פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 534 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום חמישי, י"ח בשבט התשפ"ו (05 בפברואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - מלחמת התקומה), התשפ"ו- 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: קוראל רוס – עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר אריה קרינץ – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר אלינה מילקין קזקביץ – מנהלת אגף גמלאות מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי חנן פוטרמן – עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי מיכל וקסמן חילי – עו"ד, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים ישי פולק – עו"ד, מנכ"ל, התאחדות האיכרים בישראל הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי ייעוץ משפטי: נעה בן שבת סגנית מנהלת הוועדה: אביגיל מעין בן עמי רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - מלחמת התקומה), התשפ"ו- 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם, תודה שאתם פה. היום יום חמישי י"ח בשבט התשפ"ו, 5 בפברואר 2026. השעה 09:03. הנושא, הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - מלחמת התקומה), התשפ"ו- 2026. היועצת המשפטית תקרא את הנוסח, נבקש הסבר קצר מהמשרד לביטוח הלאומי. אם יהיו למישהו שאלות זה הזמן, ונצביע. בבקשה נועה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מדברים על תקנות שהגיעו אלינו. הן המשך של תקנות שנקבעו. הן עודכנו לראשונה במאי 2024 וחייבו או אפשרו שיפוי של המעסיקים על סכום מסוים, על אחוז מסוים בהכנסתו של העובד כדי לאפשר להם לשלם את הסכומים שנוגעים לפנסיה או לתשלומים סוציאליים שהמעסיקים מחויבים בהם. כל ההוראה הזו תלויה בהכרזה שהשירות הוא שירות חירום, שזו הכרזה שהוארכה עד 31 במרס. מכיוון שמדובר בהארכה, הנוסח הותאם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ההוראה של שעת חירום, הצו של שעת חירום. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> שעת חירום לצורך, פרק יב' של חוק הביטוח הלאומי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא הוארכה עד 31 במרס. שר הביטחון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו אותה הוראה כמו שחל על צווי שמונה? << דובר >> ישי פולק: << דובר >> זה הופך את זה לצו שמונה, זו המשמעות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש שם הוראה נפרדת. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> זו הוראה ספציפית לעניין שירות חירום לפי חוק הביטוח הלאומי, פרק יב' – הפרק של המילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אחרי שהצו הראשון מחוקק, מחוקקים את הצו השני שקשור לביטוח לאומי. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> ישי פולק מנשיאות המגזר העסקי. מדובר פה על תקלה שצריך לדון בה שניה. נמשיך ואני אבקש להגיד משהו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתה הארכה אחת שהאריכה את ההוראה עד סוף שנת 2025. אנחנו מאריכים עד סוף התקופה שאותה אישר שר הביטחון, עד 31 במרס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי שהכוונה היא לחוקק את זה כחקיקת קבע. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> השלב הבא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו בדרך לשם. אפילו יצא להערות הציבור, אם אני לא טועה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> סתם בשביל להזכיר להערות הציבור, משרד האוצר פרסם את התזכיר. התזכיר מעוכב. משרד האוצר יכול אולי להרחיב בעניין הזה, לכן אנחנו מקדמים את התקנות האלה בהקדם האפשרי ובגלל זה הגענו לכאן היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה–חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ו–2026 בתוקף סמכותנו לפני סעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה–1995 (להלן–החוק), לאחר ששר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי חוק שירות המילואים התשס"ח–2008, אשר בוצע מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרס 2026), יהיה שירות חירום לעניין פרק י"ב לחוק, ובהתקיים נסיבות מיוחדות, ובתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 400 לחוק, לאחר התייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: תיקון הפתיח 1. בתקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה–חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 (בתיקון זה–התקנות העיקריות), בפתיח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תתקני למלחמת התקומה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אי אפשר לעשות מכיוון שאנחנו מאריכים את התקנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אי אפשר לתקן פנימה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אנחנו מאריכים את התקנות של חרבות ברזל, יישאר חרבות ברזל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למעלה כתוב בהוראת שעה מלחמת התקומה ולמטה - - - << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> בנוסח הראשון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מדברת על הכותרת של התקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי בנוסח הקודם הם הגישו כתקנות חדשות שחוזרות על אותן נוסחים. מכיוון שאנחנו רוצים לבטא שיש לנו רצף. הרצף הזה מבטא את אותן נסיבות מיוחדות. הוא מסביר לנו למה אנחנו נמצאים באותה תקופה שמוצדק לתת את אותה הוראה מיוחדת. אנחנו נשארים עם אותו שם ישן של המלחמה. תיקון הפתיח 1. (בתיקון זה–התקנות העיקריות), בפתיח, במקום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) יבוא י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרס 2026)". תיקון תקנה 1, זו תקנה 2 שלנו. תיקון תקנה 1 2. בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בהגדרה "שירות מילואים", במקום "י"א בטבת התשפ"ו (31 במרס 2025)" יבוא י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרס 2026). תיקון תקנה 4 3. בתקנה 4 לתקנות העיקריות– (1) בתקנת משנה (א), במקום "י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)" יבוא י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרס 2026)"; הארכנו גם את תקופת התוקף וגם את התקופה שבה נחשב השירות לשירות מילואים. את כל התקופות שקבועות בתקנות הארכנו עד 31 במרס 2026. תיקון תקנה 4 3. בתקנה 4 לתקנות העיקריות– (2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: "(ג) תשלומים ראשונים לפי תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה– חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ו– (2026 (להלן–תיקון התשפ"ו), ובכלל זה תשלומים בעד התקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד ליום פרסומו של תיקון התשפ"ו, ישולמו עד 14 ימים מיום פרסומו של תיקון התשפ"ו." נותן לביטוח הלאומי 14 ימים כדי להשלים את התשלומים גם עבור התקופה מ-1 בינואר 2026. תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026). כדי ליצור רצף מתמשך של ההוראות. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> עו"ד חנן פוטרמן, לשכה משפטית, ביטוח לאומי. לגבי התקופה, רשום פה "ישולמו עד 14 מיום פרסומו של תיקון התשפ"ו". אם נספיק נשלם את זה עוד לפני 14 ימים. אנחנו מאמינים שנספיק לפני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כתוב עד. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אני מדגיש את זה, נשאלתי לגבי התקופה. אנחנו נשתדל לקצר אותה כמה שאפשר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התחלת להגיד לנו קודם לגבי החקיקה, חקיקת קבע. מי מכם רוצה להסביר לנו? ונעבור אליך. המשרד בבקשה. << דובר >> קוראל רוס: << דובר >> עו"ד קוראל רוס, משרד האוצר. בשל מורכבות שהתקציב ההמשכי מציב בפנינו, החלטנו להקפיא את התזכיר, אבל נמשיך לקדם אותו במקביל לחוק התקציב. כדי לכסות על הפער אנחנו כן החלטנו לקדם את התקנות ולהמשיך את הרצף. אני חוזרת על זה, נמשיך לקדם את התזכיר כדי שיהיה שיפוי קבע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין למה צריך להקפיא? גם פה בכנסת אנחנו מחוקקים לא מעט חוקים. לא מחוקקים, סליחה, דנים ועושים את כל התהליכים. לא מצביעים עוד, כי צריך למצוא מקור תקציבי. כן דנים כדי שכשיהיה מקור תקציבים, נוכל מיד להעביר. למה צריך להקפיא את התהליך? << דובר >> קוראל רוס: << דובר >> גבירתי צודקת, אחדד את דבריי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תחדדי. אני לא מבינה למה צריך להקפיא. אנחנו רוצים שתמשיכו לעבוד על זה וכשיהיה תקציב מיד נצביע והסתיים האירוע ולא שתגידו לי אנחנו עובדים על זה. << דובר >> קוראל רוס: << דובר >> גבירתי צודקת, אני מחדדת את דבריי. אנחנו נמשיך לעבוד על זה כשיהיה לנו מקור תקציבי, אנחנו עובדים על זה כבר עכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המועד להערות הציבור הסתיים? הגיעו אליכם הערות רבות? << דובר >> קוראל רוס: << דובר >> לא הייתה הערת ציבור בתזכיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז עכשיו העבודה תלויה רק בכם. << דובר >> קוראל רוס: << דובר >> בנו, משרד המשפטים, הבניית חקיקה. אנחנו פועלים. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> בהקשר לדברים הללו חסכת לי שלוש דקות שיחה, אני מרוצה. יש פה עניין של תמונת ראי. היה ולא יהיה תקציב והממשלה נכנסת להליך של פירוק והעברה לבחירות, המשמעות של שלושה חודשים בתקנות הללו מכניסות אותנו לפינה שאנחנו לא צריכים להיות בה. המשמעות היא שהייתי מעדיף שהתקנות האלה היו מאושרות לשנה בכל מקרה. סעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אי אפשר ישי, צריך את הצו. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> מאית שנייה ולו רק בשביל הפרוטוקול. היות ומדובר על תלות בצו של שר הביטחון מכוח הכרזתו למצב חירום לצורך פרק י"ב של הביטוח הלאומי ואחרי זה אנחנו צריכים לחזור בכל פעם לכאן לשולחן הזה. גם אם שר הביטחון יחתום על זה אחרי נפילת הממשלה בהקשר הזה כי זו סמכותו, אנחנו לא נוכל להתכנס על מנת לאשר את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי נזכיר גבירתי שלגבי מצבים של פיזור הכנסת, יש הוראות, את סעיף 38 שאומר שגם דברים שהיו אמורים, פקעו בתוקפם, פקע בחודשים שסמוכים לפני הבחירות, גם הם מוארכים אוטומטית. יש הסדרים בנושא הזה. אנחנו לא יודעים אם הם יהיו רלוונטיים או לא רלוונטיים. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> לפרוטוקול חשוב לשים את זה על השולחן כדי שאנחנו לא ניפול פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי לא תהיה שעת חירום. אני מאמינה שכל יום יבוא משיח והסתיים האירוע. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> אם לא תהיה שעת חירום ותהיי, אני דואג פה לארוחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל בבקשה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> עו"ד מיכל וקסמן חיליק, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים ויושבת-ראש משותפת ביחד עם ישי בוועדת העבודה של נשיאות המגזר העסקי. אני מצטרפת לדברים של ישי, אני רוצה להוסיף. אלה תקנות שבסך הכול נותנות את מה שהן חייבות לתת למעסיקים. אין פה משהו מעבר, זה מחויב המציאות. מדובר פה בסך הכול שאם המדינה היא הראשונה שצריכה להיות אחראית לשלום תושביה ולגבולותיה ואגב כך משלמת את שכר חייליה, זה אומר שהיא צריכה לשלם את הזכויות הסוציאליות ועד השקל האחרון ולא להשאיר את זה למעסיקים. יש פה משהו שבוודאי צריך לקרות, להיות תיקון של קבע, אחרת חוסר ההוגנות כל כך בולטת וכל כך קשה לשאת אותה שזה לא משהו שאפשר יהיה לוותר עליו. המעסיקים נושאים בנטל שהוא גבוה בהרבה מ-20%. 20% זה משהו שאנחנו לוקחים עכשיו, בוודאי עדיף שיהיה כך מאשר שלא יהיה דבר. ההוצאות של המעסיקים בגין הזכויות הסוציאליות עולות כדי 40% ו-50%. אם אנחנו לוקחים בחשבון – קרן השתלמות, פיצויי פיטורים בשיעור של שמונה ושליש. אם אנחנו לוקחים את כל הזכויות הסוציאליות שמצטברות מכוח החוקים וצווי הרחבה ואם אנחנו לוקחים רכב ודלק זה מגיע ל-40% ו-50%. 20% זה רק חלק מהזכויות הסוציאליות. בנוסף המעסיקים מתמודדים עם היעדרויות ארוכות לתקופות שהן בלתי - - - על תשלום שהם משלמים. זה לא רק התשלום שהם משלמים אלא גם היעדרות שהם נושאים בה. פעמים רבות זה לתקופות בלתי ידועות. תקופות שאנחנו לא יודעים מתי הן מתחילות ומתי הן מסתיימות. חוסר הוודאות הזו גרועה למשק. קיוויתי שיישבו פה אנשים מטעם צה"ל כי אלה דברים שעלו פה גם פה וגם בפלטפורמות אחרות, שהצבא יכול וצריך להיות יותר מסודר מהבחינה הזו. אני לא מדברת על מצבים אד-הוק ומצבי חירום זמניים. זה גם עלה בשיחות שהיו בבית הנשיא, הצבא יכול וצריך להתחשב בשוק העבודה. זה לא אומר להפחית את ימי המילואים, בוודאי שלא לצורך, בטח ליידע את המעסיקים בתחילת שנה, מה צפוי להם, לכמה ימים אותו עובד צפוי לצאת. חוסר הוודאות הזו וההיעדרות היא נוספת על ההוצאות שלא משולמות כאן במלואן. שדבריי חלילה לא ייצאו מהקשרם. אנחנו פה רק בזכות החיילים שלנו וחיילי המילואים שלנו והחללים שלנו, השם יקום דמם, ונכי המלחמה שאנחנו שולחים להם מכאן בריאות שלמה. אם כבר ניתנה לי זכות הדיבור, אברך את כל מי שהביא את האירוע הזה היום. אני מקווה שהיום זה יוצבע ויפורסם לנשיאות המגזר העסקי, להתאחדות התעשיינים, משרד האוצר, הביטוח הלאומי, ולך גבירתי שבחרת להעלות את זה כמה שיותר מהר משום שהתקנות האלה חייבות לעבור ולהיות מפורסמות כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הדברים שאמרת בעיניי הם טריוויאליים. הצבא הוא שמגן עלינו, בשביל זה יש פה כלכלה. אנחנו מהמלחמה לצמיחה. אנחנו מדברים על שעת חירום, לא מדברים על שירות שהוא קבוע. אנחנו חיים כשסביבנו וכנראה שנחיה עוד שנים רבות כשיש סביבנו אויבים שרוצים להשמיד אותנו. על שירות המילואים שהוא לא בשעת חירום – התקנות האלה לא יחולו וגם חוק הקבע לא יחול. אנחנו מדברים רק על שעת חירום ושעת חירום קשה להגיד מראש ולתכנן שנה מראש, בגלל זה זו שעת חירום. אני מקווה שיהיו כמה שפחות שעות כאלה. כשהן מגיעות לעולם אנחנו שמים, לא על המתנה את הכלכלה, היא חשובה אבל יותר חשוב הצורך הקיומי לשמור על מדינת ישראל. אני מסכימה, הדברים שלך הם בהחלט - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מה שהיה חשוב לי לסבר את האוזן, ההתמודדות של המעסיקים שהיא מעבר לעלויות, התמודדות עם היעדרות - - - זה לא הפתרון פה בתקנות לשלושת החודשים הקרובים. נראה שכן במשרד האוצר צריכים לשמוע את זה, גם את זה לא היה פשוט להשיג. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הפתרון שהתקנות מציעות, 20% מסכום ההכנסה של העובד. סכום גלובאלי, אחיד, לא בוחן כמה העובד הזה מקבל או כמה העובד הזה מקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה כן לפי עובד. לא נכנסים לתוך התלוש ובודקים כל דבר. גלובאלי, החישוב קל בהרבה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 20% זה לא 50%. אני לא מלינה. אנחנו לוקחים את זה בשתי ידיים, קודם שיהיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, אנחנו יודעים ש-20% זה לא 50%. זו חדשה מרעישה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> יש לא מעט עסקים שמגיעים ל-40% ו-50%. צריך לדעת את זה ושיהיה לפרוטוקול. לא נותנים פה שום דבר מיוחד. נותנים פה את הברור מאליו ועוד קצת פחות ממנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, נותנים פה משהו שלא היה. את יכולה להגיד שלא מספיק לטעמך. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה בדיוק מה שאמרתי. אנחנו בעד, רוצים את זה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, בואי נתקדם. אנחנו אתך, הבנו, אמרת את זה נפלא לפרוטוקול. << דובר >> הגר יהב: << דובר >> הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי. הדבר הזה הוא תיקון עוול היסטורי, זו המשמעות שלו. אין פה הטבה למעסיקים. בחמש שנים האחרונות, גם בתקופת הקורונה וגם במלחמה ידענו משברים, ממשברים יודעים לנצל סיטואציות לתיקון דברים בצורה מהירה יותר והם מאיצים תהליכים. המלחמה האיצה את האופציה לתקן את העוול ההיסטורי הזה שעד 7 אוקטובר 2023 המעסיקים תמיד נשאו בנטל הזה של ההוצאות הסוציאליות באופן בלעדי ולא פתחו את הפה. כעת המלחמה האיצה את התהליך הזה. אני לא יכולה להגיד לכם שהמשימה שלנו לרתום את משרדי הממשלה הייתה קלה. היא לא הייתה קלה. התכנסנו לאותה עמדה משותפת שיש לתקן את העוול הזה. אני מודה לשר האוצר ולכל הצוות שלו, לאוריאל כזום באופן אישי מהביטוח הלאומי וכל צוות הביטוח הלאומי שדחף את זה בצורה בלתי רגילה, ולך יושבת-הראש. אני מקווה שנוכל לברך בשבוע הבא בכנס העבודה שלנו ביחד על זה. זה דבר מאוד מהותי בעולם יחסי העבודה, בשביל זה אנחנו כאן. תודה לכם על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרתי קודם שזה מוארך אוטומטית. אני עכשיו אומרת את זה קצת יותר בזהירות. זה צריך להתקיים מכיוון שיש לנו דרישות מקדימות שצריכות להתקיים, כמו הצו של שר הביטחון. אני לא אומרת שבהכרח הדבר הזה. סעיף 38 מאפשר שבנסיבות מסוימות יש הארכה אוטומטית. ברגע שהכנסת מתפזרת - - - << דובר >> ישי פולק: << דובר >> לזה התכוונתי, שאם השר מצהיר על זה, שלפחות התקנה הזו תוארך באופן אוטומטי או מראש על מנת שלא ניפול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא יכולה להתחייב, אבל בעיקרון אז חלות הוראות אחרות ואני מניחה שהיו שיקולים למה לא לקבוע את זה לתקופה ארוכה. אני לא יודעת למה, כל התקציב לזה הוא גם מתקציב הביטחון, הסכומים שמגיעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת שכן היה אפשר לקבוע את התקנות האלה לחצי שנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם השר היה מכריז את ההכרזה שלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נניח שאין הכרזה – את לא יכולה. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> אם אין הכרזה זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אנחנו יודעים שההכרזה עד מרס, אני לא יכולה להאריך מעבר. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> לא צריך להאריך, אפשר לקבוע את הדבר הזה. ככל שהוא מאריך ארבע פעמים בשנה זה ארבע פעמים בשנה תופס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ישי, אסביר לך. אנחנו יכולנו לכתוב את התקנות מחדש, זה מה שהיה מלכתחילה לכן ההערה שלי הייתה הראשונה, זה תיקון לא של חרבות ברזל אלא מלחמת התקומה. זה היה גוזל יותר זמן. כמו שאתם אמרתם, אנחנו צריכים להעביר את זה היום - - מסכימה. זה לא מושלם, זו התקדמות וזה משהו. אני רוצה להגיד תודה מעבר לנעה ולצוות פה בוועדה. הם לא ישנים ולא אוכלים, כל היום מתעסקים בדברים האלה. גם למשרד וברק ממשרד האוצר שישב עלי וביקש שאיך שזה מגיע, עוד לפני שזה הגיע אלינו, תעלו את זה. אמרתי אנחנו לא יכולים להעלות, אין לנו נוסח של תקנות. לא, תעלו, תפנו. כל המשרדים, ביטוח לאומי וגם משרד האוצר היו על זה כדי לעשות את זה כמה שיותר מהר. בואו נודה על מה שיש ויש הרבה. נשמח שיהיה יותר, גם זה מעולה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מקווה שהמשרד לביטוח הלאומי מנצל את הזמן הזה שנוצר לעוד מספר חודשים כדי לבדוק האם הסכום של 20% הוא הנכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מספק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי הסכום פחות, אולי יותר. אני מקווה שיהיו תיקונים על הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עם הדגש על יותר. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> היו דיונים רבים בעניין הזה בוועדות, גם בתקנות שהתקנו וגם בהארכה. השיעור שנקבע הוא שיעור של 20%, האוצר יוכל לפרט יותר. לגבי 20%, אלה התשלומים של החובה, של ההפרשה לקופות גמל, קרנות פנסיה וכיוצא באלה, פיצויי פיטורים. הוספנו גם את הנושא של דמי ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 20% זה משפה הרבה את החובה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, שניה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> החובה לפי הפרוטוקולים, גם אפשר לראות בפרוטוקולים הקודמים, דובר על 17.6%. אנחנו יודעים שיש מעסיקים שמפרישים יותר במסגרת הסכמים, במסגרת הפרשה לקרנות השתלמות. ללא תשלומי חובה. ברגע שיש הפרשה לקרן השתלמות, המעסיק כן צריך להפריש לקרן השתלמות. לא לכל עובד יש קרן השתלמות. אם יוכלו וירצו יפרטו בעניין הזה. השיעור נקבע על 20% כאשר ידענו שיש מעסיקים שמפרישים מעל ויש מעסיקים שמפרישים מתחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתן לך מיכל, ראיתי שאת מאוד רוצה לדבר. ברשותך האוצר ואתן גם לך. בקצרה, כדי שאני אבין, מה החובה שמעסיק חייב לתת ומה הרשות והפערים בינם? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> שלום, קוראים לי אריה, אגף תקציבים. תשלומי החובה – פנסיה 6.5%. פיצויים 6%. דמי ביטוח לאומי 3.55%. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> סליחה, אחרי פיצויים מה אמרת? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> 6%. ו-7.6%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרת 6.5% פנסיה. 6% פיצויים. מה עוד? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל ויהב, שניה. הכול בסדר, אנחנו נשמע, כולנו ביחד לאותה מטרה. אם אתם יכולים לפרט לי, אשמח. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> ממה שעלה בזמנו בפרוטוקולים הקודמים, בדיונים הקודמים דובר על 12.5% שזה פנסיה ופיצויים. נכנסו גם דמי ביטוח לאומי, למרות שבסעיף של 283, 278, לא זוכר איזה סעיף, שמדבר על ההפרשות, על החובה להמשיך להפריש את התשלומים האלה. לא דובר על דמי ביטוח לאומי, אלה התווספו בהתאם להחלטות הממשלה והתקנות אחר כך. דמי ביטוח לאומי, יש הפרשה עד חלק השכר שלו, עד 60% מהשכר הממוצע ומה שמעל זה 7.6%. אם עושים ממוצעים, זה הסתדר ל-17.6%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי. אמרת 12.5% – פנסיה והפיצויים. הוספת לזה גם את הביטוח הלאומי שמשולם. מה האחוז שמשולם? << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> דמי ביטוח לאומי זה 3.55% על חלק השכר שהוא עד 60% מהשכר הממוצע במשק ו-7.6% על חלק השכר שמעל הרף הזה ועד התקרה של פי עשר מהשכר הממוצע. אם לוקחים בחשבון את השיעורים האלה אנחנו מגיעים ל-17.6%. זה מה שעלה גם בדיונים הקודמים בפעם הקודמת. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> זה לא 6% פיצויים, זה 8.3%. בדיונים שהיו במערכת ביטוח לאומי, 2.3%, זה משלים מה-17.65 ל-20%. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> יכול להיות שזה יגיע גם ל-8.3%, עדיין זה מגיע לקרוב מאוד ל-20%. יש כאלה שמפרישים מעל 20%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תיכף נשמע. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> מה שנקבע. זה שיעור של 20%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרת שיש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות. אולי אין לך את הנתון, אשמח לשמוע. הממוצע, אני שונאת את המילה ממוצע, לפעמים צריך לעשות, אין ברירה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> אין לי ממוצע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה לא יודע להגיד לי כמה. << דובר >> חנן פוטרמן: << דובר >> לא. << דובר >> אלינה מילקין קזקביץ: << דובר >> אלינה, ביטוח לאומי. אני רוצה להוסיף שהנושא הזה עלה בכל דיון שאנחנו הארכנו את התקנות. חשוב לי להגיד שהיישום של זה לא יכול להיות יישום פרטני. בזמנו הגענו לאחוז שהוא אחוז אחיד שכולל בפנים גם את אלה שמפרישים להם קצת פחות ואת אלה שמפרישים להם קצת יותר, כדי שגם היישום יהיה יישום הגיוני ופשוט. היום אנחנו משלמים את זה אוטומטית ביחד עם תגמולי מילואים. ברגע שאנחנו מגיעים לסכומים אחרים, יש לזה גם משמעות מבחינת היישום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. כדי שאבין, זו שאלת הדיוט. מה את מתכוונת שאי אפשר לשלם, הביצוע, המימוש, לא יכול להיות פרטני? << דובר >> אלינה מילקין קזקביץ: << דובר >> אנחנו לא יכולים לבדוק כל אחד בנפרד כמה המעסיק מפריש לו ולפי זה לקבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם כן לפי עובד, הכנסה. מאחר ולא הכול חובה אלא חלק זו רשות, את לא יכולה לבדוק. הנה אני מעסיקה עובד, את לא יכולה לבדוק בתלוש שלו כמה אני מפרישה, מה מתוך החובה וכמה רשות. כן הייתי מצפה שיהיה ממוצע. אתם לא יודעים מה הממוצע. << דובר >> אלינה מילקין קזקביץ: << דובר >> לכן החשיבה הייתה שאנחנו מכסים לפחות את המינימום וקצת יותר כדי לאפשר משהו שאחיד לכולם, נותן את המענה המינימלי ואנחנו לא נכנסים פה לעניין שההוא בדיוק 17.6% וההוא 21.2%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הייתי שמחה שמישהו היה מבצע, אני לא יודעת אם יש לכם את הנתונים כדי לבצע את זה. כן לבדוק ממוצע. אני מניחה שאפשר לבדוק, אלה נתונים שאפשר לבדוק אותם. אם אין מעסיק אחד שמשלם רק את החובה וכולם משלמים מעל באופן גורף, אנחנו עדיין פוגעים במעסיקים. אני לא יודעת. << דובר >> אלינה מילקין קזקביץ: << דובר >> אין לנו יכולת לבדוק את זה, אלה נתונים שקיימים בתוך תלושי שכר ואנחנו לא בודקים תלושי שכר. אנחנו לוקחים את הדיווח של המעסיק של שכר ברוטו ועל זה מחשבים 20%. לדעת בדיוק כמה לכל אחד משלמים, צריך להיכנס לתלוש של כל אחד ולראות מה ההפרשות. אנחנו לא עושים את זה ואין לנו יכולת לדעת את הנתונים. יש לנו אוכלוסייה לא מבוטלת שמקבלת את התגמולים בשיעור מינימלי שכנראה השכר שלהם עוד פחות מזה. אנחנו שנה וחצי משלמים, ואני לא שמעתי תלונות. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> רק האמירה הזו מקוממת יקירה. כשאנחנו מדברים על אחוזים אין משמעות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ישי, אצלי לא עושים את זה. אצלי מחכים לתור. אתן לך לדבר גם אם תרצה 20 דקות. אתה יכול, אל תתפרץ באמצע. מיכל ביקשה כל כך יפה וחיכתה. ולא בגלל שקוראים לה מיכל למרות שאני מאוד אוהבת את השם. מיכל ואחר כך ישי אם תרצה. גילוי נאות יש לי בן שקוראים לו ישי, אני גם אוהבת את השם הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגבי הסכומים. אנחנו מדברים על סכומים שהם לא רק מכוח החוקים, מכוח צווי ההרחבה, זה חוק לכל דבר. יכול להיות שיש קושי שנובע מזה שאלה תקנות הביטוח הלאומי, בגלל שזה מפנה לסעיף הספציפי של הביטוחים. כשעושים את זה תיקון של קבע – לא צריכה להיות שום הגבלה. לגבי פיצויים, מכיוון שאנחנו אומרים שצווי הרחבה זה חלק מהעניין, זה לא חוקים. הפנסיה מוסדרת בהסכמים וצווי הרחבה. אנחנו מדברים על 8.3% בחלק גדול מהמקרים ולא 6%. אנחנו מדברים על כל הזכויות מכל חוקי המגן שגם הן נצברות בתקופה הזו כמו חופשה למשל. זה יכול להגיע לעוד 5%-10% בשנה. יש לי יום חופשה שנצבר לפחות לעובד בחודש, לפעמים גם יומיים. אני מגיעה לאחוזים נכבדים מהשכר של העובד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למרות שזה לא 283, כמו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אחלק את הדברים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מדובר פה על תשלומים, קופת גמל, קופת תגמולים, קופת פנסיה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אתייחס לשני דברים. א', זה סעיף 283, יש לו הגבלה. הסעיף הזה כן מתייחס. נכון שהוא לא מתייחס לחוקי המגן, הוא כן מתייחס לכל התשלומים מכוח הביטוחים ומתוכם זו קרן השתלמות. קרן השתלמות זו אמנם לא חובה, אבל היא מופיעה בחלק גדול מצווי הרחבה ובחלק גדול מההסכמים. זו אמנם לא חובה שקבועה בחוק. גם פיצויים לא קבועים בחוק. פיצויי פיטורים גם קבועים. ההפקדה מדי חודש, 6% ו-8.3% זה קבוע בהסכמים. מספיק שאני מוסיפה את קרן ההשתלמות ו-8.3%, אני בוודאי עוברת את ה-20%. זה רק לעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו לא עוד תוספת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 6% עבור פיצויים נמצאים בתוך הפנסיה, מדובר על עוד 2% או - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא 6% ועוד 8%. זה עוד 2%. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה עוד 2.3%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז לא הגענו. אם אנחנו מדברים על 17.5%, הגענו לפחות מ-20%. 19.5%. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> יש גם קרן השתלמות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שהיא לא חובה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> היא אמנם לא חובה. התקנות, כן אפשר לתת אותן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, תתייחסי לנושא של יכולת הביצוע. אני כמעט בטוחה שהמעסיקים רוצים את הכסף במהירות כאן ועכשיו ולא שזה ייסחב ולא יידעו איך לחשב ובמקרה הטוב כן מגיע, לא מגיע וייסחבו. לפעמים גם לזה יש רווח כלכלי מסוים. הם דיברו פה על בעיה שהיא טכנית, מהותית, שהם רוצים לתת מהר, גורף. אין דיווחים. גם להעמיס עליכם דיווחים זה סיפור, לא תרצי את זה. בואי תסתכלי על שני הכיוונים, אל תנסי להיות רק בצד שלך, למרות שזכותך המלאה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אתייחס גם לזה. אנחנו מדברים על שיפויים מכוח סמכויות שונות. אחד, מדברים על התקנות, יש לנו את סעיף 283, מגביל את זה לביטוחים. שם אפשר וצריך להכניס קרן השתלמות, גם שהיא לא חובה שקבועה בחוק, היא קבועה בצווי הרחבה. אם אנחנו מוסיפים אותה, זה עולה מעל 20%. כשיהיה תיקון של קבע, לא תהיה לי את ההגבלה של 283 ושם אני יכולה להכניס את הרכב והדלק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 283 זה הסעיף - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> שם אני יכולה להכניס את הרכב ואת הדלק, את ההוצאות שמגיעות עד 70% ולא להגביל את זה לאותו סעיף. לגבי התקנות זה עובר 20% אם אני מוסיפה פנימה קרן השתלמות ומתחשבת בכל פיצויי הפיטורים. כשיהיה תיקון של קבע זה הרבה מעבר לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קרן השתלמות לא חובה. לא הבנתי מה את אומרת לי. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> היא חובה מכוח צווי הרחבה והסכמים קיבוציים. אמנם לא לכולם היא חובה. יש חלק מאוד גדול באוכלוסייה שזכאי לזה מכוח הסכמים קיבוציים ומכוח צווי הרחבה. צווי הרחבה של מדינת ישראל בעצמה, היא זו שמרחיבה אותם. זה נכון שלא קבוע בחוק מסוים. הזכרתי שגם הפיצויים, הפנסיה, זה לא מכוח חוק, זה גם מכוח הסכמים וצווי הרחבה. אין חוק שמסדיר פנסיה. החובה קיימת. זה לא שאני יכולה לגרוע. גם אם נתתי משהו מעבר, שהוא לא קבוע בחוק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, יש לנו יעד מתי לסיים את הדיון הזה. זה דיון חשוב. הגר ומיכל, כשיגיע חוק הקבע נדבר על זה, אני מקווה שיתקנו. יש שיח בינכם אם יתקנו בחוק ודברים ייכנסו פנימה. ככל שלא, נקיים את הדיון הזה לאורכו, לרוחבו ולעומקו בדיון הקבע. לא ענית לי לגבי האירוע. תעני לי על השאלה ששאלתי אותך בשני היבטים. ברמת הרוחב. זה נובע מהקטע שלא כולם חייבים. להתחיל מי חייב, מי לא חייב, תתחילי לפרט לי, לא חייב לי. לכן עשו הוראה רוחבית שכן מסייעת למערכת וגם למעסיקים. תתייחסי לזה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אמרתי בתחילת הדברים, המטרה היא שהתקנות היום יעברו. אין ספק, אנחנו צריכים שהם יעברו אתמול. אנחנו מנסים להגיד לפרוטוקול מה הם באמת המעסיקים משלמים, שכולם ידעו את זה, זה מעבר למה שכתוב כאן ולקראת מקצה שיפורים צריך לעשות לחקיקה הקבועה. אני מסכימה עם גבירתי שסוגיית המהירות מאוד חשובה. החזר הכספים למעסיקים בהבדל מדיפרנציאליות צריך להיות מאוד מהיר. אני מזכירה מה היה פה עם דמי הבידוד. דמי הבידוד החזירו 25%, לא 20%. אפשר לעשות את זה גם קבוע ולא דיפרנציאלי ובכך להימנע מהסתבכות פרוצדורלית, גם לתת את הסכום האמיתי כפי שהיה בעבר עם דמי הבידוד. הביטוח הלאומי ביחד עם משרד האוצר אחרי עתירה שהגשנו בעניין הזה, שילמו 25% כסכום קבוע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגיד לך בלי לשאול אותם. בקורונה המשק הוקפא ולכן צריך, לא הוציאו כסף על מלחמה. כולנו משלמים מס הכנסה. יש בקופה של המדינה X כסף, הוא צריך להתחלק ללא מעט דברים. לא שאלתי את האוצר, תיכף נשמע מה האוצר יגיד, למה בבידוד הם נתנו 25%. נשאל אותם מה הבסיס. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מה השיקולים זה אירוע אחר. שאלת אותי מה האמת, זו האמת. מה השיקולים ואיפה מושכים את השמיכה זה אירוע אחר, אני מסכימה. את שואלת אותי, איפה השיקולים? זה בדיוק זה. כשרוצים לעשות את זה יכולים לעשות יותר ובצורה לא דיפרנציאלית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לעשות את זה רוחבי יותר גדול. תודה. ישי, הגיע תורך. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> משפט קטן רק כדי לקעקע אמירה שמאוד הפריעה לי. 20% הם 20%. זה לא משנה אם בן-אדם מרוויח שכר מינימום, זה לא משנה אם בן-אדם מרוויח 1 מיליארד שקלים. 20% זה 20%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 20% מתוך מה שהוא מרוויח. << דובר >> ישי פולק: << דובר >> זה לא שמישהו משלם פחות או מישהו משלם יותר. מישהו משלם את החובות על פי הכללים, זה אומר שהוא מגיע ל-20% המינימום. 20% אלה נקבעו בדיוק מה-17.6% פלוס 2.3%. זה 19 ונקודה משהו והפך להיות 20%. זו המשמעות וזה כולל את ה-8.3% ולא את ה-6%. כשזה נאמר, אסור להיתפס לפרדיגמה של מי שמרוויח פחות, יש מעסיקים שמשלמים פחות. המשמעות של האמירה הזו שהמעסיקים האלה משלמים שלא כחוק, ולכך אני לא יכול להסכים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה ישי. משרד האוצר, כן תתייחסי למה בדמי הבידוד נתנו 25%, איך הגענו לחישוב של 25% ופה ל-20%? << דובר >> אריה קרינץ: << דובר >> אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם יודעים, ביטוח לאומי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם אני לא יודעת בדיוק את התשלומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרה מיכל. אני מניחה שהיא אמרה על סמך משהו שהיא יודעת. אפשר לבדוק. אם זה רוחבי, הגעתם למסקנה ש-25%. אם זה תקציב זה משהו אחד. ההסבר שנתתם פה הוא לא תקציב, הוא הסבר של תשלומי חובה. תבדקו את זה. אולי מיכל, ישי והגר, ואולי בחוק הקבוע יקבעו שזה 25% ולא 20%. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הערה אחרונה, להשלים את התמונה. החיוב לא חל על מעסיק ציבורי. השיפוי הזה לא חל על מעסיק ציבורי שזה המדינה, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות וקופת חולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מצביעים. יש למישהו מהנוכחים עוד שאלות? מי בעד? פה אחד. הצבעה אושר אישרנו שהשרים יחתמו במהרה. שיהיה רק בריאות ואושר ושלא נצטרך את התקנות האלה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:40. << סיום >>