החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-085266
סיכום דיון
מיום שני, ט"ו בשבט התשפ"ו ,
2.2.2026
:, בנושא
שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה-
האזנות סתר ונתוני תקשורת, דוח מיוחד2026
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה -
העשור האחרון ידע התפתחויות טכנולוגיות עצומות שהשתרשו
עמוק והשפיעו על כל אחד מתחומי חיינו ואשר יש להן השפעה עצומה על ההתנהלות היום יומית
ש.לנו במרחב הפרטי והמרחב הציבורי
היכולות הטכנולוגיות וההתפתחות המהירה בתחום
משמשים לטובת ייעול תהליכי עבודה בכל תחום אפשרי וכמובן מקלים עלינו כפרטים, אולם אי
אפשר להתעלם מההשלכות
שיש לקדמה גם על המדינה וזרועות הממשלה. השאלה הנשאלת
בהקשר זה ואחרים–
עד כמה, אם בכלל, נשמר האיזון בין היכולת לשמור על זכויותינו כפרטים
לבין השמיר
ה על ביטחון הציבור ואכיפת החוק?
הדוח עוסק בנקודה זו בהיבט פעולות המשטרה. בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשימוש המשטרה
בכלים טכנולוגיים שונים לצורכי האזנות ועיבוד נתוני תקשורת. חלק מהכלים מותקנים על מכשירי
קצה ומאפשרים לקבל גישה למידע בזמן אמת, וזאת ללא ידיעת יעדי ההאזנה. בדוח מוצגים פערים
קשים בהיעדר אסדרה וכלי פיקוח ו בקרה. סביב אותם פערים הוקמה גם
ועדת מררי אשר בד ו"ח
שפרסמה אישרה את
הבע
יי
תיות
שהייתה קיימת עד שנת2022
, אולם נדמה כי מהחצי השני של
שנה זו חל שינוי משמעותי בהתנהלות של משרד המשפטים והמשטרה.
ה דו"ח מבקר את משרד המשפטים על היעדר פעולה יזומה בפיקוח על הכלים הטכנולוגיים של
המשטרה, תוך הסתמכות פסיבית על המידע החלקי שהועבר ממנה. נקבע כי על הייעוץ המשפטי
היה ליזום בירור מעמיק על יכולות המערכות והשלכותיהן על זכויות הפרט, במקום להמתין להצפת
נושאים מצד ה משטרה. המבקר ממליץ על מעבר למודל פיקוח אקטיבי המבטיח הסדרה חוקית
.וטכנולוגית מלאה של הכלים בטרם השימוש בהם
הביקורת מעל
ה תהיות קשות על פרקטיקות עבודה:
עקיפה של נהלים סדורים, ביצוע פעולות
אסורות ושימוש לא חוקי בתוצרים. הובא לידיעתנו כי נסרקו ההליכים הפלילי
י ם של כל התיקים
בהם נמצאו פגמים. כמו כן מובאים בדוח קשיים בממשקי העבודה
בין משטרת ישראל למשרד
המשפטים, למשל הליווי המשפטי בהיבט זרימת מידע חלקי לפרקליטות ועדכון מלא על הכ לים
הטכנולוגיים בהם נעשה שימוש
כלפי מי ולאיזו מטרה .
אין עוררין על כך כי המדינה מתמודדת עם אתגרי פשיעה קשים בשנים האחרונות,
זאת בנוסף
לאיומים
ה
ביטחוניים,
וכמובן שמוטלת עליה חובה לפתח ככל הניתן את יכולותיה הטכנולוגיות
ולהישאר מעצמה מובילה בתחום. אולם אסור להתעלם ולפסוח על החובה של המאסדרים
בהגנה
על זכויות הפרט וזכויותיו לפרטיות . חובה זו מקודשת בערכים הדמוקרטיים,
ועל כן חשיבותו
.הרבה של דוח זה
משרד מבקר המדינה – נעה שפריר-מנהלת ביקורת – מדובר בדוח ארוך ו
ומ רכב שכולל היבטים
משמעותיים .בנוגע לשימוש בכלים טכנולוגיים:נושאים שנבדקו בביקורת הסדרה
משפטית
וחקיקתית של שימוש בכלים טכנולוגיים ,ביצוע האזנות סתר ,שימוש בנתוני תקשורת ופ ,יקוח
בקרה וחסיונות.
:נתוני מפתח 9
,כלים טכנולוגיים נבחנו9
מתווי התקנה של כלים, ומספר פעולות שבוצעו בתחומי
.האזנות סתר
7.65
מיליון
תוצרי האזנת סתר שנאספו באמצעות כלי טכנול
וגי מסוים.
12,937
בקשות לקבלת צווי האזנת סתר א ושרו על ידי בתי משפט בשנים2019-2021
.
כ-
20
אלף תעודות חיסיון הוצאו בשנים2020
-
2022
,
.ומהן נבחנו כאלפיים
176,899
צווים לקבלת נתוני תקשורת אושרו על ידי בית המשפט בשנים2017
-
2021
.
77
אלף דיווחים על הוצאת היתרים מינהליים הוכנו בשנים2017
-
2021
,
ומהם נדגמו275
.דיווחים
2
לראשונה נערכה ביקורת מקיפה הכוללת ניתוח של כל התהליך .
נבחנו כלים טכנולוגיים שלא נבחנו
בעבר, הליכי הכנת חוות דעת משפטיות ,נושא השימוש בנתוני תקשורת ,הליכי הגשת הבקשות ,
נערך
ניתוח של סוגי ההתקנות שביצעה המשטרה ושל סוגי המידע שנאספו ,
נערכה בחינה של
השימוש המודיעיני בנוסף לשימוש הראייתי בתוצרים אסורים
ו אלפי מסמכים, נסקרו מערכות
מידע, נותחו מאגרי נתונים, וכלים טכנולוגיים .
פערים מרכזיים שנמצאו בדוח* :
חקיקה ישנה שלא מתאימה לטכנולוגיה וליכולות הכלים וחולשה
מקצועית בתחומי המשפט והטכנולוגיה.
*
הפעלת כלים טכנולוגיים מורכבים ופוגעניים ללא אישורים משפטיים מסודרים.
* מחסור בנהלי עבודה ובהכוונה מקצועית עבור מפיקים ומפעילי כלים.
* אי העברת מידע מספק מהמשטרה לייעוץ המשפטי על כלים טכנ
ולוגיים ויכולות.
* אי קיום דיון עקרוני על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע להטמע ת כלים טכנולוגיים בעבודת
המשטרה.
* המשטרה אימצה דרכי פעולה עוקפות לתהליך התקין.
חה"כ איימן עודה -
.האזנת סתר היא פגיעה חמורה בפרטיות
ה אם יש מחקר על אחוז היעילות
?בהאזנות סתר
חה"כ עאידה תומא סלימאן –
במצב הנוכחי כאשר המשטרה דורשת כלים נוספים, מה צריך
להיעשות בתוך המשטרה מעבר להמלצות כדי שה יא?תתכונן לקבלת האמצעים
יובל חיו-מנהל חטיבה –
הדוח מצביע על גידול מספרי משמעותי לאורך השנים בשימוש
ב כלים
טכנולוגיי
ם
. הזיקה ליעילות לא נבדקה במסגרת דוח המבקר, ויש לעשות לגבי
ה
.מחקר אמפירי
.תשתית המידע הקיימת תהיה חסם משמעותי להגעה לתוצאות אמפיריות
הבדיקה הינה נרחבת ו
שונה מכל בדיקה שנעשתה עד היום. לראשונה נבדק:ו התהליך העסקי
)(האזנות , כלים( טכנולוגיים שלא נבחנו בעבר9
כלים ו- 6
יכולות ספציפיו
ת)
, חוו"ד של הכנה
משפטית, שימוש בנתוני תקשורת (
ניתנו177
אלף צווים בשנים2017-2021
)
.
הנדבך הנוסף שמייחד
את הבדיקה הזאת הוא ש .נערך ניתוח של סוגי ההתקנות שביצעה המשטרה על סוגי מידע שונים
כמו כן הנושא נבחן גם במישור המודיעיני הואיל ו הנורמות החוקיות מטילות את אותן חובות גם
בביצוע של הפעולה במישור
זה . נסרקו במערכת המידע מאגרי מידע כוללים לגבי נושא .זה
* :נקודות עיקריות שלו הפער החקיקתי הוא,דרמטי
ללא חקיקה אנחנו נתקשה להתקדם קדימה
עם הנושא .
ככל שחולף הזמן–
הפערים רק
מעמיקים .
* סוגית האישורים המשפטיי
ם טעונ
ה שיפור מאוד משמעותי
מהשלב של אישור משפטי ברמת
החטיבה באגף חקירות ומודיעין, ייעוץ משפטי למשטרה, כל מערכת היחסים עם משרד המשפטים
וההשלמה של הבדיקה המשפטית עד לרמה של הייעוץ המשפטי לממשלה.
*ככל שהכלים הופכי ם להיות משוכללים יותר התהליכים הופכים להיות הרבה
יותר מ ,ורכבים
ולכן חייב
.נוהלי עבודה מפורטים
*העברת המידע בין משטרת
ישראל לייעוץ המשפטי לממשלה-
חייב להיות שינוי מאוד משמעותי
בנושא הזה. אני מבין שהדברים מתנהלים היום אחרת, אבל זו חוליה קריטית וחייב
להטמיע את
.הנושא בצורה יסודית עם נהלים ברורים
הביקורת
.נערכה בתנאים לא פשוטים מדובר בתחום שהוא חי ונושם-
.במקביל מתנהלים תיקים
,הדוח כיוון לתיקון מערכתי המערכת חייבת לתפקד מול אתגרים עצומים תוך שמי רה על זכויות
.הפרט בצורה מוקפדת
הכלים נבדקים.ומוטמעים בתוך מערכות מקצועיות
העבודה צריכה להיות
משפטית-טכנולוגית, ועל היועמ"ש
ית לממשלה להיות מחובר
ת
.לתהליך בשלבים מוקדמים
הדוח אינו קל ועולים בו ממצאים לא פשוטים, שלא עלו בעבר. ה
וא
לא העלה חשד לביצוע ממצאים
פליליים, ואם היו עולים דברים מסוג זה–
המבקר היה מחויב להעביר
אותם ליועמ"ש
ית
.לממשלה
אני
מוטרד מהאמירה המוחלטת .שהכל תוקן. מדובר באמירה שאינה טובה ואסור לומר אותה
בהליכי אישור משפטי יש הליכים שלא הוסדרו, חסרות חוו"ד הנדסיות, נדרשת השלמה של חוות
דעת עקרונית בנושא האזנות סת( ר וחוות דעת פרטניות לכל כלי גם אם השימוש בהם הופסק וגם
לאחר שהמשטרה דיווחה על הניוונים)
.בנוסף
עדיין צריכים להיעשות שינויים בתהליכי הגשת
הבקשות על ידי המשטרה ולא הושלם נושא
ה.ביעור
חה"כ משה סעדה –כ
אשר נעשה שימוש ב ,כלים ללא חוות דעת משפטית
מדובר בעבירה פלילי .ת
אני סבור כי יש לקיים דיון חסוי בעניין
.כדי שנוכל להטיל פיקוח ראוי
3
כעיקרון יש בקרה
בנוהל- ב כל שלושה חודשים
יש להגיע
ליועץ המשפטי לממשלה ולשטוח בפניו
.את האזנות הסתר .זאת לאחר שבעלי תפקידים מתוך לשכת היועמ"ש עוברים על כל ההאזנות
בהחלטת היועמ"שית החל מה-
1.1.2022
אין שימוש
.בכלים שמותר חקיקתית
המשמעות היא
שהיעדר שימוש בכלים מונעת תפיסת
ע .בריינים
כיום עבריינים משתמשים ב ווטסאפ
וב
תקשורת .
היועמ"שית אמר כי
כל עוד הכנסת לא תיתן לה לחוקק חוק שכולל גם האזנה בכלים כלפי עבירות
שוחד , היא
לא מאשרת שימוש בכלים.
פרשית הרוגלות היא אחת .מהפרשיות החמורות בחסות החוק הפרשה פורסמה ומשטרת ישראל
הכחישה את השימוש בכלי ששואב חומר לאחור. חריגות משמעותן עבירות פליליות שהעונש עליהן
הו א5
.שנות מאסר
אנשי מש,טרת ישראל ביצעו עבירות פליליות
.ומי שכשל בפיקוח הוא היועמ"ש
אבקש ל?דעת מי היה אחראי ומי אשם באירוע
במדינת ישראל כל36
שעות
נרצח אדם, בפרט במגזר
הערבי,
וזוהי תופעה שצריך
ל הילחם בה. לעיתים נרצח אדם שאינו קשור לעולם פשיעה. המשטרה
טוענת שאין לה כלים
,להתמודד עם התופעה והכלי היחיד שנותר ל ה-
נמנע ע"י היועמ"שית
.לממשלה83%
ממקרי רצח ג במ
זר הערבי לא מפוענחים,
והרוצחים מסתובבים חופשי. אסור
ליו.עמ"שית לממשלה למנוע אישור בכלי
חה"כ טלי גוטליב- האזנת סתר ניתנת
.להבא ולעתיד ולא לעבר חוק האזנות סתר הוא ברור וסדור
והוא קובע שכדי להתיר שימוש–
.יש לקבל אישור משופט
יש פגיעה אנושה בפרטיות,
והאזנה שלא
.כדין מדוח מבקר ה
מדינה עולה ש
פרטיותם של
13
אלף אזרחים נפגעה
אנושות כי הדביקו להם
.רוגלה פגסוס לא יספיק במגזר
הערבי,
.וצריך להפעיל חקירות שב"כ לשב"כ יש שלל כלים
.שלמשטרה אין.איני מקבלת את הטיעון שהדברים נעשו בתום לב
משטרת ישראל–
עו"ד
נצ
"מ גלעד בהט-רמ"ח אח"מ טכנולוגיות -
בינואר2022
פורסמה כתבה
בעיתון ה
מאשימה את
המשטרה,בהאזנות סתר ללא צווים,
לעשרות אנשים שצוינו
שמות
יהם .
כתבה
זו היתה קטליזטור לתהליכי בקרה שונים. מאז ועד היום המשטרה נבדקת
, ו
לא נמצא מק רה
שהמשטרה האזינה למישהו ללא צו
. האמ
י
רה שהמשטרה עושה עבירות פליליות היא הא שמה
חמורה. הכלים נוונו
כדי
לפעול בהתאם ל
חוק, אולם זה לא נעשה בצורה מיטבית,
.ולכן חלה תקלה
ההתפתחויות הטכנולוגיות הן עצומות, אולם דבר אחד לא התפתח והוא מ אבק המשטרה בפשיעה
.שהולכת וגוברת המשטרה ביקשה יכולות בנוגע לחיפוש סמוי כבר משנת2006
.ולא קיבלה אותן
יא ה
משתמשת בכלים שבידיה כדי למגר
את ה
פשיעה. במדינות אחרות השימוש בכלים הוא
רב
.יותר .הציבור יותר חשוף לעבריינות בהיעדר כלים למשטרה
.אנו לא מתכחשים לליקויים שהוצגו בדוח מבקר המדינה תהליך עצום החל במשטרה שכולל את
כל הדברים שנאמרו ע"י נציג משרד מב קר המדינה. החוק חייב את המשטרה
דל ווח ליועמ"ש על
היתרי האזנ
ו
ת סתר כמו גם לכנסת,
וכך נעשה במשך שנים. הליקויים תוקנו מאוגוסט2022
ויש
ל
משטרה
כעת
יכול
ו
ת ונהלי עבודה שונים.
אין שום
פעולה ש המשטרה יכולה לעשות במסגרת החוק
.ולא מבצעת
תוקנה התקלה של שאיבה לאחור ב
לפ ט ונים שהיו עליהם צווים ונמצאו .חריגות
לעבירה פלילית יש כמה נדבכים שצריכים
,להתקיים
ו
צוות ועדת מררי לא העלה
חשד לעבירה
פלילית. לחריגה צריך
להיות
קשר ל
יסוד נפשי כדי להקים חשד לעבי
ר .ה פלילית גם אם משטרה
,חרגה במידה מסוימת מהחוק של האזנות הסתר
עדיין יש נדבכים נוספים רבים אחרים שצריכים
.להתקיים כדי להקים חשד לעבירה פלילית
תנ"צ אלימלך גזית –
'ר
חטיבת הסייבר – בכל שנה אנו מעבירים דיו וח סדור לכנסת בנוגע להאזנות
,סתר ו
יש ירידה ב- 4 שנים האחרונות. ההתייחסות לתיקון ליקויים היא על דוח מררי,
ואחרון
הליקויים תוקנו וכך יקרה גם
עם דוח מבקר המדינה
. ה דוח עוסק באירועים של בני5-15
,שנה
ו כל
מה שיכולנו ללמוד מדוח הטיוטה הראשון–
.יושם התקיים שיח מול משרד מבקר המדינה בנוגע
להשגות וכעת יש דוח חלוט., והוא מבחינתנו תכנית עבודה
הפעולות שנעשו: * החטיבה אישר
ה וחידשה את הנהלים
וההנחיות, והם הועברו לייעוץ המשפטי
ולאח"מ טכנולוגיות במשטרה ולאישור משרד המשפטים.
*חלק גדול מהכלים שמפורטים בדוח כבר לא קיימים, כי הטכנ.ולוגיה זזה
נעשו התאמות בכלים
הקיימים כדי שהם לא יחר
גו
ממה שהחוק
מתיר.
*המבנה הארגוני
השתנה- הוקמה מחלקת אח"מ טכנולוגיות כחלק מ .תהליך הבקרה נבנה מערך
שלם של תפקידנים
.לצורך בקרה בכל מחוז על הפעילויות
* תהליכי הבקרה השוטפת שופרו בין המשטרה .לבין משרד המשפטים
* נבנו גידורים טכנולוגיים ומנגנוני בדיקה טכניים למערכות. ב-
2025
נעשו בתוך החטיבה למעלה
מ-
3,700
בקרות
עצמיות ., מעבר לגופים חיצוניים
*תהליכי רכש ו אישורים להפעלה- נולדו נהלים חדשים על כלל המשטרה
,בנוגע לרכישת כלי
,פיתוחו, קבלת אישור שימוש בו כדי
לא לחזור
.על טעויות העבר
4
לשכת היועצת המשפטית לממשלה- עו"ד גבריאלה פיסמן-ראשת
אשכול סמכויות שלטונית
במחלקה הפלילית ייעוץ וחקיקה- תהליך הביקורת החל עם פרסום כתבות בעיתונות בתחילת
2022
שהטענה המרכזית בהן היתה
ש
המשטרה מבצעת מעקב טכנולוגי, ללא צווים משפטיים , על אזרחים
.על לא עוול בכפם בעקבות כך
"היועמ ש הקים צוות עם סיוע של גורמים חיצוניים והחלה
הבדיקה .
דוח הב יניים של הצוות יצא בפברואר2022
.ולפיו לא היה שחר לטענות
הטענה שהמערכת אוספת
מידע באופן פסיבי
וחורגת על פי דין בשימוש בכלי הספציפי
התבררה כנכונה,
והתחלנו לבדוק את
הדברים. יש שורה של ממצאים שהצוות פרס ם אותם, ולאחר פרסום המלצות
במבט צופה פני עתיד
פעלנו יחד עם משטרת ישראל לשורה של מהלכים לטייב את .הליכי הפיקוח והבקרה נעשתה בחינה
מעמיקה של הכלים הטכנולוגיים
ביחד עם משטרת ישראל ו
הסדרה של התנאים. ואכן
הדיווחים
שאנחנו מקבלים מדי חודש נראים שונים לחלוטין, יש .שינויים דרמטיים בהליכי הפיקוח
בשנת2014
גובשו
תיקוני חקיקה שמקנים חיפוש סמוי למשטרת יש ראל. סעיף10
א' לחוק האזנות
סתר
מקנה למשטרה סמכויות עזר שמאפשרות כניסה למקום כדי לבצע האזנות סת ר. הפרשנות
שלנו לסעיף זה היא ש
שימוש ברוגלה אפשרי מכוח החוק, הו א לא
טריוויאל
י והוא נתקף
באמצעות
עתירה שהוגשה ע"י העמותה לזכויות האזרח. ועדת הב
דיקה הממ
לש תית בדקה גם את עבודת
.המשטרה וגם את היועמ"ש לממשלה
הפשרנות המשפטית שלנו עומדת בעינ ה גם לאחר המלצות
.ועדת מררי נדרש לקדם את תהליכי החקיקה–
הסדרת הסמכות בחוק האזנות סתר וגם במסגרת
.החיפוש הסמוי
עו"ד
שלומית גרינפילד גילת-המחלקה למשפט פלילי –
אנו סבורים ועומדים מאחורי הפרשנות. דוח
ועדת מררי קבע את הפרשנות המשפטית–
כניסה למחשב לצורך האזנות סתר. ביקורת המבקר
מאתגרת לא מעט את הפרשנו
ת
המשפטית שלנו מול הדרישה הבסיסית שהכנסת
תחוקק.
חה"כ מיקי לוי – יש לתת למשטר ה את הכלי שאינו בשימוש4
.שנים המשטרה אינה מבצעת עבירות
פ ,ליליות במודע
ו .ידוע שיש טעויות חה"כ סעדה טען אמירות שאינן מבוססות כמו גם חה"כ טלי
.גוטליב. ברור שיש צורך בחקיקה, אולם היא תתקיים בסיבוב הבא
פרקליטות המדינה –
עו"ד
שירי רום-סגנית מנהל מחלקת סייבר –
מאז שפורסמה הכתבה
בכלכליסט בשנת2022
אודות האיסוף החורג
, התחלנו בביקורות של כלל התיקים ולצורך כך
הוקם
צוות נרחב בשיתוף פעולה של חטיבת הסייבר במשטרה. הסתיימה הבדיקה
של כל התיקים
"העומדים בפני בימ
ש
,בהווה
ו
עבר
נ ו לבדיקת תיקים מהעבר. מכלל התיקים
ש נבדקו נמצא שימוש
חריג בתיק אחד, יידענו מיד את בימ"ש וההגנה, ומשכנו את הראיה שהושגה שלא כדין וכתוצאה
מכך היה הסדר מקל באותו תיק. בתי המשפט החליטו שלא למסור חומרים נוספים שלא נמצא
.בהם שימוש ראייתי במידע חורג שנאסף
הסנגורי
ה הציבורית –
עו"ד יגאל בלפור-מנהל מחלקת תיקי בימ"ש העליון -
דוח המבקר מגלה
ומחדד היבטים רבים
וחשובים מעבר לדוח מררי, ביניהם היקף הנתונים שהמשטרה אספה. בעינינו
מדובר
.בתמונה מאוד מטרידה
,לפי הדוח המשטרה מחזיקה50
טרה בייט של מידע שרובו טעון
.ביעור
מדובר ב-
25,000
,שעות צפייה
כלומר צפיה במשך 3
שנים
ב מידע שרובו אסור בהחזקה על
ידי המשטרה. היבט נוסף שהדוח מחדש על דוח מררי
הוא
הסתכלות על התהליך כולו, החל משלב
רכש התוכנות דרך שלב הפנייה לבית המשפט (
שופטים לא הבינו על מה הם מתבקשים לחתום-
לא
למי המשטרה מבקשת להאזי
ן ולא למה המשטרה מבקשת להאזין לו ), ועד שלב מימוש הצווים
.והפקת המידע
הדוח
מציג מקרה בוחן של אופן רחב יותר שבו המשטרה מתנהלת אל מול עמימות חוקית, או
מקרים שדורש .ים פרשנות יצירתית המשטרה מאמצת כלים טכנולוגיים כמו 'עין הנץ' בלי הסדרה
חוקית מפורשת, מקימה מאגרי מידע שמחזיקים מידע על כל אזרחי המדינה, מאמצת לא רק כלים
טכנולוגיים אלא פרקטיות חוקיות, כמו פנייה לנחקרים בבקשה לחפש בטלפון הנייד שלהם בלי צו
של בית משפט, אלא על בסיס הסכמה שלהם. המשנה לנשיא בית המשפט העליון קבע
בפסק דין
מ
חודש ספטמבר האחרון שהמשטרה פע ,לה בניגוד לחוק
ו שלא הייתה לה סמכות חוקית לעשות
חיפושים בלי צו של בית משפט. ברור שהמשטרה צריכה כלים טכנולוגיים וגם פרקטיקות
שמאפשרות לה להתנהל בצורה,יעילה ולהילחם בפשיעה אולם אנ ו רואים שזה מביא לפגיעה
בפרטיות של אזרחי המדינה בהיקפים נרחבים. מי שאמור להתוו ת את קו הגבול בין הצרכים
הלגיטימיים והחשובים של המשטרה לבין הפרטיות של אזרחי המדינה ו ,זכויות חשודים ונאשמים
.זה המחוקק ולא המשטרה עצמה
5
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מברכת על השיפור המשמעותי בנהלים בפעולה בין
הייעוץ המשפטי לממשלה לבין
הייעוץ המשפטי למשטר.ה
,הקשר הזה חייב להימשך בשלב בחינת הטכנולוגיות החדשות
הטמעתן ,
.הסדרת השימוש בהן והאישורים הנחוצים
3.
.הוועדה דורשת מהגופים המבוקרים לבצע השלמות של כל המלצות הדוח
4.
הוועדה מצפה
ממבקר המדינה
.לבצע מעקב אחר התיקונים
5.
הוועדה מצפה
לסיום מהיר של העתירה בבג"צ כנגד עמדת היועמ"שית בנוגע לאפשרות
.השימוש באמצעים הטכנולוגיים במסגרת החוק הקיים
6.
הוועדה ממריצה את
פרקליטות המדינה
בפעולתה לעדכון הצדדים בתיקים הקיימים ואלו
.שהסתיימו בדבר שימוש חורג
7.
הוועדה מבקשת
ממשטרת ישראל לבחון ביעו.ר של מידע שנאגר ואינו חיוני
8.
הוועדה מבקשת
ממרכז המחקר והמידע
לחקור את סוגיית יעילות השימוש באמצעים
הטכנולוגיים ומצפה
מהמשרד לביטחון לאומי ,משרד המשפטים ומשטרת ישראל , לסייע
.באיסוף המידע