פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 455 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ו (12 בינואר 2026), שעה 09:00 סדר היום: << נושא >> מעקב אחר טיפול בפסולת אלקטרונית ויישום חקיקה בעניין << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יוראי להב הרצנו מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: איימן עודה מוזמנים: אלעד עמיחי – סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה חגית נובו – מנהלת אגף אחריות חוקי יצרן, המשרד להגנת הסביבה דניאלה פרלשטיין – ממונה אחריות חוקי יצרן, המשרד להגנת הסביבה רעות פנחס – ממונה אחריות חוקי יצרן, המשרד להגנת הסביבה תומר ריזנשוילי – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה לבנת גולדנברג – ראש תחום הפחתה במקור, אשכול שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה רונית רוטנברג – רפרנטית מים והגנ"ס, אגף התקציבים, משרד האוצר ארי שרעבי – מנהל יח' דוד, משרד הביטחון רס"ן מאור קריאף – ס' רע"ן אזרחי, משרד הביטחון יונתן גדג' – ס' קמ"ט איכה"ס, משרד הביטחון ד"ר איזבלה קרקיס – אפידמיולוגית, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות יואל בן שושן – מנהל תחום, משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר רוני בלנק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת שירי ספקטור בן ארי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת איריס סעדון – מנהלת מחלקת סיווג וחוקיות הייבוא, מנהל המכס, רשות המסים הילה אקרמן – ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל אליאור אטיאס – מנהל מחלקת איכות סביבה, מועצה אזורית חבל מודיעין עמיתי רחמים – סגן ראש מועצה אזורית מטה בנימין אשר תם – מנהל אגף רשות הפיקוח והאכיפה, מועצה אזורית חבל מודיעין ברק ורקר – מנכ"ל העמותה, ירוק עכשיו ניר קנטור – התאחדות התעשיינים אלינור דוד – מנהלת איגוד החשמל והאלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר דן הלמן – בעלים וסמנכ"ל פיתוח עסקי, מ.א.י - תאגיד למיחזור אלקטרוניקה עינב בן נאים – מנכ"לית, תאגיד ת.מ.י - מחזור ישראל בע"מ רועי אברהם – עורך דין, תאגיד ת.מ.י - מחזור ישראל בע"מ הלל סילברס – מנהל בכיר, מילי מחזור לישראל, תאגיד מחזור ייעוץ משפטי: רוני טיסר סגנית מנהלת הוועדה: ליאת סעדון רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעקב אחר טיפול בפסולת אלקטרונית ויישום חקיקה בעניין << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, אנחנו מתחילים את הדיון היום, 12 בינואר 2026, כ"ג בטבת תשפ"ו. הדיון בנושא מעקב אחר טיפול בפסולת אלקטרונית ויישום חקיקה בעניין. בהמשך לנושא שנמצא כאן על שולחנה של הוועדה, כל נושא זיהום האוויר והגנת הסביבה, הפסולת, היום אנחנו מתמקדים בנושא של הפסולת האלקטרונית. כמובן שגם היום, לפני שאנחנו נעבור לדיון ולשמוע את הגופים, את חברי הכנסת, אנחנו לרגע לא שוכחים שהיום אנחנו ביום ה-829 מפרוץ המלחמה, מ-7 באוקטובר, ורן גואילי, גיבור ישראל שעדיין נמצא בשבי החמאס, והמחויבות שלנו כאן בכנסת, בוודאי בממשלה, להשיבו חזרה לחיק משפחתו. זו המחויבות שלנו וזו האמירה שיש לנו כאן, בוודאי גם מהמעמד שלנו כאן בכנסת, אבל בוודאי גם לבקשת הוריו היקרים, טליק ואיציק, שכמו שאמרנו, כבר 829 ימים מובילים קו ערכי, ציוני, משמעותי, שנותן לכולנו כוחות במלחמה הארוכה הזאת, שבוודאי שעד שרני לא חוזר היא בוודאי לא מסתיימת, עם שאר ההשלכות שיש בגזרות השונות מאותה שבת, מאותו יום של 7 באוקטובר. במעבר שהוא מאוד חד, אנחנו בוועדה הנחנו את הנושא הזה שאנחנו, כולל כולנו, גם אני וגם חברי הכנסת, ואמרנו שאין כאן נושא פוליטי, אין כאן קואליציה, אין פה אופוזיציה, ובוודאי שהזיהום לא מבדיל בין אזרחי מדינת ישראל, אנחנו בכל פעם, בכל דיון, בכל שבוע, נעסוק בנושא מסוים. התחלנו עם ההסדרה של הפסולת הגדול וקידום חקיקה, גם חקיקה פרטית, וגם בהבנות אל מול משרד הגנת הסביבה והשרה, המנכ"ל, הצוותים המקצועיים, אל מול משרד האוצר, הפנים, המשפטים. אני מאוד מקווה שיהיו לנו גם בשורות מאוד משמעותיות בנושא של פסולת בניין. אני מבין שאנחנו בישורת האחרונה להסכמות עם הפנים והמשפטים, שאין להם ממש התנגדויות, אבל יש שם כמה דקויות שאנחנו המתנו בסבלנות לסיים עם ההעברות התקציביות שהיו בוועדת הכספים ששאבו את הקשב של החבר'ה של האוצר, למרות שהיו שם כבר הבנות. ואמרתי, ופה באמת אני אפרגן למשרד להגנת הסביבה שהלך פה עם צעדים שהיו נראים בתחילת הדרך מאוד מורכבים כדי שהחוק הזה יוכל להיות מונח על השולחן. אני מאוד מקווה שגם נצליח להתקדם עם הנושא של חוק האקלים, שהגיע הזמן שנחזיר אותו גם כן לדיונים כאן על השולחן. יש גם שם איזושהי התקדמות מסוימת, אולי אחר כך גם נשמע איזושהי התייחסות קלה. אבל בכל מקרה, כשהמטרה שלנו היא באמת לייצר כאן הסדרה משמעותית לכל משק הפסולת. היום אנחנו נצלול לכל העולם של הפסולת האלקטרונית, אולי הפסולת במספר הנמוך ביותר של אחוזים מבין הפסולת הכללית, אבל אני חושב שאולי היא הרעילה ביותר והמסוכנת ביותר. ושם יש, לדעתי, ואנחנו נשמע פה גם את חברי הכנסת שעסקו בנושא, וגם חברת הכנסת מטי ביחד עם הממ"מ, הגשתם וחיברתם איזשהו דוח חשוב ומאוד מאוד משמעותי. נשמע גם את הממ"מ, המחקרים המיוחדים שלנו בוועדה ושל הכנסת כולה. אבל יש חשש מאוד גדול. אני רוצה שגם נתייחס, אם תוכלו גם אתם להתייחס, גם אחר כך השחקנים בשוק שיתייחסו, וגם המשרד, איך הולכים להיות מוכנים לפטור ממכס למוצרים של ה-150 דולר שיכניסו פה למדינת ישראל ויהפכו כל אזרח לאיזשהו יבואן קטן של מוצרי אלקטרוניקה. אני מניח שתהיה כאן הצפה של טלפונים. אין כבר דיסקמנים ו-ווקמנים, אבל כל מיני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפילו טאבלטים, מטענים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, טאבלטים, מטענים, בטריות קטנות, לא חסר מה שיוכל להיכנס לפה בצורה מאוד אגרסיבית, ואיך אנחנו ערוכים לכל הפסולת הזו. אנחנו רואים שגם חיי המדף, גם של הטלפונים המשוכללים ביותר, לא עוברים את השנה-שנתיים, כבר מחליפים, יוצאת גרסה חדשה, ולאן כל המוצרים האלה בסופו של דבר מגיעים. ואנחנו מאוד מאוד לא רוצים שהם יגיעו חזרה לאתרי השריפות כדי לפרק אותם עבור המתכות שנמצאות בפנים. ולנסות להבין איפה הכשל בשוק, אם יש כשל בשוק, איפה הפערים בחקיקה, מה נדרש עוד לעשות, איך ניתן לפקח ואיך ניתן לייצר איזושהי ודאות גם כלפי השחקנים בשוק, לתת להם שם תמריץ חיובי, תמריץ כלכלי, להם ולרשויות. אנחנו נרצה להתחיל ולצלול לדיון. חברת הכנסת מטי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה על הפתיחה המקיפה. אני חושבת שכולנו כאן סביב השולחן מסכימים שהטריגר, גם לדיון הזה, הוא משבר הפסולת במדינת ישראל, וההשלכות של משבר הפסולת, ההשלכות הרוחביות. אנחנו מדברים הרבה על שריפות וזיהום אוויר, בעיה בריאותית אקוטית, אבל זה עוד פן של משבר הפסולת. ותכף נלמד גם עד כמה הוא מיושם וכמה הוא אפקטיבי, אבל אני אתן לכם ספוילר, הוא לא. אני חושבת, שזו בראש ובראשונה הסוגיה, וכל הדיונים שציינת, הם באמת סובבים סביב משבר פסולת לאומי, כמו שאני תמיד אומרת, פצצה מתקתקת שאני חושבת שכבר בהתפוצצות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא כבר בפצצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אנחנו כבר בתוך האירוע. אני גם רוצה לציין שיש מאגר דיווחים בכנסת, ואמור להגיע דוח של המשרד על החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות מ-2012, והדיווח הזה נדרש על פי סעיף 69, וכבר עכשיו, לפי מה שרואים באתר הכנסת, יש איחור של שנה להגשת הדוח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לזה גם תתייחס, אלעד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מתפיסת כל הדוחות של כל החוקים הסביבתיים. אני גם הגשתי בזמנו שאילתה למשרד, אבל יש הרבה מאוד חוקים סביבתיים, זה אחד מהם, שנדרש דיווח אלינו כגוף מפקח, וזה לא נעשה במועד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הדוח האחרון הוגש על 2023 או 2022. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה את קטנונית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם פה אני קוראת לנו להיות יותר אסרטיביים בדרישה שלנו לקבל את הדיווחים, כי זה חלק מהיכולת להתייעל ולהשתפר ואולי לתקן מחסומים. סוגיה נוספת שאנחנו צריכים להציף, תכף נשמע את הפרקטיקה, זה הנושא של הטיפול בפאנלים סולאריים, ברכבים חשמליים, בסוללות ליתיום, גם של הקורקינטים. זה משהו שאנחנו יודעים שלפעמים גורם גם לפיצוצים בתוך אתרי ההטמנה, ממש לסכנה, וזו סוגיה שהיא לא מספיק מטופלת במדינה, ואולי גם פה תהיה התייחסות, אבל היא לא נוכחת בצורה מקצועית גם בתוך החוק הקיים וגם בתוך - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צריך להבין פה שאת נוגעת בנקודה משמעותית, כי הסוללות הן מצד אחד גם סכנה בריאותית, וגם בסיטואציה הביטחונית שאנחנו נמצאים בה האירוע הזה הוא ביטחוני לחלוטין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי שראה את המקרה בחיפה של נפילת הטיל על רכב חשמלי, זה היה אירוע חריג בעוצמה שלו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר, אבל בסוף מה עושים הסוללות האלה, וגם של הקורקינטים, וגם של הפאנלים הסולאריים, שיש הצפה בנגב של פאנלים שהם כבר לא שמישים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו סוגיה שהמדינה חייבת לתת עליה את הדעת, ואולי אפילו תיקוני חקיקה בהמשך. אתה ציינת את הנושא של הייבוא. גם ככה יש בעיה ברשימת היבואנים. ובסוף כשמדברים על יעדים, צריך שיהיה איזה מסד נתונים שלפיו גוזרים את היעדים. כשאין מסד נתונים, היעדים הם מאוד פלואידיים ומאוד מרחפים באוויר, וההגדלה של המיסוי ל-150 דולר היא בהחלט פורצת את נקודת הייחוס לתחשיב עמידה ביעדים. עוד שנה נכנס לתוקף תקן Cenelec, ובטח תתייחסו לזה. גם פה, בכדי שאנחנו נעמוד בהצהרה של המדינה או במחויבות של המדינה לעמוד בתקן Cenelec, שהוא תקן מחמיר לפסולת אלקטרונית, חייבים להיות קולות קוראים והתייחסות למפעלי המחזור, ולראות שאנחנו ערוכים ברמת המדינה לכניסה של התקן. יש לנו התחייבות כשאנחנו נכנסים, איך נערך המשרד לצורך העניין הזה? תכף ידברו הממ"מ, ואני רוצה להודות לכם על המחקר המקיף הבאמת יסודי ומקצועי שביצעתם. אנחנו נגלה כמה נתונים ומידע חסרים בממשקים השונים, אם זה מידע על כלל היבואנים שמביאים מוצרי חשמל, מי מתוך היבואנים מתקשר עם גופי יישום. בסך הכול זה מסד נתונים שחייב להיות. כמה ציוד אלקטרוני נכנס לישראל בייבוא, זה גם לא ברור. ולכן, אם אנחנו לא יודעים את נקודת הייחוס, אנחנו גם לא יכולים לדעת איך עומדים ביעדים. אני רוצה לומר שיהיה פרק על אכיפה. אכיפה שווה תקציב, שווה כוח אדם. גם פה אני הייתי רוצה שגם המשרד וגם האוצר יתייחסו לסוגיית התקציב, כי בסופו של דבר, אנחנו יודעים שהפסולת, ואמרת את זה, זולגת לשטחים. היא אחוז קטן מהנפח, היא אחוז גדול מזיהום האוויר, והיא פשוט מסכנת חיים. קצת לדעת מה התקנים של כוח אדם לפיקוח ואיך מטפלים בזליגה הזאת של הפסולת האלקטרונית. אתה אמרת חוק אקלים. אני רוצה להגיד לך ששנינו, יוראי ואני, מדברים על תורת אכיפה כבר הרבה זמן. במשרד להגנת הסביבה חייבת להיות תורת אכיפה, זה חלק מתפיסה ערכית לאומית, והיא לא קיימת. ואנחנו קוראים שוב ושוב לגיבוש של תורת אכיפה של המשרד להגנת הסביבה. זה גם לאורך כל דוחות מבקר המדינה, העובדה שאין תורת אכיפה מכה בנו שוב ושוב. עוד כמה נקודות, אדוני. הנושא שרשויות מקומיות אמורות לחתום על הסכמים עם גופי היישום – אחוז גדול של הרשויות המקומיות עדיין לא חתום עם גופי היישום, זה אומר שאין את המנגנון שמנגיש את המחזור לתושבים. ואני רוצה עוד דבר אחרון לומר. לצד הבקשה של המחקר של הממ"מ, אני הזמנתי גם סקר חיצוני בחברת סקרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אשמח לקרוא. הגיע אלייך? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי אותו, ואני יכולה להציג אותו אולי בדיון אחר או לשלוח לך את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נציג אותו גם היום אם זה מתאפשר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר. הסקר, בשונה ממחקר העומק, מדבר על מודעות הציבור. זאת אומרת, הסקר היה על מדגם מייצג, גברים, נשים, חרדים, ערבים, חילונים, צעירים, מבוגרים, מדגם מייצג של מדינת ישראל, אבל הוא דיבר על מודעות הציבור לגבי המחזור. עשה את זה מכון סמית לסקרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יפה. אם תהיה לך אפשרות, אולי בהמשך נעלה את זה כאן בוועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה. אם יש לנו זמן, אני אבקש משיר שתשלח את זה, אין בעיה, אבל אני אגיד כמה כותרות. באחד מכל ארבעה משקי בית יש פסולת שלא מטופלת, שבעה מתוך עשרה ציינו שהם מודעים לאפשרות, אבל הייתה שונות לפי הסוציו-אקונומי. ערבים וצעירים פחות מודעים, מבוגרים יותר מודעים. שבעה מתוך עשרה, 71%, לא יודעים היכן ניתן למסור מוצרים אלקטרונים. שבעה מתוך עשרה לא יודעים. פחות מ-20% נוהגים למחזר מוצרים אלקטרוניים. בקרב הצעירים זה 10%, בקרב חרדים זה 6%. זאת אומרת, אין מודעות למחזור. רק מחצית מאלה שרכשו מוצר בחמש שנים האחרונות, החנות שמכרה להם יידעה אותם שאפשר. ומחצית מהנשאלים אמרו שבדרך כלל הם זורקים את הפסולת האלקטרונית בפח או מניחים בצידי דרכים. 60% לא יודעים איפה נקודות האיסוף של הסוללות. כולם מודעים למחזור סוללות, אבל בפועל זורקים בפח. מתוך ה-40% שאמרו שהם כן יודעים, רק שליש באמת משתמש במתקנים. ואחד הדברים הכי בולטים שהרבה מאוד מהאנשים אמרו, יש לנו פסולת, אנחנו לא יודעים מה לעשות איתה. מתוך הסקר עלה הנושא של שיפור תשתיות ומודעות ציבור וחינוך, והזכאות, הכרת החוק שמותר לא רק על ידי האדם עצמו, שהוא יודע שהיבואן או המוכר צריך לפנות את זה, גם יידוע. זאת אומרת, זה הדדי, אחד האזרחים לא יודע ושניים לא יידעו אותם. ויש הרבה מאוד פשוט שלא מצייתים לחוק של הפינוי של המוצר הישן, הם מבקשים תוספת כסף ויש כל מיני קומבינות סביב העניין הזה. והעובדה שאחוז המחזור הוא כל כך נמוך בקרב צעירים וחרדים וערבים, גם הוא אומר משהו על מידת ההסברה. אלה היו הכותרות של הסקר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שנגעת בשתי נקודות, אם אני יכול רגע לקחת אותן ואחר כך אולי נבקש התייחסות ספציפית. א', זה הנושא של חינוך והסברה. בסוף כשאין חינוך, אין הסברה, בטח באוכלוסיות שצריכות הסברה ייעודית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. זה מעניין, שאלנו מי נחשף לפרסום בנושא, אני יכולה להסתכל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אבל פה מדובר גם על אוכלוסיות שהן צריכות הסברה ייעודית כדי שהמידע יגיע אליהן, ואחר כך, אם אין נתונים, אם אין מה שאמרת, בקרה, אכיפה, יש חוסר ודאות, וזה בוודאי לא מסייע לתאגידים כדי להיות שחקנים משמעותיים. חבר הכנסת, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אני אהיה קצר, כי חברתי ד"ר צרפתי הרכבי באמת דיברה מדמה, אבל לא רק מדמה, אלא מהנתונים שיש לפניה. תראה, אתה, אדוני היושב ראש, הזכרת את החוקים שחסרים: חוק פסולת בניין שאנחנו מחכים לו לקריאה שנייה ושלישית, חוק אקלים שכבר סיימנו מאות שעות של דיונים והכנו אותו לקראת שנייה ושלישית. שני החוקים הם לא פסגת שאיפותיי, אני חושב שאפשר לשפר את שניהם, ודאי את חוק האקלים, אבל הם יהפכו את המצב לטוב יותר ממה שהוא עכשיו. מה מסתבר? שגם כשיש חוקים, וכשהכנסת עושה את עבודתה, הם לא נאכפים בידי הגוף שאמור לאכוף אותם. איך יכול להיות שהמשרד להגנת הסביבה לא מעביר דיווחים לכנסת כשהוא נדרש לעשות את זה לפי חוק? איך יכול להיות דבר כזה? אני חושב, ואני אעמוד על כך שבחוקים הבאים שבהם שרים צריכים לדווח או משרדים צריכים לדווח, נכניס קנסות אישיים עם טייס אוטומטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש דבר כזה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נקבע דבר כזה. לא יכול להיות שמשרד מפר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איזו סנקציה משמעותית יותר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קנס אישי. כשזה יעלה לשר כל חודש 100 שקל על כל דיווח שהוא לא מעביר לפי חוק, יכול להיות שדברים ישתנו. לא יכול להיות שמשרדי הממשלה מצפצפים על החוק. אולי שווה לקנוס גם מנכ"לים או ראשי אגפים שלא מעבירים דיווחים. זה לא מידע שלהם, זה מידע ששייך לציבור, ועצם העובדה שהציבור לא חשוף כנדרש לפי חוק למידע הזה פוגעת ביכולת של הציבור לקבל שירותים, במקרה הזה זו איכות אוויר, זו איכות סביבה. אני לא יודע אם אתה ער לזה, אדוני היושב ראש, בגלל העובדה שאין לנו מספיק חוקים, וגם החוקים שישנם לא נאכפים, ישראל מטמינה עדיין פחות או יותר 80% מהפסולת שלה. אנחנו נמצאים בין מונגוליה לטורקיה באופן הטיפול בפסולת, בין מונגוליה לטורקיה. אבל אל דאגה, אני רוצה לשתף אותך, ואני אומר את זה ברצינות מוחלטת. היום בשעה 14:00 מתקיים אחרי שלוש שנים בתפקיד, השרה להגנת הסביבה, אל דאגה, מתקיים דיון ראשון, דיון פתיחה בהסדרת שוק הפסולת בישראל. אחרי שלוש שנים בתפקיד, היום השרה מקיימת דיון ראשון, דיון פתיחה להסדרת שוק הפסולת בישראל, כשאנחנו נמצאים אחרי שלוש שנים של הנהגתה בין טורקיה למונגוליה באופן הטיפול בפסולת. זה כל הסיפור על רגל אחת, שאחרי שלוש שנים בתפקיד היא מקיימת דיון פתיחה, הנה, אני מקריא מהאינסטגרם שלה, על הסדרת שוק הפסולת. מה היא עשתה שלוש שנים? הייתכן שרק כשסילמן הריחה בחירות היא התחילה להריח את ריח הפסולת? זו ליבת העיסוק שלה, על כך היא נמדדת, אם היא נכשלה או הצליחה בתפקיד שלה. ועצם העובדה, והיום היא נשאלה על זה ברדיו, דיברנו על הראיון לפנתיאון שלה שבו היא משקרת ואז חוזרת מהשקר ואז משקרת שוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לא פה להגיב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו שאלה טובה, למה היא לא פה להגיב? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לה כנס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לה כנס, כנס פתיחה על שוק הפסולת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, היא מגיעה, אבל בסדר, הטענות שלך הן מוצדקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, איך יכול להיות שאחרי שלוש שנים בתפקיד, לא כמונו, שנה בקושי, שלוש שנים בתפקיד, ישראל מטמינה בדיוק את אותה כמות פסולת מאשר כשהיא נכנסה לתפקיד? זה כישלון קולוסלי שלה במסגרת תפקידה. והדיון הזה היום, שקלתי להגיע אליו, היא לא הזמינה אותנו. דיון פתיחה של הסדרת שוק הפסולת, אחרי שלוש שנים בתפקיד, כשהיא מונעת דיווחים מהכנסת שנדרשים לפי חוק, כשהיא מונעת את הקידום של חוק האקלים, חוק פסולת בניין גם הוא, אבל היא לא אחראית, אלה משרדים אחרים שאחראים על הנושא הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם החקיקה על GPS. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, זה חוק פסולת בניין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, גם על משאיות הזבל. הרי על זה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה בהסדרה אמור להיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר שוב, אני מברך אותך, אדוני היושב ראש, על קיום הדיונים האלה באמת בצורה דחופה ויסודית. הבעיה היא לא בכנסת, כמו שאנחנו מבינים, אלא בממשלה ובשרה שפשוט או שלא מעניין אותה או שהיא לא מסוגלת לקדם את התחום הזה. כך או כך, אנחנו במצב באמת נורא, ואני לא רואה נס לבן באופק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, רק לומר, לגבי הפרסום, אני מצאתי את השקף המתאים בסקר. 77% לא נחשפו לפרסום בנושא מחזור פסולת אלקטרונית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתוך כלל החברה הישראלית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, בכלל החברה הישראלית. בקרב החרדים רק 2% נחשפו לעומת 26% בציבור הלא חרדי. זאת אומרת, 26% זה הממוצע, אבל כשאתה מפלח את זה לפי קבוצות ייחוס - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בחברה הערבית כמה יש? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין לי את זה, אני צריכה לבדוק. גם בחברה הערבית זה מאוד נמוך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מתאר לעצמי, אלה אוכלוסיות שצריכות הסברה מוכוונת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה הוזמנת לדיון הפתיחה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן? מעניין, את מי מזמינה ואת מי לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אנחנו נהיה שמה ואני אייצג את האינטרסים של הכנסת בדיון שכמו שאמרת, אולי הוא מעט מדי, מאוחר מדי, אבל זה עדיף מאשר אף פעם. צריך להניע ולהתחיל להזיז את הנושא הזה. אני לא חוסך ביקורת, אבל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תשמע, אחרי שלוש שנים לעשות דיון פתיחה, ועוד להתגאות בזה? באמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אמרתי, אני לא חוסך ביקורת, אבל אני חושב שזה עדיף מכלום. המציאות, כמו שאתה דייקת במספרים, היא לא טובה. אזרחים פשוט בשורה התחתונה משלמים בחייהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נחנקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ובוודאי שאנחנו לא אור לגויים בנושא הזה של הטמנת פסולת, כשגם המשאב הזה יכול להפוך לאירוע כלכלי מניב ולא רק לנושא סביבתי. ולכן, כשיש ודאות בשוק, גם התעשייה, גם היזמים נכנסים לתמונה, ופה, אם הם לא נכנסים זה אומר שיש פה איזשהו כשל שוק. זאת אומרת, כשל בוודאות, כי אף יזם לא ירצה להיכנס בפרויקט של עשרות או מאות מיליוני שקלים למקום שהוא לא יודע מה הוודאות בו. הממ"מ, ד"ר רוני, בבקשה. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> (מוקרנת מצגת) שלום לכולם, אני רוני בלנק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ואני אציג ממצאים מהמסמך שכתבנו לבקשת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. כפי שציין היושב ראש, פסולת אלקטרונית היא חלק קטן מהפסולת המיוצרת. היא נושא חשוב, מצד אחד יש בה מרכיבים שגורמים לסיכונים סביבתיים ובריאותיים, מצד שני, מרכיבים בעלי ערך שיוצרים הזדמנות למחזור ולצמצום הצורך בהפקת חומרי גלם חדשים. בהקשר הנוכחי, כפי שכבר צוין, גם יש היקפים משמעותיים של פסולת אלקטרונית שמועברים ליהודה ושומרון ותורמים שם ליצירת זיהום חוצה גבולות. ההסדרה של הטיפול בפסולת אלקטרונית מתבצעת דרך גישה שנקראת "אחריות יצרן מורחבת". זה פיתוח של עיקרון המזהם משלם. מי שהכניס את המוצר למשק, כלומר, היצרן או היבואן, אחראי על כל שלבי החיים של המוצר, כולל השלב שאחרי השלכתו. חוק האריזות או חוק הפיקדון לדוגמה מבוססים על אותו עיקרון. במקרה של פסולת אלקטרונית, החוק הרלוונטי הוא החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, הוא חוקק ב-2012 ונכנס לתוקף בשנת 2014. אני אציג את מנגנון הפעולה שהוא יצר, תמונת מצב מעודכנת ככל שניתן, וארבע סוגיות אפשריות לדיון. בואו נראה איך עובד החוק. החוק מטיל את האחריות על הטיפול במוצרים אחרי השלכתם על יצרנים ויבואנים. בישראל רוב הציוד החשמלי והאלקטרוני מיובא, ולכן אתייחס אליהם מעכשיו כיבואנים. היבואנים מחויבים לממן את הפעילות של גופי יישום מוכרים, אלו גופים שהוקמו לצורך יישום החוק, והמימון הזה הוא בהתאם להיקף ולמשקל של הציוד האלקטרוני והחשמלי שכל יבואן מכניס למשק. גופי היישום מתחייבים בתמורה להעביר לטיפול פסולת בהיקפים שתואמים ליעדי המחזור שנקבעו בחוק. היעדים האלה עלו באופן הדרגתי לאורך השנים. מאז שנת 2021 הם עומדים על 50% ממשקל המכירות המדווחות. אני רק אגיד שלסוללות ולמצברים יש יעדים שונים, פירטנו על כך במסמך. מה עושים גופי היישום? הם לוקחים את המימון הזה, ובתמורה לו מפנים את הפסולת משלוש קבוצות: מחזיקים, שזה המגזר העסקי, אבל אני רוצה להדגיש שזו הגדרה מאוד רחבה, היא כוללת חנויות קטנות, בנקים, משרדים ממשלתיים, מאוד כללית. הם מפנים את הפסולת גם מהמשווקים, זה מי שמוכר את המוצרים, זה כולל רשתות גדולות, א.ל.מ, מחסני חשמל, אבל גם חנויות קטנות ומקומיות, והם מפנים אותה מרשויות מקומיות. כל הקבוצות האלה, כפי שנאמר כבר, מחויבות להתקשר עם גופי היישום המוכרים בחוק, הן מכינות את הפסולת לפינוי בידי גופי היישום. אני אציין שבין השאר הרשויות המקומיות מחויבות להקים את ההסדרים האלה, אבל במימון מסוים של גופי היישום. אני גם אגיד שהמשווקים מחויבים להציע מנגנון של ישן תמורת חדש, כפי שכבר עלה. אני אחזור לזה בהמשך. גופי היישום מפנים את הפסולת ומעבירים אותה למחזור בידי מפעלי המחזור, וכל התהליך הזה מפוקח בידי המשרד להגנת הסביבה, בעיקר אגף חוקי אחריות יצרן מורחבת. הפיקוח הזה כולל גם את הסמכות של המשרד להכיר בגוף יישום כדי שהוא יוכל לפעול במסגרת החוק. כל תקופת הכרה נמשכת חמש שנים, ותקופת ההכרה השלישית, האחרונה, התחילה ב-2024, ותיגמר בערך באמצע שנת 2029. נכון להיום, המשרד מכיר בשני גופי יישום, תאגיד מ.א.י ותאגיד ת.מ.י. אני אציג עכשיו תנועת מצב. כפי שכבר נאמר, אין לנו מידע מלא, דוחות היישום לא התפרסמו בעתם. אני גם אגיד שכל הדוחות שפורסמו לא היו שנתיים, אלא היו רק רב-שנתיים. טרם פורסם מידע לשנת 2023 והלאה. אני אציג את הנתונים עד 2022 ועוד נתונים חלקיים שקיבלנו לתקופות מאוחרות יותר. דבר ראשון, בואו נראה את הגידול במספר ההתקשרויות, זאת אומרת, היקף הכיסוי של החוק. אפשר לראות כאן שהיקף הכיסוי בכל הקטגוריות, השווינו בין 2016 לסוף 2025, הוא גדל, אנחנו רואים יותר יבואנים, יותר מחזיקים שמתקשרים עם גופי היישום, אבל אנחנו לא יודעים לחשב, כפי שנאמר, את ה-100% לגבי אף אחת מהקבוצות האלה מלבד הרשויות המקומיות, שם אנחנו יודעים כמה רשויות יש בישראל, ויוצא שבערך 70%, קצת פחות, נמצאות בהתקשרות. הבנתי מהמשרד להגנת הסביבה שהמספר הזה קצת עלה עד מועד הדיון, 72%. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כ-70 ומשהו רשויות מקומיות עדיין לא התקשרו. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> 30%. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> 30% שעדיין לא התקשרו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל מתוך 257. 57 ועוד 24 זה סדר גודל של 80 רשויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שהן בחוץ. אתם יודעים לתת פילוח במשרד, מי הרשויות? ואחר כך להתייחס גם מה הסנקציות, מה הכלים שלכם על אותן רשויות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בהמשך, כן. אבל מה שהכי חשוב זה שלא יודעים מה ערך הייחוס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, נכון. אמר רוני שהדבר היחידי שהוא יודע זה כמה רשויות יש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסוף, בכל מתמטיקה, אי אפשר, זה חוק בסיסי. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> נכון, אנחנו נגיע לנקודה הזאת עוד רגע, וגם נספר איך קצת ניסינו ללמוד מה ה-100% פה. אבל אני רוצה להדגיש שהמספרים האלה אומנם חשובים, אבל גידול במספר ההתקשרויות לא מעיד בהכרח על גידול במשקל הפסולת שמיוצרת או נאספת. לדוגמה, יש שנים שאתם רואים גידול במספר היבואנים והיצרנים שחתומים עם גופי היישום, אבל ירידה במספר המכירות המדווחות. אנחנו צריכים להיות מאוד ממוקדים על המשקל של הציוד והמשקל של הפסולת. אני לא יודע אם יותר, אבל לצד הנתונים האלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי אני אומר משהו, סליחה. בסקר שערכנו לגבי המודעות של הציבור, כששואלים את הציבור מה זה מוצר אלקטרוני, הם מתחילים עם מקררים ומכונות כביסה, וככל שיורדים ברזולוציה, עד שמגיעים לנורות, המודעות הולכת ויורדת. זאת אומרת, לא תמיד אנשים יודעים שנורה היא גם מוצר אלקטרוני. וזה פשוט נתון מאוד מאוד מעניין. הרוב מתייחסים למוצרים הגדולים, זה נקרא לבנים, ואחר כך זה הולך ופוחת ככל שהמוצר קטן. לסוללות יש מודעות, אבל לכל השאר זה הולך ופוחת. זה מאוד מעניין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אמרת שיש הפרדה בין הסוללות הביתיות, סוללות אצבע לבין הסוללות של האופניים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה כן, זה נמצא בחוק. האזרחים יודעים שאפשר למחזר סוללות, הם לא עושים את זה כל כך בפועל, אבל רוב האוכלוסייה, כשהיא מתייחסת לפסולת אלקטרונית, היא מתייחסת למוצרים הגדולים, פחות לכבלים, למטענים, את זה ממש זורקים במיידי לפח. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> אני אמשיך בתמונת המצב. פה אפשר לראות שיש פערים מאוד גדולים בכל שנה בין שיעור הפסולת שמועברת למחזור בידי גופי היישום לבין שיעור הפסולת שמאושרת למחזור מוכר בידי המשרד. כלומר שהמשרד להגנת הסביבה לא מכיר בחלק ניכר מהפסולת שנאספת ומועברת למחזור מסיבות שונות. לדוגמה, הטיפול באתרים שלא עמדו בסטנדרטים סביבתיים מספקים, או בעיות ברישום של מקור הפסולת. אנחנו לא יודעים להגיד מה ההיקף של פסולת שטופלה אבל לא הוכרה בידי המשרד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את זה אולי המשרד יגיד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אתם הדוברים הבאים. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> הדבר השני שאפשר לראות פה בגרף הזה, שברוב השנים, אם אנחנו מסתכלים בשיעור המחזור המוכר, בכל השנים חוץ משנת 2016, גופי היישום לא עמדו ביעדי המחזור שנקבעו בחוק. אני רוצה להדגיש שתי נקודות שחשובות לגבי ההגדרות. כל השיעורים האלה מחושבים, טוב, זה מה שציינה חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, הכול מחושב מתוך המכירות המדווחות, אבל אלה לא המכירות בפועל, כי אין לנו רשימה של כלל היבואנים. נחזור לזה עוד שנייה. דבר שני, המשרד יודע כמה פסולת מועברת באופן תקין למפעלי המחזור, זה מה שנקרא מחזור מוכר, זה לא אומר שהוא יודע כמה פסולת ממוחזרת בפועל. חלק מהפסולת שמגיעה למפעלי המחזור יכולה לעבור הלאה לטיפול המשכי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> פה נעשה עצירה, כי כן נרצה אחר כך לבדוק עם המכס לגבי המשרד, איפה החיבור שלהם, כי זה הבקר היחידי שיודע להגיד מה נכנס. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> כן, אנחנו גם שאלנו אותם, אני אציג את זה עוד רגע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה נכנס, אבל לא ה-150 דולר. לדעתי, שם יהיה בלאגן יותר גדול. אני לא יודעת אם המכס פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר למצוא איזשהו פתרון. 150 דולר זה המטענים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, 150 דולר, זו גם יכולה להיות אולי טלוויזיה ומחשב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם נכון, לפטופים, טאבלטים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין? זה כבר מגדיל את הפוטנציאל של הפסולת האלקטרונית בצורה דרמטית. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> נכון, אנחנו גם מעלים את הנקודה הזאת. פה אפשר לראות מאיפה מגיעה הפסולת שנאספת. אפשר לראות שלאורך כל שנות יישום החוק רוב הפסולת נאספת מהמגזר העסקי, מה שקראנו לו "מחזיקים" קודם, ובמסמך הצגנו פילוח טיפה יותר מפורט, שאפשר לראות שרוב הפסולת שנאספת מגיעה ממכשירי חשמל גדולים. במילים אחרות, עד עכשיו מאמצי האיסוף, לפחות מהנתונים שיש לנו, התרכזו במה שהיה קל לאסוף – מהמגזר העסקי והמכשירים הגדולים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וזה מתקשר גם לממצאים שלנו על מודעות הציבור, כי הם הולכים אל מתחת לפנס. הם מחפשים את העמידה ביעדים מתחת לפנס, שאלה המוסדיים והעסקים, ולא על ה"מגפיים על הקרקע". << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> עד כה קטפו את הפירות הנמוכים באמת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ראיתם איך זה נאסף? זאת אומרת, האם דרך המנגנון של המשווקים, זאת אומרת, שמעביר - - - << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> לא, אפשר לראות. הרוב מגיע מהמחזיקים. כלומר, המשווקים, את רואה את זה למטה? זה הגרף שיורד. זה המנגנון של הטייק-בק, איפה שמופיע במשווקים. מה שאמרתי, הרוב מגיע ממחזיקים, שזו קטגוריה שקשה לאפיין אותה, כי היא נורא רחבה, אבל כוללת גם את המגזר העסקי באופן כללי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אבל דרך איזה מנגנון? דרך הטייק-בק או דרך - - - << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> לא, הטייק-בק זה רק משווקים. הטייק-בק זה מה שקורה כשאני קונה מקרר חדש, והמוביל חייב לפנות את המקרר הישן שלי, מוצר דומה, בחינם, מלבד כמה חריגים. אני רוצה להציג עכשיו ארבע סוגיות אפשריות לדיון, הראשונה כבר עלתה פה כמה פעמים, זו הסוגיה שאנחנו לא יודעים כמה פסולות מיוצרת. פסולת מיוצרת מחושבת דרך חישוב של מספר היקף המכירות המדווחות. אין לנו רשימה של היבואנים והמשקל של הציוד שהם מייבאים. מהמענים שקיבלנו ממשרד הכלכלה וממנהל המכס עולה שהמידע הזה, המידע על היבואנים, קיים במנהל המכס, אבל הוא לא מאורגן בצורה שניתן לשלוף אותו ביעילות. נדרשת עבודה משותפת של המשרד להגנת הסביבה עם מנהל המכס בנושא הזה. ואפשר לשאול האם רצוי לבצע עבודה כזו, ואם לא, למה לא, לאור התועלות שכבר צוינו כאן. הדבר השני נוגע למה שחברת הכנסת ציינה כבר, לגבי הטמעת תקן Cenelec, זה מהלך גדול שהמשרד להגנת הסביבה מוביל פה. מה זה Cenelec? זה ארגון תקנים בין-לאומי, הוא עוסק בתקנים בנושא של אלקטרו-טכניקה, מוכר על ידי האיחוד האירופי. המשרד פועל להטמיע את שני תקנים ספציפיים של Cenelec שנוגעים למפעלי המחזור. זה אמור להביא מצד אחד לשיפור משמעותי של איכות המחזור והתוצרים שלו, ולפי המשרד, זה יאפשר למפעלים גם למכור את התוצרים האלה ביותר רווח, ומצד שני, להביא לצמצום הפער שראינו קודם בין הפסולת שנאספת ומועברת למחזור לבין מה שהמשרד מאשר למחזור מוכר. זה יחזק את הוודאות של גופי היישום המוכרים שהפסולת שהם מעבירים למחזור באמת תאושר לצורך היעדים שנקבעו בחוק. אני אגיד שאין למשרד רשימה מסודרת של מפעלי מחזור בתחום, בשנת 2024 הוא העריך שהיו בערך 50. אפשר לשאול מה העלויות של המעבר לתקן Cenelec, והאם יש תמיכה ממשלתית מספקת למפעלים האלה. אני אגיד שהתאחדות התעשיינים מסרה לנו בהקשר הזה שהעלויות יכולות להגיע למאות אלפי שקלים, והדבר הזה ייצור קשיים משמעותיים, בעיקר למפעלים קטנים ובינוניים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי האוצר והמשרד יוכלו להתייחס לתקציבים סביב ההיערכות לתקן, לתמיכה במפעלים. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> אני ממשיך לסוגיה השלישית, הסוגיה של האיסוף מהציבור, גם כבר עלתה פה. כפי שנאמר, בערך 30% מהרשויות המקומיות, פחות עכשיו, לא נמצאות בהתקשרות. נציגי השלטון המקומי והאזורי מאוד הדגישו בפנינו שבקרב חלק משמעותי מהרשויות שנמצאות בהתקשרות יש שביעות רצון נמוכה, אפילו נמוכה מאוד, מהשירותים שהן מקבלות. יש קשיים בפריסת מכלי העצירה בפועל, יש תלונות על תדירות איסוף נמוכה מדי ועל רמת שירות בעייתית. מרכז השלטון האזורי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם הראיתם שזה אחוז קטן מסך המחזור שקורה בפועל. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הראית שזו האפשרות להגביר את היחס של האיסוף של הביתי, ואתה הראית שזה 20% ומשהו לעומת המוסדיים והציבורים. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> אפילו פחות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אפילו פחות. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> כן. כמו שאמרנו, גם צריך להגיד, יותר קשה לאסוף. אני בדיוק מגיע לזה. אני אסיים את המשפט. באמת, לפי מרכז השלטון האזורי, הקושי הזה יותר חמור בפריפריה, במועצות האזוריות, בגלל השילוב הזה בין שטח רחב לאוכלוסייה מפוזרת. גם גופי היישום הכירו בכך שיש קשיים בחלק מהרשויות המקומיות, ושוב, לא רק, אבל בעיקר במועצות האזוריות והאתגר הלוגיסטי שהן יוצרות, בעצם לא משתלם לבצע שם איסוף בתדירות גבוהה. אני אגיד שהמשרד מקדם כיום מנגנון של מעין איזון בשוק כשהמטרה שלו היא להבטיח התאמה מסוימת בין המשאבים שמגיעים לכל גוף יישום, כלומר, דמי הטיפול שהוא גובה מהיבואנים, לבין היקפי האוכלוסייה ברשויות שאיתן הוא מתקשר, ואפשר לשאול מה המנגנון שיהיה יעיל להשיג את המטרה הזו, והאם היא באמת תבטיח רמת שירות גבוהה יותר. אני אגיד גם לגבי פרסום והסברה, אשלים את מה שכבר נאמר. דבר ראשון, ההסברה. ההסברה ברשויות המקומיות מתבצעת בשיתוף פעולה בין גופי היישום לבין הרשויות המקומיות. בכל דוחות היישום שהמשרד פרסם זה חוזר על עצמו, הוא מתלונן שההסברה לא מספקת. ב-2024 הוא קבע בתנאי ההכרה האחרונים תנאים חדשים לאיך ההסברה אמורה להתבצע. אנחנו בינואר 2026, אפשר לשאול האם הייתה התקדמות בנושא הזה לפי המשרד, האם הוא חושב שהיא הייתה יעילה, ואם כן, איך הוא מדד אותה. לגבי משווקים, כפי שכבר צוין, הם מחויבים להציע לציבור את המנגנון הזה של ישן תמורת חדש, הטייק-בק. אנחנו בדקנו את זה לא דרך סקר, בדקנו באינטרנט מה מופיע באתרים של חנויות למכירת מוצרי חשמל. ראינו שבמיעוט משמעותי, 14 מתוך 42 אתרים שבדקנו, המידע הזה לא מופיע או שהוא מופיע בצורה לא מדויקת. לדוגמה, כתוב שצריך לשלם כסף על פינוי מעל קומה שנייה. במיעוט משמעותי הבעיה הזו קיימת, בעיקר בחנויות קטנות, פחות ברשתות גדולות, לא ראינו את זה שם כל כך. אפשר לשאול האם צריך מסע פרסום ציבורי בנושא הזה, ואם כן, מי יעשה אותו. חשוב להגיד שבדקנו מה נאמר באינטרנט, אנחנו לא יודעים מה קורה כשהלקוח מגיע לחנות בפועל ומה אומרים לו שם. יכול להיות שכן מציעים לו את המנגנון, יכול להיות שלא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לנו יש את התשובות. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> בדיוק. וסוגיה אחרונה, זה מה שהתחלנו איתו, כל הנושא של זליגת הפסולת לאזור יהודה ושומרון. ידוע לנו שעוברות כמויות לא מבוטלות, וזרם הפסולת הספציפי הזה מונע בידי מוטיבציה כלכלית משמעותית להעביר את הפסולת ליהודה ושומרון ולטפל בה שם בזול. הפחתת הזליגה תלויה מצד אחד באכיפה של חוק פסולת אלקטרונית בישראל, אולי גם בהגדלת יעדי האיסוף, הם יסייעו לצמצם את הזליגה הזו. כאן אנחנו רואים את מספר המשאיות שנתפסו במעברים, יחידת דוד ששמענו עליה הרבה בדיוני הוועדה בשבועות האחרונים, ומתוכם כמה נתפסים פסולת אלקטרונית. אפשר לראות שהשיעור שלהם יורד, אבל אני חייב להגיד, אם אנחנו משווים את זה מול ההערכות של מבקר המדינה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הכמות שלהן עולה. הכמות עולה, רק התפיסות יורדות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק התפיסות יורדות. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> זה נכון שהתפיסות יורדות, אבל כשאנחנו משווים את זה להערכות מבקר המדינה, על ההיקפים של המשאיות שעוברות מדי שנה, שם מדובר על אלפי משאיות. אפשר להבין מזה שאחוזי התפיסה הם ככל הנראה מאוד נמוכים. אלה הסוגיות המרכזיות שחשבנו שאפשר לדון עליהן. במסמך עסקנו בסוגיות נוספות שלא הרחבנו עליהן כרגע: היקפי האכיפה בנושא, שהם יחסית מוגבלים, אולי המשרד ירצה להתייחס. הנושא של איסוף סוללות ליתיום ברשתות. אני לא מדבר על אלה של הרכבים, אני מדבר על קורקינטים ואופניים חשמליים לדוגמה. הרשויות מסרו לנו שזה יוצר אתגרים וקשיים ייחודיים. והנושא של הרחבת החוק שעלה כבר, גם הנושא של מכירות מקוונות, וגם הנושא של פאנלים סולאריים וסוללות ליתיום של רכבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על המחקר המקיף והמעמיק והמקצועי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה מזל שיש ממ"מ. תודה רבה, רוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. לפחות לנו זה נותן מידע מאוד מאוד משמעותי. נעבור למשרד להגנת הסביבה, אלעד עמיחי, סמנכ"ל, בבקשה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> שלום, בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. אמנם אנחנו עוד שבוע פה ובאמת מודים על הזכות לדון בנושא כל כך חשוב מדי שבוע. אנחנו שומעים את הביקורת גם באוזניים פתוחות, ותרשו לי רגע להתייחס אולי לחצי הכוס המלאה בסיפור, לא מתוך התעלמות מהאתגרים, אבל גם להציג את התמונה. מייד נציג פה את יישום החוק לתפיסתנו. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, לעניין הדוחות שאנחנו אמורים להגיש, אני מתחייב שאנחנו נגיש אותם בקרוב, גם אם הם יהיו חלקיים. הסיבה שאנחנו לא הגשנו היא כי היו לנו פערים משמעותיים בעניין. אבל אני אומר פה עכשיו, אנחנו נגיש, גם אם זה יהיה חלקי, את מה שיש, בתקופה הקרובה מאוד. הסיבה, שוב, הפערים, אנחנו נדון על זה בהמשך. הפער שהראה פה המחקר של הממ"מ, ושוב תודה גם לכם, גם על המחקר וגם על שיתוף הפעולה בזמן הכנת המחקר, יש פער בין הדיווחים לבין מה שאנחנו מאשרים כדיווחים מוכרים, ואת זה אנחנו רצינו ליישב בטרם נפרסם, אבל אנחנו לא נמתין לזה. עוד שתי מילים לפני שאני אעביר את זכות הדיבור לחגית, מנהלת האגף. קודם כול, באנו בהרכב מלא. רק שתבינו, לא בגלל שאין לנו מה לעשות, אלא כדי שתבינו מי עוסק בכל נושא חוקי אחריות יצרן במדינת ישראל. זה תופס זווית של השולחן פה. הצוות של אגף אחריות יצרן נמצא פה במלואו, וחשוב גם שישמעו אתכם וגם שתכירו אותם. זה כל הצוות שעוסק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עד 14:00 נסיים את הדיון, שתוכלו להספיק. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו כן ראינו במחקר של הממ"מ וגם בנתונים שלנו עלייה משמעותית בשנים מתחילת החקיקה, ואנחנו רואים עכשיו שאנחנו נמצאים בפלאטו, הגענו לאיזשהו מיצוי פוטנציאל. שתי תופעות שזוהו כאן – אחת, שהכמויות הולכות וגדלות. יחד עם זאת, גם ציינה חברת הכנסת מטי, את המעורבות הציבורית. זה לא רק בנושא של פסולת אלקטרונית, צריך להגביר את המעורבות של האזרח, של משקי הבית, בפסולת שנמצאת תחת חוקי אחריות יצרן. פסולת שנמצאת תחת חוקי אחריות יצרן מהווה 50% משקלית מהפסולת של משקי הבית. כלומר, הפוטנציאל של יישום חוקי אחריות יצרן הוא ענק, ותפקידנו ליישם אותו, ואז נגיע לתוצאות אחרות ממה שאנחנו מדברים עליו. חגית נובו, מנהלת אגף חוקי אחריות יצרן. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> (מוקרנת מצגת) שלום לכולם ותודה רבה, אני חייבת גם להגיד תודה רבה על הדיון הזה, ותודה על הדוח, ותודה גם על הביקורת. החוק הזה הוא בליבה של העשייה שלנו, ואנחנו מאוד מאוד מודעים לזה שלא הצלחנו. החוק הזה הוא משנת 2012, הוא עדיין לא הגיע לפלאטו של יישום. אנחנו עדיין בונים את היכולות בחוק הזה, ואנחנו לוקחים לתשומת ליבנו את הביקורת שנאמרה. השקופית שדילגתי עליה היא לגבי תכלית החוק, נדמה לי שהממ"מ כבר סקרו את זה מספיק טוב. קצת לגבי נתונים על האיסוף של פסולת ציוד אלקטרוני וחשמלי לאורך השנים. בכחול אנחנו רואים את סך האיסוף, ובירוק את האיסוף מהמגזר הביתי מתוך סך האיסוף. ובאמת אפשר לראות, כמו שהממ"מ ציינו, שהעמידה ביעדים, הדיווח של גופי היישום המוכרים, מתבסס על המגזר המסחרי ולא על המגזר הביתי. אפשר לראות עוד כמה דברים בגרף הזה. אפשר לראות שבשנת 2021 הייתה קפיצה במכר בעקבות הקורונה, ובשנת 2024 יש לנו ירידה במכר, שהיא קשורה לתהליך של תחילת תקופת הכרה. אנחנו מזכירים שעשינו תהליך מאוד עמוק לקראת תקופת ההכרה הבאה, שבאופן המיידי יצר דווקא חולשה בדיווחים ובהתקשרות עם הרשויות המקומיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> - - - של היישום. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> זה משהו שאנחנו למדנו ואנחנו לוקחים להבא לאופן שבו אנחנו מייצרים שינוי. כי כן נעשתה פה המון עבודה בשביל לבנות יכולות לקראת חמש השנים הבאות, אבל בשנת 2024 אפשר לראות שהייתה פגיעה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה שחסר בגרף כמובן זו הערכה של כמות הפסולת האבסולוטית, שזה ילמד, כי יכול להיות - - - << אורח >> חגית נובו: << אורח >> נכון. זו גם לא כמות הפסולת המדווחת, זו כמות הפסולת שנאספה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שנאספה. מה שחסר זה, אחת, גרף של כמות הפסולת המדווחת, שתיים, הערכה של כמות הפסולת הטוטאלית. לא מדברת כרגע על כניסה, כי יש פער בין המוצרים שנכנסים אל מול פסולת, אבל חסרים לי פה שני קווים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שני מרכיבים משמעותיים, כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> - - - שאני לא יודעת האם כמות הפסולת האבסולוטית עלתה, ואז העלייה הזאת - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא משקפת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת אם זו התייעלות או - - - << אורח >> חגית נובו: << אורח >> יש לנו הערכה לגבי יבואנים שלא קשורים, אנחנו לא בהכרח יודעים לפלח את זה במשקלים. אנחנו יודעים לגבי מספר היבואנים, אבל להתאים את זה למשקלים זה באמת פער. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וזו פסולת מאושרת או שזו פסולת שנאספה? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> לא, זו פסולת שנאספה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם זה אולי חסר כאן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זאת אומרת, יש לנו פער, אבל מה אתם עושים כדי לגשר על הפער הזה? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> של משקלים? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> זה מידע שלא קיים למשרד להגנת הסביבה, על יבואנים, לדעת מראש. ללא הדיווח של היבואן אני לא יכולה לדעת מראש. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל זאת הבעיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל הם לא מדווחים לכם? אין להם איזו חובת דיווח, אבל איזשהו חיבור עם המגזר העסקי? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אנחנו מדברים על יבואנים שלא מדווחים למשרד, יבואנים שהם מה שנקרא טרמפיסטים על החוק ולא מדווחים למשרד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אני אומר, אבל זה עדיין מגיע דרך המכס. זאת אומרת, זה נכנס באיזושהי צורה. איפה זה מגיע? אזרח שהביא איתו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היבואנים עצמם מדווחים לגופי היישום וגופי היישום מחויבים לדווח למשרד. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל אתם אמורים לפקח ולהשיג את המידע בדרך אחרת. זאת אומרת, האמירה "אנחנו לא יכולים לדעת" היא אמירה שהיא לא סבירה. אנחנו לא יודעים כמה פסולת צפויה להיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כלומר, לא יודעים איך להיערך. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> זה עוד חישוב אחר. זה חישוב אחר של לדעת לעשות לכל מוצר את הנוסחה שמדמה תוך כמה זמן הוא הופך לפסולת. זה חישוב נוסף שאנחנו יודעים לעשות. בסדר, אנחנו יודעים לעשות את זה, אבל זה חישובי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אתם יודעים לעשות את זה, אבל אתם לא יודעים את ההתחלה, את הנתון ההתחלתי אין לכם. איך אתם יכולים לעשות את החישוב הזה כשאין לכם את הנתון ההתחלתי? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כלומר, תיאורטית על מוצר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל גם נשאלת השאלה, יש את העניין של כמה מוצרים אלקטרוניים נכנסים בייבוא מכל הזרמים, שאם ממיינים את זה לפי תחומי הפסולת או תחומי המוצרים, אפשר לעשות, לא יודעת, מקרר חי עשר שנים וכבל ומטען לא חי בכלל, יומיים והוא כבר לא עובד. את זה הם יודעים לעשות אולי כמחקר או כמידע נלווה. אבל מה שחסר פה, מאחר שמדובר על פסולת אלקטרונית, מה שחסר פה זו איזושהי הערכה על הפסולת האבסולוטית, אולי דרך המעבר. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> דרך המלך היא דרך המכס, מכיוון שרוב הציוד האלקטרוני מגיע דרך המכס. אנחנו בתיקון לחוק האריזות, שהוא לא - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל לגבי פסולת אני מדברת. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כשאני אדע את ה-100% - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, בכלל מה נכנס, מספר בסיס. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> החוקים האלה בנויים על מונה ומכנה, תמיד. כדי שאני אדע מה המכנה, אני חייב לשבת - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עם המכס. לכן שאלתי בהתחלה מה המידע שעובר מהמכס אליכם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו ישבנו עם המכס. זה באמת מורכב, כי זה לא מפורט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה לא מפורט? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא מפורט, כלומר, בסיווג לא כתוב ציוד אלקטרוני, אני צריך לעשות את האינטרפטציה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל למה המכס - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> יש לנו מנגנון יותר פשוט שאותו ביקשנו להכניס בתיקון לחוק האריזות שהוגש התזכיר שלו, וכשנעשה תיקון לחוק הפסולת האלקטרונית גם. פשוט לא ייכנס לארץ ציוד אלקטרוני מבלי שיירשם ומבלי שיראה שהוא קשור עם תאגיד מחזור. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל מה זה נעשה? מתי זה יהיה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רגע, שתי שאלות. אחת, תכף אני ארצה לשמוע את המכס, כי אני רואה שזזים שם בכיסא. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אם היינו מתחילים בדיון על חוק האריזות, הייתי אומר לכם שכבר הכנסתי את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה אבל? למה צריך תיקון לחוק? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא יודע, לכן אני רוצה לשאול את המכס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לבצע אולי בלי התיקון של החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני בטוח שאפשר, לכן אני רוצה לשמוע את המכס. הדבר השני הוא מה ההיערכות שלכם לפטור, כי הוא יהפוך כל אזרח ליבואן. השאלה איך אתם במכס הולכים להתמודד עם זה, כי אנחנו מבינים שזו הולכת להיות המסה הגדולה של פלאפונים, טאבלטים, מחשבים, כבלים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> טלפון לא נכנס ב-150 דולר. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> האמת שהחוק פוטר יבוא אישי, שאגב, יש לזה את הבעיות של זה, במיוחד בפסולת אלקטרונית. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> נכנס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא 150 דולר. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> החוק פוטר כיבואן, הם לא צריכים - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בסדר, אבל יש מנגנון אחר בחוק, זה לא שהחוק פוטר, הוא לא מתעלם. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> הם בתחולת החוק, והם אמורים להיאסף כציוד אלקטרוני וחשמלי באמצעות הרשויות המקומיות, אבל הם לא נדרשים לדווח במכנה. כשה-50% נגזר מהמכר באותה שנה, זה לא חלק מהמכר, זה לא נחשב למכר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון, אבל החוק מטפל בזה דרך מנגנון אחר. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> החוק לא מבדיל בזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> השאלה היא איך אתם מתייחסים עכשיו לפלח הזה שעכשיו הולך לגדול דרך המנגנון של הרשויות המקומיות, והאם המנגנון הזה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יעזור להם לעמוד ביעדים. זה ישפר להם את היעדים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הדבר הזה הוא חדש ואנחנו צריכים - - - יש לנו אתגרים ואנחנו בהחלט נעשה את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צריך לחשוב על זה. אבל מה שאמרנו שחסר כאן זה, אחת, עקומה אחת לגבי מה אושר, לא רק מה שנאסף, וגם איזושהי הערכה, פשוט אלעד לא היה, על כמות הפסולת. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> זה בדיוק מה שניסינו להסביר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי גם תחנות מעבר. הם לא נותנים? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אבל זה בדיוק מה שרצינו להסביר. אני אולי אסביר בשקופית הבאה, כי היא בדיוק נוגעת לזה, למורכבות להגדיר, לחתום על המחזור המוכר, וההטמעה של תקן ה- Cenelecתביא לשינוי שם, ותקן ה- Cenelec גם יביא לשינוי במידע שאנחנו נקבל על כל הפסולת האלקטרונית בשוק. זאת אומרת, היום- - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש שקף לגבי ההיערכות שלכם לתקן? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> כן. היום, הפסולת האלקטרונית שנאספת, אנחנו מכירים אותה לפי הדיווח של גופי היישום המוכרים, ואתם אומרים, למה אתם לא יודעים על כל הפסולת האלקטרונית בשוק? משום שאין מנגנון, והתקן יהווה המנגנון למידע על כל הפסולת האלקטרונית שקיימת בשוק. אני רק אשלים. הפעולות למיצוי פוטנציאל האיסוף מהמגזר הביתי הן קביעת יעדים לאיסוף מהמגזר הביתי החל משנת 2025, זה כבר נכנס לתוקף בתקופת ההכרה השלישית. הדיווחים על זה הם תמיד חצי שנה לאחר סיום השנה, ולכן עוד אין לנו מידע להגיד על ההצלחה של גופי היישום המוכרים בעמידה באיסוף מהמגזר הביתי, אבל זה כבר נכנס לתוקף והשנה זה כבר יהיה 21%. צורך במנגנון תיאום בין הכנסות להוצאות גופי היישום המוכרים, וזה גם רוני הסביר היטב, וזה נכנס גם לתיקון עקיף במסגרת חוק האריזות שפרסמנו להערות הציבור. הכנסנו שם גם מנגנון בתיקון עקיף לחוק פסולת אלקטרונית, ואנחנו מאוד נשמח גם לתמיכה של הוועדה בקידום התיקון שהצענו לחוק האריזות. ועידוד המעורבות והגברת מודעות הציבור – דיברנו על הצורך להגדיל את ההסברה המקומית, ורוני גם דיבר על זה. ואני אוסיף שגם המשרד בשנת 2026 שם לו ליעד להגביר את ההפרדה במקור, לקחת בעלות על המסרים לציבור בעניין הפרדה במקור, וזו גם פעילות שאנחנו מתכוונים לבצע בנוגע לפסולת אלקטרונית ולא בלבד. נתונים נוספים על יישום החוק – התקשרות עם יצרנים ויבואנים: אנחנו נמצאים ב-4% עלייה לעומת שנת 2023. מגמת עלייה קטנה, אבל מבורכת. זה אומר שאנחנו כבר בכיוון הלאה לצאת מהמשבר שהיינו בו עם תחילת תקופת ההכרה. התקשרות עם רשויות מקומיות: ביחס לשנת 2023, יש לנו עדיין 21 רשויות שלא התקשרו. יש לנו כמובן את הפילוח של הרשויות. ואנחנו רוצים להגיע למצב שכל הרשויות בישראל קשורות עם גופי יישום מוכרים. אני כן אתייחס לקושי להטיל עיצומים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, אני רוצה קודם להתייחס לפער בכמות הרשויות שלא קשורות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על 80 רשויות אנחנו מדברים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> רשויות מקומיות שלא קשורות עם תאגידי מיחזור. ואני רוצה להתייחס לפער שנראה באמת משמעותי. בשנת 2024, עם תנאי ההכרה החדשים, הכרנו לתקופת הכרה חדשה, החלטנו לא להכיר בתאגיד מחזור שפעל באותה העת, תאגיד אקומיוניטי, בגלל שהוא לא עמד בציפיות שלנו ובתנאי ההכרה כפי שאנחנו הגדרנו אותם. הכרנו בתאגיד חדש, ת.מ.י, וכל הלקוחות של אקומיוניטי היו צריכים לעבור מתאגיד לתאגיד. זה יצר פער, ובגלל הקושי הזה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת אומרת, אתה אומר שעד 2024 המספרים היו גבוהים יותר? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> היו יותר גבוהים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בכמה? אתה יכול להגיד? 80 רשויות היום בחוץ, כמעט שליש. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> יש ירידה, 21 רשויות. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא כולן, אבל לא 80 רשויות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> שנה וחצי מאז ההכרה, אני מזכירה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> בסדר, שנה קשה, לכולנו, גם לרשויות המקומיות. נוצר פער. אף פעם במדינת ישראל לא קרה מקרה, בכל שנות אחריות יצרן, שלא חידשנו הכרה לגוף. דרך אגב, אני לא מכיר הרבה מקרים בעולם שהרגולטור למעשה לא הכיר בתאגיד מחזור לתקופה נוספת, אפרופו אכיפה ועמידה על ההוראות. נוצר פער, לרשויות המקומיות היה פער התקשרותי בעניין הזה. לתאגיד החדש היה גם פער, ולתקופת ההכרה הבאה אנחנו מקווים שכולם יעמדו ולא נצטרך להחליף תאגידים עוד פעם, אבל אולי נוסיף עוד תאגיד ונלמד גם איך עושים את תקופות החפיפה האלה יותר טוב. אנחנו משתפרים מפעם לפעם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ובסוף איך תומכים בהם עם התקן של Cenelec. בסוף המדינה חייבת לעודד את גופי היישום. באמת, אתם חייבים לעודד, כי זה יזרוק אותם למים העמוקים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> את צודקת לגמרי. תקן ה-Cenelec הוא צומת דרכים מאוד משמעותית ביישום החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חגית, אני פספסתי משהו לגבי ההתקשרות עם יצרנים ויבואנים. אמרתם שכרגע יש 606 מתוך כמה? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> שוב, זו שאלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הם לא יודעים. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אנחנו מעריכים שיש לנו כ-20% שלא קשורים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מהגדולים? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, בכלל, בסך הכול. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אנחנו מעריכים שהגדולים קשורים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> תמיד זה מהקטנים, גם באריזות וגם בזה. הגדולים כולם קשורים, ולכן גם רוב הכמות קשורה עם התאגידים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. מנהל המכס, אני כן רוצה התייחסות שלכם, בבקשה. << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> בוקר טוב. איריס סעדון, אני מנהלת מחלקת סיווג במכס וחוקיות היבוא. אני רוצה להתייחס למה שנאמר כאן לגבי פרטי המכס. כן יש פרט מכס ייעודי ומיוחד לפסולת אלקטרונית, והוא מפוצל בתוכו לכל מיני סוגים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> זה עוד לא פסולת כשזה מגיע, לשמחתנו, ברוב המקרים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל היעד של החוק נגזר מהמשקל, לא מהפסולת. אתם צריכים לדעת מה המשקל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צריך לדעת מה המשקל. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> שמו פסולת אלקטרונית, לא מייבאים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא משנה איך אתה מכנה אותו, מה המשקל שלו כדי לדעת אחר כך. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בסדר, כדי לגזור אתה צריך את ה-100%. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אלעד, יש לה הבחנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בואו ניתן לה לדבר פשוט. << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> יש לנו מספרי פריט גם למוצרים אלקטרוניים, וכמובן שצריך לדעת על אילו מוצרים אתם רוצים מידע ואפשר לספק אותו, ויש לנו גם סיווג של פסולת אלקטרונית כדי באמת לעקוב אחרי הייבוא של הפסולת עצמה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מייבאים פסולת אלקטרונית? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> יש ייבוא קצת, כן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ואתם יכולים להעביר להם את זה? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> כן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הם ביקשו את זה מכם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה? מי מייבא לפה פסולת? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> יש יבואנים שמייבאים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מביאים לפה פסולת? מה הם עושים עם זה? לשם שרפה? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> יכול להיות שלהשמדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לנו מספיק זבל בשביל עצמנו. << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> פסולת אלקטרונית, אם היא מעופרת או קדמיום או עוד משהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשביל המתכות? מה עם הפירוק? זו תעשייה? אתה מהנהן שם, רק מי כבודו? << אורח >> דן הלמן: << אורח >> מנכ"ל תאגיד מ.א.י. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, תכף נשמע אתכם, זה מעניין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו סוגיה קריטית. דרך אגב, אני גם יודעת מהמכס, אולי תגידי את אם זה נכון, שגם בקבוקי פיקדון ריקים נכנסים בכיוון ההפוך, זה נכון? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> את זה לא בדקתי, אין לי פה את הנתון הזה. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> אם תרצה הבהרה רק בנקודה, אני אוכל לתת הבהרה קלה על העניין. ניר קנטור, התאחדות התעשיינים. הייבוא לעתים נועד למפעלים שבהם הקפסיטי הוא לא מאוד גבוה, ומדובר על צורך כמו עופרת, אפרופו, הקורנס לדוגמה שמייבא אותם, כדי שיהיה לו קפסיטי, אחרת אין לו כדאיות אפילו לעבוד בשביל השוק המקומי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, לכן אני אומר, אם התהליך הוא מבוקר - - - << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> זה מבוקר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך לשאול את המשרד להגנת הסביבה אם יש איזשהו פיקוח גם על הכניסה של הפסולת. זה מקל על העמידה ביעדים גם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסופו של דבר יש פה איזה אי-חיבור בין המכס למשרד להגנת הסביבה. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> רגע, בואו נשים דברים על דיוקם. פסולת אלקטרונית, אם היא נכנסת, כשהיא נכנסת, היא לא אמורה להיכנס לפי אמנת בזל, והיא לא חלק מהיעדים, היא לא נספרת לצורך היעדים בישראל, היא לא קשורה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל היא מטופלת בגופי היישום והם יכולים להיכנס. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> היא לא מטופלת על ידי גופי היישום המוכרים, היא לא קשורה ליישום של החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב, אבל בואו נלך רגע צעד אחד אחורה למידע שחסר ולא מגיע אליכם ולא אמור להגיע מגופי היישום, אלא אמור להגיע דרך המכס. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> ואלו המוצרים האלקטרוניים, לא הפסולת האלקטרונית, אלא המוצרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא משנה איך נקרא לזה, אם זה נכנס כפסולת או כמוצר, בסוף זה - - - << אורח >> חגית נובו: << אורח >> זה כן משנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל עושים הפרדה במכס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני כן הייתי רוצה לשמוע שהמשרד להגנת הסביבה מודע לזה שנכנסת פסולת אלקטרונית והוא יודע לפקח מול המפעלים שמטפלים בזה. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> - - - מאמנת בזל מ-1 בינואר 2025. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> משרד הכלכלה מאשר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בפיקוח של משרד הכלכלה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> מה שנכנס כחוק, משרד הכלכלה מאשר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ומפקח? אתה המפקח. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> הוא מפקח. הוא נותן אישור ייבוא גם אישור ייצוא. ואגף חומרים מסוכנים אצלנו, הממונה על אמנת בזל מקבל לחוות דעת כל ייבוא וייצוא של פסולת ממדינת ישראל. זה לא האירוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה לא האירוע, אנחנו מדברים על המוצרים האלקטרוניים שחידדתם. לא מדובר באמת בפסולת, המשקל גם לא נגזר מהפסולת, אלא המשקל הוא של המשקל המוצרי, והיא אומרת, להבנתי, שיש להם את המידע הזה והיא יכולה להעביר אותו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הם עושים את הסיווג הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פריט המכס הוא כללי או שהוא מפולח? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> לא, יש לו פילוחים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם יודעים להעביר את המידע הזה למשרד? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> אנחנו צריכים להבין בדיוק איזה מידע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מניח שאתם תשבו. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> אם אני יכול להתייחס, בבקשה. דבר ראשון, מבחינת הייבוא של הפסולת, אנחנו שאלנו את השאלה הזאת את מנהל המכס, אני רק רוצה להגיד שהכמויות משמעותיות. ב-2022, 15 טונות, ב-2024, 17 טונות, אבל ב-2023, ואנחנו בדקנו את זה מול מנהל המכס כמה פעמים, יש יותר מ-4,000 טונות של פסולת אלקטרונית שיובאו לפי סעיף 85.49, לפי הנתונים שקיבלנו, אנחנו לא הצלחנו להבין. אלה כמויות משמעותיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 85.49? << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> זה הסעיף של הפסולת האלקטרונית. פרק 85 בספר פריטי המכס הוא הפרק שמדבר על ציוד אלקטרוני, בתוכו יש את 85.49, שזה פסולת אלקטרונית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וכמה נכנס בטונות, פסולת אלקטרונית? << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> בשנת 2023 ספציפית יש 4,469 טונות. אני חייב להגיד שזה אאוטלייר מאוד מאוד שונה מהשנים האחרונות שיש לגביהן מידע, לכן אנחנו בדקנו את זה חזור ושוב מול מנהל המכס, ואנחנו לא מצליחים למצוא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם מכירים במשרד שהמספרים האלה נכנסים לפה? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> של מוצרים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> של פסולת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, מוצרים, זה מה שהוא מדבר. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> מה שמוגדר כפסולת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, רוני אומר פסולת פר אקסלנס, לא מוצר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אתה מדבר על מה שעובר דרך משרד הכלכלה באישור? << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> אני מדבר על פסולת אלקטרונית שיובאה לישראל בשנת 2023. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל מה שהם מסבירים, זה לא החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא קשור, לא משנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא החוק, אבל אנחנו רגע פותחים סוגריים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו בתוך הסוגריים. אבל אלעד, אתם יודעים לשבת עם המכס, לעשות סנכרון על המידע? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> כן, אנחנו נשב עם המכס ונעשה סנכרון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני אציין שוב שישבנו עם ראש מנהל המכס בזמנו, נדרשנו להרבה מאוד פעולות, להיות רשות מוסמכת לקבלת מידע או משהו כזה, אני לא זוכר. יש פה תהליך שלא הסתיים, ואנחנו שמחים מאוד על זה, ואנחנו נעדכן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם יש צורך, הוועדה תעזור ותסייע. בישיבות שלאחר מכן. << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> המכס מחויב על סודיות, וכדי לקבל נתונים מהמכס פשוט יש איזשהו תהליך ואיזושהי ועדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, זה תהליך, אני מניח, בתוך המשרד, זה לא בחקיקה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כלומר, בפריטי המכס של המוצרים האלקטרוניים יש גם פילוח לפי סוגי המוצרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סוגי המוצרים, בדיוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ויש גם הערכת משקל? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מתאר לעצמי שיש. << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> יש הערכת משקל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם הערכת משקל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש מסד נתונים הרבה יותר מוצלח ממה שקורה כרגע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות מסד נתונים. ודרך אגב, מתוך ההבנה של סוגי המוצרים גם אפשר לעשות אקסטרפולציה לאורך המדף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה יוצר אפילו את הדבר המשמעותי ביותר, זה יוצר ודאות לשוק, ואז השחקנים המסחריים ידעו כמה משתלם להם ואיך הם מייצרים תמריץ כלכלי כדי להתחיל לשנע את השוק הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, ולכן חשוב גם לעשות איזושהי הערכה, ואולי אנחנו נשאל אותך, לגבי המוצרים האלקטרוניים ב-150 דולר. זאת אומרת, האם כשמביאים מעלי אקספרס, לא יודעת, מחשב ב-150 דולר, האם אפשר לפלח נתונים מתוך המכס, מה הגיע בחבילה, אם זה מוצר אלקטרוני או בגדים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מניח שאמורים להיות אילו שהם נתונים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם האם אפשר לקבל איזשהו דיווח סביב ההרחבה הצפויה. זה הולך להיות אירוע מטורף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה הולך להיות אירוע משמעותי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מדובר על כמה מיליארדים של הכנסות שנגרעות כתוצאה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שנגרעות, בסדר, אבל המון פסולת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל לא משנה, מדובר פה על כסף גדול, זו כמות גדולה מאוד של חבילות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דרך אגב, יש לכם בקרה? איך עובד התהליך הזה? או שמה שמוצהר מהיבואן זה מה שאתם? << אורח >> איריס סעדון: << אורח >> זה מה שמוצהר בדרך כלל, אבל יש בדיקות, גם מבוצעות בדיקות, גם יש שיקופים. אבל להגיד לכם שאנחנו נדע עד לפריט האחרון? לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל לפחות לקבל מידע מה אחר כך מגיע למתקנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איזשהו אומדן כללי, כי חייבים להוסיף את זה למסד, כי זו כמות גדולה מאוד, זה לא משהו שאפשר להקל בו ראש. נשאלת השאלה איך אתם מתממשקים בעקבות השינוי הזה במכס ואיך אתם עושים איזשהו אומדן, הערכה לעוד פסולת. ודרך אגב, כמו שמישהו אמר, שאלה מוצרים אלקטרוניים שמהר מאוד יהפכו לפסולת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, חיי המדף שלהם יחסית קצרים. עמיחי, אתה תרצה להתייחס מה קורה אצלכם גם ביהודה ושומרון? ואחר כך נעבור למ.א.י. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> רגע, אתם רוצים שנתייחס לתקן ה-Cenelec? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. לא סיימתם את המצגת פשוט. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> רק נשלים לגבי המורכבות בנושא המחזור המוכר. בחינת הדיווחים על הטיפול בפסולת אלקטרונית וביקורות שבוצעו באתרים העלו לאורך השנים כי לא כל אתרי הטיפול עומדים בדרישות החוק לתשתיות ובתנאים שניתנו להם ברישיון העסק. יש לכם פה שתי דוגמאות. התמונה למטה היא של מפעל אלקטרו למחזור בשדרות, המפעל היחיד שמורשה היום לטיפול במקררים. והתמונה למעלה, מפאת צנעת הפרט לא נגיד איפה היא צולמה, אבל אפשר לראות שם את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה צנעת הפרט? זה זיהום שהציבור צריך לדעת איפה הוא קורה, ליד הבית שלו. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> בסדר, אבל זה תהליך שכאשר משלימים עיצום, אנחנו- - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> חיסיון ראיות נקרא לזה. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אפשר לראות שם, החומר הצהוב זה חומר הבידוד של מקררים שמכיל כמובן גם גזים והוא מפוזר שם באופן בלתי חוקי. והיה פה תהליך ממושך של הכוונת השוק להסדרה, לקבלת תנאים ברישיון העסק מהמשרד להגנת הסביבה ולקראת הטמעת תקן ה-Cenelec. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איך מתמודדים עם האתרים האלה, של - - - ? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> תכף אני אראה את לוחות הזמנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בארץ? זה בתוך תחומי הקו הירוק? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> כן. המטרה היא שהחל משנת 2027 מתקן לא יקלוט בישראל פסולת אלקטרונית אם אין לו את תקן ה-Cenelec, ותכף אני אסביר איך תקן ה-Cenelec מסייע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המשק ערוך לזה? זאת אומרת, המפעלים שכן עומדים. תכף נשמע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת מתי הייתה ההצהרה שמתחברים לתקן הזה, אבל התקן נכנס לתוקף ב - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יכנס בשנה הבאה אמרתם. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> הוא נכנס עכשיו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו הוא נכנס, ב-2026, ונתנו עוד גרייס של שנה, למה לא? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> לא, לא נתנו גרייס. כל אתר שמשנה כרגע רישיון עסק, מטבע הדברים, הוא תהליך מתגלגל. כל אתר שפונה עכשיו לתיקון הרישיון שלו, לרישיון חדש, וכן הלאה, אנחנו יכולים לתת לו את התנאים החדשים ואת החובה לעמוד בתקן ה-Cenelec. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ועשיתם את זה גם באלה של השנה שעברה ולפני שנתיים? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> לא, התהליך ההדרגתי התחיל ב-2025, ובמהלך 2026 אנחנו נעשה מבצע רוחבי בשביל ליישר קו עם כל השוק, כך שהחל מ-1 בינואר 2027 לא תאושר קבלה של פסולת אלקטרונית באתרים שלא עומדים בתקן. השלכות על גופי היישום המוכרים של התהליך הזה של ההסדרה של הפעילות של מתקני הטיפול הן חשש לאי-עמידה ביעדי המחזור המוכר, וכמובן חשיפה לעיצומים גבוהים מאוד. ההחלטה האופרטיבית הייתה לאחר בחינה של כל ההיבטים של החוק. המטרה היא כמובן לא לייצר עיצומים, המטרה היא להביא לטיפול נאות של הפסולת, לאסוף את הפסולת בכמויות הנדרשות ולהביא לטיפול נאות של הפסולת. ולכן אנחנו נכנסנו פה לתהליך ממושך של הסדרת השוק, וזה גם בסוף מה שגרם לנו להימנע כרגע מלפרסם את הדוחות, משום שלא ידענו עוד להגיד בכמה מהפסולת אנחנו נכיר כפסולת ממוחזרת. וכמו שאלעד אמר, אנחנו פשוט נשלח את זה עם מסקנות הביניים שלנו. חיוב תקן ה-Cenelec – יתרונות: מדובר בסטנדרט חיצוני שנקבע ומתעדכן בהתאם להנחיות הדירקטיבה. כלומר, אם הדירקטיבה משתנה, גם התקן מתעדכן בהתאם. הוא בוחן את רצף הפעולות והגורמים. בפסולת אלקטרונית, בשונה ממחזור של חומרים אחרים, לרוב לא מדובר במפעל מחזור בודד. יש מפעל אחד שמקבל ויש מפעלים אחרי זה שממשיכים לקבל את זה, כי יש איזושהי רמה של התמחות. למשל, כרטיסים אלקטרוניים דורשים התמחות בשביל לדעת לחלץ מהם את שלל המתכות היקרות שנמצאות בהם, שהם חומרים קריטיים. והכול בדגש על הסרת מזהמים ומיצוי פוטנציאל חומרי הגלם. במה זה יעזור לנו? קודם כול, זה מחייב רישום, תיעוד ודיווח של מאזן המסה לאורך כל שרשרת הטיפול, כולל גם מעבר לקבלני משנה. זאת אומרת, המפעל, מתקן הטיפול שצריך את תקן ה-Cenelec, לא ייבחן רק על הטיפול שנעשה באותו מתקן, הוא ייבחן על הטיפול שנעשה במתקני ההמשך. וזה הייחוד של התקן, שהוא תקן שעוקב אחר מאזן המסה. הוא מותנה בבקרה ואישור של מבקר חיצוני מוסמך. יש מוסד באירופה שמסמיך, יש כבר אנשים בארץ שקיבלו גם את ההסמכה, והם אלו שייתנו אישור על עמידה בתקן או אי-עמידה. וכמובן שהוא גם מגביל ייצוא לא מוסדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אולי הערה, מאחר וזה נכנס רק עכשיו, כדאי לכם לאסוף כבר נתונים לגבי היישום של התקן הזה גם במדינות אחרות של ה-OECD, שהוא גם נתקל בקשיים. זאת אומרת, בשביל ההגינות אנחנו נאמר שגם שם הרף הוא גבוה. אבל זה גם חלק מהעניין שלכם, זה ללמוד גם ממחקר משווה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> גם משווה, וגם הדרכות והסמכות אנחנו כבר עושים. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> כן, אפילו עובדת המשרד, לבנת, שנוכחת פה, גם עברה בעצמה את ההסמכה כדי ללמוד מקרוב איך זה נעשה באירופה. הפעולות המבוצעות לשיפור יישום החוק: החל משנת 2027 לא יוכר מחזור במתקנים שאינם מאושרים לפי תקן ה-Cenelec. החל משנת 2025, דרישה לעמידה ביעד איסוף מהמגזר הביתי. עדכנתי על זה קודם לכן. הרחבת דרישות הפרסום וההסברה לציבור. גם על זה הרחבנו. בתוך שישה חודשים ממועד ההתקשרות עם הרשות המקומית יש חובה להשלים פריסת תשתיות איסוף מהציבור, וזה בשביל להגיע למצב שאנחנו משלימים את הפריסה ואת התשתית, כי אנחנו מבינים את הקשר ההדוק בין נגישות לבין שיתוף הפעולה של הציבור. מתקני הטיפול בפסולת אלקטרונית – כמובן שגם עליהם יש את החובה לעמוד בתקן ה-Cenelec. שימו לב, זו חובה דואלית. היצרנים והיבואנים וגופי היישום המוכרים בשמם יודעים שלא נכיר להם בפסולת שהגיעה למתקנים שלא עומדים בתקן ה-Cenelec. זו גם חובה שתהיה ברישיון העסק של מתקני הטיפול, אבל אנחנו גם מחייבים אותה באמצעות גופי היישום המוכרים ומהדקים את הלולאה על האופן שבו מטפלים בפסולת אלקטרונית בישראל. אנחנו נגביר את האכיפה על המתקנים שפועלים ללא רישיון או ללא התנאים ההכרחיים בהתאם לחוק, זו פעולה שגם כבר התחילה בשנת 2025. ובאופן כללי, אנחנו עובדים כרגע, בשנה וחצי האחרונות, ביתר שאת, להסדיר את האיסוף הבטוח של סוללות ליתיום. אם תרצו, יש לי גם שקופית על זה בסוף, אבל זה לא חייב להיות חלק מהמצגת. ובשנת 2026 תתבצע אכיפה על יצרנים, יבואנים ומשווקים שאינם קשורים עם גוף היישום המוכר. זו הודעה שכבר הודענו לשוק קודם לכן, ללא תלות בדיון החשוב הזה. אלה הפעולות שאמורות להתבצע בטווח המיידי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאלה. לפני שלושה שקפים, לגבי המשווקים, שגופי היישום קשורים עם 500 משווקים, פה אתם כן יודעים להגיד מתוך כמה? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> לא. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> שוב, מספרית אני לא יודע להגיד בדיוק, אבל הגדולים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה אומר שהגדולים מחוברים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> רשתות השיווק הגדולות של המוצרים האלקטרוניים, ויתקנו אותי גופי היישום, זה בפארטו, זה בשוליים. החנות שמוכרת טרנזיסטור, במכולת, אולי אליה אנחנו לא מגיעים. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אנחנו מנהלים רישום בהתאם לתלונות ציבור שמתקבלות. כשמתקבלת תלונה, ומתקבלות במשרד מעת לעת תלונות על משווק שלא נותן את השירות, יש לנו רשימה, ועל פי רשימה זו אנחנו מתכוונים לאכוף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אני חושבת שכדאי בכל זאת לנסות גם לגבי איך מגדילים, צריך לחשוב איך אתם עושים את זה ולהגדיל. ולגבי ה-1.6 שקל, לגבי ההסברה שגופי היישום מחויבים, זה יותר מבעבר? זה פחות מבעבר? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> זה יותר מבעבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הרי ראינו שיש בעיה בהנגשת המידע. אחת, גופי היישום, אני מניחה שהם עומדים בדרישה הזאת, אבל מסתבר שזה לא מספיק, והאם אתם עושים משהו בתקציבים שלכם להגברת המודעות, וכמה תקציב משוריין לשנת 2026 בעניין? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ובנוסף, מה הייתה האכיפה? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> עשינו קמפיין שלנו, יזום, ממשלתי, גם בשנה שעברה. השנה כבר היו קמפיינים, מי שצופה באח הגדול ומי שצופה בטלוויזיה אחרת, בקיצור, במקומות המרכזיים ביותר. ולהגיד לכם על אפקטיביות, אנחנו נצטרך לחקור את זה. אולי יותר בטיקטוק, אני לא יודע איפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איפה שלא הייתה התקשרות, עשיתם אכיפה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה גם אתם וגם הם, זה לא רק הם. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> לא, האחריות בראש ובראשונה היא שלנו. כשיש גופי יישום מוכרים, האחריות משורשרת, והם גובים את התקציבים מהיצרנים והיבואנים כדי לעשות את זה, וחובתנו לפקח שהם עושים את זה, והם מדווחים והם עושים. ואת אומרת שהסקר מדבר בעד עצמו, אני לא מתווכח, אבל הפעילות נעשית. כמה היא אפקטיבית וזה, אולי תוכלו אתם להגיד אחרי המחקרים שאתם עושים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו כבר נשאל אותם, אבל תגיד לגבי האכיפה, אם תוכל לדייק את זה שוב פעם, אלעד. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אני אתייחס לאכיפה. אכיפה על הרשויות המקומיות היא משהו שהמשרד מבצע, אבל הוא מבצע אותה בזהירות הנדרשת, כי מדובר בכפל נזק גם לציבור. בסוף יש ציבור שלא מקבל פה שירות לאיסוף ולמחזור, ואז זה להטיל עיצום על הרשות המקומית. זאת אומרת, ראשית אנחנו מנסים להסדיר את זה עם הרשות המקומית, ויש לנו גם כלים נוספים, למשל, להתנות מימוש של קולות קוראים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אבל אכיפה לא תמיד צריכה להיות במקלות, היא יכולה גם לבוא ולזהות את הבעייתיות בתוך הרשות ולמה אין איסוף או הסברה. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים, זו הסדרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכוון דווקא לגזרים לאותה רשות כדי לעודד. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> לגמרי. למשל, עכשיו יש קול קורא למרכזי מחזור שמעניין רשויות מקומיות רבות, ואנחנו מתנים את התשלום של המשרד בהתקשרות עם גופי היישום המוכרים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני אגיד עוד מילה אחת לגבי תמיכות ועזרת המדינה. המדינה השקיעה בשנה האחרונה מעל 400 מיליון שקלים בתעשיית המחזור בכלל ביחד עם הרשות להשקעות הון, דבר שלא היה אף פעם. 400, שזה משקף מיליארד וחצי, כי זה לא 100%. יש פה תנופת פיתוח, אני לא יכול להגיד, כי עוד לא פרסמנו לזוכים, מתוך זה יש מספר לא מבוטל של מפעלי מחזור פסולת אלקטרונית שיזכו לתמיכת המדינה לשדרוג ולהקמה ולעלות ברמה ובכמויות, כך שיש פה גם סיוע מכספי - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, מעניינת החלוקה בין תחנות - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו נפרסם כשנפרסם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה הנוספת היא לא רק על הרשויות, אלא גם על המתקנים, על היצרנים. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אכיפה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> יש אכיפה. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> על היצרנים או היבואנים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מניח שאין יותר מדי יצרני אלקטרוניקה בישראל. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> יש לנו כרגע מידע על יצרנים ויבואנים שאינם קשורים לגוף יישום מוכר, וכמו שאמרתי, זה חלק מפעילות האכיפה המתוכננת לשנת 2026. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל מאיפה אתם יכולים להוציא את המידע, דרך אגב, כדי לדקור אותם? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> יש לנו מידע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דרך הרשות, דרך המכס? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אנחנו יודעים מי קשור איתם. נגיד במקרה הכי בנאלי, בסדר? הלכתי בסיור שטח, אני רואה חנות שמוכרת ציוד אלקטרוני, אני מתקשר לגופי היישום, אני אומר לה, הם קשורים איתכם? אנחנו עושים את זה, דרך אגב, ברמה הזאת. מקבלים מידע, לא קשורים – מקבלים הודעה, התרעה לפני עיצום כספי. העיצומים הכספיים מאוד משמעותיים. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> הם כבר קיבלו התרעות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל מה עם מידע מהמכס לגבי היבואנים? למה - - - << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אנחנו עושים את זה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בלי סיור שטח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על זה אנחנו נעשה להם ישיבה כאן בוועדה, אם צריך. נזמין אתכם, הקפה עלינו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ולמה זה לא נעשה עד עכשיו? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> היו דיונים איתם לאורך השנים, לא פעם ולא פעמיים, ומסיבות - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> נתקלנו במחסום שאנחנו לא, ניקח את האחריות על עצמנו, לא עברנו, אבל אני שמח בזה, ונפתור את הבעיה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אני לא מדברת על כל המכס, אני שואלת למה אכיפה לא נעשתה עד עכשיו, מה היו הפערים? כלומר, אמרתם - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> נעשתה, בטח שכן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, כי אתם אומרים, ב-2026 - - - << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> גם ב-2026 יש, אני לא זוכר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אם כך, מה השינוי? מה השינוי שאתם הולכים לעשות? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אני יכולה להגיד שבחמש השנים האחרונות לא נעשתה אכיפה על יצרנים ויבואנים בחוק הזה, נעשתה אכיפה משמעותית מאוד בחוקים אחרים, אבל לא בחוק הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וב-2026? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> ב-2026 מתוכננת אכיפה על יצרנים ויבואנים בחוק הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, זה מחזיר אותנו לנושא של תורת אכיפה שחסרה. << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> ומשאבים לאכיפה. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> כולל גם ביקורת עומק על הדיווחים ש - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זאת השאלה, מה היו הפערים? האם הפערים הם משאבים? << אורח >> אלעד עמיחי: << אורח >> אני אתאר גם את מסלול האכיפה המנהלית שנמצא בחוקי אחריות היצרן. זיהית אי-התקשרות או פאול מנהלי שאתה עושה, אתה צריך לשלוח התראה, אני עומד להטיל עליך עיצום ככה וככה, כמובן שזה מוכן במחלקה המקצועית, אני חותם על זה כממונה על החוק. כולם מחזירים לך תשובה עם עורך דין באורך, ואז אתה צריך לבדוק את הטענות במשך לעומק. לא מעט מגיעים לבתי המשפט, כי מה אכפת להם למשוך את זה עוד? וזה דורש המון. באמת זה נעשה, אבל אני מוכרח להגיד, שוב, לא בחוק פסולת אלקטרונית, בחוק האריזות, חוק הצמיגים, חוק הפיקדון וחוק השקיות, הוצאנו מאות התרעות ועיצומים כספיים, והגל הבא, הנה אני אומר, יהיה בחוק פסולת אלקטרונית. זה פשוט עניין של משאבים. אמרתי שכולם פה. מחלקת האכיפה, שהיא בן אדם אחד, לא נמצאת פה היום, כי היא נשארה לעבוד. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> מחזיקה את המשרד. אלה באמת המון משאבים, אבל זה חלק עיקרי, זו רגל עיקרית בתפקיד, לבצע אכיפה על כל אחת מהחוליות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ותקציבים, גם תקציבים. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> בוקר טוב לכולם. עמיחי רחמים, סגן ראש מועצת בנימין. אני רואה שאני הנציג היחידי של הרשויות המקומיות. במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פה עוד. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> מחילה, שמח לראותכם. אבל מצד שני, אני כן נציג יחידי פה של הרשויות ביו"ש, ואני גם יושב ראש איגוד הערים לאיחוד הסביבה שומרון, 16 רשויות שמאוגדות באיגוד. ראשית, אני מברך על קיום הדיון. תודה לך, יושב ראש הוועדה. תודה לך, חברת הכנסת ד"ר צרפתי הרכבי, ולכם, הממ"מ, על העבודה המאומצת וגם על הדיון החשוב. אמרתי פה בתחילה, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, הוא נמצא פעמיים בפרטים הקטנים, גם בכל מכשיר קטן, ממכונת כביסה ומסך ועד סוללת הליתיום, אבל הוא בנוסף גם נמצא בפרטים הקטנים שזה עוד פקח במחסום, עוד משאית אחת שנעצרת ושהעצירה שלה תמנע את הזיהום שיפגע לדורות באיכות הסביבה שלנו ובאיכות החיים שלנו. אני חושב, אדוני היושב ראש, שברמה הלאומית, אנחנו חייבים מענה מתכלל, והגיע הזמן והגיעה השעה, וזה צו השעה, להקים רשות לטיפול בפסולת בישראל. כמו שיש רשות לפינוי מוקשים, כמו שיש רשות חשמל או רשות מים, צריכה להיות רשות לטיפול בפסולת בישראל שתיקח את האחריות הכוללת, המתכללת, ברמה הלאומית, עם תקציבים, עם אחריות, עם סמכות, בראייה רב שנתית, עם חזון, עם בן אדם שזו משימת החיים שלו, וזו גם האחריות האישית שלו, ואת זה צריך לפרוט ליעדים, מדדים, עד הפרטים הקטנים. ברמה המעשית, ונרד עכשיו ללבל שלנו, גם ברמה המועצתית, אבל גם ברמות של הפעילות בשטח. תראו, המשמעות של פסולת אלקטרונית היא זיהום כפול – פעם אחת זה המכשיר עצמו שמגיע ומתפרק בשטח, בין אם זה מקום מוסדר או לא מוסדר, ומשאיר זיהום ופסולת לשנים רבות. הפעם השנייה היא כמובן הרבה פעמים ולא אחת, בשריפה של אותה פסולת על מנת להוציא את המתכות, ואז זה גם הופך להיות זיהום של איכות סביבה, איכות חיים, שפשוט משפיע על אלפי, עשרות אלפי ומאות אלפי תושבים במדינת ישראל, ועל כך נעשו פה כבר דיונים רבים. אבל צריך להבין, הפסולת הזאת היא פסולת מסרטנת ברמות הכי גבוהות שיש. ולכן, אופרטיבית, מה צריך לעשות? דיברתם פה על הרשויות המקומיות, אני רוצה לדבר על הרשויות המקומיות ביו"ש. אני רוצה לספר שהיום בבוקר הבן שלי הלך לצו ראשון, בשעה טובה, נאחל לו שיהיה לו בהצלחה. הוא אזרח שומר חוק, אבל מצד שני החוק לא שומר עליו. אין חוק ביו"ש. אדוני היושב ראש, אין חוק פסולת אלקטרונית ביו"ש, הוא לא הוחל. אם לא חל החוק, איך נאכוף את החוק, ואיך בכלל נממש את החוק? ויש פה פער כפול. פעם אחת התאגידים לא מחויבים לפעול ביהודה ושומרון, תאגידי הפינוי לא מחויבים לפעול ביו"ש. אם כך, איך נצפה שיהיה פינוי של פסולת ביו"ש? גם מהרשויות הישראליות. והדבר השני, בסוף, גם אנחנו כרשויות, אני אומר את זה בצער, לא מאוגדות, כי אף אחד לא מחייב אותנו, וגם אם היינו רוצים, לא היה מי שיבוא, הם לא מוכנים להתקשר איתנו. יש היום 25 רשויות ביו"ש מתוך אותן 70 או 80 שאינן מאוגדות שאין להן התקשרות עם תאגיד שיבוא ויפנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הרשויות המקומיות ביו"ש לא - - - << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> לא חל עליהן החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא מחויבות בחקיקה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא מתקשרות עם גופי היישום, ובפועל, מעבר לזליגה לתוך השטחים, גם בתוך הרשויות המקומיות - - - << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> גם אצלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דרך אגב, מי אמור להחיל את החוק הזה? << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> מי שאמור לעשות את זה, לאכוף את החוק הזה, זה או בצו אלוף או בהחלת חקיקה במסגרת המשרד להגנת הסביבה, יחד עם השר במשרד הביטחון, ששניהם צריכים לפעול לזה ב-2026. אנחנו דרשנו שזה יקרה במסגרת 592, הדבר הזה חייב לקרות בשנת 2026. זה יכול לקרות אך ורק כרגע - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בצו אלוף? << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> יועמ"ש שר הביטחון שצריך לקדם את זה יחד עם - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הרי עכשיו מכינים צו אלוף על הנושא של השריפות, האם זה מוכל בפנים? אולי צריך לשאול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא יודע, מעניין לשמוע תכף את הנציגים. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> הדבר הזה חייב להיכנס ל-2026. שני המשרדים מכירים את הדבר הזה, ואני מקווה שהנושא הזה יתועדף. בלי זה, באמת, אנחנו ביו"ש לא נתקדם לשום מקום. ופה חשובה מאוד הדחיפה והפיקוח של הוועדה הזאת, ואני מברך על הסוגיה הזו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אחד הדברים שהיו מדהימים זה שאנחנו יודעים שזולגת יותר פסולת אלקטרונית פנימה, אבל פחות משאיות נתפסות. ושוב, דיברנו על זה גם בסוגיות של השריפות וזיהום האוויר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אותו פלונטר. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> עוד שלוש נקודות אחרונות. פקחי איגוד ערים, אני חושב שצריך להוסיף עוד פקחים לאיגודים, ולא בגלל שאני באיגוד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שבאחד הדיונים דיברו על תוספת של - - - << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> פקחים ליחידת דוד. זה סבבה, זה מעולה, זה בשערים, במחסומים, אבל בתוך השטח יש לי שני פקחים על כל שומרון. מה הם יכולים להספיק לעשות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> חלק על התעשייתי, חלק על הביתי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא אמרו מספרים, אבל אמרו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שדיברו על כ-30 פקחים ביהודה ושומרון. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> זה באיכות הסביבה, אני מדבר על איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 30 זה בכל הארץ. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, דיברו על 30 פקחים ליהודה ושומרון. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> זה במשרד להגנת הסביבה או במנהל האזרחי. << אורח >> מאור קריאף: << אורח >> אלה 30 פקחים של יחידת הפיקוח, זה מה שהופיע בתוכנית. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> נכון. אני מדבר על איגודי ערים, שאני מתוקצב בסוף על ידי המדינה ועל ידי הרשויות, יש לי שני פקחים לכל שומרון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כדאי לשמוע את משרד האוצר, איך ההיערכות לכוח האדם. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> גם היכולת שלי לעשות אכיפה על הצד הישראלי היא נמוכה מאוד. סוגיית הכסף – אני חושב שחייבים להכניס פה שחקנים שירוויחו הרבה כסף. שירוויחו, שרק ייהנו מהדבר הזה, וימחזרו לנו את כל הפסולת האלקטרונית. כמובן שזה על בסיס הוודאות שדיברת עליה, שאם לא תהיה החלת חוק ולא תהיה אכיפה, לא בהכרח יגיע המחזור לאן שהוא צריך, ובסוף אנשים ירוויחו פחות. צריך לדאוג שאנשים ירוויחו, לתת לשוק לנצח, לשוק להרוויח. ומי שיעשה זאת, יזם שיעשה זאת, ירוויח, שירוויח טוב, ויעזור לנו לשמור על הסביבה. ונקודה אחת טובה בכל זאת שנסיים בה, סוגיית האכיפה. בשעה טובה, שר הביטחון נתן את הצו, קידם, אישר את הצו על החרמת משאיות פסולת. אנחנו מצפים לתוצאות בדבר הזה, רוצים לראות תוצאות, התושבים שלנו מצפים לזה. מילה אחרונה. הבור ריק, אין בו מים, נאמר על הבור שנזרק אליו יוסף. ידוע, רש"י אומר, בור שמים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו. במקום שלא יהיה מחזור ולא יהיו דברים טובים, יהיה זיהום ותהיה פסולת לדורות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה אומר, בבור שלך יש מחשבים ושקיות זבל. << אורח >> עמיתי רחמים: << אורח >> אני מברך על הדיון הזה, אני מקווה שיהיו פה תוצאות אופרטיביות, ובעיקר חקיקה, חקיקה, חקיקה ביו"ש. תודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, צו האלוף שנחתם ייעל את התפיסה של המשאיות האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו תכף נשאל את החברים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יחלטו משאיות שנושאות פסולת אלקטרונית גם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יקחו אותן למיחזור. דן הלמן, בבקשה. אחר כך נשמע את ההתייחסות שלכם. << אורח >> דן הלמן: << אורח >> תודה, היושב ראש. תודה, חברת הכנסת מטי צרפתי, על הדיון החשוב הזה. דן הלמן, אני מייצג את תאגיד מ.א.י, אחד הבעלים. אנחנו משרתים מעל ל-100 רשויות, מעל ל-6.1 מיליון תושבים, כשנוספו אלינו מעל מיליון תושבים לקבל שירות מאיתנו במהלך 2025-סוף 2024. בסך הכול, בסוגיית ההסברה, כפי ששמענו, יצרנו קמפיינים מאוד משמעותיים להסברה ל-4.5 מיליון תושבים בערך. ודרך אגב, אני שמח, כי 40% מודעים זה כנראה 4.5 מיליון שלנו שקיבלו את ההסברה הזאת, כנראה שזה עובד לא רע. בערך 400 ומשהו משווקים חתומים עם מ.א.י ומקבלים שירות של איסוף. יחד עם זאת, אנחנו משרתים יבואנים בהיקף מכירות של קצת פחות מ-50% מאלה שחתומים. השמיכה שלנו קצרה, ואנחנו עושים את מירב המאמצים. אני רוצה להתייחס, ברשותך, היושב ראש, לשתי נקודות מהותיות מהמון דברים שנאמרו פה. אחת, סוגיית ה-150 דולר. אני חושב שאין צורך להמציא את הגלגל, הבעיות שלנו דומות לבעיות של אירופה. מדינות מובילות באירופה כמו גרמניה וצרפת פתרו את זה בזה שהן החילו את החוק על החברות, המשווקים האינטרנטיים הגדולים: eBay, עלי אקספרס וכדומה, והחילו עליהם. אתם תיכנסו בכובע היבואן, אתם מכירים את היצרנים שמביאים לציבור, אי אפשר לרדוף אחרי אחד ואחד, אתם תהיו כמו המסלקה שגובה. ואז, ברגע שאתה תופס את eBay ותופס את כל החברים האלה, תפסת את החלק הארי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> החלק המשמעותי. << אורח >> דן הלמן: << אורח >> בדיוק. לא צריך להמציא את הגלגל. זה כבר נעשה באירופה, מה שטוב לאירופה טוב לישראל, יש החלטת ממשלה כזאת, אין סיבה שלא לעשות את זה. ולסוגיה השנייה, לסוללות הליתיום של הרכבים, אני רוצה לסבר את האוזן כמה המצב הוא נואש ומהר. בשנת 2019 כבר נכנסו לפה אלפי רכבים חשמליים, לא נשכח רכבי פלאג-אין והיברידי. אנחנו מעריכים שבשנת 2019 הגיעו לישראל מעל 6,000 טון של סוללות ליתיום של רכבים. ב-2020 זה כבר 7,000, ב-2021 אנחנו מדברים על מעל 12,000 טון. זה מנתונים של כמות הרכבים שנכנסו לישראל, כמה יש מכל קטגוריה, פלאג-אין, היברידי וכדומה. הכול עם סוללות ליתיום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה לא מכליל בפנים קורקינטים, טרקטורונים, רק רכבים. << אורח >> דן הלמן: << אורח >> לא, רק סוללות, אני מדבר על הכמויות האדירות. משך חיים של סוללה כזאת הוא שבע-שמונה שנים. אני מדבר על 2019, 2020. אנחנו נראה מאוד מאוד בקרוב כמויות מאוד מאוד גדולות כאלה, חלקן ייזרקו בוואדיות פה, חלקן יהפכו להיות משטובות, עם כל המשתמע של הדבר הזה. אם יש לנו היום שריפות שסובלים מהן אנשי שוהם המסכנים ושאר קו התפר, מחר, כשזה רכב כזה, ועבר היושב ראש על המשמעויות של זה, זה עולם אחר. טוב תעשה הוועדה והבית הזה אם נקדם טיפול בסוגיה הזאת כמה שיותר מוקדם. אני חוזר על עצמי, אני מתנצל, אבל לא צריך להמציא את הגלגל. באירופה טופל הדבר הזה של הסוללות תחת חוק הסוללות שאצלנו מאוחד עם חוק פסולת אלקטרונית. אני חושב שצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. זה גם מייעל את סוגיית האכיפה. יש קושי במשרד להגנת הסביבה לבצע אכיפה. עוד חוק זה עוד משהו שהוא יכול לאכוף. הרחבת חוק הים זה במסגרת האכיפה של מה שמבוצע היום, ולכן אני חושב שצריך להקדים את זה לפני שאנחנו נעמוד פה בבית הזה עוד שנתיים-שלוש עם סיפורים הרבה יותר מזעזעים מזה שבשוהם קשה לנשום. אם יש עוד משהו שכבודו ירצה שאני אתייחס אליו, אני אשמח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי קצת על האתגרים של חברת יישום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני גם רוצה, אני אומר רק לגבי הסוללות של הרכבים, של הליתיום. יש הצעת חוק פרטית של סוכות בעניין הזה, אבל אני מניח שזה ייקח עוד הרבה זמן עד שזה יגיע. השאלה מה אפשר לעשות בביניים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם צריך לראות שהיא מותאמת. הנה, יש לרוני הערה. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> אני רק רוצה להזכיר שב-24 בנובמבר השרה להגנת הסביבה ציינה פה בוועדה שבכוונת המשרד להרחיב את החוק כך שהוא יחול גם על תחום הרכב, לרבות מחזור הסוללות לרכב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם על הסוללות וגם בכלל כל תעשיית הרכב. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> כל תעשיית הרכב שכרגע מוחרגת. אפשר לשאול באמת מה קורה עם זה, מה תאריך היעד לקידום התהליך הזה שדחוף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם רכבים, גם קורקינטים, שזה ממש, וגם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם רכבים עם מנועי בנזין. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> כרגע החוק חל על הקורקינטים ואופניים חשמליים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> העניין עם הרכב הוא שהוא ממש מוחרג היום בחוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במכוון הוא מוחרג, כן. גם הפאנלים. << אורח >> רוני בלנק: << אורח >> גם הפאנלים מוחרגים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם הפאנלים הסולאריים מוחרגים, וזה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> החוק של סוכות כולל גם פאנלים? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, רק - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל עדיף שזה יגיע כהצעת חוק של הממשלה, זה לא נכון לעשות את זה עקום. זו דרך המלך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. את רוצה להתייחס? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> כן, אשמח להתייחס. לגבי סוללות, סוללות הליתיום הן חלק מהחוק, באמת מוחרגות סוללות הליתיום של כלי הרכב, כמו שכל כלי הרכב מוחרג, כולל הרדיו, כולל הכבלים של כלי הרכב, כל מה שבכלי הרכב מוחרג, ואנחנו באמת מבצעים על זה בחינה. נמצאת פה ד"ר דניאלה הלר פרלשטיין, שהיא עמיתת ממשק שהגיעה לבצע בדיוק את הפוסט-דוקטורט שלה, מחקר על איך מרחיבים את החוק לנושא הזה. אני אגיד שגם מבחינת רצף העבודה שלנו עם אגף התקציבים, כרגע יש לנו מספר חוקים בקנה. יש לנו את החוק להסדרת משק הפסולת, את חוק האריזות, ואת חוק הפיקדון, כך שאנחנו לא צופים שחוק נוסף בנושא פסולת יגיע לשולחן הוועדה במהלך שנת 2026. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל איפה עומדת העבודה לגבי החקיקה הזו? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אנחנו מבצעים עכשיו עבודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> והיא תורחב גם לנושא של הפאנלים הסולאריים? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> הפאנלים הסולאריים, זה לא כזה חד-משמעי אם הם מוחרגים או לא מוחרגים מהחוק, כי יש שם איזשהו קושי. אנחנו גם על זה מבצעים עבודה, בוחנים איך אפשר. הפאנלים הם שונים קצת גם במובן של ייצור הפסולת שלהם. זאת אומרת, הפסולת של פאנלים תהיה עוד 30-40 שנה, והם לא שוק רווי. נגיד שגם מקרר משמש משק בית 20 שנה, אבל - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, כבר יש פסולת של פאנלים, זה לא נכון. יש פסולת רבה מאוד של פאנלים. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> לא טענתי שאין פסולת של פאנלים, ניסיתי להסביר שלא מדובר בשוק רווי, מדובר בשוק מוטה רגולציה. יש לנו בבת אחת כמות מאוד גדולה של פאנלים שנכנסים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אבל אני אומר, אני מניח שהשאלה הזאת הייתה לפני כמה שנים על הרכבים. היום אנחנו נמצאים עם 6,000 טון בלי חקיקה, השאלה היא האם לא להקדים תרופה למכה. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> החוק פועל במנגנון שבו היעדים נגזרים מהמכר באותה שנה. עם הפאנלים אנחנו מייצרים הכנסה מאוד גדולה בבת אחת לגופי היישום המוכרים, כי כל המכר מתבצע בשנים הנוכחיות, שזה קשור לרגולציה, גם של משרד האנרגיה, של המשרד להגנת הסביבה, אבל אני לא יכולה להבטיח מימון לעוד 30 שנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בגלל שאת לא יודעת מה יהיה. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אני מייצרת נזק ליישום של החוק ולא בהכרח מיטיבה עם הבעיה. אנחנו באמת עובדים מאוד מאוד קשה בשביל לייצר איזושהי קונסטלציה מתאימה לטיפול בפאנלים סולאריים, אבל בטווח הארוך זה גם ידרוש תיקון של החוק כדי להתאים את היעדים לנושא הזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני יכולה לשאול שאלה? אמרת שיש מספר חוקים שאתם מקדמים, אבל כרגע יש רק שלושה חוקים שאתם מתכוונים לקדם במשך השנה הזאת בגלל שיח עם האוצר. אני לא מצליחה להבין, אם אנחנו מדברים פה על משבר פסולת רציני, למה חוקים שאתם חושבים שנדרשים, תיקוני חקיקה שאתם חושבים שנדרשים כדי לטייב את התחום הזה, נתקעים בגלל - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שיקולים כלכליים. שיקולים תקציביים, אם אפשר לדייק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא הבנתי, הם אמרו שהם כן יעדכנו את החוק? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, הם אמרו שהם יקדמו רק את חוק הסדרת משק הפסולת, חוק האריזות וחוק הפיקדון, נכון? ואת השאר אתם לא צופים. << אורח >> חגית נובו: << אורח >> אנחנו כן מקדמים, אנחנו לא צופים שנשים אותם על שולחן הוועדה בשנה הזאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה לא? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בגלל האוצר. לא הבנתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל מה השיקול, כוח אדם אצלכם של לשכה משפטית, או נושא תקציבי? << אורח >> חגית נובו: << אורח >> כמובן יש מגבלות כוח אדם, אבל, רונית, את רוצה להתייחס? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אני חייב רגע לגלות לך סוד, כי יש פה כמה חברי כנסת שיכולים גם להגיש את זה בתיאום איתכם כהצעות חוק פרטיות, גם פה יש כוח אדם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יכולים להרים את הכפפה לתיקון לחוק האלקטרוניקה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דרך אגב, הרבה פעמים קורה שמשרד מגיע לח"כ מסוים שיש לו אג'נדה מתאימה ומקדמים ביחד חקיקה, זה לא איזה משהו חריג. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח להרים את הכפפה הזו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל אולי שגם האוצר יתייחס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רונית, את רוצה להתייחס? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> או מישהו מהקואליציה. אני אומרת שהסיכוי שאני אצליח לקדם משהו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, יש הרבה שיתופי פעולה. את לא רוצה להוביל את החוק? אני לא מבין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מבחינתי רוצה שהחוק יעבור. מתוך הניסיון שלי עם הכנסת הנוכחית - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אני אוביל את החוק הזה את לא תהיי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אני מוכנה. זה רשום בפרוטוקול, אני מוכנה. אני מוכנה, העיקר שהחוק הזה יעבור. הנושא של ההרחבה לרכבים הוא קריטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם לרכבים וגם לפאנלים, הוא חשוב מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לא יודעים להגיד בוודאות אם זו תהיה הרחבה או שנדרש - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אבל אנחנו כולנו יודעים שהפאנלים האלה לא הולכים להיעלם, הם הולכים להתגבר. זה גם בהתאם לדרישות ולדברים שנדונים פה דווקא על נושא של הגברה של הקצאת שטחים לכל מיני יזמויות פרטיות וגם של הרשויות עם פאנלים סולריים, כך שאני מניח שהשוק יוצף במספרים הרבה יותר גבוהים, זה לא משהו שהולך להיעלם מהשוק. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> רונית רוטנברג, משרד האוצר. אני אתייחס לכמה דברים שעלו פה במהלך הדיון. דבר ראשון, אנחנו גם סבורים שיש הרבה בעיות במשק הפסולת, בעיקרן חוסר המידע של איזו פסולת מגיעה והפיקוח. בנוסף, יש מספר חוקים שונים של מנגנון אחריות יצרן שיוצרים קשיי רגולציה, תפעול של מערכי איסוף וטיפול שונים כמו פיקדון, אריזות, פסולת אלקטרונית, וחוסר בהירות בחוק. וכמובן יש אכיפה שהיא לא מספקת בהקשר לזיהום חוץ הגבולות ובכלל. ספציפית לגבי חוק פסולת אלקטרונית, שתי הבעיות שאנחנו רוצים להצביע עליהן הן: דבר ראשון, כמו שחגית הזכירה עכשיו, יש בעיה בכך שההסדרים כולם בחקיקה ראשית. כלומר, אנחנו היינו שמחים שהעיקרון יהיה בחקיקה הראשית, והפרקטיקה, שזה אומר האיסוף, היעדים, המוצרים השונים שהזכרנו, כמו הפאנלים הסולריים וסוללות הליתיום וכולי, הם יוסדרו על ידי רגולטור, וכך לא נצטרך להגיע כל פעם לשולחן הוועדה בכל פעם שיהיה עוד מוצר חדש בשוק או אילו שהם שינויים בביקוש וכולי. בנוסף, כמו שהוזכר, המודל של ההתקשרות עם שחקנים פרטיים של יבואנים מייצר נוסעים חופשיים, וקשה יותר לאכוף את זה. ובכלל, אנחנו חושבים שזה כן קשור לכל הבעיות במשק הפסולת, שאין מישהו אחד שמנהל את כל המשק וחוק אחד שמסדיר הכול, שיהיה רגולטור מקצה לקצה. ולכן, הסדרת המשק, אנחנו חושבים שהיא תוכל לעזור בכך שיהיה גוף אחד שינהל את כל המשק ויהיה אחראי על זה מקצה לקצה, ידאג שהמשק יתנהל בצורה יעילה, ויבצע בשינויים בפרקטיקה, כמו שהזכרנו. מן הסתם, ההסדרה הזאת, אנחנו חושבים שהיא תצטרך לכלול גם רישוי, בדיקה שיש מלאי תכנוני, שזה אומר תוכניות פיתוח עבור תשתיות טיפול. כמו שאמרנו, ברגע שנדע כמה פסולת יש, נדע כמה מתקנים אנחנו צריכים כדי לטפל בהם, וכמובן ניטור ואכיפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אחרי כל הרצונות, מה האוצר עושה בפעולות אקטיביות, ולא רק מעכב את החקיקה שמונחת על השולחן בוויכוחים שאנחנו יודעים שיש בין האוצר והמשרד על הסדרה של משק פסולת, על חוק פסולת בניין, שאנחנו מחכים פה כבר הרבה מאוד זמן להתייחסות של האוצר? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני אגיד שספציפית לגבי פסולת אלקטרונית, אנחנו לא מכירים שיש אילו שהם דיונים בנושא. אנחנו נשמח לנהל את הדיונים האלה << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוועדה, מהרגע שנפתחת המליאה, הדלתות פה פתוחות, ואתם כולכם מוזמנים לשבת כאן, לעשות היכרות ולהתחיל להזדרז בנושאים הקריטיים למדינת ישראל בנושא זיהום. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כמו שהזכרתי, כמובן שדיונים ככל שיהיו אנחנו תמיד שמחים לנהל, אבל ההסדרה, כמו שהזכרנו קודם, אנחנו חושבים שזו לא בעיה נקודתית של פתיחה של החוק. כמובן שאם אנחנו פותחים עכשיו את החוק, נוכל להסדיר את הפאנלים הסולאריים, אבל כמו שעלה כאן בדיון, אלה בעיות שהן לא נקודתיות, ואנחנו חושבים שהסדרת המשק בכללי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם בעיות נקודתיות, גם רוחביות, אבל הדברים האלה צריכים להיות בסדרי עדיפויות מאוד מאוד גבוהים. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> הבעיה ברורה לנו, ואנחנו נשמח לנהל דיונים בנושא ולהגיע לפתרונות, זה תמיד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה, נציגי השלטון האזורי והמקומי. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> תודה רבה. הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי, עובדת עם המועצות האזוריות. חשוב לי להגיד משהו שאני חושבת שלא עלה מספיק בדיון. קודם כול, אנחנו מברכים על הדיון החשוב. הרשויות המקומיות רואות ערך רב באיסוף של הפסולת האלקטרונית ומבינות את החשיבות הסביבתית של הדבר הזה. יחד עם זאת, אני חייבת להגיד שאני מקבלת תלונות די רבות, בעיקר מהמועצות האזוריות, ביחס לאיסוף הפסולת האלקטרונית בשטח, לא תמיד יש מימוש של תנאי ההכרה. יש לי פה כל מיני רשימות של מועצות שלמשל לא הציבו בהן מכלי איסוף או לא מגיעים לאסוף בתדירות שהובטחה. והיישום בשטח, בעיקר במועצות האזוריות, וגם ברשויות אחרות בפריפריה, לוקה בחסר. ורשויות אחרות, אם יש רשויות שלא התקשרו, הן רואות את זה, הן רואות שיש קושי, ולכן יש כאלה שמעדיפות לשבת על הגדר ולראות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אגיד גם על רשויות שיש להן התקשרות, גם הן נמצאות בקשיים. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אני מדברת על הרשויות שנמצאות בהתקשרות, שיש ממש בעיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שתי שאלות: הקושי הוא מול המשרד או מול גופי היישום? זאת אומרת, איפה הקושי? << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> הקושי הוא מול גופי היישום. כרגע, רוב התלונות שאני קיבלתי הן למול גוף היישום היותר ותיק. אני בקשר עם שני גופי היישום באופן שוטף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואיפה המשרד? << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> המשרד מכיר, אני לא חוסכת את התלונות שמגיעות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, השאלה היא מה החיבור בשילוש הקדוש הזה בין המשרד לרשות לתאגיד, ואם יש כשל, מה הפעילויות שמבוצעות. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> המשרד אולי יגיד איך הוא מטפל בפניות האלה, כי הוא מכיר את התלונות האלה, הן לא חדשות. ובסופו של יום, אם אנחנו רוצים ליצור איסוף, ההתקשרות היא רק ההתחלה ולא הסיום, ואנחנו חייבים לראות איך אנחנו מיישמים גם את תנאי ההכרה. כי המשרד להגנת הסביבה מוציא תנאי הכרה מאוד ברורים לתאגידי האיסוף, ואנחנו צריכים לראות איך התנאים האלה יוצאים לשטח, כי ברבים מהמקרים, כמו שאמרתי, האיסוף לא נעשה בזמן, המכלים לא מוצבים בזמן ובכמות מספקת. יש קושי גם לייצר הסברה לציבור אם אין לנו בסוף יכולת לתת את השירות, ומי שעומד בסוף למול התושבים האלה שמתקשרים אלה הנציגים של הרשויות המקומיות. ולכן אני חושבת שאת הנקודה הזאת צריך לחדד ולעבוד ביחד כדי לראות איך אנחנו מייצרים שירות יותר טוב לתושבים. כי בסוף, תושב שמתקשר ושואל איפה לשים פסולת אלקטרונית ואין לו נקודה ביישוב, הוא צריך לנסוע ליישוב אחר, אני חושבת שזה לא משהו שהוא תקין או סביר. ולכן זו נקודה שחשוב פה להעלות אותה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דרך אגב, השאלה שהעלית היא שאלה שהיא חשובה, בעיקר בפריפריה, ברשויות האזוריות, האם בהתקשרות הייתה התייחסות למרחקים האדירים בין מתקנים לבין הכמות המאוד מזערית שיש בהם? זאת אומרת, אני מניח שיש יישובים שמשאית האיסוף, הדלק לאותה נקודה עולה יותר ממה שיש שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פינוי הסוללות, כן. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> תראה, בסוף זה נכון שעולה יותר כסף להגיע לפריפריה, אבל לא תמיד הפריפריה מייצרת פחות פסולת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לכן אני אומר, השאלה היא האם יש התייחסות בהתקשרות והאם פה הכשל, ואז צריך לבחון את הרכיבים והסעיפים בהתקשרות ולתת איזשהו דגש על הסיטואציה הזאת. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אני חושבת שכמגיע לכל תושב, לא משנה איפה הוא נמצא, איזשהו שירות סביר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמי שגר ברמת הגולן, אני לא מתווכח על השירות שאנחנו צריכים לקבל ועל היכולת להיפטר מפסולת אלקטרונית. לכן אני אומר, השאלה אם מול הגופים הכלכליים שאמורים לייצר פה רווח כלכלי, האם יש פיצוי כלשהו, איזושהי התייחסות, או משחקים בין רשות שיש לה מרחקים גדולים, או רשות שיודעת לפצות אחר כך בסך הכולל. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> לזה אולי חגית תוכל להגיב. אני רק רוצה להגיד בינתיים שאני כבר קיבלתי לא מעט פניות על נושא של פאנלים סולריים. על אף שאפשר לשים את הפאנלים הסולאריים ל-25 שנה, יש היום פאנלים סולריים שהם יותר יעילים, וכבר יש לא מעט החלפות, ולכן זו נקודה חשובה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בטח שיש. אני החלפתי פאנלים סולריים, ואני לא הצלחתי למצוא איך אני ממחזרת אותם. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אני קיבלתי לא מעט פניות בנושא, וזה כן משהו שהוא רלוונטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, בדיוק. את צריכה לראות מה קורה לי בחצר, אני עדיין מחפשת מישהו שייקח לי את כל הבקבוקים. אני גוף היישום. << אורח >> דן הלמן: << אורח >> אני רק רוצה להתייחס לאמירה של הילה. היא כנראה לא הקשיבה לדבריי בהתחלה, אבל אנחנו מייצגים הכנסות מיבואנים של פחות מ-50% מהשוק ומשרתים מעל ל-6 מיליון תושבים. ואני חושב שגם המשרד התייחס לקשיים שהוא חווה, והמשק חווה, והמדינה חוותה בתחלופה שקרתה. בסוף השמיכה היא קצרה. יש פה קולגה שלי שהיא גם צריכה להיכנס מתחת לאלונקה, ולבוא אלינו בטענות, אני חושב שזה לא הוגן, בלשון המעטה. סליחה. << אורח >> אליאור אטיאס: << אורח >> שלום לכולם, אני אליאור אטיאס, מנהל מחלקת תברואה ואיכות הסביבה, מועצה אזורית חבל מודיעין. אני רוצה לומר לגבי ההתקשרויות מול התאגידים, שיש רק שניים כאלה בשוק, ויש לי ניסיון עם שני התאגידים האלה. אני נותן לכם תכל'ס, הלכה למעשה, מהשטח, מה קורה, ולא מלמעלה. אני נותן לכם תכל'ס מה קורה בשטח. פסולת אלקטרונית יש, לא מעט, איסוף כמעט ולא מתבצע. או שזה לא כלכלי לתאגידים האלה, לא משתלם להם להגיע, אבל אנחנו כן טובעים בפסולת אלקטרונית, לא חסר לנו. אני באמת רוצה להבין. להעלות את אחוזי המחזור ממש לא בעייתי אם רוצים, הבעיה היא שכמו שאני אומר, יש שני תאגידים שלא מגיעים לאסוף, מגיעים פעם באף פעם וגם צריך להתחנן אליהם. אני חושב שהם צריכים לתת תכל'ס מה קורה עם זה. מה קורה עם האיסוף? << אורח >> עינב בן נאים: << אורח >> אני ברשותכם אתפרץ. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. << אורח >> אליאור אטיאס: << אורח >> אגב, הבעיה היא לא רק אצלנו. יש לנו קבוצה של כל מנהלי התברואה ואיכות הסביבה ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מתאר לעצמי שאתם לא היחידים. << אורח >> אליאור אטיאס: << אורח >> והבעיה היא, לא אגיד אצל כולם, אבל אצל רובם הבעיה. אנחנו רואים את זה, ואנחנו כמעט פעם בשבוע מתכתבים בנושא הזה, אבל אנחנו לא מקבלים מענה. << אורח >> עינב בן נאים: << אורח >> עינב, מנכ"לית תאגיד ת.מ.י. כפי שאתם יודעים, כפי שרובכם יודעים, קיבלנו את הרישיון ביולי 2024. שני נושאים, ברשותכם, בקצרה. אחת, אני אענה פה למכובד, הקולגה שלי, שבשנת 2025 ת.מ.י התחילה לפעול, קיבלה יעד, היא מסיימת השנה עם יעד ברשויות, למעלה מ-30% מעבר ליעד. לגבי החלוקה, החלוקה של נתחי השוק השתנתה מינואר 2026 וצפונה, לכן הנתונים לא בהכרח מדויקים. זה דבר ראשון. הילה פה יכולה להעיד על רמת השירות, אני בטוחה שהוא לא 100%, כי אני שומעת פה את האדון, ואני לא יכולה להתעלם. אנחנו נשמח להיות יותר טובים, ואני בטוחה. נושא אחר שדיבר פה אלעד, שהוא מאוד מאוד חשוב, זה נושא הפרטיות. כפי שאלעד ציין, רוב הרשתות הגדולות, כמו א.ל.מ, מחסני חשמל, המוכרים והידועים, הם באמת מיישמים את החוק, מכיוון שלרוב הבעלים הם גם כן היבואנים הגדולים שמהווים היום למעלה מ-70% מנתח השוק, מוכרים ומיישמים את החוק. כפי שאתם יודעים, בשנה-שנה וחצי האחרונות יש יותר ויותר פרלליסטים, ובעיקר דרך הפרלליסטים גם מגיעה לא מעט סחורה לחנויות הפרטיות, שדרך אגב, מהווים בערך 30% מהענף. אני אומרת את זה מניסיון של 30 שנה בתחום. ולכן, אם אפשר באמת ליישם וליצור מצב שהמשרד להגנת הסביבה מספק לנו רשימה של יבואנים שעוסקים בענף החשמל והטכנולוגיה וניתן יהיה לפנות אליהם, ככה נוכל ליישם את החוק, וגם להגיע לאותם משווקים, שאלה החנויות הפרטיות, שלא מיישמות את החוק. אנחנו משערים לעצמנו, אני משערת לעצמי, שעד לפני שנה זה היווה 20%-30%, ואני מעריכה שזה ילך ויתרחב. אני חושבת שזה נושא מאוד מאוד חשוב. אני חושבת שמספיקה אפילו רשימה של יבואנים, להעביר, ודרכם יהיה ניתן לנטר מי מהם עוסק בעולם של הפסולת האלקטרונית. תודה לכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני רק אבקש התייחסות קצרה של אלינור מאיגוד לשכות המסחר, לאחר מכן ניר מהתאחדות התעשיינים, ואנחנו נצטרך לעבור לדיון הבא. בבקשה. << אורח >> אלינור דוד: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, משתתפי הוועדה. אני אלינור מאיגוד לשכות המסחר, אני מנהלת את איגוד החשמל והאלקטרוניקה. אני אומר כמה מילים בשם היבואנים בנושא. קודם כול, האיגוד מאוד תומך במטרות החוק כמובן, אבל יחד עם זאת, גם מהעבודה השוטפת וגם מהמסמך הממצה והמאוד מלמד שפורסם עולה שהיישום בפועל מעורר קשיים מהותיים שעלו בין היתר פה בדיון, גם כלכליים וגם רגולטוריים. דבר ראשון, נושא שלא עלה פה כמעט בכלל, הנושא שחגית פה דיברה עליו, על המפעל למחזור מקררים ומזגנים שהוא היחיד בארץ, בפועל מהווה מונופול דה פקטו, אין אלטרנטיבה תפעולית אחרת. אנחנו יודעים שכרגע פועלים לקדם את התחרות באמצעות תקן Cenelec, אבל קיימת עלייה חדה היום במחירי המחזור. בסופו של דבר, תפקיד הרגולטור הוא לראות איך מייצרים את החלופות התחרותיות, שזה הם עושים, אבל גם כרגע איך להגביל את המונופול בפועל. הנושא השני הוא גם הנושא של החמרת הדרישות, עלייה משמעותית בדמי הטיפול שנובעת מהרחבת חובות פרסום והגדלה של שיעורי איסוף מהזרם הביתי ומהמרחב הציבורי. שוב, נטל שמתגלגל בסופו של דבר ליבואנים ובסופו של דבר לצרכן. חשוב לציין גם שני פערים מהותיים שעלו גם במסמך. הפער בנתונים – אנחנו רואים חוסר בנתונים לגבי היקפי המחזור, זה עלה שוב ושוב. יעילות מנגנוני האיסוף וההשפעה האמיתית של פעולות ההסברה – אנחנו לא באמת יודעים האם הפעולות שעולות המון כסף ליבואנים, כאמור, זה מתבטא בדמי הטיפול, האם יש לזה סיבה מספקת וזה מקדם תועלת סביבתית משמעותית. הנושא הנוסף הוא היעדר תהליך RIA בתהליך החקיקה של החוק בגלל היעדר חובה בזמנו. מכך, אנחנו רואים גם שלא ברור, כאמור, האם יש סיבה לדרישות וההחמרות, האם יש להן תועלת. אנחנו צריכים לבחון עלות מול תועלת, חלופות, השפעה בפועל, שאת זה כרגע עושים תוך כדי תנועה, אבל בפועל כן משיתים את החובה על היבואנים. כאמור, זה הנתח המשמעותי, לכן אני מתייחסת ליבואנים בלבד, כמובן שגם ליצרנים פה יש השפעה. חשוב גם להצביע, וזה עלה, הנושא של סדרי העדיפויות. כמובן שקל לפנות ליבואנים, שהם אלה שמשלמים היום, כך שקל לגבות עוד ועוד. בפועל, גם המסמך מתייחס לזליגה ליהודה ושומרון, ודיברנו על זה פה, שזה זיהום אוויר חוצה גבולות, שאנחנו רואים את התועלות שיכולות לבוא לידי ביטוי מאכיפה בתחום הזה. דברים חשובים שעלו בדיון פה לגבי החלת החקיקה, בעיניי זה מאוד מאוד חשוב. לסיום אני אדגיש, אנחנו מאוד מכבדים את החוק ואת היישום שלו ואת הצורך, המטרות שלו באמת חשובות, ראויות, אבל יש להביא בחשבון את מבנה השוק, את היעדר התחרות שבאמת גובה היום עלויות גבוהות מהיבואנים והמחסור בנתונים. כל אלה מביאים לעלויות עודפות ובפועל לא מובילים לתועלת הסביבתית הדרושה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, אלינור. ניר, בבקשה. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> תודה רבה. ניר קנטור מהתאחדות התעשיינים. אני אתייחס לכמה דברים שעלו, ואני אשתדל להיות קצר. קודם כול, יש חשיבות גם לוודאות של היזמים. בסוף, יש פה השקעות שניתנות על ידי המגזר העסקי שצריך להשקיע את ההשקעות במתקנים, והוא צריך את הוודאות שלו, הוא צריך לדעת שפסולת יכולה להגיע אליו ואכן מגיעה אליו, לא זולגת ליהודה ושומרון, לא הולכת למקומות אחרים, ואכן מדווחת ומגיעה. לצערנו, זה לא המצב. דובר על הזליגה ליהודה ושומרון ועל הצורך גם לסגור את הצדדים הללו. אנחנו תמכנו בתהליך הזה של תקן ה-Cenelec של המשרד להגנת הסביבה לאחר דין ודברים די ארוך שהיה לנו יחד איתם, כי אנחנו מאמינים שבסופו של דבר, ההסדרה הזאת, יש לה ערך הרבה יותר משמעותי לכולנו, גם בהיבט של העבריינות וגם בהיבט של שמירה על הסביבה בצורה נאותה. אבל צריך להבין, וזו אולי תשובה לעמיתתי מאיגוד לשכות המסחר, יש לזה עלות, הדברים האלה עולים הרבה מאוד כסף. הממ"מ ציטט את האמירות שלנו, מדובר על מאות אלפי שקלים לכל מתקן, ומתקנים קטנים וחברות קטנות. צריך לסייע לשוק הזה כדי שזה לא יושת בסדרי גודל כל כך משמעותיים על היבואנים ובסופו של דבר על הצרכן. צריך לסייע בתמריצים על מנת להקים את התשתיות הללו. נכון שיש את מסלול ירושלם שאושר, וחלק מהזכיינים אולי יזכו בו, אבל הוא פורסם לפני שנתיים. לפני שנה וחצי חברות הגישו, שנה וחצי שלא קיבלו תשובה עדיין, לא יודעות עדיין האם אישרו אותן או לא אישרו אותן. לכן, התהליכים האלו של הממשלה הם מאוד מאוד אטיים ולא מסייעים בצורה מספקת מבחינת המגזר העסקי לקבל את אותה ודאות. לגבי סוללות הליתיום, זו מבחינתנו פצצה מתקתקת, אנחנו יודעים את הסכנות שיש בתוכן. מתקני המיון והמטמנות, לא כל שני וחמישי, כל יום יש להן אירועים של שרפות בגלל סוללות הליתיום, והן חייבות לצאת מהפח הירוק ומהמתקנים האחרים. צריך לעשות הסדרה שלהן, כולל הייבוא האישי, שעלתה פה הסוגיה. היא לא רק עניין של הייבוא עצמו, אלא גם ייבוא אישי הוא הרבה פעמים לא בתקן, ולכן גם צריך לדאוג לתקינה ראויה של הסוללות. יש תקינה, אבל מה שמגיע מעלי אקספרס, אף אחד לא בודק האם הוא בכלל עומד בתקן, והוא הרבה יותר מסוכן גם בבתים, ואחר כך גם כאשר הוא הופך להיות פסולת, ולכן אנחנו מאוד תומכים גם בדיווחים במכס. לגבי סוללות הרכב והפאנלים הסולאריים, אנחנו מסכימים לגבי החשיבות של ההסדרה של שניהם. אנחנו יצאנו לדרך עם עבודה שאנחנו עושים, השוואה בין-לאומית, כדי לבחון את המודלים השונים בעולם, ועם זה אנחנו נבוא למשרד להגנת הסביבה, עם הרצון שלנו לאסדר את כל התחום של הרכבים. אין ספק, זה משמעותי. היזמות מקדימה את הרגולציה, כיוון שיש היום שלושה מפעלים שכבר מוקמים לסוללות רכב, בלי אסדרה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולא צריך להמציא את הגלגל, אתה אומר. << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> לא צריך להמציא את הגלגל, בוודאי שלא. אנחנו צריכים לראות מה קורה בעולם, אנחנו יוצאים לעבודה כזו, נבוא עם הממצאים שלה, נשמח גם לשלוח אותה כמובן, על מנת שנוכל באמת ליישם את זה בצורה נכונה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לכם צפי לסיום הבדיקות? << אורח >> ניר קנטור: << אורח >> אנחנו מעריכים שתוך שלושה חודשים, אנחנו רק התחלנו את התהליך, אני מקווה שזה הזמן שתהיה לנו העבודה. אבל צריך להבין דבר אחד. כל עוד לא הטלנו אחריות יצרן יבואן, החברות לא מחויבות. כל יבואן שעכשיו מביא את המוצרים וזה לא תחת חקיקה, תיאורטית הוא לא מחויב לשום דבר. גם אם מחר יעבור חוק שכזה, אחריות היבואן תהיה מאותו רגע ואילך, ולא אחורה. להשית אחורה אולי אפשר, אני לא מכיר את הדרך. ולכן חייבים כמה שיותר מהר לקדם את זה. יש היום כבר רכבים שהגיעו לישראל, היבואן פשט את הרגל, מגיע לקשיים, ואין היום כתובת כדי לבוא ולדבר איתו על הפסולת אחרי החיים של הסוללה. ולכן המימון יהיה הרבה יותר יקר בעתיד אילו לא עושים אחריות יבואן כמה שיותר מהר מהבחינה הזו. אלה הדגשים העיקריים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. תודה רבה למי שהגיע לדיון. אני אעלה פה כמה נקודות לסיכום הדיון, גם כדי שיירשמו בפרוטוקול, אבל גם למשרדים הרלוונטיים. דבר ראשון, המשרד, לגבי הדיווחים והעדכונים, לא רק בנושא של הפסולת האלקטרונית, אלא בכלל, להעביר הלאה ולהציף למעלה שאנחנו בוועדה ממתינים לדוחות ולדיווחים כפי שנדרש גם בחקיקה, אבל בוודאי בהמשך לפיקוח שלנו. אני כן אבקש לראות באמת את תוכנית האכיפה שדוברה פה, מה שהציפה חברת הכנסת מטי, גם בנושא של התקציב, גם בכוח אדם, גם בסמכויות. ואם יש קשיים אל מול האוצר, אני מניח שאתם גם יודעים שדלתות וחדר הוועדה פתוחים עבורכם לשבת כאן, לדון, להגיע להבנות. עשינו את זה בדברים אחרים, כמו בפסולת הבניין. ואני מניח שאם יעלו קשיים גם מצד המשרד, אנחנו נדע כאן בוועדה לסייע. יש לזה השלכה גם לאחר מכן על התקינה לפיקוח גם על כוח האדם, גם בוודאי למה שקורה ביהודה ושומרון, גם כלפי האכיפה של היבואנים והיצרנים, שאין להם התקשרות, מה שדיווחתם שיש, שקיים, אבל בוודאי לעשות את זה בצורה הרבה יותר מערכתית ובצורה אולי הרבה יותר עקבית ומשמעותית. הנושא הנוסף הוא שיפור ההסברה שדיברנו פה, לפי המחקר שנעשה אצל חברת הכנסת מטי לגבי אוכלוסיות חלשות יותר, במגזר הערבי, החרדי, עולים חדשים, והמשמעויות של זה. בוודאי כמו שאמרתם מקודם לגבי הרשויות, שנה וחצי, אני חושב שזה מספיק זמן כדי שהמשרד ייצר תמריץ לאותן כמעט 80 רשויות שעוד לא פעלו להתקשרות, בדגש, כמו שאמרנו, על נושא הפריפריה והבעייתיות שנמצאת בפריפריה. לגבי המהירות והמשך הרחבה וחקיקה, גם של הרכבים ההיברידיים לגבי הסוללות, גם דרך המתקנים, אני אשמח לדעת מה קורה היום עם הסוללות שכבר בתוך החקיקה, הסוללות של האופניים וכל מתקני הספורט, טרקטורונים כאלה חשמליים, שזה כן נמצא בתוך החקיקה, אבל מה קורה, כי שמענו שגם שם יש אילו שהם קשיים, מה נעשה שם. לגבי הפאנלים הסולאריים, אני מניח שאנחנו כן רוצים להתקדם עם זה, כי זה משהו שהולך להיות בצורה הרבה יותר משמעותית במרחב וכדאי שנתחיל לתת לזה איזשהו פתרון וגם ודאות לשוק ולאותם שחקנים שההשקעות שלהם לתוך אותם מפעלים הן באמת בסכומים מאוד מאוד גבוהים. לכן אני אומר, גם לדייק את החקיקה, לדחוף בבקשה, וזה גם לאוצר, לגשר על הפערים שנמצאים, גם לגבי פסולת בניין שאנחנו ממתינים. כבר עברו שבועיים מאז הישיבה הפנימית שהייתה פה, שבאמת הייתה מאוד מאוד מוצלחת, ואנחנו מתקדמים למקום טוב, אבל להגיע באמת להבנות. וגם המשרד והמכס, לייצר פה איזושהי פגישה. אני יודע שאתם יושבים, שאתם בקשר, אבל אני חושב שהמידע שעלה פה הוא מידע מאוד מאוד חשוב, והדיוק והאפיון שלכם יכולים לתת למשרד את מסד הנתונים, אני חושב שהמדויק ביותר, ואחר כך ההשלכות של זה לוודאות כמובן לשוק. לגבי צה"ל ומה שקורה שם ביהודה ושומרון, גם מה קורה עם צו האלוף. ההחרמה של המשאיות זה נהדר. לא הספקתם לדבר, אנחנו נדבר על זה בדיון הבא, אבל מה קורה באמת עם החקיקה הקיימת והאכיפה ביהודה ושומרון. << אורח >> יונתן גדג': << אורח >> מתקדם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתקדם. אם כך, אנחנו נשמח לשמוע על זה בדיון הבא. נתעדף אתכם שתדברו ראשונים, תציגו מה קורה, גם עם החקיקה הקיימת, גם לגבי - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> החלת חוק האלקטרונית, זה גם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, כל החקיקה הקיימת, איך היא מוחלת ביהודה ושומרון וגם הרשויות ביהודה ושומרון, ולחבר אותן לגופים. וגם המוכנות פה של כולם לגבי הפטור ממכס עד 150 דולר. זה דבר שיציף כאן את השוק וכולכם אמורים להיות כבר ערוכים לזה. אני מניח שבהמשך להחלטת ועדת כספים זה צריך להגיע למליאה בהקדם, ומשהו מתוך האירוע הזה אני מניח שיקרה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה, בכלל על כל נושא הגנת הסביבה, הזיהום, וכל הנגזרות של הסדרת משק הפסולת על כל סוגיו. אני גם מבקש מהרשויות את הנתונים המדויקים מהנציגים, גם של המקומי וגם של האזורי, לגבי מתקנים, מי יש ומה יש ואיך נעשה האיסוף. אני אשמח שתביאו את זה לוועדה כדי שאנחנו נוכל להשתמש במידע הזה בדיון הקרוב שיהיה. וכמו שנאמר פה, לא חייבים להמציא כל פעם את הגלגל. אנחנו בנושא הזה בפיגור של שנות אור אחרי אירופה, ואפשר פשוט להוציא משלחות או להיות בקשרים עם התעשייה שם והאסדרה שמתרחשת באירופה, ופשוט ללמוד וליישם כאן. אחרי כל הנקודות האלו אנחנו ניפגש בדיון הבא שיעסוק במעקב אחרי הפסולת האלקטרונית. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:12. << סיום >>