חומר רקע - גורמים חיצוניים
28.2.26
ת הטבע להערות החברה להג
הצעת
חוק
שמירת
יקיוןה
יין()פסולת ב
ת הטבע מברכת עלהחברה להג
וע את ההפקרות ועדה למ יין, אשרקידום הצעת החוק לטיפול בפסולת ב
הקיימת
זק סביבתי עצום ולפגיעה חמורה בשטחים יין, המובילה לוי של פסולת בף הפיכיום בע
הפתוחים
.
בהצעת החוק
בגרס
ת
וכחיתה ה
,
ון התשלומים, אשר גכללו הסדרים משופרים, כדוגמת מ
י ויעיל לכשלה מצוין לקשיים שהתעוררו בגרסאותיו הקודמות של החוק, ומספקים פתרון חדשים מעות
.שוק חמור ומתמשך
מהות
הבעיה
כיום
,
ו מגיע לאתרים המוסדרים וצרת בישראל אייין היכר מפסולת הב חלק
ו
מוש
לך
באופן
לא חוקי
תוך
זקים סביבתיים וכלכליים כבדים גרימת
)
למעלה מ
מיליון טון
פסולת
הבש
מושלכת באופן בלתי חוקי(
.
,התוצאה היא פגיעה כלכלית וסביבתית חמורה
הבאה לידי ביטוי בזיהום קרקעות ומים, זיהום א
ו
ויר
ופיים. כמ כתוצאה משריפות, הרס שטחים פתוחים ויצירת מפגעים
ו כן, במישור הכלכלי ההשלכה הבלתי
ה; מערומי פסולת ה בגין אובדן היטל הטמי שקלים בשסות בסך מיליוחוקית גורמת להפסד ישיר של הכ
יין פוגעים בערכם של שטחים רבים.הב
יקוי עלויות ה
בדר
ך כלל
ן מושתותאי
על העבריין
ולכן
הציבור
ושא בעלויותהרחב ההוא ש
,
במוקדם או במאוחר.
יקוי המצטברת של מצבורי פסולת )עלות ה
י מיליו
ותטו
(
מתורגמת ל
זק ישיר של מיליארדי שקלים,
מבלי להביא בחשבון עלות עקיפה של זיהו
ם ה
אוויר,
ה
קרקע ו
מקורות ה
מים.
העובדה שפסו
י המיחזור ה מגיעה למתקיין אילת הב
אף גורמת
לבזבוז מיותר של
ים לא רבות עם ת ישראל צפויה להתמודד בעוד שחומרי גלם בתוליים ויקרי ערך, שעה שמדי
מחסור
יה ולסלילה.באגרגטים לב
יות שליליותבפועל, מדובר בכשל שוק מובהק של השפעות חיצו
:
ת החל מש2003
הושקעו מאמצים
שים הוחמרו, סמכויות הורחבו, יין. משאבים הוקצו, עוממשלתיים רבים להתמודדות עם בעיית פסולת הב
אך כל זאת ללא הועיל.
ובעת מכך שמערך ה הסיבה לחוסר ההצלחה
ו מאפשר יין איטיפול בפסולת הב
בקרה יעילה
ו
ו במצב הקיים יש
תמריץ
ים ולמשפצים להשליך את הפסולת באופן פלקבל
יראטי: כיום
ה כלכליתמבחי
פשוט
משתלם לזהם
והסיכוי להיתפס שואף לאפס. גורמי האכיפה לא מסוגלים לרדוף
.אחרי עשרות ומאות מובילי הפסולת הפועלים כיום בכאוס מוחלט ללא שום פיקוח
על פי מחקר מקיף
שבוצע בישראל,
שיין ייתפס וייעהסיכוי שעבריין המשליך פסולת ב
עומד
ל ע 1%
0.
בלבד
. הרווח הממוצע
אמד בכ לעבריין מהשלכה בלתי חוקית בודדת-
1000₪
תן שרק אחד מאלף משליכים בלתי חוקיים, ובהי
ש, הרי שמדובר בעסק משתלם ביותר עתפס ווי מערכתישצפוי להימשך כל עוד לא ייעשה שי
. מוביל
ים ו יכול להתחרות עם העבריייין לציית לחוק איפסולת שמעו
ה וסיכויי הישרדותו קלושים. המסק
ישה: יתן להגביר עוד ועוד את האכיפה והע הברורה היא, שלא
כדי שהאכיפה תהיה אפקטיבית דרושה
הקצאה בלתי סבירה של תקציבים, שיבואו כמובן על חשבון משלם המיסים
.
וע כיום, הדרך היחידה למ
השלכת הפסולת ברשות הרבים היא לתפוס "על חם" את המשליך בשעת המעשה. אולם, כאמור, זוהי
מלחמה אבודה מראש.
ו מרתיע, וכרוך בהשקעת ו חסר תוחלת, איהמרדף הבלתי פוסק אחר משאיות הי
משאבים רבים. מכאן עולה הצורך בפיקוח ובקרה כבר בשלב יצירת הפסול
ת
, כפי שמוצע בהצעת החוק
הדוה
, לייצר מערך
יין החל מרגע היווצרותהויה המוסדר של פסולת הבבקרה אפקטיבית על פי
, ועד
לקליטתה במתקן הקצה.
הצורך הדחוף בחקיקה
משך יסיון להסדיר את בעיית ההשלכה הבלתי חוקיתה
כבר
למעלה מ-
20
יםש
ת . בש2006
יסיון עשה
להסדיר את ה
ות וחוקי עזר. ים בתקושא על ידי השלטון המקומי במסגרת הטלת אגרת טיפול על קבל
ת בש2010
ועדה להעביר את, אומץ הרעיון על ידי השלטון המרכזי, ותורגם להצעת חוק ממשלתית ש
ון, ולבססו על מערך בקרה, גוי במי כעשור, הוחלט לבצע שיוי לרשויות המקומיות. לפאחריות הפי
שי
וסף של אותה הצעה. וכחית, היא גלגולתמקד בשלב האצירה של הפסולת. הצעת החוק ה
ים במהלך הש
י זקיה מסתכמים במאות מיליותפסת של פסולת, ש הרבות שחלפו, הושלכה ברשות הרבים כמות בלתי
שקלים.
ת עולם שלישי, עם תופעות עברהל כבמדייין בישראל ממשיך להתהטיפול בפסולת הב
יות יי
חמורות
,
לרבות שימוש
י בסיטו
ה. אישורים מזויפים. עד שלא תאושר הצעת החוק, מציאות זו לא תשת
יתן להמתין עם ביצועו עד להשלמת חוק מסגרת זהו התיקון הדחוף ביותר שיש לבצע בתחום הפסולת, ולא
יין זקוק לפתרון מיידי כאן ועכשיו, אשרים רבות. תחום פסולת הבכזה או אחר, שיישומו ייארך ש
יוכל
להשתלב בכל חקיקת מסגרת שאולי תאושר בעתיד.
ת הטבע סבורה כי יש לקדםעל רקע זה, החברה להג
ל
לא
דיחוי
את ההצעה באופן מוסכם עם השלטון
טרס הציבורי הרחב. וספת, תוך פגיעה בסביבה ובאי וע את טרפוד החוק פעםהמקומי, כדי למ
יות להצעת החוקו הפרטלהלן הערותי
:
סעיף3
( – )ב
הסעיף
ה לסימן ד'. אולם, יין, הסעיף מפקובע כי פסולת תועבר לאתר מורשה. לגבי פסולת ב
יין סימן ד' בלבד. יין לעבסימן ד', יש החרגה של עודפי עפר )"ערימות אדמה"( מהגדרת פסולת ב
כך יוצא,
י הדבר עלול להתפרש גם כביטול הם מטופלים בסימן ד', אך מצד שכי עודפי עפר אי
חובה הקיימת כיום
ות את עודפי העפר לאתר מוסדר.לפ
מוצע:
יין או לתקן לבטל את החרגת עודפי העפר מהגדרת פסולת ב
את סעיף3ות פסולת לאתר מורשה חלה גם על עודפי עפר)ב(, כך שיהיה ברור כי החובה לפ
)
יין עודפי בע
העפר, ראו הרחבה בהמש
ך(.
סעיף 7
(יז)ג
–
סעיף זה מאפשר את הפסקת האיכון על כלי הרכב.
יו הועל פ
ראה זו עלולה להוות פרצה
ון הבקרה. גלעקיפת מ
וצל לרעהיין זה לא ייתן יהיה לוודא כי ע יש להבהיר כיצד
.
סעיף 7
(יז)ד
–
ים לתוהסעיף מחייב את שמירת ה-3
ו מדובר בתקופה קצרה מדי, שכןים בלבד. לעמדתש
מדובר במידע בעל ערך ציבורי שעשוי בין היתר לשמש להגשת תביעות
גד משליכי פסולת. על כן אזרחיות כ
מוצע כי המידע יישמר לתקופה בת 7 ים לפחותש
.
ה ויפה גם לסעיפים אחרים בהם עולה כו הערה זו
סוגיה
זו.
סעיף 7 – יח
ו שטר המטען חייב לעבור ה לעיין בהם. לעמדתהסעיף עוסק בשטרי מטען ובאפשרות הממו
הליין בזמן אמת לממובאופן דיגיטלי או
יתן יהיה להפעיל אמצעי פיקוח ת ש, על מ
מתקדמים
.
סעיף 7 – כ
ת, בין היתר למטרות חקיראסף במערכת המקווהסעיף עוסק במטרות השימוש במידע ש
ה
יתן יהיה למסור לציבור מידע ראייתי אודות השלכה בלתי חוקית לצורך ביצוע ואכיפה. מוצע להבהיר, כי
אכיפה אזרחי
ות ייעת מפגעים סביבתיים או חוק תובעת )למשל, מכח החוק למ
י
צוגיות(
.
'סימן ד
–
ייןוי וטיפול בפסולת בפי
: ס
ימן
זה הוא
לב ליבו של החוק
, והוא כולל הסדרים
חוצים. חשובים ו
ו, הבעיה המרכזית בסימן זה היא החרגה גורפת של תחולתו ביחס לעודפי עפר )"ערימות אדמה"(. לטעמ
אין כל היגיון בהחרגה גורפת זו, ולכן מוצע
ם מתאימים להחריג אך ורק את אותם סעיפים ספציפיים שאי
לעולם עודפי העפר
.
ושא, ית של העקב חשיבותו העקרובקש לה
רחיב, כדלקמן:
עודפי העפר
–
"הבן החורג"
של עולם הפיתוח
כמות העפר המיוצרת במשק הישראלי עומדת כיום על כ-8
וצלים מחדשמיליון מ"ק, כאשר מחציתם מ
ייה ים במשק הבלשימושים שו
–
ים לשימוש חוזרית םאך מחציתם אי
. כמות זו, שווה בהיקפה לכמות
יות המטרוה, והיא צפויה לגדול משמעותית ובמהירות עם הבשלת תוכיין המיוצרת בארץ בשפסולת הב
והרכבות הקלות. עפר עודף זה
מסולק
ברובו המכריע
באופן בלתי חוקי
, רובו לשטחים חקלאיים ולשטחים
פתוחים.
ת הסביבה, כמות עי המשרד להגתו על פי
ות הודפי העפר הצפויה להיווצר עד לאמצע ש-
40
עומדת על
קרוב ל-
90
מיליון מ"ק
יתן לבצע בהם שימוש חוזר. יכוי כמות עודפי העפר אשר, וזאת ב
ההשפעות השליליות של עודפי
ם
אלו
הן עצומות
, וחלקן קריטיות ממש להמשך הפיתוח בערים, החל
בפגיעה
יקוז, תוך במשטר ה
גרימת והגברת ה
צפות בערים עצמן -
רחבת בשטחים קולטי כפועל יוצא של פגיעה
גר גר והפיכתם לשטחים תורמי
ים על הערים וכלה בחסימת אפיקיוי פשטי הצפה המג, דרך פגיעה בשי
ופית וסף על הפגיעה הסביבתית והזרימה, זאת ב
–
אבדן קרקע חקלאית
,
ופגיעה בשטחים פתוחים,
יערות
.ושמורות
פגיעות
ות בהגדלת עלויות פיתוחוספות הן כלכליות באופיין, המאופיי
בשל הצורך לתמחר
ולממן טיפול בעודפי עפר שסולקו בעבר לשטחים המיועדים לפיתוח כיום
עשו עבור . על פי ההערכות ש
"ס, מדובר על המשרד להג
זקים מצטברים של מיליארדי שקלים
.
בעיית עודפי העפר חולקת קווי דמיון ר
יין ה"רגיל"בים עם זרם פסולת הב
, בהבדלים אלה: ראשית, פסולת
ון יין זה מתפקידם של גורמי התכה מגיעה כיום לאתרים מוסדרים. בעעודפי העפר כלל אי
–
הל מי
ה )ומיחזור ככל י ויסות מתאימים שיאפשרו שימוש חוזר או הטמון, רמ"י, וכו', לקדם הקמת מתקהתכ
יתן( של העודפיםה
ים רבות. יין זה יימשך שושא, אך עית מתאר ארצית ב. בימים אלה מקודמת תכ
יחד
יין זה הפרת ות את עודפי העפר לאתר מוסדר, ולכן מתרחשת בעה משפטית קיימת חובה לפעם זאת, מבחי
יין ה"רגילה". זקי פסולת הבזקיה כאמור חמורים לא פחות מית שחוק סיטו
יגוד לפסולתית, בש
יין, הב
י. וצרים בעיקר בעבודות תשתית במרחב הלא עירו יה והריסה, עודפי העפרוצרת בעיקר בעבודות בה
ו יש להחיל על עודפי העפר לכן, לטעמ
ן מתאימות את הוראות סימן ד', ולהחריג רק את אותן הוראות שאי
לטיפול בעודפי העפר
, כמפורט להלן:
ס' 7
כא
–
יין. יש לבטל את החרגת ערימות האדמה מהגדרת פסולת הב
ס' 7
'כב
–
אין סיבה לכך שהפעלת אתר לטיפול בעודפי עפר לא תהיה כפופה להוראות המפורטות בסעיף זה.
ס' 7
' – כג
יין הזיקה העסקית למובילים. יתן לשקול החרגה לע "ל, אךכ
ס' 7
'כד
–
יעה להחיל על עודפי עפר. אדרבה, יש היגיון רב בהחלת חובות הרישום הכלולות יו אין מעל פ
בס"ק )ה(.
ס' 7
'כה
–
ון התשלומים המוצע יאפשר בקרה אמיתית גוי עודפי עפר במסגרת מסליקת התשלומים על פי
ואפקטיבית על אופן הטיפול בפסולת עודפי העפר. לכן ראוי להחיל סעיף זה גם
על עודפי עפר.
'ס7
' כו
כח+
–
הצבת כלי אצירה באישור רשות מקומית-
,הסדר זה
וגע ו רכיב קריטי ביותר בכל ההי
יין. השללבקרה על פסולת הב
י
יין חייבת להתחיל בכלי האצירה, בעת היווצרות טה על מסלול פסולת הב
ו רליו איהפסולת. יחד עם זאת, הסעיף על פ
ו
טי לעודפי עפר, ו
כיוון שדפוסי האצירה שלה במסגרת
כון להחריג סעיף זה ולא להחילו על עודפי עפר. ים לחלוטין ולכןפרויקטים גדולים הם שו
במקום זאת, יש
ת שיהיה מעקב אחר כל ת אחרת, על מליין במתכולהטיל על יצרן עודפי עפר אחריות לדיווח שוטף א
ייה לצורךמשאית או מכולה היוצאת מאתר הב
וי עודפי עפרפי
וי ליעד מאושר וחוקי. ות זאת בפי, ולהת
ס' 7ל )ד-
יןו( חובות יצרן פסולת ב
–
יש להחיל גם על עודפי עפר.
ס' 7
ל- הפעולות הכ
והפרדה במקור של
ייןיצרן פסולת ב
–
טי לעודפי עפר. יו לא רלוועל פ
קציותיין פרק הסלע
-
בהסדר המוצע, הוגדרה הצבה
בלתי מורשית של כלי אצירה כעבירה פלילית, אך
ו אין בכךלעמדת
הלית ת שההרתעה תהא אפקטיבית, יש להוסיף גם סמכות מיהרתעה מספקת. על מ
מפורשת
דרשות, בדיוקלרשות המקומית להחרים כלי אצירה שהוצב שלא כדין ולחייב את בעליו בעלויות ה
ה במקום אסעשה לגבי כלי רכב שחכפי ש
ה לסעיף פ יין זהור. לע77
) 3( לפקודת התעבורה, בו
הוגדרו
ה במקום אסור,במפורש סמכויותיה של רשות מקומית להרחיק, לגרור, ולאחסן רכב שח
וכן לחייב את בעל
תו אוהרכב "לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החס
עילתו".שחרורו מ
קביעת הוראה
יין כלידומה לע
ה מתבקשת אצירה הי- יעת השלכהלא רק משום שהדבר יסייע במ
בלתי חוקית של
הפסולת - אלא גם משום שהצבה בלתי מורשית של כלי אצירה עלולה להוות מטר
ד
כאשר היא מוצבת
במקום בלתי מתאים
.
לכן, היות
יק לרשות המקומית י המקרים זהה למעשה, מוצע להעל בששהרציו
הליוסמכויות מי
ת שתקפות
יין כלי אצירה שהוצבו שלא כדין.יה, גם לעלגבי ח
מערך הדיווח ושקיפות ציבורית
-
.וגע ליישומוסת בון דיווח לציבור ולכגה מייצרת מהצעת החוק אי
היות שמצופה מן המשרד
"ס להג
לבצע בקרה ומדידה של יישום החוק, הרי
ים אלה תו שמתבקש כי
ט גםטריפורסמו באי
עשה בכל יתר דברילציבור הרחב, כפי ש
ים חקקו בשהחקיקה הסביבתית ש
ותהאחרו
.