פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 849 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 13:15 סדר היום: << נושא >> פרק ב' (מיסוי של קופות גמל) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי אורי מקלב חמד עמאר מוזמנים: אלה בית און – רפרנטית פיננסים, משרד האוצר מיכאל אסולין – המשנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה תכנון ומדיניות, משרד האוצר טל ישראלי – רכזת פיננסים באג"ת, משרד האוצר עדן ביטקובר – יועץ למנהל רשות המסים רימה ברנר – מנהלת תחום מפקחת ארצית מחקר כלכלי סטטי, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים רותי לירז שפירא – עוזרת ליועץ המשפטי, רשות המסים אסף נחמני – מנהל מח' ניהול סיכונים ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בועז סטמבלר – סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח גיא לקן – רו"ח, מרצה, האוניברסיטה העברית אבי נוימן – לשכת רואי החשבון רולנד עם שלם – חבר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ב' (מיסוי של קופות גמל) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו בפרק ב' (מיסוי של קופות גמל). << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אנחנו מציגים את פרק ב' (מיסוי של קופות גמל) כחלק מחוק ההסדרים. הצעת החוק היא תוצר של צוות אוצרי שישב בחודשים האחרונים. מטרת הצעת החוק היא לתקן עיוות רגולטורי בין דיני המס לבין תקנות ההשקעה של רשות שוק ההון במערך השיקולים של מנהלי ההשקעות בגופים מוסדיים, שגורם לאי התאמה גם בין קופות גמל לבין קופות ביטוח וגם בין השקעות בארץ לבין השקעות בחו"ל. אנחנו מתקנים כך שהרגולטור של המוסדיים, שהוא רשות שוק ההון, יאפשר למוסדיים להשקיע בכל מיני אפיקים שהם נמנעים מלעשות אותם בגלל דיני המס. אנחנו רוצים שהשיקול העיקרי היחיד של מנהל ההשקעות יהיה השאת התשואה לחוסכים. התיקון הוא תיקון מיטיב. שמענו את השוק, את קופות הגמל, את המוסדיים, את הלשכות, וכמובן גם בתוך הממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה התיקון ואיך הוא מיטיב? << אורח >> רותי לירז שפירא: << אורח >> נקודת המוצא של התיקון היא שאין הלימה בין ההוראות שקופת גמל יכולה להשקיע לפי הרגולטור, שזה רשות שוק ההון, לבין האפשרות להשקיע בפטור ממס. אנחנו עושים הלימה, שזה בעצם המהות של התיקון, אנחנו קובעים שההחזקה של קופת הגמל שמותרת לפי ההוראות של רשות שוק ההון תחול גם אצלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה יחול גם אצלכם? << אורח >> רותי לירז שפירא: << אורח >> ההוראות שקופת גמל יכולה להשקיע לפי ההיתרים והכללים של רשות שוק ההון יהיו החזקות שמותרות לעניין הפטור ממס. אנחנו לא פורצים את העיקרון הכללי של תכלית החקיקה שלנו, שהשקעה פטורה ממס היא לא השקעה עסקית, היא אך ורק השקעה יותר פאסיבית במהותה ומותרת לפי ההוראות של רשות שוק ההון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השקעה הונית. אתם גם ממסים אותה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> בעולמות המוסדיים זה לא חייב במס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שמשקיע בזה - - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אנחנו מדברים על ההשקעה של המוסדי. הצעת החוק מדברת על תיקון סעיף 9(2), שזה סעיף שפוטר את הגופים המוסדיים בגין הכנסות מסוימות. פה באנו ליצור איזו שהיא הסדרה, לעשות הלימה בין הפטור שניתן להשקעות מסוימות לבין המגבלות שקיימות בפיקוח על קופת הגמל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה מיטיב בזה? << אורח >> רותי לירז שפירא: << אורח >> סעיף 9(2) לפקודה מדבר על פטורים ממס על הכנסות של גופים שונים - מפעל הפיס, עיריות, כאשר ביניהם נמצאת גם קופת גמל. הפטור שקיים היום בסעיף 9(2) קובע שההכנסות של קופת הגמל פטורות ממס אלא אם הן הכנסות מעסק, מחבר בני אדם שקופת הגמל שולטת בו, או מחבר בני אדם שלקופת הגמל יש בו החזקה מהותית. אם זה נכנס לשלוש הקטגוריות האלו הפטור לא מתקיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החזקה מהותית זה לפי חוק החברות? מה זו החזקה מהותית? << אורח >> רותי לירז שפירא: << אורח >> בגדול, מעל 20%. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> החזקה מהותית מוגדרת בפקודה בצורה מסוימת, מעל אחוזים מסוימים. האחוזים האלה יותר נמוכים מאשר האחוזים שמותר להחזיק בקופת גמל לפי הכללים של הרגולטור שלהם. ההצעה פה היא להעלות את שיעור ההחזקה שמותרת לפי הפקודה, שהיא עדיין תוכל לקבל את הפטור ממס, כלומר שתוכל להחזיק ביותר חברות ובשיעורים יותר גבוהים כל עוד הם לא עוברים את השיעורים המותרים לפי קופת הגמל. זה הפער שאנחנו רוצים לסגור. << אורח >> רותי לירז שפירא: << אורח >> אנחנו לא פורצים את העיקרון של תכלית החקיקה שלנו, של העדר פטור להכנסה עסקית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם זה אמור לשנות מהמצב הקיים בדרך כלשהי? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו רוצים כמה שיותר לקדם את היכולת של חברות הביטוח והמוסדיים להשקיע את כספי העמיתים בהתאם להשאת התשואה הגבוהה ביותר - זה הדבר שאנחנו רואים בראש מעיינינו כחשיבות הגבוהה ביותר כשמנהלים את כספי העמיתים. הצעת החוק באה להתאים את הטבות המס בקופות הגמל לתנאים שהרגולטור קובע על ההשקעות, באופן כזה שיאפשר מרווח גדול יותר של השקעה בהתאם לתשואות. אנחנו מצפים שזה יגרום לכך שהקופות ינוהלו בצורה קצת יותר טובה, או בצורה שתאפשר השאת תשואה גבוהה יותר. כמובן שיש פה את השאלה של איך מגדירים את האחוזים שלפיהם קובעים את זה, איך קובעים את האופן שבו קובעים את ההחזקה בנכסים של מוטבים. << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> אותם סעיפים רלוונטיים בפקודת מס הכנסה גובשו שלא על בסיס המצב הנוכחי. הם גובשו בערך לפני 20 שנה, לפני שהיו מגבלות מאוד פרטניות של השקעות שנוגעות לגופים מוסדיים. הסעיפים האלה שנותנים פטור לגמל ולפנסיה יוצרים איזו שהיא אי התאמה בין חברות הביטוח לבין חברות מנהלות של גמל ופנסיה. כשאת משקיעה בפוליסות משתתפות ברווחים, את נהנית מפטור ביחס לרווחים שנוצרו מהשקעות מסוימות, בעיקר נדל"ן, תשתיות, קרנות הון סיכון וכו', לעומת המצב שבו קרנות פנסיה וקופות גמל משקיעות בזה. מה זה יוצר? אם נסתכל על שיעור ההשקעה בפוליסות המשתתפות בהשקעות של חברות הביטוח, אנחנו נראה שהוא גבוה יותר בהשקעה בנדל"ן, בתשתיות ובאותן קרנות הון סיכון ביחס לשיעור של קופות גמל וקרנות פנסיה. למה? כי לקופות גמל ולקרנות פנסיה אין את הוודאות בהשקעה הזאת, הן עלולות להיות ממוסות אם הן עולות מעל להשקעה של 20%. אמנם זו השקעה שמותרת לפי רשות שוק ההון, אבל היא עלולה להיות ממוסה בגלל ההוראות בפקודת מס הכנסה. מה שמנסים לעשות כאן זה להתאים את הוראות המיסוי למגבלות ההשקעה של רשות שוק ההון. אם אתה קופת גמל ומותר לך להשקיע בנכס נדל"ן מסוים מעל 20%, תהיה לך הוודאות שאתה לא תמוסה. מה השינוי שזה יעשה? כנראה שלפנסיה ולגמל, שהיום משקיעות בחסר באותם סוגי נכסים, תהיה את הודאות שהן לא ימוסו כאשר הן ישוו את שיעורי ההשקעה ביניהן לבין הפוליסות המשתתפות ברווחים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על איזה אחוז אתה מדבר? << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> אסור לגופים מוסדיים לעלות מעבר לשיעור השקעה של 20%, אלא בנכסים מאוד ספציפיים ששם רצינו שהם ישקיעו יותר בישראל, יפנו יותר השקעות לישראל כשמדברים על השקעה בתשתיות או בהשקעה בקרנות טכנולוגיה. באותם מקרים ספציפיים, ותחת המגבלה שאסור להם לשלוט, הם יכולים להשקיע יותר מ-20%. מכיוון שבאותם מקרים נכנסת הפקודה והם עלולים להיות ממוסים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל לא משקיעות מעבר ל-20%. אנחנו צופים שכאשר תעבור הפקודה יופנו יותר כספים למשק הישראלי באמצעות השקעה באותם סוגי נכסים. בגלל המגבלות של רשות שוק ההון אין פה סיכון שהגופים המוסדיים ישלטו בחברות ריאליות באמצעות כספי העמיתים והחוסכים. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> השינוי המיטיב הוא להעלות את תקרת ההחזקה בנדל"ן, בתשתיות ובקרנות טכנולוגיה, כמו שאמר אסף, לא לשנות את המצב בעולמות העסקיים. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> כשצריך לברך על חוק נכון וחשוב, זה החוק. מדובר פה על חוק שמסיר חסם מאוד משמעותי בענף של הפנסיה וגמל, שבא לצמצם את הארביטראז' המיסוי שהלך והתנפח בין הסטת הכספים לחו"ל לעומת ההשקעות בישראל. החסם לא יושב בהלימה עם מה שהוראות הפיקוח קבעו, כי הוראות הפיקוח מתירות יותר ופקודת מס הכנסה, כמו ברוב המקרים, מתירה פחות, ולכן לא השקיעו מעל 20%. אנחנו חושבים שטוב שיש את התיקון הזה, כי הוא יגרום לכך שפחות ילכו להשקעות בחו"ל, ישקיעו יותר בישראל. אני לא מסכים לעיקרון שאומר מה זה הכנסה פאסיבית ומה זה הכנסה עסקית. יש עדיין בעיה בהשקעה בשותפויות שמוגדרות כעסקיות, למרות שבקומת המשקיע זה השקעה פאסיבית. קופת הגמל לא מנהלת את העסק של שותפות עסקית, גם אם זה בנדל"ן או מה שזה לא יהיה, כשמדובר על שלושה או ארבעה אחוז. זה חוק חשוב. אפשר לזקק את הפרטים בדיון הבא, לנסות ולראות איפה אפשר לשנות פה ושם, כשלדעתי בעוד דיון אחד או שניים אנחנו סוגרים את החוק הזה. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> הצוות האוצרי התבסס על מאמר אקדמי של ד"ר משה ברקת ורואה חשבון גיא לקן. << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> התיקון הזה נמצא ברקע כבר 15 שנה. אי ההתאמה הזאת נוצרה כשעברו כללי ההשקעה ב-2009 – הם עודכנו ב-2012. התיקון הזה הלך והתחדד עם השנים, ככל שההשקעות של הגופים המוסדיים גדלו וגוונו. ככל שהמגוון של ההשקעות שלהם הלך וגדל ונוצרו נכסים פיננסיים, כך התיקון הזה הלך והתחדד. יצא שכרגע מצאנו שותפים ויכולנו לבוא ולקדם את זה. אנחנו חושבים כבר הרבה מאוד שנים שנכון לעשות את זה כי כרגע יש "אפליה" בין חוסכים בחברות הביטוח לבין חוסכים בחברות הגמל והפנסיה. נכון לסגור את ה"אפליה" הזאת, כדי שגם חוסכים בגמל ופנסיה יוכלו להשקיע באותם סוגי נכסים. זה לא נולד ממחקר כזה או אחר, זה נמצא ברקע כבר הרבה מאוד שנים. << אורח >> גיא לקן: << אורח >> נכון להיום ביטוחי החיים נהנים מאיזה שהוא יתרון מיסוי, יכולים להשקיע בצורה חופשית בנכסי נדל"ן ותשתיות בישראל, בעוד שקרנות הפנסיה וקופות הגמל לא יכולות. אם התיקון לא ייעשה, אנחנו נגיע למצב של תת אלוקציה מאוד מאוד משמעותית בהשקעות בנכסי נדל"ן ותשתיות על ידי הגופים המוסדיים בישראל. היום זה דוחף בצורה מאוד משמעותית לנכסים זרים, בעיקר את קופות הגמל וקרנות הפנסיה שחסומות מלהשקיע בישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נמשיך בדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>