החלטות ועדה

1 הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה : מס' סימוכין2026-090928 סיכום דיון מיום שני, כ"ט בשבט התשפ"ו , 16.2.2026 :, בנושא היבטים בטיפול הממשלה ביבוא, דוח שנתי2025 חה "כ מיקי לוי – מ"מ יו"ר הוועדה - אזרחי ישראל כורעים תחת נטל יוקר המחיה, .ולא מהיום השפעתו פוגעת במעמד הבינוני ובשכבות החלשות .יכולת הקנייה של כולנו הולכת וקטנה, בעוד הפער בין ישראל לבין מדינות אחרות הולך וגדל. שיעור מדד מחירי המזון עלה ב- 23% מאז2011 . שיעור מדד הפירות והירקות עלה ב- 27% .מדינת ישראל במקום ה- 2 ביוקר המחיה במדינות ה- OECD .אחרי שוויץ דוח מבקר המדינה בנושא .מקיף מאוד ונוגע לתחומים רבים המיקוד הוא ,הריכוזיות בשוק המזון הצריכה והתמרוקים. הוצאות מז ון הן חלק מרכזי בסל ההוצאות של מ שפחה, ומהוות כ- 20% מכלל ההוצאות . ההוצאה לצריכה פרטית של מזון ומשקאות בישראל מסתכמת ב- 138 מיליארד ₪בשנה . כח הקנייה של הצרכן הישראלי חלש ב- 300% לעומת מדינות אחרות. קיימת רווחיות חריגה ליבואני המזון והטואלטיקה, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא הריכוזיות הגבוהה בתחום .המזון הדוח בדק13 חברות וקבוצות מסחריות שפועלות בו- זמנית בכמה קטגוריות בתחום המזון ומוצרי צריכה, אשר חלקן מחזיקות בנתח שוק גדול. שלושה מספקי המזון שולטים ב- 85% מהנתח ב- 20 קטגוריות שונות של מוצרי מזון. נמצא שנכון לשנת2021 , חלקן של חמש החברות הגדולות בשוק התמרוקים היה כ- 53% וחלקן של תשע החברות הגדולות כ- 67% משוק התמרוקים, משמע שוק .התמרוקים בישראל נותר ריכוזי משרד מבקר המדינה המליץ לרשות התחרות להמשיך ולבחון סוגי מיזוגים חדשים בשווקים ריכוזיים בתחום המזון. כמו כן להרחיב את בחינת השפעתם לאחר מיזוג קיים בין ספקים. המבקר סבור כי הכלים הקיימים לא מספיקים ונדרש לחזקם על ידי רשות התחרות, האחראית על התחרותיות בשוק המזון ומשרדי הממשלה. הדוח מכו ון גם למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה. ,הממשלות לדורותיהן הכריזו אחת לכמה שנים על רפורמות אשר ניסו לטפל בבעיית התחרותיות .במזון, בתמרוקים ובמוצרי צריכה ב שנת2022 הוחלט על רפורמה בתקינה שנועדה לפשט את תהליך היבוא ולהוזיל את עלויותיו, והיא חלה על מ רבית המוצרים אשר יובאו לישראל באמצעות חלוקה מדרגית. הרפורמה לא הצדיקה את התקוות שתלו בה והעלויות הגבוהות של תהליך התקינה .הארוך הסתיים בגלגול ההוצאות על הצרכן רפורמת "לא עוצרים בנמל" משנת2024 נועדה להסיר חסמים ביבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי על מנת להפחית עלויות ליבואן. הביקורת מצאה כי הרפורמה סבלה מחוסר בהירות והיעדר מידע מספק מצד היבואנים וסוכני המכס, לרבות היעדר מוקד זמין ומ קצ ועי של הממונה על התקינ ה אשר היה אמור לתת מענה לפניות .ציבור רפורמ"ת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל משנת2025 הייתה ניסיון נוסף לאפש ר יבוא של מוצרים שנמכרים באירופה ועומדים בתקנים האירופאים, .בלי חובת בדיקה במכון התקנים הישראלי הפערים ביישום הרפורמה באים לידי ביטוי בעיקר בחוסר ודאות של היבואנים אודות הנהלים .והמדיניות, מה שגורם לעיתים להאטה והפחתה בהיקף היבוא משרד מבקר המדינה – רו"ח ועו"ד דוד בר-מנהל אגף ח' בחטיבה הכלכלית – משרד מבקר המדינה הניח בשנים האחרונות סדרה של דוחות .בנושא מחירי המזון ומוצרי הצריכה בישראל הדוחות .מצביעים על כשלים בסוגיית הטיפול ביוקר המחייה הנוגעת לכל משק בית בישראל ההוצאה על מזון היא השנייה בגודלה בסל הצריכה אחרי דיור, ונאמדת בכ- 20% .מכלל הוצאות משקי הבית 2 "שיעור היבוא מתמ ג לשנת2023 היה כ- 27% , והוא נמוך משמעותית מ ממוצע מדינות ה- OECD שעומד על כ- 52% . בין הסיבות המר כזיות למחירים הגבוהים היא מבנה שוק ריכוזי. השוק בישראל נשלט ע"י קבוצה .מצומצמת של ספקים בישראל יש לפחות13 חברות ו קבוצות מסחריות, ש פועלות בו זמנית בכמה קטגוריות בתחום המזון . חלק מהחברות אף מחזיקות בנתח שוק משמעותי בקטגוריות שהן פועלות בה ן. בבחינה של20 ,קטגוריות מזון נמצא כי3 הספקים הגדולים שולטים בכ- 85% .מהשוק 'בקטגוריות מסוימות, כמו קוטג וחלב עמיד, נתח השוק של3 הספקים הגדולים הוא כ- 100% . בקטגוריית הירקות הקפואים נמצאו פערי מחירים המגיעים עד ל- 160% לעומת ממוצע המדינות שנדגמו באירופה. מציאות זו מאפשרת לספקים הדומיננטיים כוח שוק משמעותי, המאפשר קביעת תנאי אספקה ומחירים ללא חשש מהותי מרסני .ם תחרותיים ענף התמרוקים בישראל מגלגל לפחות כ- 8 מיליארד ₪בשנה ו .סובל מריכוזיות5 החברות הגדולות בענף שולטות על כ- 53% משוק. רמת המחירים בישראל במוצרים נבחרים בקטגוריה זו גבוהה בכ- 42% .לעומת מדינות שנסקרו בחו"ל היבוא המקביל, שמהווה כלי מרכזי להורדת מחי רים, מהווה רק כ- 2.4% .מכלל יבוא התמרוקים, בין היתר בשל חסמי שוק ורגולציה המקשים על צמיחתו בבדיקה שנערכה בנובמבר2024 נמצאו פערי מחירים שבין4.8% ל- 226% בין מוצ רים ביבוא מקביל למוצרים זהים ב יבוא ישיר. ישנם יבואנים ישירים הנוקטים בפר קטיקות אנטי- תחרותיות כדי לחסום יבוא מקביל. רשות התחרות הטילה עיצום כספי על יבואן ישיר שפעל מול יצרן בחו"ל כדי לחסום יבואן מקביל, אך רמת ההרתעה הכוללת נותרה חלקית ומספר התלונות הקטן של יבואנים מקבילים לרשות התחרות מצביע לכאורה על חוסר מודעות שלהם להגנה שמגי .עה להם הייבוא האישי המקוון הפך בשנים האחרונות לערוץ תחרותי שבו כל תושב הופך ל"יבואן מקביל קטן" התורם לריסון המחירים בשוק המקומי, ואכן חל ג ידול דרמטי בהיקפי מס' החבילות ב יבוא אישי– בשנת2020 יובאו16.7 מיליון חבילות ובשנת2024 - 52.8 מיליון חבילות. בבד יקה שביצענו בפברואר2025 נמצא כי מחירי מוצרים ממותגים בישראל גבוהים בעשרות עד מאות אחוזים לעומת רכישתם בייבוא אישי. משרד מבקר המדינה המליץ לבחון את הגדלת הפטור ממס בייבוא אישי עבור מוצרים ותחומים בהם קיים כשל שוק או גביית מחיר מופרזת ע"י מונופולין ויבו אנים בלעדיים. כידוע שר האוצר הוד יע על הגדלת הפטור ממע"מ ומיסים ל- $150 , דבר שלהבנתנו עשוי לתרום לריסון המחירים בשוק המקומי, .והציבור יצביע במקלדת כדי להתמודד עם יוקר המחיה הממשלה השיקה בשנים האחרונות רפורמות ר בות וזה מצביע בין היתר על כך שהיא לא הצליחה .להגביר את התחרות ולהוזיל את המחירים בשוק אושרו כמה תיקוני חקיקה להגדלת היקף הי בוא במסגרת "רפורמה חדשה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל , שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ו יבוא של מוצרים המשווקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה וללא החזקת תיק מוצר , מה שעשוי להגדיל גם את היקף הי בוא המקביל לישראל. למרות הפוטנציאל הרב, הביקורת הצביעה על כמה חסמים ביישום, כגון: אי מענה מקצועי וזמין ליבואנים ועמ ילי מכס, חסמי שפה ומידע, החרגות ותקנים ייחודיים, ומחס ו .ר בכ"א באכיפה חוסר העדפת מזון בריא– דוגמה לכך היא בלחמים: קיים פיקוח מחירים על לחם לבן, אך אין פיקוח על לחם מלא, מה שיוצר פער מחירים של כ- 82% בין שני סוגי הלחמים ומקשה על צריכת .לחם מלא בקרב אוכלוסיות מסוימות דוגמה חיובית לפעולות של גופי הממשלה שהביא ו להורדת מחירים משמעותית בשוק הי .א האננס נעשתה פעו ,לה ממשלתית משולבת שכללה הורדת מכס הפחתת חסמים של הגנת צומח, פתיחה של מדינות נוספות לי בוא, והורידה את מחיר האננס מ- 60 ₪ לכ- 10 .₪ על משרדי האוצר, הכלכלה, החקלאות והבריאות, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן לבצע פעולות פרו- אקטיביות לפתיחת השוק לתחרות ולצמצום הריכוזיות, ואם יידרש– להמשיך ולפעול .במסגרת תיקוני חקיקה כדי להגדיל את ארסנל הכלים הנדרשים משרד הכלכלה והתעשייה– דן יונה עמדי-מנהל תחום מדיניות רגולציה – ישנו מרכז מידע בעלות .תקציבית שמלווה את יישום הרפורמה ומייעץ על יבוא בנוסף קיימ ים מדריכים שונים ליבואן המתחיל כולל ע מידה בדרישות היבוא. המשרד רואה שינויים בסוגים שונים של מוצרים בכל ה נוגע למדידת הנטל הרגולטורי ביבוא. ככל ש הנטל נמוך יותר , יש תמריץ ליבואנים להיכנ ס לתחום מסוים. המשרד עוקב אחרי150,000 ,מוצרים בינ"ל ומצאנו .פערים נמוכים בכל הנוגע למותגים רשות המיסים– דוד חורי- מנהל תחום בכיר יצוא- מרבית המכס על הסחורות ירד, כולל תמרוקים .וטואלטיקה רשות התחרות– איל שפירא- מנהל תחום בכיר תכנון ומדיניות– הרשות אוכפת את חוק התחרות וחוק המזון. בשנתיים האחרונות הרשות פעלה באופן חסר תקדים לאכיפת חוק המזון והפארמים 3 ודוגמה לכך היא מ אתמול - הוטלו18 מיליון ₪ על חברה גדולה. יש קמעונאים שהוגשו נגד ם כתבי אישום, ויש כאלה שנמצאים בשימוע בדבר תיאום מחירים. פורסם מחקר על מותג פרטי שלפיו המותג מ.וריד את המחירים בשוק. מיזוגים נבדקים בצורה מדוקדקת משרד הבריאות– פנינה אור ן שנידור-ראש מערך בריאות רגולציה מזון ותמרוקים – משרד .הבריאות אינו אמון על יוקר המחיה, אלא הבטחת בריאות הציבור במזון ובתמרוקים למשרד יש הרבה הסתייגויות לדוח מבקר המדינה, אך ה .מבקר בחר להתעלם מהן המשרד היה אחד מהמובילים של הרפורמה כדי להסיר חסמים תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של בטיחות .המזון ניתן לייבא מזון ותמרוקים לישראל, ונעשות פעולות רבות במסגרת הרפורמה להגדלת ,השוק 'מס היבואנים ומס' המוצרים שנכנסו ל שוק. הרגולציה אינה כבר י יחודי ת ו יוצרת חסמים פנימיים, אלא רגולציה שמבוססת על מדינות מפותחות עם התאמות ייחודיו ת . משרד הבריאות אימץ44 רגולציות, ופרסם מדריכים לכל הרגולציות שנכ נ סו לתוקף. המציא ות בישראל אינה מאפשרת ליישר קו עם מדינות באירופה הואיל וה תנאים אינם בשלים. עם זאת נעשו2 מהלכים בשנה :הנוכחית הבהרה על ה מוצרים שחלים עליהם הדרישות ל בדיקה של ליסטריה , והוצאת הבהרה .בנוגע למוצרים שאינם מוכנים לאכילה באופן ישיר אנו נמשיך לבחון האם ניתן להשוות את .המציאות גם למוצרים בסיכון ולתת את הסבילות שנהוגה באירופה הממצאים יפורסמו בצור ה .מבוקרת ושקופה לאחר שיסתיים התחקיר דורית האוס-מנהלת אגף יבוא מזון – בשנה הנוכחית אנו רואים עליה בכמות המזון שמיובא באמצעות המסלול האירופי. המזון לישראל מיובא תחת מזון רגיש ומזון רגיל. מזון רגיש הוא מזון שדורש אישו ר מקדים, ואת רובו ניתן להביא באמצעות המ סלול האירופ י )(הצהרה . 67% מהמוצרים מגיעים במסלול האירופי, והיתרה במסלול הרגיש הרגיל '. ניתן לראות עליה במס היבואנים הנאותים שנרשמו– מעל600 יבואנים, שמתוכם מייבאים בפועל כ- 400 יבואנים בכל .שנה יש2,700 יבואנים פעילים אך לא רשומים ו- 7,000 יבואנים רשומים, גידול של1,300 יבואנים בכל שנה. יבו אן נאות מנהל סיכונים ויכול לייב א במסלולים שנותנים הקלות רגולטוריות עבורו .באישור המוקדם ובשחרור בנמל שחרור תיק מהנמל ירד מ- 9 ל- 5 .ימים בשנתיים האחרונות רינת בכר-מנהלת המחלקה לתמרוקים - בשנה הנוכחית במסגרת הרפורמה פ תחנו את המסלולים של יבואן נאות באופן ש הוא לא צריך לפתוח תיק או למסור אותו לבדיקה . יש כמה ב קשות בודדות .בשנה של יבוא מקביל ביבוא מקביל יש חיסרון גדול– יש להביא בדיוק את המוצר שעבר את הבדיקות במסגרת יבוא ישיר .הרפורמה מורידה את הרגולציה והחסמים, ואין צורך ל העביר אישור למכון התקנים. עד אפריל2025 משרד הבריאות נתן,רישיונות לתמרוקים לפי צו הפיקוח ולכן מוקדם מידי להעריך האם הרפורמה הצליחה. התוצאה בשטח היא שהנטל הרגולטורי ירד. המסלול של יבואן נאות הוא בשימוש ע"י יבואנים גדולים, משום שהם מחזיקים מחלקת רגולציה קטנ ה .שאין באפשרותה לבדוק את כל המוצרים התאחדות התעשיינים בישראל– ליאור לוי- יו"ר איגוד תעשיות המזון– בסקר שנערך לאחרונה אודות האחריות ל יוקר מחירי הסופרמרקטים עולה כי 50% ,מהציבור סבור שהממשלה אחראית 25% ,מהציבור חושב שרשתות השיווק אחראיות12% סבור שהיבואנים אחראים ו- 5% חושב שהיצרנים המקומיים . משרד הבריאות משתף פעולה עם ההתאחדות . אנו מנהלים מעקב אחר2 מדדים: מדד המחירים לצרכן ומדד תפוקות היצרן. בשנים2024-25 מדד תפוקות היצרן במזון זינק ב- 1.5% , אולם מדד המחירים לצרכן מזון (ללא ירקות ופירות) עלה ב- 8.5% . הפער הוא550% בין עלית המחיר של .היצרנים לעלית המחיר לצרכן הבעיה אינה אצל התעשיינים, יש אובססיה מטורפת במשך15 שנה בוא י על שלא י ועיל למצב . דוח ועדת קדמי קבע שצריך לטפח יצרנים קטנים במקביל לקידום ופיתוח ה .יבוא 78% מה ספקים בשוק התמרוקים בישראל הם מ י ,בוא ו רוב התעשיי ה המקומית עובדת ל י צוא , כלומר .עתיד התעשייה אינו מובטח יש 50% י בוא מול י צוא מקומי בעולם היבש. המע"מ על ה מזון באירופה הוא בין0% - 8% . בזבוז המזון בישראל הינו בהיקף של 23 מיליארד ,₪ו יוקר מחירי הסופר הוא חור בכיס. למעשה לא היתה רפ.ורמה עבור יצרנים קטנים ובינונים, התחושה היא ששכחו מהם יבוא הוא לא חזון הכל, משום שהוא אי נו פותר את בעיית ביטחון המזון ו יוקר מחירי רשתות השיווק . .בעת בדיקת עליית המחירים, יש לבדוק את גרף סגירת המפעלים בארץ ר שות ההתאחדות לצרכנות– ירון לוינסון-מנכ"ל – כל הרפורמות הגדולות לא מחלחלות לכיסו של האזרח הקטן. הרגולציה ירדה ליבואנים, אך היא לא משפיעה על האזרח. רוב החסמים ירדו, א ולם .גורמי הפיקוח אינם קיימים. אף אחד אינו מאמין שתהיה ירידה במחירים, כולל גורמי המקצוע משרד האוצר– עמית גולדמן-רפרנט כלכלה ותשעיה באג"ת – ישנם 4 ,תחומים שונים: מזון, תקינה אנרגיה ותמרוקים, ולכ ל אחד מהם מאפיינים וכשלים ייחודיי ם . התמונה הכוללת היא ש ככל ש יש 4 הסכמי סחר– יש להוריד אותם, ובקצה יוקר המחיה ילך וירד. אנו נעשה בדיקה נוספת כדי לראות האם חלו שינו יים והשפעות נוכח הרפורמה. חשוב שהתע י שי ה תהיה תחרותית ו כך .יהיה לה יתרון המטרה שלנו הוא לבדוק איפה יש חסמי כניסה, ו לנסות להוריד אותם (כמו הליסטריה ע"י משרד )הבריאות . מבדיקות אחרונות אנו רואים ירידה במחירי התמרוקים, בפרט משחות שיניים , כלומר "חדירה של ייבוא מקביל בהשפעת הרפורמה שקדמה לרפורמת "מה שטוב אירופה טוב לישראל . אנו מצפים שיכנסו יבואנים חדשים במסלול של יבוא נאות ויביאו מוצרים בהיקפים משמעותיים יותר. במזון יש פערים משמעותיים במחיר ובכ ניסה של יבואנים חדשים למסלול. יש ריכוזיות .משמעותית בישראל, ואנו מנסים למצוא פתרונות לצעדים הנדרשים משרד החקלאות וביטחון המזון - שושי רשף מור-מנהלת אגף סחר חוץ – ובי א מוצרים חקלאי י ם לא נכנס .ו לרפורמה בשל מורכבות רגולטורית, האננס הוא דוגמה חריגה י בוא הוא צעד אחד ויש אחריו שורה ארוכה של א בשליטתו . בעבר היה יבוא של אננס מ- 5 מדינות, וכיום הוא מיובא בעיקר מקוסטה ריקה, והמחיר ירד בצורה .דרמטית מדובר במוצר נישה והוא פחות מ- 10% מכלל יבוא פירות לישראל. בשנת2025 כמות י בוא הירקות ירדה ב- 25% בהשוואה לשנת2024 נוכח השקעת המשרד בהעלאת ה יצור המקומי . כל מוצר ותהליך לגופו, ולא כדאי לעשות צעדים פזיזים ב .יצור מקומי התחלנו בבדיקה כדי להבין .היכן נמצא הכשל בעקבות הפער בין החקלאי לרשת רשות האסדרה– שירי נוימן-סמנכ"לית תכנון ודיגיטל - אנו מתעסקים ברגולציה ברמת רוחב .ומדיניות. יש לנו מגוון סמכויות, אך אין לנו סמכות ייחודית לתכלול איגוד לשכות המסחר– אלישע יפרח-מנהל קשרי ממשל – אין היבט שהעסק נדרש לו, והמדינה לא מעלה בו מחירים ברכיבים שונים, כמו: שכר מינימום, כשרות, שכירות ועוד. יש להסת כל באופן .הוליסטי על התמונה ולא להאשים רק את העסקים מחקר של רשות התחרות בדק את הרווחיות של היבואנים וקמעונאים ומצא שהיא בירידה בין6% - 7% בשנים2019-2023 . מכון התקנים– דליה ירום-סמנכ"ל תקינה – המכון בעד הרפורמה" מה שטוב לאירופה טוב לישראל " וההתפתחויות העתידיות שלה . אול ם המחוקק הטיל על המכון, בין יתר תפקידיו, לדאוג גם לב ט יחותם ובריאותם של תושבי ישראל באמצעות אכיפה . כשהרפורמה היתה בשלב החקיקה והשינויים בחוק התקנים, התר ענו על כך שחלק מיישומה הו א להעתיק את כל המסגרת הרגולטורי ת .מאירופה, כולל האכיפה דוח מבקר המדינה והנתונים שמגי עים אלינו לבדיקה במכון מראים כי יש כשל, .ואנו רוצים להתריע שזה עלול לפגוע בבריאות ובבטיחות הציבור במדינות אירופה יש רגולציות שונות, הרפורמה לא חייבה שהמוצר ייוצר באירופה, אלא שהוא יימכ ר שם ולכן איננו יודעים את ארץ הייצור ו יש ל .וודא אכיפה לובי99 – יעל שכטר-סיטמן – דוח המבקר מציג שרפורמת הי בוא במתכונתה הנוכחית אינה מספיקה, משום שאנו חיים בשוק ריכוזי. לספקים החדשים אין יכולת להתמודד עם הכוח ורק ביכולת הממ של.ה לעשות זאת הרפורמה החדשה אינה מביאה בשורה, היא לא יכולה לנצל את הפוטנציאל שלה– הורדת המחירים לצרכן. ולכן נדרש להשלים את המהלך, לאמץ את הדירקטיבו ת ,האירופיות, לצמצם את החריגות מעקב ו .שקיפות :בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות 1. .הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון 2. הוועדה התרשמה שמשרדי הממשלה והמדינה כשלו להגן על האזרחים בנושא יוקר .המחיה הוועדה סבורה שהשוק עדיין ריכוזי, .ויש מס' מצומצם של חברות יבוא 3. הוועדה מבקשת להבהיר שרשות התחרות אינה ממונה על יוקר המחיה, אלא על עבירות של תיאום מחירים ומיזוגים .לא חוקיים 4. הוועדה שמעה על הפחתת הרגולציה ומברכת על כך, אולם המהלך אינו מורגש בכיסו של .הצרכן 5. הוועדה מבקשת מרשות התחרות להגיש בתוך10 ימים נתונים על : מס' היבואנים שהוגשו ,נגדם כתבי אישום מס' היבואנים שהוטלו עליהם עיצומים ונגד כמה חברות מזון הוטלו .עיצומים על תיאום מחירים 5 6. ה וועדה מבקשת מ משרד מבקר המדינה לכנס שולחן עגול יחד עם משרדי האוצר, הבריאות והכלכלה . 7. הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד4 חודשים, ,לאחר כינוס השולחן העגול בנושא: יוקר המחיה במזון וטואלטיקה, כדי לראות את התקדמות הירידה במ חירים שמתגלגלים לכיסו .של הצרכן