חומר רקע - גורמים חיצוניים
י"ב אדר, תשפ"ו
1
,מרץ2026
לכבוד
ועדת הפנים והגנת הסביבה
כנסת ישראל
- באמצעות דוא"ל -
.ג א.
,.נ
:הנדון הצעת חוק
פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום
המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023
ו -
2024
), התשפ"ג-
2023
ענף הבנייה והתשתיות בישראל מברך על קידום הצעת החוק להסדרת תחום
פסולת הבניין ורואה במהלך
זה מהלך נכון ומתבקש, אשר נועד להתמודד עם תופעת השלכת פסולת
הבניין בשטחים פתוחים ולהסדיר
שרשרת טיפול מפוקחת, יעילה ושקופה.
עם זאת, בחינת נוסח הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, מלמדת כי קיימים מספר היבטים מהותיים אשר
עלולים להביא לפגיעה ביישום החוק בפועל, להגדלת העלויות בענף הבנייה וליצירת חסמים תפעוליים ,
מבלי
להשיג את מטרות החוק.
ענף הקבלנים מהווה את נקודת המוצא של שרשרת הטיפול בפסולת הבניי ן
והוא הגורם הנושא בפועל
בעלויות הפינוי, ההובלה והטיפול. כל כשל תפעולי או רגולטורי
במנגנון המוצע מתגלגל ישירות לעלויות
הבנייה, למחירי הדיור ולעלויות פרויקטי התשתית
הלאומיים. במצב בו הקבלנים נדרשים לשאת בעלויות
הולכות וגדלות ללא מנגנון איזון מתאים,
קיים חשש ממשי כי העלויות יתורגמו לעליית מחירים במשק
כולו.
יתרה מכך, במתכונתה הנוכחית עלולה הצעת החוק להביא לתוצאה הפוכה מזו שלשמה נועדה ,
הכבדה על
הגורמים הפועלים כחוק, לצד המשך פעילותם של גורמים בלתי
מורשים הנהנים מיתרון כלכלי הנובע
מהיעדר אכיפה מספקת.
להלן עיקרי ההערות והבקשות מטעם ענף הבנייה:
1.
מנגנון התשלומים
–
הצעת החוק קובעת העברת תשלומים באמצעות מנגנון
מרכזי, אולם אינה
קובעת פרק זמן מחייב להעברת הכספים. מצב זה יוצר חוסר ודאות תזרימית
משמעותית לקבלנים
ולגורמי הביצוע, אשר נדרשים לשלם בפועל עבור פינוי וטיפול טרם קבלת
התמורה. נבקש לקבוע
כי התשלום יועבר בתוך7 ימי עסקים ממועד אימות קליטת הפסולת באתר טיפול מורשה.
2.
ע
לויות כפולות לקבלנים – בפועל נוצר מצב בו הקבלן משלם הן במסגרת
מנגנוני אחריות יצרן והן
עבור פינוי וטיפול בפסולת הבניין באתרי מחזור, מבלי שקיימת
השתתפות כלכלית בשרשרת
המחזור. מצב זה פוגע בכדאיות הפעילות החוקית ומעודד סטייה מהמסלול
המוסדר. נבקש לבחון
מנגנון השתתפות או החזר חלקי בעלויות הטיפול בפסולת הניתנת למחזור.
3.
איסור בעלות בין מוביל לאתר טיפול –
לאור קיומן של מערכות פיקוח
מתקדמות הכוללות איכון
GPS,
שטר מטען דיגיטלי ודיווח בזמן אמת, איסור גורף על קשרי
בעלות אינו תורם להגברת
הפיקוח ועלול דווקא לפגוע ביעילות התפעולית, להאריך זמני פינוי
ולהגדיל עלויות לקבלנים. נבקש
לאפשר קשרי בעלות בכפוף לשקיפות ואיסור אפליה.
4.
לוחות זמנים לרישוי אתרי טיפול – היעדר פרק זמן מחייב למתן החלטות
רישוי יוצר חוסר ודאות
רגולטורית ומעכב הקמת קיבולת טיפול חדשה. בהיעדר אתרים זמינים,
הקבלנים נותרים ללא
פתרון פינוי מוסדר. נבקש לקבוע פרק זמן מרבי של90
ימים למתן החלטה בבקשות רישוי.
5.
אישור שימוש בתוצרי מחזור
– העדר מנגנון מקצועי עצמאי לבדיקת
איכות חומרים ממוחזרים
יוצר צוואר בקבוק תפעולי ופוגע ביכולת לשווק תוצרי מחזור. נדרש
מנגנון בדיקה באמצעות מכון
התקנים, מעבדות מוסמכות או גוף מקצועי בלתי תלוי.
6.
יצירת ביקוש לחומרים ממוחזרים
–
ללא יצירת ביקוש מוסדי לחומרים
ממוחזרים, מתקני
המחזור מתמלאים והעלות מתגלגלת חזרה לקבלנים. נבקש לקבוע שימוש מינימלי
בתוצרי מחזור
בפרויקטים ציבוריים, ככל שהדבר אפשרי הנדסית.
7.
אכיפה אפקטיבית
–
הטלת חובות רגולטוריות על גורמים הפועלים כחוק
ללא הגדלת מערך
האכיפה בפועל עלולה ליצור יתרון כלכלי לגורמים בלתי מורשים. נדרש מנגנון
דיווח שנתי לוועדה
בדבר היקף האכיפה, מספר המפקחים והמשאבים שהוקצו.
לסיכום, ענף הבנייה תומך בהסדרת תחום פסולת הבניין ובהגברת האכיפה
והפיקוח, אולם הצלחת החוק
תלויה ביצירת איזון נכון בין רגולציה לבין ישימות תפעולית
וכלכלית. חוק אשר יכביד על הגורמים הפועלים
כחוק מבלי להבטיח זמינות פתרונות טיפול
ואכיפה אפקטיבית עלול להביא לפגיעה בענף הבנייה, לעיכוב
פרויקטים ולהשלכות רוחב על המשק כולו.
אנו מבקשים כי הוועדה תבחן את ההערות המפורטות לעיל במסגרת המשך
דיוני החקיקה, על מנת
להבטיח הסדרה יעילה, ישימה ובר-קיימא של תחום פסולת הבניין בישראל.
אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה ככל שיידרש.
,בברכה
עו"ד ענבל כספי, סמנכ"לית
מנהלת אגף תשתיות ובניה חוזית
:העתק
עו"ד תומר רוזנר, יוע
מ "ש ועדת הפנים והגנת הסביבה