פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 828 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר-היום: ניצול תקציבי של החלטת ממשלה מס' 1279 – פיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב, במסגרת ציון הכנסת את היום המיוחד לנגב, הצעתה של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין. נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר משה גפני – מ"מ היו"ר אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי יוסף טייב חמד עמאר עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה סמיר בן סעיד מוזמנים: ליאור כלפה – מנהל אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מירי נבון – מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך שירין חאפי נטור – מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך ד"ר נור עבדאלהאדי שחברי – ראש מטה יישום תוכנית הבריאות בחברה הערבית, משרד הבריאות עומר ברון – רפרנט תכנון, אגף התקציבים, משרד האוצר עידן פלדמן – עוזר מחקר, משרד הכלכלה והתעשייה פראג' פרג' – מנהל אגף מיעוטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אבי דרוט – מנהל אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אלעד חבשוש – רו"ח, מנהל אגף בכיר התיישבות ופיתוח כפרי, משרד החקלאות וביטחון המזון לילי פיינטוך – ממונה מחוז הדרום, משרד הפנים תדהר אברהם – מנהל תחום פיתוח ברשויות הבדואיות, משרד הפנים איתי גדות – מנהל אגף פרויקטים בנגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי טלאל אל-קרינאווי – ראש עיריית רהט חיאם קעדאן – סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי זיאד אבו גאנם – יועץ כלכלי של פורום ראשי הרשויות הבדואיות בנגב רביעה אלאעסם – מתנדב, המועצה האזורית לכפרים הלא-מוכרים בנגב עלי אבו עג'אג' – מנהל מחלקת קשרי ממשל ורשויות, ארגון אג'יק – מכון הנגב ד"ר שני בר-טוביה – רופאים לזכויות אדם רועי ברק – עמותת סיכוי-אופוק זיו אלי – חברת גלעד יחסי ממשל ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ניצול תקציבי של החלטת ממשלה מס' 1279 – פיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב, במסגרת ציון הכנסת את היום המיוחד לנגב, הצעתה של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום, בוקר טוב, היום יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו, 20 בינואר 2026. אני מתכבד לפתוח את דיון הוועדה בנושא ניצול תקציבי של החלטת ממשלה מס' 1279 – פיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב, במסגרת ציון הכנסת את היום המיוחד לנגב. מדובר בדיון שיזמו חבר הכנסת ואליד אלהואשלה וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. מי מכם רוצה להתחיל? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם, תודה למי שבא; תודה, כמובן, ליושב-הראש שהסכים לקיום הדיון הזה בהתראה יחסית קצרה; תודה לחברי הכנסת שהגיעו. תמיד יש בי ציפייה לראות חברי כנסת גם מהצד השני, שאכפת להם מהכלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מהקואליציה את מתכוונת? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם. אני יודעת שזאת ציפייה לא ריאלית, אבל בכל זאת חשוב להגיד אותה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם ראשי הרשויות של הבדואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מייצג. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יופי. סומכים עליך, חנוך. הדיון הזה הוא לכבוד יום הנגב שמתקיים היום ביוזמה משותפת של חברת הכנסת יסמין פרידמן וחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. הנגב כולל תושבים משני הצדדים, גם יהודים וגם ערבים, וזה המצב הנורמלי, וכולי תקווה שהעניין של השותפות האמיתית והדאגה לצרכים – לא רק הבסיסיים של החברה הישראלית בכלליותה – יהיה נוכח תמיד בראש של כולנו. ידוע לכולנו שבקדנציה הקודמת, בממשלת השינוי, אושרה ביוזמת רע"מ תוכנית החומש לחברה הערבית שכוללת את כל המגזרים בתוך החברה הערבית, כולל בדואים, צ'רקסים ודרוזים, ולצערנו הרב, אנחנו רואים בקדנציה הזאת שיש הרבה חסמים שמונעים את מימוש התוכנית במלואה. חשוב לנו להזכיר לכולנו, בשנה הראשונה, למרות שזאת שנת התנעה לתוכנית הכללית, היה ניצול קרוב ל-90%, 88%–89% ממש בשנה הראשונה, ולצערנו הרב, לא הייתה שנה שנייה. למרות כל ההבטחות שלא יקפיאו, שלא יקצצו, אנחנו יודעים שהיה קיצוץ רוחבי. בנוסף, זכינו, במירכאות, לקיצוץ של 15% וגם לקיצוץ של 5%, כחברה ערבית, וכמו כן, להקפאה – אני לא יכולה להגיד אי-ניצול, כי אי-ניצול הוא מהצד של זה שצריך לנצל ולממש את התוכנית לטובת האזרחים הערבים, אבל, לדעתי, היו יותר חסמים והקפאה של התוכנית. עסקינן כאן בהחלטה הקשורה לנגב באופן ספציפי. תמיד אמרנו, וזה רלוונטי עד היום הזה, שהנגב הוא הפצע המדמם באופן תמידי של החברה הערבית. כל הסוגיות הבוערות בחברה הערבית נמצאות באחוזים עוד יותר גבוהים בחברה הבדואית בנגב – חינוך, בריאות, תעסוקה, צעירים, הכול, גם השכלה גבוהה. למרות שיש הצלחות ברמת הפרט, אבל ברמת הקולקטיב אנחנו רואים בעיות אקוטיות ורציניות בתוך החברה הערבית. אני חייבת לציין שבנגב, דווקא נושא הפשיעה והרצח הוא פחות מבצפון, ותודה לאל על המצב הזה. אני חייבת גם להזכיר כאן סיטואציה שקורית ואנחנו לא יודעים איך היא תתפתח. היום הוחלט ביישוב סח'נין להשבית את כל המערכת של העיר מכיוון שאי אפשר לחיות שם יותר. בכל לילה, ביום ובשעות הבוקר יש יריות על הבתים, על החצרות, במקומות התעסוקה. אנשים סוגרים את העסקים שלהם כי הם חוששים לחייהם ולחיי העובדים שלהם, ואומרים שהחיים שווים יותר מהעסק. היום התחיל שם מהלך מלמטה, מהתושבים, מאנשי העסקים, שאמרו: די, אי-אפשר יותר. אנחנו לא יכולים להתעלם מהבעיה הכללית בחברה הערבית של הרציחות שקורות יום ולילה. אתמול בדיון על רצח נשים, שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה ראינו מספר שיא בשנה שעברה: 46 נשים ערביות ויהודיות נרצחו, מתוכן יותר מ-50% נשים ערביות. כמו שאמרתי, עניין הנגב מאוד אקוטי ובוער. אני תמיד נמצאת בסיורים ואני פוגשת לרוב את הילדים, את הנשים ואת הצעירים, לפעמים אני פוגשת גם את הגברים, גם בתוך ה - - -, אבל מי שחי את הבעיות האקוטיות אלה שני המגזרים, הנשים והילדים. הם בסופו של יום הסובלים האמיתיים מכל מה שקורה בתוך הנגב ולא בכדי אל-מוחדה רע"מ החליטה על התוכנית הזאת, שכללה את כל התחומים: חינוך, בריאות, תחבורה, נגישות ותשתיות. אם ניכנס לערים של הנגב – לרהט, לחורה – יישובים שהם מוזרים, אנחנו מרגישים שאנחנו מחוץ לישראל. זה לא אותו דבר, אלה לא אותם מקומות, אפילו לא אותו נוף, בכל הצדדים. לכן, חשבנו לקיים את הדיון הזה שהוא ברמה מאוד חשובה, ואני באמת מודה ומעריכה. כולי תקווה שנצליח לצאת מהמקום הזה לא רק להשמיע את הזעקה, כבוד היו"ר, אלא גם לצאת בהמלצות שיאפשרו להתגבר על החסמים הקיימים ולפחות לממש את התוכנית ואת המשאבים שקיימים לרשות החברה הבדואית בנגב. תודה רבה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלום לכולם, קודם כול אני רוצה להודות ליושב-ראש חנוך שנענה גם לבקשה שלנו, לדרישה, לקחת חלק ביום הנגב. יום הנגב מתקיים פעם בשנה, אבל אנחנו כל הזמן מתדיינים ומדברים גם עם אנשי מקצוע, ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לאנשי המקצוע מהמשרדים השונים שעוזרים ומסייעים כל הזמן לחברה הבדואית בנגב. בעניין החלטה 1279 – הדיון הזה התקיים כדי שנדע מהם אחוזי הביצוע בתוכנית החומש. אנחנו רוצים שנתקדם כולנו ביחד, נצלול לתוך התוכנית עצמה, נבדוק וננסה להבין איך להסיר חסמים ומה אפשר לעשות. הרי כולכם יודעים שרוב התוכנית הולכת לכיוון החינוך וחלק לא מבוטל ממנה הולך גם לכיוון הביטחון האישי. היום, אם אנחנו מתייחסים לאוכלוסייה הבדואית בנגב, יש בתי ספר שנמצאים מחוץ ליישובים המוכרים, בכפרים הלא-מוכרים, שנבנו בשנות ה-60, וצריך להתמקד בהם – כמו בכפר אלזרנוג, כמו בית ספר בכניסה לקסר א-סיר ובתי ספר באל-עזאזמה – הגיע הזמן שמשרד החינוך יסיר את החסמים יחד עם כל הרשויות האחרות כדי שנצליח להביא לבנייה חדשה. אני יודע שיש אישורים והרשאות אבל יש גם חסמים בדרך. אנחנו צריכים לפעול ביחד כדי להסיר את החסמים האלה ולהשקיע את היתרות שנשארו בהפרשים בין הצעות המחיר שהיו בשנים הקודמות לבין המצב העכשווי. יש גם יתרות במשרד לביטחון לאומי. אנחנו עדים בתקופה האחרונה לעלייה בפשיעה בחברה הערבית. נשמח גם לגבי כל מה שנשאר במשרדי הממשלה, שיהיה דוח ברור שהכנסת תפקח עליו, ועדת הכספים, ונראה מה אפשר לעשות. אני חושב שזו המטרה וזה האינטרס של כולנו, כי בסופו של דבר כל השקעה בחברה הערבית או בחברה הבדואית תביא לתוצאות גם מבחינת המדינה. אנחנו נשמח לדעת בדיוק מה הניצול של התוכנית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בוקר טוב, אדוני ראש העיר, בבקשה. << דובר >> טלאל אל-קרינאווי: << דובר >> בוקר טוב לכולם, אני ראש עיריית רהט. אני מברך על הפגישה הזאת, אני חושב שהיא חשובה. החלטת ממשלה 1279 היא החלטה מבורכת שבאה לסגור פערים בין היישובים הבדואיים לבין היישובים השכנים. פיתוח הנגב חשוב לכולנו, אנחנו רואים בנגב את לב ליבה של המדינה, שהתפתח גם למען יהודים וגם למען בדואים, זאת השאיפה שלנו. אני מכיר את התוכנית הזאת מהקדנציה הזאת שהתחילה בשנת 2024, אני גם מכיר את החלטת הממשלה 2397 מקדנציות קודמות, ויש כמה דברים שצריך להעלות ולראות איך אנחנו משפרים אותם, איך אנחנו משפרים את החלטות הממשלה שבאות לסגור פערים. מערכת החינוך היא לב ליבה של התשתית האנושית, ואם אנחנו צריכים להשקיע את המיטב והמרב במערכת החינוך ביישובים הבדואיים, יש פערים בנושא הבינוי. אנחנו יכולים להעיד ולהציג מסמכים ונתונים על מבנים שקיימים במערכת החינוך אצלנו, בגני ילדים למשל. בעיר רהט יש 238 כיתות גני ילדים. חלק מכיתות הגנים האלה עוד קיבלתי בתקופת הקדנציה הראשונה שלי בשנת 1993, כשפואד בן אליעזר היה שר השיכון ורבין, זכרונו לברכה, היה ראש הממשלה. אם מישהו זוכר את העלייה הרוסית הגדולה שבה הביאו קרוונים ויישבו בהם את העולים, את חלק מהקרוונים האלה העברנו לעיר רהט, ועד היום לומדים בהם ילדים. אקלים בית ספרי חשוב מאוד למערכת החינוך ולהישגים, ואנחנו חייבים לעשות הכול כדי לשפר את זה. יש בהחלטת הממשלה בינוי של כיתות גני ילדים ושל בתי ספר, אבל, מה לעשות, כשאתה מקבל 50 הרשאות ל-59 כיתות גני ילדים אתה לא מצליח לבנות אף גן. מאז שנת 2022 עד היום זה מתגלגל. יש עליות בתקצוב של מטר בנייה, אין עובדים, ואנחנו צריכים להשיג 30 מיליון שקלים רק מצ'ינג של הרשות המקומית. מצ'ינג של העיר רהט, 30 מיליון שקלים זה הכנסות הארנונה שלה שהן 35 מיליון שקלים והן לא מכסות את זה, ולכן אנחנו גוררים את זה. אני שמח שהייתה לפני זמן מסוים החלטה שבה העבירו 35 מיליון שקלים ליישובים הבדואיים באמצעות משרד השיכון. זה יאפשר לנו לבנות 20 כיתות גני ילדים, אבל נשארנו עם 40 כיתות גני ילדים שאנחנו לא יכולים לממן, ולא רק זה, גם בתי הספר. אז אם אנחנו מדברים על מערכת חינוך שיש בה אקלים בית ספרי שקודם לכול, את זה צריך לראות איך אנחנו משפרים בהחלטות הממשלה, כי אחרת לא נוכל לבנות, וגם לא תהיה קורת גג לאותם ילדים שאין להם מענה. זו אחת הבעיות שאנחנו מתמודדים איתה. יש אצלנו יום-יום או שביתה בגן הזה או שביתה בבית הספר הזה או שביתה אחרת, ואין לנו יכולת להתמודד עם הבינוי שאנחנו רוצים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי השביתה, אדוני היושב-ראש, היא הייתה רק לפני שבוע בבתי ספר באל-עזאזמה וגם בכל הכפרים הלא-מוכרים בנווה מדבר, ולשמחתי, היא הסתיימה אבל זה העניין – בינוי, תחזוקה וכו'. << דובר >> טלאל אל-קרינאווי: << דובר >> זה חלק מהעניין. חלק מהמעמסה על הרשויות המקומיות – כשאתה לוקח רשות מקומית שמספר התושבים שלה הוא 20,000 ומספר הילדים במערכת החינוך – זאת אומרת, הילדים שאנחנו קולטים מהפזורה – הוא 20,000, ילדי הפזורה של 120,000 תושבים בדואיים בכפרים הלא-מוכרים הם בעצם המס על הרשות המקומית. לכן, אנחנו צריכים לממן מצ'ינג או לממן עלויות של פסיכולוגים, קב"סים, בהשתתפות של 25% שלנו, הרשות המקומית, וכך נכנסים לגירעונות. בהמשך בא משרד הפנים ואומר שראשי הרשויות לא יודעים להתנהל, שהם נכנסו לגירעונות ושיש למנות ועדת בדיקה. זו מעמסה שהמדינה צריכה להוביל אותה, היא צריכה להיות על המדינה ולא על הרשות המקומית שבקושי מתמודדת עם היכולות שלה לשרוד. הנושא השני הוא תקציב דיפרנציאלי לחינוך. יש לזה תקציב של כמעט 400 מיליון שקלים – אני שמח שמירי נבון ושירין חאפי נמצאות כאן – ניצול התקציבים האלה חשוב מאוד כדי לשפר את מערכת החינוך ואנחנו עדים לשינויים של תעודת בגרות איכותית, חמש יחידות במתמטיקה, חמש יחידות באנגלית. אנחנו גם עדים למצב של שיפור בתוצאות הבגרות אבל עדיין צריך לשפר את הניצול, כי אני חושב שלא היה ניצול בכמות או באחוז שצריך. נדמה לי שניצלנו רק 25%–30% מהתקציב של 400 מיליון השקלים וזה חבל כי אנחנו צריכים להתחרות על הטוב ביותר עם השכנים שלנו ומשם נמריא בכוחות עצמנו. עלינו להשקיע במערכת החינוך. אני יכול להגיד היום שההשקעה בחינוך לפיזיקה – רק בעיר רהט יש 54 ילדים שנקלטו במערכת החינוך לפיזיקה ואני מקווה שהמדען הראשון ייצא מהעיר רהט, בעזרת השם, בהשקעה אבל צריכים לשפר את ההישגים. בנוגע למשרד התרבות והספורט, יש אומנם תקציב של 94 מיליון שקלים, אבל עדיין לא ראינו את החלוקה, לא ראינו כסף והדברים רק מתגלגלים. צריך לראות איך אנחנו משפרים, איך אנחנו משיגים את התקציבים שמיועדים במשרד התרבות והספורט; משרד הבינוי והשיכון הוא משרד לתפארת – אני לא יודע אם נמצאים פה אנשים מהמשרד הזה – אומנם התקציבים למבני ציבור דלים אבל אין בירוקרטיה, הדברים זזים מהר, בצורה מסודרת, ואני מברך אותם על כך. צריך לראות איך אנחנו מגדילים את התקציב למבני ציבור – מתנ"סים, מועדונים, אולמות ספורט – הרי מדובר ביישובים בדואיים שמעל 50% מהם מתחת לגיל 18, כאן זה הסיכוי וכאן גם הסיכון. אם נטפל בנוער הזה, בילדים האלה נוכל לבנות חברה טובה. המשרד להגנת הסביבה הוא גם משרד שאנחנו רואים בו שיפור מדהים, והשרה – זה שהעבירו את התקציב לרשויות ישירות בלי בירוקרטיה זה מצוין והלוואי שכל משרדי הממשלה ינהגו כך. אנחנו מודעים לאחריות, לנוהל, לחוק, ואנחנו צמודים להוראות החוק, חד-משמעית. בנושא מענקי האיזון – יושבת פה מנהלת המחוז – כולנו רשויות בדירוג סוציו-אקונומי 1. אומנם העיר רהט עלתה עכשיו לדירוג סוציו-אקונומי 2, זה עלה לה ב-10 מיליון שקלים ממענקי האיזון, ואין לנו יכולת להביא את 10 מיליון השקלים, שעם זה אנחנו מתמודדים גם בקיצוץ. משרד הפנים העביר עכשיו החלטה של 3.7 מיליארד שקלים, זה דבר שאין לו תקדים. כשישבנו עם המנכ"ל אמרו: אתם לא תרדו, אתם תעלו, אבל התוצאה: אנחנו, הרשויות הבדואיות, ירדנו ב-9 מיליון שקלים במענקי האיזון. מה קרה? מאיפה הבאנו את ההכנסות? מאיפה גדלו ההכנסות? הפגיעה במענקי האיזון היא פגיעה בתפקוד הרשות המקומית שלא יכולה להתמודד עם האתגרים ולהשקיע בנוער, בילדים, כדי שיתחרו על הטוב ביותר. נושא נוסף מאוד חשוב הוא נושא המשילות, המשטרה והחוק. אנחנו מחפשים את המשילות בציפורניים. אנחנו רוצים משילות, משטרה, חוק וסדר ואנחנו לא מוצאים אותם. כשאני בא ומדבר על התוכנית הזאת, על החלטה או תוכנית 549, אני מבקש לבנות תחנת משטרה, להציב בעיר מצלמות במעגל סגור לפיקוח עירוני, פיקוח אכיפה. אני לא מצליח כי כל הכנסות הארנונה של העיר הזאת, עם 90,000 תושבים, הן 37 מיליון שקלים. אין לי מקורות אחרים, אין לי מאיפה להביא, ואם היו בעבר – בעבר נכנסנו לגרעונות כדי לתפקד, אני כראש עיר מכיר את זה. גם השקעה בחינוך שאנחנו רואים אותה היום – בעוזרות גננות, בסייעות, בגננות – אם לא היינו עושים את המהלכים של שנות ה-90' לא היו לנו סייעות, לא עוזרות גננות ולא גננות, היינו מביאים מהצפון. פעם עשינו את זה, לקחנו את כל הבנות מכל היישוב, עם שמירה והסעה על חשבון הרשות המקומית, שכנענו את ההורים והגענו למצב שבו היום, לכל משרה של עוזרת או סייעת יש 300–400 מועמדות. זה מאוד חשוב לנו כדי להשקיע גם בעתיד. יש לציין שבתחום האקדמיה יש עלייה, שיעור האקדמאים הולך ועולה. אנחנו מתקרבים כמעט ל-14% אקדמאים, וזה העתיד. כל השקעה, כל שקל שמושקע אצלנו מניב בסופו של דבר פירות ושגשוג, וזה מה שחשוב לנו. חשובים לנו גם מענקי האיזון שנפגעים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מענקי האיזון, אדוני ראש העיר, זו לא בעיה רק של רהט, זו בעיה כללית. << דובר >> טלאל אל-קרינאווי: << דובר >> נכון. יש הסכם קיבוצי שנחתם בין השלטון המקומי לבין משרד החינוך ומשרד האוצר שלפיו המדינה תממן 70% מהסייעות הצמודות לילדים והרשות המקומית תממן 30% מהן. בעיר כמו רהט, שיש בה – עד עכשיו הגענו ל-1150 סייעות צמודות, זה עולה לי ב-30 מיליון שקלים ואני נמצא בבית המשפט כי אני לא יכול לשלם. אם אני אשלם אני איכנס לגירעון ואז יבוא משרד הפנים ויגיד לי: אדוני, אתה לא מתנהל נכון. עשיתם הסכם קיבוצי, מי יכסה אותו? מאיפה נביא לו כיסוי? גם אלה דברים שצריך לראות איך לטפל בהם. אני מקווה שנעשה איגום משאבים, נשקיע בבינוי, בפיתוח ובמשילות וזה ידחף אותנו קדימה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סעיד, בבקשה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בקצרה, כי דיברו על הכול. בוקר טוב לכולם, קודם כול אני מברך על ההשתתפות של כולם. ציינו בבוקר את יום הנגב אצל חברת הכנסת יסמין פרידמן בוועדת הכלכלה, בנושא התחבורה. לפי מה ששמעתי גם בדיון בשעה 9:30, הבעיות הן לא רק בחברה הערבית, חלקן גם בחברה היהודית. למשל, ראש עיריית מיתר אמר שיש לו בעיות בתחבורה. מה נגיד אנחנו, החברה הבדואית בנגב, שחסר לנו הכול? אני רק רוצה לשמוע את הפערים בין הביצוע לבין ההחלטות שמקבלים במשרדי הממשלה. תודה לכולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי רוצה להתחיל? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> בוקר טוב, אני מנהל האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית. אנחנו נמצאים בשנה החמישית לתוכנית החומש, החלטת ממשלה 1279. אני רוצה לפתוח בתודה לכל משרדי הממשלה השונים, השותפים לתוכנית החומש, לרשויות המקומיות ולארגוני החברה האזרחית. בסך הכול, בתמונה הכוללת, יש אתגרים אבל אנחנו נמצאים בשיפור, בעלייה – תכף נגיע לסוגיית ניצול התקציבים – אנחנו רואים את זה למשל בנושא החינוך, בבגרויות. ייאמר לשבחו של משרד החינוך שבחלק מהיישובים הבדואיים אנחנו כבר רואים שהם מעל הממוצע הארצי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברשותך אדוני, אני בטוח שאתה ויתר נציגי המשרדים שידברו אחר כך עושים המון, זה בסדר גמור. פה עלו כל מיני דברים שיש בהם פערים אז בואו נהיה ממוקדים ונתייחס לפערים אחד אחרי השני, לא לכל הדברים הטובים האחרים שאנחנו עושים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לפערים ולהסרת חסמים, מה החסמים. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אנחנו, הפקידים, רגילים להגיע לפה להצלבה, מה שנקרא, לצליבה, אבל אני חושב שיש פה מקום גם לפרגן לאנשי משרדי הממשלה שעושים לילות כימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני מפרגן מראש לכולם, יישר כוח גדול על העשייה. עכשיו בוא נדבר על הפערים. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אז אני אדבר על הפערים. קודם כול אני אתן תמונת מצב. כרגע אני לא רוצה לדבר על החלטה 550 אלא רק על החלטה 1279 כי חלק מחברי הכנסת דיברו איתי אתמול. אנחנו עובדים באופן רציף ויום-יומי גם עם נציגי השטח וגם עם נציגי הממשלה כדי ליישם את ההחלטה. בסך הכול כל הדיונים וכל התהליכים מתקיימים, כולל הוועדה המתמדת, יש תהליך בקרה מאוד משמעותי על העבודה הממשלתית. בסוף שנת 2024 היינו ב-55% ניצול לתוכנית החומש, שזה פחות משלוש שנים. בסוף שנת 2025, לפי ההערכות שלנו, ובסוף הוועדה המתמדת שתתקיים בפברואר – אנחנו ניתן גם תמונה מלאה של הניצול – נגיע ל-75%. זה אומר שבחלק מהמשרדים גם הביצוע יגיע ל-100% ובחלק מהמשרדים, כמו שהזכיר ידידי ראש עיריית רהט, יש גם ביצוע של פחות מזה, של 50%. אבל בסך הכול אנחנו נעמוד באופן יחסי ב-55%. במהלך השנה האחרונה שמענו טענות לגבי הפערים. עלו פערים ביחס למימוש כבר לפני שנה וחצי. מכיוון שהוועדה המתמדת היא יחד עם נציגי הציבור של הרשויות המקומיות עלו פערים, למשל בסוגיית הגנת הסביבה, שהמשרד לא מצליח לבצע את התקציב שלו. לכן, הבאנו לתיקון החלטה; החלטה 2941 הביאה לתיקון שכלל בתוכה גם 50 מיליון שקלים של הסטות של משרדים שלא ביצעו. העברנו את התקציבים למקומות שעלה בהם הצורך ועלו בהם הפערים, בשיתוף פעולה עם השטח, והם עברו למשרדים אחרים להמשך מימוש, ניצול מקסימלי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל מה הבעיה שבגללה משרד הסביבה לא היה יכול לממש את התוכנית? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> למשרד להגנת הסביבה יש כללים לקולות קוראים ולתהליכי עבודה שמאוד קשה ליישם אותם ברשויות הבדואיות. אנחנו ביקשנו לקחת את התקציב ובמקום ליישם אותו בקולות קוראים, ליישם אותו בתוכניות עבודה, לתקצב את הרשות באופן ישיר ולתקצב את זה בתוכניות עבודה. כלל הרשויות קיבלו את התקציב באופן ישיר והגישו תוכניות עבודה. ועכשיו, חלק מהרשויות כבר רצו והביצוע אצלן כבר התחיל ואצל חלקן זה הולך קצת יותר לאט, כל אחד והתפקיד שלו, אבל התקציב כבר שוחרר לשטח. אותו דבר בנושא מל"ג–ות"ת. ידידי ראש העיר הזכיר את העלייה בהשכלה האקדמית. באמת יש עלייה מאוד משמעותית. אם לפני עשור היו באקדמיה 1,950 סטודנטים לתואר ראשון מהחברה הבדואית, היום יש למעלה מ-6,000 סטודנטים. וגם פה היה צריך תקציב של הסטה ותקציב נוסף – קיבלנו מהאוצר עוד תוספת של עד 30 מיליון שקלים במסגרת תיקון ההחלטה. ניגשנו להחלטה נוספת – היו יתרות בקרן המתקנים של הספורט, התקציב שם בתת-ניצול. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סליחה, אתה יכול להגיד לנו במה התבטא התקציב שהוסט לטובת האקדמיה, הסטודנטים? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> קודם כול, הוא לא רק הוסט. הוסטו 10 מיליון שקלים מתוך ה-50 הקודמים שהסטנו, ועוד 30 מיליון שקלים תוספתי שקיבלנו מהאוצר. אני חייב להגיד פה בסוגריים: יש לנו עבודה מצוינת עם אגף תקציבים וזה בדרך כלל, איך אומרים? גם פה, אלה דיונים שבדרך כלל צובעים אותם, זו עבודה משותפת שיש לה תוצאות, והתוצאות טובות. ואני מקווה שזה גם יבוא לידי ביטוי בגיבוש תוכנית החומש הבאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מקנא בך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ממש. הפתעה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להבין - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש להם עבודה מצוינת עם אגף תקציבים. זו פעם ראשונה שאני שומע את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - והם קיבלו את התקציבים? כל הקיצוצים - - - << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני אחזור על זה עוד פעם: יש לנו עבודה מצוינת עם אגף תקציבים. זה אולי יעזור לי גם בעבודה הבאה, בתוכנית החומש הבאה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, התוספת התקציבית היא מעבר ל - - - << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> מעבר להחלטה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מעבר להחלטה, אבל אתם קיבלתם גם את הקיצוץ ב-15% שהיה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> היה קיצוץ רוחבי של 1274, 15%, בהחלטות ממשלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> וכמה זה עלה לכם? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני לא זוכר את המספר המדויק אבל 15% מהיתרות שנשארו לנו משנת 2024 היה קיצוץ לתוספתי בלבד, לחלק התוספתי של 15%, ואני לא זוכר כרגע את הסכום המדויק. אבל אני אומר, הקיצוצים של 550 - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל הקיצוץ היה יותר גדול מהתוספת שאתה מדבר עליה? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> כן, הקיצוץ היה רוחבי בכל משרדי הממשלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא שואלת אם זה היה רוחבי, אני יודעת שזה היה רוחבי. אני שואלת באופן מאוד ספציפי: אתה אמרת שקיבלתם תוספת תקציבית כי אתם עובדים ממש טוב עם אגף התקציבים, התוספת שקיבלתם היא בטוח פחות מה-15% שקיצצו. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> מן הסתם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה ההפרש? אתה יכול לשער? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני יכול לתת את התשובה הזאת אחר כך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא תופסים אותך על השקל. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני אתן את התשובה בצורה מדויקת אחרי הדיונים, אבדוק את זה בבית. אין לי תשובה בשלוף. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מעניין, כי כשמנהלים תוכנית כזו בדרך כלל יודעים בעל פה כמה לקחו להם, כמה נתנו להם. איך יכול להיות שאתה לא יודע? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אפשר להוציא את הנתון הזה מהאקסלים שלנו אבל אני לא נערכתי לשאלה הזאת של 1274, אני יכול לתת אותה. אני רק אומר שהייתה פה תוספת - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ערכתם את כל מה שנשאר מהתוכנית לפי הקיצוץ הזה, אתה לא זוכר את המספר? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> הקיצוץ של 1274 צריך להיות בין 90–100 מיליון שקלים, אני לא רוצה להגיד סכום מדויק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אמרתי, לא נתפוס אותך על השקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על הקיצוץ רק מהתוספתי, נכון? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> רק מהתוספתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> והשוטף רץ רגיל, נכון? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני חייב להגיד כי יש פה ערבוב ובלבול לפעמים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אחראי על כל התוכנית, נכון? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברגע שאתה אומר לי שהקיצוץ הוא מהתוספתי זה אומר שהשוטף הוא בדרך כלל הרגיל, שהמשרדים אמורים לשים. בסגירת פערים זה התוספתי, וברגע שאתה אומר לי: אני קיצצתי מהתוספתי, זה אומר שכל סגירת הפערים נזרקה לפח. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לא, לא. צריך לזכור שבהחלטת ממשלה 1274 החלק התוספתי הוא כ-2.5 מיליארד ש"ח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, וכשאני מקצץ ממנו 15% אני מדבר על קיצוץ - - - << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לא, לא, אבל צריך לזכור שהקיצוץ היה בסוף שנת 2024, הוא היה במעלה הדרך כשכבר ביצענו חלק מהתקציבים, ולכן הקיצוץ של 1274 הוא בין 90 ל-100 מיליון ש"ח בפועל. החלק התוספתי שהזכרתי היה כשאנחנו נכנסנו לתיקון ההחלטה והעברנו את החלטה 2941, שהיא הסטה של 50 מיליון שקלים ממשרדים שלא ביצעו לטובת – בדברים של ביצוע. תיקנו את הנושא הזה של הגנת הסביבה כדי שהרשויות יקבלו באופן ישיר את התקציב. בנוסף, כשהצגנו את הצורך בעוד שנים נוספות בתוכניות שער לאקדמיה קיבלנו תוספת תקציבית מהאוצר ומל"ג–ות"ת, תוספת תקציבית של עד 30 מיליון שקלים, כדי שהתוכנית הזאת תפעל להמשך תוכנית החומש הנוספת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בלי תוכנית החומש המדוברת מה היה אמור להיות התקציב לרשויות הערביות בחמש השנים האלה? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> היה את המשרדי, אבל לא בטוח שהמשרדי היה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה התוספת עכשיו, חוץ מהמשרדי שהיה? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אם לא הייתה תוכנית החומש לא היה כלום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תוכנית חומש היא משחק ילדים, משחק על האנשים שיושבים כאן. המדינה מחויבת לתקצב את הרשויות הבדואיות או לא? וכשאתה אומר לי: אני נותן להם תוכנית עכשיו וכל מה ששוטף אני – תפקידן של תוכניות חומש הוא סגירת פערים, ואם אתה לא מוסיף כסף על השוטף סימן שאין תוכנית, התוכנית היא רק לבוא ולהגיד לרשויות שיש לכם תוכנית. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא הייתה תוכנית לבינוי, לא היו תוכניות מיוחדות לבינוי, אם זה רווחה, אם זה - - - << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> צריך לדייק את הדברים: יש את העבודה השוטפת של משרדי הממשלה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הממשלה מחויבת גם בבינוי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל זה לא קורה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אדוני, הממשלה מתקצבת באופן רגיל ושוטף. קח את תקציבי משרד הפנים – עובדים באופן שוטף. כל התקציב שניתן, למשל, דרך החומש הוא מעבר, מעבר למה שהרשויות מקבלות, אותו דבר בסוגיית הגנת הסביבה – זה מעבר, ואותו דבר בתקציבים שאנחנו מעבירים, לצורך העניין, דרך הפדגוגיה במשרד החינוך, נתוקצב פה ב-190 מיליון שקלים תוספתי, מעבר למה שמשרד החינוך מתקצב. זה ממש תוספתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה כל העיקרון, לצמצם פערים דרך התוספת הזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, מה שאני רואה כאן זה לא - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש בעיה בביצוע ובניצול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי הביצוע כל התוכנית היא מהשוטף. מה שהם היו צריכים לתת זה את המספרים שהם שמו באקסל. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לפי הביצוע יש בעיה משני הצדדים, גם מצד המשרדים וגם מצד היישובים. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני יכול לתת לאדוני את הנתונים, זה ממש לא כך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מוכן לשבת איתך גם אחר כך ולהראות לך שכל מה שאתה מדבר איתי עליו עכשיו היה אמור להיות בלי תוכנית החומש, וכל תוכנית החומש היא רק מספרים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בסדר, זה היה אמור להיות אבל זה לא קורה ולא קרה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מוכן לשבת איתך ולעבור איתך משרד, משרד, ולהראות לך שכל מה שאתה אומר לי כאן אלה רק דברים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חמד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה אותו דבר לגבי התוכנית לדרוזים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כי שם אני יושב עליו, אני יודע את המספרים ואני שם את התוספת שם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שם יש להם את חמד. << אורח >> טלאל אל-קרינאווי: << אורח >> בעניין הזה אתם צריכים את - - - אני באתי לעזור, הבינוי הולך - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני ראש העיר, כך אף אחד לא שומע כלום, כל אחד מדבר, ויעיל זה לא. בבקשה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> ברשותכם, אשלים את דבריי: קודם כול, כמו שאמרתי, יש פה תוספתי שהוא למעלה מ-2.5 מיליארד ש"ח, במסגרת התוספתי, במסגרת תוכנית החומש. ידידי ראש העיר רהט דיבר על פערי הבינוי, עבדנו ביחד, לילות וימים, ויחד עם משרדי הממשלה השותפים: משרד החינוך, משרד השיכון, אגף התקציבים, כדי להביא לתיקון שבאמת ייתן מענה גם לכך שלא תהיה פה חשיפה משפטית. והתיקון הזה –בסופו של דבר הצלחנו בסוף שנת הכספים, ב-22 בדצמבר, להעביר 35.5 מיליון ש"ח לטובת החברה הבדואית, וזה סוגר פרויקטים שלא יצאו לדרך, 79 פרויקטים לבינוי, ונותן להם את השלמת הפערים. נכון, קיבלנו גם את ברכת הדרך של השר שלנו לחזור על המודל הזה כדי להשלים, להמשיך את הנוהל הזה לקראת שנת 2026, וכבר בתחילת שנת 2026 נקבע דיון אצל כרמית במשרד החינוך על מנת להביא להחלטת ממשלה נוספת בשנה זו לטובת פערי בינוי במינהל לפיתוח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בינוי במשרד החינוך? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> כן, בינוי כיתות, בפערים. מראש הנוסחה חסרה. << דובר >> טלאל אל-קרינאווי: << דובר >> ברשותך, אדוני היושב-ראש – ליאור, לגבי הבינוי של כיתות חינוך אנחנו בפיגור רציני מאוד, הילדים שלנו לומדים עם עכברים, עם נחשים, לא יכול להיות שעד היום הילדים שלנו לומדים בגן ילדים שהעברתי אותו לפני 40 שנה, של העלייה המבורכת מרוסיה. אני לא יכול לראות את הפנים של ההורים, של התלמידים, אי אפשר. אם לא פותרים את הבעיה של בינוי בחינוך לא עשינו שום דבר כי אותם ילדים צריכים לקבל חינוך טוב ואקלים בית ספרי שילמדו בו, לא ללמוד עם עכברים, זה לא יכול להיות. מנהלת המחוז יודעת כמה שביתות יש לי כל שבוע, אני לא יכול להתמודד עם זה. תבוא ותראה את הגנים, אני מזמין את כולכם לראות את גני הילדים ואת בתי הספר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בטוח שיש בעיה. אני חושבת שלא צריך להתמקד בסוגיה ספציפית ובמקום ספציפי, צריך לדבר על התוכנית בכלליות ולראות איך אנחנו באמת סוגרים ומצמצמים את הפערים ומסירים את החסמים. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> קודם כול, אנחנו לא חלוקים על זה שיש פערים בבינוי אבל בכוחות משותפים – ויודע זאת ידידי ראש העיר – אנחנו מובילים פה למהלך. זו פעם ראשונה, זה אירוע לא רגיל ולא שגרתי שיש בו הסטה של תקציבי בינוי מהמינהל לפיתוח למשרד השיכון. היה לנו תקדים בשנת 2025, ובעזרת השם, נחזור על זה בשנת 2026, ויש לנו פה הסכמה גם של השרים הממונים לעניין הזה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ליאור, מדובר בתוכנית של חמש שנים. בתוכנית הזאת, דיברנו על ההפרשים מבחינת בינוי והעלינו את סוגיית בתי הספר כי חלק גדול מהתקציב הולך לחינוך, אדוני היושב-ראש. בתי הספר בסעווה, אל-טורשאן, אל-עזאזמה ואלזרנוג הם משנות ה-60', מה הדבר שגורם לעיכוב? מישהו יכול לתת לנו תשובות על הנושא הזה? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני לא יודע לענות למה יש עיכוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רביעה, בבקשה. << אורח >> רביעה אלאעסם: << אורח >> אני סטודנט לגאוגרפיה ולחינוך בלתי פורמלי, אני מתנדב בכל מיני מקומות, המקום האחרון שאני מתנדב בו הוא המועצה האזורית לכפרים הלא-מוכרים. מדובר כאן בתוכנית החומש שהיא תוכנית שדואגת לכולם, לכל הנגב, לכל האוכלוסייה הערבית, אבל אני שומע שיש קיצוץ, וקיצוץ הולך לפגוע בכולנו. הוא הולך לפגוע בסטודנטים שלומדים כרגע ובמצב שלהם, הוא הולך לפגוע בכל המחיה שלנו מבחינת תשתית – ראינו מה קרה בגשם האחרון, כל רהט טבעה במים, כל חורה טבעה במים – הקיצוץ שהולך להיות בתוכנית החומש הולך לפגוע בחיים שלנו, ואם זה יקרה אנחנו נידרדר. אנחנו לא רוצים לחזור אחורה אלא להתקדם. ואני רואה שכולם מנסים לכופף אחד את השני ורוצים מדבקה על המצח, וזה לא מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים להתקדם הלאה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, גבירתי, רצית להתייחס לבינוי? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני מנהלת אגף בכיר חברה ערבית ובדואית, משרד החינוך, במטה. יש את מחוז דרום שאחראי על המחוז, ואנחנו המטה. קודם כול, לצורך תיאום הציפיות, הדיון היום היה על 1279 ויש פה הכנה מאוד רצינית. יושבת לידי מנהלת המחוז, מירי נבון, עם הכנה מאוד רצינית על הנתונים, על המספרים. כדי לנהל דיון רציני על הבינוי המינהל לפיתוח ובינוי צריך להיות פה. יש את כרמית הרוש שמנהלת אותו, ואפשר לנהל על זה דיון. באופן כללי, יש בעיה שלא קשורה לחברה הבדואית ולא לחברה הערבית של פערי תקצוב. זאת אומרת, יש פער בין מה שאנחנו מתקצבים לבקשות לבין מה שהרשות יכולה לשלם, זה בגלל המצב הכלכלי, בגלל המלחמה, היא לא קשורה רק לחברה הבדואית. היא מתעצמת בגלל מה שראש עיריית רהט ציין, שיש בעיה לרשויות בחברה הבדואית באופן כללי ולכן הן מתקשות לסגור את הפער בין מה שאנחנו מתקצבים למה שהן אמורות לשים כמצ'ינג כדי להעמיד פרויקט כמו שצריך. << אורח >> זיאד אבו גאנם: << אורח >> הן לא אמורות לשים כלום. בינוי כיתות חינוך - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אדוני? << אורח >> זיאד אבו גאנם: << אורח >> אני זיאד אבו גאנם, יועץ כלכלי של הרשויות הבדואיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זיאד, אם תרצה אנחנו ניתן לך לדבר אבל לא להיכנס אחד לדברים של השני. תודה. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> שיטת התקצוב היא לא שיטה שנוגעת למגזר כזה או אחר אלא שיטה שנוגעת לכולם, והפערים הולכים וגדלים כי הרשויות מתקשות לצמצם את הפער בין הסכום שאנחנו מתקצבים לסכום שהן אמורות להשלים כדי להעמיד פרויקט. כמו שציין ליאור, אנחנו מחויבים מ-550, התוכנית הגדולה, לתת מהתקציב התוספתי כ-30% כדי להשלים לבינוי, בהתאם לגודל האוכלוסייה הבדואית. כדי לא להשאיר את יתרת התקציב הזאת מה שאנחנו עושים בשנתיים האחרונות הוא להעביר את התקציב הזה למשרד השיכון כדי להעביר אותו לרשויות. לנו, משרד החינוך, אין אפשרות מבחינה משפטית להשלים פערי תקצוב, אז מצאנו את הדרך היחידה לעשות את זה, דרך משרד השיכון, ולאפשר את השלמת פערי התקצוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לבינוי בתי ספר צריך מצ'ינג מהרשויות המקומיות? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> כן, בהחלט. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מצ'ינג צריך? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 25. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אחוז? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני לא יכולה להגיד לך מה האחוז כי אני לא יודעת, אני לא בקיאה בזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יושב כאן ואני רוצה להתחיל לשמוע מספרים. תקציב הבינוי לבתי ספר בחברה הבדואית הוא, לדוגמה: 10 מיליון, נוצל 40%, 50%, בנינו כך וכך בתי ספר. אתם עשיתם הכנה טובה אבל בינתיים אני שומע מלל בלי תוצאות. אני רוצה לשמוע תוצאות, עבודה. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אז אני רוצה להסביר, הסיפור של בינוי הוא לא חלק ב-1279. למנהלת המחוז יש נתונים מדויקים על הפדגוגיה שהיא מנהלת במחוז דרום. כדי לשמוע נתונים מדויקים על מינהל הפיתוח והבינוי – אנחנו לא מתחמקים, אנחנו נעביר לוועדה בסוף הדיון נתונים מדויקים על הבינוי. לא נתבקשנו להכין נתונים על בינוי. אני לא מתחמקת מאחריות, אני אומרת, וחשוב להדגיש, יש תקציב שוטף שאנחנו נותנים לחברה הבדואית ללא קשר לתוספת של 1279 ו-550. כל הרשויות יכולות לגשת ללא קשר למגזר. אתה מגיש את הבקשה, המשרד מאשר אותה לפי הכרה בצורך, אחר כך יש מצ'ינג שצריך לעשות ואז יש חוב שמצטבר. מה שעשתה הרשות לפיתוח כלכלי כעזרה לחברה הבדואית, הם התגייסו יחד איתנו, יחד עם האוצר, כדי לעזור לרשויות לסגור חלק מההרשאות הפתוחות האלה לנצל תקציב שלא נוצל, ודרך משרד השיכון סגרנו הרבה מאוד פרויקטים, כמו שמצוין כאן. יש הרבה מאוד פרויקטים שהיו תקועים שנים ובזכות זה שהעברנו למשרד השיכון את התקציב הזה היה אפשר לצאת לדרך עם חמישה בתי ספר, 74 גני ילדים ו-79 – זה היה תקוע, אז מצאנו את הדרך. אבל, עוד פעם, כמה החברה הבדואית מקבלת בשוטף, כמה היא צריכה לקבל, כמה מומש – מינהל הפיתוח והבינוי צריך לתת את הנתונים, אני אעביר את המסר, תקבלו לוועדה. אין לנו מה להסתיר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ולשאלה שלי לגבי בתי הספר בכפרים הלא-מוכרים, אנחנו רוצים לדעת מה גורם לעיכוב מבחינת בנייה. אני אתן בית ספר אחד לדוגמה כדי שנלמד איך אפשר להתקדם בעניין הזה: בית ספר אלטורשאן, אצל חאלד אלאטרש, במשך שנים רבות הם הגישו הרשאה, ההרשאה נמצאת במשרד החינוך, מה גורם לעיכוב? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> ואליד, אתה יודע שאני מכבדת אותך מאוד, אם היינו מקבלים מראש, לפני הדיון – ויש פה חברי כנסת שמכירים אותי, זה לא דיון ראשון שלי. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, אבל מכיוון שיש ל-1279 חלק גדול, אחוז לא מבוטל הולך למערכת החינוך, למשרד החינוך, אנחנו - - - << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> באופן מקצועי זה לא נכון לענות לך מאחר שהבינוי הוא לא האחריות הישירה שלי - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, שמעתי אותך טוב, אני באתי לכאן לשמוע נתונים תקציביים על התוכנית של הבדואים, ואני לא שומע כאן נתונים תקציביים. אני לא יודע למה הבינוי לא הוזמן לכאן. הבינוי הוא חלק, אני ראיתי בתקציב הבינוי שיותר מ-700 מיליון שקלים אמור להיות בתוכנית. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> מפתיע אותי – קודם כול, אני רוצה שנדבר אחד לשני מתוך כבוד בטון - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר בכבוד אבל את מתייחסת כאילו באנו לכאן ואין לי את - - - << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> רגע, איש יקר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוועדה צריכה להזמין את האנשים של הבינוי, לא היא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היא לא אחראית על מי – היא הוזמנה, היא הגיעה - - - << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני רוצה להסביר רגע איך המשרד שלנו עובד, ברשותכם. יש החלטת ממשלה 1279 בניהולה ואחריותה של מנהלת מחוז דרום. היא הכינה את כל הרכיבים על קוצו של יוד, יש פה נתונים מדויקים. תאפשרו לה להציג את הרכיבים שלה, היא לא אחראית על בינוי ב-1279. הבינוי הוא חלק משיתוף הפעולה שעושים בין 550, ההחלטה הגדולה של החברה הערבית, והרשות לפיתוח כלכלי, אנחנו נותנים להם בהתאם לאחוז שלהם באוכלוסייה. אני ציפיתי שנקבל עידוד, אפילו לא מחמאה, על מהלך לא מובן מאליו של העברת 35.5 מיליון בדקה ה-94 לטובת משרד השיכון כדי להוציא לדרך כל כך הרבה פרויקטים, ואני אומרת לכם, חברים, נתונים על בינוי - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה צעד מבורך. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> תודה רבה. מינהל הפיתוח והבינוי הוא מינהל ששולט בנתונים, יש גם רפרנט רק לחברה הבדואית, ששמו מתי אלנשטיין, יש את רם נהרי, יש את כרמית הרוש - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז למה לא הגיעו? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אתם רוצים דיון בנפרד? נגיע, אנחנו תמיד מכבדים את הדיונים בכנסת, ניתן את כל הנתונים, אין שום בעיה. << אורח >> טלאל אל-קרינאווי: << אורח >> שירין, אני מאוד מכבד אותך, וציינתי את הדברים הטובים בקשר לפדגוגיה ולהישגים. מה שמעניין את התושבים שלי והתושבים של הפזורה - - - מחר בבוקר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני ראש העיר, אנא תעצור. אני לא מקיים פה דיון פרטני בנושא רהט, ואי אפשר בכל רזולוציה עכשיו לרדת לנושאים הספציפיים של רהט, זה לא הדיון. זה דיון בתוכנית וצריך לשמוע את הדבר הכללי. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לנו חשוב לדעת מה החסמים וכמה באמת נוצל בתוכנית הזו לבינוי במערכת החינוך. אולי כדאי שהוועדה תדרוש בשמנו את כל המידע הזה כמה שיותר מהר כדי שנוכל ללמוד אותו ולהתייחס אליו, כי עצם העובדה שנציגי מחלקת הבינוי במשרד החינוך שאחראים לזה לא הגיעו לדיון למרות שהוזמנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה הם לא באו? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אנחנו התחלקנו, יש עוד דיון על מיגון. חברים, אנחנו לא מתחמקים מאחריות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא מדברת על התחמקות, התייחסתי לעובדות שהבנתי כאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל הדיון בשעה 13:00, הם היו יכולים להגיע לפה קודם. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> חברת הכנסת עאידה, אנחנו נשמח. תגידו אילו נתונים אתם רוצים ותקבלו אותם באופן מסודר. נשלח אותם בסיכום הוועדה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בדיוק, זה מה שאני מבקשת ממך, היושב-ראש, שהוועדה תבקש את כל המידע הזה – איך בדיוק היה ניצול ומה כן נעשה בחלק הזה מהתקציב – ואז אנחנו נדע להתייחס לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. מתי תעבירו את זה? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני אדאג שהנתונים יועברו כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני אוהב זמנים. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> כמה אתה רוצה? בתוך שבוע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, שבוע. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> תכף אצא, ברשותך, לדבר עם הסמנכ"לית של מינהל הפיתוח והבינוי. צריך להבין שיש פה גם צד תקציבי שצריך לעבור אישור של מינהל כלכלה ותקציבים לפני שנעביר לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שבוע, עשרה ימים, זה לא משנה, רק שזה יגיע. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> בסדר גמור, אני אדבר איתה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. הלאה, בבקשה. << אורח >> מירי נבון: << אורח >> שלום לכולם, אני מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך בשנה ושלושה חודשים האחרונים. אני רוצה, ברשותכם, להתייחס יותר להיבטים הפדגוגיים של תוכנית החומש. כרגע אנחנו לקראת סיום של תוכנית החומש, ובהיערכות לתוכנית החומש הבאה עם בקשות שלי לשנות את רכיבי התוכנית. התוכנית שלנו כרגע מתייחסת לכמה תחומים מרכזיים: מניעת נשירה, הגדלת זכאות לבגרות, שפה, מצוינות, תגבור, סיוע להורים בתוכניות הורים, מוכנות לכיתה א' ותוכניות פדגוגיות נוספות. נקבעו כל מיני תוכניות, כמו תוכנית חסם, תוכנית בודור, תוכנית מאמני עברית ותוכניות שונות למניעת נשירה. האופן שבו אנחנו מחליטים על הקצאה לרשויות השונות הוא בהתאם למיפוי שאנחנו עורכים – אם אנחנו מדברים על מניעת נשירה אז כמובן שאנחנו עובדים יחד עם אגף ילדים ונוער בסיכון במטה. אנחנו בעצם מייצרים מיפוי ולפיו אנחנו מחלקים את התוכניות השונות למוסדות החינוך שלנו. חלק מהתוכניות יוצאות בקולות קוראים, הרשויות מתבקשות לגשת לקולות הקוראים, ולנו יש צוות שמסייע למי שמתקשה יותר בהגשת הקולות הקוראים. יש תקציב שלנו, של 1279, ויש תקציב תוספתי. אם אנחנו מתייחסים לתקציב שלנו, של 1279 ללא התקציב התוספתי, אז משרד החינוך הגיע ל-96% ניצול של התקציב הפדגוגי, ואם אנחנו מתייחסים לתקציב של משרד החינוך יחד עם התקציב התוספתי, הגענו ל-84.8% ניצול של התוכניות הפדגוגיות. האתגר שעומד בפנינו – אתם בוודאי תשאלו אותי: למה לא הצלחתם להגיע לניצול יותר גבוה כשאנחנו מתייחסים גם לתוספות? אז אני רוצה להגיד שהקולות הקוראים יוצאים רק בסוף דצמבר ולכן נוצר פער של שלושת החודשים הראשונים של שנת הלימודים שבהם אנחנו לא יכולים לנצל חלק מהפעילויות. בגלל זה קיים הפער הספציפי הזה אבל לגבי התוכניות השוטפות, אנחנו מקיימים אותן לאורך כל השנה, וכמו שאמרתי, אנחנו הגענו - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא חשבתם להקדים את הוצאת הקולות הקוראים כדי לסגור את הפער הזה? << אורח >> מירי נבון: << אורח >> אנחנו לא יכולים לצאת בקול קורא בלי שאנחנו יודעים שיש לנו את התקציב. ואם התקציב מגיע רק בסוף דצמבר אז אנחנו מייד – אנחנו מכינים אותו מראש, הוא ערוך, ברגע שאנחנו יודעים - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל השנה אנחנו עושים את התקציב לקראת סוף מרץ, אם נעשה, אז איך אתם מתמודדים עם זה? << אורח >> מירי נבון: << אורח >> כרגע יש לנו את התקציב שלנו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יודעת שהונח, השאלה היא מה יקרה בהצבעות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תסמכי על החבר'ה שם. << אורח >> מירי נבון: << אורח >> נקווה לטוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשאלי את הרב גפני, הוא יידע להגיד לך הכי טוב מכולם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני בטוחה שאת התשובה הכנה אקבל בחוץ, לא פה, לכן אני לא שואלת אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת שהניצול של השוטף הוא 96%, כמה היה התוספתי? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> התוספתי במשרד החינוך, מחוז דרום, 150 מיליון שקלים, פדגוגי. << אורח >> מירי נבון: << אורח >> לחמש שנים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> וכמה השוטף? << אורח >> מירי נבון: << אורח >> יש לנו 140 מיליון שקלים לחמש שנים, זה התקציב שלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה התוספתי או כל התקציב? << אורח >> מירי נבון: << אורח >> לא, זה התקציב - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל התקציב הוא 140 מיליון שקלים? << אורח >> מירי נבון: << אורח >> תקציב החומש מבחינתי הוא מה שאני יודעת שאני צריכה לחלק בתוכניות התוספתיות, 140 מיליון שקלים לחמש שנים, 28 מיליון שקלים מדי שנה, זה התקציב שאיתו אני צריכה לתכנן את תוכנית 1279. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כולל התוספתי וכולל השוטף? << אורח >> מירי נבון: << אורח >> מה זה שוטף? השוטף במערכת החינוך הוא שעות לימוד. שעות לימוד ניתנות בלי קשר בכלל לתקציב הזה. שוטף במשרד החינוך זה ש"ש, זה התקציב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לפני כן לא היה כסף לתוכנית הזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, אני אבהיר את השאלה. בכל תוכנית יש את המשרדי ויש את התוספתי שמשרד האוצר שם, בנוסף למשרד החינוך. כמה בתוך התוכנית היה משרדי וכמה היה תוספתי מה-140 מיליון שקלים? זה לא קשור לשוטף של המשרד, אני מדבר על התוכנית – יש משרדי ויש תוספתי. כל תוכנית בנויה כך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין משרדי. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אני מבינה מה אתה שואל, כמה אנחנו שמנו מול האוצר מתוך הסכום הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אנחנו לא מתייחסים לזה כך. אנחנו מתייחסים לסכום הכולל כי אנחנו בשותפות עם האוצר, אנחנו מנהלים את זה ביחד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא משנה, אני רוצה לדעת. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אז תכף אבדוק עם מינהל כלכלה ותקציבים ואומר לך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, תבדקי לי כמה השוטף – כמה המשרדי - - - << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> זה לא נקרא שוטף, אתה מבלבל אותנו במושג. אבדוק כמה החלק שלנו וכמה החלק של משרד האוצר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> זה כולל השוטף. המשרדי שלהם הוא 50 מיליון שקלים ו-140 מיליון שקלים - - - פדגוגיה בלבד ממחוז דרום, זה 140 פלוס 50. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא אמרה אחרת, היא אמרה: כל התקציב שלי הוא 140. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לא, יש לה 140 תוספתי. היא ציינה את התוספתי. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אנחנו לא מבינות את השאלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני אבהיר. השאלה שלי היא כמה משרדי וכמה תוספתי? << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אתה שואל לא נכון. הכול תוספתי, אין משרדי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל נכון כי אני גם הכנתי את התוכנית. לא הכול תוספתי, יש משרדי. כשמכינים תוכנית, משרד החינוך אומר: אני שם 40 מיליון, ואז משרד האוצר שם מולם 50 מיליון או 60 מיליון. אני שואל מאוד נכון, אם את לא יודעת את התשובה תגידי: אני לא יודעת, אבדוק. << אורח >> מירי נבון: << אורח >> אוקיי, אנחנו בודקים את זה. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> לא, זה לא שאני לא יודעת את התשובה, אני רוצה להסביר. בדיוק מה שמירי אמרה: יש תקציב שוטף למחוז דרום דרך משרד החינוך שהולך לשעות הוראה, שעות לימוד, פיתוח מקצועי, בינוי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא על זה אני שואל. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> רגע. 1279 זה תקציב שכולו תוספתי, אין לא תוספתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אומר אחרת. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> למה, ליאור? זו החלטת ממשלה. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לא, אני אומר יש 140 מיליון פלוס 50. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> בסדר, אבל זו החלטת ממשלה תוספתית למה שאנחנו נותנים. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> נכון, גם המשרדי שלך הוא תוספת על השוטף. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> יפה, זה מה שאני אומרת. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אבל זה 140 פלוס 50. הוא שואל על משרדי מול תוספתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> אבל הוא שואל: מתוך הכסף הזה, כמה שלנו וכמה של האוצר. זה מה שהוא שואל. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה, חמד, לאן אתה חותר? למה אתה מתעקש על זה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת כמה תוספתי האוצר העביר לתוכנית. זה העיקר בתוכנית - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ה-140 לא היה לפני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו אני שומע כאן שתי תשובות: תשובת משרד החינוך, שאומר: התקציב שלי 140 מיליון שקלים, ותשובת מי שאחראי לתוכנית הבדואים, שאומר: 140 פלוס 50. זה 190, לא 140. אז אני רוצה לדעת בדיוק מה התשובה. אני לא מבקש שום דבר, רק תשובה. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 11:16) << מנהל >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> זיאד אבו גאנם: << אורח >> אני יועץ כלכלי לפורום ראשי הרשויות הבדואיות בנגב. אני רוצה להעמיד את המספרים על דיוקם. קודם כול, מדובר בתוכנית של 5 מיליארד שקלים, תוכנית החומש, 2.5 מיליארד מתוכה זה משרד החינוך. מתקציב הפדגוגיה שמדברים עליו, 140 מיליון שקלים הם תקציב תוספתי של משרד האוצר ו-50 מיליון שקלים הם תקציב של משרד החינוך, שאמור להביא מהמקורות שלו. אלה ה-190 שמדברים עליהם. לגבי נושא הבינוי שעלה קודם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שואל חבר הכנסת חמד עמאר אם 50 המיליון התוספתי של משרד האוצר נמצא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא אמרה שיש לה 140 מיליון. << אורח >> עומר ברון: << אורח >> אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. אני אדייק: כמו שנאמר וכנראה לא יודעים לעשות את ההפרדה, יש 140 מיליון תוספתי אוצרי, כתוב בהחלטה, ואנחנו בדיוק לפי ההחלטה. חוץ מזה יש 50 מיליון של משרד החינוך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז התקציב של המחוז הוא 190. << אורח >> עומר ברון: << אורח >> נכון, הוא אמור להיות 190. אולי הם לא עשו את ההפרדה הזאת במעקב שלהם, בסדר. << מנהל >> (היו"ר חנוך דב מלביצקי, 11:17) << מנהל >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? ואליד? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בקטע הזה בסדר. אנחנו רוצים להמשיך לשאר הדברים, גם התחבורה - - - << אורח >> מירי נבון: << אורח >> אני רוצה רק להגיד מילת פרגון פדגוגי. בהחלט בזכות התקציבים של החומש יש הגעה לאחוזי בגרות שכמעט נושקים לאחוזי הבגרות הארציים, זה לא היה. תמיד החברה הבדואית בדרום הייתה בתחתית סולם הישגי הבגרויות, ולשמחתי הרבה – ואני מקווה שבקדנציה שלי זה עוד יילך ויגדל – הארצי שלנו הוא 71.9%, הבדואים מגיעים ל-71.2%, ובעזרת השם, נעבוד ביחד כדי שנגיע ונצליח לגעת בארצי ואף מעבר לו בעבודה מאוד מוקפדת ומיומנת של האנשים. גם הקמנו קבוצה פדגוגית מאוד איכותית של סיוע לרשויות, יש לנו עכשיו פרויקטור לחברה הבדואית שעושה לילות כימים כדי לייצר איזושהי מעטפת ראויה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מי זה, בבקשה? << אורח >> מירי נבון: << אורח >> יגאל דדיה. יש לנו שניים: יגאל, רפרנט רשויות – הוספתי הרבה מאוד ימי הדרכה לטובת החברה הבדואית, גם בדיסציפלינות וגם כרפרנט רשויות – הוא היה לפני כן מנהל מחלקת החינוך של שער הנגב; והפרויקטור הנוסף הוא אילן ישורון, מנהל אגף בכיר. יש לנו גם את ורד, בתחום הפדגוגיה. זו קבוצה של שלושה אנשים מצוינים. יש גם תחלופה של חלק מהמפקחים שלנו, גם המקום הזה הולך ומתרענן. אני מקווה מאוד שאנחנו נתמיד בעבודה מוקפדת ונתקדם. אנחנו בדרך הפדגוגית הנכונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לנו עוד עשר דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה לשמוע גם מהתחבורה, יש את סוגיית ההסעות שאני רוצה להעלות לפני שאדוני מדבר, במיוחד מהיישובים הבלתי-מוכרים. אנחנו יודעים שהמשרד לא מסבסד מלכתחילה את מלוא עלות ההסעות ומדובר כאן במרחקים בנוסף לסכנות של הילדים; וממשרד הבריאות אני רוצה לשמוע על תוכנית המגשרות שהופסקה עכשיו, שהייתה אמורה להיטמע בתקציב של משרד הבריאות לאחר שנתיים מתוכנית החומש. איפה האחריות של משרד הבריאות בסוגיה הזאת? מדובר בתוכנית מאוד מוצלחת וגם מאוד נחוצה בכל מה שקשור לילדים קטנים בגיל הרך, הדרכות לאימהות, הצלת חיים, אפילו בתאונות בית, אוכל, הזנה וכל הדברים שקשורים לגילי לידה עד שלוש; אלה שני דברים מאוד חשובים שאנחנו מבקשים לקבל עליהם תשובות. << אורח >> פראג' פרג': << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני ראש אגף מיעוטים במשרד התחבורה. קודם כול, אני מברך את כל המשרדים פה על ההחלטה ועל שיתוף הפעולה. חמד – וגם בתקופת אימאן – גם כשהיית במשרד האוצר דאגת להחלטת ממשלה 550 שהקצתה לבדואים 17.5% מסך כל תקציב התחבורה השנתי, ועכשיו אני אציג לך נתונים, כמה בדיוק אנחנו מנצלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי, אז כמה התקציב? << אורח >> פראג' פרג': << אורח >> התקציב התחיל בשנת 2022 עד שנת 2025, קיבלנו 420 מיליון שקלים. כל התקציב עבר דרך חברת נתיבי איילון לביצוע פרויקטים תחבורתיים כמעט ב-80% מהרשויות הבדואיות בדרום. ניצלנו עד היום 520 מיליון שקלים, זאת אומרת, הגענו ל-124% ניצול מעבר לתקציב שהוקצה על ידי משרד האוצר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה רק אומר כמה הצרכים בוערים בשטח. << אורח >> פראג' פרג': << אורח >> נכון, יש הרבה צרכים. אני גם מזמין אתכם לקחת מפה את התמונות ולראות מה עשינו בכל יישוב, אלה פרויקטים ענקיים. ראש עיריית רהט בטח מכיר ושכח לשבח בהתחלה אבל אני רוצה להגיד לו שאצלו גם עשינו הרבה פרויקטים גדולים. << דובר >> טלאל אל-קרינאווי: << דובר >> אני משבח את כולם, כולם. << אורח >> פראג' פרג': << אורח >> אלה דברים היסטוריים, לא נעשו בהיסטוריה של מדינת ישראל פרויקטים בהיקפים גדולים כאלה, והיד עוד נטויה. בשנת 2026 השגנו גם תקציב של 600 מיליון שקלים למיעוטים, מתוכם 17.5%, שקבעתם בהחלטת ממשלה 550, ונקצה אפילו יותר. אימאן, לגבי שאלתך על ההסעות, הסעות תלמידים הן באחריות משרד החינוך, לא באחריותנו. כן התחלנו בתוכנית תח"צ, תחנות קצה בכל היישובים. נכון, יש עדיין פערים אבל יש לנו תוכנית מסודרת, אני יכול גם להעביר לכם מהרשות לתח"צ איזה תוכנית תיעשה בכל יישוב. עכשיו יישמנו תוכנית שנקראת תוכניות תמרור גם ברהט, גם בשגב שלום, גם בערערה בנגב, ומבצעים עכשיו בהרבה פרויקטים. זאת תוכנית שיכולה להסדיר את התנועה בכל היישובים, והבשורה הגדולה היא שאנחנו התחלנו בחניון הראשון, חניון משאיות אזורי שעכשיו בונים ברהט. זה יוציא את כל המשאיות מתוך היישובים וירכז אותן בחניון. זה פיילוט, והתחלנו לבצע דווקא בדרום ודווקא ביישובים הבדואיים בדרום, ששם באמת יש מסה גדולה של משאיות. אז כמו שאמרתי, 520 מיליון שקלים – אתם יכולים לבדוק אותי – זה תקציב שהועבר עכשיו לכל היישובים הבדואיים. יש לי עכשיו גם מנה חדשה של שנת 2026 של אבו תלול, אבו קרינאת, דריג'את, ערערה בנגב ושגב שלום. אלה פרויקטים חדשים שלא קיבלו, ואנחנו - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אוקיי, רואים שיש עבודה מאוד רצינית ואפילו מעבר למה שהיה מתוכנן. אז ברשותך, כבוד היו"ר, נא לבקש ממשרד החינוך שישלח לוועדה בנוסף לנתונים גם תשובה כתובה לגבי סוגיית ההסעות. זאת סוגיה מאוד בוערת שעולה הרבה כסף ומכניסה את הרשויות לגירעון. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> לאותו מינהל יש גם הסעות וגם - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אגב, זו לא סוגיה רק של הבדואים, זו סוגיה רחבה מאוד. אני חושב שחוסר התקצוב בסוף פוגע ברשויות החלשות, זו המציאות. צרת רבים חצי נחמה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון, אבל עכשיו אנחנו מדברים על הבדואים. בואו נשמע ממשרד הבריאות ספציפית על סוגיית המגשרות, בבקשה. << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> שלום לכולם, אני ראש מטה חברה ערבית במשרד הבריאות. עניין המגשרות הוסדר, המגשרות תוקצבו - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלחנו מכתב וקיבלנו תשובה שלילית, אז נשמח לקבל מכתב חיובי. << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> ממש אתמול קיבלנו תשובה, אתמול התקבלה החלטת מנכ"ל לגבי התקציבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה התקצוב, נור? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> 2.4, כמו שתוקצבו המגשרות במהלך החומש, ב-2.4 מיליון לשנה, והם הוקצו לבסיס התקציב של משרד הבריאות. אתמול טופלה הסוגיה ובשעה 17:00 קיבלתי עדכון, ולצערי, לא הספקתי לעדכן אתכם. אנחנו נשלח לכם תשובה רשמית ממשרד הבריאות. אני אשמח לנצל את ההזדמנות לעדכן בשתי דקות על פרק הבריאות בתוכנית החומש 1279. לפני הקיצוץ של שנת 2024 היינו אמורים לקבל 12 מיליון לשנה. אנחנו במימוש של יותר מ-90% מהתקציב, גם במזומנים, הוצאנו בסוף שנת 2025 את מרבית המזומנים בתשלומים במזומן. יש לנו 6 מיליון שקלים שאנחנו מקצים להקמת מרפאות ביישובים הבדואיים בנגב: רהט, חורה, לקייה, כסיפה. כמעט כל יישוב קיבל הקמת מרפאה או הזדמנות להקמת מרפאה יועצת בתוך היישוב עצמו; יש לנו גם הקמה של שלוש יחידות בריאות ברשויות המקומיות, רהט היא אחת מהן, חורה ונווה מדבר. השנה הקמנו סוג של פיילוט של מחלקות לבריאות הציבור בתוך הרשויות המקומיות. תוכניות אסטרטגיות כבר קיימות. אנחנו מצפים השנה לעשייה יותר משמעותית מבחינת שטח בעולמות של קידום בריאות ומניעה. יש לנו גם תוכנית למימון ותמיכה בארגוני חברה אזרחית. בשנה שעברה זכו 11 ארגונים, השנה זכו שבעה ארגונים. כמובן, הוקצו מיליון שקלים לתוכנית הזאת. אנחנו כן הפחתנו את מספר העמותות אבל הגדלנו את נתח התמיכה פר עמותה גם על מנת לאפשר לעמותות לפרוס את מידת ההשפעה שלהן בתחומים שונים; אנחנו עובדים גם על בטיחות ילדים ומניעת היפגעויות בלתי מכוונות בקרב הילדים הבדואים בנגב. בגלל הנתונים המאוד-מטרידים בסוגיה הזאת יש לנו מיליון שקלים כל שנה. השנה אנחנו גם עובדים על הטמעת התוכנית הזאת בתקציב משרד הבריאות, וכמעט יש לנו מצ'ינג לתוכנית בטיחות ילדים מתקציב משרד הבריאות; יש לנו גם שתי תוכניות למימון מלגות סטודנטים ללימודים במקצועות הבריאות: שנת מעבר שנקראת "אלראזי", שמעודדת את הצעירים להיכנס וללמוד את מקצועות הבריאות, ומלגת שגרירי הבריאות, שגם מממנת את שכר הלימוד של הסטודנטים. בגלל שאנחנו יודעים שיש לנו מחסור במקצועות הבריאות בחברה הבדואית בנגב אנחנו עובדים על כל מה שמשפיע על התפתחות הילד, כל עולמות בריאות הנפש וכו'. מצד התקציבים המשרדיים נשאלו שאלות בהקשר הזה ולכן גם ביצענו סוג של רפורמה במבחני תמיכה של קופות החולים, הוספנו מקדם תמיכה ייעודי לחברה הערבית ולחברה הבדואית בנגב. בתקציבים בחלוקת העוגה המשרדית ובתקציבים המשרדיים ביחס לקופות החולים אנחנו רואים שיפורים בביצוע בקופות חולים בתחומי התפתחות הילד ובריאות הנפש. השנה שעברה הייתה תחילתה של הדרך אבל השנה אנחנו מצפים להשקעות ודלתאות משמעותיות יותר בביצועי קופות החולים ביישובים בדואיים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מרגיש שיש שינויים לטובה במשרדי הממשלה. מתי התחיל השינוי הזה? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> קודם כול, אני חושבת שהשינויים התחילו לפני זמן רב אבל שינויים צריכים זמן כדי לבוא לידי ביטוי. שנית, האגף לפיתוח חברתי-כלכלי – גם ליאור פה וגם, בהחלטת ממשלה 550 עובדים ובאמת מסייעים לנו להסיר כמה שיותר חסמים. אנחנו כן – כמטה, כישות מקצועית שאחראית - - - << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני יכול להגיד לרב גפני שזה מתחיל מהשותפות של רע"מ בממשלה הקודמת, זה פשוט, תקציבים לחברה הערבית, ההחלטה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ההחלטה של תוכנית "תקאדום". << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל זו לא תשובה מספקת, אם הייתה נקודה שבה - - - << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נור, יש לי שאלה: האם הוסט כסף מטיפות חלב ליחידת יואב? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> לא, אצלנו לא, חד משמעית. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה לא? הוסט. << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> אצלנו לא הוסט תקציב מפרק הבריאות לשום יחידה, אנחנו עבדנו על זה והתנגדנו לזה, עבדנו על החלטת הממשלה, והדרג המקצועי ברמת הלשכה המשפטית – אין. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז אני מפנה את השאלה מנור לליאור כלפה: הוסט כסף ליחידת יואב? << אורח >> שני בר-טוביה: << אורח >> 9 מיליון שקלים שיואב אמרו שהם אמורים לקבל על חשבון הבריאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי גבירתי? << אורח >> שני בר-טוביה: << אורח >> סליחה, מרופאים לזכויות אדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בפעם הבאה שתדברי זה יהיה בחוץ. פה מדברים בזכות דיבור וזו כבר פעם שנייה שאת עושה את זה. << אורח >> שני בר-טוביה: << אורח >> לא, זה לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה כן, זה בדיוק כן, גם קודם את נכנסת לגברת לדברים. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ליאור, אתה יכול לענות? << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> קודם כול, אני אתייחס גם לשאלה של הרב גפני. משרדי הממשלה, אנחנו בסופו של דבר מקבלים את המדיניות, מבצעים אותה, ושליחים של קובעי המדיניות. ואני חושב שהייחוד של אנשי הממשלה שעובדים עם החברה הבדואית הוא המחויבות ושיתוף הפעולה המלא עם הרשויות המקומיות. ויעידו פה חבריי ראשי הרשויות המקומיות ונציגי ארגוני החברה האזרחית, אנחנו עובדים בשקיפות ובשותפות מלאה. וגם יש תהליך בקרה מאוד צמוד דרך ועדה מתמדת על היישום וגם זה מה שמוביל להסטות במעלה החומש ממקומות של תת-ביצוע. לגבי שאלתך, חבר הכנסת ואליד - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני זוכר בעבר שהיו תלונות קשות על ביצוע גם של משרדי הממשלה, אני שואל: איפה חל השינוי הזה? אני שומע את נציגי המשרדים: גם תחבורה, גם בריאות. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> אני לא רוצה להעיד על עצמי אבל יש פה חבורה באמת מחויבת, ואני יכול - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בגלל זה הם הגיעו ואחרים לא. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> בסך הכול, רוב רובם של האנשים פה מחויבים למשימה. אנחנו נשמח שנגיע ליום שיתייתר האגף שאני עומד בראשו, שלא יהיה צריך אותו. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי השאלה שלי. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> לגבי שאלתך, זה נכון שבהחלטה 2941 הוסטו 9 מיליון שקלים לטובת יחידת יואב על מנת להוות עבודות פיתוח ביישובים הבדואיים, רק אני אישית יודע שמשרד הבריאות פתר את זה, שבסופו של דבר הוא לא הרגיש את ההסטה. איך הוא פתר את זה בבית – בפועל, התוכנית שלו המשיכה להתבצע כאילו הכסף הזה לא נלקח. זו כבר שאלה שאני לא יודע לענות עליה אבל בפועל הוא ביצע. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מעניין. 9 מיליון? << אורח >> נור עבדאלהאדי שחברי: << אורח >> אנחנו לא הרגשנו בהסטה וכל התוכניות המשיכו כרגיל. << אורח >> ליאור כלפה: << אורח >> הם לא הרגישו את הקיצוץ. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 9 מיליון רק ממשרד הבריאות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אדון אבו עג'אג', בבקשה. << אורח >> עלי אבו עג'אג': << אורח >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, משרדי הממשלה שותפים כמובן, ראשי הרשויות, מכובדיי כולם, אני מארגון אג'יק – מכון הנגב, ארגון שקיים כבר 25 שנים בנגב לקידום שוויון הזדמנויות, יהודים וערבים פועלים יחדיו. אנחנו מדברים על פיתוח מודלים מותאמי תרבות ושותפות מותאמת יחד עם משרדי הממשלה ועם הרשויות המקומיות, ועל רצף שמתחיל החל מהגיל הרך, מגיל לידה. יש לנו באמת שותפות – כמו שד"ר נור הזכירה – בתוכניות כמו "אלראזי" ותוכניות של גיל רך, ודרך נושא הנוער, שאנחנו עובדים איתם יחד גם כן, לפיתוח מנהיגות ותוכניות של צעירים. אנחנו רואים בתוכנית 1279 אפשרות לממש את הפוטנציאל המאוד-גדול של החברה הבדואית שמתפספס כל פעם מחדש. אנחנו מדברים על ההון האנושי שצריך לפתח אותו, ורואים כאן בתוכנית הזאת דברים שעדיין צריכים לקבל מענה, כמו מסגרות לגיל הרך. אנחנו יודעים שרק 5% מהילדים בגילי לידה עד שלוש נמצאים במסגרות מפוקחות, שאר הילדים, או שלא נמצאים במסגרות מפוקחות או שנמצאים במסגרות שבהן המטפלות לא מספיק מוכשרות, וגם שם אנחנו נמצאים ונותנים מענה. והאמת: זה לא מספיק, החשש הגדול הוא שמחר-מוחרתיים יקרה מה שקרה אתמול, אירוע מאוד מצער, שני פעוטות שנפטרו ועוד פעוטות שעדיין מאושפזים, ואנחנו באמת מפחדים מהדברים האלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כבר לא מאושפזים. << אורח >> עלי אבו עג'אג': << אורח >> ברוך השם, אז אני מאוד שמח על הבשורות הטובות האלה. עכשיו אנחנו מדברים גם על נושא הצעירים, צעירים שנמצאים מחוץ למעגלי התעסוקה והלימודים. בחברה הבדואית יותר משליש מוגדרים כחסרי מעש. חסרי מעש מבחינתנו הם חבר'ה שלא קיבלו הכוונה. אנחנו צריכים לזכור שבחברה היהודית יש מסגרות לצעירים שסיימו את התיכון, הם אוטומטית הולכים לשנות שירות או לשירות צבאי, לעומת זאת, בחברה הערבית יש איזשהו פער שאנחנו רוצים לבוא ולסגור אותו. אנחנו קוראים לכם להיות שותפים גם כן, איחוד של כל המשרדים כדי לאפשר שנות מעבר שייתנו את כל המיומנויות שחסרות לחברה הבדואית להשלים פערים כדי שיוכלו להיות חברה משולבת בכלל החברה הישראלית, הן בהשכלה אקדמית והן בתעסוקה. אנחנו מדברים על היעדר תשתיות חינוכיות, טיפוליות וחברתיות, היעדר מועדוני נוער, היעדר תוכניות חברתיות כדי שהן יוכלו לבנות את הילד כבר מגיל מאוד צעיר, לתת לו את הכיוונים. אנחנו נשמח מאוד לקחת שותפות גם כן, כמו שליאור אמר: אומנם אנחנו שותפים וזה מאוד חשוב אבל אנחנו צריכים לחזק את זה ביחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם עמותה? << אורח >> עלי אבו עג'אג': << אורח >> אג'יק – מכון הנגב, אנחנו חברה אזרחית, עמותה, שפועלת כבר 25 שנים. התחלנו את דרכנו בנגב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתם עושים עבודה מצוינת. << אורח >> עלי אבו עג'אג': << אורח >> תודה רבה. נכון להיום, משנת 2015 אנחנו נמצאים בפריסה ארצית ויש לנו שותפויות מאוד רחבות, הן עם משרדי ממשלה והן עם רשויות מקומיות. אנחנו באמת חיים את השטח, רואים את כל האתגרים, ואנחנו ביחד, יד ביד עם משרדי ממשלה שותפים ועם הרשויות, באים לפתור את הדברים. אבל עדיין יש המון אתגרים שהיינו מאוד רוצים שיקבלו מענה בתוכניות החומש הבאות כשורות, שגם אנחנו אבל כמובן אחרים מהחברה האזרחית יוכלו לבוא ולסייע לרשויות ולמשרדים לפתור אותם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. משרד החינוך, אתם צריכים למסור לנו נתונים בתוך שבוע עד עשרה ימים, ובמידה שאחר כך תרצו לעשות דיון המשך אנחנו נעשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, ושיוסיפו עוד נתונים על ההסעות. יש לנו ב-10 בפברואר את היום של החברה הערבית שכולל את כל החברה הערבית. חנוך, אולי הפעם בדיון התקציב נכניס את החברה הערבית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי נהיה בדיוני תקציב בזמן הזה. אולי, לא יודע. את יודעת שבדיוני התקציב זה קצת יותר מורכב להכניס דיונים מהסוג הזה אבל נראה, אם יהיה אפשר נעשה. תודה רבה לכולם. אנחנו נתכנס שוב ב-11:45 לדיון המעקב בנושא נמל אילת. אנחנו בהפסקה. אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:37. << סיום >>