פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 200 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ו (12 בינואר 2026), שעה 10:20 סדר היום: << נושא >> תמונת המצב של העובדים הזרים בענף הבנייה ובענף השיפוצים << נושא >>, בהשתתפות מר יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר חברי הכנסת: איימן עודה מוזמנים: יהודה מורגנשטרן – מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מיכל ארן – אגף בכיר תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד הבינוי והשיכון אריאל פרטוש – מנהל תחום קשרי חוץ, משרד הבינוי והשיכון סמדר לוי – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון נטלי נבון – דוברת משרד הבינוי והשיכון לאה בן עזרא – מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, אגף אסטרטגיה, משרד הבינוי והשיכון נעמי אלימלך שמרה – עו"ד, מנהלת מחלקת אמנות בין לאומיות, משרד החוץ זיו בילאוס – ראש חטיבה קונסולרית, משרד החוץ חן בכר – עו"ד, מחלקת אמנות בין לאומיות, משרד החוץ אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה רום בר אב – רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר אורי יצחקי – אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה דנה רוטשילד – יחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה קרן גלבוע – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה שמעון זיגזג – מנהל אגף בכיר חקירות מעסיקים ומודיעין, רשות האוכלוסין וההגירה אייל מוסט – מנכ"ל עמותת דף חדש ליאור טל – חבר ועד הנהלה, עמותת דף חדש הארי אלקסלסי – בעל תאגיד, עמותת דף חדש איציק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נילי ברוש – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ אביטל ז'אנג – תאגיד ניוטון, תאגיד להבאת עובדים זרים בענף הבניין אלון פרקש – ראש מחלקה, חומי ניהול נכסים, תאגיד להבאת עובדים זרים בענף הבניין עידן פרקש – מנכ"ל הלשכה המרכזית לעובדים זרים, חומי ניהול נכסים, תאגיד להבאת עובדים זרים לענף הבניין אל"מ במיל' עופר אבו אהרן – בעל תאגיד להבאת עובדים זרים בענף הבניין ניצן בסן – שדלן, התאחדות קבלני השיפוצים רונן בן ציון – מנכ"ל התאחדות התאגידים, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה טל הירשברג – בעל תאגיד כוח אדם זר בענף הבנייה דין לייבוביץ – בעל תאגיד, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה אלדד ניצן – יו"ר התאחדות התאגידים דן ורשבסקי – רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל דני פיין – רו"ח, סמנכ"ל כספים, חברות ביצוע זרות מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תמונת המצב של העובדים הזרים בענף הבנייה ובענף השיפוצים << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם. יום שני בשבוע, כ"ג בטבת תשפ"ו, 12 בינואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה תמונת המצב של העובדים הזרים בענף הבנייה ובענף השיפוצים. אני מקבלת בברכה את מר יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. תודה שהגעת היום לכבד אותנו. בישיבה היום אבקש להתמקד בשלושה נושאים שהוועדה מקבלת עליהם הכי הרבה פניות ותלונות מצד תאגידים וגורמים העוסקים בענף הבניין ושעולים שוב ושוב בדיוני הוועדה. הנושא הראשון: סכומי האגרות הגבוהים שסכומם עלה שוב בתחילת השנה. ביטול הפטור של דמי ההיתר שעומד היום על סכום של 14,430 שקלים בנוסף לאגרה השנתית בסך 8,490 שקלים ואגרות הבקשה על סך של 1,060 שקלים. טענה ששמענו מהתאגידים היא שבשל סכומי האגרות והערבויות הגבוהות שנאלצים לשלם עדיין קיימת תופעת העסקת שב"חים, תופעה חמורה שלא צריכה לקרות כמובן. המעסיק משלם לשב"ח במזומן, לא משלם עליו אגרות ויש לעשות הכול כדי למנוע את התופעה הזאת ולטפל במעסיקים ובשב"חים בחומרה. לגבי סכומי אגרות, אני רוצה לבשר לכם בשורה טובה. הגשתי, הנחתי הצעת חוק להפחתת האגרות ולשמחתי כל סיעות הבית חתמו, גם קואליציה וגם אופוזיציה. בכוונתי, בעזרת השם, אני אצפה גם שכאן, בחדר הזה שיסייעו לי לקבל פטור מחובת הנחה ונקדם את הצעת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה. אני מקווה או שתהיה הצעת החוק או שהפחתת האגרות יובאו בתקציב 2026. אני אשמח גם שהשר שלך, השר חיים כץ, יסייע לנו לקדם את ההצעה. הנושא השני, נושא הברחנים. עובדים זרים שעוזבים את המעסיקים שלהם. המעסיקים שילמו סכומי אגרות וערבויות גבוהות עליהם ועדיין הם משלמים עליהם, למרות שהם כבר לא עובדים אצלם. לא ברור לי עד היום מדוע תאגיד צריך להמשיך לשלם אגרות על עובד שכבר לא אצלו ועזב מרצונו. למה העובד נמצא על מכסת התאגיד במשך שלוש שנים? תופעה ששמענו לאחרונה שתוספת תאוצה, בקשות המקלט. עובד זר מגיש בקשת מקלט ועדיין נמצא במכסת התאגיד במשך שלוש שנים. כך גם עובד שנטש ומסתובב בצורה לא חוקית בישראל. הוועדה הדגישה שוב ושוב שמי שהגיש בקשת מקלט וכבר לא עובד אצל המעסיק שלו צריך להוריד אותו מיידית ממכסת העובדים של התאגיד. אני מקדמת הצעת חוק לצמצום משך הזמן שעובד זר יכול להסתובב בישראל ללא מעסיק מ-90 ימים הגשתי ל-30 יום. גם פה אני צריכה, בגלל הבעיות הפוליטיות הכול תקוע ועומד ועדיין לא ניתן לקדם הצעות חוק לצערי. היום כאשר האכיפה תופסת עובר זר לא חוקי לאחר 90 יום היא יכולה להורות להחזיר אותו לארצו ואז הוא יורד ממכסת עובד התאגיד. התאגיד יכול להזמין עובד חדש במקומו. ראוי שהזמן הזה יצומצם ל-30 ימים. מספיק זמן לעובד למצוא עבודה חדשה בענף שאליו הוא הוזמן מראש. בזמן שהתאגידים והקבלנים צמאים לידיים עובדות נוספות יש לשנות את הנהלים ולאפשר להם להזמין עובדים חדשים במקום העובדים שנטשו אותם. הנושא השני הוא העובדים הזרים שמגיעים לענף הבניין בהבאה בילטרלית. לטענת התאגידים עדיין מגיעים לענף עובדים זרים לא מיומנים, לא מקצועיים. להבנתי יש חברה חדשה שמבצעת את ההכשרות. אבקש היום לשמוע כיצד משרד הבינוי והשיכון מפקח על ההכשרות והמיונים. התאגידים ביקשו מספר פעמים לשקול לשנות את הנוהל ולהעביר את העובדים הלא מקצועיים שהגיעו לענף אחר שלא דורש מיומנות, כדי לאפשר להם להביא עובדים מקצועיים במקומם. נשמח לשמוע על כך. אני מודעת לכך שכ-5,000 עובדים זרים בענף צריכים לעזוב ולחזור לארצם בסוף החודש. קיבלתי המון פניות. העובדים המחזיקים ברישיונות עבודה בענף הבנייה בתוקף עד סוף דצמבר 2025 הוארך לשנה, עד סוף מרץ השנה ויאלצו לעזוב עד אז. אבקש לשמוע גם עליהם מרשות האוכלוסין. אני מבינה שב-19 בינואר, שבוע הבא, מתכנסת ועדת המנכ"לים בנושא. אבקש לשמוע גם על המצב בענף השיפוצים. הנהלת ההתאחדות נמצאת במיונים בסרילנקה ולא יכלו להגיע היום. נשמע מנציגיו תמונת מצב בנושא. אני מעבירה את רשות הדיבור לנציגת משרד הבינוי והשיכון שתציג את המצגת. אתה מציג? בבקשה, אדוני המנכ"ל. תודה רבה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בוקר טוב. קודם כל, תודה לך יושבת-הראש. אחד, אני מתנצל, אני נקלעתי, אני בסדר, אבל נקלעתי לאיזה שהיא תאונה שהייתה בכביש 1, התנצלותי בפנייך ובפני כל המשתתפים, סליחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כולם קיבלו את ההתנצלות שלך. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> קודם כל, אני רוצה להודות לך על העבודה השוטפת. את הזכרת פה את הצעת החוק, אבל באמת, הדאגה לענף וההבנה ואנחנו כל הזמן צריכים אולי בתפקיד שלנו, ואת בטח יודעת להגיד את זה טוב ממני, זה להבין את האחריות ולדעת למצוא את האיזונים הנדרשים ואת גודל השעה שאנחנו נמצאים בה עכשיו. אנחנו נציג עוד מעט את המספרים במצגת, שגם יספרו את הסיפור של עולם הנדל"ן ואיך זה משתקף ביחד עם העובדים הזרים. יש קשר ישיר בין מה שהוועדה פה עושה לבין היכולת שלנו להגדיל את כושר הייצור של יחידות דיור. יש את כל מה שתומך דיור במדינת ישראל לבין מה שאנחנו רואים בשמונה חודשים האחרונים של ירידת המחירים. אם אנחנו רוצים להמשיך לבוא ולראות את הדבר הזה גם כן בשנת 2026, ואנחנו רוצים לראות את זה גם כן הלאה, אנחנו צריכים להבין שמבלי שיהיה מי שיבנה את אותן דירות, בתי ספר, גני ילדים, מוסדות ציבור, וכל מה שסביב הדבר הזה, אנחנו צריכים להמשיך לעשות את העבודה. אז תודה לך על הדאגה קודם כל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה שנכוון אותך בשאלות עד שתעלה המצגת? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בואו נבין רגע אחד אם זה עניין של חצי דקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם אפשר, אם אתה יכול, כי כאן כל הזמן עולה הנושא של אגרות. להעסיק עובד זר זה עלויות גבוהות מאוד. ואנחנו לא רואים בינתיים את האור בקצה המנהרה. קיימנו דיונים רבים. מה העמדה שלך בנושא ואיך אתה יכול לסייע לנו? גם היה דמי ההיתר. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> זה לא סוד שכאשר מסתכלים על כל הענפים, ומשה נמצא פה, הוא יכול להציג את הטבלה במידת המספרים טוב ממני. אנחנו בענף הבניין משלמים יותר מענפים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. בכל הענפים זה היה 1.5 מיליארד שקלים בשנת 2025. אני חושבת שאתם 800 מיליון, אולי הוא יתקן אותי. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> משמעותית יותר. אנחנו משלמים כמה עשרות אלפי שקלים בעצם על עובד, בניגוד לכל הענפים האחרים. פה נשאלת השאלה למה. כשאנחנו מסתכלים ורואים, נקרא לזה את עלות הייצור של דירה וחלק מכוח האדם זה חלק מהדבר הזה. כשאנחנו מטילים עוד איזה שהיא אגרה, מס או כל דבר, עוד משקולת על אמצעי ייצור בתפיסה שלנו הדבר הזה מוסיף לנו עלויות ואנחנו היינו רוצים לראות את זה יורד. הייתה גם כן ישיבה עם ראש הממשלה, בהשתתפות כל הגורמים לפני כשלושה שבועות-חודש. הייתה איזה שהיא תמימות דעים בחדר שבענף הבניין האגרות הן גבוהות. הן גבוהות משמעותית. מבחינתנו זה אחד מהנושאים שגם כן יעלו בוועדת המנכ"לים ב-19 לחודש וזה אחד מהדברים שאנחנו פנינו. בסופו של דבר יש לזה גם כן השלכות תקציביות. אני אגיד שאי אפשר לבוא ולעשות שינוי באגרות מבלי אחד שתקציב המדינה יודע לבוא ולדבר על זה. כי לצערי זה חלק מתמונת המקרו של תקציב המדינה. שתיים, רשות האוכלוסין ציינה גם כן בישיבה, ואני לא אדבר בשמה, שיש לה את הצרכים שלה בשביל לעמוד רגע אחד ביכולות ובמשימות שהוטלו עליה, היא צריכה גם כן לקבל את התקציב לכך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל הייתה הצעת חוק ממשלתית, 1.4 מיליארד שקלים שמתוכם 60 מיליון ניתבתם לטובת רשות האוכלוסין. זה לא על חשבון האגרות. הורדת האגרות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יהודה, שתדע, 1.7 זה רק ענף הבנייה באגרות, 1.7 מיליארד שקלים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> ברשותך אני אתייחס למצגת ואני אתייחס לשאלות אחר כך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בבקשה. אם יש מצגת, בבקשה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כן, כן, תודה. (הצגת מצגת) קודם כל, אני רוצה לפתוח בשקף הזה. אנחנו יכולים לראות את מספר התחלות הבנייה בישראל בעשור האחרון. אנחנו בשנת 2016 דיברנו על סדר גודל של 57,000 התחלות בנייה. זה התחלות בנייה של יחידות דיור כמובן. היינו סדר גודל של 55,000 עד שנת 2021. בשנת 2021 עלינו משמעותית ל-64,000 ואפשר לראות את המספרים לשנת 2025. ואני אומר פה לכל השותפים, אני אומר לך קודם כל תודה, אבל גם לשאר השותפים שיושבים פה סביב החדר, כולל מיכל שיושבת לצידי, משה מרשות האוכלוסין ועוד. אם אני מזהה את השותפים, לאה, אריאל והשותפים שלנו. כי בסופו של דבר המספר הזה הוא מספר שלפי דעתי מקום המדינה לא ראיו את המספרים האלה בהתחלות בנייה, מאז שאנחנו סופרים. אבל מצד אחד אנחנו צריכים להיות מאוד גאים במספר של התחלות הבנייה, אבל צריך לזכור את השנים שעברו ואת הגאפ שצברנו, כמו שעוד מעט אנחנו נראה בשקפים הבאים. דיברתי קודם על ההשלכה של זה על מחירי הדיור. אנחנו יכולים גם כן לראות יותר מעשור את העלייה במחירי הדיור שהייתה כמעט עקבית. ירידה מסוימת ב-2018 ירידה קטנה ואז ראינו את הירידה ב-2023. התאוששות אחרי ה-7 באוקטובר. עדיין בזמן מלחמה בשנת 2024, אבל מבחינתנו אנחנו רואים את 2025 וכמו שאתם יכולים לראות את הסלייס הריק שם, אנחנו כרגע מדברים על מינוס 2.3. אבל אנחנו צופים קודם כל בנתונים הסופיים של הלמ"ס של 2025 אנחנו צופים שתהיה עוד ירידה ואני רואה גם כן בשנת 2026 את המשך המגמה של ירידת המחירים, בוודאי אם אנחנו נמשיך עם אותן התחלות בנייה ושיעור העובדים הזרים. מספר העובדים הזרים בענף הבניין גם כן פה אפשר לראות, זה ברבעונים, זה לפי רשות האוכלוסין ברבעונים. גם פה אפשר לראות בצורה משמעותית את העלייה לאורך השנים. אתם יכולים לראות את העלייה במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר בצורה משמעותית. אתם בטח מכירים את המספרים. בבילטרלי אנחנו מדברים על כ-34,000 עובדים, בפרטי כ-28,000. מתוך הבילטרלי יש כ-900 עובדים שעובדים בענף השיפוצים. חברות הביצוע, שזה מעבר לבילטרלי ולפרטי כ-11,000 עובדים. סך הכול 73,000 עובדים שנמצאים. שאנחנו נמצאים במכסות של 25,000 לחברות ביצוע ולתאגידים 85,000. אני אגיד פה במילה, יש כרגע קול קורא לחברות ביצוע שנמצא באוויר, אמור להיסגר בסוף ינואר. אנחנו רואים התעניינות. היה קול קורא שנסגר במהלך המלחמה, עם התעניינות אבל מעט חברות יחסית. אנחנו יכולים לראות שעכשיו יש הרבה יותר התעניינות אחרי הקול קורא שיצא אחרי העסקה שטראמפ עשה פה לפני מספר חודשים. ראינו התעניינות מאוד משמעותית ואנחנו מאמינים שהמכסה הזאת בחודשים הקרובים גם כן תתמלא און טופ תאגידי כוח האדם. מבחינת סבבי מיונים, החל מה-7 באוקטובר היו 12 סבבי מיונים בסרילנקה, שמונה במולדובה והודו וסין סבב אחד. כמו שאתם יכולים לראות את המספרים, מספר העובדים שנבחנו – 29,000, 5,000, 24 ו-3,700. מתוכם עברו את המיונים, שיעור המעבר בסרילנקה ובהודו הוא נמוך יותר כ-50%. סין ומולדובה שיעורי המעבר הם גבוהים יותר, כמו שאנחנו מכירים גם כן מהעבר. בפרטי התחלנו בהתחלה בסבבי מיונים, היו שבעה סבבי מיונים שנעשו בהודו וסרילנקה, אוזבקיסטן. עברו בהם 12,000 עובדים. היו 80,000 בקשות ומתוכם 64,000 אושרו. נכנסו לארץ מתחת ל-30,000, 28,000. חשוב להגיד שבפרטי לאורך השנתיים האחרונות עשינו לא מעט תהליכים. התחלנו בזה שהמדינה, אנחנו בעצם עשינו מיונים. עברנו למיונים באמצעות קורות חיים, עברנו אחר כך בעצם להגיד לתאגידים אנחנו סומכים עליכם, אתם תעשו את המיונים לעצמכם. גם בהתחלה הייתה הגבלה כמה אפשר להביא כל תאגיד מתוך הפרטי, ללא מיונים. היום זה יכול להיות גם כן 100%, תאגיד יכול להביא ללא מיונים במודל בפרטי גם את ההגבלה הזאת הורדנו. שיפוצים בבילטרלי, התקיימו ארבעה סבבי מיונים. נבחנו 4,400 מועמדים ועברו 1,200. אז מצד אחד אנחנו יכולים לראות מספרים מרשימים כמו שראינו, אבל עדיין דרך ארוכה לפנינו. משך הבנייה בישראל, ופה זה השקף שאותנו מטריד ומעסיק, משך הבנייה בישראל עלה בצורה משמעותית לאורך השנים. אנחנו מדברים היום על קרוב ל-38 חודשים לגמר בנייה, ממוצע בנייה. וזה אחד מהאתגרים שלנו. כי בסופו של דבר זה שאנחנו מתחילים יותר התחלות בנייה זה מצוין, אבל זה אומר שכאשר חסר כוח אדם ואנחנו צריכים כוח אדם גם כן לגמרים, עוד פועלים זה יבוא ויפתור לנו גם כן עוד כוח אדם איכותי. יפתור לנו גם כן את נושא משך הבנייה. כי הגדלת היצע בסופו של דבר זה לא רק שמישהו יכול לקנות את הדירה, זה גם כן כשמישהו יכול להיכנס אליה. פה אפשר לראות גם כן את נתוני הלמ"ס על כמה דירות הסתיימה הבנייה שלהם. אפשר לראות שפה גם כן יש את העלייה ב-2022, 2023. 2024 ירידה ו-2025 זה כמובן אנחנו רואים עלייה, אבל עדיין זה נמוך יותר מהצורך המשקי שלנו של יחידות דיור. השקף הבא אנחנו במשרד עוסקים הרבה בהגדלת היצע ומחירי הדיור בכל מה שקשור לקניית דירות. אותנו גם כן מעסיק עד כמה אפשר וזה נשיג לקנות דירה בישראל. ממוצע המשכורות לשכיר ישראלי שנדרש לרכישת דירה. אחד, אנחנו יכולים לראות שהמחיר הממוצע לדירה בשנת 2025 ירד בשנת 2024 וגם היכולת לקנות דירה והנשיגות, אבל עדיין יש לנו דרך ארוכה בשביל להפוך את הדירה בישראל למשהו שכל אחד יכול להשיג. לקראת קבינט הדיור הקרוב עד היום בממשלה היו יעדים לתכנון, יעדים לשיווק, יעדים לעסקאות בקרקע מדינה כמובן. לא היו יעדים להתחלות בנייה. לקראת קבינט הדיור הקרוב אנחנו עומדים להביא יעד התחלות בנייה בישראל, מה שהלא היה בעבר. היעד שלנו יהיה 75,000 יחידות דיור בשנה. אפשר לבוא ולהגיד רגע, אבל התחלתם השנה יותר. אז השקף הזה מספר את הסיפור. משנת 2015 ועד שנת 2022 פחות או יותר קיבלנו אפילו קצת, אפשר להגיד אפילו עד 2025, קיבלנו עשור או שני שליש של עשור אבודים עם פער עבר שיש ויכוח כמה הוא: 50,000 דירות, 100,000 דירות, אבל נוצר פער עבר שאותו אנחנו צריכים לצמצם. משם מגיע היעד של התחלות בנייה של 75,000 התחלות בנייה. אני אגיד שזה גם כן מתכתב עם התוכנית של המועצה הלאומית לכלכלה 2050. שנת 2050 שמדבר על זה שאנחנו נצטרך פה עוד להכפיל בעצם את מספר יחידות הדיור עד 2050 שזה גם כן מסגרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הסכמי גג שנחתמו. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כן, כן, נחתמו בשנה האחרונה לבד הסכמי גג עם למעלה מ-200,000 יחידות דיור בפוטנציאל, מלמעלה מעשרה הסכמי גג. השקף האחרון, אחד, בשביל לעמוד ביעדים שלנו, ביעדי הממשלה, גם לעסקאות להתחלות בנייה יש כיום מחסור של 40,000 עובדים. יש לנו ארבעה עוגנים מרכזיים: אחד, אנחנו חייבים לחתום על הסכמים בילטרליים נוספים. אני אגיד, יכול להיות שפה חלק מהחברים מאוד אוהבים ושמחים לעבוד עם המודל הפרטי. אני יכול להגיד, כמדינה חשובים לנו הסכמים בילטרליים. אין שבוע אולי ואין יום שאני לא מסמס לגורמים "מה עם ההסכמים?". ה-7 באוקטובר, 7 באוקטובר. אף מדינה לא רוצה לבוא, אזהרות מסע. הדבר הזה שלוקח לנו יותר מידי זמן לחתום על הסכמים בילטרליים, היינו תלויים בהתחלה רק בסין, אחר כך הודו. גם מולדובה וסרילנקה זה מאגרים שיחסית הולכים ומדלדלים. אנחנו לא רוצים להיות תלויים באף מדינה אחת, אולי זה אחד הלקחים הכי גדולים שלמדנו ב-7 באוקטובר. לא להיות תלויים באף מקור אחד של כוח אדם, אלא תמהיל של כוח אדם. לכן אנחנו חייבים חתימה נוספת של הסכמים בילטרליים. להגדיל את מספר חברות הביצוע הזרות. אמרתי קודם את הקול הקורא שנמצא באוויר, שנסגר בסוף ינואר. שלוש זה המשך המסלול הפרטי, בטח בהיעדר התקדמות משמעותית כרגע במסלול הבילטרלי. גם להאריך את המסלול הקיים וגם להרחיב אותו בעוד מכסה נוספת שנבוא עם זה לוועדה ב-19 לחודש, לוועדה בראשותה של מנכ"לית רה"מ דרורית. והפחתת הבירוקרטיה. עשינו הרבה מאוד בשנתיים האחרונות. המספרים מראים את זה. אנחנו כל הזמן מטייבים את תהליכי הבאת העובדים. כנראה שתמיד יש עבודה ולטייב זה משהו שאין סוף מה שאפשר לטייב. ולצד זה כמו שהזכרת קודם, גברתי יושבת-הראש, הורדת אגרות הנדרשות. זה חלק מהעלויות שאנחנו גם כן רוצים לראות אותן יורדות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. חה"כ איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. תודה על המצגת ועל ההסבר. לא דיברת על השתרעות הבנייה במדינה. כלומר, באיזה אזורים יותר, באיזה אזורים פחות. אני חושב שזה משליך על המחירים באזורים הללו. אז יש לך מה להגיד בנושא? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> לא. קודם כל נתוני הלמ"ס מדברים על ירידה בכל הארץ. המקום היחיד שאנחנו רואים אנומליה זה בירושלים. אבל יש את הנתונים גם כן ברמה ארצית של ירידת מחירים. הירידה הגדולה ביותר בתל אביב, אנחנו רואים אבל גם בצפון וגם בדרום עדיין אנחנו רואים ירידה ברמת מקרו. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חושב שזה היה טוב שנדע כמה שיותר מדויק. כי זה יעזור לנו להבין עוד יותר מדויק מה לגבי הצפון, מה לגבי חיפה, מה לגבי הדרום. אין ספק שזה יעזור לנו להבין את השתרעות הבנייה ואיך זה משליך על המחירים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> נוכל להמציא את הנתונים. הנתונים נמצאים אצל למ"ס ברמת המחוז. אנחנו יכולים להמציא אותם בלי שום בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אנחנו נקבל ונעביר לחברי הוועדה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> הארי אלקסלסי: << אורח >> הארי, יושב-ראש של עמותת דף חדש. אנחנו נפגשנו גם מספר פעמים. צריך להבין, מדברים בעצם על אגרות. דיברו פה על ברחנים. אנחנו שנה בלי מנכ"ל ברשות האוכלוסין, שזה צריך מישהו שייתן לנו איזה עטיפה ואיזה שהיא שמירה. שר הפנים לפני גם כן חצי שנה בעצם הודיע על התפטרות ואין בעצם איזה שהיא עטיפה לכל אותם תאגידים. אנחנו קיבלנו משר הפנים יחד עם מיכל ממשרד הבינוי והשיכון, קיבלנו בעצם הפחתה באגרות באפריל שנה שעברה. אנחנו פותחים את ינואר 2026 והאגרות מקפצות וחוזרות ועולות, גם במחיר גבוה יותר ממה שהיה בתחילת 2025. כמובן צמודות למדד. או עובדים מקבלים הצמדה לשכר המינימום הישראלי. צו הרחבה קיבוצי מעלה גם אותם, דיברנו על זה גם כן עם גורביץ מהתאחדות הקבלנים. יש פה בעצם איזה שהוא אירוע שמשליך בסופו של דבר על אותו מחיר שאתה מדבר על להשתכן. אותו אזרח שרוצה לרכוש דירה מחר בבוקר יפגוש עלייה של 7% ולא ירידה של 7%, כי אנחנו נצטרך לעשות את ההשלכה לקבלנים. לגבי כל הסוגייה הבילטרלית. צריך להבין, במרץ-אפריל 2024 נחתו פה, והראית את הכמות של העובדים שהגיעו בבילטרלי, מתוכם 10,000 עובדים לא נמצאים בבניין. קרוב ל-6,000 נמצאים בתעשייה וקרוב ל-4,000 ברחנים. מתוכם 30% מבקשי מקלט. זה 10,000 עובדים שהם לא נמצאים בבילטרלי. אין ספק שאנחנו כמדינה צריכים להוביל את הסוגייה הבילטרלית. צריכים שיהיו הסכמים. אבל אם אנחנו לא מצליחים לתת את המענה לכל סוגיית הברחנים, עובד בורח, לא נמצא, אין בעצם אכיפה משמעותית. ולא חלילה וחס, אני יודע שזיגזג היה אמור לקבל 100 תקנים, לא יודע מה הוא קיבל. אגף בניין ברשות האוכלוסין שהיה אמור לקבל תקציב מאוד גדול, כי אנחנו כתאגידים גדלנו פי חמש, שזה משמעותי. זה חשוב. אבל בפועל אגף בניין גדל נקודה אפס משהו, אני לא יודע. אולי ישי יוכל להתייחס לזה. אין יכולת. זאת אומרת, עם כל הניסיון של אגף בניין לתת לנו מענה בסוף ברשות האוכלוסין צריכים לעשות הכול. הגוף שאמור לטפל בפלסטינאים לדעתי כבר שנתיים אין עובדים פלסטינאים ברשות האוכלוסין. איפה הם? למה הגוף הזה - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא מדבר על האגף שעובד שם ואין לו עבודה. << אורח >> הארי אלקסלסי: << אורח >> הגוף שאמור לטפל. שוב, אני לא נכנס פה לעבודת - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, אתם נכנסים וזה גם לא לעניין. << אורח >> הארי אלקסלסי: << אורח >> אני אומר, אני לא רוצה להיכנס. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הארי, שנייה. אז אני, אם כבר העלית את זה ואמרת את זה ונאמרה שם עוד איזה הערה, אז אני אתייחס לזה. תודה על העצות ועל הטיפים, אנחנו יודעים לנהל את העובדים שלנו ואנחנו יודעים לתת עבודה לאנשים שלנו שיש להם עבודה שבמקום מסוים אולי קצת פחתה. לא צריך את העזרה בעניין הזה. אני כן מסכים אתכם לגבי התקנים שהובטח שנקבל ואנחנו גם עובדים בעניין הזה וגם קיבלנו ועוד נקבל עוד. << אורח >> הארי אלקסלסי: << אורח >> זו נקודה חשובה. אני אשמח שנעבור למצגת. אייל יציג. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אייל מוסט, אלו אקספרס, עמותת דף חדש. יהודה, רק תיקון קטן, אגרות 2025 – 1.7 מיליארד זה רק תאגידי הבניין. ב-2024 שילמנו 970 מיליון שקלים. זה מטורף, מספר מטורף ובוא נראה איך מגיעים לזה. כך נראה לוח האגרות. אני אשמח אם תסתכל גם, יהודה, כי אנחנו היינו בשקט, הייתי מרוכז. זה מאוד פשוט, כולם יכולים להבין. ענף בניין משלם 24,185 פר עובד. הבא אחריו בתור זה מלונאות ומומחים שזה חצי. לא נדבר על חקלאות של 2,300 שקלים. הרי בסוף צריך רגע להחליט פה מה חשוב. רום, זה חשוב שתהיה איתנו במצגת של האגרות, כי זה נוגע בול אליך. בסוף מה שהארי בא ומנסה להגיד, אנחנו כתאגידים צריכים אבא ואמא. אין שר, אין מנכ"ל, הזמן רץ ולא קורה כלום. בסוף גם משא ומתן מול האוצר ניהלנו חצי שנה, אם לא שנתיים, ובסוף בישיבה אחת באו והחליטו שאדון סמוטריץ' לא מקבל את המלצות הוועדה, את המלצות ועדת המנכ"לים. את שלל המכתבים ששלחנו אנחנו, ולא מורידים את האגרות, אלא להיפך, עוד מייקרים את האגרות. כשאתה מראה שב-2007 לקח 700 משכורות לקנות דירה והיום 2,700, ב-2026-2027 זה רק ילך ויעלה. מי יספוג את המחירים האלה? צריך לזכור שבסוף התאגידים זה גוף כלכלי. בסוף אנחנו מגלגלים את זה על הקבלן והקבלן מגלגל את זה על הזוג. אף אחד לא לוקח את זה עליו. אף אחד לא סופג את העלויות הנוספות האלה. וכשאנחנו באים וצועקים כל הזמן על יוקר המחייה, יוקר המחייה מתחיל מהבניין. כי אם הבניין והדירה יקרה ושטחי המסחר יקרים, אז הם המסעדה משלמת יקר. וגם שירותי עזר לאזרח, קופות חולים, כולם משלמים יקר – כל המעטפת עולה. זה כלכלה הכי פשוטה שיכולה להיות, זה א'-ב'. בסוף אתה יכול להסתכל בשקף ולתפוס את הראש. אם אנחנו מחליטים בסוף לשים את ענף הבניין, כי הוא הקטר של המשק והוא קובע על כולם, איך יכול להיות שאנחנו משלמים פי 10 מחקלאי? שהחקלאים גם חשובים, אני לא רוצה להרע להם, חלילה, אבל בסוף לייצר מזון במדינת ישראל, כמו שראינו מה קרה ב-7 באוקטובר, צריך לייצר מזון, גם צריך לייצר דברים אחרים. הבנו שיש פה גוף שבסוף לא שומע אותנו. משרד האוצר מתעלם בצורה בוטה. כמו שהארי אמר, אין מנכ"ל, אין שר, אין מי שיילחם על כספים קואליציוניים. תסתכלו מה מקבלים בעולם. מילא היינו מקבלים משהו. אז בא משה ואומר אנחנו לא מצליחים לאייש את התקנים וכן מקבלים כסף, לא מקבלים. מילא, הסכומים שהיינו משלמים היו הולכים לשירות עבורנו, אבל זה גם לא קורה. כי שותים את הכסף ומעבירים אותו לכל מיני כספים קואליציוניים כאלה ואחרים. אנחנו משתדלים לא לערבב פוליטיקה, אבל עד מתי אפשר לדרוך לנו על הראש ואנחנו נגיד שזה גשם? תסתכלו מה קורה בארצות הברית – 3,000 שקלים בתך אגרות הגנה, זה חד פעמי. יש לך הכשרה, יש לך אגרות ראשונות. בצרפת, שזו מדינה סופר סוציאליסטית, מדברים איתך הכול חד פעמי 1,500-2,000 שקלים. בגרמניה מקבלים עוד הכשרות בתוך הסכום הזה. אז אנחנו משלמים 23,430, עכשיו עם העדכון 24,000 ולא מקבלים כלום. לא מקבלים כלום. אנחנו נופלים על אוזניים ערלות בסוף. כי בסוף כל אחד, אני גם מבין אותו. בא משה אומר שמע, אני רוצה לעזור, אני לא יכול. אין לי כוח אדם. זה מתחיל לא רק מאנשים באגף בניין, זה מתחיל מבקרי הגבולות. כשעובד מגיע לפה לישראל בתקופת מלחמה ומחכה שלוש, ארבע וחמש שעות בתור, כי יש רק בן אדם אחד. זה מתחיל מהזלזול שם בעובד הזר שמגיע לפה ואז מקבלים אותו בחניון. ואז בסוף אנחנו כתאגיד חותמים עליו ו-"בום" קיבלת עוד 24,000 שקלים הוצאות. לא הגיוני שבן אדם כזה שמגיע, וזו הסיבה שכולנו רותחים על ה-g2g כי כל אחד שמגיע והוא לא מתחיל לעבוד ולייצר הוא פוגע בהתחלות הבנייה, הוא פוגע בסיום המסירות של הדירות והוא פוגע בתאגידים פגיעה אנושה. כי אם בן אדם עכשיו בינואר בורח לי, ולא רק לי, לעוד אנשים אחרים מתוך ה-230 תאגידים האלה, אנחנו תרמנו למדינה 24,000 שקלים על כל בן אדם. איפה נשמע דבר כזה? זה גזל פר אקסלנס. איך יכול להיות שלא מחזירים לנו את הכסף? בן אדם שמגיש ויזה ובנוהל רשום שהוא משנה סטטוס והוא עדיין יושב על המכסה שלי שלוש שנים, האינטרס שלך ושלי ביחד מול משה ומול משרד האוצר, תנכו את הברחנים עכשיו בתחילת השנה. תן לי להביא דם חדש במקומו. ברח, נכשלנו ב-g2g, שיתמודדו איתו רשויות האכיפה. תנו לנו להביא עובדים חדשים. הוא תופס לי מקום. לי לדוגמה יש 60 איש כאלה. 60 אנשים כאלה יכולים מאוד לעזור, כפול 200 ומשהו תאגידים. עזוב את הפן הכספי שזה מטורף. בסוף אנחנו צריכים גם להבין שכמו כל דבר, השוק מתיישר. כמו שאם המס היה 10% 90% היו משלמים ואם הוא 50% אז 90% לא ישלמו. מה שקורה בקו ישיר, בגלל האגרות היקרות, זה תופעת השב"חים. והשב"חים מביאים לפיגועים. חבל שלא נשאר פה איימן עודה, היה שומע עוד טיפה דברים. התחלות בנייה לא חוקיות לא מופיעות במצגת, היית צריך להגיד לו גם את זה. אבל בסופו של דבר הפיגועים שאנחנו חווים, וכל בן אדם שאנחנו מאבדים פה זה עולם ומלואו, זה אך ורק בגלל שהקבלן הקטן, הקבלן טנדר הזה או הקבלנים הגדולים שמעסיקים את הקבלנים הקטנים מעגלים פינות. מעגלים פינות, הענישה לא מספיק חמורה מצד אחד ומצד שני היום פלסטינאי, צריך להבין את זה, כי מאחורי הקו הירוק מותר להם לעבוד. הם עובדים בסכומים מצחיקים, 200-250 שקל יומית של תשע שעות. עכשיו כשהוא בא לישראל ואין לו אופציה לעבוד בשטחים אז הוא עובד במספרים האלה. הודי הכי פשוט שלא שווה כלום עולה 700-800 שקלים לבן אדם. בסופו של דבר צריכים להבין פה שאנחנו בעלייה של האגרות מגיעים חד משמעית אנחנו עוזרים לתופעת השב"חים. לא מקטינים אותה, אלא מגדילים אותה ומסכנים את הביטחון שלנו ושל המשפחות שלנו. ואלה דברים שהם סופר חשובים. גם הזינוק במחירי השכירות קשורים לאגרות. הכול פה זה מעגל שנע סביב האגרות. עד מתי האוצר ימשיך לצפצף עלינו ויספר לנו סיפורים שיש תקציב מלחמה ואין כסף? אם יש עודף גבייה של מס הכנסה, 40 מיליארד שקלים, עם כל הכבוד, חלקו אותו אחרת. לא יכול להיות מצב שאנחנו משלמים 1.7 מיליארד שקלים ולא מקבלים כלום בתמורה. לא מקבלים כלום. יהודה, זה פשוט, אתה חייב להיכנס לתמונה, כי בסופו של דבר שר הפנים לא קיים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני רוצה להגיד מילה. אמרת שאין לכם שר, מנכ"ל. אני יכול להגיד, אני אומר ואני מדבר בשמי, שאני הפה שלכם בנושא האגרות. בכל דיון. והחברים פה נמצאים, אנחנו מדברים על נושא האגרות. גם בוועדת מנכ"לים ב-19 בינואר ובמכתב שלי לוועדת המנכ"לים זה אחד מהנושאים, נושא האגרות. חד משמעית. אני אגיד, ונמצא פה נציג האוצר שצריך לדבר בשם עצמו, שגם כן נאמר שככל ויעלו מספר העובדים הזרים ורגע אחד בתוך הנומירטור המספר שנמצא יהיה קיים, כמו שאמרת, אולי אם יהיה עודף בתוך הנושא של אגרות, יוכלו לבוא ולהוריד אגרות. אבל זה שאלה לאוצר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הבעיה, שתבין, הם לא מבינים שככל שיהיה יותר עובדים, וגם אם יורידו את האגרות, הגבייה תהיה יותר גבוהה והם ירוויחו יותר כסף. הם עכשיו רוצים להרוג את העץ. תנו לעץ לגדול, להניב פירות ואז תתחילו לקטוף אותם. אי אפשר להרוג את העץ עוד לפני שהוא הוציא שורש ראשון. זה לא הגיוני. בסופו של דבר הנושא הזה של האגרות סובב סביב הכול. נושא הברחנים, יושב פה משה, צריך לקבל החלטה יחד עם היועצת המשפטית לנכות את הברחנים מהמכסות שלנו. הגיע הזמן שכל מבקשי המקלט, שזה גם אתי עשתה מדינות בטוחות, שמשום מה בתוך רשות ההגירה החליטו להתחיל עם קניה ומלאווי. את מי הם מעניינים? יש 500 עובדים בכל מדינת ישראל. תתחילו בסרילנקה, בתאילנד, בהודו. זה המהות. זה המהות של הדברים. בסופו של דבר אנחנו נמצאים היום בפני שוקת שבורה. כי אי אפשר להמשיך להכות בגוף הזה שנקרא תאגיד. כמה זמן אפשר לשרוד, יהודה? עכשיו בדצמבר עליית מחיר וארנונה, חשמל, מים, אנחנו גם תקועים להשכיר להם דירות, כי אין לנו ברירה. גם בזה לא מטפלים. אבל ב-1 באפריל עוד פעם שכר מינימום. לאן אתם רוצים להגיע? הרי בסוף הבאנו את העובדים הזרים חלף פלסטינאים. כשאתה מחליף משהו שלא משלמים עבורו אגרות ואתה מייקר את התחליף שלו ברור שאף אחד לא ירצה אותו. אנחנו צריכים להנגיש את העובד הזר, לפתוח את שאר הענפים. אתם רוצים שנזמין g2g? אם הוא לא טוב תן לי אוטומטית, תשים אותו במקום אחר. אם לא, אף אחד לא ייגע בזה. רואים את הזמן של ה-g2g. חוץ מהסינים שאנשים מתנפלים מאיזה שהיא סיבה שאנחנו לא מבינים אותה, כל שאר המדינות לא מזמינים אנשים. וזה גם חשוב לדבר על הנושא של ההכשרות שנמצאים בזה, מיכל אל תכעסי עליי. בסוף אני חושב שלא צריך להביא אותם. האנשים האלה, תפנו אותם למקומות אחרים, אנחנו אומרים את זה כבר שנתיים. מלונאות, סיעוד. אז נכון, הבטיחו להם יותר כסף. אבל מצד שני, אותו עובד גם חתם הצהרה במסלול הבילטרלי שהוא בריא, שהוא מכיר את הענף, שהוא מגיע עם ניסיון. אז נאה דורש נאה מקיים. אי אפשר להמשיך להתעסק עם הדבר הזה המרחף מעלינו. שיכריחו אותנו לקחת g2g. אסור שזה יקרה. בסוף צריך לעסקים לנהל את העסק שלהם. אני יודע שאתה מסכים איתנו בנושא הזה. וב-b2b, זה הפתרון. עובדים מקצועיים, מהירים, שמגיעים לפה כמו שצריך ושבעזרת השם שתעלה כבר מערכת ההגשה ונוכל להביא אותם מהר ולא לחכות כל כך הרבה זמן, כי נופלים לנו הרבה אנשים בדרך. תודה רבה יהודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אלדד, אחר כך גורביץ ונמשיך עם שאר הדוברים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יהודה, אני חושב שקיבלת פה תמונה די טובה מההצגה של הדברים. אני רק רוצה לחדד. אני אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם בענף הבנייה. צריך להבין דבר אחד: אני לא אמור לנהל את רשות האוכלוסין ולקבוע להם איפה הם ישימו את האנשים, אבל אנחנו צריכים לקבל את התוצאה הסופית. אני לא אומר איך, אבל זה צריך לקרות וזה לא קורה. הרשות נמצאת בברדק הכי גדול שהייתה אי פעם, ואני בענף משנת 1997. לא היה ברדק כזה ברשות האוכלוסין, בסדר, בארגון, בדברים. אגף הבניין הוא אגף היחיד שמתפקד שם, שאם לא היה הוא בכלל לא היו עובדים זרים בארץ היום. הוא היום מגיע למצב שהוא מצליח כבר להדביק את הפער ויחסית ההיתרים מתקבלים מהר. אבל מעבר לזה, כל המנגנון ברשות תחת קריסה. זה לא רק בענף הבנייה, זה בכל הענפים. והבעיה הולכת ומחריפה. ואם לא יתעוררו שם ויביאו מנהל לנהל את האירוע אנחנו נראה מדחי לדחי, כי העובדים הזרים זה העתיד. לא יעזור לאף אחד כלום. g2g, b2b. בסופו של דבר המשק הולך לכל הענפים לקחת עובדים זרים. אם לא תהיה שם טכנולוגיה, אם לא יהיה שם מחשוב, אם לא יהיה שם מנהל אמיתי שינהל את הרשות הרשות הזאת תקרוס. תקרוס. אנחנו הולכים לקראת זה. זה הבסיס היום. אולי לחשוב להעביר את כל הנושא של העובדים הזרים בכלל למשרד אחר? אולי העובדים זרים בבניין צריכים להיות תחת משרד השיכון והעובדים הזרים בתעשייה צריכים להיות תחת רשות התעשייה. אולי זה רעיון מצוין. אולי הרשות לא יכולה לעמוד בזה. וצריך לחשוב איך משנים את זה. זה לגבי הנושא של הרשות. לגבי הדברים האחרים שהועלו – יהודה, אתה דיברת על הנושא הזה של ה-40,000 עובדים שחסרים פה. אין פה, יד ימין לא יודעת מיד שמאל. אנחנו מצד אחד רוצים להביא 40,000 עובדים זרים ובסיטואציה עכשיו הולכים ומסלקים מפה, מתחילים מעובדים אוקראינים, שיש שם מלחמה. מלחמה, באוקראינה יש מלחמה, הם פליטי מלחמה. אסור לגרש עובדים כאלה ממדינת ישראל. אמנם המספר שלהם יחסית זעום, אבל פה זה הסימפטום. לא יתכן שהקבלנים הגדולים, עזוב אותי, עזוב את דף חדש, עזוב תאגידים כאלה או אחרים. אני מדבר על הקבלנים. היום הבאנו מכתבים מכל הקבלנים הגדולים במדינת ישראל שמחזיקים את רוב העובדים הזרים: אם זה דמרי, אם זה אלקטרה, אם זה אשטרום, אם זה תדהר. כולם עובדים עם העובדים הזרים המקצועיים האלה שעוזרים לקלוט עובדים חדשים. אנחנו סך הכול ביקשנו הארכה של שנה לעובדים האלה, הארכה אחרונה על מנת שנוכל להחיל כניסה של 40,000. גם אני לא חושב שצריך להשאיר את הסינים האלה לעולמי עד וגם כן צריך לבדוק את כל התופעה הזאת של סין. אנחנו דיברנו והצענו את וייטנאם כמדינה מדהימה לקלוט עובדים. ביקשנו לפתוח לנו את ה-b2b. אין בעיה של b2b מווייטנאם, השלטונות בווייטנאם עושים בעיה. לכן צריך שם שמשרד החוץ יתערב ויפתח את הצוהר הזה של וייטנאם. וייטנאם יכולה לשמש אלטרנטיבה מצוינת לסינים. אבל כרגע, יהודה, בשנה הקרובה, 1,200 מולדבים ואוקראינים, 3,000, 2,500 סינים, לתת עוד הארכת חמצן, להשאיר אותם. זה לא יפגע בכלום. אנחנו נמצאים עם 40,000 חוסר. הם חונכים את העובדים החדשים. הם עוזרים לעובדים החדשים להיקלט. הסינים שמגיעים בהסכמים בילטרליים, גברתי יושבת-הראש, צריך לעשות בדיקה כמה מהם בורחים והולכים לעבוד אצל קבלני טנדרים. אני מהקליטות של סין בנגלות הקודמות ברחו לי קרוב ל-40-50 סינים שלא נקלטו בתאגידים אחרים ועובדים בשחור. והאוצר מפסיד מיסוי עליהם. שהאוצר יעשה את הבדיקה איפה הרווח שלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דיווחת עליהם? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בוודאי. איפה הרווח שלו? האגרות שרוצים עכשיו להעלות חזרה או הבריחה של העובדים וההפסד? דיברו על ניכוי ברחנים. בוודאי שצריך לעשות את הדבר הזה. התאגידים לא יכולים להיות אחראים על ברחנים שהם לא הביאו למדינה. ובגלל שאין אכיפה העובדים האלה מרשים לעצמם לברוח ולעבוד בשחור והמדינה מפסידה מיסוי. אם אנחנו מסתכלים על נקודות העוגן כרגע, יהודה, של הענף, קודם כל העשרה של העובדים הוותיקים האלה. זה עובדים שהגיעו בבילטרלי. אי אפשר לבוא ולהגיד כמו בנגלות הקודמות הם הגיעו ב-b2b. זה עובדים שהגיעו בבילטרלי. כל העובדים האלה שעכשיו מוציאים אותם זה עובדים שהגיעו ב-g2g. להשאיר אותם עוד תקופה, להגיע להיגיון. לא יקרה שום דבר, לרדת מהעצים, לרדת מהאגו, להסתכל על טובת הענף. הרי אני יכול להביא עובדים חדשים. אבל העובדים החדשים האלה שיגיעו הם עובדים שייקח להם זמן ללמוד את העבודה ואנחנו צריכים 40,000. ידבר פה קבלן, אני אבקש, רומן, בבקשה, תתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אני אתן לך את רשות הדיבור. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הוא קבלן שעובד עם העובדים, חשוב מאוד שהוא ידבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אתן לו בהמשך. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כן. עכשיו מעבר לזה, מעבר לעובדים, מה שהזכירו פה. ביקשנו את הברחנים האלה לנכות אותם. זה עובדים, אם תהיה אכיפה מסודרת ויתפסו את כל העובדים הלא חוקיים האלה, אנחנו לא נבוא בבקשה לנכות ברחנים. אבל הברחנים האלה שנמצאים היום זה כולם ברחנים של g2g, 80% מהם זה ברחנים שהגיעו ב-g2g ורובם הם סינים שהגיעו ב-g2g. אז אנחנו לא אחראים שאין אכיפה לסבול ולשלם אגרות. יהודה, הנושא של האגרות, הנושא האחרון שאני רוצה להתעכב עליו. הנושא של האגרות הוא נושא סופר חשוב. אני רוצה להסביר שכשביטלו את היטל עובדים זרים בשנת 2022 על ידי שר האוצר ליברמן מחירי העובדים הזרים ירדו בצורה דרמטית. ירדו בצורה דרמטית. מה שטרף את הקלפים זה המלחמה ב-7 באוקטובר שהיה מחסור, היצע וביקוש. היה מחסור בעובדים ולכן המחירים עלו. אבל היום אנחנו עדים להתייצבות המחירים של העובדים הזרים. המחיר לקבלן הוא סטטי, אין כבר משהו מטורף, כי מגיעים ומגיעים עובדים. לכן כרגע החובה שלנו בוועדת מנכ"לים זה להחזיר לפחות, להביא את המחיר של האגרה לעובד זר כמו עובדים בתעשייה. כמו עובדים במלונאות. למה עובד זר בבניין צריך לשלם בגינו יותר? בהיגיון בוועדת מנכ"לים, יהודה, לא נבוא ונגיד תורידו לנו 50%, תורידו לנו 60%. כי אז זה זמני. צריך לעשות איזה קורלציה בין האגרות ולהבין למה אגרה בענף הבניין עולה פי שתיים מאגרה בענף המלונאות. המלונאים גם מרוויחים כסף יפה. למה זה פי שתיים? למה בתעשייה זה פי שתיים? לשים את זה באותה סיטואציה, באותה רמה, ואז לא נשמע את המילה אגרות. רוצים להמשיך עם האגרות, צריכים את זה לתקציב המדינה, היה בור תזרימי, חייבים לכסות אותו? סבבה. אבל שזה יהיה אותו דבר. שיהיה שוויון. ואז אם אנחנו מביאים את האגרות, מביאים את הנושא של כניסה מהותית, פתיחת וייטנאם, אכיפה, הגברת האכיפה, שלושת הדברים האלה הם הבסיס בעצם. לא צריך לחפש את האור בפנס, האור נמצא פה. אגרות, אכיפה ואמצעים לעשות את העבודה עם העובדים הזרים שהולכים ומתרבים בתוך הרשות. או לחשוב על פתרון אלטרנטיבי איך זה נעשה יותר טוב. אם יעשו את שלושת הדברים האלה אנחנו נברך ואנחנו נצא בכלל קדימה לדרך חדשה. יהודה, הכול תלוי בך, הרבה דברים. גם הנושא של היציאה של העובדים וגם הנושא של האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נשמע עוד דוברים. גורביץ ואחר כך נעבור לכולם. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> שלום, אני איציק גורביץ מהתאחדות הקבלנים. אני אתחיל דווקא בנושא של האגרות. ב-2002 הטיל שר האוצר בנימין נתניהו להקים ועדה. ועדת מנכ"לים שעסקה בנושא של עובדים זרים. מטרת הוועדה הייתה לחייב את המעסיקים, גם בחקלאות וגם בבנייה, באגרות והיטלים כדי לצמצם לאפס את העסקה של עובדים זרים. מסקנות הוועדה שימשו בסיס להחלטת הממשלה 2446 שהיא אותה החלטת ממשלה שממנה אנחנו גוזרים את כל העונשים שחלים על עובדים זרים. בין היתר 236 שעות, אבל גם את האגרות. האגרות נבנו במטרה להשוות עלות העסקתם של עובד זר לעובד ישראלי. זה היה אז ואנחנו עדיין סובלים מהעונש הזה, שזה מהווה חסם. לא תורם לשום דבר, אין לו שום עיקרון כלכלי, מלבד להוות עונש. הכי גרוע זה שהתמכרו לכסף הזה. והכסף הזה הפך להיות נכס והפך להיות מקור, אבל לא משהו שמשרת את ענף הבנייה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גורביץ, ספר לו כמה עובדים ישראלים אתה מכיר במקצועות, בעבודות הרטובות שזה בא לעשות להם הזדמנות. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> הנתונים שהיו אז התבססו, באמת, ב-2002, כשהעובדים הזרים עוד לא היו כפופים לכל ההסכמים הקיבוציים, לא לצווי הרחבה ובקושי פיקדון. מה ההיגיון להנציח כל הזמן את הסכומים הללו? יש את כל המידע הזה, כל המחקרים, הנושא הזה מופיע. זה חייב להיפסק. אין שום רציונל. 24,000 שקלים. זה 2% ממחיר דירה ממוצעת. זה המשמעות של האגרות. זה 48,000 שקלים. זה המשמעות על דירה. מעבר לחסם הלא רציונלי שהדבר הזה מטיל. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זו אמירה חשובה. זה לא התאגידים מייקרים, זה האגרות. וזה גורביץ אמר, זה לא אנחנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תכף נשמע את רום מהאוצר. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אני מציע, סליחה רום, אל תיפגע, אבל לפני שרום, האוצר מדבר, שילכו ויקראו את הדוחות שאנחנו קראנו, שאנחנו מבינים מה הנטל שמוטל עלינו, הקנסות וכל העונש הזה. מ-2002. מה ההיגיון הזה אגב, אם כבר, למה לא הטילו את זה על החקלאות? אותו צוות עסק בחקלאות, על חקלאות כלום. הכול על ענף הבנייה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כי אצלנו יורים בתוך הנגמ"ש והם עבדו ביחד, זה ההבדל. אצלנו יורים בתוך הנגמ"ש והם עובדים ביחד. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> לגבי הנושא של המסלולים להבאת העובדים. צריכים להגיע לפה עובדים וצריכים להגיע לפה מהר מאוד עובדים. הקפיצה של 70,000 ומשהו התחלות בנייה נטו, 80,000 ברוטו, זה יקפיץ את משך זמן הבנייה פי כמה חודשים. אם הגענו למעל ל-200,000 דירות בבנייה פעילה, אנחנו נהיה במציאות של לחץ. יכול להיות שמישהו יחשוב שזה מוריד את מחירי הדירות. לא רבותיי, זה יותר אי ודאות איומה. חייבים להביא ולהשלים את המכסה של אותם עובדים. לא משנה בילטרלי, לא משנה פרטי, מי שמצליח להביא עובדים מקצועיים יותר מהר – זה המסלול שצריך להיבחר. כנ"ל לגבי נושא של תשתיות. ניתנה מכסה של 5,000 עובדים לתשתיות. משרד התחבורה לא פה, אבל משם לא באים עובדים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא באים עובדים כי ה-g2g נכשל, הביאו לפה עובדים על הפנים. צריך להגיד את זה. ה-100 עובדים הראשונים שהגיעו לפה, עשו להם מבחן בראור, כי זה מה שהשכן של שירלי ביקש ממנה. אל תשכחו, זה בפרוטוקול. אתה לא יכול להגיד שאני מכפיש אותה, זה בפרוטוקול. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אני יודע. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא בחנו אותם בכלל. אנחנו קיבלנו אותם ראשונים, לא יודעים כלום. פשוט הכי גרועים שהגיעו לפה אי פעם. זה גם הסיבה שהשוק עצר את זה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אייל, בתשתיות נתבקשנו על ידי משרד התחבורה למיין אותם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, סליחה רגע, אם יהיו פה הערות ביניים אז אני גם יכול להתפרץ ויש לי הרבה מה להגיד על מה שנאמר פה. אז או שנותנים לכל אחד לסיים לדבר - - - אתה זורק אמירות לא נכונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל, תכבד אותם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אייל, לא, אני לא מקבל. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מה זאת אומרת? זה מופיע בפרוטוקול. אני יכול לשלוח לך אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל, בוא. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש לי גם הרבה מה להגיד. אתה רואה שעובדים בצורה מסודרת אחד כלפי השני או לא? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גורביץ תמשיך ונעבור אחר כך לדובר הבא. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אני מסיים. בעבר, במספר הזדמנויות האריכו שהייתם של העובדים שעבדו חמש שנים. אין שום סיבה לא להאריך את זה עד לפחות עד קליטתם של עובדים טריים חדשים. שמישהו ילווה אותם באתרים וכו'. ואז להפסיק את העסקתם. מה הרציונל? כאילו עכשיו מוציאים עובדים שעברו בבילטרלי, לא חס וחלילה בפרטי, עכשיו מוציאים אותם. כאילו מה, לא צריך לבנות? מישהו מודע לירידה שיש בהיקף הבנייה של כיתות בבתי הספר? דרך אגב, מנכ"ל משרד הבינוי, אתה ציינת פה בנייה למגורים. יש ירידה של 30% בבנייה של כיתות. כי אין עובדים. אז יכול להיות שיהיו דיירים, אבל לא יהיו כיתות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הייתה התייחסות דווקא. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> הזכרתי שהמחסור גם בבנייני ציבור וכיתות לימוד. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> הטענה היא לא כלפיך. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> הפוך, אמרתי לא להתבשם רק בהתחלות בנייה של יחידות דיור. יש עוד דברים אחרים שכנראה לא נבנים מספיק בקצב. << אורח >> דני פיין: << אורח >> כבוד יושבת-הראש אני יכול לומר משהו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק שנייה. ניצן ואחר כך אתה. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> תודה רבה, בוקר טוב אדוני המנכ"ל, יושבת-הראש. אני ניצן בסן, לוביסט, מייצג את התאחדות קבלני השיפוצים. כמו שנאמר תחילה הנהלת ההתאחדות, עובדיה, נמצאים במיונים בסרילנקה, אבל אני כן אנסה לעמוד במשימת הייצוג שלהם בכבוד. אתה מכיר את הנושא, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל איסור כניסתם של פלסטינאים. נוצר מחסור של 15,000 עובדים בענף. הענף אמון גם על עבודות שיפוצים וגם בנושא של עבודות הגמר בבנייה חדשה. לענף אושרו מכסות של 5,000 עובדים זרים, 3,000 במסגרת המסלול הבילטרלי ועוד 2,000 במסגרת המסלול הפרטי. עד כה בוצעו ארבעה מיונים, כולל המיון שמתנהל כרגע. נכנסו לישראל בעקבות המיונים 878 עובדים זרים, כולם מסרילנקה. עכשיו אני ארצה רגע להתמקד במיון הנוכחי, לתת איזה שהיא סקירה קצרה. המיונים כרגע מתמיינים בהם 1,100 פוטנציאל לעובדים זרים מסרילנקה. בהקשר הזה אני רוצה להגיד כל הכבוד ותודה על עבודה משותפת ומצוינת, גם עם המשרד שלכם, עם המשרד שלך. עם צוות המשרד ועם רשות האוכלוסין. לאחר סבבי המיונים הקודמים אנחנו הבנו שאחוז המעבר הוא נמוך ולמעשה די מבזבזים את הזמן. לכן הושקעה הרבה מחשבה ומשבאים משותפים כדי למצוא דרך לייעל את העניין הזה ולהעלות את אחוז המעבר. ואכן, לאחר עבודה הוכנו מבחנים שלמעשה מבחנים מקדימים טרם ההגעה של הצוותים של ההתאחדות כדי לבחון. ואנחנו רואים את התוצאות בשטח. אם בעבר דיברנו על אחוז מעבר של 17%-18%, אז בסבב המיונים הנוכחי אנחנו מדברים על מעבר של 40% עד 50%, שזה שיפור משמעותי. צפויים לנו עוד סבבים עתידיים בחודשים הקרובים בהודו. אני עכשיו אגש לאתגרים שעומדים בפנינו, בקצרה. הנושא הראשון נוגע לחידוש הרישיונות של תאגידים. סוף שנת 2025 פגו הרישיונות ורשות האוכלוסין עושה באמת עבודה מבורכת ומאומצת כדי לחדש את הרישיונות. אלא שיש איזה שהיא עמדה ברשות שקודם כל מחדשים את הרישיונות לתאגידי הבניין ורק לאחר שיסיימו אותם ייגשו לחידוש הרישיונות של התאגידים שעוסקים בשיפוצים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מה פתאום. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> אוקיי, תכף תוכל לחדש לי. הדבר זה יוצר צוואר בקבוק. אנחנו מדברים על כ-20 תאגידים שעובדים עם ענף השיפוצים. ככל שלא יחודשו הרישיונות לא ניתן יהיה להביא את העובדים שאושרו במסגרת צו המיונים הנוכחים וגם לא במסגרת b2b. על כן אנחנו מבקשים מהוועדה, גברתי יושבת-הראש, להנחות את רשות האוכלוסין לתת קדימות בטיפול בחידוש רישיונות לתאגידים שעובדים עם ענף השיפוצים. נושא נוסף הנושא של הבאת עובדים זרים לענף השיפוצים במסגרת המסלול הבילטרלי. אז בשבוע שעבר פורסם הנוהל הזמני להבאת עובדים זרים במפתח של 100%. וזה מבורך, אלא שנקבע שם שהמועד האחרון לכניסת עובדים ישראלים במסגרת הנוהל הזה הוא 31 בינואר. 31 בינואר זה עוד כמה ימים. אין שום סיכוי שהדבר הזה קורה. מה גם שאם אין רישיונות לתאגידים אז אין בכלל שום סיכוי שזה יקרה. לכן אנחנו מבקשים מהוועדה להנחות את רשות האוכלוסין לדחות את המועד האחרון ל-31 במרץ שהוא מועד ריאלי יותר. תכף תשיב. נושא נוסף שכן נשמח את התייחסות התאגידים לעניין הזה. היום הענף בעקבות הסבבים האחרונים אנחנו יודעים להגיד שיש פער בנושא של עובדים שעוסקים בריצוף ובגבס. על כן במסגרת ה-b2b אנחנו נבקש מהתאגידים להתמקד במיונים שלהם בנושא של גבס וריצוף ולתת קדימות מהסוג הזה. נושא אחד לפני האחרון, שקרוב לליבה של יושבת-הראש, נושא הברחנים. הוא פוגע בכולם. הוא פוגע בענף השיפוצים ביתר שאת, כיוון שאנחנו מדברים על קבלנים שמעסיקים שלושה עד ארבעה עובדים. משקיעים בהכשרה שלהם במשך שלושה חודשים. וזה גורר, העזיבה שלהם גוררת אובדן גדול. גם מבחינת השקעה, גם מבחינת כספים, וזה כמובן מגולגל אחר כך לצרכן. אנחנו מבקשים להפוך את היוצרות. דבר ראשון, כמו שהוצע פה, להסיר אותם מהמכסה של התאגיד כדי לאפשר כניסה של עובדים נוספים. הדבר השני, שהמדינה תישא בעלויות של האגרות האלה. אין שום סיבה שאנחנו, התאגידים, אבל זה מגולגל כמובן לקבלנים, ימשיכו לשאת בעלויות האלה. אולי כאשר זה יגיע, אולי כאשר המדינה תצטרך לממן את זה במסגרת אובדן הכנסה אולי תתחיל אכיפה ודברים ישתנו. הנקודה האחרונה נוגעת לדיון שנעשה פה בשבוע שעבר, בנוגע לתעסוקת ישראלים. בשונה מענף הבנייה, בענף השיפוצים יש רצון מאוד גדול בקרב ישראלים להשתלב בענף. ישבנו אצלך, כבוד המנכ"ל, ודנו בנושא הזה. בעקבות הפגישה באמת יצאה תוכנית בשנה שעברה לתמרוץ עבודת ישראלים בענף. אלא שבעקבות קשיי יישום של המוסד לביטוח לאומי החלה הפרויקט למעשה שבועיים לפני שהוא הסתיים. אז לא הצלחנו למצות את האירוע הזה בכלל. יש לנו הסכמים עם מינהלת שער לעתיד של צה"ל, שמכשירים את החיילים שמשתחררים כדי להביא עובדים לענף, עובדים ישראלים. בקשתנו היא מאוד ספציפית. תנו לנו את הגב, תייצגו את העניין הזה בממשלה ותדאגו שיחדשו את התוכנית תמריצים לתעסוקת עובדים ישראלים ו/או שיאפשרו לענף השיפוצים זכאות לעבודה מועדפת לזכאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה עכשיו להתייחס? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני אגיד רגע בקצרה. שיפוצים זה כבר מוגדר צורך עבודה, מה שאנחנו הגדרנו בשעתו. יש עכשיו דיונים על התיקונים של חוק ביטוח לאומי. אנחנו ננהל את זה שם. אבל אני רגע אגיד, לנו יש עם הקרן לעידוד של התאחדות בוני הארץ מיזם להעסקת ישראלים, חיילים משוחררים, מילואים, אנחנו לא חושבים שזה יפתור עכשיו את משבר הדיור לצורך העניין, אבל זה לגמרי פרויקט אימפקט שאנחנו עושים וזה ממש בשכנות, לידך. אני מציעה. זה פרויקט שעכשיו תקצבנו אותו בעוד כסף לשנה הקרובה. תוך תוכנית עבודה, עם הרבה מאוד כיתות שנפתחות. רק תגידו, ממש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. דני, בבקשה בקצרה. << אורח >> דני פיין: << אורח >> כבוד יושבת-הראש, כבוד המנכ"ל, שמי דני פיין, אני סמנכ"ל הכספים של צ'יינה סיביל אינג'נירינג. זו אחת מחברות הביצוע הסיניות בישראל. רוב הדוברים כאן הם מהתאגידים, אני הדובר היחיד מחברת ביצוע. זו גם הזדמנות עבורכם גם לקבל פרספקטיבה שונה. קודם כל, שני דברים: לנו יש 1,100 עובדים, פועלים סיניים. יש לנו אישור להביא עד 1,600. אנחנו לא מצליחים להגיע למספר הזה בגלל המכסה של הברחנים. במידה וזה היה נפתר היינו יכולים להביא מחר עוד מאות פועלים סיניים מוכשרים. אני חושב שזה יכול היה לייעל. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> 500 ברחנים? << אורח >> דני פיין: << אורח >> יש לנו כמה מאות, כן. לגבי הברחנים אני רוצה לומר משהו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה בהמשך לקול קורא, יהודה. << אורח >> דני פיין: << אורח >> לגבי הברחנים, אני חושב שהמדינה בלא ידיעתה היא למעשה מעודדת את תופעת הברחנים. כיצד? דבר ראשון, המגבלה של החמש שנים. מה שאנחנו רואים שעובדים סיניים שהם מתקרבים למגבלה הזאת אז הם בורחים. אין אכיפה. אם המגבלה הזאת לא הייתה קיימת היו פחות בורחים. אם היו יכולים לעבוד 10 שנים או לפחות מאריכים את זה בעוד כמה שנים המוטיבציה לבריחה הייתה קטנה. זה דבר ראשון. דבר שני, האגרות. אני מדבר על האגרות לא בפרספקטיבה של כמה זה עולה לנו, האגרות זה עלות הסוציאלית הכי גבוהה שיש לנו מעבר לשכר נטו. הרי מס הכנסה של הפועלים הוא יחסית נמוך. תשלום הפנסיה הוא יחסית נמוך. 20% מעלות השכר זה האגרות. במידה והאגרות לא היו קיימות אז גם המוטיבציה לברוח הייתה קטנה. כי הרי הפער בין מה שאנחנו משלמים ומה שהמעסיק הלא חוקי היה משלם הוא היה יורד. כי היום למעסיק הלא חוקי יש יתרון, הוא לא צריך לשלם את האגרות האלה. בסופו של דבר כשתורידו את האגרות גם תופעת הברחנים תקטן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה, דרך אגב, סליחה אתי, זה בדיוק למה אסור שיהיו עוד חברות ביצוע בישראל, יהודה. אם מתוך 1,600 עובדים יש לו 500 ברחנים, ובוא נשאל כמה מהם ברחו בשנה הראשונה. זו בדיוק הסיבה למה צריך לסגור את הביזנס ולעבור לתאגידים. האחוז בתאגידים, זיגזג וגם משה יכולים להגיד לך, מדברים פה על אחוזים בודדים. פה אתה מדבר על עשרות אחוזים של ברחנים, של תעשייה משומנת. שלא קשור לאכיפה או לא אכיפה. הם מגיעים לפה מראש בידיעה שהם בורחים החוצה. זה פשוט שוק שחור שצריך לסגור את הפרצה הזאת שנקראת חברות הביצוע ולתת יותר כוח לתאגידים. אפשר לראות שבאכיפה ובברחנים אנחנו עושים להם בית ספר מה שנקרא. זה פשוט אין, זה לא אותו משחק. לא יכול להיות שיש לך 500 ברחנים מתוך 1,600. זה אחוז מטורף. זיגזג, אתם מכירים את המספרים. ישבנו פה בישיבה הזאת וראינו שחברות הביצוע הם פי חמישה יותר ברחנים. והם עוד לא מגיעים למכסה, יש להם כולה 11,000 אנשים, שמתוכם יש לך 6,000 ברחנים. חצי, 50%. וכמה יש לך בזה? יש לך 4,000 מתוך 60,000. זה מתמטיקה פשוטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נשמע את משרדי הממשלה. רום, אתה רוצה שנתחיל איתך? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה רוצה שנקום, רום? יש בשורות או שנישאר לשבת? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> תמיד יש בשורות. תודה יושבת-ראש הוועדה. כפי שציינת בתחילת הדברים שלך, בשנת 2025 באמת נקבעה הוראת שעה להפחתה דיפרנציאלית של דמי ההיתר עבור עובדים חדשים שנכנסים באותה שנה. ההפחתה הזאת, חשוב לי רגע לחדד את זה, נקבעה מראש כהוראת שעה שמועד התפוגה שלה, אני גם אמרתי את זה פה ביום שזה נקבע - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. אבל למה לא הארכתם את הוראת השעה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רק אומר, היא נקבעה מראש כהוראת שעה שמועד הסיום שלה 2025. לכן בהקשר הזה לא היה שום שינוי. כלומר, לבוא ולהגיד שבוטלה ההפחתה זה לא נכון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> ההפחתה מהיום הראשון - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל למה לא בחנתם להאריך את הוראת השעה בניין דמי ההיתר? << אורח >> קריאה: << אורח >> אולי הם מעדיפים שב"חים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אנחנו בחנו, אני עוד רגע אתייחס לזה. אבל אני אומר רגע, זה לא שקרה שינוי בהקשר הזה, אלא זה היה מצב הדברים לכתחילה. בהמשך לדבר הזה רגע, ועוד משהו שחשוב להגיד פה, כאשר מסתכלים על נתוני כניסת העובדים, זה לא הוצג פה, אבל לפי חודשים, בענף הבניין, לא רואים השפעה של אותה הפחתה על היקפי כניסת העובדים. ואני רואה את זה בשני מובנים: א', כמו שאמרתי קודם, ההפחתה היא דיפרנציאלית. אני מניח שכל יושבי החדר פה יודעים, היה דווקא של 100% במסלול הבילטרלי ו-50% במסלול הפרטי. אם מסתכלים על היקפי העובדים שנכנסו בכל מסלול היחס הוא בדיוק הפוך. כלומר, היחס של העובדים שנכנסו בשנת 2025 במסלול הבילטרלי הוא פחות או יותר חצי, טיפה יותר מחצי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל רום, זה לשחק בנתונים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני מבקש לא להתפרץ. דיברו פה הרבה אנשים שאמרו הרבה דברים לא נכונים וגם דיברו באופן אישי ואנחנו ישבנו בשקט, אז אני מבקש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון אייל. אחר כך. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אז אני אומר רגע, הנקודה הראשונה היא שהכניסה של העובדים במסלול הפרטי הייתה כמעט וכפולה מהכניסה של המסלול הבילטרלי ולכן אנחנו רואים שבהקשר הזה ההפחתה הדיפרנציאלית של דמי ההיתר לא ייצרה את האפקט שציפינו. כשאני מזכיר, המטרה שלנו הייתה לתמרץ את ההבאה במסלול הבילטרלי, כי מבחינת המדינה זה דרך המלך וכן הלאה ודיברנו על זה פה המון פעמים. זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה, גם בחודש שבו נכנסה ההפחתה לתוקף, זה קרה בחודש אפריל, ב-1 באפריל, גם שם, גם לא באפריל, גם לא במאי וגם לא ביוני, לא ראינו גידול בכניסת העובדים. כלומר, אנחנו לא רואים שההפחתה, אני מזכיר רגע - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי שהוא יסיים, אני ארצה, גורביץ, שתייחס לדבריו. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רק מזכיר מה שהזכרתי פה בוועדה, ההפחתה הזאת יועדה עבור עובדים חדשים. דיברנו על זה פה הרבה. המטרה של זה היה לתמרץ הבאה של עובדים כמה שיותר מהר, באופן המיידי ביותר לתוך הענף. רואים שבפועל זה לא קרה וההפחתה הזאת לא הביאה לשינוי בקצב כניסת העובדים מהיום שהיא נכנסה לתוקף. יש לנו פה איזה שהוא ניסוי טבעי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי חיכו להפחתת האגרות. כולם לא הזמינו עובדים בגלל ההפחתה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אומר, ההפחתה נכנסה באפריל. היה לנו גם איזה שהוא ניסוי טבעי פה, כי רצינו שזה ייכנס בינואר, בסוף בגלל כל מיני עניינים טכניים זה נכנס לתוקף באפריל. זה היה ניסוי טבעי מה קרה בשלושה חודשים ראשונים ומה קרה לאחר מכן. ואנחנו ממש רואים את זה בנתונים שאין פער. אז בהקשר הזה רגע, עוד שנייה אני אתייחס לכל שאר הדברים שנאמרו על האגרות. אבל אנחנו לא רואים שהפחתת דמי ההיתר השיגה את המטרה שלה של כניסת עובדים מואצת לענף. זה רגע דבר ראשון. לכן גם אני לא יודע, אפשר לטעון אולי שזה חסם מכל מיני סיבות, אני עוד שנייה אתייחס אליהם, אבל אי אפשר לטעון, במקרה הזה הפחתת האגרות לא הביאה להאצת הקצב. זה עובדתית. נקודה נוספת משהו שרגע חשוב להגיד, ויהודה יידע להגיד טוב ממני אני חושב. בסוף בשוק הדירות, בוודאי באזורי הביקוש, מחירי הדירות נקבעים לאור פערי הביקוש וההיצע. בדרך כלל מחיר הקרקע הוא סוג של הפלאג שנכנס במכרז. לא נסביר פה את כל המנגנון. אבל בגדול מה שמכתיב את מחיר הדירות זה קודם כל מחירי הביקוש וההיצע. יכול להיות שיש אזורים כל מיני בארץ ששווי הקרקע הוא אפס, אני שם את זה רגע בצד. לכן במקרה הזה לא ברור שהפחתה של עלויות העסקה, שגם ככה בבניין רוב העלות זה עלות הון ולא עלות של עובדים, אבל לא ברור שהפחתת עלויות העסקה תתגלגל לצרכן. בסדר? כי יש פה הרבה גורמים שעוברים בדרך והשיטה המכרזית שבה מחיר הקרקע מגשר על הפער בין הביקוש להיצע, לא מבטיחה שהפחתה בעלויות העסקה תתגלגל לצרכן. עוד דבר שחשוב להגיד פה, שבענף הבניין שיטת העסקה, כפי שכולנו מכירים, יש את תאגידי כוח האדם שאמרו פה, שנמצאים כסוג של מתווך בין המעסיק לעובד. כלומר, אם אני קבלן אז יש לי חוזה של התקשרות מול תאגיד כוח האדם והוא מעביר לי את העובדים בהתאם לחוזה העבודה שנסגר. לכן גם בהקשר הזה, בגלל שיש פה סוג של "מידלמן" לא ברור שגם במקרה הזה ההפחתה בכלל, קודם אמרתי שההפחתה לא בטוח תתגלגל לצרכן, פה אני לוקח את זה עוד שלב בשרשרת הייצור, לא ברור שההפחתה תתגלגל לקבלן, עוד לפני הצרכן. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אז אנחנו צריכים לספוג - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> רגע. שוב, אני לא התפרצתי. גם בהקשר הזה, שוב, יש פה גם בהקשר הזה החוזים בין הקבלנים לתאגידים נקבעים לפי תנאי השוק. וגם פה אמר קודם אחד הנציגים של התאגידים שבמלחמה היה פער בכמות העובדים לאור זה שהפלסטינים לא נכנסו וכל התאגידים העלו מחירים. כל התאגידים העלו מחירים, כי הם יכלו. אני לא אומר שזה לא בסדר, זה בסדר, ככה עובד שוק. כתגובה לזה, נכון, בדיוק, היצע וביקוש. כתגובה לזה רשות האוכלוסין הגדילו את כמות התאגידים כדי לייצר תחרותיות. כולנו מכירים את זה. אבל מה שאני בא להגיד רגע שהתאגידים קובעים את מחירי העובדים בשוק בדיוק כתלות בכוחות ההיצע והביקוש. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לאו דווקא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא יסיים ואחר כך אני אתן לכם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל יש פה עיוות של המציאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אייל, תן לו לסיים ואני אתן לכם. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> גם אם העלויות יופחתו לא ברור שהדבר הזה יתגלגל לקבלן ואז כלג שני לצרכן. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ברור שהוא יתגלגל, זה דבר ראשון בכלכלה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> בהקשר לדבר הזה גם הייתה את החלטת הממשלה 3452 שעברה בחודש אוקטובר של ענף הנדל"ן ושם הוטל עלינו, על משרד האוצר, להקים צוות, לבחון את שיטת ההעסקה בענף. אנחנו עובדים על הדבר הזה. נשמח לבוא להציג את המסקנות. זה היה לדעתי חצי שנה מאוקטובר לעשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אתם אמורים לסיים? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> החלטת הממשלה קבעה חצי שנה מחודש אוקטובר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אם תתפזר הכנסת, אז מתי נשמע את המסקנות? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ב-2030. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> קודם כל, אני מקווה שלא תתפזר הכנסת. אבל ברגע שזה מוכן אנחנו נשמח לבוא להציג את המסקנות. אז אנחנו עובדים על הדבר הזה בוודאי של-"מידלמן" הזה באמצע - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> די, תפסיק לקרוא לנו מידלמן. זה כמו שאני אקרא לך נער חשבוניות. זה לא אותו דבר. זה לא הגיוני, אני לא מתווך. אתה הקמת גוף רגולטורי בשביל לתת תנאים לעובדים, כי שכחנו מה הקבלנים עשו להם לפני זה. אנחנו לא מתווכים. אתה לא תקרא לי מתווך. אני לא מתווך, אחי. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני לא התפרצתי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, אבל אני לא מתווך, אתה משתמש פה במונח שהוא מעליב. הוא מעליב. אתה הקמת גוף שידאג לעובדים, לזכויות שלהם, שיינטר אותם, שידאג שהקבלנים נותנים להם את הדברים הנכונים, כולל הבטיחות באתרים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> מי קובע בסוף את מחירי העובד? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא אנחנו. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אתם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא אנחנו. לא אנחנו, אתה קובע. אתה קובע את המחירים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אם אתה מעלה את האגרות, אם אתה משווק - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל, אני אנעל את הדיון, חבל. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> בנוסף לזה רגע, אמרתי את זה לדעתי כבר בארבעה דיונים אחרונים שקיימנו בנושא הזה. הסוגייה של הפחתת אגרות נטען פה שהיא לא נבחנה. היא נבחנה במהלך ליל התקציב, ליל הממשלה האחרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היית אמור להעביר לי העתק מהפרוטוקול ולא קיבלתי. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אעביר לכם את הפרוטוקול, אין שום בעיה. אני אומר רגע, הסוגייה הזאת נבחנה במהלך ליל הממשלה האחרון ולצד צעדים רבים שנבחנו באותו הלילה, בשביל להתכנס למסגרות של תקציב המדינה, הוחלט שהפחתה הזאת לא נכנסה לתקציב המדינה. שוב, לצד צעדים רבים שהוחלט שלא נכנסו לתקציב המדינה, לאור עלויות של תקציב הביטחון ולכל הדברים שכן נכנסו באותו הלילה. כלומר, הדבר הזה נבחן והממשלה החליטה, כפי שבסמכותה לעשות, שלא לאפשר את ההפחתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל ראש הממשלה בעד. הוא היה לאורך כל הדרך, מיוני היינו אצלו בדיונים והוא רוצה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני לא יודע לדבר בשמו של בעל תפקיד כזה או אחר בממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועדת המנכ"לים זה ראש הממשלה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני יודע להגיד שהממשלה בסוף, בעת קבלת ההחלטה, החליטה באופן רשמי שלא לעשות את זה. זה מה שקרה בליל הממשלה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כי כל שר לקח את הכסף הקואליציוני למשרד שלו. אין שר פנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא משנה. זה לא קשור, גם אם היה שר פנים לא היה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הדבר הזה נבחן ולאור סדרי עדיפויות שנקבעו בתקציב ולאור המסגרת התקציבית ועלויות הביטחון וכל הדברים שהזכרנו פה כמה פעמים הוחלט שלא ליישם את ההפחתה. דבר נוסף שחשוב לי להגיד, הוזכרו פה גם מספר פעמים במהלך הדיון שכביכול יש אולי פערי תקציב, בתקציב שמועבר לרשות האוכלוסין וההגירה בשביל לממש את תפקידה. חשוב לי רגע להבהיר פה שכל התקציב שנקבע בהחלטת ממשלה 1752 לפי מפתח התקינה וכן הלאה הועבר, מועבר וגם יועבר לרשות האוכלוסין וההגירה, בדיוק כפי שצריך להיות. אני חושב שברשות האוכלוסין עושים מאמץ מאוד גדול להאיץ את התהליכים. אני חושב שמספרי העובדים הזרים שהוצגו פה, יהודה הציג את הגידול במספר העובדים בכל שנת 2025. אני חושב שזה תוצאה של המאמצים האלה. ואם הולכים אחורה גם ל-2024 וגם ל-2023 רואים את זה. אני אומר, הממשלה עושה מאמצים רבים. התקציבים מועברים. יכול להיות שיש קשיים באיוש התקנים, הייתה פה ישיבה על זה גם שבוע שעבר, לא צריך להרחיב על זה. אבל כולנו פועלים לפתור אותה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה פשוט, סליחה רום, אתה יודע, מפעם לפעם זה נהיה פשוט - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, שמענו אותך אייל. בוא ניתן לגורביץ להתייחס למה שרום אמר ואחר כך נעבור למשרדי הממשלה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> קודם כל רום, מבחינת הלמ"ס 41%-42% מעלויות הבנייה זה כוח אדם. זה לא נושא זניח. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אבל יש לך, כוח אדם נפרש על פני כל שרשרת הייצור. זה לאו דווקא עובדים בעבודות רטובות. עובדים בעבודות רטובות זה חלק מסוים. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> 29% מתוכם זה עבודות רטובות. 41% זה כוח אדם כולל, 29% עבודות רטובות. אם תרצו נציג לכם את כל המודל של הלמ"ס איך זה בנוי. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> יש לי שאלה, כשיש ירידה במדד תשומות הבנייה אנחנו רואים את זה במחירי הדירות? יש ירידה והלימה במחירי הדירות? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רגע, שנייה. אתה מדבר על מחירי הדירות, אני מדבר איתך על משהו יותר קשה. עזוב את מחירי הדירות. מי שמשלם את כל האגרות הללו זה זוגות צעירים, כי הם צמודים במדד תשומות הבנייה עד שמקבלים את הדירה. עזוב את מחירי הדירות. קודם כל זוגות צעירים. הרי הם רוכשים דירה, צמודים למדד תשומות הבנייה ואתה מריץ את מדד תשומות הבנייה. זה מאוד פשוט. אי אפשר להגיד שיש פה מעורבות של מידלמן, סליחה, כי אין מידלמן. זה מתמטיקה, זה מאוד פשוט. לכן הטענה שזה לא משפיע, לא רק שלא משפיע - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> ודאי שלא משפיע. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> עכשיו רגע, רגע. רום, רגע. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> בוודאי שזה משפיע. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רום, למדת כלכלה, גם אני, מה לעשות? לגבי הטענה של ההשפעה, מבחינת קבלן שהולך לבנק ועושה דוח אפס, מה אתה חושב שהוא רואה מולו? רק את שוק הביקוש? הוא צריך להראות עלויות אל מול הדברים הללו. ועלויות, אין מה לעשות, אגרות זה עלויות ועוד איך זה עלויות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זה לא סותר את מה שאמרתי. זה בוודאי נכון, זה פשוט לא סותר את מה שאמרתי. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אתה מכיר, יש לי צוות מלא שעוסק במחקרים כלכליים. אני מוכן להעמיד אותו לרשותך. לגבי הטענה שאותו קיזוז באגרות או 50% הנחה לפרטי ו-100% לבילטרלי תראה השפעה, קודם כל אתה לא יכול לראות השפעה כל כך מהר. צריך להתארגן לאירוע. אבל נניח שראית השפעה. זה נמוג מיד. למה? כי אותם עובדים הם לא מסומנים כל הזמן הנה אני עובד שקיבלתי עליו אגרה או לא. מה אני עושה שעכשיו אני צריך לשווק אותו אצל קבלן אחר? אני אומר לו תשמע, אני גורר לך את ההנחה שקיבלתי? לא. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרתי. שההפחתה לא מתגלגלת לקבלנים. זו בדיוק הטענה שאמרתי, אני שמח שאתה מחדד את זה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רום, אם ככה, אל תזרה חול בעיניים שלנו. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, הפוך. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רגע רום. אותה הנחה או שאתה מבטל, אבל אל תגיד דברים כאלה. גם תאגיד לא יכול להתארגן, הנה בדיוק אני אקבל יותר זול. מה אני עושה - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גורביץ, אנחנו גם לא גרים בשוויץ. בוא, הייתה פה מלחמה באמצע. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אתה אומר שיש הפחתה באגרות שהיא לא בהכרח עוברת לקבלנים? זה מה שאתה אומר. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> זה לא מה שאני אומר לך. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אז מה אמרת? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> שאתם כרגע לא פועלים באופן רציונלי. אותה הנחה, מה ציפית? שיבואו מיליון עובדים? מה קורה בעוד שבוע כשפגה ההשפעה של ההנחה? תחשוב. מה אתה עושה עם העובד הזה? ההנחה הזאת היא חד פעמית. מה תעשה עוד חצי שנה? אתה אומר לקבלן אופס, הבאתי - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> רום, לוקח להביא עובד לארץ חצי שנה. איך אתה רוצה למדוד את זה? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> זה באמת לא רציני. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גורביץ, גם צריך לזכור שהייתה פה מלחמה. מתקפה 12 הימים, מלחמה תוך כדי. הבילטרלי לא הביאו עובדים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> שנינו מגיעים לאותה מסקנה שזה לא השפיע. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אם אני מסעדן וקניתי חלב יותר זול, בקבוק אחד, עכשיו אני משנה את הכול? אני לא מבין את זה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בדיוק. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> עכשיו אתה רוצה לסייע באמת, להשפיע באמת? תבטלו את האגרות האלה, תצמצמו אותן. אין להן רציונל. ב-2002 היה, עכשיו לא קיים. להיגרר אחרי האירוע הזה? מה ההיגיון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה התאזן, את מבינה? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אגב, תקראו את הפרק, אני אומר לכם, יש לי את הדוח. תקרא את הפרק של ועדת אנדורן, מצוין במפורש, כל האגרות הללו, וכתוב במטרה של הדוח שלא יהיו עובדים זרים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זו דוגמה מצוינת. איך אתה יכול לנהל עסק כשאתה לא יודע מה הגזרות שיבואו עליך? תסתכלו כמה גזרות קיבלנו בשנתיים. הנה, עכשיו בשנתיים עלה, בגלל צו ההרחבה, עוד קצת כסף. ואז גם ההפרשות. באפריל יש עוד פעם שכר מינימום. מה? אנחנו קודם כל חשוב שנדבר, אתה יודע, בכבוד אחד לשני. אני אף פעם לא פניתי אליך בפן האישי. אני לא מתווך. הממשלה החליטה להקים גוף רגולטורי שבסוף ישמור על זכויות העובדים. כי ראינו מה קרה כאשר הקבלנים העסיקו אותם באופן ישיר. לכן קמו התאגידים. אז בסוף אנחנו עושים סוג של עבודה מלוכלכת עבור בסוף ביצוע, כי אנחנו יודעים שמשרדי ממשלה קשה להם בביצוע. אז בסוף אנחנו גם שמים מיליוני שקלים באגרות ואנשים פה משכנו את עצמם ואת חייהם לטובת העסק הזה. ואתה מנהל עסק שכל שני וחמישי אתה מקבל גזרה אחרת, בלי לדעת איך אתה מתמודד. כשאתה אומר שאלה היה גידול בבילטרלי צריך לזכור שהיינו בתקופת מלחמה. ביוני או יולי היה לך גם איזה שהוא מבצע קטן באיראן ששיתק פה את כל המדינה. והרבה מאוד עובדים שרצו לבוא, גם אצלי וגם בתאגידים אחרים, גם במסלולי ה-b2b וגם ב-g2g, קיבלנו מייל שהם ירדו מהפרויקט למסלול לישראל. לא צריך לשכוח, אנחנו לא גרים בשוויץ. אנחנו גרים במדינה שבתכלס אף אחד לא רוצה לבוא. ואל תשכח שכשאתה מגיש מסמכים ב-b2b לפני שביטלו את, צריך להגיד גם כל הכבוד ללאה שעזרה פה המון תאגידים בהגשות. היא יושבת בשקט, אבל זה חשוב. אבל בסוף, אחי, אתה צריך להבין שזה לקח חצי שנה. חצי שנה מרגע שבחנת עובד, החלטתי שאני רוצה את רום. עד שהוא הלך להביא את כל האישורים שלו, משטרה, רפואי, בלה בלה בלה, הגשת את הכול בצורה הכי טובה שיכולה להיות, לקח פה בין ארבעה חודשים לחצי שנה. בגלל שהתקציב שאתה אומר שמגיע ויגיע והוא כבר עבר לרשות ההגירה לא באמת קורה בפועל כי הם לא מצליחים לגדול בתקנים. אין להם עובדים. הם קורסים. וזה פשוט חוצפה, אתה יודע, לקחת מספר ולשחק איתו ככה ולהגיד זה לא עזר. אתה לא יודע. אתה יכול לדעת אם זה עזר או לא? אם תיתן את זה לשנתיים שלוש קדימה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הערה קטנה. אני רוצה רק להסביר משהו לרום. רום, אנחנו נכנסים לא לגופו של אדם, לגופו של עניין. אז זה לא, אתה יודע, אני לא אגיד נערי אוצר ואתה לא תגיד מתווך. זה לא מכובד. אנחנו לא קמנו - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רוצה לחדד, מתווך זה לא מילת גנאי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני מבין, רגע. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זה גורם עסקי נוסף שנמצא, בסוף אין פה העסקה ישירה, אלא יש פה העסקה - - - כוח אדם. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל רום, אני אסביר לך את הטעות. רגע. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> תיאור עובדתי של המצב. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אתה טועה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא נראה לי שאני טועה, כי יש תאגיד, בהגדרה אלו הנהלים - - - << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> רגע, אבל תן להסביר. אני לא קמתי סתם יש מאין. עכשיו תקשיב דבר אחד, בוא אני אספר לך משהו. אתה עוד ילד, אתה עוד צעיר. יש לך עוד הרבה זמן לעבור. הרבה אנשים שחשבו כמוך באוצר נמצאים היום בעמדות מפתח, ואתה תגיע לעמדה כזאת, בעזרת השם. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה זה "אתה עוד ילד"? זה לא מקצועי. אתה לא תגיד "אתה עוד ילד", מה זה? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אתה בן אדם בוטה, שנמאס לי כבר לשמוע אותך. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בסדר, הבנתי זיגזג, הבנתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיגזג. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נמאס לי לשמוע אותך. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> שמעתי, שמעתי. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אתה בוטה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בסדר, בסדר. תעשה את העבודה שלך. תעשה את העבודה שלך, תעשה אכיפה. זה דבר אחד. דבר שני, לפני התאגידים מי שעבד היו חברות כוח אדם קיקיוניות שקמו והן נתנו תיווך והן נתנו דיור. הקבלנים בחיים לא נתנו את המגורים ולא נתנו את התנאים הסוציאליים ולא נתנו כלום. הם נתנו לחברות מידלמניות לא מסודרות ותמיד היה גורם נוסף שטיפל בזה. זה שאתה תבטל את התאגידים לפי השאיפה שלך לא יביא לפתרון העניין, כי אז יקימו חברות, יקום שוק שחור, יקומו חברות קיקיוניות שיתנו את הדברים האלה לחברות הבנייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. זיו, בקצרה. אחרי זה נקש. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני אענה בקצרה לחלק מהשאלות שעלו פה. אני זיו בילאוס, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ. אני אענה בקצרה לחלק מהשאלות, לא הכול אני יכול להרחיב, אבל דווקא כן אנשי בשורה. משאי המתן עם המדינות הזרות מתקדמים בצורה טובה מאוד. ישנם חסמים. חסמים שלא קשורים דווקא אלינו וצריכים לזכור את זה, למדינות הזרות שאיתם אנחנו מנהלים משא ומתן, אם זה וייטנאם, אם זה הודו שכבר יש הסכם, אבל יש שם חסמים ביישום. יש אינטרסים שלהם. צריך לזכור את זה, המדינות לא מנגנות רק על פי החליל שלנו והרצונות שלנו. יש להם גם התנגדויות ויש להם גם אינטרסים אחרים. לכן מושקע מאמץ רב. אנחנו עומדים לפני עוד סבב פגישות. סיימנו סבב פגישות אחד ואנחנו בסוף החודש הזה ותחילת חודש הבא יוצאים לסבב פגישות נוסף כדי להמשיך לקדם את הפגישות. חלקכם פה הזכרת וייטנאם, אז וייטנאם מתקדם. יש שם דברים לפתור עם הצד השני. הם חלוקים עלינו ודורשים דרישות שלהם. לא על כולם אפשר להיענות. לכן אנחנו מנסים ומשתדלים להיות מאוד יצירתיים ולמצוא פתרונות כדי שירצו את הצד השני ויסכימו לפתוח ולאפשר חתימה על הסכם ויישום מהיר של ההסכם. צריך לזכור, כולכם מכירים, אתם ותיקים ויודעים, גם מרגע חתימה יש תהליכים מסוימים שצריכים אישור. יש חוק מקומי במדינה הזרה, יש חוק פה אצלנו. מחויב לעבור אישור של פרלמנטים של המדינות הזרות ואצלנו, במקרים מסוימים. אבל כל זה כן מתקדם ומתקדם אפילו בצורה יפה. מושקע בזה מאמץ רב וזה הובא לראש סדר העדיפויות היום של האגף הקונסולרי במשרד החוץ. מובל על ידי אלי יפרח, הסמנכ"ל הקונסולרי וכל צוותי המשרד, יחד עם אגף המשפטי שלנו במחלקת אמנות. כולם נותנים לזה את כל התשומות הנדרשות וגם התקציבים. אז זה רק עדכון בנושא. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. משה, בבקשה. אם תוכל להתייחס בבקשה, העמדה שלך לגבי החודשים. בכל זאת, אולי אפשר חצי שנה, שנה, לבוא לקראתם של התאגידים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אתייחס להרבה דברים שנאמרו פה, אבל בראש ובראשונה אני רוצה להתחיל עם האמירה שאני לא מקבל אותה כלל ועיקר, ועם הציונים שנותנים פה לעובדי רשות האוכלוסין וההגירה או לעובדי מינהל עובדים זרים או לעובדי מינהל אכיפה. העובדים של רשות האוכלוסין, בהינתן הקשיים וכן התחלפו פה מנכ"לים. אבל אגב, תמיד היו פה מנכ"לים, תמיד היה מ"מ מנכ"ל וכל המנכ"לים כן נדרשו לסוגייה. וכמו שאמר יהודה, בסוף האבא והאמא של הענף הזה זה משרד הבינוי והשיכון. אנחנו עושים את חלקנו בצד שלנו. אז אני חוזר על זה, עובדי הרשות ועובדי המינהל עושים עבודת קודש. לא פחות מזה. הנתונים מדברים בעד עצמם. לבוא לזרוק פה כל מיני סיסמאות ונתונים זה לא מקובל בשום פנים ואופן. אני מדבר במקרה הזה על רשות האוכלוסין וההגירה, אבל אני גם חושב שזה נכון גם לגבי משרד האוצר וגם משרד המשפטים ומשרדים נוספים. משרד הבינוי והשיכון כמובן. אנשים פה עושים עבודה מכל הלב, מכל הנשמה. עובדים לילות כימים בשביל לתת מענה. ואנחנו רואים את זה במספרים. אם ב-6 באוקטובר היו פה 145,000 עובדים זרים, היום יש פה 228,000 עובדים זרים. זה עלייה של 56%, דבר שאין לו תקדים. יהודה הראה במצגת שלו את כל הנתונים של התחלות בנייה ודברים נוספים. מאיפה הדבר הזה בא אם לא מעבודה קשה של העובדים שלנו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, ברור. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהחלט משם. רק בענף הבנייה ב-6 באוקטובר היו פה 23,000 עובדים זרים. אצל תאגידים יש מעל 61,000 עובדים זרים, זה 266% גידול. אז שמישהו פה יבוא ויגיד שהעובדים שלנו לא עושים עבודה טובה זה פשוט בושה להוציא את זה בכלל מהפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה ממש פוגע, אני מסכימה איתו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא מקבל את זה. ויותר מזה, טוב, אני אעצור פה כי יש לי עוד הרבה מה להגיד בעניין הזה ואני ממש לא מקבל את זה. גם לעניין של האמירה שנזרקה פה על אופן המיונים שנעשו לעובדי תשתיות. עשינו את זה לבקשת משרד התחבורה ומה שהם ביקשו ודרשו מאתנו לעשות זה מה שעשינו. שיתפנו אותם בכל התהליך. אגב, כמו שאנחנו עושים עם כל המשרדים השונים כשאנחנו הולכים לחתום הסכמים בילטרליים. יש לי עוד כמה דברים להגיד על זה. אני גם מכיר את זה שהרבה מאוד עובדי בנייה, עובדים בתשתיות, אנחנו מכירים את כל הדברים האלה. תאמין לי, אנחנו לא אומרים דברים סתם. יש לנו את הכול בנתונים. גם פה, כשנאמרה איזה שהיא, לא יודע אם ביקורת לקרוא לזה, אם זה בכלל נכון לומר את זה ככה. בהמשך הדברים נאמר 'כן, אבל בבניין נכנסו המון עובדים זרים ונעשתה עבודה טובה ואז התחילו לדאוג לענפים אחרים'. אני חושב שגברתי יושבת-הראש נמצאת פה בכל הדיונים שלה, מן הסתם, מנהלת אותם ושומעת את כל ענפי המשק ומה קורה ומה קרה בכל אחד מהענפים האלה מבחינת העובדים הזרים וכמויות העובדים שנכנסו. אז אני מוחה מכל וכול על איזה שהוא אמירה כזו או אחרת כלפי עובדי הרשות וכלפי עובדי מינהל עובדים זרים. בזכותם עוד המשק הזה לא קורס. באמת לא פחות מכך בעיניי. לגבי הסיפור של הארכות של העובדים הוותיקים. העובדים הוותיקים סיימו את 63 החודשים שלהם במדינת ישראל. וכמו כל עובד זר במדינת ישראל, הם ידעו מראש שזאת התקופה שהם מגיעים אליה והם צריכים לצאת מישראל בתום התקופה. אנחנו לא צריכים לתת הודעה מיוחדת לכל אחד כזה שעומד לסיים. המעסיק יודע, העובד יודע, יש להם רישיון שיודעים מתי פג לו התוקף ובסוף המועד הם צריכים לצאת. לבוא ולומר שצריך להכניס עובדים חלף אותם עובדים, אז אני אומר הפוך, אנחנו הכנסנו כבר עשרות אלפי עובדים, בעבודה משותפת, כן? שלנו, של התאגידים, של משרד הבינוי והשיכון, של כולנו, הכנסנו לפה עשרות אלפי עובדים זרים והרגע אמרתי נתונים. כך שאני מניח שהעובדים האלה הוותיקים יכולים לצאת. אני אפילו לא פותח את השיח, כי היו פה דיונים אצלך בוועדה על התופעות השליליות שיש מכל מיני עובדים ותיקים למיניהם בענף הזה. שאפרופו ייקור עלויות, גם זה חלק מהאירוע הזה. אז הכנסנו לפה המון עובדים זרים, אנחנו נכניס עוד המון עובדים זרים. רק בינואר-פברואר יש לנו כבר תיאומי טיסות של עובדים מסין לכמה אלפי עובדים. במקביל למבחנים שנעשים גם עכשיו וגם כל הזמן במדינות נוספות כדי לייצר עוד מאגרים ולהביא עוד עובדים זרים למדינת ישראל. אנחנו עושים הרבה מאמצים ועבודה כדי גם לקצר את זמני הטיפול ולהכניס דיגיטציה לתהליכים שלנו, כדי שבאמת נוכל לתת את השירות הרבה יותר מהר ממה שקורה עכשיו. אני גם הייתי שמח והייתי רוצה שאנחנו ניתן שירות הרבה יותר מהיר ואני חושב שלשם אנחנו צריכים לחתור, לשם אנחנו חותרים. וכל התהליכים שגם החברים פה איתנו בדבר הזה מכירים ואנחנו נעשה פעולות שיזרזו משמעותית את זמני הטיפול. לעניין הניכוי ברחנים. זו סוגיה שכל הזמן חוזרת ועולה. הנושא הזה הוא בעיקר בראש ובראשונה לדעתי היבטי אכיפה, מה שיוכלו להתמודד עם התופעה החמורה הזאת ותכף חברי שמעון יתייחס גם לנושא של אכיפה. גם דיברו פה בשם חברות הביצוע. מעל 30% מהעובדים בענף הזה הם עובדים שלא חוקיים, זה מספרים שאין להם אח ורע וזה מאוד בעייתי. אייל זרק פה מספרים לא מדויקים, אבל אני אדייק אותך שבענף הבנייה אצל תאגידים זה פחות מ-10%. ובחברות ביצוע זה מעל 30%. זה כמובן תופעה חמורה שצריך לתת עליה את הדעת. אני לא בטוח שלזכות באגרות זה מה שיפתור את הבעיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> להוריד מהמכסה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא יודע. בכל מקרה, גם לזה אני מניח שחברי שמעון יתייחס. לגבי חידושי רישיונות וכל הנושאים שעלו מהתאחדות קבלני השיפוצים. אז אין דבר כזה תאגידים של שיפוצים ותאגידי בניין. זה תאגידי בניין שחלקם גם מקבלים מכסה לבקשתם להביא עובדי שיפוצים. אנחנו לא מבחינים ביניהם כשאנחנו באים לטפל בבקשות להארכה, כך שמה שנכתב בעמדה שלכם לוועדה הוא לא נכון. כבר בסביבות ה-200 תאגידים קיבלו אישור עקרוני והם רק בשלבים של תשלומי אגרות, ערבויות ולקבל את ההיתרים. אז הדבר הזה דווקא מתקדם הרבה יותר טוב ממה שהיה בשנה קודמת ובשנים קודמות. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> תקן אותי, אתם לא קודם כל מנפיקים את האישור הראשוני של בניין ורק אחר כך מנפיקים את האישור הנוסף? << אורח >> משה נקש: << אורח >> היתר לתאגיד זה היתר לתאגיד. אנחנו בוחנים את התאגיד ומטפלים לו בכל המכסות שהוא פונה במקביל. לעניין המועד האחרון לכניסת עובדים, 31 בינואר 2026. הוועדה יכולה להורות לרשות האוכלוסין לשנות את זה, אבל זה לא סמכות לא של רשות האוכלוסין ולא של הוועדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועדת מנכ"לים אתה מתכוון? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה ועדת מנכ"לים שהחליטה על התאריך הזה. אמר מנכ"ל הבינוי והשיכון, יהיה דיון בוועדת המנכ"לים ב-19 לחודש, בעוד שבוע. אני מניח שהנושא הזה יעלה שם. זה גם הופיע במכתבו של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. אחרי הדיון מן הסתם גם ייצאו החלטות לעניין הזה של המועד האחרון. עוד דבר, שוב, על כל העניין הזה של החזרי אגרות וכו'. אז הסיפור של החזרי אגרות זה מה אנחנו מחזירים או מטפלים בנושא הזה בהתאם למה שקבוע בתקנות. ככל שרוצים לתקן את התקנות, ואגב, אני חושב שבחלק מהדברים בהחלט יש מקום לעשות חשיבה על הדבר הזה כמו כאלה שפנו לבקש מקלט וכו'. אני מסכים אתכם בעניין הזה. יש פה חשיבה שצריך לעשות ואולי גם לשנות את התקנות בעקבותיהם, כך שיתאפשרו החזרים במקרים נוספים מסוימים. אבל צריך לעשות על זה חשיבה, כמובן אי אפשר לשלוף את זה ככה ברגע, זה משהו שמצריך עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה כבר הרבה זמן, בכל דיון זה עולה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> צריך להבין את כל המשמעויות של זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה כבר הרבה זמן, שנתיים זה עולה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> משה, זה בידיים שלך בסוף ההחלטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אנחנו נשמח שתעדכן את זה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אם אתה תחליט את ה-א.ס5 הזה להעיף מאתנו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תכף שמעון יתייחס לנושא הזה. זה לא רק בידיים שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ניתן לשמעון ממינהל אכיפה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש פה משמעויות כלכליות ויש פה גם עניינים שגם חברנו ממשרד האוצר צריכים להיכנס לאירוע. זה לא משהו שהוא בהחלטה בלעדית שלנו. אבל ניתן לשמעון גם להשלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה משה. נעביר לשמעון. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> שמעון זיגזג, מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. לגבי תופעת מבקשי המקלט אנחנו בהחלט רואים בשנתיים האחרונות עלייה מאוד מדאיגה ולכן פעלנו עוד לפני שנה להריץ מודל שלמעשה יוצא לפועל בימים אלה, שבמהלכו עובדים זרים שיקבלו מקלט התעדוף הראשון שלהם זה לחזור לאותו ענף, לאותו מעסיק. במהלך הזמן שבו הם ממתינים לקבלת תשובה לאותה בקשת מקלט. זה לגבי העניין הזה. אנחנו מאוד מקווים שזה יעבוד. זה לא הכיוון היחיד שאנחנו חושבים כדי לתקוף את הבעיות האלה. אנחנו מבינים את המגמה ופעלנו והתחלנו לפעול לפני שנה. יש לנו רעיונות אחרים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם כאן, אבל בהחלט משקיעים המון חשיבה בערוץ הזה, כי זה מאוד מדאיג אותנו. זה לגבי תופעת אנשי המקלט. נושא המדינות הבטוחות הוא נושא מאוד דרמטי בכל מה שקשור למבקשי מקלט. צריך להבין את המשמעות. זה הבדל בין דחייה מאוד מהירה לבקשה פיקטיבית לבין הליך מאוד ארוך שלוקח זמן לטפל בו. וזה עניין דרמטי מבחינתנו. לגבי תופעת הנטישה. זה לא תופעה חדשה. זו תופעה עתיקת יומין שאנחנו מכירים אותה מההתחלה. אנחנו לא רואים, אנחנו בהחלט מבינים את הנזק שזה גורם. לגמרי. ואנחנו בשיח עם כל מי שמעונין באמת לשבת איתנו ולהציע פתרונות, לשתף פעולה, או כל דבר אחר. אנחנו לא יכולים לעשות 700% עבודה עם 60% עובדים. צריך להבין את זה. אני אמרתי את זה המון פעמים בוועדה הזאת. התקנים שניתנו לנו נכון להיום הם בגדר תקנים וירטואליים, נקודה, סוף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אנחנו מדברים על תקנים וירטואליים. 255 תקנים שניתנו למינהל אכיפה וזרים, בראיית החלטת ממשלה 1752. ניתנו ברצון טוב ובאמת בראייה צופה פני עתיד. אבל מימוש של הדבר הזה, פשוט בלתי אפשרי לאייש אותם. אף אחד, ילד של אף אחד מהאנשים שיושבים פה לא מוכן לבוא ולהגיע לעבוד אצלנו באכיפה,. אני מדבר על לעבוד בימים, בלילות, בגשם, בקור, בתנאים, באתרי בנייה, בחקלאות, כל המצבים הקשים, תמורת 6,000 ומשהו ברוטו. עם כל הכבוד, אף אחד לא יגיע. עדיף להיות שומר בקניון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אז תעשו את זה עבודה מועדפת, דיברנו על זה לפני שנה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נכון. עדיף להיות שומר בקניון ממוזג. זה לגבי הסיפור הזה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, אבל יש פה משהו קטן. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> ברשותך אייל. דבר אחרון, אני חייב להתייחס להתבטאות שהייתה פה נגד עובדי רשות האוכלוסין, שאני חייב להגיד, אני החזקתי את עצמי כדי לא להגיב ואני מגיב עכשיו פה. הלוואי והאדם הזה שהתבטא כמו שהוא התבטא היה מגיע ללמוד איך רשות ציבורית טובה עובדת. מה שמשה פה אמר, חד משמעית נכון. רשות האוכלוסין וההגירה עשתה פי אלף ממה שהיא הייתה אמורה לעשות והייתה מסוגלת לעשות בזמן נתון, תחת תנאים לא תנאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועם המשאבים שיש לכם. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> עם אפס משאבים. ועשתה את הבלתי יאומן, והמספרים שראיתם פה במצגת זה בזכות מה שמשה פה עשה והעובדים שלו. אך ורק בזכות מה שהם עשו והעובדים שלהם. והאדם הזה, שבא ומתבטא בגנות הרשות ובגנות העובדים, עם כל הכבוד, לא ראוי להתייחסות. תודה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני רוצה להגיד לך משהו קטן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא, לא. המנכ"ל, תסכם, אני אסכם. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> קודם כל, תודה לך גברתי יושבת-הראש, על העבודה. ולהגיד תודה לכל השותפים בממשלה ולך משה. המספרים של העובדים שנמצאים כיום בארץ לא הגיעו משום מקום. לוקח זמן, לקח זמן, אבל הצלחנו. תמיד צריך להשתפר ויש מה להשתפר, אבל צריך לזכור להגיד תודה על מה שנעשה והמספרים מדברים בעד עצמם. שנתיים שאנחנו מבקשים הסכמים בילטרליים נוספים. זה לוקח יותר מידי זמן והדבר הזה, הוועדה פה גם כן לדעתי, לעניות דעתי, צריכה גם כן לסייע לנו לבוא ולהביא הסכמים בילטרליים נוספים. כי כשאנחנו מסתכלים אנחנו לא יכולים להסתכל רק על הטווח הקצר, גם על הבינוני ועל הארוך. אנחנו חייבים עוד הסכמים בילטרליים. כשאנחנו כמדינה מתעכבים ולפעמים לוקח לנו זמן יש מקום ולכן גם כן בפנייה שלי לוועדת המנכ"לים דיברתי על הארכה של ה-63 חודשים גם כן לראות איך נשארים פה עובדים. כי בסופו של דבר אנחנו במומנטום טוב ולעצור אותו זו תהיה טעות. לגבי האגרות, אני לא יודע כמה זה נדון פה בוועדה, אבל 20 שנה שאני לא מכיר שמבחן מודל האגרות באופן כללי. נעשתה עבודה שרום ציין באוצר, אנחנו לא חברים בוועדת המנכ"לים לכל ענייני עובדים זרים. אנחנו, וגם בדקתי עם הצוות אצלי, לא מכירים את העבודה שנעשתה ספציפית על האגרות. יתכן ונעשתה עבודה חדשה, אנחנו לא מכירים אותה. אבל יש קשר בין מחיר הדירה, בוודאי מחוץ לאזורי הביקוש, שהמחיר הרבה יותר רגיש לעלויות הייצור. זה אחד. שתיים, ולא התייחסת לזה, רום. בספר התקציב כנראה נכתב מספר של הכנסות שצפויות מעובדים זרים בנומירטור. כמות העובדים הזרים שנכנסת למדינה וכמות העובדים הזרים שעתידה להיכנס ב-2026 היא גדולה משמעותית. אנחנו עומדים לפנות לוועדת המנכ"לים להגדיל את המכסה בעוד 20,000 עובדים, 10,000 בילטרלי ו-10,000 לפרטי. להאריך את המודל הפרטי עד סוף 2026. ככה שלכאורה ההכנסות מאגרות יהיו גדולות משמעותית גם ממה שנכתב כבר בתקציב. ואת זה בוודאות אפשר לשקול לראות מה אפשר. אני לא מכיר את המספרים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא ככה מתודולוגית. לא ככה תקציב עובד. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> שר האוצר בישיבה בא ואמר ככל והמספר ששמתם אתם בתקציב של הצפי, ככל שההכנסות יגדלו, הוא אמר. יכול להיות שזה בלתי אפשרי, אבל זה מספר שהוא אמר. כמו שאמרתי, הגדלת מכסה, הארכת פרטי, הארכת השהות והפחתת האגרות, אלה הנושאים שאנחנו ביקשנו לדון בוועדת המנכ"לים. מילה לגבי חברות הביצוע. אנחנו לומדים ממה שנעשה בחברות ביצוע בעבר, שיפרנו את הקול קורא, שיפרנו את המדינות שניתן להביא. אנחנו משפרים את הלמידה. אני מציע שבעוד, קשה לי להגיד שבועות, כי לוקח זמן גם לחברות שזכו להביא את אותם עובדים. עוד לא נכנסו לפה עובדים מהקול קורא הקודם. הראשונים צריכים להגיע. אני מציע שלדיונים בשבועות או בחודשים הבאים תוכלי לזמן אותנו. אנחנו נשמח לראות איך הפקת הלקחים וגם המספרים של החברות החדשות עם כל התופעות הבלתי רצויות שציינו פה קודם, יהיו משמעותית טובים יותר. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יהודה, אני חייב רק להגיד דבר אחד, לזכותו של יהודה. אם היה בן אדם אחד, בן אדם אחד שתרם להבאתם של העובדים הזרים למדינת ישראל - - - << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אלדד, זה תמיד עבודת צוות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, עבודת צוות נכון. אבל אומרים שבחו של אדם בפניו ואני אגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה . << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני רוצה רק התייחסות. הבטחת לקבלן פה מהשטח לדבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אבל בקצרה ואז אני אסכם. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לגבי הנושא של העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. לפני שיפנו אותנו, בקצרה בבקשה. << אורח >> טל הירשברג: << אורח >> נעים מאוד, שמי טל. אני מנכ"ל של תאגיד ותיק בענף הבנייה, נקרא עינת. נושא שלא עלה פה בשיח, יש איתי פה קבלן שלי בשם רומן, שבונה פרויקטים מורכבים מאוד למשרד הביטחון. זה פרויקטים שלא יכולים להיכנס לא סינים, לא ערבים, ההודים החדשים שהגיעו בטח לא יכולים להחליף את המולדבים שחמש שנים בארץ. אין פה שום התייחסות לזה. זה פשוט לא יהיה מי שיעבוד. פרויקטים, אני לא יכול להגיד איזה פרויקטים מסווגים הוא עושה, אבל אם זה חיל אוויר, אם זה קריית מודיעין. אני לא יכול בדיוק לספר, אבל אלה פרויקטים שלא יהיה מי שיבנה אותם אם אתם תוציאו עכשיו את הוותיקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אני מבקשת ממך לשלוח פנייה לוועדה באופן פרטני ותקבל התייחסות. << אורח >> טל הירשברג: << אורח >> לכל הפחות למולדבים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תשלח פנייה ואנחנו נעמוד מול רשות האוכלוסין. הוועדה מודה למנכ"ל משרד הבינוי על הסקירה המקיפה והמקצועית ועל שיתוף הפעולה עם הוועדה. אנחנו מודים לעובדי מינהל עובדים זרים על העבודה המקצועית והמאומצת שעשיתם, במיוחד לאחר פרוץ המלחמה ועד היום. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון נתונים לבקשת חה"כ איימן עודה על אזורי הבנייה והירידה במחירי הדירות בהם. הוועדה תקיים דיון נפרד על ענף השיפוצים, שיכלול גם דיון על תוכנית תמריצים להעסקת עובדים ישראלים בענף. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להציג את מסקנות הבדיקה שהם עורכים על שיטת ההעסקה בענף הבניין. כמה עלויות עודפות התאגידים מייצרים וכמה הם מייקרים את עלות העובד. שיהיו מוכנות בישיבת ועדה שנקיים. הוועדה מבקשת מנציג ועדת המנכ"לים לעדכן את הוועדה בדבר ההחלטות שהתקבלו בדיון ב-19 בינואר, כשהיא תסתיים. הוועדה תמשיך ותעקוב אחר התקדמות החתימה על הסכמים בילטרליים עם מדינות נוספות בכלל הענפים ובפרט על ענף הבניין. הוועדה תקיים ישיבה בהשתתפות מנכ"ל משרד הבינוי בנושא חברות הביצוע הזרות. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:10. << סיום >>