פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 205 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, ז' בשבט התשפ"ו (25 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור במרכז לקורבנות סחר בקהילה - מסיל"ה תל אביב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: ענת רז – סמנ"כלית, אגף בכיר דוברות, תקשורת והסברה, משרד הרווחה והביטחון החברתי יעל בוקאי – מפקחת מחוזית, מערך המקלטים לקורבנות סחר, משרד הרווחה והביטחון החברתי נועה גלעדי – מנהלת תחום דוברות והסברה, אגף בכיר דוברות, תקשורת והסברה, משרד הרווחה והביטחון החברתי רועי בן נעים – מנהל תחום קשרי כנסת וממשל, אגף בכיר דוברות, תקשורת והסברה משרד הרווחה והביטחון החברתי אורית ביתן – מרכזת בכירה, תחום קשרי כנסת וממשלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי ליז דוד – מנהלת אגף בכיר טיפול באוכלוסיות קצה - חוץ ביתי, מינהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי רעות לוגסי – מנהלת אגף בכירה, טיפול באוכלוסיות קצה - קהילה, מינהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי רוני סגל – מנהלת תחום, שורדי זנות, סחר, חסרי מעמד ומיצוי זכויות, טיפול באוכלוסיות קצה - קהילה, מינהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי דינה דומיניץ – עו"ד, מנהלת יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, החטיבה החברתית, משרד המשפטים דנה רוטשילד – עו"ד, יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, החטיבה החברתית, משרד המשפטים רות אלהב – עו"ד, יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, החטיבה החברתית, משרד המשפטים סיגלית זוהר – עו"ד, ממונה סחר בבני אדם, אגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים ערן קהת – מנהל אגף זרוע הרחקה, מינהל האכיפה, רשות האוכלוסין וההגירה אורלי שמואל דהן – עו"ד, מונה ארגונים בינלאומיים, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה מיכל יוספוף – מנהלת, אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה שמעון זיגזג – מנהל, אגף חקירות מעסיקים, רשות האוכלוסין וההגירה רפ"ק מירב כהן – ראש חוליית סחר בבני אדם, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים תמר ניב – עוזרת ראשית, מינהל אכיפה והסדרה, היחידה של הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה שרון מלמד – מנהלת, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל אביב יפו גל פילק – מנהלת, מסיל"ה, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל אביב יפו אופיר שי – עו"ס, מנהל מרכז לקורבנות סחר בקהילה, מסיל"ה תל אביב יסמין קונפינו – עו"ד, מנהלת המקלטים לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם שמעון מלכה – דובר הוועדה מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: איה פרידמן איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במרכז לקורבנות סחר בקהילה - מסיל"ה תל אביב << נושא >> << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> אתי, ברוכה הבאה למשרד הרווחה. מסיל"ה, תודה רבה לכם על האירוח ושרון, שיהיה לנו בהצלחה. אני רועי בן נעים, מנהל אגף קשרי כנסת וממשלה במשרד הרווחה והביטחון החברתי. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> בוקר טוב לכולם ושבוע טוב. אני שרון מלמד, מנהלת המינהל לשירותים חברתיים בעיריית תל אביב יפו. אנחנו שמחים ושמחות לארח אתכם במרכז טיפול בקורבנות סחר ועבדות. זה מרכז שהוקם מתקציבים של המדינה ועיריית תל אביב יפו. המרכז הזה עבר הרבה מאוד גלגולים ואתם תיכף תשמעו גם מהמשרד וגם מנציגות מסיל"ה. מסיל"ה היא יחידה עירונית, מרכז סיוע לחסרי מעמד שהוקם על ידי ראש העיר שלנו לפני מעל 20 שנה, כשהראשונים התחילו להגיע דרך הגבול עם מצרים ובעיקר סביב מהגרי עבודה שנזקקו לעזרה. בשנים האחרונות הוא מטפל בעיקר בחסרי מעמד עם תקציבים של משרד הרווחה ועיריית תל אביב יפו. אני חושבת שהיחידה הזאת היא יחידה מאוד מיוחדת ושונה כי היא מטפלת בקורבנות שהם כולם אנשים עם פוסט טראומה מורכבת – תכף תשמעו מהצוות – ולפני חודש היא זכתה בפעם השנייה באות נשיא המדינה למאבק בסחר בבני אדם. זו גאווה גדולה לכולנו. תודה לכל השותפים שלנו, לדינה והצוות של משרד המשפטים, כמובן למשרד הרווחה שעובד איתנו יד ביד ונלחם ביחד איתנו, למשרד הבריאות ולכל השותפים. אני גאה שיש לי צוות ואיתי מהצוות שלנו נמצאות מירי, מנהלת אגף דרום שבעבר ניהלה את מסיל"ה, גל פינק, מנהלת מסילה ואופיר שהוא מנהל את המרכז. אני גאה לעמוד בראש מינהל שעובדים, עובדות ומנהלים בתוכו אנשים שבסוף ובהתחלה רואים בני אדם לנגד עיניהם. אגיד שאנחנו לא שחקנים במגרש הפוליטי וטוב שכך, אנחנו אנשי מקצוע ואנחנו באים לעשות עבודה מקצועית יום-יום, לשים את הלב שלנו במקום הנכון ולפתח עוד ועוד שירותים לכל מי שנמצא בעיר שלנו – לחסרי מעמד, לאוכלוסיות בזנות, לקשישים שחיים ועושים פה הזדקנות מיטבית, אנשים עם מוגבלות וכל מי שצריך. תודה לצוות שנלחם על המקום הזה ועובד פה יום-יום בתנאים שהיום נראים טובים אבל בעבר היו הרבה פחות טובים ולצוות שמלווה אותנו במשרד הרווחה. רעות, בבקשה ותודה לכולם. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> אני רעות לוגסי, אני מנהלת את אגף קהילה במינהל של"מ במשרד הרווחה, רוני מנהלת את התחום של זנות קורבנות סחר ואנחנו באמת חלק מההבניה וקביעת המדיניות של המרכז הזה, בשיתוף פעולה מלא יחד עם הצוות של דינה ועם האגף החוץ ביתי במשרד. אנחנו מנסים להבנות כאן בשנים האחרונות איזושהי תמונה הוליסטית ומענה הוליסטי לאוכלוסיות של קורבנות סחר מהשלב שהם נקלטים במקלט בשלב אקוטי וראשוני של מענים ממש ראשוניים עד השלב שהם יכולים לעמוד על הרגליים, מאורגנים ויכולים לקבל את המענה שלהם בקהילה או לאוכלוסייה שאנחנו רואים את זה יותר ויותר, של אנשים שמקבלים הכרה כקורבנות סחר אבל מבקשים להמשיך את החיים שלהם בקהילה בלי להיכנס למקלט. עיריית תל אביב פתחה את הבית שלה כדי לתת מענה ארצי לכל אוכלוסיית קורבנות הסחר במדינת ישראל ובעיניי, זה דבר גדול. ממש לאחרונה עשינו RFI ובדקנו האם יש עוד ארגונים בארץ שרוצים לתת מענה כזה ולא ניגשו עוד ארגונים שאמרו "יש לנו את הידע, יש לנו את המקצועיות, יש לנו את הנכונות ויש לנו את המשאבים לתת מענה כזה". אני רוצה לומר תודה לשרון, לצוות שלה ולצוות שעובד כאן שמצליח לתת פה מענה מאוד מיוחד. אני חושבת שהחלטת ממשלה 1862 – התרחקתי מזה קצת, פעם ידעתי לשלוף את זה בלילה – הצליחה למנף בצורה מאוד משמעותית את המענים לקורבנות הסחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קורבנות סחר זה מושג גדול ורוחבי. את יכולה להגיד לנו באופן ספציפי מה זה קורבנות סחר? << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> דווקא את זה אני רוצה לתת לצוות של המקום, זה יגיע. חלק מההצגה היום זה מה זה בדיוק אומר אבל אני כן רוצה לומר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רחב מאוד. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> זה לא כזה רחב, זה יחסית מתוחם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא יודעת מה סחר כולל, זה גם פוליגמיה? זנות? << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לא, מה פתאום? << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> לא, אנחנו תכף נגדיר. קורבנות סחר זה הגדרה בחוק, יש הגדרה של מי מוגדר כקורבן סחר. אני פחות מומחית בזה אבל דינה תסביר את כל המערך הזה. יכול להיות שהיינו צריכים לעשות את הסדר הפוך אבל רק אגיד שהחלטת הממשלה שהגדירה או שבה המדינה החליטה לקחת אחריות על קורבנות הסחר, להבנות להם מענים מתאימים ולדייק להם אותם, גם הגדילה את התקציבים ואת המשאבים לטובת האירוע. זה מבורך ומאוד חשוב. אני חושבת שעדיין יש הרבה מאוד חורים בתוך המערכת הזאת שהיא עבור האוכלוסייה הזאת, חסר לנו וצריך לקחת את זה בחשבון. אם יש פירמידת מזון, זה באמת אחת מהאוכלוסיות הכי מורכבות ואני חושבת שאתם תשמעו את זה כאן מהצוות. תודה רבה שבאתם. אני חושבת שעצם זה שהוועדה הגיעה לכאן, מלמד על הנכונות לשמוע את הקול שלהם. אני מרגישה ונדמה לי שכל מי שיושב פה בחדר מרגיש שכולנו איזשהו שופר עבורם כדי להשמיע את הקול שלהם ואת הצרכים שלהם. הלוואי ושנצליח לתת להם יותר ממה שאנחנו נותנים להם היום. תודה שבאתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה לך. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> ותודה לכל מי ששותף בעשייה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> דינה דומיניץ, עורכת דין. אני המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם. נכון, גם עוד דברים כמו פוליגמיה אבל לא על זה נדבר היום. אני כן רוצה לפתוח ולהגיד תודה ליושבת-ראש הוועדה ולחברי הוועדה על היוזמה ועל המקום שאתם נותנים בוועדה לנושא הקורבנות של סחר בבני אדם ועבדות ספציפית, עובדים זרים שהובאו כקורבנות סחר בבני אדם. זה לא מובן מאליו. זו קבוצה מאוד קטנה מבין כל שלל הנושאים הדחופים והחשובים שנמצאים על השולחן שלכם וזה באמת לא מובן מאליו שבחרתם להקדיש כבר כמה ישיבות וגם את הסיור הזה כדי לראות ולחוות את הטיפול והעשייה שקורית בשטח של הרבה מאוד שותפים נוספים. כמובן, תודה רבה למשרד הרווחה, לעיריית תל אביב, לצוות ולאופיר על האירוח. אני יודעת שרק עברתם לא מזמן למבנה החדש שאנחנו נמצאים בו עכשיו, זה מאוד מרגש שאנחנו זוכים להיות הראשונים שמבקרים בו ורואים את השדרוג ממה שהיה פעם. רעות, לא השארת לי הרבה להגיד אבל כן רציתי לומר שהחלטת הממשלה 1862, התוכנית הלאומית שלנו למאבק בסחר בבני אדם שהיא תוכנית חומש שנבנתה עם כל הממשלה, עיגנה את התפיסה שהוביל משרד הרווחה שאומרת "קורבנות סחר בבני אדם שהמשותף להם זה ההחפצה". שאלת קודם מה משותף להם וזה ההתייחסות אליהם כאל חפצים, השימוש בהם לא כבני אדם אלא כמי שאפשר להפיק ממנו טובות הנאה, בין אם זה שירותי עבודה שהם יכולים לתת לנו אבל בכפייה, בין אם זה שירותי מין ובין אם זה לצורך האיברים שלהם. זה באמת מכלול רחב של דברים אבל הגרעין המשותף הוא הוא אחד וזה ההתייחסות לבני אדם כאל חפצים, כאל רכוש וכאל עבדים. אני חושבת שהחדר העמוס הזה מצביע על כמה זה חשוב ועל כמה כל המשרדים, הגופים הממשלתיים והכנסת רואים חשיבות במאבק הזה. גם בכל העולם וגם בישראל התפיסה היום היא שפחות רוצים לשים אנשים במוסדות ולהרחיק אותם מעין הציבור, לא לשים אותם במוסדות או פנימיות 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע אלא יותר לשלב בקהילה. דווקא כשמדברים על קורבנות סחר שניטלה מהם מהאנושיות ושללו מהם את יכולת הבחירה, את האוטונומיה שלהם ואת תפיסת השליטה שלהם על החיים, זה מאוד מתאים כי כאן אנחנו באים ואומרים שיש לכם אפשרות להיות בקהילה, אתם לא חייבים להיות כמו בעבר. אם אתם רוצים לקבל את הזכויות שהמדינה נותנת – והמדינה נותנת זכויות רבות לשיקום ולהגנה על קורבנות סחר –בעבר הייתם צריכים להיות במקלט, היום המדינה באה ואומרת שאנחנו רוצים לתמוך בכם אם תבחרו להיות בקהילה. אנחנו רוצים לתמוך בכם ואנחנו נלווה אתכם בקהילה. זה מאתגר מאוד, זה לא שינוי קל. זה שינוי שלקח זמן. היה צריך באמת לשבת עם כל השותפים, עם רשות האוכלוסין שנמצאים פה ומלווים לכל אורך הדרך, עם הסיוע המשפטי, עם המשטרה, הפרקליטות ומשרד הבריאות שהוא גם שחקן מאוד חשוב. היה צריך לבנות מחדש את כל האופרציה, את כל שיתופי הפעולה והממשקים וללמוד לסמוך אחד על השני ולתת אמון אחד בשני על כך שהמסלול הזה הוא לא פיקציה אלא באמת אמיתי. זאת אומרת, באמת מלווים פה קורבנות סחר ויש אפשרות לעשות את זה בצורה טובה גם אם הם לא נמצאים במקום אחד שבו אנחנו כל הזמן משגיחים עליהם. צריך לצאת מהתפיסה הזאת שאומרת שבגלל שהם זרים, כל הזמן צריך להיות עם עיניים עליהם כי מי יודע מה הם יכולים לעשות כשהם לא תחת ההשגחה שלנו. יש את המקלטים וזה מאוד חשוב, אני מקווה שתהיה לנו הזדמנות גם לשמוע על הפעילות שם כי זה רצף אחד גדול. זה ממש מארז, יש את המקלטים ויש את המרכז יום. אני חושבת שזה מגוון ואיזון נכון ועוד יש לנו דרך לעשות. אנחנו עוד מתמודדים עם כל מיני פערים קטנים ונושאים שעולים לאורך כל הדרך, שצריך לפתור ולהדק קצת את הממשקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תוך כדי תנועה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, בדיוק, לראות תוך כדי תנועה איך אנחנו מטייבים ואיך אנחנו עובדים ביחד. בסוף, זה לטובת הקורבנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אושרה החלטת הממשלה 1862? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> ב-18 בספטמבר 2022. היא נגמרת בסוף 2026 ואנחנו כבר עם חשיבה על מה אנחנו הולכים להכניס לחומש החדש ותובנות שיעלו מהשנה הזאת שאנחנו הולכים להקדיש להפקת לקחים כדי לראות אם השינויים שעשינו בחומש הזה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי המשרדים שותפים חוץ מהרווחה? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממשרד החוץ? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> משרד הבל"מ, ביטחון לאומי, משטרה, משרד החוץ הוא כמובן שותף משמעותי, משרד העבודה הוא שותף משמעותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כולם מעבירים את התקציבים ומשתתפים בתקציב? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא. משרד האוצר ממן את התקציב הזה והתקציב עובר למשרד הרווחה, נכון? אבל משרד הבריאות גם ממן, הוא מקבל מהאוצר תקציב מסוים וממן גם עוד הרבה מכיסו את הטיפול בקורבנות הסחר, את הטיפול הרפואי והנפשי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה אומר שבתקציב 2026 מאשרים את ההחלטה החדשה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא ב-2026, אנחנו ננסה לבנות איזושהי תכנית חדשה. זו גם שנת בחירות ולכן יהיה לנו קצת קשה להעביר תוכנית חומש לאומית עם תקציבים אבל אנחנו לפחות נשתדל להניח הצעה שנביא בפני ועדת המנכ"לים. יש ועדת מנכ"לים קבועה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, היא אחראית על כל המדיניות בנושא של סחר בבני אדם והיא זו שתאשר לנו לקדם תכנית והחלטת ממשלה חדשה, אלו יהיה השלבים. אנחנו כמובן מודים גם על הפלטפורמה הטובה שאתם נותנים לנושא הזה שמביאה יחד את כל השותפים. כמובן שגם הארגונים הלא ממשלתיים הם גם שותפים והם גם מאוד חשובים בנושא הזה. הם אלה שנמצאים בשטח והם רואים את הקורבנות, גם כמו הצוות שנמצא פה אבל אולי הם רואים היבטים שונים. הקורבנות אולי פחות חוששים לפנות אליהם ולשתף אותם. אנחנו גם נעשה הליך של שיתוף ציבור ואיזושהי העמקה בנושא הזה אבל אני חושבת שאנחנו כבר נמצאים בכיוון מאוד טוב. זאת אומרת, אנחנו רואים שיש פירות, יש עליה בקורבנות, יש עליה בתמיכה שהם מקבלים, בשירותים שהם מקבלים ותמיד יש עוד מה לשפר ומה לעשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם לא מדובר. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> במקרה יש לי נתונים כי בדיוק הייתי אמורה להציג אותם גם במחלקת המדינה. משנת 2025 עד עכשיו, הכרנו בלמעלה מ-120 קורבנות סחר, מתוכם למעלה מ-30 עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה גילים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> האמת היא שזה גם ילדים. זה ממש מילדים ועד - - - אני לא זוכרת בת כמה הייתה הכי מבוגרת או הכי מבוגר שהכרנו. הפתעת אותי עם השאלה הזאת. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> תכף אופיר ייתן נתונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ב-2025 זה 120 ובואו נעשה השוואה לפני. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לדעתי, היה 73. כן, יש עלייה ובפרט בעובדים הזרים. את זוכרת שהצגנו בוועדה שבשנה שעברה היו לנו - - - מספר העובדים הזרים גדל פי שש מהשנתיים האחרונות ואפילו קצת למעלה מזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הם כל השאר? מסתננים, אריתראים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> קורבנות סחר מזנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא רק. איך אריתראים וסודנים משתלבים פה? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אריתראים וסודנים יש לנו ממה שאנחנו קוראים לו קורבנות סיני. יש לנו הרבה פחות. לדעתי, ב-2025 לא היה אפילו אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד לי אלו מדינות אלה ה-120? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> יש לי גם פילוח של המדינות אבל אתם תראו. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אופיר יראה את זה במצגת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יופי. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, מתוך ה-120 - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מגוון העובדים הזרים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אני חושבת שכמעט כל היבשות, חוץ מאוסטרליה, מיוצגות בפילוח. עובדים זרים זה המדינות שאתם מכירים, סין, נפאל, מזרח אסיה, תאילנד אבל גם אוזבקיסטן - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, מה עם אלה שעוברים לשיקום? מה יש אחר כך? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> בעקרון, זה זמני. במדינת ישראל התפיסה היא שאחרי תקופת שיקום ראשונית הם אמורים לחזור למדינות שלהם. לגבי עובדים זרים שבאו כחוק ונשארה להם תקופה, נניח שמותר להם לעבוד חמש שנים ואחרי שנתיים זיהו אותם והם הוכרו כקורבנות סחר, זה מקפיא את המרוץ הזה לאורך כל התקופה שהם עדים או שהם בשנת שיקום, זה יכול לקחת כמה שנים. כשהם מסיימים את התקופה הזאת, הם יכולים לחזור לענף שאליו הם באו ולעבוד עוד שנתיים וחצי בענף הזה כדי לא לפגוע בהם. בסוף, הם באו כעובדים זרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מישהו עוקב אחריהם אחרי שהם מסיימים את השיקום, כשהם חוזרים לענף? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> רשות האוכלוסין כבר חוזרת למעקב. אני לא יודעת האם גם משרד הרווחה, אולי זה משהו שאפשר לחשוב עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אנחנו לא גורם משטרתי. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא, עוקב אחריהם מבחינת השיקום. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לראות שהכול בסדר איתם גם אחרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ליווי להמשך התהליך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבחינת השיקום בוודאי שכן - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, להמשך התהליך. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אחרי שהם מסיימים את התקופה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לא מבחינת כמה שנים וכמה חודשים נשארו להם. אנחנו לא במגרש הזה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, אני יודעת שהמקלטים כן בקשר. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אנחנו בקשר עם הרווחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, זה חשוב. זאת שאלה טובה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> נכון, הם שומרים על קשר. יש לנו מחקר מלווה לתוכנית הלאומית הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי השיקום מה קורה איתו? הוא לא מאוים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> יש כאלה שמאוימים וצריך בשבילם הסדרים מיוחדים ואפילו מדינה שלישית - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם עוברים למעסיק אחר באותו ענף שהם הגיעו אליו? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> או-קיי ואז הם מתחילים מחדש את העבודה שלהם בישראל? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא מחדש, מאותה נקודה שהם הפסיקו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עם מעסיק אחר באזור אחר ומקום אחר. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> נכון אבל זה אחרי שהם קיבלו את הכלים ואת היכולת לדעת למי לפנות אם קורית בעיה, יש להם את הליווי ויש להם את הטלפונים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש כאלה שחוזרים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> חוזרים על התלונות שלהם? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, תלונה אחרת אחרי שהם סיימו שיקום ועוברים למעסיק אחר. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> יש קליטות חוזרות. לפעמים יש אנשים שאחרי כמה זמן הם לא מצליחים להתמודד בחוץ, לא מצליחים להתמיד וזקוקים לעוד תקופה. משרד הרווחה מאוד גמיש מבחינת האפשרויות לחזור ולתת שוב תמיכה. מנסים לתפור חליפה ממש פר מקרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה לגבי השכר? מי משקם אותם? הם מקבלים גמלה חודשית? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא, הם לא מקבלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה התאגיד? מי זה? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא, אף אחד לא נותן גמלה חודשית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ממה הם מתקיימים בינתיים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד הרווחה? << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> כן, נראה לי שהוא עכשיו יציג את זה במצגת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או-קיי, בסדר. תוך כדי, זה סקרנות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה מעניין מדי. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, אלו שאלות טובות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> שאלה אחרונה שאולי קשורה לאחר כך אבל אטלס ומעגל אלו מקלטים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, זה המקלטים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו לא זכינו להיות שם עדיין אבל אנחנו נהיה שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המנהלת של אטלס פה. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אני פה מאחור. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, יסמין היא המנהלת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בסדר. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אני מאוד ממליצה לבקר גם שם אבל לפחות בינתיים - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, אנחנו רצינו הרבה זמן. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> בסדר גמור, תודה רבה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה בפתח תקווה, נכון? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אופיר. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> הכול פה חדש וגם אנחנו צריכים להתרגל, תודה על ההבנה. תודה רבה לכל מי שהגיע היום ועשה את הדרך לתל אביב בתחילת השבוע. אני אופיר. אני עובד סוציאלי ואני מנהל המרכז. אני כבר ארבע שנים במסיל"ה, התחלתי כעובד סוציאלי במרכז ולפני שנתיים וקצת עברתי לנהל את המרכז. אני אציג קצת רקע על המרכז, על ההקמה שלו, נתונים עדכניים מ-2025 ועל השירותים שאנחנו נותנים כאן. אולי חלק יודעים וחלק לא אבל המבנה שאנחנו נמצאים בו הוא חדש, אנחנו עברנו אליו בתחילת החודש, בינואר אחרי הרבה מאמצים ועזרה של העירייה ושל משרד הרווחה. אנחנו מאוד שמחים לארח אתכם ומזה שאתם כאן. דינה אולי קצת נגעה בזה, בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים ישראל הייתה זירה ממש פורה לסחר בבני אדם, בעיקר של נשים ממזרח אירופה שהגיעו דרך סיני למטרות זנות. תתקן אותי אם אני טועה, מתוך פעולה של מחלקת המדינה האמריקאית למאבק עולמי בסחר בבני אדם - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה האו"ם. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> האו"ם. ישראל חתמה על פרוטוקול פלרמו שמדבר על הסיוע לקורבנות סחר ועבדות, הוא מדבר גם על האכיפה של התופעה אבל גם על השיקום הגופני, הפסיכולוגי והחברתי שהקורבנות זכאים לו. כתוצאה מהחתימה על האמנה הזו קמו מענים. לדעתי, המקלט קם די מיד. נכון, יסמין? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> המקלט קם ב-2004 מכוח החלטת ממשלה מ-2002, זו הייתה החלטת הממשלה הראשונה שהתייחסה רק לנשים ושמה דגש בעיקר על קורבנות סחר לזנות ובהמשך ב-2007 הייתה החלטת ממשלה נוספת שהרחיבה את כל התחום גם לקורבנות עבדות ואז הוקם גם המקלט השני לגברים שהם קורבנות סחר, עבדות ועבודות כפייה ב-2009. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> בהמשך למקלט, בשנים 2010, 2011 ו-2012, בעקבות הכניסה הגדולה של מבקשי מקלט מאריתריאה ואתיופיה דרך סיני היה גל מאוד גדול של אנשים שהכירו בהם כקורבנות סחר לאור האירועים הקשים מאוד שהם עברו בדרך שכוללים החזקה בתנאי שבי ועבדות בין חודש לעד שנה בהן הם עברו התעללויות מאוד קשות – פיזית, מינית ונפשית. אלו דברים מאוד קשים שלצערי, אנחנו אולי גם מכירים עכשיו קצת מעדויות של אנשים שחזרו משבי החמאס. אם אני לא טועה כשהחלו לאט-לאט עם ההכרות ראו שאין לכולם מקום להיכנס למקלט ולמסגרת בפתח תקווה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אטלס. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> זה נקרא אטלס, מעגן - - - << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> איך קראו לחברת הכנסת שהייתה יו"ר הוועדה לעובדים זרים? ברח לי השם שלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבתיסאם מראענה << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> אבתיסאם מראענה, בדיוק. היא באה לשם גם. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> אולי אני אבקש ממירי להגיד. אם אני לא טועה, משרד הרווחה פנה למסיל"ה, לעירייה וביקש להקים סוג של מרכז יום, בהתחלה רק לנשים תחת מסיל"ה. זה התחיל בדירה קטנה בנווה שאנן עם עו"סית ומגשרת בשם מברת שעד היום עובדת איתנו. הן היו מקבלות קבוצה של נשים ומעניקות להן טיפול פסיכוסוציאלי. לאט-לאט הקבוצה הזו הלכה והתרחבה, התחלנו לקלוט גם גברים ואז נכנס גם עו"ס לטפל בגברים. בהתחלה הייתה ממש הפרדה, היו שעות לנשים והיו שעות לגברים. היה מגשר נוסף שהוא ומברת היו אחראים על העזרה שלהם ולאט-לאט עם השנים כמות המטופלים והפונים גדלה. מ-2021 המרכז התחיל לקלוט קורבנות סחר ועבדות נוספים שהם לא רק קורבנות סיני. תכף אדבר קצת על מה ההרחבה אומרת מבחינת המענים והצוות. ראיתי שקודם עלתה שאלה לגבי חוק העונשין לגבי מה הוא סחר בבני אדם וזה נכנס תחת אחת מחמשת הקטגוריות הבאות – הבאת אדם לידי מעשה זנות, השתתפות בפרסום תועבה או הצגה שלו, ביצוע עבירות מין בו, הולדת ילד ונטילתו והחזקה שלו בתנאי עבדות. כמו שאמרתי, בסוף 2013 הוקם המרכז שלנו והאוכלוסייה שאנחנו מטפלים בה היא גברים ונשים חסרי מעמד שקיבלו הכרה על ידי המדינה כקורבנות סחר, עבדות או עינויים, בגילאי 18 ומעלה. אלו אנשים שהם אינם ברי גירוש או שהם ברי גירוש אבל נמצאים בהליך של עדות או שנת שיקום. זו האוכלוסייה שאנחנו מטפלים בה פה במרכז. עם ההחלטה החדשה שעברה, גם קיבלנו הרחבה בתקציבים וההרחבה הזו הייתה מאוד מהותית. כשאני התחלתי לעבוד היינו בסך הכול שני עו"סים, עוד עובדת קהילתית ושני מגשרים. אני לא יודע אם אתן זוכרות אבל היו לנו בערך בין 80-100 תיקים לכל עו"ס. כמות התיקים הזו לא מאפשרת הרבה כשיש הרבה משברים ומורכבויות תחת כל תיק. תחת התקציב החדש הזה הרחבנו את צוות המרכז באופן ניכר, מה שמאפשר לרדד את כמות התיקים לכל עו"ס, לאפשר טיפול איכותי יותר ובנוסף, גם להציע מענים נוספים שהם מעבר לטיפול הפסיכוסוציאלי. יש עוד משהו שצריך להגיד על התקציב? << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> נגיד שבתקציב הזה אין עזרות כלכליות או עזרה בחירום לאוכלוסייה, מה שיש לנו הרבה פעמים בשירותים בקהילה לאוכלוסייה האזרחית וזו דווקא האוכלוסייה שהכי זקוקה לזה, יוצא מצב אבסורדי שאנחנו כמדינה, מפנים לעמותות כדי לקבל עזרה חומרית כי לנו אין איך לתת עזרה חומרית לאוכלוסייה שהכי צריכה את העזרה החומרית שלנו. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> לאור ההרחבה של המרכז גם התחלנו לעבוד עם איזושהי תפיסה חדשה שאומרת שהמטרה שלנו היא לקדם הליכי שיקום בתחומי חיים שונים של הפונים שמטופלים אצלנו באמצעות תוכניות התערבות מגוונות שמשתנות בין פונה לפונה. יכולים להיות פונים שחווים איזשהו משבר אקוטי ודורשים התערבות מאוד אינטנסיבית מצד הצוות שלנו, יכולים להיות פונים שיש להם איזושהי מידה כזו או אחרת של עצמאות אבל הם עדיין זקוקים לאיזושהי כתובת לעזרה בירוקרטית או סביב איזשהם משברים מסוימים ויש פונים פחות אינטנסיביים שאנחנו תכף גם נספר מה אנחנו עושים איתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך הפונה מגיע אליכם? באמצעות מה? הוא יודע? אתם נגישים אליו? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> זאת שאלה ממש טובה. מהרגע שיש הכרה, אני מניח ששואלים את הפונה האם הוא רוצה להיכנס למקלט וקודם כל הוא מקבל - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איך הוא פונה להכרה בכלל? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל איך מגיעים כל הפונים? << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> היא שואלת מבחינת פרסום, איך הם נחשפים לזה ואיך הם מקבלים את המידע על המקום. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, בדיוק, עוד מההתחלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כשהם נעצרים. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> עוד מההתחלה, זה מה שאתי שואלת. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> הבנתי. עוד מההתחלה זה יכול להיות כשיש פשיטות או מעצרים משטרתיים כשאנשים מגיעים להגיש תלונות סביב הנושא. יש גם הרבה פונים שהגיעו דרך ארגוני מגזר שלישי כמו הוט-ליין, קו לעובד, רל"ה, לא עומדות מנגד. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אבל אני חייבת להגיד שהרוב לא. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> נכון, הרוב לא. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> בשנה או בשנתיים האחרונות, 90% מההפניות מגיעות מהממשלה. הממשלה מזהה, זה יפה. רשות האוכלוסין שולחת פקחים לשטח, משרד העבודה שולח פקחים ומזהה מקרים, זה המשטרה וזה אפילו חדרי מיון של משרד הבריאות שמזהים אנשים שמגיעים לאשפוז במצב קשה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, הם יודעים להגיד לכם? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אם עולות אינדיקציות וחשד, הם מפנים. בתי חולים פסיכיאטרים הפנו אלינו אנשים. באמת יש זיהוי ממש יפה כי זה בהכשרות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש איזשהו נוהל של משרד הבריאות? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> גם רשות האוכלוסין, למשל. אם מישהו מגיש בקשת מקלט, מזהים את הסיפור שלו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אני לא סתם שואלת, זה עלה במקרה אחר. במשרד הבריאות, אם מישהו כזה מתאשפז עכשיו ובית החולים מזהה שיש פה איזושהי התעללות, הוא יודע למי לדווח? יש איזשהו נוהל? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, יש נוהל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באמצעות העובד הסוציאלי? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש נוהל מוסדר? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, הם פונים. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> במקרה שהיה דווקא פנו אלי. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, לפעמים פונים לסיוע המשפטי, לפעמים פונים ליסמין, בסדר. בסוף, כולם יודעים להתנקז אלי להכרה. יושב פה גם ערן קהת שמפעיל את ההרחקה מטעם רשות האוכלוסין מגבעון ויש גם מקרים משם. אנשים מגיעים לקראת הרחקה ועולה מהסיפור שלהם משהו שיש בו חשד או מפעילות של רשות האוכלוסין. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> היו כמה וכמה אירועים. היה אירוע שבו פעלנו ביחד עם צה"ל. הבאנו עשרה. הפקחים מונחים, זה מקודד להם עם השנים בשאלונים כדי לנסות לזהות ולהכיר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין כמו הרווחה. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> שמעתם? אתי אמרה שאין כמו הרווחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין כמו שירותי הרווחה. הם הולכים ומשתכללים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם משתכללים. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> נכון. בסוף, כולם יודעים להפנות אלי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, גם משרד המשפטים. אין ספק. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אני לא ביקשתי קרדיט, רק רציתי להגיד שאנחנו השער שמפנה. זאת אומרת, היום הם לא יכולים להגיע באופן פרטי למרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שיתוף הפעולה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתם צריכים להכיר בהם ואחר כך הם עוברים. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, זה קודם הכרה ואז הם מחליטים מה מתאים להם ואיזה סוג הם צריכים להיות. יש הרבה אנשים שממש הרגע הוציאו אותם מהמצב של השעבוד והטראומה. הם לא מסוגלים, הם קודם צריכים להיות במקלט ולהתאושש. התפיסה שלנו היא שכולם צריכים להגיע קודם למקלט ואחר כך בונים להם תוכנית ועושים העברת מקל מסודרת מהמקלטים. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> אני יכול לשתף במקרה שקרה לנו בשבוע שעבר שהוא הפוך. יש לנו פה קבוצה מאוד גדולה של נשים שנסחרו לזנות מברזיל ואחת מהן חיברה חברה שלה שגם במצב מאוד קשה, היא חיברה אותה לעובדת הסוציאלית שלה. יש לנו פה רכזת קהילתית שהיא דוברת פורטוגזית והן קיימו איתה איזושהי שיחה ביחד עם נעמה סבתו מלא עומדות מנגד כדי להבין אם יש כאן אינדיקטור ולהפנות אותה להכרה. זאת אומרת, מגיעים אלינו מקרים גם דרך פונות קיימות שלנו וזה אולי מתחבר לזה שחוץ מהטיפול בפונים גם מאוד חשוב לנו להיות איזשהו גורם מרכזי סביב הטיפול בקורבנות סחר ועבדות ולחזק את ממשקי העבודה עם השותפים שלנו והשותפים בתחום. השותפות מדהימות ואני ארחיב על זה בהמשך אבל זה גם חלק מזה. זה לא רק הטיפול הפרטני אלא גם יצירת קשר עם כל שאר השחקנים בזירה הזאת. << דובר >> רוני סגל: << דובר >> אולי תגיד מה קורה כשיש מישהי מחיפה, מבאר שבע או מאילת וזה שאתם עומדים בקשר עם העובדים הסוציאליים שם כדי להנחות אותם. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה השם שלך? << דובר >> רוני סגל: << דובר >> רוני סגל. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> היא מפקחת מרחב, מנהלת תחום של"מ. אולי תכף נדבר על זה כשנדבר על הפונים, זה דבר חשוב. התפיסה הטיפולית שלנו סובבת גם סביב עבודה מודעת טראומה, גם סביב רגישות רב-תרבותית וגם סביב שיתופי הפעולה עם כלל השחקנים בזירה מתוך איזושהי מטרה להחזיר את תחושת השליטה והבניית המשמעות לחיים של הפרט, כל מה שהטראומה, השבי והעבדות לקחו מהם. אנחנו מנסים לחזק את האלמנטים האלה. יש לנו צוות מדהים. כמו שאמרתי, כשאני התחלתי היינו צוות ממש קטן של חמישה, כולל מנהלת והיום אנחנו עובדים עם – שבע עובדות סוציאליות, רכזת קהילתית, עובדת קהילתית ושתי מגשרות. אחת מהעובדות הסוציאליות גם מתמקדת בתחום של התעסוקה ושל שיקום תעסוקתי, זה משהו שאנחנו מפתחתים וימשיך להתפתח ב-2026. אחת מהעובדות הסוציאליות גם תיקח על עצמה לטפל בתחום של intake ואולי להיכנס לשלב הזה שבו למישהו עוד אין זיהוי כקורבן סחר, עבדות או עינויים וצריך עזרה עם אלמנט ההכרה. כמו שדינה אמרה, ב-2025 הייתה קפיצה מטורפת בכמות ההפניות שהגיעו אלינו. הגיעו לנו 65 הפניות חדשות וזה מספר שיא שלדעתי לא היה כמוהו מאז השנים הגדולות של מבקשי המקלט שהגיעו דרך סיני. אפשר לראות שביחס לשנה שעברה זו ממש קפיצה. לדעתי, כשעשינו את הנתונים הייתה עליה של 12% בכמות הפונים שאנחנו מטפלים בהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המספר הולך וגדל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה זה גדל ככה, בגלל העובדים הזרים שנכנסו? << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> זה יכול להיות גם המידע. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה עוד? << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> זה גם חשיפה כי אנשים מדברים, חברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה כולם יחד? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> חשיפה של המקלט, מה עוד? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> זה גם עובדים זרים אבל אני גם אגיד שאנחנו רואים הרבה יותר הפניות קבוצתיות. זאת אומרת, קבוצות שהגיעו כולם מאותה מדינה ונסחרו באותן דירות או תחת אותה רשת סוחרים, עבריינים. בפסח הייתה פשיטה על כמה בתי בושת וקיבלנו 14 פונות מברזיל שנסחרו לזנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אגב ברזיל, לאיזה ענף הם מגיעים יותר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סחר בזנות. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> זה לא עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא קשור? << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לא, זה לא עובדים זרים. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> בקיץ הקודם היו לנו שש נשים מדרום אפריקה שגם נסחרו והוחזקו בתנאים - - - << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> הייתה תקופה של נשים אוקראיניות שהיו פה. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> נכון. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> המרכז בעבר בכלל לא טיפל באוכלוסיות - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איך הן נכנסות למדינה בכלל? זה אשרת תייר, כמסתננים או מה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תייר. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> תייר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רק תייר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם וגם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ערן, אתם לא מודעים בנתב"ג לכל הקבוצות האלה? << דובר >> ערן קהת: << דובר >> לא, זה לא קבוצות. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> יש לנו גם מודל זיהוי בנתב"ג שעובד מאוד יפה ומונע כניסה. אפשר גם לארגן סיור בהמשך, זה מאוד מעניין. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> זה פרטני. אפשר לבדוק אחד-אחד - - - << דובר >> אופיר שי: << דובר >> הרבה מהקבוצה של הברזילאיות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בנתב"ג זה ממש מעניין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היינו בנתב"ג. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> בנתב"ג נעמה סבתו וכל הצוות מאוד עובדים - - - << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> שם המיקוד הוא של זנות. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> המעברים, בדיוק. אנחנו מבינים שהמעברים הם גם נקודת כניסה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אופיר, אולי תתני דוגמה שהיא יותר של עובדים זרים? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> מה לגבי העובדים הזרים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> עובדים זרים שהם קבוצות או איזה סוגי אנשים? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> גם עובדים זרים, הייתה לנו הפנייה לפני כמה חודשים של קבוצה של 14 תאילנדים שהוחזקו בתנאי עבדות אצל אותו מעסיק. לדעתי, העבירה אפילו הייתה לפני 7 באוקטובר, נכון? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> נכון, כן. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> זה היה לפני 7 באוקטובר ורק לאחרונה הם קיבלו את ההכרה. ביחד עם דנה, עובדת סוציאלית שלנו יצרה קשר איתם כדי להציג את עצמה ולהסביר להם מי אנחנו, מה אנחנו ולמה הם זכאים. אנחנו גם צופים שתהיה גדילה בהפניות של מהגרי העבודה, תמיד מה שקורה במקלט זה איזשהו חלון ראי למה שעומד לקרות אצלנו בעוד חצי שנה או שנה ואנחנו רואים שגם אצלם יש גדילה בהגעה של מהגרי עבודה. הייתה לנו קבוצה של הודים שעכשיו סיימה שם ועברה לטיפולנו. לפני שנה הייתה לנו קבוצה של גברים ונשים מסין. מהגרי עבודה זה איזשהו אתגר אחר שאנחנו לאט-לאט לומדים אותו כי המאפיינים שלהם של צריכת טיפולים הם קצת שונים מהאוכלוסיות שעבדנו איתם עד כה ותכף אני אפרט. זה משהו שאנחנו מאוד רוצים להתמקצע בו. << דובר >> גל פילק: << דובר >> גל פילק, אני מנהלת מסיל"ה במינהל השירותים החברתיים בעירייה. אני מתחברת למה שרעות אמרה קודם מה שאנחנו רואים אצל מהגרי העבודה שלא משתלבים במקלט ונמצאים בקהילה ובטח אלה שנמצאות בזנות ללא משאבים וללא תמיכה זה שהן מקבלות מענה ובו בזמן הן עדיין מעורבות באיזושהי צורה בפעילות. אני חושבת שזה דבר מאוד קריטי. הסיפור של היעדר המעטפת והיעדר המענים מתחבר למה שאופיר אמר על הצורך בשיתופי פעולה רחבים עם עוד גורמים. אנחנו ממש רואים את הלקונה הזאת של היעדר התמיכה בהן כמקור שאנחנו כל הזמן רואים בו איזשהו מעגל מתמשך של חזרה לסחר. כמובן שלא רק נשים חסרות מעמד נמצאות בזה אבל פה אנחנו מדברים על משהו נורא בסיסי והישרדותי. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני אחזק את מה שגל אומרת, זה נכון גם לנשים נפגעות אלימות חסרות מעמד. אישה נפגעת אלימות חסרת מעמד יכולה לצאת ממקלט ואנחנו מטפלים בה במרכז שלנו אבל היא לא זכאית לכל סל השירותים, התמיכה והקצבאות של אישה נפגעת אלימות והרבה פעמים היא תחזור לאותו אדם שפוגע בה כי היא חייבת תמיכה כלכלית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עושים במקרה הזה? << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> זה עניין של מדיניות הממשלה, זה לא עניין שלנו. אני חושבת שאם היה נכון, אותה אישה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה המטרה? << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> להוציא אותה ממעגל האלימות והזנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המטרה היא שיהיו כמה שפחות, למגר את התופעה. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אבל בסוף, בעוד שאישה בעלת אזרחות ישראלית זכאית לסיוע בשכר דירה וזכאית לקצבה והכול, הן לא זכאיות לכלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הן לא? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> לא לקצבה ולא לסיוע בשכר דירה. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> בסוף, יש לה ילדים שהיא צריכה לגדל. כמו שנאמר פה, זה לא שנשים ישראליות לא יחזרו לגבר האלים, הן גם חוזרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אבל להן יש תמיכה מלאה ויש קצבאות, הן יכולות לצאת למקלט ואז היא חוזרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם חוסר תקציב, זאת הבעיה. מקור התקציב. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני לא חושבת שזה תקציב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא? זה לא תקציב? << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לא, זו מדיניות. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> לא, זו מדיניות. בסופו של דבר, הן לא זכאיות לקצבאות משום סוג. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> נכון. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> גם אם יש ילד עם מוגבלות וגם אם יש אלימות, הן לא זכאיות לשום סיוע בשכר דירה, הן לא זכאיות לדברים האלה בגלל שאין מעמד. זאת אומרת, הן מבקשות מקלט. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> בסוף, זה עניין של מדיניות. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> זה לא תקציב, זו מדיניות. זה מדיניות בלבד. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> זה לא עניין של תקציב. כמה נשים כאלה יש, נפגעות אלימות שמגיעות לטיפול? אני לא חושבת שביחס - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קורה בהשוואה לעולם? << דובר >> מירב כהן: << דובר >> זה תלוי במדינה. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> זה תלוי במדינה. זה נורא תלוי באיזה מדינות מדובר. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> למשל, ישראל יחסית איחדה קו מסוים עם חבל דארפור בסודן, הרבה יותר קיבלו מעמד ארעי ובשאר העולם ברגע שרק מוכחים שהם מחבל דארפור בסודן הם מיד מקבלים מעמד כי יש שם טבח עם אבל 80% ומשהו אריתראים – אני לא יודעת על היום, אני יודעת על לפני כמה שנים – כן קיבלו מעמד באירופה בגלל המצב בארתריאה. זה מעמד של מבקש מקלט, של פליט. זה מקנה את הזכויות של קצבאות וכל הדברים. פה בארץ זה מורכב מאוד, למעט חבל דארפור שממנו לדעתי, כמה מאות קיבלו עכשיו - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מהסודנים. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> זה חבל דארפור בסודן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה הם מוחרגים? למה המדיניות היא שהם קיבלו ואחרים לא? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היה שם טבח עם רציני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה על זה בג"ץ והמדינה לא הגיבה. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> זאת שאלה טובה כי גם באריתריאה המצב מאוד גרוע וגם בכל סודן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל לא כמו סודן. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> אני לא יודעת. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אני רק רוצה להחזיר אותנו לנושא פה. אם מדובר בקורבנות סחר, הם כן זכאים גם למעמד זמני וגם - - - << דובר >> מירב כהן: << דובר >> למה הם זכאים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> למעמד זמני וגם - - - << דובר >> מירב כהן: << דובר >> מי זכאי? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> קורבנות הסחר, מי שמוכר. אם יש אריתראי או סודני שהוכר כקורבן סחר בכל מדינה אחרת, הוא יקבל את כל הסיוע. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בכל מדינה אחרת. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> בכל מדינה אחרת, חשבתי פה ורציתי להגיד שאני לא יודעת משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, היא אומרת פה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא, פה. קורבן סחר - - - << דובר >> מירב כהן: << דובר >> הוא לא מקבל מעמד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא אומרת שכן. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> הוא מקבל מעמד, בוודאי, בשעת עבודה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה זמני. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> דינה, חשוב לדייק. מעמד ארעי א5 הוא זכאי לקצבאות והוא זכאי לביטוח בריאות. פה הוא כן מקבל ביטוח בריאות אבל זה עדיין לא מעמד. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> הוא כן מקבל מעמד, זה נקרא ב1 אשרת עבודה כללית. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> היא לא מקבלת קצבה, היא חייבת להמשיך. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> לא, היא מדברת על תושבות. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> מותר לו לעבוד והוא מקבל טיפול רפואי בחינם, משרד הבריאות יכול לפרט. הוא מקבל סיוע פסיכו-סוציאלי רווחתי כמו שאתה רואים, זה כולל דיור וכולל את כל הליווי. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> נכון אבל היא לא מקבלת קצבה, לא שכר דירה ולא כלום. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל זה זמני, זה עד שהוא משתחרר. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> יש סיוע משפטי בחינם. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> זה באופן זמני, נכון. זה לא לכל החיים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היא אומרת כאן שזה רק לתקופה מוגבלת. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> לא, גם לתקופה המוגבלת. חשוב לדייק כי זה המורכבות של מטופלי המרכז. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אחרי זה הוא חוזר למדינה שלו. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> במקלט לפחות יש קורת גג וארוחות. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא אבל הם מקבלים רישיון עבודה כללי. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> זה לא משנה, עדיין אישה או גבר שבמצב נפשי מרוסק לחלוטין - - - << דובר >> ליז דוד: << דובר >> הם לא יכולים לעבוד. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> אין להם קצבה, אין להם סיוע בשכר דירה והם חייבים לעבוד מהיום הראשון. הם מקבלים טיפול סוציאלי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אצלנו זה שונה. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> בוודאי, זה מה שאני מנסה לומר. זה מאוד חשוב. הם לא זכאים לדבר הזה, זה לא תושבות. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> זה בדיוק כמו נפגעי אלימות, זה אותו דבר. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> זה סיוע מסוים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא אזרחות. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> קצבאות שכר דירה, הם חייבים לדאוג לעצמם. הם מקבלים שיחה וזה מדהים אבל - - - << דובר >> אופיר שי: << דובר >> בהמשך לזה אני אגיד שבשנים האחרונות אנחנו רואים השפעות מאוד ניכרות של המלחמה שבאות בהמשך גם לקורונה, החרפה של המצוקה הכלכלית והנפשית. אני יכול לשתף שממש ביום אחרי 7 באוקטובר 2023 כשהתחלנו לעשות טלפונים לפנים ופונות כדי לשאול לשלומם, הרבה מהם אמרו שכל האירועים שהם נחשפו אליהם בטיק-טוק ובחדשות ממש הציפו בהם מחדש את טראומת השבי. מן הסתם, הרבה מהם גם נפגעו כלכלית בגלל התנודות שהיו בשוק העבודה. עוד משהו שאנחנו מתמודדים איתו בשנה האחרונה – הבעיה סביב ביטוחי הבריאות לקטינים. היה שינוי בתקנות וחלק מהאוכלוסיות לא זכאיות לביטוחי בריאות לקטינים, מה שמעמיד הרבה מאוד ילדים בסכנה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אפילו אם הם קורבנות סחר. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> אפילו אם הם קורבנות סחר, בדיוק. הילדים של קורבן סחר מאתיופיה לא זכאים לביטוח בריאות וחוץ מטיפות חלב שמוכנות לקבל אותם ולתת להם משהו ראשוני, ברגע שיש סיבוך או צורך בבדיקות נוספות, אין לזה מענה מטעם המדינה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כולל האריתראים והסודנים? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> אריתראים כן מקבלים. אריתראים, סודנים ואוקראינים מקבלים וכל השאר לא. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי אלה כל השאר? זה אלה שנכנסו באשרת תייר או דרך המעברים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> אתיופים. אנחנו רואים את הדבר הזה בעיקר סביב אתיופים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> על זה אני צריכה קצת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה מהגרי עבודה? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> מהגרי עבודה, נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> התקנות חלות על הזרים - - - << דובר >> גל פילק: << דובר >> מטופלים במכרז עם ילדים, מדובר בעיקר על נשים אתיופיות. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> בעיקר אתיופים, נכון. הם הגיעו סביב המלחמה מתיגראי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם הסתננו דרך גבול ירדן? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> לא, דרך מעבר אלנבי. << דובר >> גל פילק: << דובר >> הם נסחרו לכאן. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> כן, נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן אבל הם הגיעו לכאן באופן לא חוקי, נכון? << דובר >> גל פילק: << דובר >> כן, יש כל מיני. יש גם סיפורים לא ברורים. יש גם כאלה שהגיעו דרך שדה התעופה. יש לנו כל מיני סיפורים. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> טווח הגילים של המטופלים במרכז שלנו היום הוא בין 18 עד 67 כאשר הממוצע הוא 35. הפיזור הוא נורא נמוך ורוב הפונים הם בסביבות הגילים האלה. 64% מהם נשים וזה מאוד גוזר את השירותים שאנחנו ניתן ולכמעט חצי מהם, 43%, יש ילדים בגילי לידה עד 17. הסגול החזק זה 2025 ואפשר לראות שיש לנו ירידה של פונים שהגיעו מאריתריאה אבל לעומת זאת עליה כמעט בכל שאר המדינות – מתיגראי, מסודן. בשנה שעברה היה לנו ארבעה פונים מאסיה – הודו, סין, תאילנד. יש לנו 18. מדרום אמריקה היו לנו שניים בשנה שעברה ועכשיו יש לנו 18. אלו כמויות לא - - - זה ההפניות הקבוצתיות. אנחנו גם מטפלים בנשים שהגיעו, או ירדניות או פלסטיניות. יש אצלנו כרגע שתיים ואנחנו מניחים שיש כמות הרבה יותר גדולה שפשוט יש להן קושי אפילו להגיע למעמד ההכרה או קושי בצריכה של שירותים סוציאליים. אנחנו משערים שהוא לא פרופורציונלי לשיעורים באוכלוסייה של נשים פלסטיניות. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> דנה רוטשילד מיחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם. מכיוון שזו ועדה לעניין עובדים זרים, רק רציתי שכולנו נשים לב לכך שאנחנו כן רואים הרבה שינויים בתחום של העובדים הזרים ורואים גם ממדינות נוספות, עובדים שמגיעים כבר היום למקלט לקורבנות סחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רועי דיבר על זה. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> אולי יסמין תדבר על זה אחר כך. בשלב הבא לאחר מכן, הם גם יגיעו ויראו אותם במרכז היום. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> נכון. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> זאת אומרת, היום יש תהליך של מעבר והרבה פעמים אנחנו – אנחנו כיחידת תיאום שרואים את שני הדברים – כבר רואים את ההתחלה שכבר נמצאת במקלט ואתם צפויים עוד לקבל לא מעט מקרים מהמדינות האלה שיגיעו אליכם לאחר שיסיימו את השלב במקלט ויעברו למרכז השלטון המקומי היום להמשך טיפול, אופיר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם מגיעים למקלט אחרי שהם הכירו בהם כקורבנות סחר? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> הייתה שאלה לגבי ההפניה אלינו ולדעתי קצת יותר מחצי מההפניות שמגיעות אלינו זה פונים שהגיעו דרך המקלט, שמחליטים לצאת בשלב מסוים או שסיימו את התקופה שלהם שם ועדיין זכאים להמשך שיקום או לחיים בקהילה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> במקלט יש ילדים שחיים עם האימהות? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> כן, יש דירות לנשים - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה אנשים המקלט הזה מאכלס? אחרי זה תדברו על זה? או-קיי. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן, אני אענה לכם על כל השאלות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בסוף, הכול מתקשר למקלט. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> הכול מתקשר ואגיד שוב שזה חלק משיתוף הפעולה עם הגורמים הרשמיים, עם המקלט וגם עם גורמי המגזר השלישי כדי לחזק את הקשרים סביב ההפניות של הפונים האלה אלינו בכדי לתת שירות כמה שיותר מהיר. אדבר קצת על המאפיינים של הפונים והפונות אצלנו. הם מגיעים מאיזושהי חוויה מתמשכת ומצטברת של טראומה והרבה פעמים זה לא רק הסחר עצמו או איזשהו אירוע טראומטי נקודתי שהם חוו אלא הרבה פעמים זה עוד דברים שהיו במדינות המקור. זה יכול להיות דברים רחבים כמו חיים תחת שלטון טוטליטרי, גיוס בכפייה לצבא או חיים בעוני מחפיר ולכן אנחנו רואים אצל כולם ללא יוצא מן הכלל תסמינים של פוסט טראומה ואצל חלק גם טראומה מורכבת. אצל חלק אנחנו נראה תחלואה נלווית להפרעות נפשיות נוספות, בעיקר דיכאון וחרדה ואצל מעט מאוד שימוש בחומרים ממכרים או סכיזופרניה. אנחנו רואים שאצל הרבה מהם יש מאפיינים כמו חיים בעוני מחפיר או סיכוניות מאוד גבוהה למה שנקרא קורבנות חוזרת – רה-ויקטימזציה, להגיע שוב ושוב לסיטואציות שבהם אני קורבן ויש תוקפן ששולט על החיים שלי, בין אם זה חזרה לזנות, כניסה למערכת יחסים אלימה או תרבות רחוב. פונים רבים מעלים תחושות של איזשהו טאבו ובדידות. הם לא מרגישים שיש להם קבוצת שווים לשתף ולחלוק בה את האירועים שהם עברו. זה בעיקר בולט בקהילות מסורתיות שאנחנו מטפלים בהן מאריתריאה ומאתיופיה. אני רוצה שנחשוב על כמה זה טאבו לדבר בחברה הישראלית על פגיעות מיניות אצל נשים ואצל גברים ותחשבו כמה הדבר הזה בולט בחברות מסורתיות. זה משהו שאנחנו מאוד מרגישים אותו והוא עולה הרבה מאוד מהגברים שמטופלים אצלנו. השירותים שלנו במרכז כוללים איזושהי תכנית אישית שאנחנו מתאימים לכל פונה או פונה, זה יכול להיות החל ממפגש הערכה הראשוני בו הם מגיעים אלינו ואנחנו מנסים לברר מצב נפשי, מצב בריאותי ותעסוקתי כדי לנסות להבין מה הצרכים המיידיים שצריכים מענה. זה יכול להיות דרך מיצוי זכויות בתחומי הבריאות או התעסוקה. העובדות הסוציאליות פה עושות טיפולים קבועים, ממש כמו טיפול פסיכותרפי של פונים שמגיעים באופן קבוע. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם לילדים שלהם? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> אנחנו לא מטפלים בילדים, אנחנו מטפלים רק בבגירים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי מטפל בילדים? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> אם עולים צרכים סביב הילדים אנחנו מפנים למחלקות הרווחה הרלוונטיות לפי אזור המגורים. אולי לא אמרתי את זה קודם, אנחנו מרכז ארצי. למרות שאנחנו יושבים בתל אביב ותחת המטריה של האגף לשירותים חברתיים של העירייה, אנחנו נותנים מענה לכל הארץ. עיקר המטופלים שלנו הם מגוש דן ולכן כשיש פונים שגרים מחוץ לגוש דן, בירושלים, בחיפה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לכם שלוחות? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> אין לנו שלוחות. פה זה המרכז אבל כשיש פונים שנניח גרים בירושלים, בשדרות, בחיפה או בקריות, אנחנו ננסה לחבר להם עובד או עובדת סוציאלית שם והרבה פעמים העו"ס תיתן איזשהו מענה מלווה. זאת אומרת, יש גורם אחר בקהילה שמטפל ונותן את המענה המיידי ואנחנו מרכזים מול משרד הפנים, סביב חידוש האשרות או מול המשטרה. אנחנו איזשהו גורם מלווה לגורם המלווה העיקרי בשטח. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> חשוב להגיד שבערים מסוימות, בערים הגדולות יש עובדים סוציאליים ייעודים לחסרי מעמד. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> נכון. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> זאת אומרת, זה לא כלל העובדים הסוציאליים של הרווחה אלא אלו ספציפיים לחסרי מעמד. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> אתם גם מכירים את תמר להבי. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> כן בדיוק. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> היא אצלנו במשרד הרווחה והיא אחראית על כל חסרי המעמד. יש תעודת זהות ייחודית שאנחנו נותנים להם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם באילת? ראש העיר פנה אלינו. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> כן, יש באילת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש באילת בעיה רצינית. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> יש עו"סית לטיפול בחסרי מעמד באילת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בשיתוף עם העירייה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, ברווחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מסגרות חוץ ביתיות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ראש העיר מאוד פעיל אצלנו. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> כמו שאמרו, סיוע חומרי זה תמיד טיפה בים ובדרך כלל זה סביב תקציבים של המשרד או של העירייה. יש לנו פה כמעט תמיד מזון יבש כדי לעשות חבילות מזון והרבה פעמים אנחנו פונים לארגונים כמו לא עומדות מנגד כדי להיעזר בסיוע הומניטרי כלכלי לדברים מסוימים אבל שוב, זה תמיד טיפות בים ובעיות רחבות יותר. יש לנו פה תחום קהילתי ויש רכזת קהילתית שמפעילה את האירועים החברתיים במרחבים הפורמליים. היא עושה פעילויות מדהימות ביחד עם הצוות, זה יכול להיות סביב סיורים דתיים, בשבוע שעבר הם נסעו לירדן לכנסייה, בקריסמס בשנה שעברה נסענו לנצרת ויכולים להיות פה כל מיני מרחבים א-פורמליים למשל, סטודיו לאומנות לנשים, טיולי משפחות בחופש הגדול לספארי. אלו ממש ההזדמנויות שלנו לראות את הפונים לפעמים מחוץ לחדר הטיפולים ולראות איזשהו צד אחר שלהם. פתאום אנחנו רואים אותם נורא מתרגשים מאיזשהו אתר דתי שהם שמעו עליו כל החיים או פתאום לראות אותם מדברים וצוחקים עם חברים שלהם וזו חוויה ממש מדהימה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איך מתקשרים עם התרגום? כל אחד דובר שפה אחרת. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> יש לנו שתי מגשרות לתיגרינית ואמהרית וזה עיקר הפונים שלנו. תרגומים אחרים זה דרך חברה חיצונית, לפורטוגזית, לתאית ועכשיו הינדי. הכוונה תעסוקתית זה גם חלק ממה שאנחנו מפתחים במודל החדש. תעסוקה זה תחום מאוד חשוב בהליך השיקום. תעסוקה גם מאפשרת ביטוח בריאות וגם מאפשרת לאדם לקבל הכנסה, לכלכל את עצמו, לעמוד על הרגליים ולדאוג לעצמו. יש לנו עובדת סוציאלית שמתמקדת בזה דרך כתיבה משותפת של קורות חיים ודרך איזושהי הבנה של מה הכי יתאים לפונה או פונה מבחינה תעסוקתית, היא ממפה איפה יש מקומות עבודה באזור שלה שיכולים להיות רלוונטיים וכותבת איתה ביחד קורות חיים. זה עמוד תווך אחד והעמוד השני זה להפנות לכל מיני קורסים מקצועיים שיכולים מיומנויות עבודה. בשנה שעברה היה לנו קורס לק ג'ל לנשים, שהרבה פעמים עובדות במקצועות נורא פיזיים בסופר או בניקיון ויש משהו בלק ג'ל שיכול לאפשר שיפור תעסוקתי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה בתקופה של השיקום? לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, זה אחרי השיקום. יש כאלה שרוצים להישאר ואז הם מגישים מקלט? את יודעת למה אני מתכוונת? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לפעמים כן, או שמגישים בקשה הומניטרית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן בקשה הומניטרית? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לפעמים כן אבל רבים לא רוצים להישאר, רבים רוצים לחזור. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> יש לנו גם תקציב להפעיל מענים רפואיים ונפשיים משלימים. זה משהו שאנחנו מאוד רוצים להוציא לפועל ב-2026. יש למקלט רופאה שמגיעה לשם פעמיים בשבוע ואנחנו אמורים להתחלק איתם בזה ויש לנו קצת עניינים שאנחנו צריכים לפתור מול משרד הבריאות כדי שנוכל להכניס את הרופאה גם לפה בשביל שתיתן מענה לפונים או פונות בקהילה וגם להציע טיפולים משלימים נוספים. יש לנו עוד מענה שנקרא דלת פתוחה לפונים ופונות שהצורך הטיפולי שלהם הוא לא אינטנסיבי, זה בעיקר איזשהו מיצוי זכויות נמוך ואנחנו לא סוגרים להם את התיק. הרכזת הקהילתית מתכללת את זה וכשעולה איזשהו משהו, הם יודעים ליצור איתה קשר והיא עוזרת להם בדברים נקודתיים. קרה גם שמישהו הגיע, שיתף במשהו מאוד מהותי והחזרנו את התיק שלו בחזרה לטיפול של עובדת סוציאלית. נניח, פונה ששיתפה במחשבות אובדניות הוא פונה ששיתף אירוע אלים שהוא עבר וזה חזר לטיפול של עובדת סוציאלית. כל זה מתאפשר בזכות הצוות המדהים שיש כאן, שעובד איתנו ובזכות השותפים והשותפות שלנו. ממש חשוב לי להגיד גם על היחידה והצוות של דינה, גם משרד הרווחה ופרקליטות המדינה שלא נמצאים כאן, המשטרה, משרד הפנים, רשות האוכלוסין, המקלט, ארגוני מגזר שלישי והסיוע המשפטי. אנחנו זכינו לעבוד עם שותפים ושותפות מדהימות ואני חושב שבלעדיהם ובלי חיזוק הקשרים איתם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הבריאות. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> משרד הבריאות, נכון. אי אפשר לפעול לבד בתוך החלל הזה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> משרד העבודה. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> נכון. סליחה עם שכחתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ירד בטעות? משרד העבודה. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> לא, בעבר זה היה משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, פעם זה היה יחד. << דובר >> גל פילק: << דובר >> לנו אין ממשק ישיר עם משרד העבודה. הממשק הוא מאחורי הקלעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא אבל זה הכשרות מקצועיות ותעסוקה. << דובר >> גל פילק: << דובר >> הם לא זכאים. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> לא, זה לא. הם לא זכאים. << דובר >> גל פילק: << דובר >> הלוואי, הם לא זכאים. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> זה יותר מיומנויות מקצועיות בגלל שהם לא זכאים. << דובר >> גל פילק: << דובר >> זה ערוץ שחסום בפניהם. מכיוון שהם נמצאים פה במעמד זמני, כל הערוצים הפורמליים חסומים. זאת אומרת, הם לא זכאים להכשרות הפורמליות של משרד העבודה. הם יכולים לקבל הכשרות שהן הכשרות ייעודיות. זה היה נהדר אם הם היו יכולים להיות זכאים אבל היום זה חסום. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אבל משרד העבודה לפעמים מנהל חקירות או שהן משותפות עם המשטרה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם אכיפה והסדרה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> הם עדים שלהם ואז הוא גם מפנה אותם. יש גם את יחידת הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה. תמר נמצאת פה. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ונמצאים. << דובר >> גל פילק: << דובר >> לא, אני בטח לא באתי - - - להפך, אני רוצה להדגיש לקונה שיש פה מבחינתנו כי בסוף, אנחנו צריכים לייצר למטופלות - - - משרד העבודה נמצא, כמובן. הוא נמצא בתהליך לפני ובאיתור אבל לא בתוך המעניין שאנחנו יכולים לתת וזה לא קשור למשרד העבודה, זה קשור להחלטות שמתקבלות. אלה מענים שהם חסומים. אנחנו יכולים לקבל רק ג'ל אבל זה לק ג'ל פרטי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל מותר להן לעבוד בכל עבודה שהן רוצות, נכון? << דובר >> גל פילק: << דובר >> אם זה לא רישוי או הסמכה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בלי רישוי והסמכה, הן יכולות לעבוד? << דובר >> אופיר שי: << דובר >> יש לנו יש לנו הרבה פונים שהיו מהנדסי חשמל באריתריאה שהתחום מאוד מעניין אותם או שהם רוצים לעבוד במוסך והם לא יכולים כי הם לא יכולים להוציא תעודה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם לא יכולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, כי הם חסרי מעמד. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> כן. << דובר >> גל פילק: << דובר >> זה ערוץ שהם ממש היו רוצים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הגיע אלי. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> לא אבל הם כן יכולים לעבוד בכל ענף. כלומר, אין להם איזושהי הגבלה של ענף. << דובר >> גל פילק: << דובר >> לא אבל הם לא יכולים לעבור הכשרה כחשמלאי מוסמך. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם לא יכולים ללמוד קורס מסוים כדי לקבל תפקיד יותר טוב. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> כן, הם לא יכולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טכנאי, הנדסאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יכול להיות מתוקן בהחלטת ממשלה אם אתם תעשו שם שינויים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי בהחלטת הממשלה החדשה שתבוא אפשר לשנות. אני מכירה את הסוגייה. זה כמו שהם פנו אלי על זה שהם לא מתגייסים והם רוצים להתגייס, למה הם לא מתגייסים? מדובר בהרבה נערים. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני מציעה שאופיר יסיים עם המצגת ואחר כך אנחנו נעשה את כל הדיון. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> מתוך הכרה בזה שהעבודה ושיתופי הפעולה מאוד חשובים, הצוות ואני מגיעים לכל מיני יחידות שונות כדי להעביר הכשרות שונות על מה זה אומר להיות קורבן סחר ומה ההבנה החוקית, בין אם זה אוניברסיטאות, גורמים עירוניים או גורמי אכיפה. היינו כמה פעמים בקורס של פקחי אכיפה כדי לספר להם על העבודה שלנו. אני אסיים עם האתגרים המרכזיים שאנחנו פוגשים, שזה איזשהו חיים בהווה לא יציב ועתיד מוגבל, עוני והדרה מאוד קיצוניים והמשאבים המוגבלים, לפעמים אפילו אל מול המקלט. זה יכול להיות אפילו בסוג האשרות שהפונים מקבלים אצלנו שבמקלט הם מקבלים בצורה אחרת, השינוי בפרופיל הפונים שמאלץ אותנו ללמוד ולהתמקצע בכל פעם אל מול אוכלוסייה חדשה וגם מקרי הקצה של חזרה לזנות, לסחר או לכל סיטואציה של קורבנות חוזרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה לך על הסקירה המקצועית. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני מציעה שתסתובבו ויהיה אפשר לקיים את הדיון. << דובר >> אורית ביתן: << דובר >> אנחנו נשמח שתציגו את עצמכם כי לא כולם יודעים עם מי אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אתחיל. חברת הכנסת אתי עטייה, יו"ר הוועדה לעובדים זרים. אני מכהנת בתפקיד כשנה ולפני כן עסקתי יותר בנושאי רווחה וחברה. עסקתי גם באזרחים הוותיקים, יו"ר שדולה, קידום תעסוקה ואשרות מקצועיות. גם בהצעות החוק שלי אני מתמקדת בעיקר ברווחה וחברה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא שיאנית חקיקה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בכמה כנסות היא שיאנית החקיקה החברתית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מכהנת שש שנים עם חמש מערכות בחירות. אם זה מעניין אתכם, התחנות בחיי זה תעשייה אווירית ועד עובדים, אחר כך הייתי ראש מטה שר העבודה והרווחה ויועצת לענייני ביטוח לאומי. הנושא של הסיעוד מדבר אלי אבל עכשיו, בתפקיד החדש בוועד אני חולשת על כל המשרדים הממשלתיים, לשמחתי. יש הרבה מה לשפר. פנו אלי גם בנושא הסוגייה של ילדים שאינם ברי הרחקה שמתחננים להתגייס לצה"ל. מצד אחד, יש חוסר משווע בצבא ומצד שני, הם רוצים להתגייס כי הם חסומים. עד גיל 18, מעבר לתעודת בגרות הם לא יכולים לעשות כלום והם מתחננים, הם רוצים להתגייס. אני לא יודעת, מן הראוי לתת גם זכויות להתגייס לצבא ולהצביע. עשית השוואה ובארצות הברית יש להם זכות הצבעה אבל הם לא יכולים להתגייס לצבא. זה תלוי, בכל מדינה זה אחרת. זאת אוכלוסייה חסרת ישע וזה מאוד כואב כי מצד שני, הם תקועים ועומדים עד גיל 18 ואין להם איזשהו תמריץ ללכת וללמוד. אם הם לא לומדים, הם נופלים על הרווחה והם נופלים לפשע. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> הם לא נופלים על הרווחה. << דובר >> גל פילק: << דובר >> הם לא יכולים ללמוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אני אומרת שזה האבסורד. מצד שני, משרד הדתות ומשרד הפנים שומרים על המדיניות של לא להשתקע ולשמור על הזהות היהודית. לצערי, יש הרבה התבוללות. אנחנו שומעים הרבה סיפורים ואי-אפשר להשאיר את המצב הזה שנמצא כאן. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> מדיניות היעדר המדיניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם עם העובדים הזרים שעד גיל 18 הם לא יכולים - - - תעודת בגרות. הם ילכו ללמוד לק ג'ל או קוסמטיקה. אנחנו נשמע, אמרנו שזה דו-שיח. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אנחנו דיברנו על זה גם כשהייתם פה בסיור הקודם אבל זה הסיפור של היעדר עתיד. אני מדברת על מי שלא בר גירוש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אומרת על כאלה שאינם ברי הרחקה. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ילדים עד גיל 18 שנטמעו, הם למדו והם עשו. << דובר >> גל פילק: << דובר >> לגמרי, זו המדינה שלהם. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> זה לא רק זה. אני חושבת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם הולכים לצופים כל החיים שלהם ואז מגיע גיל 18 והם לא יכולים להתגייס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא יכולים לעשות כלום. הם גם לא יכולים ללמוד במוסדות, לא במכללה, לא באוניברסיטה ולא כלום. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> הסיפור הוא לא שהם נופלים על הרווחה כי אנחנו פה בשביל כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא עליכם. אני מדברת על כל הארץ. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> שנייה, אני חושבת שבסופו של דבר, יש פה עניין והבעיה לא מתחילה כשהם מגיעים לגיל 18, הבעיה מתחילה כשהם בני 11 או 12 בכמות התיקים הפלילים כי אלו ילדים ונוער חסר מעמד וחסר עתיד. זה מה שהם קולטים ובסוף, גם מה קורה לאוכלוסייה הוותיקה בעלת הזכויות שנמצאת פה? הם גרים באותה שכונה. אני חושבת שאם נייצר להם איזשהו אופק, נוכל לייצר פה חיים טובים יותר להם, כמובן אבל גם למי שגר איתם בשכנות. זה ישפיע על כולם וצריך להבין את הקשר. הם בני אדם ומבחינתנו אדם הוא אדם הוא אדם ומגיע להם. הצבעה לכנסת לא מעניינת אותי אבל כן מעניין אותי שיהיו להם זכויות יסוד כבני אדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל בהמשך הם יידרשו גם זכויות, לא רק זה. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אבל אפשר להגביל את זה, יש מעמד ארעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק, מעמד ארעי א5 ואז אין זכות לבחור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש כאלה שקיבלו. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> הסודנים קיבלו. ישראל לא הכירה במעמד של פליטות לאריתראים בעוד שמדינות אחרות בעולם בוודאי הכירו. יש כל מיני אפשרויות לפתור את זה ובעיקר, לייצר פה עתיד כי בסופו של דבר, כשאין עתיד אנחנו רואים מה קורה לילדים בני 9, 10, 11, 12 והלאה, מה קורה בשכונות שהם מתגוררים וכמה עבירות פליליות. ילד כזה לומד שהסיכוי שיהיה לו כסף הוא רק אם הוא יגנוב ויבצע פשעים ואנחנו רואים עבריינים ישראלים עם אזרחות ישראלית ואיך שהם כבר מפעילים אותם כי הם החלשים שבחלשים והעניים שבעניים. יש העדר ביטחון תזונתי. עשינו לא מזמן מחקר עם משרד הבריאות ואפשר לראות את התוצאות. את מדברת על גיוס לצבא והלוואי שזה יקרה כי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם דורשים, הם היו אצלי. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> מה זאת אומרת, דורשים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש עורכי דין שמייצגים אותם. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> בסוף, יש פה החלטת ממשלה אם כן או לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם רוצים להמשיך ללימודים גבוהים, להתגייס לצבא ולקבל אזרחות. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> יש פה מעגל רחב מאוד ואדוות שזה מייצר, לא רק עם גיוס לצבא. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> אנחנו מייצרים במו ידינו את העבריינות ואת השוליים הבאים. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> נכון. רעות, הם כבר פה. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> הם כבר פה, אני יודעת. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> כרשות אנחנו מתעסקים איתם בלי הפסקה. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> אני יודעת. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אנחנו והמשטרה. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> זה במו ידינו והם לא שונים. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> יש את סיפור ביטוחי הבריאות שלהם. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> דינה ואני ישבנו לפני שנה באיזושהי ועדה בכנסת עם צעירים חסרי מעמד ובחורה שהייתה נראית כמו בחורה אתיופית אבל היא בחורה מאריתריאה או מסודן, סיפרה שם שהיא למדה באולפנה בבני ברק שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרבה גם רוצים להתגייר. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> זאת הייתה הדרך שלה להטמיע את עצמה והיא סיפרה שכל החברות שלה ידעו שהיא בחורה אתיופית, ככה היא גם למדה בתוך מסגרת דתית ואז הגיע גיל 18 - - - << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אין לה כלום. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> כל החברות שלה הלכו לעשות שירות לאומי והיא הלכה לעבוד בסופרמרקט והחיים שלה הם מהיד לפה כי הם לא יכולים להוציא רישיון, הם לא יכולים לעשות תואר והם לא יכולים לעבוד כאן בעבודות מסודרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, הם מסכנים. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> הם גם לא יכולים לחזור למדינה שלהם. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> זה אנחנו במו ידינו. הם לא יכולים לחזור למדינה שלהם והם גם לא יכולים ללכת למדינה שלישית כי הם לא מכירים את השפה ולא את התרבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המדינות לא רוצות אותם. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> הדרך היחידה שלהם להסתדר כאן זה ללכת לשוליים. התסכול והכעס - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אזכיר לך את דרום תל אביב, את שפי ושו"ת. רק רציתי ללכת למהלך הזה כדי לקיים דיון בכנסת בעניין של נערים ברי הרחקה, את יודעת מה הם עשו לי? << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> אני זוכרת, סיפרת לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל האוכלוסייה של דרום תל אביב עשו לי עליהום, קללות ורמה ירודה מאוד. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> סיפרת לנו את זה בסיור הקודם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הם חושבים, שישימו אותם באונייה או על מטוס ויזרקו אותם? זה הזוי, את מבינה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה קורה עם דרום סודן, עם אלה שקיבלו מעמד לאחרונה? איזה זכויות יש להם? << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> דרום סודן לא יקבלו לאחרונה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי קיבל? << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> את מתכוונת פה בארץ? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> דארפור, אלה שקיבלו עכשיו מעמד פליט. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> דארפור, כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה הם יכולים לעשות בניגוד לאריתראים? << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> הכול. << דובר >> גל פילק: << דובר >> הם יכולים ללמוד. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> הם זכאים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם יכולים ללמוד באוניברסיטה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטוח רפואי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה הם כן והשניים לא? למה ההבדלים? << דובר >> גל פילק: << דובר >> למה את שואלת אותנו? אני חושבת שהשאלה צריכה להיות מופנית למדינה. אני רשות מקומית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רציתי גם לקיים דיון בנושא חינוך של הילדים האלה וקיבלתי הוראה מגבוהה לבטל את הדיון ולא להתקרב. << דובר >> גל פילק: << דובר >> ככל שייתנו להם מעמד אני חושבת שייטב מצבם של כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין, אין קונצנזוס, לא רוצים לקיים דיונים בעניינם ורוצים לתקוע אותם כמו שהם, ככה. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אתי, הייתי שמחה שתשמעי את יסמין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, בשביל זה באתי. אולי נעשה סבב? << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> יסמין היא מנהלת המקלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, נשמח לשמוע עוד. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> עוד קצת להסביר עוד קצת את המגמות החדשות של התקופה האחרונה ושל השנה האחרונה ומה קורה במקלט. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> נעים מאוד, אני מאוד שמח להיות פה ואזמין אתכם בשמחה רבה להגיע בפעם הבאה אלינו למקלט. שמי יסמין קונפינו, אני עורכת דין בהכשרה שלי עם אוריינטציה טיפולית ולכן אני מנהלת את המקלטים ב-12 השנים האחרונות. המקלטים קיימים משנת 2004 בה הוקם המקלט הראשון והשני הוקם ב-2009 לגברים. בהמשך הקמנו גם דירות מעבר שלימים הפכו להיות דירות משפחה והן מיועדות לאימהות עם ילדיהן, ללא בני הזוג. חלק מבני הזוג הן בקהילה וחלק הן אימהות חד הוריות או יחידניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הילדים גם מתגוררים איתם, נכון? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> הילדים מתגוררים עם האימהות, כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הכול במתחם אחד או שזה מפוזר? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> דאגנו לזה אחרי הרבה שנים בהן היו דירות משפחה בקהילה, חשבנו שהכי נכון יהיה להקים קומפלקס אחד והיום זה שלושה מבנים באותו רחוב שמוקפים בגדר ויש לנו אבטחה 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה בבקשה לפרט את המדינות ולעשות התפלגות של מדינות? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אני אנסה, זה הרבה מאוד מדינות. מ-2004 ועד היום ראינו הרבה מאוד שינויים. מישהו פעם אמר בצחוק שאפשר להכיל אצלנו את האירוויזיון כי כמו שדינה אמרה, באמת יש מכל מדינות העולם למעט אוסטרליה וצפון אמריקה. הכול מהכול קיים. במקלט לנשים יש קורבנות סחר גם בזנות וגם קורבנות עבדות. בקורבנות סחר לזנות יש לנו היום אוכלוסיות חדשות. פעם זה היה חבר העמים לשעבר והיום אנחנו מדברים על דרום אפריקה ובשנה שעברה היו לנו מספר נשים מסין שהגיעו לפה ומהר מאוד חזרו להיות מתחת לרדאר מתוך חשש. יש איזושהי חוויה של מדינה בתוך מדינה. כלומר מאפיה סינית בתוך ישראל שמעסיקה אותן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איך הסיניות נכנסו, אשרות תייר? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אני פחות מכירה איך הם נכנסו, אני יותר מכירה איך הם הגיעו לכאן. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> מיכל יכולה לענות על זה. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> חוץ מזה, היו לנו השנה כתשע נשים מדרום אמריקה או יותר נכון, מברזיל. הן הגיעו ולצערנו, לא רצו להישאר במקלט ולצרוך את השירותים. כמו שאופיר אמר, הרבה פעמים אותן נשים ממשיכות בפרקטיקות ההישרדות כלומר, ממשיכות בזנות. אני מאוד מקווה שחלקן מנסות או רוצות לעבור איזשהו תהליך של שיקום. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> המשטרה יודעת עליהן? יש שיתוף פעולה עם המשטרה? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן, המשטרה היא זו שעשתה את כל המהלך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, אם הן לא רוצות להישאר במקלט והן יוצאות לעבדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה נציגה של המשטרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הן מגיעות לענף מסוים? לעבודה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הן באות כתיירות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא באים מלכתחילה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא עובדים זרים, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם הם עוברים את התקופה שנתנו להם באשרה, אי-אפשר לגרש אותם או להרחיק אותם למדינת המוצא שלהם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם הן קורבנות סחר לא. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כרגע הן משמשות כעדות בהליך פלילי שמתנהל. המשטרה עשתה פשיטה מאוד - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כל עוד יש משפט, לא יכולים לגרש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם הן קורבנות סחר, נותנים להן הגנה. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן, בדיוק. זה היה מהלך מאוד יפה של המשטרה של פשיטה על דירות דיסקרטיות בכל רחבי הארץ והיו נשים שהגיעו מכל מיני מקומות, חיפה, באר שבע, ירושלים ותל אביב. בסופו של דבר, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו אבל הבן אדם עצמו בוחר האם הוא באמת רוצה לעבור שיקום או האם הוא רוצה להמשיך במה שהוא רגיל אליו. במקלט אנחנו עובדים הרבה מאוד על הנושא של יציאה ממעגל הזנות ככל שאפשר. המודל היום הוא מודל קצר טווח, זה מודל של חצי שנה עם אפשרות להארכה וברוב המקרים אנחנו מאריכים מכיוון שמי שרוצה לעבור תהליך שיקומי זקוק להרבה יותר מחצי שנה כדי באמת לעמוד על הרגליים. אני אחזור לדבר על האוכלוסיות. היום במקלט אנחנו רואים נשים – אחר כך אני אדבר גם על הגברים – מדרום מזרח אסיה, תאילנד, הודו. מחבר העמים יש לי עכשיו הרבה פחות, קצת מרוסיה מאוקראינה, מאוזבקיסטן ומולדובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על כמה גברים מדובר? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> תכף אני אעבור לגברים. כיום יש לי כמעט 30, יש לי 28 גברים ואנחנו בעליה מטאורית ביחס לשנים עברו. המקלט של הנשים והדירות תמיד היו מלאות. תמיד הייתה תפוסה מלאה. לא אמרתי אבל בכל אחד מהמקלטים התפוסה היא עד 30 ובדירות זה תפוסה של עוד 15. יש היום שתי מסגרות, מסגרת לנשים שכוללת גם את הדירות וזה עד 45 נשים וילדיהם ועוד מסגרת של גברים שהיא עד 30 גברים. כרגע, אנחנו רואים קפיצה מטאורית בעיקר בגברים. בשנה שעברה ב-2024 היו לי שתי הפניות חדשות בסך הכול ועוד ארבע קליטות חוזרות, השנה יש לי 30 קליטות חדשות של עובדים זרים שמגיעים מסרי לנקה, תאילנד, הודו וכמו שאופיר אמר, בקבוצות גדולות. בזכות רשות ההגירה היו לנו השנה הרבה מאוד פשיטות, הצלחות וקורבנות שהגיעו בזמן אמת. כולם עכשיו בהליכים פלילים ואנחנו מקווים מאוד שיוגשו כתבי אישום. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> כעדים. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כעדים, כקורבנות עבירה. אנחנו שומעים דברים מזעזעים שקורים בין אם זה במסעדנות ובין אם זה אנשים שהגיעו לענף הבניין ומועסקים בקייטרינג. יש לי סיפור על בחור הודי. בחור רגיש, אינטליגנט, משכמו ומעלה, מהנדס אלקטרוניקה שהגיע לארץ באשרת תעשייה כללית וכשהוא הגיע הכריחו אותו לעשות עבודות ריתוך ללא ידע, ללא אמצעי מיגון כמו מסיכה, כפפות וכל מה שצריך. הוא עבר מספר תאונות עבודה ובנוסף דרשו ממנו לעשות עוד כל מיני דברים. תנאי המגורים שאנחנו רואים גם אצלו וגם אצל אחרים אלו תנאים מחפירים. משכנים אותם באיזשהו סלון, בלי מיטה, בלי מזרון, בלי מקרר ובלי מכונת כביסה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא בא לעבוד במפעל תעשייה? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן, באשרת תעשייה כללית. באיזשהו שלב למעסיק נמאס ממנו והוא כפה עליו להגיע לשדה התעופה ורצה להעלות אותו על טיסה כדי שהבחור לא יתלונן. הבחור הצליח לברוח ממנו. הוא ממש ברח, השאיר את כל התיקים והכול ולקח רק את הדרכון ואת הטלפון איתו. בסופו של דבר, הוא הצליח להגיע למקלט. זאת עבודה של רשות ההגירה או המשטרה, אני כבר לא באמת זוכרת. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> קו לעובד. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> סליחה, קו לעובד. אני אחבר את זה קצת למקלט ולמה שאנחנו עושים. מה שקורה ברגע שמגיע מטופל כזה הדבר הראשון הוא קודם כול בדיקה של צרכים מיידיים, יצירת קשר עם המשפחות והנושא הרפואי. הרבה פעמים הם באים עם כל מיני פגיעות, הן כתוצאה מאיזושהי תאונת עבודה, יחס לקוי, הרעבה או אי קבלת טיפול רפואי בזמן. יש לנו רופאת מקלט ולפעמים אנחנו מודיעים לה כבר לפני הקליטה שהולך להגיע מטופל כזה וכזה ואנחנו כבר מנסים להוציא מספר בבית החולים בבילינסון כמה שיותר מהר כדי שנוכל לעבור את כל סדרת הבירורים הרפואיים שאנחנו צריכים. להבדיל מאזרחים ישראלים, הם מגיעים פה טאבולה ראסה. אין שום היסטוריה רפואית ואנחנו לא יודעים איזה חסרים תזונתיים יש, האם יש לחץ דם גבוה ואם יש מחלות כרוניות, לא יודעים כלום. אנחנו מתחילים מאפס והרבה פעמים יש כל מיני פגיעות על רקע עבירות שעוברים בהם. ברגע שהם מגיעים מקלט יש איזשהו תהליך של הסתגלות ושל בניית אמון. שוב, הם נמצאים בישראל והם לא מכירים אותנו, הם לא מבינים מה זה המקלט הזה, האם זה מתקן כליאה או האם זה מקום שהם יכולים לשהות בו באופן וולונטרי. אלו דברים שלאט-לאט מתבהרים. יש את העניין של השפות ואנחנו עשינו השנה שינוי מאוד רציני בעבודה הטיפולית שלנו דרך מתורגמנים ספציפיים לכל שפה ושפה. היום יש לנו כשבע או שמונה מתורגמנים לכל השפות כולל סינהלית של סרי-לנקיים, הינדי ועוד. המתורגמנים עצמם הם בעלי אג'נדה חברתית ואמפתיה ואנחנו עושים שיתופי פעולה. יש לנו עכשיו שיתוף פעולה עם רשות ההגירה ועם Cimi לגבי המטופלים הסרי-לנקיים שלנו. הגיעה קבוצה מאוד גדולה ועד שלא נפלנו על מתורגמנים טובים, לא היינו יכולים להתחיל איזשהו תהליך של שיקום. זה גם מאוד חשוב. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> Cimi גם שולחים אליכם אנשים? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> דרך הקו החם של Cimi יחד עם רשות ההגירה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם מתקשרים אליהם במוקד. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אלו אנשים שפונים לקו החם של Cimi שמופעל מטעם רשות ההגירה וככה מתבררות התלונות. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> אולי צריך להגיד איך זה עובד. כל מי שמזהה מקרה של קורבן סחר פונה גם ליחידת התיאום שמכירה בו כקורבן סחר או מפנה למקלט אם זה מקרה דחוף. הרבה מהמקרים מגיעים מכל מיני גופים. ספציפית בעולם של עובדים זרים, אנחנו רואים שינוי מאוד משמעותי השנה מבחינת השינוי והרבה מהזיהוי נעשה על ידי המדינה, כמו שהזכירה יסמין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, רשות ההגירה. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> רשות האוכלוסין וההגירה. צריך לומר את שבחם. הם לא כולם פה, תעבירו הלאה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ערן פה. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> הם דווקא כן פה אבל בסדר. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> ערן פה. ערן, תעביר גם לשאר. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> אני אעביר לשמעון, ראש האגף. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> כן, מזהים הרבה מהמקרים האלה ברשות האוכלוסין וההגירה ואני חושבת שזה לא מובן מאליו שהמדינה מצליחה לזהות. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כל הפרשות האחרונות הן באמת דרך זיהוי של המדינה. הודים, תאילנדים וסרי-לנקים. אלו שלוש קבוצות מאוד גדולות שמרכיבות כמעט את כל אוכלוסיית מקלט אטלס, המקלט לגברים. אני לא דיברתי על תופעת הנשים הפלסטיניות, זה קצת פחות רלוונטי לדיון פה אבל חשוב לומר שיש גם גידול באוכלוסייה הזו. אנחנו רואים יותר ויותר נשים פלסטיניות שעברו תופת וגיהנום בשטחים. היה לנו אפילו מקרה של משפחה אוקראינית שהגיעה לשטחים דרך נישואין, ברחו משם ואחרי זה חזרו לשם. יש הרבה מאוד קשיים ואתגרים סביב הטיפול בנשים פלסטיניות כי כל הרקע והמשפחה שלהם שם, מצד אחד ומצד שני, גם ההתעללות קרתה שם בקרב המשפחה וגם עצם העובדה שאין להם עתיד בישראל. זאת אומרת, אין להן איזשהו אופק פה כי ההיתר הוא היתר שניתן לחצי שנה וצריך להאריך אותו כל הזמן. אם לא מאריכים אפשר להחזיר אותן. אלו סיפורים מאוד קשים ברמה הומניטרית והן גם מוכרות כקורבנות עבדות על רקע ההתעללות שהן עברו. יש לנו עדיין קורבנות סיני וירדן. ירדן זו תופעה שהייתה לפני שנתיים או שלוש של נשים אתיופיות מחבל תיגראי שבעקבות מלחמת אזרחים באתיופיה יצאו דרך חברת כוח אדם למדינות כמו ירדן, ערב הסעודית ועוד ושם הן מנוצלות ניצול מכפיר על ידי המשפחות במשק בית. באיזשהו מסלול הברחה שהוא לא לגמרי ברור, הן מגיעות למזרח ירושלים לכנסייה האתיופית ומשם למוקד לפליטים. אלה שמוכרות מגיעות אלינו למקלט לעבור שיקום. הייתה לנו קבוצה של 20 נשים כאלה לפני שנתיים ועכשיו זה כבר הרבה פחות. נשארו בערך חמש אבל אנחנו רואים - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בשנתיים האחרונות היו עוד? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> בדיוק, רק היום אני אמורה לקלוט מישהי חדשה באותו מסלול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה קורה עדיין? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיזו מדינה? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> מתיגראי, אתיופיה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> היא הגיעה לפני שבוע מירדן. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> דיברתי על הגברים ועל משפחות אגיד שלרוב מגיעות משפחות של נשים שהן גם נפגעות אלימות במשפחה על ידי בני הזוג שלהן. לרוב הן קודם כול מגיעות למקלטים לנשים נפגעות אלימות ומכיוון שיש בעיה במיצוי זכויות כי הן זרות או כי אין תרגום, באיזשהו שלב הן מוצאות את עצמן מופנות אלינו למקלטים של קורבנות הסחר אחרי שהן מוכרות. הטיפול אצלנו הוא טיפול הוליסטי בכל המשפחה, גם באימהות, בנשים כנשים שעברו פוסט טראומה שהיא לרוב פוסט טראומה מורכבת וגם בילדים. בעבר, הילדים קיבלו רק שירותי חינוך במסגרות חינוך, גם בגנים פרטיים ואחר כך גם בגני עירייה אבל בהמשך למדנו דרך הילדים שעברו את מחנות העינויים בסיני שגם הם לקוחות וגם הם זכאים וזקוקים לטיפול. יש גם הרבה מאוד העברות בין דוריות מהאימהות לילדים וכדי שאנחנו לא נגיע למצבים שהם גם נכלאים לפשיעה, הם גם עוברים תהליך שיקום. יש לנו עו"ס ילדים. ילדים עד גיל ארבע עוברים טיפול דיאדי יחד עם האימהות שלהם ובהמשך טיפול פרטני. יש לנו חוגים לילדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן הטיפול הזה עד השיקום? זה הליך ארוך? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> נכון. בעקרון, תקופת השיקום היא בדרך כלל חצי שנה עם אפשרות להארכה ואצל משפחות אנחנו רואים שזה לפחות שנתיים של שיקום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קורה אחרי שנתיים? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> זה תלוי אם הן ברות הרחקה או לא. יכול להיות שהן יוצאות לקהילה והיו לנו לא מעט משפחות שיצאו לקנדה ליישוב מחדש באמצעות נציגות האו"ם לפליטים וגם כן רשות ההגירה, יחידת היציאה מרצון. עכשיו יש לנו גם את המחלקה הבין לאומית, שירותי הרווחה הבין לאומיים במשרד הרווחה שאנחנו עובדים איתם באופן מאוד צמוד. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> זה גם תחת אגף בכיר קשרי חוץ ודוברות. ענת רז, הסמנכ"לית פה. היא אחראית על כמה יחידות ובין היתר היא גם המנהלת של הדוברת, שלי וגם של היחידה הבין לאומית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה עושים עם מי שסיים את השיקום שלו והוא בר הרחקה? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אנחנו עוזרים לו לחזור הביתה. עכשיו זה כבר פחות אצלנו מכיוון שהם עוברים לקהילה או כעדים או - - - << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> הרבה פעמים הם עוברים למרכז. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> בדיוק, למרכז היום הארצי. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> הם עוברים מהמקלט למרכז. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל האשרה שלהם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך להאריך אותה, לא? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, בדיוק. כביכול, הם לא יכולים להיות בארץ, נכון? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אני אסביר איך זה עובד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אם הם ברי הרחקה? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> בעקרון, יש שני נהלים של רשות ההגירה, יש נוהל עדים ונוהל מטעמים הומניטריים. נוהל עדים זה לאורך כל משך ההליך הפלילי. כל עוד הם מעוניינים לשתף פעולה עם המשטרה – הם לא חייבים – הם יכולים לזכות באשרת עד, עד לסיום ההליך הפלילי. ברגע שההליך הפלילי מסתיים בהתאם לכל מקרה ומקרה, יש זכאות להגיש בקשה לשנה נוספת של שיקום. לא בכל מקרה נחשוב את זה ושוב, זה תלוי כמה זמן נמשך ההליך הפלילי ואיזה שיקום אותו אדם עבר בדרך. לפעמים, אם זה שלוש או ארבע שנים, אנחנו לא נחשוב שצריך עוד שנה של שיקום כי כבר מיצנו את התהליך בצורה כזו או אחרת. כל עוד ההליכים האלה מתקיימים והנהלים האלה מתקיימים, הם מקבלים אשרה מסוג ב1 שזה רישיון עבודה כללי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל מה קורה אחרי זה, אחרי שהם סיימו את כל מה שניתן להם? מה קורה? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אלה שהם ברי הרחקה אמורים לחזור הביתה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רשות האוכלוסין יודעים עליהם, מן הסתם. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן, בטח. זה בשיתוף פעולה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי מחליט? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרת שיש כאלה שהולכים לקנדה, נכון? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> קנדה זה באמצעות ישוב מחדש או איחוד משפחות, יש שני מצבים. יש in group of five. יש כל מיני מצבים שאנחנו מנסים לסייע להם. לצערנו, בגלל הקיצוצים התקציביים של נציבות האו"ם לפליטים, הארגון מאוד הצטמצם עכשיו בארץ. זה בעיקר בגלל המדיניות של טראמפ וגם השערים לארצות הברית נסגרו. קנדה היא מדינת היעד היחידה כמעט. אולי יש עוד כמה מדינות אירופה שבוחנות אבל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לקלוט? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן, לקלוט אבל זה מעט מאוד מקרים. יש לנו לא מעט מטופלים, דווקא גברים, שהיו אמורים לטוס לארצות הברית והתהליך פשוט נתקע. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> גם לנו. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אנחנו מחכים לראות מה יקרה עכשיו ואנחנו מנסים להעביר חלק לקנדה אבל זה לא בדיוק עובד ככה. זה מאוד קשה. << דובר >> רוני סגל: << דובר >> אנחנו גם מפתחים את הנוהל של חזרה בטוחה. יש מחלקת רווחה בינלאומית במשרד הרווחה והיא מנסה ליצור קשרים עם מדינות שאין בהן מלחמה כשהם ברי הרחקה - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הן מוכנות לקלוט אותם. יש עוד מדינות כאלה? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כמעט ולא. << דובר >> רוני סגל: << דובר >> זה כדי להכין את התשתית וכשהאישה תבוא לברזיל, נניח, יהיה מי שיקלוט אותה, יהיה מי שילווה אותה והיא לא תחזור סתם ככה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי ממן את כל החזרה שלהם, את כרטיסי הטיסה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רשות האוכלוסין. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> יחידת היציאה מרצון של רשות האוכלוסין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רק הטיסה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, נותנים גם מענק. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> היה מענק אבל המענק הופסק. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> המענק הופסק ביוני בשנה שעברה. אנחנו עובדים על זה קשה מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> להחזיר את זה? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> המענקים היו מאוד משמעותיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על כמה מדובר במענק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 3,500 דולרים. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> 3,500 דולרים לנפש, כולל ילדים. למשפחה עם חמש נפשות זה יכול להיות מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 3,500 דולר לכל אדם? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה כבר לא קורה. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כרגע לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מימנו? רשות האוכלוסין? << דובר >> רוני סגל: << דובר >> רשות האוכלוסין מימנה בעבר. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> זה הופסק. השרים התחלפו וזה הופסק לפני חצי שנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כרגע זה לא על השולחן? << דובר >> ערן קהת: << דובר >> אנחנו עמלים מאוד לתקציב 2026. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ל-2026? << דובר >> ערן קהת: << דובר >> זה קריטי בצורה יוצאת דופן. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> שירותי הרווחה הבין לאומיים מאוד עוזרים כשכבר יודעים מה מדינת היעד והמדינה מוכנה לקלוט, כמו קנדה או לחילופין כשזה חזרה למדינות המוצא. פונים לשירותי הרווחה באותה מדינה וכבר ממש מייצרים סטינג טיפולי או אחר. אתן דוגמה. יש לנו מטופל יוצא אתיופיה שהוא קורבן סחר מסיני. הוא גם חולה בסכיזופרניה וגם הייתה לו איזושהי מוגבלות קוגניטיבית. אנחנו דאגנו להכניס אותו לרשת בתי מלון שרתון, דווקא פה בתל אביב, לאיזושהי עבודה מותאמת, עבודה ספציפית שהתאימה לכישורים שלו. הוא סייע לצוות המלון בכל מיני דברים והמשמעות היא שהוא לא צריך לראות קהל והוא יכול לעשות דברים בקצב שלו ולא בקצב מאוד מהיר. מה שקרה זה שבזכות שביעות הרצון ממנו של שרתון, ששייכים לרשת מריוט העולמית, ברגע שהוא עבר לקנדה אפשר היה להעביר אותו לבית המלון בעיר וונקובר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה מקרים כאלה יש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעט מאוד. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> לצערנו, זה מעט מאוד. אלו בודדים אבל כן אגיד שבשנה שעברה היו לנו ארבעה מקרים של ישוב מחדש בקנדה של משפחות גדולות, מרובות ילדים. השנה היה לנו מקרה אחד. לצערנו, קנדה היא המדינה העיקרית שקולטת היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא סגרה את השערים. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> וגם לא. << דובר >> אופיר שי: << דובר >> יש 100 מקומות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לא מקבלת מקרים חדשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם קנדה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה קורה עם כל השאר? הם הופכים להיות לא חוקיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חלק חוזרים למדינות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה עם מי שמסרב לחזור למדינה שלו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מתחתנים. << דובר >> רוני סגל: << דובר >> הם יכולים להגיש בקשות חדשות לחיים משותפים או מקלט. אנחנו מוצאים אותם בצמתים נוספים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בקשות מקלט. << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> חלקם מגישים בקשות אחרות לרשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בקשות מקלט. מה זאת אומרת, אחרות? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> בקשות מטעמים הומניטריים. << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> מקלט, הומניטרי, איחוד משפחות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל אמרתם שהומניטרי זה רק לשנה נוספת, לא? << דובר >> רוני סגל: << דובר >> הומניטרי זה ועדה בין משרדית, לא של השיקום. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש הומניטרי לשנה שלהם ואז הם עוברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הומניטרי של ועדה בין משרדית. << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> חלקם פשוט נעלמים ואין אזכור בשום מקום. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> אני לא יודע אם יש פה נציג מהפרקליטות אבל מאוד חשוב לנו להדגיש פה שאנחנו עושים מאמצים אדירים בחלק ההתחלתי על מנת להעשיר את הידע של העובדים שלנו ולנסות לזהות ולהכיר מקרים, אני חושב שזה נאמר פה על ידי כלל הגורמים. אנחנו מנסים להציף ולעלות ועובדתית, זה בא לידי ביטוי. חשוב מאוד שבמסלול הדרך, אחרי שזה הולך, שנחזק ונחדד את הקשרים, במיוחד בנושאים העדים. תהליכים של אדם שנותן עדות ונמצא בהליך משפטי צריכים להיות יעילים ומהירים בשיתוף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה לוקח זמן רב. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרת מהיר ויעיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יכול לקחת שנים. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> הפרקליטות לא כאן אבל הם ודאי יסבירו שגם הליכים פלילים רגילים לוקחים הרבה מאוד זמן, כמו שכולנו יודעים. << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> עד אז הילד כבר גדל, השתקע והוא מתאים להומניטרי. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> יש הנחיה של פרקליט המדינה שכשמדובר בקורבנות סחר, לנסות לגבות עדות מוקדמת ככל שאפשר. לא תמיד בית המשפט מסכים לזה כי יש לזה כל מיני כללים. עם כל הרצון והמודעות של כולם לזרז עד כמה שאפשר, זה לא תמיד תלוי בנו. בתי המשפט הם עצמאיים. לפעמים אלו באמת הליכים שלוקחים זמן. אלו תיקים מאוד מורכבים וצריך לזכור שאנחנו מדברים פה על ההגנה. אנחנו תמיד מדברים על שלשת המישורים – הגנה, אכיפה ומניעה וכולנו מבינים שהגנה היא חשובה בפני עצמו, כמובן בשביל לתת לאדם חזרה מעט ממה שניטל ממנו ועל מה שהוא עבר פה בישראל, אלו בדרך כלל דברים נוראים שהוא עבר אבל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או לא בישראל. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> בדרך כלל זה בישראל אבל אנחנו גם מבינים שבלי הגנה ושיקום של הקורבנות, אין לנו אכיפה. בסוף, הם העדים ואם הם לא יעמדו בבית משפט - - - זה לא קל לעמוד בבית משפט, גם לעדים ישראלים שהם אזרחים ישראלים ויש להם מעגל תומך, יש להם את השפה ויש להם את התרבות ולהם אין את כל הדברים האלה. הם צריכים לעמוד בבית משפט מול מי שפגע בהם, להעיד, לעבור חקירה נגדית וכל מה שכרוך בזה בלי כל מה שמסביב. זה האינטרס שלנו כשאנחנו מדברים על תופעות של זנות וסחר בזנות, לפעמים לתת מעמד פה בישראל לאישה אחת או שתיים וגם שבע, שמונה או עשר גם למשך כמה שנים. בסדר, אבל הם הפילו רשת שהביאה לפה מאות נשים. הפלנו רשות של מאוד נשים שהיו פה בזכות העדות שלהן. צריך לחשוב גם על הדברים האלה אבל אני חושבת שערן באמת מעלה נקודה חשובה ואנחנו נשב על זה, במיוחד עם הפרקליטות. תמיד טוב להדק יותר את הקשרים, גם עם המשטרה ועם הרווחה, כמובן כדי להבין מה הליווי שאותו אדם מקבל במסגרת ההליך הפלילי ואיך אנחנו יכולים לתווך את זה באופן יותר טוב למי שנמצא בצד של האכיפה. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> שיתוף הפעולה שלנו עם המשטרה הוא מצוין. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> מצוין. גם עם הרווחה שיתוף הפעולה הוא יוצא מן הכלל אבל אני רואה שיש לכם פערים מסוים שאתם מעלים ואנחנו צריכים לשפר אותם. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני רוצה להזכיר עוד דבר אחד ואחר כך בטח גם לכן יש שאלות שאתן רוצות להעלות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> מאחר ואצל האוכלוסייה של חסרי המעמד שלא מוכרים כקורבנות סחר, כמו ששרון תיארה קודם, המצב הכלכלי שלהם מאוד בתחתית, זה גורם להרבה נשים להגיע לזנות ולמצוא את עצמן נאלצות לעסוק בזנות על מנת להתפרנס ועל מנת שיהיה להן אוכל לילדים שלהן. הרבה מהן הן אימהות לילדים. משרד הרווחה במיזם משותף עם קרן שוסטרמן, הקים מרכז לחסרות מעמד בזנות במטרה לשקם אותן ולסייע להן להתמודד עם הזנות. יש שני סניפים – בחיפה ובתל אביב. כרגע זה רק לשלוש שנים, אנחנו עוד לא ידועים מה יהיה בהמשך אבל אנחנו רואים שהתופעה של נשים חסרות מעמד בזנות היא תופעה רווחת כי יש הרבה מהן שפשוט אין להן דרך אחרת להתפרנס. << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> למרות שיש להן אשרת ב1? << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לא, אין להן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מדברת על אלה שלא. << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> לחלק מהקורבנות יש. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לחלק יש כי הם לא ברי הרחקה. << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> אם הן בעדות יש להן ב1. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לא, הן לא בעדות. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> היא מדברת באופן כללי, לא על קורבנות סחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין להן דמי אבטלה, אין להן כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבעיה היא גם שיש לנו את הסכמי הפטור מאשרות. כל המדינות שמסיבות פוליטיות - - - הם נכנסים היום כתיירים והרבה יותר קשה לזהות. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לא, הזנות אצל חסרי מעמד הוא על רקע כלכלי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תדברו אחד, אחד בשביל שישמעו אתכם בפרוטוקול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרתי שאנחנו יותר מציגים את התופעה, מודעים לתופעה ומה עושים אבל לא דיברנו על המניעה. מה הפעולות שננקטות לפני כדי שלא יגעו למצב הזה? מה צריך לעשות? << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לגבי ההגעה לארץ? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אומרת שגם כשהם מגיעים עם אשרה ומאריכים להם את האשרה, מה נוקטים כדי לא להגיע למצב הזה? זה הולך ומחמיר והתופעה הולכת וגדלה. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני חושבת שהפתרון הוא פתרון קל יחסית אבל צריך חקיקה ומדיניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למשל מה? בואו נשמע. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני לא במגרש הפוליטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המדיניות? לא, לא במגרש הפוליטי אבל אנחנו יכולים להמליץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגידי מה המדיניות שאת חושבת שצריכה להיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה את חושבת שצריך להיות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הן באות כתיירות ומה, להאריך להם כל שלושה חודשים? << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> שוב, אני לא מדברת עליהן. מי שבר גירוש ויש לו לאן לחזור זה סיפור אחר מאלה שהם לא ברי גירוש ואני חושבת שצריך לעשות פה הבחנה בין שתי הקבוצות האלה. זה הבחנה שהיא חשובה גם למדיניות וגם בכלל. מי שבא לצורך עבודה ואשרת העבודה שלו הסתיימה, גבר או אישה שלא הפכו לקורבנות סחר, יכול לחזור לארצות המוצא שלהם. רוצים להאריך להם את אשרת העבודה? זה סיפור אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ערן, מה אתה אומר? << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> הם לא רוצים. טוב להם פה. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לא, אני לא חושבת. אני לא מדברת על מי שבא לעבוד. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> יש יציאה מרצון והם לא רוצים. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> זו לא סוגייה שאנחנו יכולים לפתוח פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לזה משמעויות. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> יש לזה משמעויות. אנחנו לא פותחים פה את כל העניינים, יש לי לקוחות משני הצדדים - - - << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני חושבת שאיבדתם אותי כי אני מדברת על מי - - - << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> יש כל כך הרבה סוגים של אוכלוסיות, יש כאלה שהגיעו בצורה של ב2, יש ב1, יש אוכלוסיות שהסתננו ויש כאלה שהגישו מעמד פליט. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> יש כאלה שהם לא ברי גירוש. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> יש כל כך הרבה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה השם שלך? << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> מיכל יוספוף, מנהלת אגף אוכלוסיות זרות ברשות האוכלוסין וההגירה. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> האוכלוסייה האריתראית שהייתה לפני כמה שנים היא לא האוכלוסייה האריתראית עכשיו. הטיפול של המדינה באוכלוסייה הזאת היא לא - - - << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> זה פאזל. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> זה לא נושא שאנחנו יכולים עכשיו לענות "בואו ניתן להם". זה פאזל מאוד מורכב. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> זה פאזל שלם ויש שם עשרות סוגים של אוכלוסיות. יש כאלה שנכנסו כחוק לכל עניין ודבר, כתיירים וקרה מה שקרה, הם נתפסו בזנות ונלקחו כקורבן סחר ויש כאלה שהגיעו לכאן כעובדים ונכנסו כעובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מדברת על מהגרי עבודה, זה משהו אחר. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> יש שהגיעו כמהגרי עבודה וכמו שאמרו לך, אלו מקרים שאם רשות האוכלוסין וההגירה זיהתה שמדובר בקורבן סחר, הם העבירו לדינה והוועדה הכירה בהם כקורבנות סחר אבל יש כאלה שגם סיימו פה את העבודה שלהם, היו צריכים לחזור ולא רצו לחזור. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה קורה איתם? << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> אלו שב"חים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם מגישים בקשה? << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> הם מגישים מקלט או שהם מגישים לוועדה הומניטרית או שהם מגישים כדי - - - << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> או שהם לא מגישים. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> או שהם לא מגישים. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני לא מדברת עליהם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש תלונות סרק שגילתם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה אישה אחת. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> יש כאלה שמסתננות מירדן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הרבה. יש תלונות סרק. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> אי-אפשר להכליל את כולם בסל אחד. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אנחנו ממש לא מכלילים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שרון מציגה אוכלוסייה אחרת. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני לא מדברת עליהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו יודעות מצוין את ההבדלים בין תיירים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך למקד את הדיון לקורבנות סחר ולא להתפרס על כל מי שאינו בר הרחקה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> את סיימת? אפשר לשאול שאלות? רשמתי כמה שאלות כי לא רציתי להפריע. אתם יודעים להגיד כמה מהמקרים של ההתעללות קרו בישראל וכמה במדינות המוצא או בדרך לישראל? יש לזה משמעות אם זה קרה בישראל על ידי אדם ישראלי, לא משנה אם זה מעסיק של עובד זר או אם - - - << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> את שואלת רק על עובדים זרים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, בכלל על קורבנות סחר. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> אני חושבת שאני יכולה לענות על זה. זה באמת מגוון גדול ואין לי את המספר המדויק. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בערך. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אגיד באופן גס שרוב רובם של המקרים אלו אירועים שקרו בישראל. הייתה לנו בשנה שעברה קבוצה גדולה שהכרנו בה מכת לב טהור שיושבים בגואטמלה. אלו ישראלים שעברו שם אירועי סחר והכרנו בהם כדי לעזור ולהחזיר אותם לישראל וזה חריג אחד אבל זה חריג של ישראלים או זכאים לאזרחות ישראלית. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> דינה, אפשר להגיד שמי שהסתנן לארץ והוועדה הכיר אותו בו כקורבן סחר אלו אתיופיות שירדו בירדן, מעבר לזה לא היה לנו. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> נכון, הייתה את הקבוצה שהזכירו של נשים מחבל התיגראי. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> זה התחיל בשנת 2023 כשהראשונה הגיעה לוועדה ואחרי אותה אחת היה גל של אתיופיות שהכירו בהן. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> נכון, 20. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> נראה לי שכתוצאה מהמלחמה זה קצת ירד. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> זה נבלם, בשנה האחרונה היו לנו אפס בקשות. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> כנראה שצה"ל יושב על הקו שם כי סביר להניח שאם יש מסתננים שמגיעים מירדן, גם אמל"ח עובר משם. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> זה גם חשש ביטחוני. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> כנראה שהם ישבו שם חזק ולכן יש היום פחות. המקרה האחרון היה שהיא שלחה לנו לפני כמה ימים, זהו. זה אתיופיות ומעבר לזה לא פגשנו שום מדינה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא, חשוב לי להגיד שבעבר כן - - - << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> לא, אתיופיות. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> עדיין יש. לצערנו, אנחנו שומעים שיש גם הברחות נשק, הברחות של מחבלים וכנראה שגם נשים עוברות מהגבול הזה. גם גברים, יש כל מיני, אתיופים, גאורגיים, סרי-לנקיים. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> כן אבל אלה שמגיעות לוועדה זה האתיופיות. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, הן לא קורבנות סחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לרוב. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אבל חשוב להגיד את מה שהזכירו, שבעבר היו הרבה ממה שאנחנו קוראים לו קורבנות סיני שעברו התעללות בסיני, לא בישראל אלא בדרכם לישראל. היום כבר כמעט ואין לנו בקשות כאלה להכרה. זה אוכלוסייה שברובה כבר - - - מסתננים, מבקשי מקלט, מאוד הצטמצמה. מי שהיה יכול, יצא. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> דינה, היו שתי הכרות השנה. << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> היו. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> אבל רובם קיבלו. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אבל זה מאוד ירד, אלו מקרים מאוד חריגים, בעיקר של נשים שהצליחו להישאר פה, לא פנו אף פעם לרשויות ולא סיפרו מה הן עברו. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> כבר טיפלו בהם. אם אני לא טועה, משנת 2009 או 2008 כבר התחלנו לטפל בקורבנות מסיני ונתנו לכל מי שהוכר בזמנו שנת שיקום. הם היו במקלט ונתנו להם שנת שיקום, זה הגיע ל-150 או אפילו יותר קורבנות. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קרה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בדיוק, מה קרה איתם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קרה אחרי השיקום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי-אפשר להרחיק אותם חזרה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל שהם מאריתריאה. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> הן נמצאות פה. הן עזבו את השיקום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הן הגישו? מקלט? << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> יש כאלה שהם לא ברי הרחקה, כמו אריתראים שהגישו מקלט ויש כאלה שהם אתיופים שהם לא - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא מה? מה קרה עם האתיופיות שהסתננו לפני 20 שנה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הן נמצאות במרכז? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> היו הליכים משפטיים. << דובר >> מיכל יוספוף: << דובר >> הן נמצאות בקהילה פה. << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> יש כאלה שהגישו למסלול הומניטרי, יש כאלה שהגישו למסלול הומניטרי, יש כאלה שהגישו מקלט, יש כאלה שנעלמו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בתל אביב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בדרך כלל הן לא נשארות במקלטים, הן יוצאות החוצה. יכול להיות שעושים אחריהם איזושהי עבודת מעקב. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה זמן זה מסלול הומניטרי של רשות האוכלוסין? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אפשר לספר על תיק אחד שלמדנו ממנו השנה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, כן. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> הוגש כתב אישום על ידי הפרקליטות וממנו למדנו על שתי נשים שגם הועברו למקלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיפה הן הגיעו? מסיני? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> שתיהן מאתיופיה והן נתפסו. אחרי שהן עברו את גבול ירדן עם מבריחים, אחת מהנשים לא הצליחה לשלם למבריח ולמדנו מזה שהסכום הוא 15 אלף דולרים לאישה על ההברחה הזאת. אלו מבריחים שיושבים פה בישראל, גם הם לא ישראלים ברובם אבל הם יושבים פה בישראל והם מנהלים את כל רשת ההברחה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם הם מסתננים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עליתם עליהם? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> איך עלינו על זה? המשטרה עלתה על זה בגלל שהוא כלא שתי הנשים האלה – למראות שאחת כן שילמה –בדירה באזור המרכז עד שהן ישלמו. הוא כלא אותן בדירה כדי לאיים עליהן ולסחוט אותן שהן ישלמו את הכסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם אין להן באותה רגע, מה הן עושות? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא היה להן אבל במקרה – או לא במקרה – המשטרה הצליחה לעלות על זה, היא שיחררה אותן למקלט והגישה כתב אישום בתיק הזה נגד המבריחים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה פסק הדין נגד המבריחים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> עוד אין לנו פסק דין אבל תכירו שהכסף פה הוא גדול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אפשר להגיד מי אלה המבריחים או שזה משהו - - - << דובר >> מירב כהן: << דובר >> מירב כהן, ראש חוליית סחר בבני אדם. אני בכוונה לא מזכירה תיקים אבל כן אגיד שיש עליה מאוד גדולה ואנחנו גם רואים את זה. בכל שני או חמישי עולה עוד איזושהי כתבה או עוד איזשהו לינק, גם מבחינת סחר בבני אדם למטרות זנות. רק ביום רביעי התפרסמה כתבה על בתי בושת באזור תל אביב. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> בת ים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בת ים. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> כן, ימ"ר תל אביב הם אלה שהובילו את זה. הייתה את הכתבה על המסעדות שכבר דיברנו עליהם והיינו שם גם כן. אנחנו נמצאים ואנחנו משתדלים. כמובן שיש עוד דרך אבל אנחנו עושים ופועלים. אני בכוונה לא מזכירה אירועים כי כל מה שהוגש ב-2025 וכל מה שקורה שלא הוגש עליו עדיין, מתנהל ובגלל שזה מתנהל אני נמנעת. גם מה שדינה אמרה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא אבל בכללי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכללי, דברים שהסתיימו. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> בכללי, זה עובד כך שאנחנו עולים על זה בכמה דרכים או על ידי פעילות המודיעין והבילוש שלנו, כל הפעילות הסמויה או על ידי רשות האוכלוסין, שיש לנו איתם שיתוף פעולה מדהים וגם במשרד העבודה, או דרך עמותות מסוימות כמו שורדות הזנות ולא עומדות. מגיעים אלינו גם דרך נתב"ג ודרך מקריות כמו מישהי שבאה להגיש איזושהי תלונה. יש גם קורבנות סחר שהם לא עובדים זרים, גם של ישראליות. אנחנו מכירים גם בישראליות כקורבנות סחר וככה זה מגיע אלינו. כמו שציינתי גם בוועדה, יש לנו את המחלקים החדשים והשאיפה היא להקים אותם בכל מחוז. הגשנו על זה בקשה עכשיו גם בוועדת מנכ"לים. אני מצטערת שאני לא נותנת דוגמאות עסיסיות אבל אנחנו כן פועלים. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> יש לי שאלה. אתם נמצאים גם ברשתות ובאפליקציות כמו טלגרם? << דובר >> מירב כהן: << דובר >> אנחנו פועלים גם בתחום הזה. יש לנו עכשיו את איתי גוהר מפרקליטות המדינה ואנחנו עושים איתו כל מיני פרויקטים, יש לנו את יעדי ראש אח"מ שהיו בשנת 2025 ויכנסו גם בשנת 2026. אנחנו מאוד על זה ומאוד מנסים לחזק, לעבוד ולעשות. המודעות של השוטרים גם עלתה. יש לנו את ההדרכות, יש לנו את ההכשרות ואני אישית מגיעה גם לרשות האוכלוסין, גם למשרד העבודה וגם לכל מיני עמותות ואגודות שמבקשות. אני ניגשת אליהם מקשיבה, שומעת, עונה על שאלות ונותנת תשובות. אנחנו משתדלים. יש לנו עוד לאן להגיע אבל כן רואים את העלייה באכיפה לאורך כל שנת 2025. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה התקציב של המקלטים, אטלס ומעגן ומי ממן את זה? << דובר >> ליז דוד: << דובר >> 8 מיליון שקלים בשנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי ממן את זה? << דובר >> ליז דוד: << דובר >> זה התקציב של קורבנות סחר שעובר למשרד הרווחה כדי להפעיל התקשרות עם העמותה שמפעילה את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משרד האוצר אבל בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין אמנות בין לאומיות שגם מסבסדות או מעבירות? << דובר >> ליז דוד: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> אנחנו רק משלמים להם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בקשר למקלטים, את יודעת להגיד כמה עובדים הגיעו אליכם השנה לעומת שנה שעברה? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן, אגיד כמה קליטות חדשות. ב-2024 היו לנו בסך הכול שתי קליטות של גברים – אני חושבת שזה עובדים זרים, לא בדקתי בדיוק – והשנה 30. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> כולם עובדים זרים? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יודעת להגיד מאיזה מדינות? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן, בטח. הגיעו מהודו, סרי-לנקה, תאילנד ויש לנו גם מקרה אחד לא טיפוסי מרוסיה. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> אוזבקיסטן גם. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אוזבקיסטן זה בנשים. אצל הנשים נקלטו השנה מתאילנד שתי נשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנשים זה כולן זנות? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> לא, ממש לא. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה יותר עבדות? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עובדים זרים זה יותר עבדות? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> עובדים זרים זה עבדות, כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רק עבדות? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> עבדות, עבודות כפייה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> למרות שיש את הסיניות וחשוב לי להגיד שאמנם הסיניות הן לזנות וניצול מיני אבל צריך להבין את הקשר לעובדים זרים כי זאת תופעה שמוכרת בכל העולם. כשיש ריכוז גבוה של עובדים זרים סינים שיש כמו שיש עכשיו בישראל בעיקר לבניין, וזה הולך ועולה, המאפיה הסינית שולחת נשים כדי לשרת את אותם גברים, עובדים זרים סינים. זיהנו תופעה כזאת בישראל, זהינו כמה נשים ולאחרונה עוד מספר נשים סיניות שגם מבשלות, גם מנקות אבל גם נדרשות לתת שירותי מין לגברים האלה כדי להחזיר את החובות שלהן בסין. לכן יש קשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הן הגיעו באשרת תייר? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, הן הגיעו כתיירות ומאוד קשה לעלות עליהן. הן לא בפרופיל הרגיל של נשים בזנות, אלו נשים מבוגרות יותר שלא עסקו בזנות בעבר ולא ידעו למה הן באות. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> גם הנשים הדרום-אפריקאיות הן נשים הרבה יותר מבוגרות שיש להן משפחות ויש להן חובות. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אלו ממש מאפיינים אחרים אבל אתן מבינות את הקשר שבין התופעות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אף אחד לא חשב על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לקחתם בחשבון את פרויקט המטרו שבו 23,500 עובדים אמורים להגיע עד 2028? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אנחנו מעורבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נשתדל שזה לא יהיה מסין. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> סביב זה אנחנו גם ביקשנו הרחבה של התקציב כי כיום המקלטים מלאים וככל שתהיה יותר כניסה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רוצים להעלות את המכסה ל-400 ומשהו אלף עובדים זרים, נדמה לי. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> אנחנו כתבנו את ההתייחסות שלנו לבקשה הזאת להגדלת מספר העובדים הזרים בארץ, יחד עם הצוות של דינה ושיקפנו את ההשלכות של זה, גם על המענים שיצטרכו לתת בסוף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דינה, מה את אומרת? מה יהיה עם התקציב ב-2026? איך תתמודדו? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אני לא שולטת בזה, זה משרד האוצר. אין לנו תקציב מדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני יודעת. אתם לא בשיח עם המשרד? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> ברור שאנחנו בשיח, אנחנו יושבים בוועדת מנכ"לים ובכל הצוותים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך להתעורר. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן אבל לפעמים צריך לשקלל את השלכות המחירים. משרד האוצר בנקודה שבה מצד אחד, יש אינטרס להביא יותר עובדים זרים כדי לעזור למשק ואנחנו לא חולקות על הצורך הזה ומצד שני, צריך להביו את המחירים ולעשות איזון. אנחנו שם. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> אולי כאן אפשר להזכיר שבהרבה מהשיח שיש וגם שגברתי מנהלת בוועדה בהקשרים של הדרך, הרבה מהתופעות שאנחנו מזהים במקרים של קורבנות סחר אלו חלק מהמקרים שגם עלו בדיונים לוועדה. מבלי לפגוע בחקירה או להתייחס, חשוב לי להזכיר מתווכחים לא חוקיים שנמצאים בשוק, מעסיקים חדשים שלא מודעים למה זה אומר להעסיק עובד זר, דמי תיווך שאנחנו רואים בעיקר בעולמות של הבאה פרטית וכל הדברים האלה מתחברים וחוזרים בסיפורים ובמקרים האלו. אנחנו לא סתם שבים ומתריעים על הדברים האלה בהקשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי שצריך להתריע אלה המעסיקים, התאגידים. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> לא אבל הרבה פעמים הם מעורבים. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> זה בניגוד אינטרסים למעסיקים. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> רק אגיד שכל הסיטואציות האלה יוצרות אקלים נוח להתפתחות של תופעות כאלה יותר חמורות מסוג של סחר, יש גם מקרים פחות חמורים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לגמרי, זה אחד הדברים. זה נקרא מניעה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לגמרי, ממש ככה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש יותר סחר בעובדים זרים בהבאה פרטית מאשר בבילטרליים? << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> לנו אין את הפילוח שיש לרשות האוכלוסין וההגירה אבל אני בהחלט יכולה להגיד שאנחנו רואים את ההבחנות מהמקרים, גם באופן ההתנהלות וגם בצורה שבה אנשים פונים ומדווחים ואם הם מודעים. אנחנו כן רואים את זה במקרים שמגיעים אלינו. למשל, דמי תיווך אנחנו רואים בהבאה פרטית. סחר יכול לקרות גם פה וגם פה. צריך להסביר את זה, ההבדל הוא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, את אומרת שבבילטרלי התופעה פחות מוכרת ב-100%, 70% או 80%? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, היא אומרת שזה אותו דבר. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> לא, זה תלוי מה הסוג. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> לא, אני לא אומרת שזה אותו דבר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה? אמרת שאין הבדל. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> לא, מספרית אמרתי שאין לי את הנתונים. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> מבחינת האינדיקציות, ראיתן את הסקר שעשינו בתחום הבניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את הסקר ראינו. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> הוא היה לגמרי בהבאה פרטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם תמיד סותרים את מה שאת אומרת. הם תמיד אומרים "לא נכון, הבאה פרטית היא טובה יותר". << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אנחנו אומרים שמהממצאים בשטח זה לא עולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם אומרים, נכון. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> מה שאנחנו כן רואים בבילטראלי זה שזה מונע דמי תיווך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> דמי תיווך כן אבל סחר וקורבנות סחר? << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> דמי תיווך זה חלק מהאקלים שיכול להיווצר שבו נוח יותר לתופעות סחר להתגלות במסגרתו ולכן הנושא הזה הוא מאוד חשוב. עוד דברים חשובים למשל, שמירה של מוביליות בתחום הענפים היא חשובה כדי לאפשר לעובדים לעבור בין מעסיקים ושיכלו להתלונן בלי לחשוש שאף אחד לא ידאג להם או לא יהיה להם לאן ללכת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש, יש להם אפשרות לעבור באותו ענף. באותו ענף הם יכולים לעבור ממעסיק למעסיק. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> יש ענפים שיש בהם היום יותר קושי בתוך הדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל שמעתי שעכשיו יש פיילוט בענף החקלאות ועכשיו הולכים לקראת הבניין, מי שמבקש לעבור מענך ובמקביל הוא גם מבקש מקלט, לא יאפשרו לו. הוא יהיה צריך להישאר ובמקביל יטפלו לו במקלט. << דובר >> דנה רוטשילד: << דובר >> רגע, אני מגיעה ממקום אחר. אני אומרת את זה דווקא מהמקום שבו הדבר הזה יכול למנוע מאנשים להתלונן או להקשות עליהם להתלונן בסיטואציות שבהן המוביליות היא לא פשוטה. יש ענפים שבהם אנחנו כן רואים את זה, בעיקר במקומות החדשים יותר. יש קשיים שעולים בוועדה בהקשרים שונים ורק היה לי חשוב לחבר ולהגיד שאנחנו רואים את הדברים האלה. הם לא באים סתם, הם באים על רקע המקרים האלה שאנחנו גם מדברים עליהם ושומעים עליהם באופן פרסונלי. אי-אפשר לדבר על הכול בפורום של הוועדה ובפורום הפומבי מכיוון שיש עוד דברים שמתנהלים בתוך הדבר הזה וזה גם חקירות אבל כן חשוב לקשר בין הדברים ולהבין שהם חלק מהתופעות. שאלת מה אפשר לעשות בהקשרי מניעה ואנחנו מאוד רואים את החשיבות בהקשרים האלה, מבחינת הדרך וההחלטות שמתקבלות על כל מה שאפשר לעשות כדי לצמצם את התופעות האלה ולאפשר לאקלים להיות אקלים שבו קשה יותר לתופעות כאלה להתפתח. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> אני רק אוסיף שגם בסיום הוועדה שהייתה לנו בפעם האחרונה על המסעדות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה נושא? המסעדות? << דובר >> מירב כהן: << דובר >> איך קראו לבחור? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, הוא הביא מישהו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אילן זגדון. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> כן, בסוף הוועדה ישבנו, דיברנו וסיכמנו שהוא יקבע איזשהו תאריך ונעשה איזשהו זום שבו נסביר להם ביחד עם משרד המשפטים, עם דינה ועם רשות האוכלוסין - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אחלה יוזמה, אולי תעשו את זה גם עם מסחר ושירותים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו כל הזמן מציעים. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> אנחנו מחכים שהוא יפנה אלינו עם תאריכים קודם כול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לחזור על זה? << דובר >> מירב כהן: << דובר >> אמרתי שבסיום הוועדה שהייתה לנו על המסעדות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם אילן זיגדון? << דובר >> מירב כהן: << דובר >> עם אילן זיגדון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היה איזה מישהו שהתפרץ. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> אילן זיגדון ישב אחר כך עם דינה ואיתי ושאל כל מיני שאלות כדי להבין מה מותר ומה אסור. הוא הראה לנו איך הוא מוציא - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם ענף חדש, הם עדיין לא מכירים. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> נוצר איזשהו שיח, הוא לקח את הטלפון של דינה ואמר שהוא יתאם איזושהי ישיבה כזאת בזום ויעביר לנו שאלות מסוימות כי הוא רצה שנסביר להם, כי אנחנו פה תמיד בשביל להסביר ולהכווין. ברגע שזה יקרה, יצא גם משהו טוב מהוועדה כי נוצר השיח עם אותם גורמים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו נשמח לשיתופי פעולה גם עם מסחר ושיווקים. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> כל מי שרוצה יכול לפנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דמי תיווך זה בחו"ל, לפני שמגיעים לארץ, נכון? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו ננסה לכוון את משרד הכלכלה אליכם. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> אני עושה את זה גם בוועדות זנות ופתאום פונים אלי דרך אותה ועדה ואני אומרת שאני תמיד זמינה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לוקחים גם פה וגם כשהוא עולה למטוס? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, כשהוא יורד מהמטוס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פעמיים? מסכן, העובד הזר. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> חברים, הסיור במרכז הוא פה. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> תמר ניב ממשרד העבודה. אני רק רוצה להגיד שבעניין הזה חשוב תמיד לצרף את משרד העבודה כי חשוב להכיר את חוקי העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם תמיד מגיעים אלינו לדיונים. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> כן, זה לא רק עניין המעמד של רשות האוכלוסין. היה לנו גם מקרה שהצטרפנו למשטרה כי זאת חקירה שהיא קצת שונה וזה מידע שהוא קצת שונה כשמדובר בכל מה שקשור לעולם העבודה. גם לארגונים שנמצאים פה - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> את מדברת מבחינת הפקחים שלכם שמזהים? << דובר >> תמר ניב: << דובר >> כן, גם מבחינת הפקחים אבל גם מבחינת הידע המקצועי. כשמעסיק מעסיק עובד, הוא צריך לעמוד בתנאי ההיתר וזה רשות האוכלוסין שיש להם את המומחיות שלהם ואת הדברים שמיוחדים להם, יש את העניין של הסחר, לדעת מה יכול לגרום או לעודד תופעות פסולות אבל גם יש את הזכויות בעבודה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> שכר ודיני עבודה. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> שכר, שעות נוספות וזכויות סוציאליות. חשוב להציג את זה. חלק אני מכירה וחלק לא אבל אפשר לפנות אלינו ולקבל איזשהם הדרכות, גם לעובדים במקלטים וגם לאלה שרוצים להשתלב בעולם העבודה, כדאי לאפשר להם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, חשוב שיהיה שיתוף פעולה גם פה. יש לי שאלה אחרונה על המקלטים. היה מקרה שבו לא היה לכם מקום במקלט? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> בעבר. מה שקרה ב-2012 או 2013 זה שהייתה הצפה של נשים קורבנות סיני ולא היה מקום במקלט. פתחנו והקמנו מקלט נוסף עם עוד 18 מקומות. אחרי שנה וחצי נאלצנו לסגור אותו בהיעדר פניות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל בשנים האחרונות לא? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> בשנים האחרונות לא אבל אנחנו בדרך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> החשש שלי הוא שאנחנו מעלים את מספר העובדים הזרים וגם המספר שיגיע אליכם יגדל. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אנחנו כבר עכשיו עומדים על תפוסה של 28 מתוך 30 במקלט של הגברים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתם על הגבול. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> אנחנו ממש על הגבול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה בדיוק מה שהיה לנו עם מקומות כליאה בגבעון, להבדיל. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אם מחר תהיה קבוצה של 15 עובדים זרים - - - << דובר >> ליז דוד: << דובר >> קודם כול, אמרנו שסביב ההחלטה להרחיב את המכסות של עובדים זרים, ממש ביקשנו להעביר לנו תקציבים בשביל להגדיל את מקלט אטלס. בניגוד לנשים בזנות, שיש לנו עוד מענים חלופיים בשבילן ואנחנו באמת יכולים להעביר את הנשים גם למסגרות אחרות במידת הצורך, אצל גברים זה קצת יותר מוגבל ויש חשיבות לזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אם אתם צריכים סיוע של הוועדה, נשמח שתפנו אלינו במייל מסודר. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> ככל שאנחנו לא נצליח להרחיב את התקציב ואת המענים, זה יבוא על חשבון המטופלים הקיימים במקלט. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בדיוק, גם מקום פיזי, מיטות ובמיוחד לילדים ולמשפחות. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> כן, להכניס עוד אנשים. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> עם משפחות וילדים אנחנו מסתדרים, אנחנו מדברים בעיקר על הגברים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רק על הגברים? << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> כרגע יש הצפה של גברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם במשפחות, אם תהיה עליה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתם מודעים לזה שמספר העובדים הזרים ילך ויעלה? << דובר >> ליז דוד: << דובר >> אני רוצה לפרק את המושג משפחות, זה לא משפחות. אין שם גברים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אימהות וילדים, ברור. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> אימהות וילדים וזה פחות רלוונטי להרחבת המכסות של העובדים הזרים אבל המקלט של הגברים הוא מלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא מגיעים לארץ כמשפחה, הם באים כאדם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נכון אבל הם הופכים להיות לא חוקיים ואז מביאים גם ילדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יותר זמן. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> אוסיף משהו שחשוב שייאמר. דיברו פה קודם על ההסכמים הבילטראליים וההסכמים הפרטיים. הבאה פרטית של עובדים כרוכה בגביית דמי תיווך שלפעמים מגיעה ל-25 אלף דולרים. לוקח לבן אדם שנתיים של עבודה עד שהוא מחזיר וברור לכם שהוא פתוח לניצול ולכל מה שקשור בניגוד להסכם בילטרליים שבו אין לו חובות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נכון, למרות ששמענו בוועדה שגם בהסכמים בליטרליים זה קורה. פחות אבל קורה. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> אנחנו פחות מכירים את זה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> זאת טענה שהיא לא מבוססת על נתונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דמי תיווך קורים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> זאת טענה שניתנת מהר מדי. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> בגלל שהמדינה עושה את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? איך אומרים את זה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, העדויות שהגיעו - - - << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> למי שאומר את זה יש אינטרס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הוכחות שהתופעה היא פחות ב-G to G? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, יש מחקרים של מעל עשור שמצביעים על זה שההסכמים הבילטראליים מונעים דמי תיווך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם סחר וגם דמי תיווך. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> דמי תיווך. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> דמי תיווך, זה לא מונע הפרות אחרות. מעסיק ספציפי של עובד שהגיע בהסכם בילטראלי יכול לכלוא אותו, זה לא מונע את זה. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> זה כלי של המדינה. בהסכמים פרטיים מול בילטראליים זה ברור וחד לעין שההסכם הבילטראלי הוא חשוב, הוא משפיע והוא מפחית את הניצול כי מן הסתם, בן אדם פרטי שמשלם - - - << דובר >> אורלי שמואל דהן: << דובר >> גם האמריקאים בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית וגם כשהיינו בוושינגטון כחלק ממשלחת, התייחסו לזה בצורה מאוד משמעותית. הם רואים את ההסכמים הבילטראליים ככלי למניעה שהוא משמעותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בג"ץ קורה לזה דרך המלך. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> זה לא רק בג"ץ, זה גם החלטות הממשלה. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> החלטת ממשלה 1752 מגדירה שדרך המלך היא הבאה בהסכמים בילטראליים ובנסיבות שבהם זה לא מתאפשר הולכים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה המעסיקים, הם רוצים את העובדים באופן מידי, אין להם זמן לחכות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמובן שזה בענפים שיש הסכמים, בענפים שיש יותר ממדינה אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם רוצים עובדים מיומנים, מוכשרים. << דובר >> רעות לוגסי: << דובר >> צריך לחזק את ההסכמים, לגמרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהשוואה הם רואים, הם בודקים את העובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך יותר פיקוח. << דובר >> ערן קהת: << דובר >> זה אפילו מחריף כשבמנגנון אין מנגנון ניוד. בהסכמים פרטיים אין מנגנון ניוד של עובדים שעוברים ממקום למקום או כשמעסיק פושט רגל הסיכוי שלהם למצוא משהו חד שהוא אפסי. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> בענפים החדשים. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> בענפים שאין להם לשכות. גברתי, אם את זוכרת, זה עלה בדיון שבו חלק מהארגונים הציגו את הקושי בנושא של הלשכות, נראה לי שהם מתכוונים לענפים האלה. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני חושבת שזה שכל כך קשה לסיים את הדיון - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לשכה פרטית? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> כן, יש כל כך הרבה דברים להגיד. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> כן, בדיוק. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> יש ענפים שאין בהם לשכות והמעסיקים חדשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש תאגידים ויש לשכות פרטיות. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> במסחר ושירותים בתעשייה, אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רק עסקים פרטיים, אין לשכה. << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> יש לך מאות ואלפי מעסיקים וכל אחד עם עובד אחד או שניים ואין שום מנגנון. אין שום תאגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך לטפל בזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה עושים עם ענפים שאין להם תאגידים? << דובר >> דינה דומיניץ: << דובר >> אין לעובד דרך לעבור בין מעסיק למעסיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריכה להיות יציבות. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני רוצה לסכם את הדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תיקחו בחשבון גם שאין שר ויש מנכ"ל שמתחלף בכל שני וחמישי. << דובר >> ליז דוד: << דובר >> בדיוק, מתייחס פה להרבה דברים של מדיניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו גם בשנת בחירות. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אני חושבת שזה שכל כך קשה לסיים את הדיון מראה עד כמה הוא חשוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מקצועי ומעניין. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> עד כמה מדובר בנושאים רבים שלחלקם אין פתרונות ולחלקם יש. אני רוצה קודם כול מאוד להודות לאופיר ולכל הצוות של אופיר שלא נכנס מפאת היעדר מקום, על האירוח ועל המצגת המעניינת, ליסמין על - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על הסקירה המקצועית. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> כן, על ההעשרה. זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רואים שאת חיה את הנושא בדם ליבך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> לגמרי, שיתוף הפעולה בין המקלט לבין מרכז היום הוא יומיומי והדוק מאוד. << דובר >> יסמין קונפינו: << דובר >> מאוד. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אנשים עוברים מהמקלט ישר לקהילה ויש מי שיקלוט ומי שילווה אותם בקהילה. זה שיתוף פעולה שהוא יחסית חדש, הוא מצוין ובאמת מניב סיוע שוטף ורציף לאוכלוסייה. אני חושבת שהיה מאוד מעניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> תודה רבה לכם על כך שבאתם. << דובר >> רועי בן נעים: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תודה לכם. << דובר >> שרון מלמד: << דובר >> אם אתם רוצים סיור, אופיר יעשה לכם סיור. אין הרבה אבל המקום הוא חדש, יפה ומאוד מכבד את האוכלוסייה. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני גם מודה לכם על הסיור המקצועי. כל אחד ואחת מכם ומכן מקצועי ביותר וחי את התחום. אין ספק שזו אוכלוסייה חסרת ישע. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> שקופה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך נקרא לזה? חצר אחורית. זה באמת כואב ויש הרבה. הם בסך הכול בני אדם ובאמת צריך לעזור להם. לצערי הרב, כל ועדה וועדה בכנסת מטפלת בזה, עושה דיונים ואני לא רואה שזה מתקדם. אם זה לא יטופל בדרגים הגבוהים שיגידו "רוצים אנחנו לטפל" - - - אני חושבת שזה גם החשש ממדיניות ההגירה, ההשתקעות וההתבוללות. אני חושבת שזה יותר בפן הזה ועכשיו זה גם שנת בחירות, יש הרבה נושאים בוערים והנושא הזה נדחק הצידה לשוליים ולא לוקחים אותו. זה לא מעניין אף אחד. באתי וסיפרתי. הלכתי למפלגות הדתיות ואמרתי שיש 3,200 נערים שאינם ברי הרחקה, חבל. אפשר לשלב אותם, לגייס אותם ולתת להם זכויות בשביל להתנתק מהרווחה. קראתי בפסקי דין שהרבה מהם אומרים "אם אני אלך ללימודים, יש לי עתיד? יש לי אופק? מה אני עשה עם זה? יותר טוב שאני אלך למסעדה ואני אעשה כסף" ומפה זה לפשע. באמת צריך למגר את התופעה. כמו שאמרנו פה, העלנו את התופעה והכול טוב ויפה אבל מה המניעה? יש דברים, מונעים, אוכפים. זה לא מספיק. אם לא יהיה איזשהו פרויקטור שייקח את זה לעומק ויטפל בזה, התופעה תלך ותעלה. למדנו גם את הבעיות שלהם – אין תקנים. יש תקנים לא מאוישים, אין משאבים, אין תקציב. האוצר כל הזמן אומר שחסר מקור תקציבי ולא באים לעבוד וחסרים לנו אנשים. אני אומר לכם את האמת, אני חברת כנסת שאומרת את האמת. אני לא אומרת שעד הבחירות זה יטופל ויהיה לזה תנופה וטיפול מאסיבי. לא נראה לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להפך, אם ירצו לטפל בהבאה פה בדרום תל אביב - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש להם זכות הצבעה? אם היה להם זכות הצבעה אולי היו מתעוררים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בתקופת בחירות זה רק יתדרדר. עדיף לא לדבר על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא נעים לי להגיד את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באמת, שמעתם מה שרון אמרה פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הצד השני לא רוצים. דרום תל אביב לא רוצים שאנחנו נטפל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על זה אני מדבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יודעת, כל התושבים של דרום תל אביב, שפי וכל אלה. ראש הממשלה תמיד בא לפני בחירות, יש הצגה, יש תמונה, יש כותרת, יש צילום ולמחרת יש בחירות והנושא נשכח. אם לא ייקחו איזשהו שר ממונה על הסוגייה לטפל בזה בטיפול שורש, לדעתי זה הסיכויים. אולי אחרי הבחירות, אני לא יודעת מה יהיה. אולי מישהו באמת ירים את הכפפה ויטפל. תודה רבה וניזום גם במקלטים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>