פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 869 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, י"ז בשבט התשפ"ו (04 בפברואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלי טל מירון חברי הכנסת: יוסף טייב אלון שוסטר מוזמנים: עדינה לוין – מתמחה למשפט אזרחי, משרד המשפטים הודיה גחלי שוורץ – משפטנית אשכול קנין רוחני, ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים עומר כהן – רפרנט מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר מיכל איבגי – מ"מ עוזרת ראשית לשכה משפטית, משרד התקשורת תמר מירסקי – מנהלת תחום בכיר חקיקה ורגולציה עסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה מריה יריב – מנהלת התרבות, משרד התרבות והספורט איתי פלומבו ויסמן – מנהל אגף בכיר רגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה יובל בכור – היועצת המשפטית לגלי צה''ל, משרד הביטחון איל רק – ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך שחף ינון – צוות תקשורת ובריאות, רשות התחרות מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי טוני גרינמן – יועץ, מרכז השלטון המקומי אתי עטיה – עוזרת יועצת המשפטית, ארכיון המדינה ליאור גור – צוות כנסת, פורום העצמאים מבית ההסתדרות אילה מזרחי – ראש אגף רגולציה ופרויקטים, כאן – תאגיד השידור הישראלי מרסיה צוגמן – יועצת משפטית, כאן – תאגיד השידור הישראלי איל שגיא – יועץ, כאן – תאגיד השידור הישראלי נורית פיקובסקי – מחלקה משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אסף נחום – מנכ"ל אקו"ם אורלי פרוינד מיה – יועמ"שית וסמנכ"לית משפטית, אקו"ם נחום גבריאלי – משרד עו"ד זליגקסון גבריאלי, אקו"ם אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים ניר בוסקילה – מנכ"ל הפי"ל – הפדרציה למוסיקה ישראלית לירון לינדאור – עו"ד, הפי"ל – הפדרציה למוסיקה ישראלית צביקה גוטליב – אחראי יצירה מקורית, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה תמיר אפורי – שותף, ארגון חברות הסרטים MPA אורי יניב – יו"ר שח"ם – ארגון השחקנים בישראל אבי בן הלל אבנון – מנכ"ל שח"ם – איגוד שחקני המסך עמיחי גרין – מנהל המחלקה לאיגוד מקצועי, שח"ם – איגוד שחקני המסך מרדכי אמיתי – מנכ"ל, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות איל פרייס – יועץ משפטי, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות אדיר וישניה – מנכ"ל עילם – עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים ערן שמואל פרזנטי – עו"ד עילם – עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים תומר צדקיהו – חבר ועד מנהל עילם, עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים דוד קריבושי – יו"ר וועד המנהל עילם, עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים נגה רובינשטיין – עורך דין שותפה, עילם אבי יפרח – חבר עילם, עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים אורי פרץ – סמנכ"ל פיתוח עסקי, אשכולות עידו נתן – מנכ"ל אשכולות אורי רשטיק – חבר, אשכולות ברק בר שלום – יועץ משפטי, אשכולות חנן יובל – חבר דירקטוריון, אשכולות גיא לואל – חבר דירקטוריון, אשכולות ארנון נאור – יו״ר משותף, איגוד המוזיקאים נדיה רז – יו״ר שותפה, איגוד המוזיקאים עמוס נוימן – מנכל תל"י – חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה יורי קגנוביץ – מנכ"ל ערוץ 9 דב אברמוביץ – יועץ משפטי, ערוץ 9 אלי מנטבר – חבר הנהלה בלהב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל שאול שרצר – עו"ד, התאחדות ענף הקולנוע אופיר מכבוש – סגן יו"ר ארגון מעצבי השיער בישראל אורנה ובר – יו"ר ארגון הקוסמטיקאיות בישראל עומר אמסלם – פורום הלומי הקרב מיכה כץ – פורום הלומי הקרב ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם, הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, של חבר הכנת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו. לאחר 21 דיונים בחוק לדעתי קרוב ל-90 שעות הגענו לישורת האחרונה והיום אנחנו מצביעים. יש לי שני תיקונים שאני רוצה לעשות בנוסח שהוצג. דיברתי עם שר החינוך על זה שהוא צריך לשבת איתכם, עם אק"ום, ולהסתדר אתכם בצורה כזו או אחרת. הוא הבטיח לי שהוא יעשה את זה ואני אעקוב אחרי העניין הזה שינוהל משא-ומתן איתכם על מנת לפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד במסגרת הסכם. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> תודה, היושב-ראש, אני מנכ"ל אקו"ם, שאלה, זה יקרה לפני המליאה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נצביע היום. אני אטפל בזה בעצמי, אני עדיין לא יודע, אבל אני מתכוון לטפל בזה. אני אעשה אתכם ישיבה, הוא בעצמו יבוא. אמרתי לו שזה לא משהו גדול, יחסית תקציב משרד החינוך הוא של כמה מיליונים ואפשר לסיים את זה אתכם. הוא אמר לי, שהוא מוכן לשבת. אני מקווה שזה ייסגר בסופו של דבר. לגבי החוק, נעשה תיקון מסוים, דיברתי איתו שזה יהיה בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות שר האוצר, זה התיקון הראשון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה השיפוי שייקבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, שיפוי. כי אחרת הוא אומר מה שר המשפטים יכול לחייב אותי בתקציב? לדוגמה: הוא יכול להגיד 100 מיליון שקל, אז אני אהיה חייב? הוא צריך להיות גם בעניין בתורה כזו או אחרת. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אבל העניין של שר המשפטים היום הוא רק על סעיף ב', והוא על פטורים מחוץ לבתי הספר. מה שאתה מתאר עכשיו זה להשיג איזשהו פיצוי גם על פעילות בתוך בתי הספר, אז אולי צריך להכניס את זה לתוך סעיף 2. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו לכם הצעה, אתם לא רוצים לקבל אותה, מה אני יכול לעשות. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> מי הציע הצעה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד החינוך. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> לא, הם לא הציעו הצעה על משרד החינוך הם הציעו הצעה למש"ם. זה לא קשור למשרד החינוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, משרד החינוך זה משא-ומתן נפרד ואחר, זה לא קשור לרשויות המקומיות. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אין בעיה, אז אפשר להכניס את זה מה שאתה מתאר עכשיו בסעיף א', שברגע שפתרת את החינוך הבלתי פורמלי בבתי הספר בפ"א, נשב עם משרד החינוך כדי לקבל פיצוי על הדבר הזה, לא רק ב-ב'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי החלק הראשון, לא יהיה שינוי. לגבי חלק שני, נעשה שינוי ואני מבטיח שנשב עם שר החינוך. אני אלווה את המשא-ומתן הזה באופן אישי. לגבי הנושא של הגבייה המשותפת, אני חוזר בי מהעניין הזה. משרד המשפטים, היה לנו סעיף שהשר בהתייעצות עם הממונה על התחרות ועדת הכלכלה יבדוק וייתן הוראות לאחר קבלת ההודעה. משרד המשפטים ביקשו לבטל את זה, חשבתי על זה ומישהו צריך לבחון את ההסדר. אי-אפשר להשאיר את זה באוויר, וזה לא מספיק שרשות התחרות תבדוק את ההסדר הזה, כי הם בודקים את זה באופן מסוים על עניין מסוים. עדיין צריך לבדוק, אם יבוא מישהו וייטען שההסדר הזה בעייתי מבחינתו למרות שהוא ניתן, אז הוא יכול לבחון את זה. נשאיר את זה פתוח, כדי שהוא יוכל לבחון כל מיני דברים. אנחנו לא יודעים מה יהיה ההסדר, לא יודעים מה תהיה ההודעה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה השינוי, אתם יכולים להסביר? אתם מוסיפים גורם אחר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ננסה לגבש תוך כדי הדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשה הפסקה. יש לנו הסתייגויות של יש עתיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נעביר אותם למליאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להעביר למליאה. אין בעיה. בבקשה, אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב, דוד, היושב-ראש, ולכם, באתי אחרי לילה לא פשוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באיזו שעה סיימתם? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 02:00. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ממש אחרי שהלכתי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נלחמנו כמו אריות ונפלנו שדודים. באתי לכאן להגיד לך, דוד, תודה. שלי, ולכם. אבל אני חושב שהדיונים האלה לא מצילים את כבודה של הכנסת. לכנסת יש כבוד גדול כי מרבית הדיונים שמתקיימים בכנסת הם לשם שמיים, מקצועיים וכו'. יש לעיתים שפוליטיקה קשה, נוקשה, לא טובה, שעושה לא טוב לישראל חודרת. אתם מדברים עם אנשי האופוזיציה והקואליציה שהיו יחד כנגד מהלכים לא הגונים שקשורים ישירות לוועדה הזו. אתה מגלה עמוד שדרה מדהים שבהיבט הפוזיטיבי בא לידי ביטוי כאן, עם האיזון המדהים הזה בין כלכלה לבין חברה ולבין אנושיות. אני רוצה להודות לך ולהגיד לך תודה. ולכל החברים שהיו שותפים, בהצלחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. אתה נשאר איתנו? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עקרונית אני נשאר איתכם אבל אני עובר לוועדה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני צריך אותך להסתייגויות שלה. אנחנו נדחה אותן ונעביר אותן למליאה. אני לא רוצה שהיא תצביע נגד עצמה, אז אתה תצביע איתי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא אוכל להיות, אני חייב לצאת כי יש לי ועדה בשעה 09:00. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אני מסיים בשנייה. איפה ההסתייגויות של יש עתיד? נצביע על ההסתייגויות ואחר כך נתחיל. הסתייגויות סיעתיות של סיעת יש עתיד הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, נצביע על כולם יחד. גברתי, את רוצה להגיד משהו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? לא עברה. הצבעה לא נתקבלה << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתחילי להקריא ואנחנו נצביע. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> על מה הייתה ההסתייגות, רק שנדע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו. זה רק הצבעות כרגע, זה לא דיונים ואתם לא צד בעניין הזה. שמענו אתכם מספיק במשך קרוב ל-90 שעות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סיימנו את הדיונים בהצעת החוק, הנוסח המתוקן שהופץ ביום רביעי בבוקר בשבוע שעבר מונח בפניכם. אנחנו נקרא רק את התיקונים מול מה שפורסם בדיונים הקודמים ונצביע סעיף סעיף. בסעיף 1 – שמתקן את סעיף 1, סעיף ההגדרות של חוק זכויות מבצעים ומשדרים, אין תיקונים ואפשר להציע עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד סעיף 1? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסעיף 2 – אין תיקונים שמופיעים בנוסח, אבל יש תיקון שקיבלנו מנוסח החוק אצלו, אמרתי את זה כמה פעמים במהלך הדיונים אני אחזור על זה. פסקה 3 עוסקת במשהו שאנחנו מכירים בדיני הקניין הרוחני כהפרה עקיפה. כאן זה נכנס בתוך זכויות המבצעים וקיבלנו הערה מנוסח החוק שזה לא מתכתב עם הרישה של הסעיף. כמו שאמרתי בדיונים הקודמים אנחנו פשוט נוציא את זה לסעיף נפרד וננסח את הסעיף כמו שהוא מנוסח מבחינת המבנה. סעיף 48(א) לחוק זכות יוצרים, אני אקריא את מה שנכתוב. "הפרה עקיפה של זכות המבצעים העושה אחת מהפעולות האלה לשם מסחר בעותק מפר, מפר את זכות המבצעים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר. הפעולות הן: מכירה, השכרה, הפצה, ייבוא או החזקה של עותק מפר. בסעיף זה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 6(א)(2). כלומר, זה תיקונים נוסחיים להבנתנו וזה גם דובר בוועדה. בהמשך לזה נתקן גם את ההפניה בסעיף 41(ד) בתיקון העקיף שאנחנו עושים לחוק זכות יוצרים. הוועדה יכולה להצביע על סעיף 2, עם התיקונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד? עבר. הצבעה אושר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 3 – מבטל את סעיף 3 לחוק העיקרי. אפשר להצביע עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד? עבר. הצבעה אושר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 4 –תיקון סעיף 3א לחוק העיקרי. כאן היו כמה תיקונים, חלקם נוסחיים וחלקם פחות ואני יודעת שיש הסכמות בין הארגונים למשרדי הממשלה. אני אקריא את התיקונים שמונחים בפניכם. הוספנו פסקה אחת, תיקון נוסחי. תיקון סעיף 3א 4. בסעיף 3א לחוק העיקרי – (1) במקום כותרת השוליים יבוא "תמלוג ראוי על ביצוע פומבי"; בהגדרה "בעל עסק זעיר", זה גם תיקון נוסחי אבל חשוב לנו להגיד את זה לפרוטוקול. בתוך ההגדרה נכתוב: "בעל עסק זעיר" – בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום וכו'." זה די ברור מההגדרה של "בעל עסק זעיר" שמפנה לחוק מס ערך מוסף אבל אנחנו נוסיף את זה גם לנוסח. נוסיף את זה גם בתיקון העקיף בחוק זכות יוצרים, שעוסק באותו נושא. בסעיף קטן (א1)(1) – מדובר בביטוי של החלטות הוועדה. (א1) (1) על אף הוראות סעיף 16 – (א) זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור בסעיף 3א של מבצע של ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט, אינה ניתנת להעברה, ואינה ניתנת לוויתור במשך 7 השנים הראשונות מיום שהוטבע הביצוע. (ב) מבצע של ביצוע הכלול ביצירה קולנועית זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור בסעיף 3א או ויתור עליה, מאת הנעבר. כאן בהתאם להחלטות הוועדה מחקנו את הסיפה. בפסקה 2 הוספנו תיקון מבהיר, אני גם אוסיף עוד תיקון מבהיר עליו. כאן אנחנו מדברים על מה המבצע רשאי לוותר. אמרנו שהוא יוכל להעביר את זכותו או להעביר אותה. אם הוא מעביר או מוותר עלייה לטובת אחד מהארגונים שכתובים כאן: עמותות, מוסדות ללא כוונת רווח וכו'. הוספנו כאן: (2) על אף הוראות פסקה (1), מבצע רשאי לוותר על זכותו לקבלת תמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי שנעשה בידי כל אחד מגופים אלה, או להעביר אליו את זכותו לקבלת תמלוג ראוי, אף ללא תמורה כאמור בפסקה (1), למעט אם חלק מהותי מעיסוקו של אותו גוף הוא השמעה או הצגה; אולי נכתוב: "ביצוע פומבי בציבור של ביצועים". זה תיקון אחד, תיקון נוסחי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> את אומרת אף ללא תמורה, כאמור סעיף (1)? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, כאמור באותה פסקה. בפסקה (1). אנחנו מתגברים על פסקה (1) ואנחנו מפנים אליה. בפסקת משנה (2) (ד) קיבלנו הערה ממשרד המשפטים שנכון להתייחס כאן להקדש ציבורי במקום הקדש. הקדש ציבורי הוא הקדש שאחת מהמטרות שלו לפחות היא מטרה ציבורית ולא מדובר בהקדש שהוא כל כולו פרטי, מה שהיה עלול להשתמע אם היינו משתמשים רק במילה הקדש, זה אחד מהתיקונים כאן. בפסקה (3) יש תיקונים גם בעקבות החלטות הוועדה. (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו לעניין כל אחד מאלה: אני חושבת שלא צריך פה בכותרת את (2), אבל נראה בנוסח. (ב) ביצוע שנכלל ביצירה קולנועית שהופקה במשותף על ידי מפיק מישראל לבין ומפיק ממדינה אחרת, או שהופקה על בידי מפיק ממדינה אחרת בלבד; אני יודעת שהיו כאן הערות, אבל אפשר לכתוב "שהופקה במשותף לראשונה" . במקור אני חושבת שעדיף שלא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בעת ההפקה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שהוא בעת הפקתה? לא מעדיפים לראשונה? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לא, מכיוון שאני לא יודעת מה זה לראשונה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, אבל בעת הפקתה יכול היות בכל רגע שהיא הופקה, נכון? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בעת הפקתה הראשונה. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> כן, את רוצה להקריא את מה שדיברנו? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אפשר להבין מה זה בעת הפקתה - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מציעה שנסיים לקרוא ואז תגידו את ההערות. פסקת משנה (ג) – גם כאן בהמשך להערות שנשמעו בוועדה וההחלטות שהוועדה קיבלה הוספנו תיקונים. ג) ביצוע שהבעלים הראשון של הזכויות בו לקבלת תמלוג ראוי עבורו לפי סעיף קטן (א) הוא המעביד כאמור בסעיף 11 או 12 או המזמין כאמור בסעיף 12ב; בפסקת משנה (ה) – אני יודעת שכאן היו סיכומים. אני רק אגיד, באופן כללי מה היו התיקונים. הוועדה החליטה לקבוע את החריג "הקטלוגי", במירכאות כפי שקראנו לו בדיון, לתקופה מוגבלת של חמש שנים. במקום לעשות את זה במעין חריג מותנה שהוא יחול כ לעוד שר המשפטים לא קבע אחרת. וזה גם התיקון במחיקה של פסקה 4 ומחיקת הסיפה בפסקה 4. אני יודעת שכאן יש הסכמות בין הארגונים לבין רשות התחרות, אז אני מציעה שתיכף תסבירו אותם ונראה איך אנחנו מיישמים אותם בנוסח. התיקון האחרון בסעיף 4 הוא בפסקה (3) בעמוד חמש כמעט בסוף. הוספנו איזשהו תיקון כמעט נוסחי. (3) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "למבצעים ולבעלי" יבוא "לבעלי זכות לתמלוג ראוי שאינם חברים בו". הסעיף הזה עוסק בשאלה למי הארגון היציג מחלק את הכספים, התמלוג הראוי, שהוא גובה עבור ביצוע פומבי. ולאחר התיקון אני אקריא את הסעיף כפי שהוא יהיה. (3) בסעיף קטן (ג), ארגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם "לבעלי זכות לתמלוג ראוי שאינם חברים בו". כלומר, אינם חברים בארגון. זאת התאמה ניסוחית להבנתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר להצביע. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> אני מנכ"ל אשכולות, תודה, אדוני היושב-ראש, על פי המתווה שהגענו אליו עם רשות התחרות הזכות לחברת קטלוג תהיה ניתנת להעברה בכפוף לתמורה הולמת, בדיוק כמו שעשינו בזכות לקבלת תמלוג ראוי של היצירה הקולנועית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רואים, קל, הגעתם להסכמה. מה שלא עשיתם לפני זה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בלי הוראת שעה. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> והתקופה המוגבלת של החמש שנים תרד. זה יכנס לסעיף קבוע בסעיף 1, שהוא כפוף כמובן לתקנון לפי סעיף קטן (4). << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אקריא בגדול איפה אני חושבת למקם את זה, כמובן שייתכנו שינויי נוסח. סעיף קטן (א1)(1)(א) נסמן אותו כ-1, נחריג ממנו ביצועים כאמור בפסקה 2 ונוסיף פסקה 2. משהו בסגנון של: "מבצע של ביצוע הכלול בתביעה של ביצוע של יצירה מוסיקלית, הנכללת באוסף של יצירות מוסיקליות שרישיון השימוש בו ניתן במטרה לאפשר ביצוע פומבי של אותן יצירות וביצועים תמורת תשלום לנותן הרישיון כאמור בלבד המבצע בפומבי, זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור בסעיף קטן (א) או ויתור עליה מעת הנעבר". ביקשתם למחוק גם את הבחינה, בעקבות זה שעשינו כאן תיקון מבני, כל הסעיף הזה יוחל על ידי שר משפטים. אפשר לוותר על בחינה נפרדת של רשות התחרות, אם זה מקובל על הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, בסדר גמור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נמחק את זה, הבדיקה של רשות התחרות היא בעמוד האחרון אצלכם, בפסקה 5 של סעיף 16(י). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש שתקבעי ישיבה בעוד שבועיים של הוועדה כדי לדון בהסדר בין אקו"ם או בין הארגונים והעיריות לבין משרד החינוך. ואני אכנס לזה בשבועיים האלה. בואו נמשיך. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אין עוד הערות לסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד הסעיף כפי שהוקרא עם התיקונים שהוקראו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היו פה הערות לגבי ההפקה. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> יש פה כמה הצעות, רק נסביר את הרציונל כי זה כן חשוב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שהרציונל הוסבר בדיונים הקודמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו בהליך של הצבעות. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> רק כדי להבין את מה שאנחנו רוצים להחריג, אנחנו מנסים להחריג דיבוב מתוך הדבר הזה, ולכן ההצעות שעולות הן או "בעת הפקתה הראשונית", או "בעת הפקתה הראשונה", או "הנצהר בעת הפקתה", למרות שזה גם עלול להיות פרשנות אבל ככל שכולנו מסכימים שהמטרה היא להחריג דיבוב מהמילים האלה, אז זה בסדר. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אדוני, עם כל הכבוד להחרגות של הדיבוב, מדברים פה על דברים שאין להם מושג על מה שהם מדברים. בכל פעם שהם משנים את הסעיף של הקולנוע מגיעים פה לניסוחים שפוגעים בקולנוע, שאדוני אמר בכל הפעמים שהנושא הזה נדון שהוא ייתן לו הגנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה זה פוגע בקולנוע? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> דיבוב לא פוגע בקולנוע. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> עם כל הכבוד לאורי שפעם אחת ייתן לי לדבר. כשמדברים על הפקה קולנועית, אני מציע לכל מי שלא מצוי בתחום הקולנוע לא לקבוע לי הסכמות לתחום הקולנוע. אם הם רוצים להחריג את הדיבוב שיואילו ויכתבו דיבוב. אנחנו מתחום הקולנוע ואין לנו שום נגיעה לדיבוב, אז תעשו מה שאתם רוצים. הרי אני לא יודע מה זאת הפקה ראשונה ואני לא יודע מה זאת הפקה אחרונה, ואני לא יודע מה זאת הפקה מקורית, אני יודע מה זאת קופרודוקציה ובזה הסעיף עוסק. ביקשתי להחריג הפקות ישראליות, כבוד היושב-ראש והייעוץ המשפטי הסבירו לי שהקולנוע מכוסה במקום אחר, קיבלתי את ההסבר. בבקשה, לא לנסות לקבוע לי עכשיו הגדרות חדשות לקופרודוקציה. קופרודוקציה זאת הפקה קולנועית שנעשית במשותף על ידי מפיק ישראלי ומפיק זר. לא ראשונית, לא מקורית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, הבנתי. מה התשובה שלכם? << אורח >> עידו נתן: << אורח >> אנחנו באופן בסיסי תמכנו בהגדרה של להגדיר למעט דיבוב, כדי שנוכל לקבל את ההגנה הנצרכת, אבל הייתה לזה התנגדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התנגדות של מי? << אורח >> עידו נתן: << אורח >> אנחנו לא יודעים של בדיוק מי הגורמים, משרד המשפטים ביקש לא להחריג דיבוב בהקשר הזה. לצורך ההסכמות הגענו להבנה שההנחה ניתנת רק בעת הפקתה הראשונית מייצרת לנו הגנה, כך שלא מחר בבוקר יגיע מפיק עם סרט מחו"ל, יפיק אותו בארץ עם אולפן דיבוב ויגיד, זאת הפקה ראשונית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת התכלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת הבנה שהגעתם עם מי? << אורח >> עידו נתן: << אורח >> עם משרד המשפטים. אני אשמח אם הם התייחסו לדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתייחסו רגע. << אורח >> הודיה גחלי שוורץ: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. יש לנו הבנות משותפות, וכמו שאני מבינה המחלוקת כאן היא רק על הנוסח, על איך להחריג את הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מצביעים על הנוסח, מה אפשר לעשות? << אורח >> הודיה גחלי שוורץ: << אורח >> אחת ההצעות שהצעתי הייתה להשתמש בעיקרון של יצירה משותפת, אני לא יודעת אם זה ייתן מענה מספק כאן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני מאשכולות ועילם. צריכה להיות התייחסות לנקודת הזמן, ולכן אני חושבת שזה לא נוגע למה שמטריד אותך. מה שמשנה מבחינתנו זה האם משהו שהתווסף לאחר אותה נקודת זמן שכבר יש הפקה, כמו שמדובר בדיבוב, ולכן חשבנו שנכון אם לא מזכירים במפורש דיבוב להתייחס לנקודת הזמן של בעת הפקתה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אזכיר שבדיון הקודם גם אני הבעתי את עמדתי, ולמיטב זיכרוני גם משרד המשפטים, שבכל מקרה מדובר בהפקה שנעשית במועד מסוים, מה שמתווסף אחר כך הוא לא הפקה שהופקה. אם רוצים לחדד את זה בנוסח, אין לי התנגדות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ולכן צריך לציין את זה בחקיקה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> את זה היינו רוצים לגדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תחדדי בנוסח. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> האופציה המועדפת עלינו כמובן שזה יהיה כתוב למעט דיבוב, מכיוון שאנחנו כן פועלים בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים ומכבדים אותו, הגענו לנוסח אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אבל למה אתם מתנגדים שיהיה כתוב דיבוב? הרי זה בדיוק מה שדיברנו כל הזמן? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> גם המונח דיבוב נזכר בדברי חקיקה אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה ההתנגדות הזאת, שלא תהיה המילה הזאת? << אורח >> הודיה גחלי שוורץ: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. אוקיי, אז בואו נמשיך ואחר כך נצביע על הסעיף, קדימה. תבדקי בינתיים, בסדר? לא נראה לי הגיוני, למה שלא יהיה? בשביל מה צריך לעשות ככה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אמשיך לסעיף 5 – סעיף 5 מדבר על ארגון התמלוגים היציג. כאן הייתה לנו הערה אחת יחסית קטנה לגבי הסעיף שעוסק בהודעה שצריך ארגון התמלוגים היציג לשלוח לכל בעל זכות לתמלוג ראוי. קבענו שהוא ישלח לבעל זכות לתמלוג ראוי אחת לשנה סיכום פירוט של התמלוגים שהמבצע זכאי להם. אבל כתבנו באותה שנה, וכמובן זה לא הגיוני, הוא צריך לשלוח את הפירוט על השנה שקדמה לכך, כי באותה שנה זה קשה לשלוח פירוט. אז זה התיקון שעשינו בסעיף קטן (ג), אתם יכולים לראות אותו בעמוד 6. אני אקריא אותו: (ג) ארגון התמלוגים היציג ישלח לכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי סעיף 3א, בין שהוא חבר בארגון ובין שאינו חבר בארגון, אחת לשנה, פירוט של התמלוגים שהוא זכאי להם לפי אותו סעיף בשנה שקדמה לכך. אלה התיקונים שיש בסעיף 5, אפשר להצביע עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד סעיף 5 עם התיקון? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסעיף 6 אנחנו מדברים על החלת שימושים מותרים מחוק זכות יוצרים, גם לעניין חוק זכויות מבצעים ומשדרים. היו כאן שני תיקונים קטנים, היה לי קצת פינג-פונג עם משרד המשפטים, לגבי האם יש כוונה ששר המשפטים יוסמך לקבוע תקנות עצמאיות, כלומר, מכוח אותם סעיפים אבל שיחולו בנפרד על זכויות מבצעים, או שכל מה שהשר קובע מכוח חוק זכות יוצרים יחול כמו שהוא על זכויות מבצעים. אחרי כל מיני דיונים, משרד המשפטים ביקש לקבוע שככלל כל מה שהשר קובע לגבי זכות יוצרים יחול אוטומטית לגבי זכויות מבצעים, אבל השר יוסמך לקבוע אחרת בדרכים המפורטות באותם סעיפים בחוק זכות יוצרים ובכפוף להוראות האלה. זאת אומרת שאם בחוק זכות יוצרים התקנת תקנות לפי סעיף 29 מחייבת הסכמה של שר החינוך למשל, או אישור של שר האוצר או אישור של ועדת הכלכלה, התנאים האלה יחולו. כל עוד השר לא קבע הוראות נפרדות לגבי זכויות מבצעים יחולו ההוראות שהוא קבע מכוח חוק זכות יוצרים. יש כאן שני תיקונים קטנים שאני אקריא, אחד מהם משרד המשפטים מתנגד, אבל אני אגיד אותו בכל זאת, התיקונים נערכו בסיפה, הוראות לפי הסעיפים האמורים שהם השימושים המותרים לפי חוק זכות יוצרים שמוחלים כאן. 4. "לפי הסעיפים האמורים לחוק זכות יוצרים, ובכלל זה התקנות לפיהם, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף 67 לחוק זכות יוצרים." סעיף 67 לחוק זכות יוצרים מפרט את ההסכמות שנדרשות או האישורים שנדרשים לשר המשפטים כדי להתקין חלק מהתקנות מכוח הסעיפים האמורים. בוועדה עלו שאלות לגבי תחולת התקנות מכוח חוק זכות יוצרים על זכויות מבצעים, ולכן נוסף בהתייעצות עם נוסח החוק המלל: "ובכלל זה התקנות לפיהם", אבל כמובן שהתקנות לפי הסעיפים חלות גם אם אנחנו מורידים את המילים האלה, מכיוון שאנחנו אומרים ההוראות לפי הסעיפים האמורים לחוק זכות יוצרים יחולו לעניין זה. משרד המשפטים ביקש להוריד את המילים האלה, מאחר שאני מבינה שזה לא משנה מהמהות, התקנות בכל מקרה יחולו וגם אמרתי את זה עכשיו לפרוטוקול, אנחנו ננסח את זה בהתאם. אנחנו נוריד את המילים "ובכלל זה התקנות לפיהם", ונשאיר רק את הסיפה וכמובן ננסח מחדש לפי העקרונות שעכשיו הסברתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד סעיף עם התיקונים? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 7 עוסק בזכות המוסרית, גם כאן אין תיקונים. אני רק רוצה לראות שהוא לא עוסק בעוד דברים, ביטלנו שם סעיפים שלדעתי קבענו מחדש במקומות אחרים. לא, הוא עוסק רק בזכות המוסרית ואפשר להצביע עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד סעיף 7? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 7א רבה עוסק בתיקון נוסחי לסעיף שעוסק בזכויות המשדר. בגלל שביטלנו את ההתייחסות בתוך המילה שעתוק לחלק ניכר מהשעתוק, הוספנו את זה כאן במפורש לנוסח, אין הערות, אפשר להצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד? עבר. הצבעה אושר << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, בישיבה שעברה דיברנו על הזכות לתבוע ללא הוכחת נזק, שזה לא יחול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עוד לא הגענו לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע. אנחנו לא פותחים דיונים, אולי לא הבנתם את זה. אנחנו בהצבעות עכשיו. דברים כמו שהיה על המדובבים, כן. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רק על השינויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אבל לא סתם להתחיל דיונים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש תשובה על הדיבוב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התחלנו בשני עמודים והגענו ל-25 זה שיא עולמי. בכמה התחלנו, בשניים-שלוש, זה לא הגיוני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 4ג1 רבה היום עוסק בהתאמת ביצוע שידור לאדם עם מוגבלות. מאחר ששאבנו את הסעיף הרלוונטי, שזה סעיף 28א רבה לחוק זכות יוצרים במסגרת סעיף 4 שהוועדה אישרה לפני שעה קלה, לתוך חוק זכויות מבצעים משדרים לגבי מבצעים באופן מפורש. עשינו פה התאמות בסעיף 4ג1 כך שההוראות שם יוחלו רק לגבי שידור וכאמור לגבי ביצוע הם יוחלו מכוח סעיף 4 שעכשיו אושר. אפשר להצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד סעיף 8? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 9 – גם כאן יש תיקונים נוסחים, מדובר בסעיף שמכיל הוראות שחלות לגבי זכויות מבצעים על משדרים, וכאן התאמנו את ההוראות שצריכות להמשיך לחול. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא צריך להקריא את 8א רבה או שפספסתי משהו? סליחה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 8א רבה הוקרא. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא הצביעו עליו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא הצביעו. זה תיקונים נוסחים של התאמת הסעיפים שצריכים לחול לגבי משתדרים, אפשר להצביע אם אין הערות. סעיף 8א רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד 8א רבה? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 9 – הוספת סעיף 4ה שמדבר על הפרת זכות מבצעים מסדיר מי מפר את זכות המבצעים ובאיזה נסיבות אין הפרה של זכות המבצעים או זכות מוסרית. מסדיר גם את היותה של הפרת זכות מבצעים או זכות מוסרית עוולה אזרחית, זה היה מוסדר במקום אחר בחוק והעברנו לכאן. ואת ההפרה של הזכות לתשלום תמלוג ראוי כאמור בסעיף 3א רבה. סעיף 9 אפשר להצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד סעיף 9? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 10 מתקן את סעיף 5 לחוק העיקרי, אני אקריא, היו פה כמה שינויים, הסעיף עוסק בתרופות שיש לבעל זכות מבצעים שזכותו הופרע, לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים. התיקונים שהיו כאן הם בפסקה (2) שאתם יכולים לראות אותה בעמוד 10, כאן אנחנו מדברים על גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק. הוועדה דיברה על כך שהתובע יוכל לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שעד כל אחד מהבאים לפי הגבוה. והתיקון שנעשה כאן הוא סכום פיקס שלא תלוי במכפלה של התמלוג שנקבע באופן שנתי. בפסקה (2) 20,000 שקלים חדשים. התיקון השני שיש בסעיף הזה הוא בסעיף קטן (ד) בעמוד 11. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לשנות בצו את הסכומים והשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב). כלומר ההתייעצות כאן תהיה עם שר הכלכלה ולא עם הממונה על התחרות. ובנוסף, חידדנו בנוסח שהשר יוכל לשנות גם את הסכום שהקראתי עכשיו, 20,000 וגם את השיעורים, כלומר פי כמה מהתמלוג הראוי, יהיה אפשר לבקש מבית המשפט לתבוע כפיצוי ללא הוכחת נזק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה רצית להגיד? זה על זה? << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> לא, על הסעיף הבא, אדוני. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו סבורים. בהקשר ל-20,000, וחזרנו על זה בישיבה הקודמת, זה היה 30,000 שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חשבתי על זה וקיבלנו החלטה לקבל את המלצת משרד הכלכלה. צריך להבין דבר אחד, שהתביעות משולבות, את חוק זכויות יוצרים לא תיקנו. זאת אומרת, אדם מקבל גם על זה וגם על זה, אבל המבצע. צריך לקחת את הכול בחשבון. זה לא שהמשא יהיה רק על מבצעים. כששרים שיר, יש גם יוצרים, גם מבצעים, ולכן אם רואים את השילוב, השילוב הוא גבוה. שם לא תיקנו, ולכן זה בסדר גמור 20,000 אלף שקל גם ביחס למה שאני אומר. זה השיקול שלי, שרואה את כל המערכת ולא רק לפי גוף ספציפי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני, תכניסו את זה לתוקף עד שיהיה איחוד גבייה. אתה אומר התביעות משולבות באיחוד גבייה, זה מה שאתה אומר, אז תכניסו את זה לתוקף איחוד גבייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכנסת לא בורחת, הממשלה לא בורחת, אפשר תמיד לתקן את החוק, אם יראו משהו שצריך לתקן, יתקנו אותו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני גם מזכירה שלשר המשפטים יש כאן סמכות באישור ועדת הכלכלה לשנות את הסכומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש, אין בעיה עם זה. אם יצטרכו יעשו את זה, אם יראו שזה באמת נדרש. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> צריך בתיקון חקיקה ראשי בשביל לתקן את הסכום. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, לשר המשפטים יש סמכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתנו אישור בצו משנה. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> יש לו אפשרות בצו. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> אני אשמח, אדוני, אם זה בסדר להתייחס ואני מכבד ומעריך את ההחלטה שלך בהקשר הזה, אבל כן חשוב לנו להגיד. הלכנו לחוק הזה, אני לא אחזור על כל הנאומים שכבר נאמנו בישיבה הקודמת, להשיג כמה דברים לטובת המבצעים. יוצא כרגע שהפיצוי הסטטוטורי שנקבע מעודד בתי עסק להפרות יעילות, יוצר תמריץ שלילי. צר לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור, יכול להיות שאתה צודק. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> יכול להיות שאני צודק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, יכול להיות הכול, לכן גם אפשרנו לשר המשפטים, לא בתהליך של חקיקה רגילה לעשות תיקון. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> אני מבין, ובסך הכול מה שאנחנו רוצים לבקש, ויושבים פה חברי כנסת נוספים וגם גורמי מקצוע, אנחנו מבינים את המצב, מבינים את ההסכמות שהיה צריך לעשות, אנחנו יורדים מ-100,000 שקלים לדרישה שהייתה ל-10,000 ל-20,000. הפשרה שאנחנו מבקשים להצביע פה היום והתיקון שאנחנו מבקשים זה להעלות ל-30,000 שקלים את הפיצוי הסטטוטורי. זה המעט שאפשר לעשות לטובת המבצעים שנמצאים פה עכשיו. זה המעט שאפשר לעסוק על מנת שגם גופי הממשל, זאת אומרת משרדי הממשלה יורו ויעודדו את העסקים כן לשלם ולא לגרום לכך שתהיינה הפרות יעילות, שיסתובבו אנשים שלנו בשטח. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> או שיהיו הפרות. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אני מארגון מעצבי השיער, נהפוך הוא, לעסקים הקטנים קשה גם ב-20,000 שקלים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אז תשלם. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אז פשוט אל תפרו את החוק, זה הכי פשוט. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> צודק היו"ר, זה להכפיל. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למה משרד הכלכלה רוצה להגן על מי שמפר. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> עסקים קטנים מוחרגים מהחוק. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> אתם מטעים פה את הוועדה, זה 20,000 לכל ארגון. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אנחנו נוכל להסכים ל-20,000, 10,000 שקלים זה מה שאנחנו דורשים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> משרד הכלכלה, למה אתם מגנים על עבריינים? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אופיר, יש לי הצעה הרבה יותר טובה. תשלם את התעריף שלך של 500 שקלים בשנה ופה זה ייגמר. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אם כלל הגופים יגבו 500 שקלים, זה יהיה בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, המבצעים נפגעו בסעיף הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להגיד בהקשר הסעיף הזה ספציפית, חשבתי באופן אישי שההצעה היא סבירה בעיניי. אני חושבת שיש הבדל בין שנה ראשונה, שנייה, השלישית, מישהו שלא רוצה לשלם באופן סדרתי וניתנו לו כל ההזדמנויות לפי החוק וכל הפניות לפי החוק, אני לא רואה בעיה, נשמע לי מידתי מאוד, שזה יהיה בשלבים, משנה ראשונה לשנייה לשלישית. אני לא יודעת למה משרד הכלכלה, הם פה, אגב? אני לא יודעת מה ההתנגדות הגדולה, אולי אתם יכולים להציג לנו רק כדי שנבין את הנתון, כמה מקרים כאלה יש? למה ההתנגדות הגדולה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההתנגדות היא על העסקים הקטנים, זאת הבעיה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> 500 שקל בשנה? << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> זה להכפיל בחמש. זה לכל ארגון, זה 100,000. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אתה עסק קטן? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> נכון, אנחנו עסקים קטנים. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> איזה עסק קטן? << אורח >> עידו נתן: << אורח >> הנגנים הם עסקים קטנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חברים, אנחנו מנסים לדבר על זה, אם אפשר לא להתפרץ, זה יהיה נחמד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן, זה לא מידתי העניין הזה. גם ה-100,000 שקל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אני זאת שמלכתחילה רצתה להגביל את הפיצוי הסטטוטורי ואמרה שצריך להגביל אותו. אני פשוט חושבת שאם יש עבריין שממשיך לא לשלם באופן מכוון למשך שנים, זה אירוע אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. חבר'ה, עם כל הכבוד המילה עבריין, היא לא נכונה פה במקרה הזה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> פעם ככה התייחסו להטרדות מיניות. פעם הטרדות מיניות לא היו עבירה, יום אחד הם נעשו עבירה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש הבדל בין שנה שנייה לשלישית ורביעית שניתנו כל ההזדמנויות, לבין עסק חדש בשנה הראשונה, זה לדעתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> אמת, אני מחזק אותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא, סיימנו. אני מדבר רק עם ח"כים, נגמר. משרד הכלכלה ביקש 10,000 שקל. בהתחלה באחד הדיונים כתבנו 30,000 וכפשרה הם הציעו 20,000. קיבלתי את הפשרה מהסיבה הפשוטה, אמרתי שקודם כול עשינו איזון ראוי במובן הזה שאפשר לתקן את הסכום בלי הליך חקיקה, אלא השר בתקנות, ולכן, אם בסופו של דבר יראו שיש בעיה עם זה, יעשו שינוי מהיר, אין שום בעיה, בשביל זה המערכת צריכה לבדוק את עצמה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה טוב, השאלה היא איך. צריך פרק זמן כדי לבחון את הדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא יכול לבחון את זה גם בתוך חודש, אין בעיה. אין פרק זמן. פרק הזמן ההגיוני זה שהוא יעשה בדיקה, אבל אנחנו לא ציינו גם כמה זמן. אני חושב שזה בסדר, כי עוד יכולים לתבוע אותו גם על היוצרים ושם לא עשינו שום תיקון. הם יכולים להגיש תביעה במשותף נגד אדם שלא רוצה לשלם באופן סדרתי. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> אבל אם הוא שילם ליוצרים ולא משלם למבצעים? זה באמת מה שקורה. זה קורה. סליחה, אדוני היו"ר, אנחנו חוזרים כל הזמן לעסקים הקטנים, בסוף חלק מהגורמים הרלוונטיים הם אולמות שמחה, ובתי מלון, לא מדובר בעסקים קטנים על כולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שם אין בעיה. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> לא, יש בעיה מאוד גדולה. כי איזה אינסנטיב אנחנו נותנים לו על 8,000 שקל שהוא צריך לשלם? איזה אינסנטיב? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> על מי אנחנו מגנים כאן? << אורח >> עידו נתן: << אורח >> אנחנו לא נותנים שום אינסנטיב. משרד הכלכלה מעודד הפרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הכלכלה לא מעודד הפרות, אל תגיד דברים כאלה, ממש לא. אנחנו רוצים שישלמו לכם תמלוג ראוי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אז תסכימו ל-30,000. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> תעלה את זה ל-30,000 לפחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כל תציגו נתונים, ביקשנו נתונים מהאנשים שלכם והם לא הציגו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אדוני, משפט אחד, הקושי האמיתי כאן זה שאף אחד מהצד הזה כנראה לא מתייחס להפרות בזכויות מבצעים כעבירה, וזאת עבירה. כמו שפעם הטרדות מיניות היו לא עבירה וזלזלו בהם, הציבור לאט לאט הפנים. אתם לא חושבים שעסקים קטנים או בינוניים גדולים כמו האנשים האלה מפירים. הם עבריינים ברגע שהם לא משלמים את מה שהם חייבים, הם משתמשים בנכס של אנשים אחרים, גונבים אותו ולא משלמים. ואתם מגנים על עבריינים, וזה לא התפקיד שלכם. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> את שוב מטעה את הוועדה, כי אתם יכולים גם להגיש תביעה עם הוכחת נזק, על סכומים מאוד גבוהים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אדם שקונה כיסא ולא משלם, הוא לא עבריין, הוא לא שילם, אז הם מגישים נגדו תביעה. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> הוא גנב. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לכן, מה שקורה כאן זאת הפרה, אתם מעודדים כאן תביעות. זה מה שאתם עושים. רק לרמי לוי אפשר לתת 50 מיליון. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אבל כאן הוא לא קונה כיסא, אדוני היושב-ראש, הוא משמיע מוזיקה ולא משלם עליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו, נגמר, אני לא רוצה להתווכח. התייחסתי לעניין כשזה של מישהו אחר. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> הוא אומר בעצמו, הוא אומר בעצמו שהוגשו תביעות. אל תהפכו את כל העסקים לעבריינים פתאום. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> דיני קניין רוחני קובעים עבירות פליליות, זאת לא אחת מהן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בדיוק, זאת הבעיה שלא רואים את זה כעבירה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חשבתי שהמדרג הוא איזון, באמת חשבתי. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אז כולם עבריינים. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> חברת הכנסת הציעה מדורג. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> משרד הכלכלה נלחם בעסקים קטנים, זה מה שאתם עושים. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> הוא נלחם עבור העסקים הקטנים, לא נגדו. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, לא, הוא נלחם נגד. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו גם עסקים קטנים והוא נלחם בשביל בתי המלון, כמו שהוא נלחם בשביל הקמעונאים הגדולים. כמו שהוא נלחם בשביל המונופולים. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> אופיר, אתה לא עסק. אל תהיה מניפולטור כי אתה לא עסק קטן. אתה לא עסק קטן, אומנים הם עסק קטן. די עם המניפולציה הזאת. עסקים זעירים פטורים, אתה לא עסק קטן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו רואים למי משרד הכלכלה עוזר. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, עומדים כאן עסקים גדולים מאחורי הרצון הזה, לא עסקים קטנים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני כן רוצה להגיד לפרוטוקול, זה נאמר כבר בדיונים הקודמים, שלגבי קביעה של פיצוי לכל שנה, כלומר תוספת של פיצוי לכל שנה, גם למשרד המשפטים הייתה התנגדות, אפשר לחזור על הנימוקים אבל זה כבר נאמר פה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אז כל הפרה, זה מודל אחר. כל הפרה כמו בחוק זכות יוצרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מדאיג אותי שאתם נלחמים יותר מדיי על זה, אני אומר לכם את זה. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> זה כלי האכיפה שלנו, אדוני היושב-ראש. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אתה גורר אותנו לתביעות. משרד הכלכלה ממשיך להגן על עבריינים. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, זה מה שגורם לזה שלא יהיו תביעות, ההרתעה הזאת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הנקודה היא שתהיה הרתעה. אני רוצה שתהיה הרתעה, זאת הסיבה שאני חושבת שזה איזון מידתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בואו נעשה מיליון שקל, ההרתעה מצוינת במיליון שקל. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> זה כלי האכיפה שלנו, כבודו. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, בישיבה שעברה רשות התחרות הסכימו עם הסעיף שהעלנו, שפיצויים ללא הוכחת נזק לא יחולו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אז עכשיו רשות התחרות מגנה עליהם? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, לא, הלאה. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> הוא לא היה בדיון בכלל. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זאת טעות, זה לא מה שרשות התחרות אמרו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שנייה, תנו לו להציג את הטיעון. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> אתה אמרת את זה לפרוטוקול. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אתה סתם מביא דברים בשמו, זה לא נכון. << דובר >> ניר קפלן: << דובר >> אני מהתאחדות המלונות יחד עם המסעדות ושאר העסקים ביקשנו שכאשר יש מחלוקת על סבירות התעריף והולכים לבית משפט, לא ניתן יהיה להגיש תביעה ללא הוכחת נזק, כי זה ירתיע את העסקים להגיש את זה ורשות התחרות אמרו שהם מסכימים. אמרת שאתה מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להתחיל בדיון הזה, אני סיימתי את הדיונים התחרות, << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בואו נמנה על מי משרד הכלכלה מגן. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> אני לא אמרתי שאני מסכים, אמרתי שכשמגיעים לבדיקה של היתר הסדר קובל דברים נבחנים וביניהם נבחנים - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אל תגיד לי, כי אין לכם תשובות. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> ממש לא הבענו פה. אנחנו לא קובעים מחירים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> שחף, זה גם מה שהוכרע, הוכרע שכשנגיע לבחינה של הסדר, ואנחנו מגיעים, תבחנו את זה. אתה לא היית, אתה הלכת. זה בכלל לא בהקראות מה שהוא מעלה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בזה נמדד עמוד השדרה של עובדי המדינה. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> אם אפשר שמשרד המשפטים יתייחס לא לכל הפרה, כי דיברנו על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אמרתי לא. עזבו אותי מזה. באיזה סעיף אנחנו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו בסעיף 10. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אולי תעשה פשרה של 25,000. לא, אני אומרת, בואו ננסה רגע להגיע למשהו שייתן לכל הצדדים תחושה טובה יותר << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> אדוני היושב-ראש, רק כדי לסבר את האוזן, כשהיה 100,000 שקל, הסכום הסטטוטורי, לא הוגשו תביעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אני מקבל את מה ששלי אומרת, 25,000. בואו נתקן. מי בעד? מי בעד? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 11 הוספת סעיף 5א רבה – כאן אנחנו מדברים על הגשת תובענה, מי רשאי להגיש תובענה בשל הפרת זכות מבצעים, הפרת הזכות לתמלוג ראוי, הפרת זכות מוסרית והוראות נלוות. אפשר להצביע על סעיף 11. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד סעיף 11? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 11א רבה – היו כאן תיקונים בעצם נוסחים בעקבות המחיקה של סעיף 3 מהנוסח. הוספנו בסעיף 6(א2) שזו ההגדרה של עותק מפר תיקונים, זה הוקרא ב-19 בינואר. אפשר להצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד? עבר. הצבעה אושר << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >> אני מזכירה שסעיפים 12 ו-13 נמחקו. סעיף 13א רבה, הבעלים הראשון של זכות המבצעים. כאן היה תיקון בסעיף 12ב רבה שמונח לפניכם בנוסח. ביצוע מוזמן 12ב. הבעלים הראשון של הזכויות לפי חוק זה בביצוע שהוטבע לפי הזמנה, כולן או חלקן, הוא המבצע, אלא אם הוסכם אחרת בין המזמין והמבצע, במפורש או במשתמע. זה בעקבות הקביעה שהזכות לתמלוג ראוי כן ניתנת להעברה בתנאים שקבועים בסעיף 3א רבה, כפי שעוד לא אישרה הוועדה, אבל קבועים שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 13 הוא סעיף שעוסק בביצועים המוגנים לפי החוק, ביצוע מחוץ לישראל. כאן נוסף האזור כהגדרתו בתקנות שעת חירום והוועדה המוסמכת הוקנה מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכלכלה. אנחנו בסעיף 14, סליחה, זה סעיף 13 לחוק העיקרי, סעיף 14 להצעת החוק, אפשר להצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 15, תיקון חוק זכות יוצרים. כאן היו כמה תיקונים, אני אקריא אותם, בפסקה (2) יש תיקון נוסחי, (2) בסעיף 28א(א), בהגדרה "ארגון", בפסקה (3) שבה, בסופה יבוא "או מסגרת חינוך הקבועה בתוספת כאמור באותו סעיף"; זה ממש תיקון נוסחי של איפה צריך למקם את התיקון. בסעיף העיקרי שדיברנו עליו בהקשר הזה, אני מזכירה גם שבסעיף 13 בפסקה (1), אני אעשה את התיקונים שעשינו לגבי זכויות מבצעים, כלומר אוסיף שהמחזור של בעל עסק זעיר הוא מחזור שנתי. בפסקה (3) במקום סעיף 29 יש כמה תיקונים, אני אקריא אותם, אני בעמוד 16. אנחנו עוסקים בביצוע פומבי שנעשה על ידי אדם שאינו מנוי בפסקה אחת, כלומר לא מורים, תלמידים וכו' והם יהיו מותרים אם: (א) הביצוע הפומבי נעשה בתוך מוסד חינוך או מקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לצורכי חינוך, לרבות חינוך בלתי פורמלי, בשעות הפעילות של מוסד החינוך או מסגרת החינוך, לפי העניין. זה התיקון שהוועדה אישרה בדיון שעבר, או ביקשה לכלול בנוסח. ואולם, הצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה מותרת לפי סעיף קטן זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; בסעיף (ב) גם היו תיקונים. אני מתייחסת לביצוע פומבי. (ב) הוא נעשה מחוץ למוסד חינוך או למקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לפי העניין, בתנאים ובנסיבות שקבע השר (שר המשפטים), בהסכמת שר החינוך ובאישור ועדת הכלכלה, ובלבד שהצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה תותר רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; גם זה בהמשך להחלטות הוועדה בדיונים הקודמים. בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע, בין השאר, סוגי יצירות שביצוע פומבי שלהן יהיה מותר; קבע השר תקנות לפי פסקה משנה זו, יקבע, וכאן אני מבינה שהיו תיקונים שהיו"ר ביקש. הוא יקבע בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות. נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שר האוצר, כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי בעלי זכות יוצרים על אבדן הכנסה בשל שימוש בזכות כאמור, שישולמו מאוצר המדינה. אלה התיקונים שפורסמו. אני אגיד שכשקראתי שוב את הנוסח התעוררה אצלי שאלה לגבי התחולה של סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) הכלליים, שאומרים באיזה תנאים נוספים הביצוע הפומבי מותר, וקובעים שרק אם הוא נעשה בפני קהל שכולל רק את התלמידים והמורים וקרוביהם, ומוסיף מגבלה שלפיה הצגת יצירה קולנועית תותר רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה. בגלל האופן שזה נוסח, ששואב מהחוק הקיים, כתבנו במוסד חינוך או במסגרת חינוך, בעוד שלהבנתי המגבלות האלה צריכות לחול גם אם הפעולות נעשות מחוץ למוסד החינוך, כמו שהוספנו עכשיו בסעיף קטן (א1) ומה שהשר קבע בהמשך לסמכות שניתנה לו בפסקה (2)(ב). אני מבהירה את זה לפרוטוקול, שהמגבלות בסעיפים הקטנים האלה יחולו גם כשהשימוש הוא מחוץ למוסד החינוך או למסגרת החינוך ואנחנו נתקן את זה בנוסח, להבנתי זה מוסכם, אין הערות לסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד עם התיקונים? עבר. הצבעה אושר כמו שאמרתי, אנחנו ניכנס לעניין, בסדר? מבטיח לכם. לא אומר משהו לגבי התוצאה, אבל אני אעשה את המאמץ שלי, שהנושא הזה יסתיים בהסכמות ונגמור את העניין. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שאלה לייעוץ המשפטי, אני ממרכז השלטון המקומי, לפני כן התייחס לסעיף 67 כסעיף שמרכז את כל ההסמכות לתקנות ושיש תחולה שלו ושל ההוראות שלו על חוק זכות מבצעים, אם את זוכרת בפעם הקודמת ביקשנו להבין איך עושים את התחולה. גם כאן יש עכשיו סמכויות לקבוע דברים בתקנות או בצו, אם צריך לעשות את זה בשונה מסעיף 67 להעביר את הסעיף הזה לסעיף 67 את הסעיף המסמיך לתקנות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> את מדברת על הסמכות של שר המשפטים לקבוע הוראות שלא יהיו לפי חוק זכות יוצרים אלא הוראות נפרדות לעניין זכויות מבצעים, שבעצם נשאבות מכוח הסמכות שיש לו מסעיף 29 כפי ששאבנו אותו לתוך חוק זכויות מבצעים ומשדרים. זה מה שהסברתי קודם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אמרת שאת עושה בדיקה על זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, כן. הסברתי את זה קודם כשהצבענו על סעיף 4. מה שהוחלט זה שהתקנות לפי חוק זכות יוצרים יחולו כל עוד שר המשפטים לא קבע אחרת לפי חוק זכויות מבצעים ותהיה לו הסמכות מכוח חוק זכויות מבצעים, אנחנו נראה איך לנסח את זה, להתקין תקנות בכפוף להליך שקבוע בחוק זכות יוצרים. כל ההסכמות, האישורים הנדרשים לפי חוק זכות יוצרים יידרשו ממנו גם לגבי חוק זכויות מבצעים כשהוא יקבע תקנות נפרדות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל שם הפנית לסעיף 67 אבל לא לסעיף 29, אני שואלת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להבנתי זה נשאב, בכל מקרה העברתי את זה לפרוטוקול, ואם יידרשו תיקוני נוסח, אנחנו נתקן את זה בהתאם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 15א רבה, אנחנו בעמוד 18. קודם כול, נשלחו לוועדה הסתייגויות של שר התרבות שאני מבינה שהוסרו, יש פה נציג של משרד התרבות שרק יכול לומר זאת לפרוטוקול. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אני מנהלת אגף אומנויות, אנחנו מסירים את ההסתייגות שלנו. ולפי המתווה שנקבע בישיבה הקודמת עם הנציג שהיה כאן, שהתקציב יחולק בשנה הראשונה שניים וחצי, אחר כך חמישה, אחר כך 7 מיליון. אלו ההסכמות שסוכמו ואנחנו מסירים את ההסתייגות שלנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר גמור, תודה רבה. אני אקריא את התיקונים שיש כאן, חלקם נוסחים, חלקם בעקבות החלטת הוועדה ויש תיקון נוסף שלא מופיע בנוסח. בהגדרה אמן זה ממש תיקון נוסחי. במקום מבצע כמשמעותו בחוק זכות מבצעים, ראינו שיש לו הגדרה וכתבנו "כהגדרתו". "אמן" – יוצר כמשמעותו בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, או מבצע כהגדרתו בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984; "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. בסעיף קטן (ב) בוטאו ההסכמות של יו"ר הוועדה עם שר התרבות, כפי שעכשיו גם נאמרו על ידי נציגת משרד התרבות. (ב) התקציב המיועד לתמיכה באמנים במצוקה ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב משרד התרבות והספורט ולא יפחת מהסכום כמפורט להלן; הסכום כאמור בפסקה (3) יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (1) בשנת 2026 – 2.5 מיליון שקלים חדשים; (2) בשנת 2027 – 5 מיליון שקלים חדשים; (3) משנת 2028 ואילך – 7 מיליון שקלים חדשים; ההצמדה כאן נעשית רק לפסקה (3) החל משנת 2028 כי הסכומים האחרים יחולקו כבר בשנים הקרובות ואין צורך להצמיד אותם. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> היום הקובע הוא 1 בינואר 2028? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> המדד מפורסם בכל שנה לפי שינוי שיעור המדד לצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הסכם על השנתיים הראשונות לפי סכומים ואחר כך זה כבר יהיה צמוד. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> וההסכם לא כפוף למדד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בשתיים הראשונות אין מדד, משנת 2028 זה כבר יהיה עם המדד. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> אולי כדאי לציין מה היום הקובע כדי שלא יהיה בלבול. האם היום הקובע הוא היום או יום עברת החוק. ממתי ההצמדה נעשית? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בדרך כלל ב-1 בינואר בשנה שקדמה לזה אני יכולה לבדוק. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מה מדד הבסיס? << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> הסיפור הוא מדד הבסיס? לדעתנו צריך להיות מדד הבסיס היום, כלומר יום העברת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה. בסדר. שאמנם ההצמדה תחול מ-2028 אבל הבסיס יהיה בסיס של העברת החוק. צודק. משרד התרבות פה? משכתם את ההסתייגויות שלכם? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היו לי עוד תיקונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הייתה דרישה של המשרדים של הסעיף הזה שהם חייבים למצות, לבטל את זה, לא הסכמתי. צריך לדאוג בכל שנה שהכסף הזה יעבור לאנשים ולא יעבור משנה לשנה, סתם, תבזבזו אותו. אם זה הולך לאנשים שילך כמו שצריך. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אדוני רק הוריד את הפסקה הזאת, אני מבין שזה לא ישים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ישים מאוד, למה לא ישים. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> הייתה פסקה כזאת, בדיוק על זה רציתי להעיר עכשיו. אדוני הוסיף פסקה פה שאם התקציב לא יועבר, אז הוא לא יוחזר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לך, הנושא של ההעברה משנה לשנה הוא בעייתי במובן הזה שאם זה יקרה זה הופך להיות סעיף תקציבי. אם זה סעיף תקציבי, צריך 50 חברי כנסת שיצביעו עליו ולא תמיד זה נמצא במליאה. ולכן על מנת למנוע את זה, וגם בגלל התקדים של מעבר משנה לשנה, הכנסתי את הסעיף שאומר שהם צריכים למצוא תהליכים, שזה גם כן דבר שבדרך כלל לא כתוב. זו הפשרה שהגענו אליה, הרצון של המשרדים לבטל גם את הסעיף הזה, גם את זה, לא הסכמתי לו. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> העיקר שלא יהיה ניתן להעביר תקציב מהסעיף הזה לסעיף אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עובר. אבל בתכלס, בשביל מה יש לנו אתכם? עם כל הכבוד, אתם צריכים לדאוג. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> לא, השאלה אם השר יכול לקחת את הקרן הזאת ולהעביר כסף מהקרן לסעיף תקציבי אחר במשרד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא יכול, זה כתוב בחוק פה. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> מעולה. מעולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לו בעיה פה, כי זה כתוב בחוק. אם זה לא היה כתוב בחוק, הוא היה רשאי לעשות שינויים תקציביים כאלה ואחרים. אבל בגלל שזה כתוב בחוק אין מה לעשות. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> רק שכולם יבינו שאם זה לא יחולק, זה חוזר על האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, נכון. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> נקווה שלא יהיה שר תרבות שלא ירצה את הכסף בחזרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל פתרנו את הבעיה בנושא של הנהלים והקריטריונים. הם לא יכולים להגיד אין עכשיו, יש זמן עד שעושים, הכל עובר משנה לשנה. לגבי הקריטריונים, זה לא דבר שאפשר לחדש אותו כל שנה מההתחלה, זה לוקח זמן. אני חושב שזו פשרה הוגנת, על מנת שלא יהיו פה בעיות תקציביות כאלה ואחרות, שאני אצטרך לאשר את זה ב-50 מנדטים. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> נעמה, יש גם תיקון נוסחי של יוצר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, אני עוד רגע אגיע לתיקונים. אני רק רוצה להבין את החלטת הוועדה לגבי המדד. . << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שחשוב זה בהסכמה. שימו לב, משרד התרבות הסכים, משרד האוצר הסכים. משרד האוצר הסכים בלית ברירה, משרד התרבות הסכים עם ברירה, ובזה סיימנו את העניין הזה. תמיד אפשר להגדיל את הקרן, דרך אגב. בקושי דאגתם שטייב יגיש הצעת חוק, תדאגו שאיזה חבר כנסת אחר יגיש הצעת חוק בעניין הזה בעוד שנתיים-שלוש. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> אחלה טייב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא לפנות אליי. תודה. מיציתי, די. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני משוכנע שחבר הכנסת טייב ייקח את זה פעם נוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, במיוחד אם הוא יהיה יושב-ראש ועדת החינוך. אולי הוא יהיה יושב-ראש ועדת הכלכלה, אז בכלל זה בסדר גמור. אולי שלי תהיה יושבת-ראש ועדת הכלכלה. אי-אפשר לדעת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין לדעת. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> שלי תהיה שרת התרבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אפשרות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקוות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> פעם ועדת הכלכלה היו אופוזיציה, אז זה מתאים לשלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, נכון. שלי את מסכימה למה שהוא אומר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נדבר על איזה תיקים אחר כך, יש כל מיני אופציות על השולחן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק רוצה להבין את החלטת הוועדה לגבי המדד. מה שאנחנו כתבנו בנוסח הוא שהסכום כאמור בפסקה (3) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור השינוי במדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. אני מבינה שהוועדה רוצה לשנות מזה, מה יום העדכון שאתם רוצים להתייחס לזה? << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> מדד הבסיס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נעשה פשרה גם בעניין הזה, מדד הבסיס יהיה 1 בינואר 2027. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> עשינו ב-16ט 2008, אי-אפשר גם פה מדד בסיס של 2008 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 2027 לא 2007. אתה רואה, אם לא היית מדבר היה נשאר 2007. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש עוד הערות, אני אקריא אותן. בסעיף קטן (ג) יש גם הערה שלא כתובה בנוסח, כתוב: (ג) השר יקבע אמות מידה שוויוניות אנחנו נכתוב במקום זה: השר יפרסם באתר משרד התרבות והספורט, אמות מידה שוויוניות לתמיכה באמנים במצוקה מכספי תקציב התמיכה כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב, בין השאר, בגילם של האמנים, בוותק שלהם בתחום התרבות ובמצבם הכלכלי; וכאן יש תיקון בהמשך להחלטות הוועדה: לא קבע השר אמות מידה כאמור בשנה מסוימת, יחולו הוראות אלה: (1) כל עוד לא קבע השר אמות מידה שוויוניות לפי סעיף קטן זה, יחולו אמות מידה שוויוניות שקבע השר לתמיכה באמנים במצוקה שהיו בתוקף ערב פרסומו של חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' ...), התשפ"ו–2026, ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט. זאת פסקה שכבר הוקראה. (2) קבע השר אמות מידה שוויוניות לפי סעיף קטן זה בשנה קודמת, יחולו אמות המידה השוויוניות שקבע בשנה האחרונה שבה קבע כאמור. כלומר, כל עוד הוא לא קבע בכלל יחול מה שיש היום, כלומר מה שכבר פורסם או יפורסם לפני שהחוק ייכנס לתוקף. ולאחר שהשר קובע בפעם הראשונה לפי סעיף זה, אחרי שהסעיף נכנס לתוקף, יחולו אמות המידה האחרונות שהוא קבע, אלא אם כן הוא קבע אחרת באותה שנה. (ד) משרד התרבות והספורט ינקוט את הפעולות הדרושות כדי להבטיח כי התקציב המיועד לתמיכה באמנים במצוקה לפי סעיף זה ינוצל במלואו בכל שנה". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סעיף שאין אותו בחוקים אחרים אז תעריכו את זה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני רוצה להגיד שמה שאתה עשית זה לא מובן מאליו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מסכימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאנחנו עשינו, לא רק אני. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> עזוב, בוא, בסוף אתה נלחמת פה עם כולם ונלחמת עם משרדי הממשלה. וגם שלי וגם חבר הכנסת טייב. זה באמת להוריד את הכובע על מה שעשית פה לציבור האומנים וצריך להגיד גם את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה לך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מגיע לכם. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> אני משתתף ומחזק, גם בשם איגוד האומנים. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> נעמה תיקון נוסחי שלנו, יוצר של תקליט מוגדר בחוק זכות יוצרים כמפיק לא כיוצר, לכן צריך לתקן את הדבר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו מתנגדים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לא נוסחי, אני חושבת שזה עלה במפורש בוועדה ויושב-ראש הוועדה החליט שלא לכלול מפיקים בתוך ההסדר הזה. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אני לא זוכר שהדבר הזה דובר. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אנחנו מתנגדים להערה הנוסחית הזאת. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> לפני שתתנגד בוא תשמע את עמדתי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> קראתי את הנייר העמדה שלכם. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שהסכום יחולק גם למפיקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, המפיקים לא. למפיקים יש הרבה כסף. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אדוני מפיק שיש לו הרבה כסף לא יהיה זכאי לתקציב מצוקה הזה ממילא, מי שיש לו כסף לא יהיה זכאי לגשת לקרן הזאת, אנחנו מדברים עכשיו על יוצר של תקליט שהוא בן אדם פרטי, היום חלק גדול מאוד, חלק ניכר, חלק מכריע כמעט מהתקליטים נעשים בבית. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> איל, הוא כנראה גם יוצר ומבצע. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אורי, סליחה, לא סיימתי. חלק ניכר מהתקליטים מופק בבית, על ידי אנשים פרטיים שיושבים מול מחשב. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אז הוא יוכל גם מתוקף היותו יוצר. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> נכון מאוד. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> אז למה צריך להכניס לזה? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> התיקון הוא תיקון נוסחי, משום שבחוק יוצר של תקליט - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא נוסחי, זה מהותי. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אדוני, יוצר בחוק זכות יוצרים זה עניין נוסחי, מוגדר כמפיק של תקליט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אם הוא יוצר, הוא ידרוש לפי היוצר. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> לא, אבל מה לעשות שחוק זכות יוצרים קורא ליוצר של תקליט מפיק, עניין נוסחי פרופר. אני רוצה לחדד, בחוק זכות יוצרים, שהוא חוק שעוסק ביוצרים, בחר המחוקק שמה להגדיר את המונח של יוצר של תקליט בתור מפיק, זה השם שהוא נתן לו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אבל אנחנו לא בחוק הזה. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> כאשר אתם אומרים יוצר כהגדרתו בחוק זכות יוצרים אתם צריכים לחדד את הדבר הזה, זה עניין של חוסר בהירות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני רוצה לתקן את איל. כאשר מגיע מפיק פרטי קטן שעובד מהבית כפי שאיל מתאר, נכון, הוא מפיק תקליטים, אבל כנראה שהוא גם יהיה המבצע של השיר הזה וגם יהיה היוצר כי הוא כתב את המילים או את הלחן או את שניהם. זאת אומרת הוא יכול להיות גם מפיק, גם יוצר וגם מבצע, אז הוא יוכל לגשת להגיש בקשה מהיותו יוצר או מבצע, ולכן התיקון הזה הוא תיקון נוסחי שלא נדרש. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> הוא לא נוסחי, הוא מהותי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הוא מהותי. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> יש לך טעות יסודית בעניין הזה, לא כל מבצע כפי שאתה יודע היטב כמי שמייצג מבצעים, הוא בהכרח מבצע את יצירותיו שלו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מאה אחוז, אז המבצע יוכל לפנות. אתה תיארת סיטואציה אחרת. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> ביצועים עם של קאבר שאתה מבצע יצירה של מישהו אחר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בשביל זה הוא מבצע, הוא יוכל לפנות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לכן הוא אומן מבצע. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אתם מניחים את הדבר הזה בלי שום ביסוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היועצת המשפטית ומשרד המשפטים. לאור הניסוח בחוק זכויות יוצרים, יש עניין לתקן את העניין הזה או לא? אני רוצה לדעת. מבחינת מה שהוא אמר, לא מבחינות אחרות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעיניי זה לא חידוד נוסחי, זו קביעה מהותית, כי הנוסח נכתב על רקע ההחלטה של יושב-ראש הוועדה, אני אפנה לפרוטוקול, זה עלה ב-8 ביולי 2025. התבקש מהיושב-ראש שגם מפיקים יהיו כלולים בקרן והיושב-ראש החליט שלא. ולכן הסעיף נוסח כך שהוא מפנה לחוק זכות יוצרים ליוצר כמשמעותו בחוק זכות יוצרים. אני מסכימה שאם הכוונה הייתה לכלול כאן מפיקים, היה מקום לכתוב במפורש שאמן בעניין הזה הוא גם מפיק כמשמעותו בחוק. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אבל זו לא התכלית של הסעיף. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> וזה לא נכתב בשל החלטת היושב-ראש, אז לפרשנותי לא נדרש. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> כבודו, המהות היא שאם יש אדם שנמצא במצוקה ושהוא לא מצליח להתפרנס מהמוזיקה שלו, הקפסיטי שלו, האם הוא רק כתב את המילים, או האם הוא המעבד, או האם הוא המפיק מי שהקליט. כי המפיק הוא מקליט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אין מאה אחוז בדברים האלה, עשינו מה שאנחנו יכולים. אם יש בעיה עם מישה אחד כזה או שניים כאלה, אז אולי ימצאו להם פתרונות אחרים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> סביר להניח שגם יהיה מבצע או יותר בסיטואציה. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אבל כבודו, אתה לא מאפשר יהיה למצוא את הפתרון, משום שאתה מוציא אותו מהחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא לא חייב להיות מהקרן. זה הכל, זה מה שאני מתכוון להגיד. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אני מהפי"ל, אדוני, לא יהיו פתרונות אחרים לאותם מפיקים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אז תקימו קרנות סיוע כמו שאשכולות הקימו, כמו שאילם הקימו וכמו שאקום הקימו. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אבל מדוע להפלות פה את היוצר של התקליט? מדוע? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה לא להפלות, זאת התכלית של החוק. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> יש פה איזה בלבול. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ניר, אתה יודיע היטב שכל המפיקים שלך הם או יוצרים, אלה הקטנים שאתה מדבר עליהם, הם יוצרים או מבצעים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הקטנים, אלה שתיארתם עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> ולכן לא יהיה להם כפל? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בשביל מה זה נדרש? << אורח >> איל פרייס: << אורח >> למה להפלות? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זאת לא התכלית של החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, מספיק. בקרן שלכם, שאתם מחלקים מידי שנה, אתם נותנים למפיקים? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> לא, יוצרים או מבצעים. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> יש פה הבדל בין מפיקים למפיקים מוזיקליים, אני חושב שיש פה בלבול מהותי שצריכים רגע לעמוד עליו את הדעת. אני מפיק מוזיקלי ואני גם מפיק תקליטים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ארנון, אתה גם יוצר. << אורח >> ארנון נאור: << אורח >> מה זה אומר מפיק מוזיקלי, זה בן אדם שיושב באולפן, בין אם זה בבית שלו או בחדר השינה שלו או באולפן מקצועי בתל אביב, יושב ועובד על המוזיקה, הוא יוצר. באקו"ם הוא נחשב כמעבד מוזיקלי או המפיק המוזיקלי של יצירה, הוא מקבל זכויות כיוצר, זכויות יוצרים. האנשים האלו יהיו מוגנים על ידי הקרן הזאת, יקבלו פיצוי במידה והם עומדים בקריטריונים. אלו אנשים שצריך לדאוג להם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, סיימנו את העניין, סיימנו. זהו. אנחנו בשלב של הצבעות, אנחנו לא מתחילים דיונים, פותחים אותם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר, הוא הוחלט לא לקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא לקבל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> וכל התיקונים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר כפי שאמרנו, עם התיקונים. הלאה. בצורה הזו לא נגמור בחיים את החוק הזה, כל פעם אתם באים עם משהו חדש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הגענו לסעיף קליל, הוראות מיוחדות במקרה של היעדר גבייה משותפת, אני אקריא את התיקונים שנעשו בסעיף, בעמוד 20. הוראות מיוחדות במקרה של היעדר גביה משותפת 15ב. (א) תאגיד המנהל במשותף זכויות יוצרים כמשמעותן בחוק זכות יוצרים, או זכויות לקבלת תמלוג ראוי כמשמעותן בחוק העיקרי, של בעלי זכויות כאמור, לעניין תקליטים, וכן יצירות וביצועים הכלולים בהם (בסעיף זה – תאגיד לניהול משותף) אני מקריאה מהר את מה שכבר אושר והוקרא. יודיע לשר המשפטים, עד תום שנה וחצי ממועד תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף 16(א), אם הגיע לסיכום עם תאגידים אחרים לניהול משותף לעניין גבייה משותפת ממשתמשים בעד ביצוע פומבי של יצירות וביצועים, לגבי זכויות היוצרים או הזכויות לקבלת תמלוג ראוי, לפי העניין, שמנהל אותו תאגיד, וכן יודיע על סוגי משתמשים בעלי היקף פעילות רחב שהוחרגו מהגבייה המשותפת כאמור בשל היעדר הצדקה להחיל על אותם משתמשים את הגבייה המשותפת; זה בהמשך להחלטות הוועדה בדיון שעבר וניסוח שעבדנו עליו בשיתוף עם משרדי הממשלה. ועל יחס החלוקה של הכספים שייגבו כאמור בין התאגידים, שייקבע בהתאם להיקף הביצועים הפומביים בפועל של היצירה המוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלולה בתקליט; הודיע תאגיד לניהול משותף כי הגיע לסיכום כאמור, יפרסם שר המשפטים הודעה על כך ברשומות, לאחר שהתייעץ עם הממונה על התחרות וראה כי ההודעה עומדת בתנאי סעיף קטן זה, ויודיע על כך לוועדת הכלכלה. וכאן אני מבינה שהיושב-ראש מבקש בחינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אמרתי שאני רוצה בחינה של השר בעניין הזה, אחרי שהוא מקבל את ההודעה, עם אפשרות לתת הנחיות או הוראות כאלה ואחרות, בשיתוף עם ועדת הכלכלה. אני רוצה את זה, חזרתי בי מההסכמה שלי למשרד המשפטים לבטל את שלושת השורות האלה בנוסח מסוים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני כן אבקש רק כמה דקות לעבוד על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך, אנחנו נמשיך, ואחר כך נעשה הפסקה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להודות ליושב-ראש פה על קבלת ההחלטה הזאת, אני חושב שזה חשוב מאוד. היה לנו אתמול איזשהו שיח בנושא ואני באמת מוקיר ומודה על ההחלטה הזאת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אמשיך לקרוא את התיקונים בסעיף: (ב) לא הודיע תאגיד לניהול משותף לשר המשפטים כי הגיע לסיכום כאמור בסעיף קטן (א) עד המועד האמור בו, וכל עוד לא הודיע כאמור, יחולו לגביו הוראות אלה, והכל בנוגע לביצוע פומבי של תקליטים, וכן יצירות וביצועים הכלולים בהם: בפסקה (1) רק דייקנו את ההפניה של הסעיף שעוסק בפיצוי ללא הוכחת נזק, אם נראה שצריך לתקן אז נתקן בהתאם לאיפה שהסעיף הזה בדיוק ייקבע. סעיף (ב1) רבה הוא סעיף שנוסף בעקבות הערות שנשמעו כאן בוועדה, הוראות סעיף קטן (ב), כלומר הסנקציות במירכאות. (ב1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין משתמשים שהוחרגו מהגבייה המשותפת כאמור בסעיף קטן (א). כלומר לגבי סוגי משתמשים בעלי היקף פעילות רחב שהוחרגו מהגבייה המשותפת, לא יחולו הסנקציות שנקבעו בסעיף הזה. בסעיף קטן (ד) היינו צריכים לבחור בין שני מונחים, בחרנו במונח משתמשים. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוסכם בין ארגון המייצג משתמשים/ מסוג מסוים, לבין תאגיד לניהול משותף, כי הגבייה מהמשתמשים/ אותם מייצג הארגון כאמור תיעשה באופן אחר מהאופן האמור באותו סעיף קטן, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) לעניין אותו תאגיד לניהול משותף, בנוגע למשתמשים/ אותם מייצג הארגון כאמור. בסעיף קטן (ה) עשינו כמה תיקונים. (ה) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) כדי לגרוע מכל אחד מאלה: (1) זכותו של משתמש להתקשר במישרין עם יוצר או מפיק לעניין ביצוע פומבי של היצירה שיצר או התקליט שהפיק, לפי העניין, אם היוצר או המפיק הוא בעל זכות להרשות ביצוע פומבי כאמור; בפסקה זו, "יוצר" ו"מפיק" – כמשמעותם בחוק זכות יוצרים; כאן קיבלנו הערות והיינו בשיח גם עם רשות התחרות כדי לדייק את הסעיף הזה, יש לי תיקוני נוסח, אני אקריא אותם לאט. (ה) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) כדי לגרוע מכל אחד מאלה: (1) זכותו של משתמש להתקשר במישרין עם מי שרשאי להעניק רישיון לביצוע פומבי של יצירה או התקליט לעניין ביצוע פומבי של היצירה או התקליט לפי העניין; כלומר, הסעיף הקטן הזה נועד לאפשר למשתמש להתקשר באופן ישיר עם היוצר או המפיק, כי אנחנו יודעים שלפי תנאי רשות התחרות, התנאים שרשות התחרות קבעה לתאגידים, התאגיד מחויב לתת בחזרה רישיון ליוצר שנותן לו. היוצרים והמפיקים מעבירים את זכויות היוצרים שלהם לתאגידים מקבלים בחזרה לפי הבנתי, רישיון לתת רישיונות לשימוש ביצירות שלהם. היוצר בעצמו גם יכול לתת את הרישיון הזה. יכול להיות שהיוצר לפני שהוא העביר את הזכות שלו לתאגיד לניהול משותף העביר אותה למישהו אחר והמישהו האחר הזה העביר את הזכות לתאגיד לניהול משותף ולכן לא רצינו להתייחס פה ליוצר כי יכול להיות שזה יוצר אי-דיוקים. ולכן, אנחנו מתייחסים כאן למי שרשאי להעניק רישיון לביצוע פומבי של יצירה או תכלית לגבי היצירה או התקליט לפי העניין. זה התיקון. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ביצוע כוסה בסעיף הקטלוגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תירגע, תירגע, אתה עכשיו רוצה להתחיל איתי עוד פעם? תירגע. אנחנו לא עושים דיונים עוד הפעם << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא, זה לא דיון. אני רוצה להזכיר, יש קודם כול את כל העבר. אני חושב שצריך גם למבצע. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> התלבטתי בעניין הזה, אני אגיד מה היו השיקולים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בתנאים של רשות התחרות כמו בכל הארגונים אין שום סיבה להניח אחרת שזה גם מה יקבול מבצעים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אגיד למה זה נכתב ככה. לפי חוק זכויות מבצעים ומההסדר הזה לא מוצע לשנות, הגבייה נעשית אך ורק בידי ארגון התמלוגים היציג, המבצע לא יכול לגבות לבד. ולכן חשבנו שלגבי הגבייה המשותפת ההתייחסות כאן למבצע לא רלוונטית. אם משרדי הממשלה חושבים אחרת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> גורמים לשיבוש מוחלט. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> ממש לא. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> איזה שיבוש. זה מצב הקיים. אתה מייצר שיבושים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש שיבוש מוחלט. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הסוגייה שעורך הדין אפורי מדבר עליה מקבלת מענה בחברות הקטלוג שקיבלו הסדרה בהסכמה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> משבשים לחלוטין את האפשרות הפרטנית. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> אתה משבש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה שנשמע את מה שעורך הדין אפורי אמר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ברגע שאתה מוציא את המבצעים לא תהיה משמעות לעשות התקשרות נפרדת עם המפיק ועם היוצר. אם רוצים לתת, ורוצים לתת, רשות התחרות תמיד רוצה לתת, אפשרות לייצר שוק אלטרנטיבי של רישיונות ישירים, זה צריך לכלול את כל החבילה. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> עורך דין אפורי, יש הסכמים, פתאום ההסכמים לא חשובים? אם יש הסכמים בין המבצע להפקה, מה זה חשוב? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> משרד המשפטים, רשות התחרות? אנחנו יכולים לבדוק גם את זה בהפסקה. << אורח >> הודיה גחלי שוורץ: << אורח >> אנחנו מקבלים את העמדה של היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה העמדה? << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> אמרנו שלא פותחים נושאים חדשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, תבדקו את זה עד ההפסקה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> הודיה אמרה שהעמדה שלה היא העמדה של היועצת המשפטית הרגע, למה צריך לבדוק? היא אמרה שהעמדה שלה היא כעמדת היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שמעתי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל אפשר לבדוק את זה. כמובן שאם רשות תחרות לא תקבע את התנאי אז זה פשוט לא יחול על מבצעים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רשות התחרות לא צריכה לקבוע כי יש כבר בסעיף העבירות התייחסות לאותן חברות קטלוג ויש גם אי-עבירות. כל הנושא הזה הוסדר כבר כמכלול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שוב, אם אנחנו מדברים על העבירות של הזכות, אני צריכה להכניס את זה פה. להבנתי אני מדברת כאן על גבייה משותפת ומאחר והמבצע לא יכול לגבות בעצמו, חשבתי שזה לא נדרש. אבל אם גם לעמדתכם אפשר לוותר או להעביר וזה מתייחס גם לזה אז אני אכניס את זה. << אורח >> עמיחי גרין: << אורח >> לא, לא, זה לא נדרש, זה לא נדרש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה בהפסקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, לא משנה, תדונו בזה בהפסקה ואנחנו נבוא להצביע. זאת רק ההצבעה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> למה צריך? יושב פה משרד המשפטים ורשות התחרות אומר שלא נדרש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, הבנתי, עדיין אפשר בהפסקה של עשר דקות או של רבע שעה ואחר כך נצביע. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> כבוד היושב-ראש, הערה אחת לעניין סעיף (ב1) – הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין משתמשים שהוחרגו מהגבייה המשותפת כאמור בסעיף קטן (א) או סקטורים לגביהם הוסכמה גבייה משותפת כי ייתכן שנגיע עם הסכמות לגבי סקטורים מסוימים ואחרים לא, והיינו צריכים להגיע לגביהם עם הסכמה, שיהיה ברור שהסקטורים שהגענו לגביהם עם הסכמה, הסעיפים האלה לא חלים. למשל, יש סקטור מספרות, סקטור מסעדות, הצלחנו להגיע להסכמה על גבייה משותפת במספרות, בחנויות לא הצלחו להגיע להסכמה משותפת. אז של הסקטור שכן הגענו אליו להסכמה משותפת לא יחולו החריגים האלה, כי כרגע, ברגע שלא הגענו להסכמות זו הסכמה כוללת ואתם מחליטים להוציא גם את הפיצוי הסטטוטורי וגם את דמי הרישיון השנתי. << אורח >> איל פרייס: << אורח >> אין הבדל בין סוגי משתתפים לבין סקטורים, זה אותו דבר. בסעיף (א) כותבים סוגי משתתפים. אפשר להוסיף את המילה סוגי, אולי לחדד. << אורח >> אורלי פרוינד מיה: << אורח >> השאלה אם ברור שכאשר מגיעים להסכמה על סקטורים מסוימים, על גבייה משותפת ולגבי האחרים לא, האם ברור שהסנקציה חלה רק לגבי סקטורים שלא הגיעו לגביהם להסכמה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מבינה שכשאתם שולחים את ההודעה לשר המשפטים אתם מודיעים על סוגי משתמשים בעלי היקף פעילות רחב שאתם מחריגים מהגבייה. לגבי המשתמשים האלה הסנקציות לא יחולו וקטן (ב) אומר שהסנקציות האלה לא יחולו לגביו. וסעיף קטן (ד) מוסיף שאם הסכמתם, וסעיף קטן (ד) חל אחרי ההודעה, אם אחרי ההודעה הסכמתם עם ארגון מסוים שמייצג משתמשים על אופן אחר של גבייה, אז הסנקציות לא יחולו גם לגבי המשתמשים שאותו ארגון מייצג. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> בסדר, זה מה שהיה חשוב לנו לשמוע, מאה אחוז. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> בבקשה עוד משהו, אדוני, שלחנו נייר מהפי"ל לגבי סעיף 15. אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי הסעיף הזה, בהפסקה יהיו ניסוחים. כל מנגנון איחוד הגבייה שהוועדה רוצה להגיע אליה, כל הזמן דיברנו על זה שזה יהיה מנגנון שהוא וולונטרי, יש הרבה מאוד סוגיות למנגנון הזה. יש הרבה מאוד השלכות עם הגבליות או לגבי מערכת היחסים בין הגופים, בתוך הגופים. למעשה איך שהסעיף מנוסח כרגע עם ההתייחסות לכל הנושא הזה ש חלק יחסים, כפי השמעה וביצוע פומבי, נקבעות כאן מסמרות, אדוני, שיקשו עלינו. המסמרות האלה שנקבעים כאן למעשה לא הופכים את זה לולונטרי וזה יצמצם את היכולת שלנו הגופים גם למצוא פתרונות יצירתיים, אולי, נכון לבחון שימושים בעולמות הדיגיטל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני אסביר. קודם כול, אם לא נעשה את היחסי, אז לא יהיה איחוד גבייה. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> ממש לא, אני לא מסכים עם האמירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, זה שומט את הקרקע לאיחוד גבייה, זה לא נכון מה שאתה אומר. זה לגבי העניין הזה. מה שכן, השארתי, גם אתם ביקשתם, גם חבר הכנסת טייב ביקש את זה, השארנו בחינה נוספת. הרי בסופו של דבר, אם תגיעו להסכמה על איזשהו משהו, מניח את הדעת והשר יקבל את זה ורשות התחרות תקבל את זה, אין לי בעיה. לא נכנסתי למה יהיה בכוונה, כי זה דיונים ואנחנו צריכים בשביל זה עוד שעות של דיונים. ולכן עשינו תהליך, הבנתי שהעניין הזה לוקח זמן, אתם צריכים לשבת ביניכם, לראות מה שקורה. ולכן היחסי יהיה. לגבי בחינה נוספת, אחרי ההודעה, השארנו את זה גם כן, תשאירו את זה לעוד שנתיים. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אדוני, הניסוח הזה מצמצם את האפשרויות להגיע לאיזשהו פתרון יצירתי, כבר עכשיו אנחנו נמצאים באיזשהו משבר, אני לא רואה איך אנחנו פותרים את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, כמו שהיו בעיות עם רשות התחרות לגבי הנושא הזה של הקטלוגים, ובסוף אנשים התייעצו. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> הבעיה הרבה יותר מורכבת, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשו מאמצים להגיע למשהו מוסכם. מה שאני מבקש מכם, שמעתי את הטענות של ארגון המפיקים הקטנים אל תנצלו את הכוח שלכם כל הנושא של איחוד גבייה, תהיו לארג'ים יותר גם לארגונים קטנים שיש להם גם משמעות במוזיקה הישראלית. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אדוני, למוסיקה הישראלית בעיקר ולמבצעים הישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאני מבקש מכם. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אז קודם כול אנחנו מקבלים לחלוטין, אדוני, אני חושב שאני יכול לדבר בשם כל הארגונים, אנחנו מקבלים לחלוטין את מה שאתה אומר ונתייחס לזה בהתאם, אבל אנחנו חושבים לגמר הסעיף כפי שהוא מנוסח כרגע וכפי שאדוני הציע במפורש, שיירשם במפורש העניין שלפי שימושים הוא נכון וראוי וצריך להישאר אם אנחנו רוצים שבאמת תקרה גבייה כי אחרת לא תקרה גבייה וכדי שזה יהיה כמה שיותר מדי. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> ואם זה לא יירשם זאת לא יכולה להיות האופציה הזו, מוטי. אם זה לא יירשם, אם אנחנו מורידים את הדבר הזה, הארגונים לא יוכלו להחליט שזה יהיה לפי השימושים בפועל? נוכל להחליט לגבי שימושים אחרים, לגבי בחינה אחרת. אתה יודע טוב מאוד שכבר עכשיו יש בעיה עם הניסוחים האלה, << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, יש בעיה. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אם רוצים מנגנון גבייה אפשר להתחיל אותו בעוד חצי שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע, יש בעיה, כי עדיין לא הגעתם להסכמות. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אנחנו גם לא נוכל להגיע אם אדוני מגביל אותנו למסלול אחד בלבד, אתה קבעת כבר את המנגנון, אתה לא מאפשר לנו לדון על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המנגנון אומר שזה יהיה לפי שימושים, אתם ביקשתם את השימושים, אני לא טועה. אומנם אני לא שומע טוב באוזן ימין, אבל באוזן שמאל, אתם ביקשתם. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> כן, ואדוני, איך בדיוק השימושים האלה ייבחנו? שימושים בין הגופים, בין הארגונים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> על זה נגיע להסדרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני לא מומחה לעניין הזה, עם כל הכבוד, אתם המומחים, אתם תשבו. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אני רוצה רגע להבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מנהל איתי משא ומתן על העניין הזה, אתה צריך לנהל איתם משא ומתן, לא איתי. שבועל זה, זה הכול. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> לצורך העניין מה שאתה אומר עכשיו, לפי הסעיף איך שהוא מנוסח עכשיו, אנחנו נצטרך להוציא סוקרים לבתי עסק, לבתי קפה, למסעדות, לקוסמטיקאיות, פכפוכי מים, לא פכפוכי מים ואז נצטרך להחליט מה החלק היחסי של המוזיקה הישראלית, מה החלק היחסי של המפיקים בין העצמאים לבין מקומיים כל חודש או כל חודשיים. איך בדיוק תיכנס אליה הביתה ותבדוק את זה? << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> מה שעושים שימושים בפועל חד-משמעית. יש טכנולוגיה שנותנת לזה פתרון כבר היום. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אם מדברים על טכנולוגיות אתם יכולים לשים מוניטורים לכל בית עסק ופשוט לדגום בדיוק כמה שזה אותו ארגון גבייה משותף שייתן הקצבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, התעוררת לחיים. לא מתחילים דיונים עכשיו. אם אתה חושב שהייתה בעיה עם דברים מסוימים, אז יש את השר, תפנו אליו אחרי. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אדוני מה שאני אומר זה שגם אם אנחנו מורידים את החלק היחסי הזה, זה לא מונע מזה שזה יהיה הפתרון, אבל זה מצמצם את היכולת להגיע ליחסיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היחסי לא ישתנה כי בלי זה אין איחוד גבייה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חזרתי לזה, זה ברור לכולם. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אני מצטער לשמוע את זה, עוד הערה לגבי הסעיף הזה, הסנקציות שאדוני מטיל כאן, הוא מטיל אותן גם על בעלי הזכויות. אם יש ארגון שבסוף הדרך לא יגיע להסדר גבייה משותפת, אין שום סיבה להעניש את בעלי הזכויות. אי-אפשר לקחת מבעל הזכויות את הזכות שלו לתבוע. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> נכון אבל הוא עדיין יכול לתבוע. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> באופן עצמאי, אין מה לשלול לו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, היועצת המשפטית. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אני אומר שהסנקציות שמונות את האפשרות לתבוע בסעד של פיצוי סטטוטורי על פי הניסוח כרגע, לוקח למבצע, או סליחה, או לכל אחד מאותם בעלי זכויות, מאותו ארגון שלא יצטרף בהנחה שזה יקרה, מונע ממנו את האפשרות לתבוע. למעשה לקחתם לו את הזכות שלו בגלל שהארגון שמייצג אותו מסיבות כאלה ואחרות בשלב כזה או אחר לא נכנס למנגנון. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אם אני מותר לי לחדד, מה שניר אומר, נניח לדוגמה שארגון הפי"ל לא יצטרף להליך המשותף, ותחת ארגון הפי"ל יש 100 מפיקים קטנים לצורך העניין, אתם לכאורה מונעים בסעיף הזה גם מאותו מפיק באופן פרטני לדרוש את זכויותיו, לא רק של ארגון הפי"ל, אלא גם של המפיק הפרטני שהוא תחת הפי"ל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אחדד, זה נכון, זה מונע את הזכות גם של המפיק הפרטני לבקש פיצוי ללא הוכחת נזק, הוא יוכל להגיש תביעה ולהוכיח את הנזק. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> פיצוי ללא הוכחת נזק זה הסעד העיקרי בזכויות יוצרים, אנחנו מדברים פה כאילו אנחנו חיים בעולם אחר. אנחנו מדברים על פיצויים סטטוטוריים שלא סתם נצבעו בסקטורים האלה, אנחנו מדברים על רישיונות צמיחה שלא סתם המציאו אותם. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> תצטרפו לאיחוד גבייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, לפי מה שאני מבין, אם לא נעשה סנקציות לא יהיה איחוד גבייה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לא מונע מהמפיק להגיש תביעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שלא עשיתם 20 שנה, תעשו עכשיו בזכות הסנקציות. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני מנכ"ל אקו"ם, אני רוצה להתייחס לנייר העמדה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כפי שאמרתי להם, הם לא צריכים לפגוע באומנים. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> מעבר להיקף השימושים, צריך להתייחס גם במערך השיקולים גם למהות הזכות. זכות יוצרים, זכות מפיקים, וזכות מבצעים עם זכויות שונות, גם בארץ וגם בעולם. << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> כן, ואז גם קולות היצטמצמו עוד ועוד. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> מה אומרת ההערה הזאת? << אורח >> אסף נחום: << אורח >> ההערה הזאת שהעוגה שהגענו אליה משקפת את מהות הזכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך מה ההערה אומרת, ההערה אומרת שהיוצרים יהיה להם 90%. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, לא, הוא יודע טוב מאוד. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> אדוני, הגענו להסכמה והם יודעים טוב מאוד, זה מוסכם עליהם גם. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> ההערה אומרת, אדוני, שתקבע מעכשיו עוד חמישה דיונים קדימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לזה. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אדוני, אתה הכנסת אותנו לתוך תבנית של עוגה עגולה, שלא תטיב עם אף אחד, היא רק תפגע בעצמה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש נוהג בכל העולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, משרד המשפטים אחראי על החוק. אם יראו שיש בעיה. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אבל אדוני יצר כבר מנגנון, תסיר את העניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא מסיר שום דבר. << אורח >> אורלי פרוינד מיה: << אורח >> האם אפשר להוסיף את המילים בין היתר בהתאם ל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יצרנו את המנגנון בחוק הזה. אם מישהו יחשוב לשנות, יביאו הצעת חוק ויטפלו בזה ואז תיכנס לאיחוד הגבייה באופן מדוקדק. אני לא רוצה, אני חושב שאיחוד הגבייה צריך להיות בהסכמה שלכם ולא לכפות את זה באמצעות חקיקה. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אבל זה מה שקורה, אדוני. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> אפשר לרשום שההיקף השימוש הוא בין השיקולים המרכזיים שישקלו בגביית ההסדר, ולא להגביל אותנו רק לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל היקף השימוש מתייחס לשימושים בפועל. << אורח >> אסף נחום: << אורח >> נכון. נכון, נכון, שזה יהיה הפרמטר המרכזי בדיונים, אבל לא רק. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אדוני, אם אתה מסיר את זה, זה לא אומר שזה לא יהיה הקריטריון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב, מה אתה רוצה? כתוב לפי שימושים בפועל. אם יש היקף שימוש, אז ההיקף הזה נגמר בשימושים בפועל. אתם מנהלים באמצעותי משא-ומתן ביניכם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אדוני צודק, הנוסח עכשיו כפי שהוא מופיע ראוי, נכון, הוא לכל הצדדים, הוא מסגרת שנהוגה בכל העולם. << אורח >> ניר בוסקילה: << אורח >> אני אשמח שתראה לי איפה בדיוק שימוש בפועל לפי שימוש פומבי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> בכל העולם. גובים לפי שימושים, ולא רק שגובים לפי שימושים, גם האומן המבצע בסופו של דבר מקבל את תמלוגיו, וגם המפיק, וגם היוצר מקבל את תמלוגיו על פי השימוש. אז הא בהא תליא שגם הגבייה שנעשית בבתי העסקים צריכה להיות לפי שימוש. זה לא סתם באוויר, זה לא מה שבא לי, זה לפי שימוש, ככה זה נהוג בעולם. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> אדוני, המונח של הא בהא תליא אצל רשטיק זה בזכות הדיונים פה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש לי עוד, יש לי את רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המבצעים לא יודעים, שעכשיו הוא הולך להיות מנכ"ל האקו"ם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, לא. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> נטפליקס, לא אקו"ם. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> יש לי אי-תחרות בחוזה, אני לא יכול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבקשים גילוי נאות פה על הדברים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> לא, לא, אני לא בתחום. אתה תפגוש אותי בצמתים אחרים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה היה בצחוק. << אורח >> מרדכי אמיתי: << אורח >> נראה לי שהוא מיצה עבודה עם אומנים, לא? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מיצה לגמרי, הרגתם אותי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צריך חצי שנה חופש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אנחנו נצביע על הסעיף הזה רק אחרי ההפסקה. הלאה, תמשיכו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מישהו רוצה להעיר משהו? כן, יאללה, אפשר להעיר. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> הקראנו את תחולת החוק התחרות הכלכלית? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> רגע, 15 לא הוצבע. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף 15א רבה הוצבע. סעיף 15ב רבה לא הוצבע כי אנחנו צריכים לסיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תיקון נוסף בהפסקה. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> הקראת את (ה)(2)? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> (ה)(2) הוקרא ב-24 בחודש. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אגב, יש לי עוד הערה משפטית חשובה על ההערה להוסיף מבצע. שימו לב, שאם אתם מוסיפים את המילה מבצע כפי שאפורי הציע, אז גם צריך לתת לו את הזכות לתבוע, זה עובד יחד. עכשיו, אם אתם רוצים לתת לו את הזכות לתבוע לכל מבצע באופן פרטני, תעשו פה עוד שבע דיונים על איך מכניסים את זה לחוק, כי כרגע אין לו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. אני אקריא את התיקונים בסעיף 16. אני מתחילה בעמוד 22, (ד) – היו פה תיקונים ממש מינוריים, הורדנו דברים שלא ידענו אם ייכנסו לתוך הסעיף הזה בהתחלה או לא, כי היו הוראות תחילה שונות. (ד) הוראות סעיפים 2(2)(ד), ו-3א(א1) ו-13 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, יחולו על ביצוע שהוטבע אחרי יום התחילה בלבד; ואולם, אין בהוראות סעיף 3א(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, כדי לגרוע מתנאים לפי הסכם שנכרת לפני יום התחילה. זאת הערת נוסח שמר שרצר העלה וקיבלנו. סעיף קטן (ד) החלופה השנייה נמחק. עמוד 23, סעיף קטן (ח1) - כאן קבענו את תחילתו של סעיף 15א לחוק העיקרי שעוסק בתקציב לתמיכה באומנים ותיקים. יש לי גם כאן תיקון נוסח, כתבנו תחילתו של סעיף 15א רבה לחוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו, 1 בינואר 2026. אחרי התייעצות עם נוסח החוק חשבנו שעדיף לקבוע את זה כך, שהסעיף הזה יאמר הוראות חוק התרבות והאומנות כנוסחו בחוק זה יחולו החל משנת הכספים 2026 כדי להימנע מאיזושהי טענה שיש פה רטרואקטיביות. כלומר החל משנת הכספים הזו הסעיף הזה יחול. סעיף (ח2) הוא סעיף שהוועדה טרם קיבלה לגביו החלטה, העליתי את הקונספט בישיבה הקודמת. (ח2) פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה ושאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, כנוסחו בחוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות החוק האמור כנוסחו ערב יום התחילה. אני אסביר, אני גם יודעת שיש לגבי זה הערות. רציונל דומה, אני אתחיל בזה, נקבע לגבי זכויות מבצעים בסעיף קטן (ה). מה שהסעיפים האלה אומרים זה ששימושים שלפי החוק כנוסחו המתוקן הם שימושים שפטורים, כלומר, שימוש במוסד חינוך, עכשיו זה יהיה גם במסגרת חינוך, שנעשה בתוך מסגרת החינוך, שימושים כאלה, לא תהיה לגביהם זכות תביעה, גם אם הם נעשו לפני היום שהחוק נכנס לתוקף. הסעיף הזה לקוח מהוראות התחילה והתחולה של חוק זכויות יוצרים שנחקק ב-2007, ששם באופן מפורש נקבע בדברי ההסבר ששימושים שהמחוקק גילה את דעתו לגביהם שהם פטורים, שיש מטרות ציבוריות שמצדיקות לפתור אותם מתשלום על הזכויות, לא צריכים להיות ניתנים לתביעה, גם אם יתבצעו לפני שהתיקון נכנס לתוקף. אני יודעת שיש הערות לגבי הסעיף הזה, אני רק אסיים לקרוא את כל שאר התיקונים בסעיף המינורי הזה, כמובן שזה בסגי נהור, כמו שאמרו לי הפרוטוקול לא מזה טונים. אני בסעיף קטן (ט) בעמוד 24, כאן עשינו קצת שינויים מבניים, סימנתי בצהוב את החלקים שנעשו בהם שינויים שהם לא רק מבניים, אני אקריא רק אותם. "רוכש רישיון" – מי שרכש רישיון להעמדה לרשות הציבור מבעל זכות יוצרים ביצירה בה כלול הביצוע, לאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; זה בהמשך להערות הוועדה. (2) על אף הוראות סעיף קטן (ד), העמדה לרשות הציבור של ביצוע הכלול ביצירה קולנועית שהוטבע שבוצע לאחר מיום כ' באייר התשס"ח (25 במאי 2008) ולפני יום התחילה; אני מזכירה שהתאריך הוא יום כניסתו לתוקף של חור זכות יוצרים. ויש בו זכות מבצעים לפי החוק העיקרי, על ידי רוכש רישיון, מיום התחילה, מותרת בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע, והכול אם המבצע אינו זכאי לפי הסכם שנחתם לפני יום פרסומו של חוק זה לתשלום בשל העמדה לרשות הציבור, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 4 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה; הוראות כאמור לא יחולו לעניין ביצוע שנכלל בסרט ישראלי, למעט ביצוע כאמור שהוא דיבוב, או על ביצוע שהוטבע בתקליט הכלול ביצירה קולנועית. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> הינה, במאמר מוסגר יש פה תשובה לגבי ההתלבטות שלכם לגבי דיבוב בסעיף הקודם. פה מוזכר דיבוב, משרד המשפטים לא שמעתי שהוא מתנגד פה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מדובר בשני עניינים שונים. << אורח >> שאול שרצר: << אורח >> אני מדבר רק על התיבה – למעט דיבוב. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון, גם אמרתי את זה, אני חושבת, כשנאמר כאן שיש את זה בחקיקה אחרת, אמרתי שגם בהצעת החוק הזאת זה נזכר. זה נכון שזה סעיף חיצוני לחוק והוא לא ייכנס לתוך החקיקה הראשית. אני רק רוצה להבהיר כאן שתי הבהרות ואני אמשיך להקריא, כי אני רואה שיש פה עוד תיקונים. אנחנו מחילים את הוראות סעיף 4 לחוק העיקרי על כל פסקה (2), כלומר שימוש שהוא מותר יהיה מותר ללא צורך בתשלום תמלוג ראוי בכל מקרה, לגבי כל הפעולות שמנויות בסעיף. השאלה שהייתה לי, דיברתי עליה עם משרד המשפטים, היא האם צריך לקבוע לגבי מקרים שבהם ההסדר לא יחול, כתבנו והכל עם המבצע, היינו זכאי לפי הסכם שנחתם לפני יום פרסומו של חוק זה לתשלום בשל העמדה לרשות הציבור. השאלה היא אם אמרנו שרוכש רישיון הוא מי שרכש רישיון לאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, האם לא נכון להתאים גם את המועד הזה, כלומר לא לפני יום פרסומו אלא לפני תום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. אני בטוחה שגם יהיו פה עוד הערות, אני רק אסיים לקרוא את התיקונים. אני בסעיף קטן (י), בסוף העמוד, (4) בתום 5 שנים מיום התחילה, יערוך שר המשפטים בחינה לעניין אופן יישומו של סעיף 15ב לחוק זה והשפעותיו על השוק, וידווח על ממצאיו לוועדת הכלכלה של הכנסת לא יאוחר מתום שישה חודשים מהמועד האמור. כאן התאמנו את המועדים למועד שקבועים לגבי הבחינה האחרת ששר המשפטים צריך לערוך, גם לגבי זכות העמדה לרשות הציבור והזכות לתמלוג ראוי ואי-העבירות שלה. פסקה (5) להבנתי בהתאם להחלטת הוועדה לגבי חריג הקטלוגים נמחקת. אני אזכיר שזה יהיה ממילא בתוך הבחינה של שר המשפטים במסגרת הבחינה שלו את סעיף 3א(א1). << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> מוחקים את (5)? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, פסקה (5) בעמוד 25 נמחקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר להצביע? << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> רגע, לא תהיה בחינה אחרי שנתיים, תהיה בחינה רק אחרי חמש שנים? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. << אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >> אבל לפני כן היושב-ראש דיבר על כך שתהיה בדיקה על הנושאים של כל התחרות אחרי שנתיים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היושב-ראש ביקש לקבוע את החריג של הקטלוגים במירכאות, מה שנקרא האוספים, שנותנים לחברות רישיונות להשתמש בלי תשלום ראוי לכל בעלי הזכויות, כלומר העסקים לא צריכים להתקשר עם חמישה תאגידים, אלא האוסף נותן להם את הרישיון. זה נקבע בדיון הקודם שזה יהיה חריג למשך חמש שנים, ואחר כך השר יצטרך לקבוע או לא לקבוע את החריג הזה כחריג קבוע. ולכן, היושב-ראש ביקש שתהיה בחינה של רשות התחרות לאחר שנתיים, משעה שהוחלט לקבוע את החריג כחריג קבוע ולתקן כפי שהוועדה כבר שמעה, היושב-ראש הסכים שאפשר למחוק את הבחינה, אבל ממילא בגלל שזה נכנס לתוך סעיף 3א(א1) שר המשפטים יצטרך לערוך בחינה לגבי כל הסעיף הזה בתום חמש שנים מהיום שהחוק נכנס לתוקף. אני מניחה שאקו"ם ירצו להתייחס. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אנחנו רוצים לדבר לגבי סעיף (ח2). << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק אזכיר על מה מדובר. מדובר בשאלה אם שימוש פעולה שנעשתה לפני שהחוק נכנס לתוקף מותרת היום, אחרי שהחוק נכנס לתוקף, ניתן לתבוע לגביה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זה לגבי 9, כן? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לגבי 29 ו-13 לגבי חוק זכות יוצרים. לגבי זכויות מבצעים זה בסעיף אחר, אבל זה לגבי כל השיבושים המותרים שם. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אני עורך דין בשם אקו"ם, אנחנו מתנגדים להחלה הרטרואקטיבית הזאת. אדוני היושב-ראש ראה את המאבק שיש פה בין אקו"ם לבין המש"מ, אנחנו בתחושה שזה יהיה ממש מבחינת הרצחת וגם ירשת. לא זו בלבד שמרחיבים את הפטור בצורה שבעינינו היא רחבה מדיי ועולה על המידה הנדרשת, אלא שעכשיו רוצים גם להחיל את זה בצורה רטרואקטיבית. אני לא ארחיב בנושא, כתבנו בנייר העמדה לגבי העקרונות המנהליים שנוגדים בצורה מפורשת החלה רטרואקטיבית. החלה רטרואקטיבית היא צריכה להיות חריג. צריכים להיות לה צידוקים מהותיים, צריכה להיות סיבה טובה לפגוע בהסתמכות, לפגוע בוודאות המשפטית, לפגוע בהוגנות. אני חושב שהתחושה שלנו שזו פגיעה משמעותית גם ביוצרים וגם באמון הציבור, אנחנו כולנו מכירים את הרקע, הרקע הוא שמדובר ביוזמה של המש"מ. בין המש"מ לבין האקו"ם יש משא-ומתן, התחושה שלנו שהחלה רטרואקטיבית פה היא חריגה ולא מוצדקת. אני אגיד עוד משהו לגבי ההסדר שקיים בחוק זכות יוצרים, אני אגיד ליועצת המשפטית, ההסדר שם נעשה במסגרת חקיקה של חוק זכות יוצרים חדש, שהיה הפעם הראשונה שעשו חוק זכות יוצרים בתולדות מדינת ישראל. עד 2007 חיינו עם חוק מ-1911, חוק מנדטורי, שהיה לו נוסח חדש ופקודה, כשהיינו צריכים תיקונים עשינו את התיקונים דרך הפקודה. החוק הזה עשה כמה וכמה מהפכות, הוא הוסיף זכויות, גרע זכויות, הוסיף פטורים, נדרשה שם הוראת מעבר. היוצרים קיבלו דברים, נלקחו דברים, ניתנו פטורים, ניתנו זכויות, זה משהו לגמרי אחר, פה מדובר בשינוי נקודתי שבו מרחיבים את הפטור בצורה דרמטית. לוקחים זכות קניינית שקיימת ושוללים אותה ולא רק ששוללים אותה שוללים אותה גם רטרואקטיבית, בעינינו זה לא מוצדק, אין לזה שום הצדקה לעשות את זה חוץ מכך שאולי המש"מ רוצה לדעת שהוא קיבל את זה כבר מעכשיו. אין לזה הצדקה, זה דבר לא הוגן, פוגע באמון הציבור, פוגע ביוצרים. ראיתם שהיוצרים מאוד מתנגדים לדבר הזה, אנחנו סבורים שזה פשוט דבר שלא מחויב המציאות וצריך להימנע ממנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אגיד כמה דברים, אני אצטט מדברי ההסבר לחוק זכות יוצרים 2007 מהסעיף שהוא ממש הסעיף הזה, כלומר הסעיף הזה נלקח כמו שהוא מסעיף 78ג לחוק זכות יוצרים: "אם זאת לעניין מעשה הפרה שנעשו לפני תחילת החוק המוצע, מוצע לסייג ולומר כי סייגים ופטורים הקיימים בחוק המוצע שאינם קיימים בדין הקיים יחולו גם לעניין מעשה הפרה כאמור, כמו שהתבצעו לפני תחילת החוק. וזאת בהנחה כי האינטרס הציבורי בהגנה על היצירה ביחס לשימושים שלגביהם ניתנו הפטורים אינו קיים עוד או שלמעשה לא היה קיים מלכתחילה. אני גם אגיד שגם אם הסעיף הזה לא ייכלל בסופו של דבר, אני מניחה שעצם כלילת הפטורים בתוך החוק יהיה איתות לבית המשפט איך לפסול. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> יכול להיות, אבל זה דבר אחד ודבר אחר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון, אני מסכימה. אני גם אציין שאם אנחנו מורידים את הסעיף הזה לגבי יוצרים, נוצר כאן איזשהו מצב קצת מוזר שלגבי זכויות מבצעים, לא תהיה זכות תביעה על שימושים שנעשו לפני שהחוק נכנס לתוקף ולגבי זכויות יוצרים כן. << אורח >> נחום גבריאלי: << אורח >> אבל הסעיף הזה שאנחנו מדברים עליו הוא רק לגבי 29, לא לגבי כל זכות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, כשמדובר ממש באותו השימוש. תסתכלו בסעיף קטן (ה), הוא מחיל את אותה הוראה לגבי זכויות מבצעים. עם זאת, אני לא יכולה להגיד שיש פה מניעה משפטית או משהו כזה. כמובן שאפשר לקבל החלטה כזו או החלטה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים? << אורח >> הודיה גחלי שוורץ: << אורח >> כמו היועצת המשפטית, אנחנו חושבים שנכון יותר לעשות הוראה שהיא קוהרנטית גם להוראות אחרות בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אנחנו מקבלים את העמדה הזאת. נרצה להצביע פה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> למישהו יש עוד הערות לסעיף? אני שאלתי שאלה. משרד המשפטים, משרדי הממשלה. לגבי פסקה (2) – "והכול אם המבצע אינו זכאי לפי הסכם שנחתם, צריך להיות לפני יום פרסומו או לפני שנחתם עד שלושה חודשים לאחר יום הפרסום. << אורח >> הודיה גחלי שוורץ: << אורח >> לדעתנו אפשר להשאיר ככה אין בעיה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני בפסקה (2), בעמ' 24, ושאלתי שאלה לגבי השורה החמישית "והכל עם המבצע אינו זכאי לפי הסכם שנחתם לפני יום פרסומו של חוק זה לתשלום בשל העמדה הרשות הציבור". שאלתי אם נכון להתאים את זה למועד שבעצם נתנו לרוכש רישיון, לרכוש רישיונות עד תום שלושה חודשים לאחר יום הפרסום. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> לא, התשובה היא לא מבחינתנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שאין יותר. לא, << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר להצביע. זה הסעיף האחרון, נכון? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה הסעיף האחרון. כן, אפשר להצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד הסעיף עם התיקונים? עבר. הצבעה אושר אנחנו יוצאים להפסקה של עשר דקות, תסיימו את העניין ונחזור להצביע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:25 ונתחדשה בשעה 10:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני פותח את הישיבה, אני רוצה לסיים, יש לי עשר דקות לסיים את החוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היו כמה דברים שנשארו פתוחים, אני בסעיף 3א רבה בעמוד 4, בפסקה (3) בפסקת משנה (ב) – (ב) ביצוע שנכלל ביצירה קולנועית שהופקה במשותף על ידי מפיק מישראל לבין ומפיק ממדינה אחרת ; אנחנו מציעים להוסיף כאן בעת הפקתה לראשונה, אני מבינה שזה מקובל. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> כן, כן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> תודה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> להבנתי אין עוד הערות לסעיף, אז אפשר להצביע על סעיף 4 להצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד סעיף 4 להצעת החוק עם התיקונים? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לגבי סעיף 15ב רבה, בעמ' 20, היו שני עניינים שהתבקשנו לבדוק, אחד מהם לגבי אופן הקביעה של שר המשפטים ואיזה הוראות הוא יוכל לתת לארגונים. אנחנו מדברים על הסיפה שנמצאת אצלכם במצב מחוק, עם קו חוצה, "ורשאי השר". אנחנו מציעים לקבוע שהשר יהיה רשאי לתת לתאגיד שהודיע לו כאמור הוראות לעניין הגבייה המשותפת או לקבוע תקנות, ואז תקנות יחולו לגבי כל הארגונים. והתקנות יהיו באישור ועדת הכלכלה גם לגבי הגבייה המשותפת. השאלה היא האם רוצים כאן גם התייעצות עם רשות התחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם אומרים? << אורח >> שחף ינון: << אורח >> ממש לא, יש הליך בדיקה אחר של רשות התחרות בלי קשר באותו הסדר כובל מכוח חוק התחרות הכלכלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול להתייעץ עם מי שרוצה, זה לא רלוונטי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר, אני אכתוב משהו בסגנון של ורשאי השר לתת לתאגיד שהודיע לו כאמור הוראות בעניין הגבייה המשותפת או באישור ועדת הכלכלה לקבוע תקנות לעניין הגבייה המשותפת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול לתת הוראות לגבי הגבייה לכל התאגידים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זהו, זה התקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה התקנות? טוב, בסדר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היה לנו עוד עניין לבדוק בסעיף (ה)(1) בעמ' 21, לגבי ההוספה של מבצע. ניסינו להבין בהפסקה, יש לנו חילוקי דעות בינינו, האם נדרש להוסיף כאן מבצע או לא. אני אסביר את הסיטואציה שהבנתי שיכול להיות שמתעוררת כאן. לפי הנוסח הקודם הזכות לתמלוג ראוי לא הייתה ניתנת להעברה, היום היא כן ניתנת להעברה אחרי שבע שנים או בתמורה לתמורה הולמת. השאלה האם זה גובר על היכולת של המשתמש להעביר את הזכות שלו ככה. כלומר, הגבייה לגבי הביצוע הפומבי בכל מקרה תהיה על ידי הארגון היציג והארגון היציג יגבה גם למבצעים שלא חברים בו ויחלק להם. השאלה האם במצב שבו המבצע יכול להעביר את זכותו לקבלת תמלוג ראוי יכול להסכים למשל, עם קטלוג, שהוא מוותר על זכותו לביצוע פומבי בתנאי שהקטלוג משלם לו כל שנה איזשהו סכום פיקס. האם זה מתגבר על היכולת שלו? << אורח >> שחף ינון: << אורח >> זאת התמורה ההולמת בכל מקרה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> זאת התמורה ההולמת. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לא, זה לא ויתור. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> הוא יכול להגיע לעסקה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוא יכול לוותר או שהוא יכול להעביר את הזכות שלו? << אורח >> שחף ינון: << אורח >> כן. הוא יכול להגיע לעסקה שהתמורה ההולמת בה, תשלמו לי פעם בשנה 100 שקל. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נכון, נכון. או שתשלמו לי לכל עסק או כל דבר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה האם צריך להוסיף כאן מבצע? << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> התשובה היא לא. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> כתוב שם כל מי שיכול להעניק רישיון, זה יכול להיות עם זימון אל התנאים האלה. זה יכול להיות כל אחד, מי שרשאי. זה לא אומר פה יוצר או מפיק, מי שרשאי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אקריא את הנוסח כפי שהקראתי אותו קודם: (ה) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) כדי לגרוע מכל אחד מאלה: (1) זכותו של משתמש להתקשר במישרין עם מי שרשאי להעניק רישיון לביצוע פומבי של היצירה או התקליט, לעניין, ביצוע פומבי של היצירה או התקליט לפי העניין; << אורח >> גיא לואל: << אורח >> נכון. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה משרד המשפטים אומר לפני שנגמור את זה? << אורח >> הודיה גחלי שוורץ: << אורח >> הכלל הוא שמי שעושה את הגבייה עבור המבצע זה הארגונים. יש הוראות מסוימות שמאפשרות למבצע להעביר או לוותר על הזכות שלו. אני חושבת שבכל מקרה, הסעיף הזה כפוף לאותן הוראות כמו שאני מבינה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נכון, אז אין צורך להוסיף. אני רוצה להגיד משהו, אדוני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני כן רוצה להגיד שאם אנחנו מוסיפים כאן מבצע ולמבצע אין רשות לתת רישיון, אז ממילא זה לא יחול. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אין מקום. אני רוצה להגיד משהו, החוק הזה מייצר המון איזונים. מייצר את זה שיש ארגון יציג שיכול לתת רישיון, מייצר לו בתנאים מסוימים אי-עבירות, בתנאים מסוימים כן יש עבירות. ישבנו פה בחקיקה הזאת והשכיל היושב-ראש לייצר אין-ספור איזונים. האיזונים האלה בסדר וכפי שהם אמרו הם לא סותרים את הסעיף הזה. להכניס פה את המילה מבצע מפר את האיזונים. << אורח >> עידו נתן: << אורח >> בירכתם על ההסכמות ועכשיו מנסים לכרסם אותם, אין שום סיבה. משרד המשפטים גם לא תומך בדבר הזה, זה מבחינתנו מפרק את כל ההסכמות שיש לנו עם משרד המשפטים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני לא כל כך מבינה איך, אבל אני רק אבהיר לפרוטוקול. הזכות תהיה ניתנת להעברה אחרי שבע שנים לגבי יצירות מוזיקליות להעברה או לוויתור, ותהיה ניתנת לוויתור או להעברה תמורת תמורה הולמת לגבי יצירות אודיו וירטואליות ולגבי קטלוגים. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לא גורע מזה שהארגון היציג הוא זה שיגבה ויחלק את הכספים, כלומר שני הדברים האלה יכולים לדור בכפיפה אחת, אחד לא מונע את השני. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> אם יש תמורה הולמת תמורת ויתור, אז כמובן שאין מה לגבות. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אם מבצע ויתר על זכות על שיר מסוים אחרי שבע שנים, אני לא גובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין דיון. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש פה אי-הבנה. הסעיף הזה חשוב מבחינה תחרותית, וזה בדיוק מה שכתוב בו, שלמרות שהכלל הוא שיש ארגון שגובה עבור כולם, אפשר לעשות התקשרויות פרטניות עם מי שיש לו את הסמכות לתת. מי שיש לו את הסמכות לתת יכול להיות גם במקרים מסוימים, גם לגבי ביצוע, לא רק לגבי יצירה ולא רק לגבי תקליט. למה? כי זה היה עוד שבע שנים וכל העבר. לכן בדיוק כפי שרוצים לאפשר משיקולים תחרותיים, לייצר גם עסקאות פרטניות מחוץ לארגון היציג, כך יש ליוצרים וכך צריך להיות גם למפיקים. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> אם רוצים לעשות את זה, אין בעיה, מוותרים על הזכויות ומעבירים אותה תמורת תמורה הולמת. ואז התמורה ההולמת יכולה להיות בהתקשרות ביניהם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> למפיקי התקליטים יש מה להגיד בעניין? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מה להגיד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מציעה שנשאיר ככה את הסעיף, אם זה הפתרון. << אורח >> גיא לואל: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר להצביע על זה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר להצביע על סעיף 15ב רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד? עבר. הצבעה אושר << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סיימנו, זהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, סיימנו את החוק עם התיקונים שעוד יעשו, אז תראו נוסח סופי. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו באופן אישי. לך אדוני היו"ר ולטייב ולשלי. אנחנו כבר הרבה חברים, אני גם לא בתפקיד. לחבר הכנסת טייב, חברת הכנסת שלי וכבוד יושב-ראש הוועדה, ולצוות המקצועי של הוועדה. קודם כול, לצוות המקצועי של הוועדה לא היה פשוט, אבל היה כיף לעבוד מולכם. בסופו של דבר זה אנשים שרואים את טובת הכלל. לא שתמיד הסכמנו או שאני הסכמתי, אבל זה תענוג לעבוד בכזאת סביבת עבודה, בכזאת ועדה מקצועית ורצינית ומכבדת, שנותנת מקום לדיונים. אני רוצה להגיד תודה בשם האומנים לחבר הכנסת טייב שיזם את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעכשיו זה חוק טייב, שימו לב. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> חוק טייב-ביטן-שלי, ראשי תיבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, מי שיוזם זה החוק שלו. ככה זה נהוג. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ביטן עשה פה עבודה. << אורח >> אורי רשטיק: << אורח >> תיכף נדבר על ביטן. הוא יזם לקח את זה כמשימה אידיאולוגית, ערכית. כשליח ציבור, בלי קשר לסקטור שנבחר בשמו לכנסת בהכרח, וזה מרגש. אנחנו רוצים להגיד תודה, לחברת הכנסת שלי, שבאמת ידעה להעמיד אותנו במקום שצריך וידעה להיות כל מאזן ונכון ושפוי ושקול. ותרמה המון לטובת ציבור האומנים והמבצעים. אני לא הכרתי את יושב-ראש הוועדה, למרות שיצא לי להסתובב בכנסת, לא הכרנו אף פעם. אפילו פעם רבנו כשהיה את הסיפור של התאגיד שהייתי עוד בשחם. אני חייב להגיד שזו זכות גדולה לכנסת ישראל ולציבור הישראלי שיש אנשים כמוך כאן. ענייניים, מקצועיים, רואים את טובת הכלל, והרבה פעמים לא הסכמנו איתך ולא קיבלנו את כל מה שרצינו, באמת שלא. ההתנהלות שלך מרגשת ומזכירה לנו שעדיין יש אנשים טובים בכנסת. אני לא מהצד הפוליטי, אני לא בשום מפלגה, אבל מעולם לא הצבעתי לליכוד, אין לי פה שום עניין. אני אומר את זה ברמה הכי חברית, פשוט בן אדם מעל הכול. אני אחרוג קצת מהמסגרת המקובלת ואגיד שמה שעושים לך עכשיו זה פשוט לא עוול רק לך, זה עוול לכל הציבור הישראלי, שלא נותנים לאנשים ענייניים ומקצועיים ומכבדים לנהל דיונים באופן ענייני. ואני מאחל לך ואני מאחל לעם ישראל שתגיע כמה שיותר רחוק. רציתי להגיד שבאחד הדיונים הגיע לפה ביבס, ונתן לך נשיקה, אז גם אני רוצה לתת לך נשיקה בסוף. (מחיאות כפיים) << אורח >> אדיר וישניה: << אורח >> יושב-ראש הוועדה אני מבקש להצטרף לדברים, אנחנו חושבים שזה אירוע היסטורי, החקיקה הזאת של החוק שנותנת כוח למבצעים לבוא וליישם את הזכויות שלהם במלואם. למוזיקאים, לשחקנים. מודים לך אדוני היושב-ראש, לחבר הכנסת טייב יוזם החוק, לחברת הכנסת שלי, כל המארג הזה כאן שאפשר לנהל את הדיונים בשום שכל, הקדיש לזה הרבה זמן בצורה מקצועית. תודה רבה מכל ציבור המבצעים, אנחנו מוקירים תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה לכולם. אני מודה גם לחברי כנסת, אבל גם לצוות שלנו בוועדה שעשו עבודה טובה. והאמת שלא היינו מצליחים לסיים את זה בלעדי נעמה, שהיא מומחית, עבדה במשרד המשפטים בדיוק בתחום הזה. לא הייתי לוקח את זה על עצמי אם היא לא הייתה, אני אומר לכם את האמת, כי זה בלתי אפשרי. (מחיאות כפיים) אני מודה למשרדי הממשלה, כולם, לשלטון המקומי, שהצלחתם לחטוף פה משהו במסגרת חקיקה, זה גם בסדר. משרד החינוך, משרד המשפטים, משרד הכלכלה, משרד התרבות, כולם ביחד. אני חושב שגם אתם הוכחתם שאתם מייצגים את הציבור שלכם כמו שצריך, כל הארגונים, לא רק אתם, הגעתם להסכמות, זה מה שחשוב, בהרבה מאוד דברים הבנתם את המטריה שחייבים להגיע להסכמות שלא תהיה חקיקה על הראש שלכם. הגעתם ואני שמח שזה נעשה ועכשיו תמשיכו לגבייה המשותפת. הגבייה המשותפת תסייע גם לכם, אבל גם לציבור הרחב. הגיע הזמן. תודה רבה לכולם, אבל אני לא סוגר את הישיבה. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני מפורום ההלם והקרב. אני מבקש מכם, מכולם, יש לכם כוח ברשתות, תעלו את הלומי הקרב. רק לפני סוף השבוע האחרון, היו 76 הלומי קרב שהתאבדו מתחילת המלחמה, היום אנחנו עומדים על 80. אני מבקש מכם, בבקשה, אנחנו מתחננים, אנחנו כבר חצי שנה במאהל פה מול הכנסת, תעזרו לנו להציל את עצמנו. תעזרו לנו, אנחנו זועקים את זה כל יום מחדש פה בכנסת ותודה רבה על הבמה פה. תעזרו אנחנו מתחננים, המשפחות שלנו מתפרקות רק כי רצינו סך הכול להגן על המדינה שלנו. סך הכול רצינו להיות לוחמים כדי להגן על האדמה הזאת וחזרנו בארונות בלי ארון. אנחנו מתחננים אליכם, תהיו איתנו, תזעקו את זה ברשתות, יש לכם מספיק כוח לעשות את זה. תעזרו לנו עוד פעם להציל אותנו מעצמנו ואת המשפחות שלנו. תודה רבה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> שלום, אני מארגון הלומי הקרב, אני רוצה להמשיך את הדברים שאמר חברנו פה לפני שנייה, הרבה פעמים נעשים פה בחדר הזה דברים נהדרים ודברים מדהימים. הוא גם דיבר על עוול, ואני חייב להגיד שהעוול שנעשה להלומי הקרב, לא רק בשבעה חודשים שאנחנו פה במחאה מחוץ לכנסת, אבל העוול שנעשה להלומי הקרב מאז קום המדינה הוא משהו בלתי יתואר. זה שאנחנו מדברים על זה שהכמות המטורפת הזאת של הלומי קרב שלא צולחים בשיקום שלהם, כמו שעומר לפני שנייה פירט, כבר 80 הלומי קרב, אבל המספרים מאז קום המדינה גבוהים יותר. יש עדיין לוחמים ממלחמות עבר, עזבו עכשיו את מלחמת "חרבות ברזל" שהיו לנו המון המון פצועים, מאז קום המדינה יש עדיין המון לוחמים גיבורים, יכול להיות שזה סבא של מישהו מפה או אבא של מישהו מפה שעוד לא אפילו חשב לעצמו ללכת ולהתחיל לקבל טיפול. שלא נדבר על הילדים שלו שכבר סובלים 40 שנה מהלם משני, טראומה משנית מטורפת. אני יכול להגיד על המשפחה שלי, מה שהם עוברים עכשיו, עם כל הקדמה וההתקדמות בנושא הזה של הטיפול בהלומי הקרב, המשפחה שלי מתפרקת בצורה מטורפת. ואנשים מלחמות עבר שבזכותם כולנו עומדים פה ובזכותם יש לי את הזכות לגדל פה משפחה, ובזכותם היה לי את הזכות לשרת את המדינה, כי בסוף מעטים האנשים שיש להם את הזכות להגן על המדינה הזאת והעוול הזה חייב להיפסק. אני מבטיח לכם שאם תלכו ותילחמו עלינו, כמו שנלחמנו עליכם מאז קום המדינה ועד עכשיו. גם אותו סבא, שבסוף הבן שלו גם הלך להילחם, וגם אותו ילד של אותו אבא ושלוש דורות של הלומי קרב היו הולכים עכשיו עוד פעם להילחם למען כולם פה, עוד פעם, למרות הפציעה. אנחנו מתחננים אליכם עוד פעם, תעזרו לנו לעצור את העוול הזה שנעשה להלומי הקרב. ואני מבטיח לכם שאתם תראו שהשיקום הזה שאתם חושבים שהוא לא כלכלי, אתם תראו שהם תיתנו לנו צ'אנס, אתם תראו כמה כלכלה וכמה כלכלי יכולה להיות המדינה הזאת. תיתנו לנו צ'אנס ואל תוותרו עלינו, תילחמו בשבילנו כי זה לא רק אנחנו, זה הילדים שלנו, זה הילדים שלכם, זה הורים שלכם, זה סבים שלכם, מתחננים אליכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. לא ללכת כי יש מחלוקת האם סעיף 7א הוצבע. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, זה הסעיף שעוסק בזכויות המשדר, יש שם איזה תיקון קטן שאני זוכרת שהסברתי לגבי זה שהורדנו את המילה ניכר מההגדרה של שעתוק ולכן הכנסנו אותה כאן. רק למען ספק נצביע על 7א רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד 7א? תודה, עבר. הצבעה אושר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להודות לך באופן אישי, גם לנעמה, לעידית, לכל צוות הוועדה, משרדי הממשלה, כלל הארגונים, אבל מעל הכול גם למבצעים ולאומנים. דיברנו והתכתבנו אתמול לגבי החוק הזה ואני אומר כל הזמן לשלי, מדובר ברפורמה אמיתית. היה ראוי שמשרד המשפטים יקדם אותה, שמח שנפל בחלקנו הזכות לקדם אותה למרות הקושי, המחלוקות, הלחצים, המורכבויות. אני חושב שלא היה נושא בחקיקה הזאת שלא היו לגביו חילוקי דעות, מחלוקות, פיצוצים. אתה ביטן, כיושב-ראש הוועדה, ידעת ברגישות מדהימה להביא להסכמות רחבות מאוד ולא פשוטות אינטרסים מנוגדים מארגון לארגון ומי מבצע ומחברות בין-לאומיות, מדובבים, באמת לא היה נושא שלא היה מורכב. וברגישות אבל בנחישות רבה, אני חושב מאות שעות סביב הצעת החוק הזו, בסוף הצלחת לקבוע גם איזונים וגם בלמים אמיתיים. אני חושב שהנושא של איחוד גבייה הוא אחד ההישגים הגדולים של החוק והוא לא היה בנוסח החוק, אבל מצאת לנכון להביא אותו בשביל להביא את אותם איזונים. אדוני היושב-ראש, אני מודה גם לשלי ששרפה לדעתי עשרות שעות בלי גוזמה בפגישות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא שרפה, למטרה טוב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כן, למטרה טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יודע שהיא חיברה שיר בדרך? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא, תיכף. אדוני היושב-ראש, אני חושב שעשינו פה היסטוריה לטובת האומנים המבצעים הישראלים. והלוואי והיו מבינים בכנסת שנכון היה להביא חוקים שביתם הטבעי בוועדת הכלכלה ודי לחכמה ברמיזה. ואנחנו מקווים שלעתיד אנשים יבינו שכשאתה נלחם על משהו ואתה נלחם על זה שחוק יגיע, אתה לא נלחם בשביל האגו האישי שלך, אלא באמת בשביל להוציא חוק טוב מתחת ידך. אז אנחנו בהזדמנות זו גם מחזקים אותך בעניין הזה, תודה רבה. (מחיאות כפיים) << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוועדה הכי טובה בכנסת, אין שאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. הישיבה הסתיימה, תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:10. << סיום >>