פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 506 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג-2022 (פ/2659/25) (פ/4189/25) (פ/4405/25) (פ/4567/25) (פ/713/25), של חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ מאיר כהן, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ צביקה פוגל, חה"כ אוהד טל, חה"כ לימור סון הר מלך << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר סימון דוידסון יוסף טייב קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: שרון ניר יצחק קרויזר מוזמנים: נועה ליפשיץ – ראש היחידה למילואים, משרד הביטחון ענבר לינהרד – ייעוץ משפטי, משרד הביטחון נועה ליפשיץ – ראש היחידה למילואים, משרד הביטחון אתי אביאב – עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה אמיר וקנין – מנהל תחום בכיר (פיתוח מקצועי פדגוגי), משרד העבודה שמעון וייס – מנהל תחום בכיר צעירים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי איל זנדברג – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים הדיל יונס – עו"ד, משרד המשפטים ערן יעקב הוליץ – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך יוסרי זינאלדין – עוזר קצין מילואים ראשי, צה"ל לירן גורדון – הערכת איכות, המועצה להשכלה גבוהה עמרי גולן – עו"ד, לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה דבורה מרגוליס – ראש מינהל, ור"ה ענת לזר – עו"ד, יועצת משפטית, ור"ה לאה האריס – ארגון אימהות הלוחמים בני פרץ – פעיל חברתי, יו"ר פנתרים חברתיים עומר אמסלם – הלום קרב ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג-2022 (פ/2659/25) (פ/4189/25) (פ/4405/25) (פ/4567/25) (פ/713/25) של חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ מאיר כהן, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ צביקה פוגל, חה"כ אוהד טל, חה"כ לימור סון הר מלך << הצח >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום ובוקר טוב לכולם, תודה רבה לכל מי שהגיע. לפני שאנחנו פותחים את היום, אני קודם כל רוצה להתייחס לאסון הנורא והאיום שקרה אתמול פה בירושלים. אני רוצה לשלוח קודם כל חיבוק גדול למשפחות של הילדים שנהרגו, למשפחות של הפצועים. זה אירוע שמטלטל את מדינת ישראל, מטלטל, אני חושב, כל אדם שיש לו קצת לב וכמובן הורים לילדים. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה יש הרבה מאוד מעונות במדינת ישראל שהם לא מפוקחים. הם לא פועלים ברישיון והדבר הזה קורה לא רק באשמת ההורים. זה קורה בין היתר מפני שאנחנו כמדינה לא מספיק עבדנו כדי לייצר מקומות שהם מספיק טובים. אין מספיק מקומות במעונות הרגילים או אין מספיק סבסוד למעונות שהם אמנם פועלים ברישיון אבל הם לא תחת משרדי הממשלה, ובסוף זה יוצר מצב שבו הורים, או שהם לא יכולים לשלם 3,000 שקל לחודש. הם נמצאים במעון שאולי יש לו רישיון אבל אין לו תמיד את הסבסוד או שאין לו בכלל רישיון. בסוף אנחנו מגיעים לסיטואציה שבה ברחבי הארץ יש הרבה מאוד מעונות שנמצאים בצורה הזו. זה אירוע שהוא עומד לפתחינו, ואנחנו קבענו בעזרת השם ליום שני הקרוב דיון כאן בוועדה, דיון דחוף יחד עם הוועדה לזכויות הילד. עבודה ורווחה גם כן יצטרפו לדיון הזה, דיון חירום בעניין הזה. אנחנו חייבים להיכנס לסיפור הזה ולוודא איך אנחנו קודם כל מייצרים תשתית שבה ילדי ישראל, יהיה להם מעונות, יהיה להורים לאן לשלוח את הילדים, ואחר כך איך אנחנו מפקחים שהדבר הזה משתנה. אנחנו לא יכולים להמשיך עם מעונות שאין עליהם פיקוח. אנחנו נעשה את זה יחד עם חברתי קטי שטרית שנכנסה לפה עכשיו, בעזרת השם ביום שני הקרוב. עם זה באמת רציתי לפתוח כי זה נושא שעומד לפתחינו ואני חושב שבאמת טלטל את כל החברה הישראלית ובצדק. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> גם להוסיף, כבודו, את הטענות שיש את ההקפאה של ההנחות אפילו לאנשים עובדים שלא יכולים כבר לעבוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בשבוע הבא חוץ מהדיון שאנחנו נעשה בעניין הזה, אנחנו מתחילים את הדיונים בהצעת חוק של הרשות לגיל הרך, שזה בכלל באופן מקיף. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> יש משפחות שמשלמים על שני ילדים 7,000 שקל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש אצל יוסי טייב, היו"ר הקודם, הצעת חוק של הרשות לגיל הרך שהיא רוצה לבוא ולהסדיר באופן כללי את כל הנושא של הטיפול בגיל הרך. אנחנו מתחילים לדון עליה בשבוע הבא, אבל חוץ מזה קודם כל אנחנו עושים דיון חירום ביום שני בעניין הזה. כולם כמובן מוזמנים לדיונים. אנחנו מתחילים בעניין שלשמו התכנסנו כאן היום. אנחנו פותחים היום יום חשוב מאוד בעיניי בוועדה הזו, יום שבו נתעסק בעיקר ביחס בין הלוחמים והמילואימניקים למערכת החינוך בישראל. אנחנו מקיימים היום שלושה דיונים בנושא הזה, והדיון הראשון הוא כמובן בהקלות בתנאי לימודים ללוחמים. זה אירוע שאנחנו חייבים להידרש אליו כי אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה במדינת ישראל, מי ששומר על המדינה בפועל זה מעט מאוד אנשים. יש מעט מאוד אנשים, בטח יחסית לאוכלוסייה שמשרתים היום כלוחמים. הם נקראים לימי מילואים ארוכים, הם מקריבים את החיים שלהם, מסכנים את החיים שלהם ולא כקלישאה. הם באמת מסכנים את החיים שלהם. הם עוזבים את החיים שלהם עבור כולנו. המינימום שאנחנו יכולים לעשות זה לעשות כל מה שאנחנו יכולים כאן בבית הזה כדי להקל עליהם בכל תחום אפשרי. בסוף הלוחמים של מדינת ישראל זה המגן. כשאני נכנסתי כאן לוועדה, זה מבחינתי בראש סדרי העדיפויות של הטיפול מול מערכת החינוך. זה בסוף לדאוג ללוחמים, למילואימניקים, לאנשי הקבע, לבני המשפחות שלהם כדי שבסוף בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, שבה יש מחסור אדיר בלוחמים, קודם כל אנחנו נצליח לעזור להם בכל מקום אפשרי. בכלל, אנחנו נמצאים בסיטואציה שעד לא מזמן במדינת ישראל אנשים שיכול להיות שהם מגיעים לסביבה שהיא תומכת טרור אפילו, אף אחד אפילו לא בודק את זה, יבואו ויקבלו העדפה מתקנת מכל מיני סיבות כאלה ואחרות באוניברסיטה, בשעה שללוחמים שלנו לא הייתה העדפה מתקנת. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אין חיה כזאת. לא קיימת העדפה מתקנת בקבלה ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את טוענת שאין היום בכלל העדפה מתקנת, אין מושג כזה, אין ראויים לקידום. לא קיים. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> סליחה שקטעתי את כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> פעם הבאה אני אשמח שלא תתפרצי. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אני מתנצלת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שניים, קיים גם קיים לצערנו. המדינה בחרה. המחוקק בחר לתת אפשרות כזו. יש ראויים לקידום. לצערנו היום אין שם בדיקה של האנשים האלה, מה מידת התרומה שלהם למדינת ישראל או אין תרומה שלהם למדינת ישראל, כי הקריטריונים הם אחרים. אנחנו פה היום נפגשים כדי לדון בזה שבין היתר אנחנו רוצים לתת קדימות באותם אחוזים שאנחנו נותנים קדימות לקבלה ללימודים עם הקלות כאלה ואחרות, אז כן, מה שחשוב לי קודם כל זה לראות שהאדם הזה הוא תרם למדינת ישראל ואם הוא תרם כלוחם, אז עוד יותר אנחנו נצ'פר אותו, כי בסוף זה מה שאמור להיות בראש סדרי העדיפויות, קודם כל התרומה למדינה. אדם שהקריב את חייו ונלחם בעזה, בלבנון ולא ראה את הבית ולא ראה את המשפחה וסיכן את החיים שלו, הוא יקבל קידום לפני כל אחד אחר. ככה זה אמור להיות. נכון, יש עוד קריטריונים ויש עוד סיבות למה אנחנו עושים ראויים לקידום או לפעמים עושים העדפה, אבל קודם כל מי שתרם למדינה, קודם כל מי שנתן, מי שהקריב את החיים שלו. זה א-ב. אני חושב שאנחנו חייבים לעשות את הדבר הזה. זה לא אירוע שהוא חצי. שוחחתי עם חברים שלי שהיו לוחמים, מציאות שבה אנשים הגיעו, ואדם שהוא לטענתם תומך טרור קיבל העדפה, והם כלוחמים לא קיבלו העדפה. זו מציאות מעוותת. זו מציאות שאנחנו חייבים לתקן אותה ואנחנו נתקן אותה. עם זה אנחנו נתחיל את היום. נמצא איתנו פה יוזם החוק, חבר הכנסת יצחק קרויזר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר רגע להגיד משהו? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, בטח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה העלית, אדוני היושב-ראש, את הנושא שקרה אתמול. זה באמת אירוע טראגי ממדרגה ראשונה. קודם כל צריך להשתתף בצער המשפחות, אבל אני חייב להגיד לך. הנושא הזה של הגנים הלא מפוקחים, הפעוטונים וכל הנושא הזה, מה שקרה אתמול היה רשום על הקיר בכל הצבעים. כל המדינה ובעיקר משרד החינוך, העדפתם לעצום את העיניים. אני רוצה לומר שלושה נתונים אחרי הרבה דיונים שהיו פה בוועדה הזאת. בשנת 2022 יצא דוח מבקר המדינה חריף מאוד נגד משרד החינוך בכל הנושא של מיפוי וכל הנושא של בדיקה איפה נמצאים הגנים הלא מפוקחים. התקציב בשנת 2021 היה 400 מיליון שקל לנושא של פיקוח על הגנים. אתה יודע כמה הוא היום בתקציב הנוכחי? 60 מיליון שקל. זה התקציב שהולך להיות במשרד החינוך על הפיקוח על כל הפעוטונים והגנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מדברים פה על הגנים הלא מפוקחים בכלל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט בדיחה. בשנת 2025 הממ"מ הוציא דוח שגם הוא תקף את משרד החינוך שלא עושים שום דבר על המיפוי ועל האמת שקורית במדינת ישראל, ומה שראינו אתמול, יש עשרות אם לא מאות גנים כאלו. לא קורה לזה גנים אפילו. עבריינים, שאנשים שולחים את הילדים שלהם בגיל שלושה חודשים ואנחנו רואים את הילדים האלו מתחת לאסלה, מתחת לכיור. הדבר הזה היה רשום על הקיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ביום שני תגיע לדיון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני עשיתי פה דיונים ואנחנו העלינו ביחד את הנושא הזה. מה שהכי מפריע לי, שרק אחרי שקורה אסון במדינת ישראל פתאום אנחנו מתעוררים, בכל תחום. עד שלא יהיה הרוג במגרשי הכדורגל לא יתעוררו. עד שלא קרה אסון מירון לא התעוררו. זה זוועה. יושבים פה אנשים שיושבים המון שנים בוועדת חינוך, ועושים ככה עם הראש כי הם יודעים שאני צודק, אז מה יקרה עכשיו, נשאיר את ה-60 מיליון שקל תקציב במשרד החינוך כדי לבקר ולפקח? מה אפשר לעשות עם הסכום הזה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סימון, אני מבטיח לך שאנחנו לא הולכים להרפות מהעניין הזה. בעזרת השם ביום שני, ואתה מוזמן, אנחנו עושים פה דיון משותף עם חברת הכנסת קטי שטרית וחברת הכנסת וולדיגר, שלוש ועדות ביחד מתכנסות כדי לדון בדבר הזה. אנחנו לא הולכים להרפות. זה אירוע שהוא הרבה מעבר למפקחים. זה אירוע של תשתיות, אירוע גם של פיקוח. אי אפשר להפריד את הדברים האלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא צריך להגיד שבגלל שהורידו סבסוד לגוף כזה או אחר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא אמרתי לך, לא הורידו סבסוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור בכלל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בסוף הורים מגיעים לסיטואציות לפעמים, שבמעונות המפוקחים אין מקום. באמת אין מקום. לפתוח מעון אחר זה אירוע שבסוף אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסדירים אותו. יש פה אירוע שהוא הרבה יותר רחב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> צבי, ישבנו פה עשרות דיונים. 80% מהמעונות האלו הם פרטיים. המדינה רק מקשה עליהם, הרגולציה והרישיונות והבינוי. הם לא יכולים לנהל את הגנים כבר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> דוידסון, קודם כל אתה מביא נתונים לא נכונים. זה לא 80%. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 75%. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם לא 75%. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תשאלי את משרד החינוך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קודם כל אני באחת הוועדות שלי גיליתי דבר "מדהים". גיליתי שמשרד האוצר העלה את שכרן של המטפלות ואיפה הכסף הולך? לרשת עצמה. הם לא נותנים את זה למטפלות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני שואלת את משרד האוצר, איך אתם לא אוכפים את זה? זה לא התפקיד שלנו, זה משרד הרווחה. אחד הדברים המזעזעים ביותר שאני רואה פה בוועדות שאנחנו מקיימים וגם בוועדה שאני מקיימת, זה שאין שיח בין משרדים. זה לא קשור לשרים, זה לא קשור לממשלה, זה קשור לתרבות של הניהול. אין שולחנות עגולים. לא יושבים ביניהם רווחה עם חינוך. אתה יכול לפתור את הבעיה בחמש דקות אם אתה יושב בשולחן עגול וכל אחד מציג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את מכירה את הצעת החוק של חבר הכנסת טייב? יש לו הצעת חוק שהוא עבד עליה הרבה מאוד זמן, של הרשות לגיל הרך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אם זה טייב, בטוח שזאת הצעת חוק מצוינת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אם אני לא טועה, את גם חתומה עליה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ספוילר לשבוע הבא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה מבין? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, ברור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זאת הבעיה, ואם אנחנו בכנסת נשנה את זה שיתחילו לשבת משרדים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא צריך שולחן עגול. צריך רשות אחת. יש הצעת חוק, שבוע הבא היא עולה פה לוועדה בעזרת השם. הדיון הוא לא נקבע בעקבות האסון, הוא כבר נקבע לפני כן. האמת, היה אמור להיות השבוע. בגלל אירוע אישי של מישהו שאמור להשתתף בדיון זה נדחה לשבוע הבא. בשבוע הבא אנחנו מתחילים דיונים, הצעת חוק שבעיניי היא קריטית, של חבר הכנסת טייב. מה שהיא אומרת בכותרת זה שבסוף תהיה רשות אחת במדינת ישראל שתטפל בגיל הרך, במקום שיצטרכו שולחנות עגולים ושכל אחד ידבר עם השני. עד כאן לעניין הזה. חבר הכנסת קרויזר, יוזם החוק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אני באמת רוצה לפתוח ולהודות לך על הנחת החוק כפי שאתה בדברי הפתיחה ציינת, שבראש סדר העדיפויות והדאגה של הוועדה למי שבאמת משרת ותורם למדינת ישראל. לפני שנדבר על החוק אני רוצה להשתתף בתנחומים של המשפחות על האסון הבאמת מזעזע ומצער, יכול להיות אסון שאולי היה יכול להימנע, אבל אסון כבד וגדול שממנו אני מאוד מקווה שכלל המערכות כפי שאתה ציינת והח"כים דיברו כאן, יצאו מכאן לשיפור ודיוק הצרכים והמענים באוכלוסיות השונות כדי שאסונות כאלה לא יישנו. לא באותו עניין אבל אני כן רוצה לנצל את האירוע. אני רוצה לחזק מכאן את חברינו, חבר הכנסת ינון אזולאי שמשקיע, ואפשר להתווכח על חוק הגיוס, חוק הפטור, לדבר עליו עוד הרבה מאוד זמן, אבל משפחתו לא רק שלו, של עוד כמה חברי כנסת חרדים גם מש"ס וגם מיהדות התורה שסובלים סבל רב מהפגנות אלימות ממש בפתח בתיהם, ואנחנו עדים לכך שהילדים של ינון הותקפו. היום המשטרה עדכנה שהיא עצרה אותם, תבקש להאריך את מעצרם. נקווה שיתייחסו לאירוע הזה ביד קשה, ומכאן נמשיך לחזק אותו אני חושב בשם כולנו, את ינון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מגנים בכל הכוח את התקיפה האלימה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> חד משמעי, ומחזקים אותו שימשיך בדרך שבה הוא מאמין להוביל את הנושאים שהוא מקדם עבור האוכלוסייה ששלחה אותו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אחד מחברי הכנסת החרוצים ביותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מציאות שבה אנשים מהלכים אימים על משפחות של חברי כנסת זו מציאות הזויה ומוטרפת, והמשטרה צריכה להתייחס לדבר הזה באמת בצורה הכי חמורה שיש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איך אמר דוידסון? לא צריך לחכות שיקרה אסון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האסון בפתח. ינון אזולאי, בפתח של הבית שלו עמדו מפגינים ופורעים פעם אחרי פעם והתפרעו שם והשתוללו שם ואיימו עליו. זה לא שהדבר הזה הגיע משום מקום. זה פשוט בושה לנו כמדינה קודם כל. צריך להיות גם ענישה, גם טיפול מהיר, גם המשאבים. בסוף אם בני משפחה של חברי כנסת יחטפו מכות ברחוב, זה הסוף של המדינה הזו. אנחנו לא יכולים להיות בסיטואציה כזו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון. אמת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מעבר לחיזוק של ינון, בסוף מדובר בקטינים שתקפו את הילדים שלו שהם גם קטינים בעצמם, והדבר הזה צריך להיות מטופל לא רק על ידי מערכת אכיפת החוק אלא גם במערכת החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמו שגם קרה לשר שקלי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> חד משמעית. ברגע שמעלימים עין בצד אחד, זה לא מדלג על אף אחד. פה יש תפקיד מאוד משמעותי למערכת החינוך לייצר את התיקונים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם למערכת האכיפה, סליחה. כשילד מותקף אז שמערכת האכיפה תתחבר לעניין ומהר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> את אולי לא הקשבת אבל הקטינים האלה נעצרו. בסוף אנחנו לא רוצים שהאיום על הילדים שלנו יהיה בעזרת משטרה אלא בעזרת חינוך, ואם ישקיעו בחינוך ויסבירו במוסדות האלה על הסיטואציה, אני מניח שאפשר - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מוסדות החינוך האלה שולחים אותם. זה כל הטירוף. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לעניינו, לעניין הצעת החוק. נחזור במעבר חד לנושא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה להדגיש, אדוני היושב-ראש, שמדובר בכמה חוקים שהתקבצו לחוק אחד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רוצה שאלה טכנית כי גם לי יש וכתוב שהחוק שלי הוא מפוצל מזה, החוק שלי שמחובר לחוק של קלנר, אז רק להבנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא הדיון הזה. זה יהיה בהמשך היום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> החוק על תגמול למשרתים בשירות צבאי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, זה ב-14:00. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה נכון שיש הוראות וגם ציינתי אותן לכן בנוסח המשולב, שהן עוסקות בנושאים דומים לאלה - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תמי, תסבירי לי גם את שלי. שלי ממוזג לשל קרויזר, נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסוף זה יהיה בנפרד או שזה יהיה ממוזג, הכול? התגמול למשרתים בשירות אזרחי באקדמיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תגמול למשרתים היא כרגע הצעת חוק נפרדת מאלה שאנחנו דנים בהן עכשיו, אבל יש בה הוראות מסוימות. פשוט הוגשו הרבה מאוד הצעות חוק שעוסקות בהטבות והקלות ללוחמים ולמשרתים במילואים בתחומים שונים. הן אוחדו ופוצלו בוועדות שונות בדרכים שונות. זה באמת יצא פרוצדורלית קצת מורכב. בהקשר הספציפי ששאלת, הצעת החוק תגמול למשרתים, פיצלנו אותה כי יש בה הוראות שחופפות לעניינים שכאן והוראות אחרות שחופפות לעניינים שבוועדת הכנסת, ופה יש חמש הצעות שמוזגו. תגמול למשרתים היא לא אחת מהן. אנחנו נדון בנושאים המהותיים ונראה אחר כך מבחינה פרוצדורלית איך הכי נכון לקדם את זה גם באופן שהוא לא יעכב מעבר לנדרש. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה על ההסבר. באמת יקל קצת על החברים פה להבין את המיזוג כי זה גם מהצעות חוק שהוגשו מזמן ובאמת חיכו לרגע הזה שיהיה אפשר לייצר כאן את המיזוגים והדיוקים, כי באמת יש הרבה הצעות חוק. כמו שפתחתי ואמרתי, אני רוצה להודות לך ולוועדה על הקידום של הצעת החוק. הצעת החוק שאני הגשתי זאת הצעת חוק שמי שיזמה אותה בפעם הראשונה הרלוונטית לכנסת הזאת, זאת חברת הכנסת שרל השכל שנמצאת היום כסגנית שר החוץ, ועל כך באמת אני רוצה להודות לה על החיבור שלי להצעה הזו. תראה, הצעת החוק הזו, אני אדבר בקצרה כי יש כאן כמה וכמה חברי כנסת שבסופו של דבר אנחנו מתמזגים להצעה אחת שבאמת תייצר כאן איזו שהיא אמירה מאוד ברורה. בסוף מבחינתי אנחנו צריכים לגעת בכמה נקודות. הנקודה המרכזית, אמנם יש חוק אבל בסופו של יום אדם שמשרת כלוחם ואחר כך בוודאי במערך המילואים ונדרש בשגרה, השגרה מבחינתי טרם ה-7 באוקטובר, להתייצב ל-30 יום פעם בשנתיים ו-14 יום כל שנה, הדבר הזה הוא דבר שהוא חריג. הוא לא נורמה של אזרח במדינה נורמטיבית. המציאות הלא פשוטה שאנחנו נמצאים בה עם האויבים שסביבנו, המדינה באמת קוראת לך להתייצב והימים הם ימים רבים. המציאות היום של ה-7 באוקטובר היא לא בפרופורציה לשום דבר, ולכן ההשוואה שלנו והעדפה שאנחנו צריכים לתת לאותם אזרחים ואזרחיות היא לא על בסיס המציאות של ה-7 באוקטובר אלא על מציאות של שגרה. צריך להבין, בסוף אתה משרת שלוש שנים בשירות חובה ומוצא את עצמך אחר כך עוד 20 שנה במערך המילואים, והאקדמיה היא לא לחיילים רק משוחררים. אפשר ללכת לאקדמיה גם בגיל 30 וגם בגיל 40, ויש לא מעט אנשים שגם בגיל 40 עדיין נמצאים במערך המילואים, לכן הדבר הזה צריך לייצר כאן באמת השוואה עם אמירה מאוד ברורה שמי שמשרת, מקבל. מי שנותן, מקבל, וזה לא רלוונטי ההגדרה של חייל משוחרר, לכן החשיבות פה היא להכנסה של מערך המילואים. צריך להבין שהבסיס להטבה הוא לא המציאות הלא סבירה שאנחנו נמצאים בה היום, אלא על השגרה שהייתה במשך הרבה מאוד שנים של 30 יום כל שנתיים ו-14 כל שנה, ואני לא מדבר על אנשי קבע, על קצינים במילואים שהמספרים הם בוודאי ככל שאתה קצין בכיר יותר, המספרים גבוהים יותר. החוק הזה הוא צריך להיות כהוראת קבע, לא כהוראת שעה. הוא צריך להיות קבוע, מעוגן בחקיקה עם אמירה מאוד ברורה של המדינה, של הכנסת, של הממשלה. כמו שאמרנו, מי שמשרת, מקבל, וזה לא בהתניה לאיזו שהיא סיטואציה ביטחונית מאוד קשה שבה אנחנו נמצאים. הדבר הזה צריך כמו שאני אומר, פעם אחת להיות בקבע, קבוע כאמירה, והדבר השני זה לייצר כאן את שאר הצעות חוק של שאר חברי הכנסת, לייצר כאן את הפלטפורמה שבה ככל שאתה משרת במילואים, אתה יכול לגשת לאקדמיה באיזה גיל שזה לא יהיה וליהנות מאותן העדפות שדרך אגב ניתנות לאוכלוסיות שהמדינה החליטה שהיא רוצה לתת להן. צחקתי בזמנו לפני ה-7 באוקטובר כשמשרתי המילואים היו אחוז וקצת אולי מהחברה הישראלית, אז גם ככה אפשר להגדיר אותם כאוכלוסייה של מיעוטים עם המספרים העצובים של מתייצבי שירות המילואים. בסוף אנחנו צריכים לתת כאן איזו שהיא אמירה לטווח הרחוק ובאמת להצליח לייצר כאן סל של הטבות והקלות ומענים לאותה קבוצה שנמצאת ממש בקצה החוד של מדינת ישראל. זו גם הזדמנות לסיום להגיד תודה ליוסרי ולבני, קצין מילואים ראשי על העבודה הלא פשוטה והמורכבת בשנתיים וקצת האחרונות. גם לפני כן, אבל השנתיים האלה היו באמת מאוד מאתגרות, והציבור, אני חושב, צריך להכיר ולהוקיר וגם המשרתים צריכים לדעת שיש להם במערכת אנשים שבאמת נמצאים עבורם בכנסת 24/7, זמינים ומסייעים בכל דבר שאפשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרויזר. יש פה עוד מישהו מחברי הכנסת שרוצה להתייחס לפני שאנחנו מתחילים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה. תראה, אדוני היושב-ראש, אנחנו יושבים כאן ודנים בהצעת חוק של העדפה מתקנת ללוחמים, אבל לפני הסעיפים, לפני התקנות צריך לומר את האמת. האוניברסיטאות לא מתחשבות בלוחמים. המועצה להשכלה גבוהה לצערנו הרב לא מפרסמת נתונים. קיבלנו אותם רק היום. אני מנסה תוך כדי השיח ללמוד את הנתונים, במקום שנוכל לקבל אותם קצת לפני ולעבוד על זה. אולי מי שלא מפרסם את הנתונים, כנראה יש לו סיבה לכך. המציאות ברורה. לוחמים, מילואימניקים דוחים פסיכומטרי, דוחים התחלת לימודים, מפספסים סמסטרים לא כי הם פחות טובים. ממש לא. זה לא בגלל שהם לא טובים, זה בגלל שהם בשטח והם נלחמים והם נאלצים לעשות עוד סבב ועוד סבב. אני לא חושבת שהמצב הולך ומשתפר. אנחנו רואים עכשיו גם גזרה נוספת שהיא בוערת, ויש לנו עוד כמה גזרות שהן בוערות ולכן צריך להבין שיש לזה השפעה על העתיד של אותם בחורים אדירים. אני רוצה גם להוסיף עוד השפעה שאנחנו מדברים עליה בוועדות אחרות. יש פה השפעה על בריאות הנפש של הלוחמים שהיא לא נפסקת ברגע שיש הפסקת אש. היא מתחילה דווקא אחרי. חרדות, שחיקה, קושי לחזור למסגרת. כל זה פוגש אותנו עם מערכת שהיא עיוורת ושלא מתחשבת. הצעת החוק הזאת לא מעניקה פריבילגיה. היא מתקנת עיוות. היא אומרת ללוחמים, מי שדחה את חייו בשביל המדינה, המדינה לא תדחה אותו. זה מינימום שחברה מתוקנת חייבת לעשות. אדוני היושב-ראש, אני הסתכלתי קצת פה על הנתונים יחד עם חברתי, חברת הכנסת שרון ניר. איזה יופי, אני רואה פה שיש מה שנקרא חריגה של מילואימניקים, אבל המספרים כל כך זעומים. הם כל כך זעומים שהם זועקים לנער פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המספרים הם תמיד יחסית לכמה שביקשו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מניחה שמי שעשה 100 ימים, יבקש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו לא יודעים. עוד מעט נשאל אותם. המספרים תמיד יהיו ביחס לכמה שביקשו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה יודע מה? אני גם שומעת על זה שהם אפילו מתייאשים. אלף, אין הסברה מספיקה. הייתי אפילו עושה הסברה מיוחדת לכל מי שמסיים מסלול של מילואים, לבוא ולומר לו, תהיה לך העדפה. אל תתבייש, אל תחשוש. אתה תוכל לקבל העדפה כי אתה נתת את כל כולך למערכת. אני מסתכלת רק על נתונים של האוניברסיטה העברית, 4,342 סטודנטים. אנחנו מדברים על 60 סטודנטים שהם קיבלו העדפה. וואו, איזה מספר. אני חושבת שהוא צריך להיות כפול ומכופל. לי יש בעיה עם שתי פקולטות, אחת זה רפואה שהחבר'ה שלנו לא מתקבלים לרפואה. אני מדברת על המילואימניקים או משרתי המילואים או איך שתירצו לקרוא לזה. אני יודעת על כמה. אני גם הרבה פעמים פניתי למועצה להשכלה גבוהה כדי לנסות לראות מה אפשר לעשות. אתה יודע איפה הם נופלים, דוידסון? בראיון. יש ראיון לסטודנט שאמור להתקבל. אני רוצה לדעת איך בראיון של מספר דקות אפשר להבחין שהסטודנט הזה לא יהיה טוב, לא ילמד טוב, לא יהיה מסוגל להיות רופא כעבור שבע שנים? אני עוד לא ראיתי דבר כזה. הוא יעבור פסיכומטרי, הוא יעשה את הכול כדי להגיע למעמד הזה של להיות סטודנט. בסוף הוא נופל על ראיון. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> חברת הכנסת שטרית, בכל הכבוד זה לא ראיון של כמה דקות. זה פשוט לא נכון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אל תתערבי לי. את יודעת טוב מאוד שהראיונות האלה מורכבים מאנשים שמלכתחילה מדללים את המספר כי יש להם מטרות אחרות ואג'נדה אחרת מי הסטודנטים שיכנסו לפקולטות הנאורות שלהם. עושים את זה בכוונה תחילה. אני אומרת לך, אני מכירה את האנשים. גם ישבתי איתם לשיחה. אנשים שיכולים להיות רופאים מעולים עם אנושיות, עם רצון עז להגיע למקצוע הזה, והם נופלים שם. עכשיו תסתכל על העניין של הרוקחות. שתי פקולטות בסך הכול, העברית ובן גוריון. המועצה להשכלה גבוהה לא מעוניינת כנראה שהרוקחים במדינת ישראל ילמדו בישראל. למה שלא יבואו מירדן? למה שלא יבואו ממדינות אחרות ויהיו רוקחים? כנסו לסופר פארם, כנסו לבתי מרקחת. אין היום סטודנטים לוחמים שניגשים לרוקחות. הדלת חסומה בפניהם. די, כמה אפשר לשבת פה פעם אחר פעם ולהתחנן למועצה להשכלה גבוהה? מי הם שהם יחליטו על הלוחמים שלנו ששמרו גם עליהם? אני זועקת ואני זועמת כבר כמה וכמה פעמים. תראה כמה חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית רוצה בטובתם של הסטודנטים. זה לא ימין, זה לא שמאל, זה לא אופוזיציה, זה לא קואליציה. זה אנשים עם נשמות טהורות שרוצים לעזור ללוחמים שלנו, וכך צריך לעשות. אני אומרת את זה פעם אחר פעם. די. קצה נפשי כל פעם לשבת בשולחן הזה גם בוועדת חינוך וגם בוועדות אחרות ולשמוע את הלוחמים שלנו שמדברים על כך שלא מתחשבים בהם. אין הטבות, אין כלום. עושים להם טובה, אולי יתנו להם מועד ג'. גם לא תמיד. יש לי במשפחה סטודנטים שמדברים על זה ואומרים, אין לנו הקלות, אין לנו הטבות. אנחנו צריכים להילחם על זה וגם אין לנו אוזן קשבת. אני מבקרת באוניברסיטאות, ביקרתי באוניברסיטאות ואני לא רואה את ההבדלים. אני לא רואה את השוני. אני לא רואה שבאים לקראת הסטודנטים שלנו, אז אני מציעה לכל אותן אוניברסיטאות עם האג'נדה המאוד מפורסמת שלהן, כי רואים את זה בעצומות, רואים את זה בעוד מיליון ואחד נתיבים שהם בוחרים בהם, שיתחילו להתייחס ללוחמים שלנו, ואם הם לא, אז הם יקבלו את זה בחוק. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר בבקשה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, בטח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שקטי הגיעה מאוד טעונה היום בבוקר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כשמדובר בלוחמים אני תמיד טעונה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני איתך בנושא של הלוחמים. אני רוצה להסביר משהו טוב לכל היושבים פה. אחת הגאוות הכי גדולות של מדינת ישראל זה המועצה האקדמית הגבוהה. האקדמיה של מדינת ישראל וכל הזמן שמדברים על המוח היהודי ומדינת סטארט-אפ והמיליארדים שנכנסים וכל האקזיטים שעושים, מאיפה זה מגיע? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אין קשר. זה לא שייך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה הקשר? אני מדברת על להתקבל. אני לא מדברת על מי שכבר סיים את לימודיו. עם כל הכבוד, איך תעשה שינוי? אתה מדבר על שינויים כל הזמן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תני לי את זכות הדיבור שלי. כל ההשתלחות הזאת, גם הרצון של שר החינוך להשתלט על המל"ג והרצון להשתלט על האקדמיה - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא אחראי על המל"ג, אם לא אכפת לך, במסגרת החוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הוא אחראי אבל נכון להיום ברוך השם הוא לא יכול לשלוט במל"ג. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> המל"ג כפוף אליו. אתם קצת מתבלבלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את צריכה להבין דבר אחד, קטי. לבוא ולהרוס זה מהר מאוד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מי מדבר על להרוס? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אף אחד לא הורס. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תני לי לסיים את דבריי ואני אחרי זה אחזור לחוק שלך. לבנות בניין לוקח שנים רבות, תשתית וקומות ובנייה ויסודות. להרוס אותו זה לוקח בדיוק 20 שניות. אם אתם חושבים שלבוא ולהתחיל להרוס את האקדמיה ואת ההשכלה הגבוהה של מדינת ישראל ולהשתלח במרצים המובחרים שלנו, באנשי האקדמיה שלאט-לאט חושבים ולאט-לאט גם בורחים ממדינת ישראל, המוח האקדמי שבורח ממדינת ישראל, זה נורא ואיום למדינת ישראל. אתם צריכים לזכור מי בסוף מלמד את הילדים שלנו ואת הסטודנטים שלנו ומאיפה ההצלחה שלנו מגיעה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם בורחים כי לא מקבלים אותם פה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מפה אני רוצה לחזור לנושא שאת העלית, נושא הרפואה. בוועדה הזאת בשלוש השנים האחרונות נעשו רפורמות גדולות מאוד ושינינו את כל המעגל הזה שלמדו 60% בחו"ל ו-40% בארץ. היום זה הפוך, ונפתחו פקולטות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תלוי באיזה תחומים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תלוי באיזה תחום אתה מדבר. איך? איפה? בשום פנים ואופן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נפתחו שלוש פקולטות לרפואה בשלוש השנים האחרונות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני שמח שהעלית את זה. הפקולטה בצפת שאתה מכוון אליה זה ברכה, אבל כמה מהסטודנטים שלומדים בצפת נשארים בפריפריה? אפס. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה נושא אחר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה בסוף מתחבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בסוף אנחנו דיברנו פה על תקנים. אני אספר לכם עוד נתון שאני לא יודע אם קטי יודעת אותו. כשהתחילה המלחמה, 120 וכמה, אני לא זוכר בדיוק כמה, סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל ושירתו פה במילואים כלוחמים התקבלו ללימודים בארץ. אותם 120 או 130 סטודנטים שבאו ותרמו מה-7 באוקטובר כלוחמים, הפקולטות קיבלו אותם למרות שהם למדו בחו"ל, והם מסיימים את הלימודים בישראל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא מכירה נתון כזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומר לך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה רק צריך לחשוב, במלחמה הבאה כמה חיילים יהיו רופאים? כמה רופאים יוכלו לשרת? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא רק זה, זה כמה רופאים יהיו לך בבתי החולים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה שאני מבקש רק בסוף, בואו לשמור פה גם על האקדמיה. האקדמיה שלנו באמת היא אור לחינוך הישראלי. זהו, תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא חושב שיש על זה ויכוח. תודה רבה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אשמח לדבר. תודה רבה, אדוני. תודה על הדיון החשוב הזה. אני חושבת שנפל דבר בישראל ב-7 באוקטובר והוא שהיה זה לא מה שיהיה, כי באמת מה שקרה לנו עם הסטודנטים הלוחמים שלנו זה שינוי כמעט ב-180 מעלות מתמונת המצב שהייתה לפני ה-7 באוקטובר. אם היום סטודנט שנה א', קצין לוחם צריך לעשות סדר גודל של 100 ימי מילואים בשנה, זה לא דבר שהיה לנו לפני חמש שנים. זה מציאות אחרת לחלוטין. אני מסתכלת לדוגמה על סטודנט להנדסה שצריך ללמוד ארבע שנים מאוד אינטנסיבי, שני סמסטרים לפעמים עם השלמות בקיץ ולא מעט מטלות שמוטלות עליו, אז כמעט סמסטר שלם הוא יכול להיעדר מתוך שניים, זאת אומרת מחצית משנת הלימודים שלו הוא פשוט לא נמצא. זה תמונת המצב בכל מה שנוגע ללוחמים, לכן זה מחייב איזו שהיא תפנית דרמטית ביכולת שלנו להתייחס ללוחמים בתפיסת העולם. הנושא הזה חייב לרדת באופן פרגמטי לעשייה של האוניברסיטאות. אני חושבת שמה שאנחנו רואים פה גם מבחינת נתונים זה שכן האוניברסיטאות הפנימו שצריך להחריג את אוכלוסיית המילואים. אני חושבת שהדבר הכי משמעותי זה שזה לא יקהה עם הזמן כי המציאות לא התקהתה. האויבים שלנו עדיין לא ויתרו על הרעיון שלהם ב-7 באוקטובר. הם עומדים עלינו לכלותינו. 100 ימים האלה זה 100 ימים שימשיכו. אני אומרת לכם, אני מגיעה מוועדת חוץ וביטחון. זה לא יתכווץ. ראיתם את המכתב שפורסם אתמול על ידי הרמטכ"ל שחסרים אנשים. האוטומטית שלך, מחסור בכוח אדם הזה משפיע על אנשי מילואים שהם בדרך כלל סטודנטים לוחמים. התמונה הזאת, אם לא יהיה לה השלכות ביכולת של האקדמיה להבין את זה באופן שיטתי, יום-יומי ותרשו לי להגיד, סיזיפי, כי זה לא פשוט לקחת סטודנט שלומד ארבע שנים הנדסה לדוגמה או רפואה או כל המקצועות הבאמת מורכבים שיותר קשה לעשות השלמות בהם, ולהתחשב בו לאורך זמן. זה עניין של שיטה ואסור שזה יתבסס על רצון טוב של מרצה כזה או אחר או דיקן בפקולטה כזו או אחרת. זה חייב להיות מופנם ובא לידי ביטוי בתהליכים. אני אמשיך ואומר שרק 4% מאוכלוסיית הגילים הרלוונטיים בין 20 עד 45 פחות או יותר הם משרתי מילואים. אולי זה מסתדר פה עם הנתונים שאנחנו רואים, שמוחרגי מילואים הם מתי מעט כי לא כולם עושים מילואים. צריך להגיד את זה ביושר, לכן אלה שכבר עושים, אלה שכבר נוטלים בנטל, אלה שנמצאים במקומות האלה שכשקוראים להם עכשיו לכל גזרה, לסוריה, ללבנון, לעזה, לחיל האוויר, למשימות מיוחדות, אלה חייבים לקבל תעדוף ובאופן שיטתי, לא באופן שהוא מתקהה עם הזמן. זו הבקשה שלי מהאוניברסיטאות. יצא לי לבקר בחלק מהאוניברסיטאות, אני מודה, לפני שנה. לפני שנה זה היה בשיאו של המבצע בעזה, אבל זה לא נגמר וזה המסר שהכי חשוב לי להעביר את זה כאן לאקדמיה. מי שלוחם ומי שמשרת לא שלוש שנים אלא שלושה עשורים, חייב לקבל תעדוף במדינת ישראל, ואפילו אני זזה בחוסר נוחות. אפשר לקרוא לזה העדפה מתקנת. בעיניי זה השוואה. זה העדפה משווה. זה התחשבות בשונות רלוונטית. זה שונות רלוונטית. אף אחד לא עושה להם טובה, לאותם לוחמי מילואים. אנחנו צריכים לשאת אותם על כפיים מתוך הבנה שאלה אנשים שעושים גם וגם וגם, ומתוך באמת הכרת הטוב כי אלה האנשים ששומרים עלינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> שתי נקודות רק לחזק את מה שאמרה שרון. אחד, זה לא יכול להיות הוראת שעה, זה צריך להיות הוראת קבע. זה לא יכול להיות בשיקול דעת של מוסד אקדמי כזה או אחר. זה צריך להיות תוכנית עבודה ברורה עם מסר מאוד משמעותי. ככה מדינת ישראל יכולה לשפות. זה לא לתעדף, זה לשפות על החוסר שהיא דורשת מאותם אנשים. הדבר השני, ה-7 באוקטובר רק אולי סתם את הפה למי שלא הסכים עם המהלך הזה, כי השגרה של לוחם מילואים, אני אומר את זה כמי שעשה כמעט 20 שנה מילואים כלוחם גם כסטודנט, זה מוציא אותך כל הזמן מהשגרה, אם זה השבועיים אימון שיש לך כל שנה או ה-30 יום שאתה עושה תעסוקה. זה לא רלוונטי ל-7 באוקטובר. ה-7 באוקטובר זה איזה קו פרשת מים, אבל השגרה הרגילה של כל כך הרבה ימי מילואים, ואתה מגיע לא משנה לאיזה יחידת מילואים, אתה תמיד תראה את החבר'ה עם הלפטופים בצד שוברים את הראש לא על איך להצליח את הבחינה, איך להישאר בלופ של אותו קורס בכלל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אהיה קצר כי באמת אני חושב שכולנו פה רוצים בסוף לדאוג לאנשי המילואים ולמי ששירת. אני חושב שאין התעסקות טובה יותר מאשר לצלול לתוך הצעות החוק בשביל בסוף להביא להם את התוצאות. יחד עם זאת אני כן רוצה להתחבר ולומר, אסור לנו לשפוך את התינוק עם המים. לבוא ולומר שלא נעשה כלום, אני חושב שזה טעות. נעשו הרבה דברים. יכול להיות לא מספיק, יכול להיות לא מספיק לרוחנו. כמו שאנשי המילואים עשו יותר ממה שהיו צריכים לעשות, יכול להיות שמדינת ישראל צריכה גם להחזיר להם יותר ממה שהם יכולים או באפשרותם לעשות. לבוא ולומר שהמל"ג והאוניברסיטאות והמכללות לא נתנו את השירות? נתנו את השירות. ישנן בעיות. יש אתגרים גדולים מאוד שלא בטוח שהאוניברסיטאות יודעות להתמודד עם זה. יכול להיות שהאוצר צריך להיכנס פה לעובי הקורה ולהתחיל לשחרר תקציבי עתק לאוניברסיטאות, למכללות, ולתת להם את האפשרות להתמודד עם האתגרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה הקשר בין זה לבין להתקבל? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חייל שלא היה במשך שני סמסטרים בתוך האוניברסיטה והוא צריך להשלים את החומר, זה עולה כסף, והאוניברסיטאות עם כל הכבוד, עוד איך שהוא מסתדרות, אבל המכללות לא מצליחות לגייס את הכספים האלה ולכן האוצר חייב לשחרר פה סכומי עתק. אני רוצה להתייחס בנקודה אחת, אדוני היושב-ראש. אין לי ספק, כנראה שאנחנו נצלול בנתונים במשך הדיון. אני אשמח לשמוע מה ההבדל בין הצעות החוק האלה לבין הצעת החוק הממשלתית שהעברנו בשנת 2024, שנתנה איזה שהוא תעדוף למי שהיה לוחם בצה"ל במשך השירות שלו או לפחות במשך רוב השירות שלו? זה אחד. שניים, אני מבין שהצעות החוק פה שמוזגו, התגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, אני רואה שזו נקודה נוספת. נקודה נוספת שהיא קשורה לראשונה, הקלה בתנאי קבלה למשרתים במילואים, שזה משהו שאני מבין שלא היה בממשלתית. אנחנו מבקשים כרגע להוסיף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, את רוצה להגיד משהו? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לא, אני חושבת שחבריי אמרו כבר את הכול. בוא נצלול לדברים עצמם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הנושא שיוסי העלה מאוד חשוב, העזרה למכללות, כי הם נותנים למילואימניקים ולא מקבלים על זה מהמדינה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שיוסי העלה זה מאוד ברור. לא אנחנו משתלחים. הייתה פה מישהו אחת שהשתלחה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, אנחנו משתלחים ובצדק, כי פונים אלינו אנשי מילואים פעם אחר פעם ומגיע שלב, אני מבין את קטי שהיא בסוף מתפוצצת, אומרת חברים, אנחנו פה נפגשים בוועדה פעם אחר פעם, הצעת חוק אחר הצעת חוק והדברים לא זזים. יחד עם זאת צריך להבין, בסוף גם עם הרצון הטוב ביותר שיהיה למכללות ולאוניברסיטאות ולמל"ג ולצבא ולבני, אם לא יהיו תקציבים מיועדים לכך, ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זה תקציבי עתק, כי מי שלא היה שני סמסטרים ורוצה להשלים את השנה, אין ברירה אלא לתת לו שיעורים פרטיים, לתת לו ליווי, לתת לו הדרכה. בלי הדברים האלו הוא לא יכול להצליח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מסכים איתך לחלוטין. על החלק האחרון שאמרת, אנחנו לא רוצים בגלל העדפה מתקנת לפגוע בהצלחה של אותם סטודנטים, וכדי לתת להם להשלים את הדברים וכדי ללוות אותם זה דברים שעולים כסף, לכן באמת האירוע הזה הוא אירוע גם תקציבי. אני לחלוטין מסכים איתך בעניין הזה. אנחנו נשמח לשמוע מהיועצת המשפטית קצת על המסגרת של החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אנסה לעשות סדר. כמו שהיושב-ראש הקודם של הוועדה אמר, הייתה פה חקיקה במרץ 2024 שהייתה שילוב של הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית, שנקראה חוק סיוע לסטודנטים המשרתים במילואים ולוחמים, והיו בה כמה חלקים שחלקם נמצאים אפילו בהצעות החוק שלפנינו, וחלקם, יש בהם תוספות, אז אני אנסה רגע לעשות סדר. חילקתי גם במסמך שהופץ לשלושה חלקים. אחד עוסק בהקלות בתנאי קבלה ללוחמים והקלות אחרות ללוחמים בסדיר, מי ששירת כלוחם בסדיר. החלק השני עוסק במשרתי מילואים והחלק השלישי זה הוראות יותר כלליות שהטבות והקלות לא נחשבות לאפליה. בהקשר של לוחמים מה שנחקק פה זה דווקא הוראת קבע בוועדה במרץ 2024, הוראה שמסמיכה את המוסדות להשכלה גבוהה. כשאני אומרת מוסדות הכוונה היא לא רק לאוניברסיטאות ולא רק למכללות ציבוריות אלא בהגדרה הרחבה של מוסד כמו שהיא מופיעה בחוק זכויות הסטודנט, שזה גם מכללות להוראה וגם מכללות טכנולוגיות. כל המוסדות האלה מוסמכים להקל בתנאי קבלה. צריך להקדים לזה ולומר שבחוק זכויות הסטודנט הסעיף הקיים היום קודם כל אומר שיש איסור אפליה בין מועמדים בתנאי קבלה למוסד, והם צריכים להיות לפי אמות מידה, שוויוניות וענייניות, מה שמובן לנו. בסופו של דבר זה משאב מוגבל. כמו כל דבר, קבלה למוסד צריכה להיות עניינית לגבי כל המועמדים. לצד זאת יש הוראה שמאפשרת להקל את תנאי הקבלה לאוכלוסיות מסוימות לשם קידום נגישות להשכלה גבוהה. היה סעיף קיים שדיבר על טעמים של רקע חברתי-כלכלי וזה הוזכר פה, הנושא של ראויים לקידום. בטח נשמע על זה אחר כך. נוסף לזה בתיקון שעשינו במרץ 2024 האפשרות להקל בתנאי קבלה בשל שירות כלוחם. זה הוסף כהוראת קבע. נוספה שם גם הוראת דיווח שעליה אנחנו נשמע, שחייבה את המוסד לדווח ואז את המועצה להשכלה גבוהה לדווח לוועדה ולשר על הנתונים בעקבות אותן הקלות בתנאי קבלה שניתנו. זה החלק של הלוחמים. מה הפער, לשאלתך, חבר הכנסת טייב, בין מה שנחקק לבין מה שלפנינו? באמת יש פה חלקים שהם חופפים ויש חלקים שהם מדברים על קביעת זכאות להקלות, לא רק שיקול דעת של המוסד לתת הקלות. בזמנו בדיונים שהיו פה, ואני אזכיר שהיו שלושה דיונים, אחד מהם היה ראשון כללי ואחר כך ההצעות מוזגו. הדיון האחרון היה לפני שנה, לכן באמת חשוב לשמוע. אז היו בפנינו הנתונים של תשפ"ה. עכשיו גם הובאו הנתונים של תשפ"ו, אז אנחנו יכולים לראות בשנתיים מה על סמך אותה חקיקה שעברה כאן נעשה במוסדות להשכלה הגבוהה. האם זה השיג את המטרות או לא השיג ואיפה צריך על סמך הנתונים עם תשתית עובדתית חשובה כדי להתקדם בהצעות החוק. ההוראות שונות גם בכך שהן מדברות בנוסף לתנאי קבלה גם על תנאי רישום ותנאי לימודים. צריך להבין מה בדיוק זה אומר, כי בתנאי רישום יש לי אולי דמי רישום. יש לזה התייחסות בחוק. יש לי מועדי רישום. אני לא יודעת אם ניתן או לא ניתן להקל בהם, אם יש הצדקה אבל זה שונה מתנאי קבלה, ויש תנאי לימודים שבתנאי הלימודים דווקא יש הרבה מאוד התאמות והטבות. כבר היום לפי החוק יש כללים שקובעים הרבה התאמות גם בשגרה וגם בנסיבות חירום. כמובן יש את המתווים שעברו לא בחקיקה גם בתשפ"ה וגם בתשפ"ו ונתנו עוד דברים מעבר על רקע השירות האינטנסיבי יותר והעצים בחרבות ברזל. זה בהקשר של לוחמים. בהקשר של משרתי מילואים הייתה הוראת שעה שנחקקה, לא הוראת קבע. היא הייתה לתשפ"ה ותשפ"ו ובעצם היא כבר לא רלוונטית, זאת אומרת היא לא מאפשרת לתת הקלות לתשפ"ז וגם התקופה קובעת, זאת אומרת התקופה שבה אותו אדם שירת במילואים בעצם כבר הסתיימה. נקבעה תקופה מסוימת שלא הוארכה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא הארכנו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בדיוק פורסם, אני חושבת בין היתר על רקע הצעות החוק האלה שהוגשו, תזכיר שמבקש להאריך לשנתיים נוספות, תשפ"ז ותשפ"ח וגם להאריך את התקופה הקובעת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לדעתי להפקיר את זה להוראת קבע במציאות הביטחונית הקיימת היום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת סוגיה בפני עצמה ובאמת זה פער, אם שאלתם בין מה שנחקק לבין מה שכרגע עומד לפנינו. בהצעות החוק מדובר על הוראת קבע בהקשר הזה של משרתי מילואים. בנוסף יש את אותן הוראות כלליות שלא יראו כאפליה, מתן הקלות בתחומים האלה של קבלה ללימודים ותנאי לימודים, ופה אני אגיד, במסמך המשולב הוכנסו הוראות שקיימות היום בחקיקה. יש חוק שירות המילואים שיש בו הוראה כללית לגבי הבחנה מותרת שגופים ציבורים יכולים לעשות לגבי חיילי מילואים בכל מיני תחומים, וזה חל גם גוף ציבורי בכללו, גם מוסדות להשכלה גבוהה, אז צריך לראות אם בכלל זה נדרש, אם יש פערים, ויש גם בחוק קליטת חיילים משוחררים שהוא בעצם כבר היום נותן הרבה הטבות גם בתחום של השכלה גבוהה. יש את מדים ללימודים תוך הבחנה בין לוחמים, תומכי לחימה ושירות אחר. גם שם יש הוראה כללית שמדברת על מתן הטבות במוסדות לימוד, ויכול להיות שבה אפשר לעשות איזה שהם דיוקים כדי להתאים גם את הדגש הזה לגבי לוחמים שרצו לתת פה, שהוא בעצם גם לא זר לחוק כי כבר יש שם את המבנה הזה של העדפה או הקלות אחרות ללוחמים ותומכי לחימה. זה בגדול מבחינת המסגרת. יכול להיות שחשוב בתחילת הדיון לשמוע את הנתונים. זה גם משהו שהוועדה בחקיקה שלה ביקשה אותו בדיווח. זה צריך להיות גם לגבי לוחמים וגם לגבי משרתי מילואים. אני ראיתי בדיווח שהוא מתייחס למשרתי מילואים ולא ללוחמים, אז יכול להיות שיש פה חלק שחסר ואז זה באמת לראות מה הפערים לאור הנתונים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, אני חושבת שצריך לעשות הבחנה בין לוחמים משרתי מילואים. ממש לייחד איזה שהוא סעיף ספציפי ללוחמים כי הם נעלמים. אין להם מצב שהם יכולים נגיד לשרת בלילה ולבוא ביום לאקדמיה. זה פשוט פרק זמן. אני לא רואה פה הבחנה. אני לא יודעת כמה האוניברסיטה יכול לשים על זה את הדעת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שהשאלה המרכזית פה היא קודם כל מה הפער בין כאלה שמבקשים לכאלה שהם מקבלים, כי הרי היה לנו עד עכשיו העדפה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש כאלה שמתקבלים בלי עזרה של אף אחד. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חושב שיש עוד נקודה מאוד משמעותית שזה הוראת קבע. ברגע שזה הופך להיות הוראת קבע, זאת אמירה כי זה האירוע. אנחנו לא עושים טובה למשרתים. אנחנו גם לא עושים להם טובה בגלל ה-7 באוקטובר. אנחנו עושים להם את ההשוואה למה שמגיע להם, שזה קמצוץ ממה שהם נותנים למדינה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמרת את זה לגמרי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק נקודה אחת לגבי החלטות ועדת שרים לענייני חקיקה. פה מדובר על כמה החלטות שגם התייחסו לסעיפים שנותנים אור ירוק להתקדם איתם. הם אלה שמופיעים פה בנוסח. בהחלטת ועדת שרים אנחנו לא מחויבים לה שם, אבל שזה יחזור לפני קריאה ראשונה לוועדת שרים לענייני חקיקה. לעניין שחברת הכנסת שרון ניר ציינה, בסעיפים שעוסקים במשרתי מילואים יש התייחסות לאופי השירות, משך השירות והסמיכות שלו ללימודים כאמות מידה שצריכים לקחת אותן בחשבון. אופי השירות זה כמובן גם שירות כלוחם. דובר פה בדיונים הקודמים שיש גם עוד סוגים של שירות מילואים, גם של תומכי לחימה וגם של סוגים אחרים שאנשים נעדרים ולא נמצאים מאות ימים גם אם הם לא מוגדרים. יכול להיות שצריך לתת את מרחב שיקול הדעת לבחון את הדברים האלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסוף כל אנשי המילואים זה כולה 4%, אז להתחיל לעשות הבחנה בין אוכלוסיות זה מסובך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא בטוח שצריך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> לירן גורדון מהמל"ג. לכמה עניינים שעלו פה. קודם כל אני אגיד שהנתונים נאספים מייד לאחר תחילת שנת הלימודים. התחילה בסוף אוקטובר. הנתונים הגיעו אלינו באמצע נובמבר. ערן, תקן אותי, הנתונים נשלחו אליכם לפני כחודש ולכן אני לא יודע להגיד למה זה הגיע אתמול. אנחנו שלחנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ראיתי את זה פעם ראשונה היום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה עלה לאתר לפני כן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אפשר לשלוח לנו. אנחנו חברי ועדה. זה לא כזה נורא. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> עוד עניינים שעלו פה, עניינים של רפואה. המל"ג עושה מאמץ מאוד גדול להגדיל את מספר הסטודנטים שלומדים רפואה. בשנים האחרונות המספר יותר מהכפיל את עצמו. הוא הגיע השנה ל-1,318. זה אמור להגיע בקרוב ל-1,700 ומשם ל-2,000. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמה מתוכם הם משרתי מילואים? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> בשנה האחרונה היו כ-8.1% מוחרגי מילואים. צריך להגיד שבהרבה מאוד מקומות מספר משרתי המילואים מגיע ל-50%, 60% ו-70% מסך הסטודנטים שלומדים רפואה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא כולם צריכים החרגה. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> בדיוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש עוד מוחרגים בתוך רפואה חוץ מאנשי המילואים? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> כמובן. עכשיו אני אגיע לנתונים, ברשותכם, ואני אסביר מה יש לנו. המל"ג, יש לה שתי קטגוריות להחרגה. קטגוריה ראשונה שהתקבלה ב-2017 שזה 10% מאפשרים בכל תוכנית לימודים למוסד להחריג סטודנטים על פי שיקול דעתה בסופו של דבר. זה יכול להיות אנשים מהמגזר הערבי, מגזר חרדי, פריפריה, עם נכויות, מסיבות כאלה ואחרות. בשנה שעברה לדוגמה ראינו אנשים שקרובים שלהם, הורים, אחים נרצחו ב-7 באוקטובר. הם נכנסו תחת הקטגוריה הזו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> עולים חדשים גם נכנסים בקטגוריה הזאת? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> אני לא יודע לומר. כמל"ג אנחנו לא עושים Micromanagement לכל הפעולות של המוסדות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתה מתכוון צרכים מיוחדים שמוגדר? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם. הייתי שמחה לשמוע את זה באחוזים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 10% של אנשי מילואים ו-10% של אנשים עם צרכים מיוחדים? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> ב-2017 מל"ג אפשרה למוסדות בכל תוכנית לימודים להחריג בסופו של דבר על פי קטגוריות שונות. לפעמים אפשר לקטלג את זה תחת נגיד חברה ערבית או חרדית. לפעמים זה משהו שהוא הרבה יותר נקודתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מה שנקרא ראויים לקידום? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> ראויים לקידום יכולים להיות אולי בתוך זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> למה צריך להחריג ערבים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש קריטריונים ברורים לפי מה הם יכולים להחריג את אותם 10%? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> להבנתי אין קריטריונים ברורים. כמו שאתם תיראו בנתונים, אנחנו ביקשנו מהם שידווחו בהקשר של החריגה הכללית על אנשים שמוחרגים תחת חברה ערבית, תחת חברה חרדית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> למה להחריג ערבים? עוד פעם אני שואלת ואתם לא עונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קודם כל שנבין את המציאות. המחוקק בא ואמר, אתם יכולים להחריג עד 10% לפי שיקול דעת של המוסד למי שהוא רוצה? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> אני אתן לעומרי שישיב על זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> או שיש איזה שהם קריטריונים שלפיהם הם יכולים. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> לכל מוסד יש קריטריונים. זה נתון לשיקול דעת המוסד, הקריטריונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שהוא קובע את הקריטריונים, זאת אומרת אין משהו מהמל"ג. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> יש נציגת אוניברסיטאות. אפשר לשמוע מה הקריטריונים. בוודאי שיש. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> ממש חשוב לי. יש מסמך של הממ"מ של הכנסת מינואר 2025 שבדק את הנושא של העדפה מתקנת במוסדות להשכלה גבוהה, וספציפית באוניברסיטאות וספציפית ברפואה. אני ממש רוצה לענות על העניין של המגזר הערבי. ב-2011, 2012, 2013 היו החלטות ממשלה שהמל"ג תרגם לנהלים ודרשו הגברת הנגישות של החברה הערבית להשכלה גבוהה. לשמחתנו הרבה כבר בשבע-שמונה השנים האחרונות אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה האוכלוסייה הערבית היא 20% מתושבי מדינת ישראל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 70% מהרוקחים במדינת ישראל הם ערבים. זה לא שזה רע, אבל בואו, קצת איזונים. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אני ור"ה, ועד ראש האוניברסיטאות. אני לא מדברת בשם המכללות. לא יודעת את הנתונים שם. אני יודעת להגיד באוניברסיטאות. בכל האוניברסיטאות אחוז הסטודנטים מהמגזר הערבי עומד על 20%. הם לא מגיעים בהעדפה מתקנת כי אין צורך. הם נכנסים בדרך המלך עם בגרות ופסיכומטרי. לגבי רפואה, בעיקר שם אין שום העדפה מתקנת למגזר. במסגרת אותם 10% יכול להיות ראויים לקידום. זה בהחלט עולים חדשים, זה יוצאי אתיופיה, זה האוכלוסייה החרדית. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כולנו אוהבים את הממ"מ ואנחנו עובדים איתו המון. זה לא שייך לממ"מ. בסוף יש מציאות שהיא לא מתיישרת עם מה שאת אומרת. את מוזמנת לבוא לכל בתי החולים במדינת ישראל בפריפריה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אתם פוגשים שלושה סטודנטים שאומרים לכם, חבר שלי לא התקבל. חברים, זה לא דרך לבחון. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא עניין של חבר שלי. יש מציאות. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> לשמחתנו הגענו למצב שהאוכלוסייה הערבית יכולה להגיע היום ללימודים בהשכלה הגבוהה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> דבורה, עדיין יש את ה-10% לנשיא המכללה לעשות העדפה מתקנת. יש לו את זה על פי החוק, נכון? אנחנו רוצים לקבל נתונים מי נכנס ב-10% האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> להבין על בסיס מה. מה הקריטריון לאותם 10%? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אני שמה את רפואה בצד כי ברפואה היום יש תעדוף אחד וזה כלל המשרתים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הגיע הזמן. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> זה בשלוש שנים וביתר שאת. זה גם רק הולך וגדל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שהם לא הולכים ללמוד רפואה כי זה לא משתלב יחד עם 100 ימי מילואים בשנה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> יש המון סטודנטים לרפואה, מילואימניקים. שלושה שעכשיו בשלבי סיום עם 400 ימי מילואים, שהשנה סיימו, תיכף מקבלים MD, שאני מטפלת באופן אישי עם המון קשיים. כולם מסיימים. דואגים שכולם יסיימו. המון משרתי מילואים בקרב תלמידי רפואה. אגב, לרפואה גם נכנסים מילואימניקים לכל הפקולטות. נכנסים מילואימניקים בדרך המלך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברפואה האירוע הוא כאלה שלומדים בחו"ל או ברשות הפלסטינית, שעל זה אנחנו מדברים. זה אירוע אחר מאשר העדפה מתקנת, לכן אנחנו רואים את המספרים החריגים. רפורמת יציב הגבילה זה בצורה משמעותית. כל מי שכבר התחיל ללמוד לפני שהיא נכנסה לתוקף, זה עוד שש שנים קדימה ובינתיים אנחנו נמשיך לקבל את החבר'ה מהאוניברסיטה של החמאס, שזה אירוע הזוי ומוטרף, אבל זה לא הנושא של הדיון הזה. מה לגבי שאר המקומות שזה לא רפואה? מה הקריטריונים? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אותם 10% מיועדים בדיוק לאוכלוסיות של ראויים לקידום – אוכלוסייה חרדית, נשים דרוזיות שהן בנות זוג של משרתים, יוצאי אתיופיה ועוד ועוד. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> האם אתם מגדירים מתוך ה-10% שמקבל את אותן הקלות לפי גודלו באוכלוסייה? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> זה תחשיב שאני לא יודעת אם אפשר יהיה לעשות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ראוי לעשות. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> לדעתי במל"ג זה נאסף. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> למה לא? אפשר לעשות את זה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> עם כל הרצון שיש לי לעזור לעולים לצורך העניין, לא יתכן ש-10% או 9% יגיעו לעולים כשיש לך חרדים וערבים ומשרתים במילואים. השאלה מה היחס? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש עלייה מאוד גדולה מצרפת שרובה ככולה עוסקת בתחומי הרפואה והם לא מצליחים להתקבל. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> לגבי עולים מצרפת, מי שרוצה להתעמק יש תוכניות מיוחדות. אני חושבת שחבר הכנסת טייב מכיר את זה, גם בבר אילן, מכינות ייעודיות שמביאים אותם. הבעיה שלהם היא שפה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לך כאן בשלוף לתת לנו את הקריטריונים? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> לא כאן בשלוף. אני אבדוק. אני חושבת שהמל"ג גם אסף את הדבר הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שאלנו אותו והוא הפנה אליך לגבי הקריטריונים. נוכל לקבל את זה לוועדה? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> זה לדעתי לא בשלוף אבל אני אבדוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מבקשים לקבל את זה. גם נוציא את זה בסיכום הדיון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף הדיווח בהקשר הזה על כלל ההעדפות הוא חדש. הוא הוכנס פה. עד אז אני לא יודעת אם אספו או לא אספו אבל לא הייתה מחויבות לפי החוק. פה ור"ה מייצגת את האוניברסיטאות. אם רוצים תמונת מצב, אז גם מהמכללות אנחנו צריכים לפנות ולבקש את הנתונים האלה לגבי הקלות שניתנות כדי לקדם נגישות לפי סעיף 9. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא רק לפי ביצוע, גם את הקריטריונים. אנחנו רוצים לקבל לפי מה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה אמות המידה. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> היום בחוק אנחנו לא צריכים לדווח על אמות המידה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו רוצים לדעת מה אמות המידה. זה חשוב לנו לדעת. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> רק נתון נוסף, ברשותכם. בשנת תשע"ז 16% מהסטודנטים לרפואה היו ערבים. בשנת תשפ"ד ירד ל-8%, אז אנחנו רואים פה מגמה של ירידה בייצוג של ערבים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה יכול לתת לנו גם נתונים על רוקחות? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> אין לי נתונים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מדובר בשתי פקולטות בסך הכול במדינת ישראל, כשיש לך כמעט בכל עיר, בכל קניון סופר פארם. אומר לי מנכ"ל סופר פארם אונליין, אני מתחנן לרוקחים. אני מקבל את רובם מחוץ לארץ. כל מי שמגיע, מלימודים בחו"ל כי בארץ לא מספיק - - -. למה לא לפתוח עוד פקולטות לרוקחות? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קטי, מה זה קשור להצעת חוק? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה קשור כי זה ביקוש מול היצע. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> יש רגולטור לנושא מקצועות הבריאות, בוודאי לרוקחות שזה מקצוע שברור לחלוטין החשיבות שלו והסיכונים סביבו. קוראים לו משרד הבריאות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם מחליטים אם פותחים פקולטה או לא? המל"ג פותח את הפקולטות. את הפקולטות אתם מחליטים איפה לפתוח ומתי לפתוח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קטי, זה לא נושא הדיון כרגע. הדיון נקבע עד השעה 11:00. אנחנו רוצים להתקדם עם החוק כדי באמת לתת הקלות ללוחמים. יש פה הרבה מאוד נושאים שאפשר להסתעף בהם לאין-סוף דברים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה שאלות יסוד. כשנוגעים בסוגיה העדינה הזו שלאורך שנים הייתה, אתה יודע מה אני שואלת את עצמי, אדוני? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שרון, יש לנו היום יום שלם בנושא הזה ואנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייבת להגיד משהו קטן, ואני שואלת את זה את אנשי המקצוע. בסוף יש כבר העדפה מתקנת אינהרנטית מעצם אי ביצוע השירות הצבאי. אני מנסה לחשוב על בן אדם ממגזרים שלא משרתים, שבגיל 18 עושה פסיכומטרי. הוא לא צריך את ההעדפה המתקנת בזמן שאחד שוכב בשוחות שלוש-ארבע שנים. העדפה מתקנת מעצם התהליך, מעצם העובדה שהוא כבר בגיל 18 יכול להיות בתוך האקדמיה, אז אתה עושה העדפה מתקנת על העדפה מתקנת בזמן שמישהו אחר עושה שירות צבאי משמעותי. אני אומרת, בלבול של עולם מושגים. פשוט בלבול של עולם מושגים, ומתחיל רק בגיל 21. אף פעם לא עצרנו עד ה-7 באוקטובר לשאול את השאלות האלה, אבל זה שאלות יסוד על מהות הציונות, על עצם העובדה שאנחנו מחנכים פה ילדים לשרת בצבא, על עצם העובדה שהם מגיעים ורואים מישהו בן 18 שהתקבל גם עם העדפה מתקנת ומסיים ארבע שנים או שנתיים לפניהם את לימודי הרפואה, כשהם רק בגיל 30 מתחילים את החיים. תגידו לי, אנחנו השתגענו? אנחנו מדינה חפצת חיים. אנחנו רוצים לעודד את המשרתים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שרון, היא אומרת שהחברה הערבית בכלל לא נכנסת דרך העדפה מתקנת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש להם העדפה מתקנת בגיל 18. יש פה אנומליה בעולם המושגים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> העדפה מתקנת היא לא מילה גסה. היא כן חשובה גם לאוכלוסיות מוחלשות אחרות. אי אפשר לתת לחרדים, אי אפשר לתת לערבים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא יודעת מי מוחלש. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא סותר. אפשר לתת גם לחרדים, גם לערבים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אתן לו להתקבל אם הוא יעשה שירות אזרחי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> העדפה מתקנת למי שעושה שירות כל שהוא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו מדינה. אנחנו צריכים להסתכל על עוד אוכלוסיות שיש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נשאר לנו רבע שעה. לא התחלנו עם הסעיפים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אומרת לך, זה עניין מהותי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מסכים מאוד. זה נושא חשוב מאוד אבל אתם יודעים מה המסר הכי מהותי יהיה? כשאנחנו נעביר את החוק הזה. זה האמת, אז בואו נתקדם. קודם כל בואו נשמע את הנתונים כדי שנוכל להתקדם בסעיפים. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> אם אנחנו מסתכלים על החרגה של החברה הערבית, ואני קפצתי פה קצת קדימה, זה גובה דשא. אנחנו מדברים פה על פחות מ-1% ברוב התחומים המשמעותיים. מדובר פה בהחרגה מאוד נמוכה. זה שיש פה ושם זה לא אומר שיש פה איזו שהיא העדפה מיוחדת. מל"ג החריגה 10% כלליים של המוסדות. יש את שיקול הדעת. בנוסף, כתוצאה מהמלחמה בהתחלה נתנו כ-5% נוספים עבור משרתי מילואים ובשנה שעברה העלו את זה ל-8%. אם מגיעים ל-8% המוסדות יכולים למעשה לפלוש לקטגוריה השנייה של ה-10% ולהחריג אובר, כך שאפשר למעשה להחריג יותר מאותם 8%. אני רוצה להציג את הנתונים כי אני חושב שזה מה שבאמת מסביר את מה שקורה. כשאנחנו מסתכלים על סך ההחרגות שיש לנו, אנחנו רואים שבסך הכול במערכת יש קרוב ל-70,000 סטודנטים. מבחינת אחוז חריגים רגיל אנחנו מדברים על 4.7. נתוני מילואים זה 2.92. בתוך הדבר הזה מאוד חשוב להבין את הפילוחים, כי אם אנחנו מסתכלים לדוגמה על המכללות להוראה ששם יש לנו רוב של נשים, שם יש הרבה פחות צורך בהחרגות מילואים. אם אנחנו מסתכלים על האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטה מאוד גדולה, הכי גדולה בישראל, כולם מתקבלים ללא נתוני קבלה, לכן אין צורך בהחרגה. אם אנחנו מסתכלים על אוניברסיטאות כנגד מכללות, אנחנו יודעים שבאוניברסיטאות יש יותר ביקוש לעומת מכללות ששם יש פחות ולכן יש פחות צורך בהחרגה. כנ"ל לגבי תחומים מבוקשים יותר, הנדסות, רפואה וכו' אל מול תחומים פחות מבוקשים, מדעי הרוח, מדעי החברה. יש פחות צורך בהחרגה. אם אנחנו מנסים להבין האם מגיבים כמו שצריך לצורך בהחרגות, אנחנו צריכים להסתכל איפה יש ביקוש יותר גבוה, שזה אומר באוניברסיטאות וזה אומר בתחומים המבוקשים, בהנדסות, מדעי המחשב וכדומה, לכן אנחנו פילחנו את זה ואנחנו נראה לכם שלמעשה יש החרגות הרבה יותר משמעותיות באוניברסיטאות ובתחומים המבוקשים, כלומר המוסדות מגיבים בצורה שהיינו רוצים שהם יגיבו. איפה שיש צורך, שם המוסדות מגיבים. איפה שיש פחות צורך, שם פחות מגיבים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מגיעים למספרים האלה כי זה מי שביקש והצליח לעמוד בתנאים? לא מתקרבים ל-8%. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש אנשי מילואים שהם לוחמים שהם מתקבלים בלי זה. הם רשומים אצלכם כמוחרגים? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> אין לנו דיווח של אנשי מילואים. רק במקרה של מוחרגי מילואים. זה נתון שלא נמצא בידי המוסדות, אלא אם כן הסטודנט מדווח. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אני יכולה להגיד לכם איך ידענו את זה. התחילה המלחמה, 100 סטודנטים בבר אילן, בטכניון, בבאר שבע בהנדסה, 100 סטודנטים בקורס, מגיעים 20. לא לימדו כי 80 מתוך 100 היו במילואים, אז 80%. רק בשביל לסבר לכם את האוזן, ברור שמתקבלים כדרך המלך בלי ההטבות האלה מאות ואלפי מילואימניקים, וטוב שכך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור, אבל הם מופיעים פה כמקבלים אחרי זה את ההקלות. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> לא, הם לא מופיעים פה. הם און-טופ. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי אותך. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> הנתונים שמופיעים הם אותם אנשים שוועדות של המוסדות החליטו לאפשר להם כניסה למרות שהם לא עומדים בציון החתך הנדרש. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> האם יש לנו נתון כמה ביקשו? כמה התקבלו בפועל יש לנו. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> אנחנו לא ביקשנו את הנתון הזה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל זה הנתון המכריע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה אם לא התקבלו בגלל שלא נכנסו באחוזים, או לא התקבלו כי הם לא התאימו? כי באחוזים יש לך רק 8% ופה אתה מגיע ל-4%. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זו השאלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש כאלה בכלל? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> יש הרבה אנשים שמתקבלים להרבה מוסדות ואז בסופו של דבר הם בוחרים ללכת למוסד כזה או אחר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה של חבר הכנסת טייב, האם יש הגבלה בגלל ההחרגה? האם יש אנשים שרצו להתקבל, עמדו בתנאים של להתקבל בהחרגה, לצורך העניין מילואים או במינימום שהם יכולים להיכנס והם לא התקבלו כי לא היה מקום? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> אני לא מאמין. ברגע שמוסד החליט לאפשר את אותה החרגה ואת הקריטריון שלהם, הם נכנסו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זאת אומרת עד 8% זה קיים ואנחנו מגיעים בקושי לחצי. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> בואו נסתכל על התחומים. השאלה העקרונית היא האם יש מישהו שרצה, הלך למוסד מסוים ולמעשה כתוצאה ממה שמל"ג עושה, זה לא מאפשר לסטודנט להיכנס? אנחנו הסתכלנו פה על הנדסות, הסתכלנו על כלכלה, מדעי המחשב, משפטים ורפואה. כל זה נתונים של כלל המוסדות כולל מכללות, כולל כל המתוקצבים ולא מתוקצבים. אנחנו רואים שהרוב נמצא באזור הירוק, בין אם מעל 5%, בין 4% ל-5%. אנחנו רואים שהתוצאות נעשות יותר מובהקות כאשר אנחנו עוברים אל האוניברסיטאות. כשאנחנו באים אל האוניברסיטאות אנחנו רואים שזה עולה מאזור ה-5% ל-6% ו-7% החרגת מילואים ברוב התחומים. יש פה ושם אזורים אולי קצת יותר צהובים אבל באמת התמונה היא מאוד ירוק חזק. לעומת זאת במכללות אנחנו רואים כמו שאנחנו מצפים לראות. אנחנו רואים שזה נעשה ירוק יותר בהיר מכיוון שהביקוש שם הוא יותר נמוך. דבר נוסף שעשינו בפילוח זה הסתכלות על תחומים שהשכר גבוה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל מראש תנאי הקבלה יותר נמוכים, אני חושבת, ואז הם לא צריכים את ההחרגות. הם מתקבלים בלי זה. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> יש תנאי קבלה יותר נמוכים מכיוון שהביקוש יותר נמוך. זה כלכלת שוק. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> איך אתה מסביר את זה שאנחנו עומדים על 4.4% לצורך העניין בהנדסה רפואית? אני מקבל פניות, קטי מקבלת פניות, כולם פה מקבלים פניות של סטודנטים שרוצים להתקבל. הם אומרים, לא התקבלנו. אם יש להם כמעט 5.5% בהחרגה שהיו יכולים להתקבל, למה הם לא מתקבלים? מה הסיבה? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> התשובה היא שלימודי הנדסה זה לימודים מאוד תובעניים שדורשים חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות פיזיקה, בגרות מצטיינת. גם עם כל ההקלות וההליכה לקראת המשרתים, עדיין יש בסיס ידע שצריך להיכנס איתו בשביל ללמוד הנדסה. זה פקולטות מאוד מבוקשות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> האם יש מקרים של סטודנט שעומד בכל מה שאמרת, בתנאי הסף, בחמש יחידות מתמטיקה ובפסיכומטרי גבוה וכו' ובכל זאת לא התקבל למרות שיש עדיין אחוזים פנויים בהחרגה? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> מצב שבו הוא עומד בתנאי הסף עם הטבות של מילואימניק או בלי הטבות, הוא לא סביר אלא אם מדובר במדעי המחשב או אחד מהחוגים שמפוצצים לחלוטין ואין עוד כיסא להושיב בן אדם, ואז לא מקבלים. אפשר לחפש במוסד אחר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כשאנחנו מגדירים מראש 8% או 10% זה לוקח בחשבון את כמות הכיסאות. איך מגיע מצב שבגלל כמות הכיסאות אנחנו מגיעים ל-4%? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> הרי זה ממוצע ארצי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האחוז הוא ארצי? הוא לא פר מקום בחקיקה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> האחוזים עצמם לא כתובים בחקיקה. האחוזים זה לפי החלטות מל"ג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ההחלטות שלכם זה לפר מוסד או ארצי? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> ההחלטה היא פר תוכנית. מותר עד 8%. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי, אבל יכול להיות שמוסד אחד, יהיה לו 0%? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> יכול להיות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כשיש לנו 0%, זה לא מומש כי לא פנו או כי פנו ולא? << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> אני לא יודע. אנחנו בסופו של דבר מבקשים דיווחים. אנחנו לא יושבים בתוך הוועדות ויכולים לומר למה קיבלו אדם כזה או אחר. אנחנו מסתכלים סטטיסטית על המגמות ולפי זה מנסים להבין האם המערכת מגיבה לאור המדיניות שאנחנו מעוניינים בה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הנה, מכללת נתניה, 724. 0% מוחרגים. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> מכללת נתניה היא מכללה פרטית למיטב ידיעתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שם לומדים משפטים. אפשר גם למצוא שם חיילים משוחררים שהיו רוצים להתקבל ולא התקבלו. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> חבר הכנסת סוכות, אני אשמח להוסיף משהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רק שם לפרוטוקול. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> אני לאה האריס, אני מארגון אימהות הלוחמים. אני בעצמי אימא של חמישה לוחמים, וחמות לעוד שני לוחמים. יש לי כרגע אחד בסדיר, הקטן. כל השאר מילואימניקים שעשו ועושים מאות ימי מילואים. מי שמדבר כאילו שהמלחמה הסתיימה, הבן שלי שהוא לא סטודנט, הוא בן 33, הוא כרגע נמצא בצו 8 בעזה. הוא קיבל צו 8 מאלכסנדרוני, וזה אחרי שבשנתיים של המלחמה הוא עשה כמעט 500 ימים. הוא נשוי, אבא לשלושה. המלחמה לא הסתיימה. מאוד קשה לי עם הנתונים שאני שומעת פה ועם האמירות. קודם כל אני רוצה לחזק את המחוזקים. כל הכבוד. זה דבר שהיה אמור להיעשות מזמן. בתור אימהות הלוחמים אני מקבלת המון פניות במיוחד על רפואה וגם על דברים אחרים. אני רוצה לספר סיפור על חייל אחד, על האחיין שלי המתוק, המקסים שעשה חמש יחידות אנגלית, חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות בביולוגיה. הוא חובש בכיר במד"א כבר שנים. הוא שירת שלוש שנים בהנדסה קרבית. במלחמה הוא עשה כמעט את כל השנתיים. הוא נפצע בעזה. הוא יהיה עם לב זהב, הוא יהיה רופא מצוין. עוד לפני תחילת המלחמה הוא ניסה להתקבל עם הנתונים המצוינים שלו. הוא ניסה להתקבל ללימודי רפואה והיו חסרים לו כמה נקודות בפסיכומטרי. חוץ מזה הכול היה בסדר. הוא יודע בוודאות על ערבים עם פסיכומטרי יותר נמוך שהתקבלו במקומו. אני רוצה להגיד משהו וזה מאוד חשוב. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> מה שהוא יודע זה לא מדויק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> דבורה, את יודעת שזה קיים. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> זה קיים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> די, מספיק עם זה. אני קיבלתי עשרות פניות כאלה. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> גם אנחנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את יודעת, דבורה. אני הפניתי אליך. איפה נפלו? על ראיונות. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אני חייבת להגיד את זה. אתם רוצים לחוקק שלא תהיה כניסה לערבים לאוניברסיטאות? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. זה מה שאת אומרת. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> ממש לא, אבל שלא יהיה להם אפליה מתקנת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על מי ששומר עלייך ועליי. שיעשו שירות אזרחי. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> לא צריך להסביר לי. גם אני אימא לחייל לוחם משוחרר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מקצוע הרפואה הוא מקצוע מאוד אטרקטיבי. מי שרוצה ללכת ללמוד רפואה, שייתן שירות אזרחי ויתקבל. אני מוכנה. אני אלחם שהוא יתקבל, אבל שייתן שירות אזרחי ולא בן 18 לעומת מי שחזר מהמלחמה עם תסכול, עם פציעה, עם מיליון ואחד דברים, הוא לא יתקבל. זה לא מקובל. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> אני רוצה לחזק אותך, חברת הכנסת, שזה לגמרי מה שאני אומרת ולכן יש לי בעיה, חבר הכנסת סוכות עם מה שכתוב כאן בדף, כי מה שכתוב כאן בעמוד הראשון בסעיף קטן (ב) - "ובלבד שמועמדים הם חיילים משוחררים זכאים המבקשים להתקבל ללימודים במהלך חמש שנים שלאחר תום השנה שבה השתחררו משירות סדיר או משירות קבע". מה שקורה שם זה עיוות במיוחד על רקע המלחמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם הוא עושה מילואים זה בנפרד. יש עוד סעיף שגם אם הוא עושה מילואים. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> מאוד חשוב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם אדם לפני חמש שנים סיים את השירות הצבאי שלו והוא לא עושה מילואים, אז אני לפחות לא מבין למה לתת לו הקלה. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> זה מאוד חשוב. אני רוצה לחזק את זה כי גם מי שעושה מילואים, למשל מי שלא התקבל לרפואה עם הנתונים המצוינים שלו, אז הוא הלך ללמוד ביולוגיה כדי שאחר כך הוא יתקבל לרפואה, אבל גם את זה הוא היה צריך להקפיא במשך שנתיים כי כל השנתיים הוא היה במילואים. כיום הוא בן 25 ומנסה איך שהוא לסגור את הפערים, אז לא יכול להיות הסעיף הזה. שם אני שמחה שזה לא נמצא במילואים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי משרתי מילואים אין את המגבלה הזאת. << אורח >> לאה האריס: << אורח >> מצוין, אז אני מחזקת את המחוזקים. זה חוק מאוד חשוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי הנתונים רק רציתי לשאול, כי לפי הסעיף בחוק אמורים לקבל גם לגבי ההקלות שניתנו בשל שירות כלוחם ואת זה אין פה לפחות לפי מה שאני רואה. יש את הנתונים האלה היום? << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> אני לא בטוח שיש לנו את האפשרות לאסוף את הנתונים. אולי קמל"ר יכול לפרט אם סטודנטים בכלל מדווחים למוסדות האם הם שירתו כלוחמים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אפשר בטופס הקבלה להוסיף סעיף כזה, האם שירת במילואים לאחרונה? משהו כדי שנבחין בין חבר'ה שבגיל 18 הלכו בלי שירות אזרחי, בלי שום שירות, למי שנתן את חייו ואת נפשו לצבא. בוא נעשה קצת הפרדה. << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> יוסרי, עוזר קצין מילואים ראשי. אני אתייחס. קודם כל, חברת הכנסת, אם הפרט מסכים וחותם אז הוא יכול להעביר את הנתונים שלו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא באה אליך בטענות. אני באה לאוניברסיטאות. הרי הוא ממלא טופס קבלה. שיהיה רשום, שירת במילואים לאחרונה? משהו שאנחנו קצת ניתן להם איזה סימפטיה. הרי במדינה אין דבר כזה ואז אומרים, אנחנו נגד המל"ג. לא נגד המל"ג. אנחנו רוצים שהמל"ג יסייע לנו מול האוניברסיטאות, אני אגיד לך למה, כי הם חוזרים מצולקים מהמלחמה. אנחנו חושבים שבזה שהם סיימו את השירות שלהם, בזה הכול בסדר. לא. הם סוחבים איתם טראומות לכל החיים ואנחנו צריכים לבוא לקראתם. זה אחת הנקודות החשובות ביותר, כי אם חייל ששירת מילואים וחווה חוויות קשות ומתקבל לאוניברסיטה, זה גם חלק מהשיקום שלו. << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> אנחנו מעבירים נתונים. העברנו בוועדת חוקה הוראה שגם שר המשפטים חתם עליה, שמעבירים נתונים למוסדות האקדמיים. מאחר ותוקף הוראות השעה בקבלת סטודנטים ללימודים פג למעשה, אז אי אפשר היה גם להחיל את הוראת השעה על משהו שהוא כבר פג. אפשר אחרי זה להעביר את הנתונים, לחזור לוועדת חוקה. באישור ועדת חוקה אנחנו יכולים להעביר את הנתונים. היום אנחנו מעבירים את הנתונים למוסדות האקדמיים בהקשר של מתווה הלימודים כדי שהם יקבלו את ההתאמות שלהם בהקשרים של מתווה הלימודים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מעוגן באמצעות גם הוראת שעה, המתווה? << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> המתווה לא עוגן בהוראת שעה. אם אתם זוכרים, היה פה דיון והגענו לאיזה מתווה לאומי בהסכמה, זאת אומרת כולם הסכימו עליו ובירכו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> והוא נמשך מבחינת האוניברסיטאות, נכון? << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> נכון לשנה הזאת המשכנו אותו בשיתוף פעולה עם ור"ה, ור"מ ועם המוסדות ומל"ג כמובן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> החיילים יודעים את זה? << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> בטח, ב-SMS. אנחנו עושים זומים ואנחנו מגיעים למוסדות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה קורה אם אוניברסיטה מסוימת לא מקפידה על המתווה? << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> יש שני דברים שיכולים לקרות. קודם כל יש פנייה אלינו, לצוות שלנו. אנחנו יודעים לסגור את זה ולפתור את זה מול המל"ג ואנחנו עושים את זה, וכמובן יש את דרך הפנייה למל"ג. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> האם בשלוש השנים האחרונות זה קרה? לא קרה. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> יש לנו מוקד ייעודי שמטפל בפניות כאלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> המתווה, אני מכירה שעובד. ראוי שזה ימשיך לעבוד. אני אומרת את זה בראיה קדימה. << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> בראיה קדימה זה דיון אחר, אבל אנחנו מן הסתם נצטרך לבחון את זה ביחס לכמה צפי מילואים וכו'. אם יהיה צורך, צריך לעשות את זה ולהמשיך את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אולי הוועדה יכולה לקבל רשימה באיזה מוסדות יש אחוזי הקלה ובאיזה לא? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, בדיוק, על המתווה, לא רק על הקבלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה אנחנו אמורים לפי החוק בדיווח, לקבל גם את הנושא של הקלות שניתנו בשל שירות כלוחם, וזה לא נמצא פה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חשוב מאוד. גם חשוב לנו לדעת אם מישהו לא סיים כתוצאה מימי המילואים שלו, עם כל ההקלות? להבין אם זה תופעה או שזה משהו שבאמת - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה החוק הבא, שרון. זה החוק שעולה פה ב-12:00. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. צריך לראות את המקרים כי אם זה משהו שבאמת בשוליים והרוב הצליחו, זה אומר שאנחנו עושים משהו בסדר. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> זו בדיוק התשובה, נתוני למ"ס. ההצלחה של משרתים גבוהה יותר מההצלחה של הלא משרתים. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> בשנתיים האחרונות רוב המילואימניקים קשורים בלחימה, אז זה לא מצב רגיל שאנחנו בט"ש. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם עכשיו זה לא בט"ש. זה מה שניסיתי להבהיר. מה שאמרה לך פה הגברת על הבנים שלה שהוא בעזה והוא היה 500 ימים ועכשיו הוא עוד 100 ימים, זה לא בט"ש בשום דרך. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> אני מנסה להגיד שהנתונים שאנחנו רואים מולנו מבחינה סטטיסטית מייצגים למעשה את המילואימניקים הלוחמים ששותפים בלחימה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תקפידו על זה, בבקשה. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> בהקשר של מה שאמרת על מכללת נתניה, אנחנו צריכים לזכור שהאוניברסיטאות אלה בעצם המוקדים של הביקוש. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, אני אגיד לך שזה בדרך כלל אנשים שאם לא נותנים להם הטבות בדחיפה, הם לא יבקשו אותן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אמת. הם לא יודעים שהם זכאים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומרת לך מהיכרות עם האוכלוסייה הזאת. זה אנשים שאם לא תיתן להם הטבות בדחיפה, במתווה, הם לא יבקשו אותן, לכן חשוב לי כל כך שזה יבוא בדחיפה מצד האוניברסיטה וגם מצד המחוקק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מצד המל"ג שיבקש מהאוניברסיטה. המל"ג הרי אמור להיות גוף שמפקח על האוניברסיטאות. זה דבר שהוא ציוני בעיניי, שאתם עצמכם תעודדו את זה. תקפידו, תבדקו, תיראו אם המילואימניק קיבל את מה שהוא צריך לקבל. יכול להיות שהוא נוטש את הלימודים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יותר מעניין אותו מי התייצב וכמה חיילים הגיעו למוצב, מאשר אם הוא יעבור או לא יעבור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לנו פה את אחינו הלומי הקרב שרוצים לדבר לקראת סוף הדיון. << אורח >> עומר אמסלם: << אורח >> נעים מאוד לכולם, אני עומר אמסלם ממאהל הלומי הקרב. מי שלא יודע, אנחנו כבר חצי שנה נמצאים בשמש ובגשם. אנחנו עומדים על 76 הלומי קרב שהתאבדו מתחילת המלחמה. יש לנו את ג'וש שלא מזמן התאבד ולא קיבל קבורה צבאית. הבן אדם לחם 735 ימים כלוחם, נמצא בעזה, מסר את נפשו למען המדינה, כבר לא יכול היה לשאת את המוות מול העיניים ופשוט שם סוף לחיים שלו. עכשיו אתם מדברים על האוניברסיטאות ודברים כאלה. בטח שלא יתנו למילואימניקים, לגיבורי ישראל באמת ללמוד כמו שצריך כי שם לא כל כך מחבבים חיילים. אני אומר את זה מניסיון האישי שלי. אני מבקש מכם, תעלו מודעות בכל מקום אפשרי. מדובר פה בחיי אדם. אנשים איבדו את החיים שלהם. זה לא רק לשים מדים וללכת לקרב ולחזור כאילו כלום. מהקרב יש שתי אופציות לצאת, או בארון קבורה או כהלום קרב. גם אם זה לא בא ישר, זה יבוא אחרי תקופה, והמשפחה נהרסת והילדים וההורים והסבתות וכל הסביבה. כל החברים פשוט נהרגים מאותו הלום קרב שסך הכול רצה ללכת למסור את הנפש למען מדינת ישראל וחשב שבאמת יטפלו בו, אז כשאתם מדברים על מילואימניקים, מענקים, עם כל הכבוד, זה טוב, זה מבורך אבל זה פחות מעניין מהנפש כי נפש, אי אפשר לקנות אותה בכסף, אז בבקשה תשימו לב לכל לוחם שיוצא מעזה או מכל לחימה, אזור כזה או אחר. תשימו לב, תטפלו בו כמו שצריך. אל תשלחו אותו ישר מעזה לבית כי זה להידפק לגמרי. בבקשה, תשימו לב לזה. אנחנו אוהבים אתכם ובבקשה תהיו איתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. לקראת סיום, קודם כל אנחנו בדיון ראשון בחוק הזה. אנחנו קודם כל נבקש את הנתונים לגבי כמה לוחמים היו, אם אתם תוכלו לתת לדיון הבא. אנחנו נקבע אותו. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> במידה שיש לנו את הנתונים ואנחנו יכולים להשיג אותם. אנחנו לא בטוחים שהצבא מדווח לפי פילוח של לוחמים או לא לוחמים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תמי, אין פה מהאוצר אף אחד, נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מהאוצר העבירו לנו עמדה. << אורח >> יוסרי זינאלדין: << אורח >> אתה לא יכול לעשות בזה גם שימוש, חבר הכנסת, כי מכוח צו הגנת הפרטיות הוא לא יכול כרגע לעשות שימוש בנתון הזה לטובת הדבר הזה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אנחנו מכירים הגדרה של יעוד קדמי. זה הגדרה של הצבא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם הסעיף אומר שניתן לתת הקלות בשל שירות כלוחם ואם ניתנו הקלות בשל שירות כלוחם, אז יודעים שניתנו הקלות בשל שירות. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> את מדברת על המימון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ככל שהיו החרגות בשל שירות כלוחם, זה משהו שכן אמורים לדעת אותו. זה מה שהסעיף דרש, את הנתון הזה. לא כמה סך הכול לוחמים התקבלו אלא מי היו מוחרגים. אם אפשר הערה אחת בכל זאת על רקע דברים שנאמרו פה. אני כן רוצה להזכיר, לצד הרצון והצעות החוק האלה שבאות כדי לקדם ולהקל על אוכלוסיות שתורמות בכל מיני היבטים למדינה, כן להזכיר גם את חוק זכויות הסטודנט וגם את העקרונות שאנחנו עובדים לפיהם ומדינת ישראל מתנהלת לפיהם, של נגישות להשכלה גבוהה לכל אזרח ותושב. גם חוק זכויות הסטודנט בסעיף 3 מדבר על כך שלכל אזרח ישראלי או תושב ישראל הזכות לשוויון הזדמנויות בקבלה ללימודים במוסד לצורך רכישת השכלה גבוהה והשכלה על-תיכונית, ובתוך זה יש גם את הסמכות של המוסדות מכוח חוק לבחון אוכלוסיות שנפגעה הנגישות שלהם, וזה יכול להיות מכל מיני סיבות, לאו דווקא בגלל מגזר אלא בגלל מצב כלכלי, פריפריה, שפה, כל מיני פערים תרבותיים. לפעמים הם גם משתייכים למגזר אבל הקריטריונים הם בדרך כלל לא אומרים רק את זה. הם לוקחים אוסף של נתונים. למדינה חשוב גם לתת את האפשרות לנגישות להשכלה גבוהה. אחר כך אנחנו מדברים על זה שאנחנו מעדיפים שילמדו אצלנו ולא באוניברסיטאות אחרות, אז צריכים גם לתת את המענה הזה שיאפשר ללמוד אצלנו גם כשנתוני הפתיחה הם מאוד נמוכים. שוב, הבנו שהיום המגזר שהטריד פה, שעלה פה לכותרות, דווקא פחות יש העדפה מתקנת כי לא צריך אותה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תלוי איפה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> במסגרת ראויים לקידום בוחנים פערים שונים לפעמים כלכליים, לפעמים תרבותיים, לפעמים של פריפריה שביניהם נכנסים גם הנתונים האלה, ואני חושבת שזה דבר חשוב שיישאר כי זה עונה על הקריטריון של נגישות להשכלה גבוהה, וזה בסוף משאיר בתוך המרחב של החברה הישראלית את האנשים שאנחנו רוצים שיהיו חלק מהחברה הישראלית, אז כן רציתי לשם את זה על השולחן כי אנחנו לא מתנתקים מהעקרונות האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קודם כל תודה רבה. כמובן לא מתנתקים ולא רוצים גם להתנתק כי בסוף יש לנו גם אינטרס לקדם עוד ועוד אוכלוסיות במדינת ישראל, ועדיין אני חושב שפתחתי עם זה ואני גם אסיים עם הדבר הזה. אנחנו בסוף חיים במדינה שבה המדינה הזאת עומדת על אוכלוסייה מאוד קטנה. יש כאן מעט מאוד אנשים שעושים מילואים בטח בקרבי, והמדינה הזו עומדת עליהם. המדינה הזאת יושבת על האנשים האלה שעושים מילואים. אני מסתכל בנתונים. אם באוניברסיטת חיפה 245 סטודנטים מהחברה הערבית קיבלו העדפה מתקנת אבל רק כ-143 משרתי מילואים, זו מציאות שבעיניי היא עקומה. יש פה אירוע שלא יכול להיות מצב שבו אנשים במגזר אחד שחלקם אולי תומכי טרור, יבואו ויקבלו העדפה, ויהיו אנשים אחרים שלא יקבלו את ההעדפה הזאת, שהם עושים מילואים. היה לנו פיילוט של שנתיים, אבל קודם כל חייבים להמשיך את הדבר הזה. זה לא יכול להיות הוראת שעה. זה צריך להיות הוראת קבע אם הדבר הזה פקע, והיום ברגע הזה במדינת ישראל אנשים מסוימים שלא שירתו את המדינה ואנשים שאולי הם תומכי טרור מקבלים העדפה והקלות ותנאי כשירות, וברגע הזה אין העדפה בחוק לאנשים שעושים מילואים ומשרתים בקרבי. זו מציאות מעוותת שחייבים לתקן אותה. אנחנו צריכים להעביר כאן בעזרת השם את החוק הזה בהוראת קבע, לא בהוראת שעה, שאנחנו נעשה פה העדפה מתקנת למי שתורם למדינה ולמי שמחזיק את המדינה הזו, כי אנשים שמשרתים בקרבי הם מסכנים את החיים שלהם, מקריבים את החיים שלהם עבור המדינה. אנחנו לא נקבל מצב שבו יהיה אנשים אחרים שהם לא משרתים את המדינה, אולי תומכי טרור והם יקבלו העדפה על פני הלוחמים שלנו. לא יקרה, בטח לא במשמרת שלנו, ואת הדבר הזה אנחנו נתקן בעזרת השם בחוק הזה, ואנחנו נתקדם לדיונים הבאים. הישיבה נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:10. << סיום >>