנו עושים את האכיפה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא בתקציב רט"ג הרגיל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מי שיודע יותר טוב זה דניאל, הוא יצא רגע, אבל לדעתי אני לא קובע להם את כמות התקנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המשרדים קובעים להם, ברור שלא אתה. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> אבל אפרופו מה שאמרת, יש לנו צוות ייעודי שהוקם בגלל כל הנושא של הפלישות הוותיקות, שלשם כך אנחנו צריכים לנהל הליכים משפטיים. מי שמאתר את כל הריכוזים האלה, ונחשפתם בטח בשגב שלום שנעשתה השנה עבודה מאוד מאוד גדולה של שנים שלא היו שם פינויים של ריכוזים של מאות ואלפי מבנים, דרך אגב עכשיו זה הגיע למצב שהם בונים להם תשתיות להרחבה של היישוב, זה הצוות הייעודי שהוקם בסיירת הירוקה על פי החלטת ממשלה בשנת 2018. בשביל להתמודד עם התופעה של הפלישות שהיו ותיקות הקימו את הצוות הייעודי בסיירת הירוקה, השנה אנחנו סוגרים עשור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה הצוות הייעודי? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> התפקיד של הצוות הייעודי זה לטפל בכל הפלישות הוותיקות, לעשות סקרים, לאתר את אותם פולשים. שם זה יותר מורכב, אתם יודעים שבכל מה שקשור להליכים משפטיים זה סחבת, זה לוקח הרבה זמן עד שזה מגיע לפסק דין חלוט. יש פינויים שעשינו השנה שהתחלנו את הסקרים שלהם ב-2018, 2019. שימו לב עד כמה באמת זה חשוב הנושא הזה של התקנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה למקד, ואם אתה יודע מהניסיון שלך, הפער פה הוא פער במפקחים, פקחים, שהייתם מגיעים לפלישות יותר ומאתרים אותן ואז היה אפשר לטפל בהן, שזה בסדר, ואנחנו נבקש מהאוצר התייחסות, לבין מה קורה בהליך. אם הממוצע הוא שמונה שנים הליך לסלק פקקטה אורוות סוסים או איזה סככה, אז יש כאן כשל נוסף, יש כאן כשל מערכתי של הרתעה, לא הרתעה של גופי אכיפה אלא של מערכת משפטית או – מישהו שיודע בסוף שכשהוא פולש יש לו חגיגה של שמונה שנים עד שיגיע הצו והוא כבר בנה שם טירה ובמקרה הגרוע כשיגיע הבאגר הוא ירוץ לבית המשפט לבקש עוד איזה עיכוב הליכים. << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> הליך של הוצאה של צו על ידי פקח זה הליך ארוך. אם אתם רוצים בכמה מילים אני אסביר לכם איך זה מתבצע. מעבר לאיתור עצמו, שהפקח מאתר את זה, או על ידי אורתופוטו שהגיע אליו על ידי תצלום אוויר או על ידי ביקור בשטח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מאיפה אתם מקבלים תצלומי אוויר? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> דרך רשות מקרקעי ישראל, יש להם מחלקה שמתעסקת עם זה, אבל גם הפקח שיש עליו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכם אין את המודיעין? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לא, לנו אין, יש לנו או מרשות מקרקעי ישראל או מרא"מ, גם לרא"מ יש פענוחים של תצלומי אוויר והפקח עצמו שמכיר את הגזרה. אבל תבינו, כשפקח מאתר כזה דבר אז הוא צריך להגיע לשטח ולאתר את הפולש ולהשאיר שם התראה ואחרי ההתראה אחרי שבוע ימים הוא בא לראות, אולי הפולש פינה, ואם הוא לא פינה, הוא ממשיך את זה לצו. כל דבר כזה הוא חוזר למשרד ומקליד את הדוח ואחרי זה מעביר את זה לרמ"י והממונה מוציא צו ואחרי זה הוא צריך לבוא לבדוק שזה לא פונה ואחרי זה צריך להגיש תלונה במשטרה ולקבל את הסיוע של התחנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך להגיש תלונה במשטרה בשביל לקבל את הסיוע? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> כי המשטרה לא נותנת סיוע בלי תלונה. היא צריכה לבדוק את זה גם מבחינה משפטית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עוד פעם, אתה יכול לחזור על זה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> כן, בשביל לקבל סיוע מהמשטרה אנחנו צריכים להגיש תלונה. אנחנו עושים את זה, היום זה יותר פשוט, הרוב מקוון, אבל גם המשטרה בודקת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> כי המשטרה בשביל לסייע לנו היא צריכה לבדוק את זה משפטית, אולי הפקח לא פעל נכון, אולי לא מדובר בקרקע מדינה, היא צריכה לבדוק בשביל לדעת ש - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל למה המשטרה? זה לא אמור להגיע מרמ"י שיגיד לך - - - << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> צריך לומר שפלישה לקרקע זה גם עבירה פלילית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כדי לדעת שהוא אכן פלש לקרקע, שזו פלישה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> נכון, שהיא נותנת סיוע שהוא סיוע חוקי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כל כמה זמן אתם עושים סנכרון מערכות? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> זה כל הזמן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זו מערכת שעובדת? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> היא עובדת כל הזמן. ברור שאם יהיה לנו יותר כוח אדם אז נוכל לעשות את זה – << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פה שני אירועים, אחד זה הארכה, שיהיה לכם יותר זמן, שזה בסדר, על זה אנחנו מדברים היום, אבל בסוף יש פה שלוש נקודות. אחת זה הזמן שאנחנו בעזרת ה' נטפל בו, שתיים זה התקינה שאני מקווה שהאוצר יעזור לנו פה, והדבר השלישי, אתה אומר בסוף – מה הענישה של אותו פולש? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> לרוב אין פה ענישה, יש הריסה. דרך אגב בפינויים גדולים אנחנו מבקשים השבת עלויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה אין ענישה? << אורח >> זיו בירמן: << אורח >> המדינה עכשיו נכנסה לעניין של השבת עלויות, בפינויים גדולים אנחנו מגישים תביעות כנגד אותם פולשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה גם כלי שלא השתמשתם בו עד עכשיו. יש בעיה בהליכים המשפטיים של פינוי מסיגי גבול, בין לאזרחים ובין לרשויות הציבוריות, זה נכון. הייתה בעיה דומה בפינוי שוכרים שהיו פולשים לדירות והמדינה פתרה את הבעיה הזאת ביצירת הליך מהיר ויעיל לפינוי שוכרים שנמצאים בדירותיהם שלא כדין. אנחנו כבר אמרנו את זה מספר פעמים, בגלל העלויות הכלכליות העצומות שמדובר בהן כאן, מצד אחד שזה גם פגיעה בנכסי ציבור למעשה בסופו של דבר ומצד שני הרצון ליצור הליכים יעילים וטובים, צריך להתכנס לכדי טיפול בהליך המשפטי. מצאו לזה פתרון בנושא של פינוי שוכרים, הליך מהיר שלמיטב הבנתנו עובד יפה, הליכים שהיו נמשכים בעבר שנים רבות נמשכים היום חודשים ספורים והשוכרים האלה שמחזיקים בדירות שלא כדין מפונים. חבל שהמדינה לא בוחרת ליצור הליך מיוחד, הליך מהיר, הליך יעיל, לפינוי פולשים במקרקעין, בטח במקרקעי הציבור וגם למקרקעין פרטיים. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אנחנו נשמח לקחת את דבריו של הייעוץ המשפטי לוועדה בשתי ידיים. אנחנו כבר עבדנו בשלבים מאוד מתקדמים לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי בהקשר הזה, זה אמנם לא בוועדה הזאת, אבל טיפלנו בנושא הזה. המהלך שלנו נעצר על ידי הוועדה שעסקה בזמנו בתיקון תקנות סדר הדין האזרחי, הם סברו שלא נכון לתקן את תקנות סדר הדין, לייצר סדר דין מהיר יותר להליכים מהסוג הזה. אנחנו כמובן לא מפסיקים לנסות לקדם תקנות מהסוג הזה גם לעניין סדרי הדין, גם לעניין האכיפה הפלילית, ולנסות להפוך את העבירות הפליליות האלה שהן, לצערנו הרב, היום שוכבות כאות מתה, להפוך אותן לעבירות של קנסות מנהליים, משהו שיאפשר במקרים המתאימים איזה שהיא אכיפה גם מהצד הזה. אז התשובה היא שאנחנו עובדים ואנחנו מנסים בכל הזרועות ובכל הכיוונים לקדם את האכיפה ולקדם את האינטרס הציבורי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קודם כל אני מברך על מה שאתה אומר, לגבי החלק הראשון, לא לגבי הקנסות המנהליים כמובן, לגבי הטיפול בסדרי הדין. הוועדה, עם כל הכבוד לוועדה שאתה מדבר עליה, זאת ועדה ציבורית, היא ועדה מייעצת לשר המשפטים. אני חושב שכדאי, אם אתם חושבים שזה חשוב ולפי הנתונים שאתם מציגים כאן ההליך המשפטי הזה הוא הליך כושל ולא משיג את מטרתו, ראוי שתחשבו על פנייה לשר המשפטים לחדש או להקים ועדה חדשה שתטפל בעניין הזה או להטיל על הגורמים במשרדו לטפל בעניין הזה. בכל מקרה זה שהוועדה הציבורית בזמנו, שתיקנה את תקנות סדר הדין האזרחי תיקון כולל והחליפה את תקנות סדר הדין האזרחי למעשה, לא מצאה לנכון לכלול את העניין הזה בתוך ההסדר זה לא סוף פסוק. אפשר לפנות לשר המשפטים ולבקש שישקול את זה מחדש. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> כפי שציינתי בתחילת הדברים, אנחנו נאמץ את דברי היועץ המשפטי לוועדה בשתי ידיים ואנחנו כבר עכשיו פועלים בנושא הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מכל מקום, לגבי הקנסות המנהליים, כמובן אנחנו מסתייגים הסתייגות רבתי. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> אגב, הקנסות המנהליים, זה כלי שבאמת יכול לעשות שינוי מאוד מאוד משמעותי בשטח, גם בהיבט של חיסכון בכוח אדם, גם בהיבט של חיסכון בכוחות משטרה. ברגע שאנחנו מדברים על אפשרות של חלופה של קנס מנהלי במקום צו פינוי, אותו אדם שיודע שאם הוא לא יפנה הוא יקבל קנס מאוד גבוה, זה אנחנו יודעים גם מהסטטיסטיקה של רשות האכיפה במקרקעין שיש להם את הכלי הזה, כבר אחרי שלב ההתראה חלק גדול מאוד מהפולשים או מהאנשים שבונים שלא כדין כבר מפנים וכבר מסירים את הפלישה. זה לא על שולחנו של אדוני, זה על שולחנה של ועדת חוקה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> של השכנים. איפה זה נמצא בהליך? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> היה דיון אחד בוועדת חוקה, היו מספר הערות של חברי כנסת מהאופוזיציה, שאל כולן התייחסנו במסגרת ההצעה המתוקנת שהעברנו לוועדה, אנחנו מקווים מאוד שיהיה אפשר לקדם דיון בוועדה ולקדם את התקנות האלה. זה כלי מאוד חשוב ומשמעותי במלחמה בפלישה למקרקעין ציבור ואנחנו חושבים שזה יעשה שינוי אמיתי ומשמעותי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש כאן עוד מישהו שרוצה להתייחס? << אורח >> שירי גז: << אורח >> אנחנו היינו שמחים שהתיקון הזה יחול גם על קרקעות שלנו, שזה יהיה לפי ההגדרה שבחוק ולא רק על מקרקעי מדינה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הכוונה הפלישות אצלכם? אתם מאוד שמחים, אבל בוא נשמע את הנתונים שלכם. כמה צווים הוציאו ברשות? << אורח >> שירי גז: << אורח >> קשה לי להגיד, אני אשמח לבדוק אולי ולעדכן את הוועדה. ניסינו לאסוף נתונים כאלה, אבל יש אצלנו שונות בין הרשויות, שונות משמעותית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בלי נתונים קצת קשה להתייחס. << אורח >> שירי גז: << אורח >> אני אשמח לבדוק. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> צריך להגיד שהאופי של רשויות מקומיות ושל שלטון מרכזי בהקשר הזה מאוד שונה של הפלישות, בהתחשב בהערות שקיבלנו מהוועדה בהקשר הזה שיותר קשה לפנות מישהו ממקום שבו הוא מתגורר ושהוא קיבע והסתמך עליו תקופה מסוימת ואנחנו מנסים להשתלט על בעיית הפלישות בשטחים היותר פתוחים, המונעים פיתוח ופחות במרקם העירוני. לא מזלזל כהוא זה בקשיים של השלטון המקומי בהקשרים האלה וגם דיור ציבורי שפולשים אליו וגם נכסים של הרשות המקומית שפולשים אליה, חשוב לגעת בהכול, אבל צריך לשים לב שזה לרוב אירועים יותר מורכבים ברמה האנושית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו עושים הפסקה של חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:56 ונתחדשה בשעה 10:01.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מישהו רוצה להתייחס? << אורח >> ניב יערי: << אורח >> אני רוצה להתייחס. בדיון המקדים שהתחלנו פה דובר על כל מיני חסמים, צווארי בקבוק ובעיות שיש, ברוך ה' יש מספיק, לי נראה חשוב במסגור של הצעת החוק החשובה הזאת להגיד מה היא כן מתיימרת לעשות ומה לא. את הבעיה של ריבוי המטורף, אין לי מילה אחרת להגיד, של הפלישות היא לא תוכל לטפל, נראה לי שגם תקינה, גם אם נכפיל את התקינה אנחנו לא נוכל לטפל. מה שאנחנו התמקדנו פה זה אמירה של התיקים החשובים לנו ממש, כאילו להגיד יש מקרים שבהם, כמו שחבר הכנסת אכרם אמר, זה מונע את השכונה הזאת שהם רוצים להקים, וגם אליהם אנחנו לא מצליחים להגיע. אנחנו אומרים לפחות את הדבר הזה, שהארכת התקופה הזאת תביא לנו עוד – לפעמים המקרה בשוליים, האחד הזה שהיה יוצא מתחולה בהיעדר התיקון הזה, שמאפשר לך לפתח את המחלף ושבמקומו תהיה שכונה חדשה ולפעמים גם את השכונה עצמה. במובן הזה, אני מברך על כל תוספת תקינה ורוצה שכל גורמי האכיפה פה יהיו אפקטיביים ומגיע להם, אבל גם אם אין לנו עוד תוספת תקינה, את הדבר הזה זה עשוי לשרת וזה לא מעט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה חושב שהתיקון הזה נותן עוד כלי או מרחב תמרון יותר רחב כדי לייעל את האכיפה? << אורח >> ניב יערי: << אורח >> כמובן גורמי האכיפה עצמם יכולים להגיד על הנתון ברמת הדיוק, אבל מה שאני הבנתי בשיחות ובהצגת הצרכים היה שאם אתה מסתכל על הדוחות של מה עשינו השנה, הם בודקים את עצמם אל מול הדבר הזה וזה גם בא לידי ביטוי בסדרי העדיפויות לאכיפה, שאנחנו תמיד אומרים שגם בבנייה בלתי חוקית שהיא פוגעת בתכנון זה תמיד בסדרי עדיפויות ומראים שנותרים לנו כאלה בשוליים שלא מבוצעים. במובן הזה כן, הדבר הזה ייתן את האקסטרה. להגיד שהוא ייתן בהכול, לצערי לא, אבל הוא ייתן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איפה אמרת מה שלא מבוצע? << אורח >> ניב יערי: << אורח >> מכיוון שאכיפה שהיא תומכת תכנון היא ממילא משהו ש – אז אומרים לנו שיש את המקרים שבהם פספסנו ועכשיו צריך ללכת להליך משפטי, וזה בסדר, זה החוק אז זה מה שנעשה, אבל זה שם את לוחות הזמנים לביצוע במקום אחר לגמרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם ההערה שהערתי לרשות מקרקעי ישראל, מופנית גם אליך, למשרדך, לא באופן אישי כמובן, גם אתם בהינתן התמונה שמוצגת בפניכם אתם צריכים לחשוב ליזום הליך שיטפל גם בהליך המשפטי. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> אני מסכים שזה מהלך שהוא גם חשוב ומקודם, אני לא הנציג של הוועדה הציבורית שהוקמה, יש להם את הטעמים שלהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עברו כשבע שנים מאז. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> אני יודע לומר שהנושא מטופל. אני יודע לומר כי כרגע זה לא חונה אצלי, אבל אני אעצור בנקודה הזאת ואגיד שרמ"י יציגו, יש חזרה, לא אמרנו נואש מהכיוון הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואם אנחנו מדברים על כל כך הרבה למה אין באמת הקצאה או הסטה של שופטים להתעסקות ייעודית? << אורח >> ניב יערי: << אורח >> אני כמשרד המשפטים לא אמון על - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אתה יכול להציף למעלה. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> אדוני צודק לחלוטין בדברים שהוא אומר, הכלי הזה שמקודם כאן בוועדה זה כלי מאוד מאוד חשוב שייתן לנו מענה לסיטואציות מסוימות של פלישות, עוד כלי מאוד חשוב בארגז הכלים. כמו שאדוני אומר, אנחנו מקדמים כלי אכיפה נוספים, בין היתר דיברנו על הקמת בית דין למקרקעין, בית דין לפלישות, בית דין ייעודי שידון בתיקים האלה. ביקשנו תיקון סדרי הדין האזרחיים, כך שלא ניאלץ להתמודד עם פולש שאין לו שום זכויות בקרקע במשך שבע, שמונה ותשע ועשר שנים כדי לפנות קרקע מדינה. גם את זה ביקשנו, זה גם על שולחנו של שר המשפטים. הקנסות המנהליים שאמרנו קודם, שמבחינתנו הוא כלי שהוא ממש גיים צ'נג'ר במובן הזה. אנחנו עובדים על כל הכלים במקביל, גם על התקינה, גם על התקציב, גם על הכלים האלה. היום זה צעד חשוב ונכון בכיוון הזה, יש עוד צעדים שצריך לעשות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נשמח לשמוע איפה אתה נתקע ולראות איך אנחנו מצליחים לסייע גם כאן כוועדה וגם מול שר המשפטים, בוועדת חוקה, איפה שהתקנות והנושאים האלה צריכים להגיע. << אורח >> שירי גז: << אורח >> אני יכולה להתייחס להערה של נציג הממשלה לפני היציאה להפסקה לגבי השונות? אני רוצה להגיד שלצורך הדיון הזה אין שונות בין המקרקעין נשוא הצעת החוק לבין שלנו, אנחנו מדברים רק על ייעוד ציבורי ובשני המקרים הצו הוא כלפי פולש וההצעה לא עוסקת בסמכות למתן הצו אלא רק בהארכת פרק הזמן לנתינתו, ואנחנו חושבים שאין שונות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אחזור ואומר, אני אתייחס תיכף להצעת החוק בכללה, אבל לעניין שלכם, כפי שאת רואה, הוועדה התעניינה בנתונים שמביאים לצורך בתיקון. אתם לא מציגים שום נתון ומבקשים לתקן משהו שקשור אליכם בלי להציג נתונים, אז אי אפשר להתייחס לזה. אם יש לכם שלוש פלישות בשנה אז תטפלו בהם בשלוש שנים, או אם יש 300,000 זה סיפור אחר, אבל אתם לא מציגים נתונים. << אורח >> שירי גז: << אורח >> אמרתי, אני אשמח להשלים נתונים. יש בינינו קצת יותר קושי לאסוף את הנתונים והשונות היא משמעותית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר גמור, אני אומר שכרגע לדעתי הוועדה לא יכולה להתייחס לזה בהיעדר נתונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים להציג את התיקון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אני רוצה להתייחס התייחסות קצרה לחוק בכללו ולהצעות שהצענו בנוסח שמונח בפני הוועדה. חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) שבמקורו נקרא סילוק פולשים נחקק בשנות ה-80 כדי לעזור למדינה ולרשויות המקומיות להתמודד עם תופעה נרחבת לצערנו של פלישות למקרקעין ציבוריים. בהינתן העובדה שכמות הקרקעות שיש למדינה היא כמות מאוד מאוד גדולה והיכולת שלה לשמור על הקרקע באמצעות החטיבה לשמירה על הקרקע היא מוגבלת, גם מבחינת משאבים וגם מבחינה פרקטית, לכן נוצר הכלי הזה שבא לאזן בין הרצון לשמור על קרקעות המדינה והרשויות המקומיות מצד אחד, ומצד שני שלא לפרוץ יתר על המידה את הדין הכללי לגבי הטיפול הלא משפטי בפלישות לקרקע. הדין הכללי, כפי שוודאי ידוע, הוא שטיפול שאינו משפטי בפלישות לקרקע מאפשר לבעל החזקה בקרקע לפעול בתוך 30 יום, החוק הזה מגדיל בצורה משמעותית את פרק הזמן שניתן לבעל הקרקע לטפל בפלישות לקרקעותיו בהינתן הכמות הגדולה של קרקעות המדינה והקושי שהיה קיים בעבר לגבי גילוי הפלישות, ולכן הוא יצר בזמנו הסדר שהאריך את הזמן הזה לשנה אחת. על כך אמר בית המשפט העליון שלמרות שמדובר בחוק חריג, שהוא קרא לו בן חורג לענייני אכיפת קרקעות, האיזון הנדרש בין ההגנה על שלטון החוק מצד אחד לבין הצורך לאפשר למדינה כלים נאותים לשימור קרקעותיה מצדיק את ההסדר כפי שגובש. במהלך הדרך הוארכה התקופה הזו משנה אחת לשלוש שנים. גם אז עלו המון קשיים בנושא, אבל החקיקה הזאת עברה בתחילת שנות האלפיים ותיקנה את פרק הזמן לשלוש שנים. עכשיו מבקשים מהוועדה להאריך את פרק הזמן לחמש שנים לגבי אותם מקרקעים שמוגדרים בהצעת החוק כמקרקעין מיועדים. באמירה כללית מדובר במקרקעין המיועדים לפיתוח כבר בתוכנית מאושרת, כלומר מגורים, תיירות, מבני דרך ומה שמופיע ברשימה שמופיעה בהצעת החוק, ולגביה ביקשה הממשלה להאריך את פרק הזמן לחמש שנים. לאחר שיושב ראש הוועדה וצוות הוועדה קיימו דיונים מקדימים עם נציגי הממשלה בהקשר הזה והוצגו נתונים באמת מבהילים, אפשר לומר, וגם עכשיו בוועדה הזאת, לגבי כמות הפלישות והדברים, סברנו שאפשר להביא בפני הוועדה הצעה שמאזנת בצורה נאותה בין הדברים, בשינויים כפי שאציג אותם באופן כללי. השינויים מהצעת החוק הממשלתית, כפי שהייתה במקור, לעומת ההצעה שמונחת בפניכם כרגע כוללים את השינויים הבאים. ראשית, כפי שכבר עלה, הארכת הזמן שתחול תחול רק על מקרקעי ישראל ולא על מקרקעין של רשויות מקומיות, שנית, היא לא תחול על פלישות שעניינן פלישה למבנה שנבנה כדין, כלומר לדוגמה דירות של המדינה שמנוהלות בידי עמידר שנבנו כדין כמובן, פלישות לדירות האלה לא תהיה לגביהן הארכה של התקופה. זה השינוי השני. השינוי השלישי, אנחנו מציעים שההסדר של הארכה לחמש שנים יהיה לגבי מקרקעין שיועדו בתוכנית או לפני הפלישה או במהלך שלוש השנים שלאחר הפלישה. אנחנו הצענו בהצעה שנתיים, אבל שוכנענו בדיון מקדים שיש הצדקה להאריך את זה לשלוש שנים, כך שבאותן שלוש שנים, אם מאושרת תוכנית לפיתוח, אז הזמן שיינתן לרשויות האכיפה להפעיל את החוק הזה יוארך לחמש שנים. השינוי האחרון שהוספנו שלצורך ההפעלה הזאת הממונה יצטרך לפרט את טעמיו בכתב בטעמים שיירשמו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הייתי רוצה לשמוע את רמ"י לגבי דיווח לוועדה על פעולות האכיפה. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אנחנו נהיה מוכנים לדווח לוועדה לפי דרישתה ולספק את כל הנתונים שיידרשו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אני מדבר על דיווח שנתי קבוע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדומה למה שיש לרא"מ למשל. לא רא"מ כרא"מ, השר הממונה עליהם צריך לדווח מדי שנה על פעולות האכיפה שנעשו לפי החוק. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא רק של רא"מ, גם של הוועדות המקומיות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> תכלול של כל האכיפה. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אנחנו לא מכירים את מתווה הדיווח של רא"מ, אבל אני אהיה מוכן לבדוק מה מדווחים ולמסור התייחסות מסודרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם בחוק התכנון והבנייה וגם בהצעה של יושב ראש הוועדה, לא תהיה כאן כניסה לפרטים, אנחנו לא נכתוב בחוק על מה ואיך אתם צריכים לדווח, אתם תחליטו בסופו של דבר איך לנסח את הדיווח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים כוועדה לוודא שאכן יש שימוש נאות בכלי והכלי הוא יעיל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמירה כללית של חובת דיווח. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> מכיוון שהדברים מונחים לפנינו כאן לראשונה אני רק אבקש לבחון את הדברים מול גורמי המקצוע ולהשיב בהתייחסות מסודרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר. מאחר שאנחנו רוצים להתקדם, אז אם אין כאן עוד גורם שרוצה להתייחס אנחנו נוציא את הוועדה להפסקה שתעשו איזה שהיא התייעצות סיעתית ביניכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מציע שלפני שנצא להפסקה נקריא את הנוסח. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> רק הבהרה לגבי הנקודה הזאת, הוועדה מתייחסת לדיווח על הכלי הספציפי הזה של הארכת מועד הצווים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, דיווח כללי על אכיפה על פלישות למקרקעין ולדעת מה נעשה בשטח בסופו של דבר. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> דיווח שנתי בנוגע לאכיפה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, פלישות למקרקעין. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> הרשות ממילא מוציאה סיכומים שנתיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה זמן לבדוק? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> כן, אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק נקריא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מקריאה, יש כמה תיקונים קטנים. חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (תיקון מס'....), התשפ"ו-2026 תיקון סעיף 4 69. בחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981, בסעיף 4(א), האמור בו יסומן (1) ואחריו יבוא – "(2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, שהם מקרקעי ציבור מיועדים ושייעודם נקבע בתוכנית שאושרה לפני מועד התפיסה שלא כדין או עד תום שלוש שנים מאותו מועד, רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, ליתן צו כאמור באותה פסקה לא יאוחר מ-60 חודשים מיום התפיסה; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין תפיסה שלא כדין של מבנה שבנייתו נעשתה כדין; לעניין זה – "מקרקעי ציבור מיועדים" – מקרקעין הכלולים בתחום תוכנית בת תוקף שייעודם למגורים, תעשייה, מלאכה, מסחר, מלונאות, שטח ציבורי פתוח, דרך, מתקני תשתיות או תשתיות לאומיות, ובלבד שהמקרקעין אינם משמשים בפועל למגורים; "דרך", "מתקני תשתית" "תוכנית" ו"תשתיות לאומיות" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965." עכשיו אני אקריא את סעיף הדיווח שמוצע כאן: שר הבינוי והשיכון ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מדי שנה לא יאוחר מ-30 באפריל על פעולות האכיפה לפי חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> אולי רק לעניין פקחי רמ"י? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, שמענו שיש גם פקחים נוספים שעובדים. << אורח >> ניב יערי: << אורח >> נכון, אבל שר הפנים, אני לא יודע אם יש ביכולתו - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל אם הם מוציאים את הצווים אז הוא בעל האחריות. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אני מבהיר משהו. כמו שאתם מכירים, חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) עוסק גם בהוצאת צווים כלפי מקרקעי מדינה וגם בהוצאת צווים ביחס לקרקע של רשויות מקומיות. אין לנו נתונים ביחס לרשויות מקומיות בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה צודק. אנחנו נבהיר שזה לגבי פעולות אכיפה לפי חוק זה במקרקעי המדינה. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> לעניין זה נבקש חמש דקות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נעשה הפסקה של חמש דקות, תעשו בדיקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:11 ונתחדשה בשעה 10:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. << אורח >> יונתן רלבג: << אורח >> אנחנו נבקש להתייחס לסעיף שהעלתה הוועדה לעניין חובת הדיווח של שר הבינוי והשיכון בעניין פעולות האכיפה שמבצעת רשות מקרקעי ישראל מכוח חוק מקרקעי ציבור. נבהיר שלא הצלחנו לקבל אישור מלשכת השר לדבר הזה ולכן אנחנו נתנגד להוספת הסעיף. אנחנו נבקש ככל שיוצבע על נוסח החוק עם הסעיף שתוגש רוויזיה כדי לאפשר לשר להתנגד אם הוא ירצה בכך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. אני אבקש מהייעוץ המשפטי להוסיף את חובת הדיווח בצורה מאוד כללית, כמו שהוקרא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בדגש שמדובר רק על מקרקעי ישראל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אגיש רוויזיה על ההצעה של עצמי לאחר ההצבעה וניתן לרמ"י לתפוס את לשכת השר, ללבן איתו את העניינים. משתי סיבות, אחת, שאר הגופים מחויבים בחקיקה על דיווח אז אין סיבה שרמ"י יהיו שונים, והדבר המרכזי זה שבסוף אנחנו כאן כוועדה מפקחים, זו מהות הוועדה ולשם כך אנחנו מתכנסים. אני אומר את זה ואני אגיד את זה בסיכום, אנחנו בכל מקרה נעשה דיון בשבוע-שבועיים הקרובים עם כלל גורמי האכיפה במקרקעין ונציף גם את הסנכרון, את הדיווח, את האתגרים ואת הדברים האלה נשאיר לסיכום. יש הסתייגויות של סיעת יש עתיד וסיעת כחול לבן, שתי הסתייגויות שהגישו כל חברי הסיעה. זה הסתייגויות 2 ו-3. צריך להקריא אותן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. צריך להצביע עליהן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נצביע על ההסתייגויות, מישהו בעד? מי נגד? נמנעים? הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ההסתייגויות הוסרו והועברו למליאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו מצביעים על נוסח הצעת החוק עם השינויים. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק עם השינויים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק נסכם לפני שנעבור להצבעה כי בסוף ההצבעה אנחנו מסיימים את הדיון. אני רוצה את ההתייחסות של האוצר לגבי התקנים, גם אני אבקש מהגופים פה, גם מרמ"י וגם מהסיירת הירוקה, גם מרא"מ, גם מהמשרד לביטחון לאומי, תעבירו למשטרה, מי חסר לו תקינה, כמה תקינה חסרה וגם את מסלול התקצוב לתקינה, שלא יהיו פה גופים שהדרך שלהם לתקצב את הפקחים או המפקחים שלהם יהיה דרך יד שנייה ושלישית, אלא שהדברים האלה יהיו מסודרים ומאורגנים. מדובר פה לא על הרבה תקנים, אנחנו מדברים על 80, 70, 60, והגופים פה זקוקים לסדר גודל של 30 פקחים בכל גוף פחות או יותר, אנחנו מדברים פה באמת על איזה שהיא הסטה מאוד מאוד מזערית בהשוואה לנזק שהמדינה חווה מאי היכולת לאכוף בזמן ולהגיע לאותם פולשים במהירות ולאפשר למדינת ישראל להמשיך לצמוח ולהתפתח. אז אני אשמח שתתייחסו לזה וגם מבקש מהגופים להעביר בהקדם לוועדה את כמות התקינה שאתם זקוקים לה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אתייחס. קודם כל אני אגיד למען הסדר הטוב, כרגע אין תקציב אז אי אפשר לעשות כלום, לא משנה איזה בקשה תגיע. התקציב יידון בכנסת בחודשים הקרובים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין יותר מדי חודשים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה המצב. התקציב אמור להגיע לכנסת ואמור להידון פה בחודשים הקרובים, ואנחנו ככל שייפנו אלינו מגופי האכיפה השונים נקיים איתם שיח ובסוף זה צריך לבוא להחלטת הממשלה והכנסת כמו כל החלטה על תקציב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, אז לדיון שיהיה עם כלל הגורמים, עוד שבועיים כבר נכניס את זה לדיון, שנספיק ממש עם התקווה שהתקציב בזמן הזה גם יירד ויגיע לכנסת. אז תעבירו לאוצר את הבקשות וגם תעבירו אלינו שנדע להיות מסונכרנים. אנחנו יכולים לעבור להצבעה על הצעת החוק בנוסח כפי שהוקרא עם השינויים כפי שעודכנו והובאו להסכמה בין כלל המשרדים. אנחנו עוברים להצבעה, מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הצעת החוק אושרה ותעלה להצבעה במליאה. אני מודיע שאני מגיש רוויזיה על סעיף חובת הדיווח ובהתאם לכך אנחנו נתעדכן עם לשכת השר, אבל אני מבקש שתעבירו לו שאני לפחות מתעקש על הנושא הזה שכן תהיה חובת דיווח שתצורף להצעת החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תוך שבוע? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני נותן לכם שבוע, אני חושב שזה מספיק. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:43. << סיום >>