חומר רקע
סימוכין:2023-010536
ירושלים, כ"ג בשבט תשפ"ג
14 בפברואר 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ג בשבט תשפ"ג, 14.2.2023 בנושא:
מוכנות המדינה לרעידות אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים – דוח ביקורת מיוחד
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
ח"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – לפני כחודש ימים קיימנו דיון בנושא מבנים מסוכנים לפני הרעידת אדמה שהתרחשה בטורקיה. כדי לסבר את האוזן - עד שנות ה-80 נבנו 6,000 אלף מבנים ללא תו תקן. זוהו כ 4,600 בניינים שהם בסכנת התמוטטות. אחרי הרעידת אדמה בטורקיה אנו מקיימים היום דיון מעקב. דו"ח בנושא התפרסם בשנת 2018, באוגוסט 2020 הוועדה קיימה דיון מקיף בראשות חכ"ל עפר שלח , ודנו בכלל הנושאים ומה כל גוף צריך לעשות. ממשלת ישראל הקצתה 5 מיליארד ₪ לחיזוק מבנים בשנת 2018, לא ידוע איפה הכסף אך ידוע כמה ניצלנו – 7 מיליון. הדיון לא נועד לסקור את דו"ח המבקר, חלפו 5 שנים ואנו מבקשים לבדוק מה נעשה מאז. השאלה היא כמה אנו ערוכים לרעידת אדמה. אני מברך על החלטת הממשלה להקמת ועדת שרים למיגון העורף. 1,300 מבני בתי ספר לא עונים ברמה לאומית וזה אסון. התקציב להתמודדות עם רעידות אדמה צריך לבוא מתוך תקציב המדינה (משרד האוצר) ולא מתוך המשרדים. השלטון המרכזי מפיל את האחריות על השלטון המקומי, המדינה לא עושה מספיק לדאוג לשלום תושביה.
משרד מבקר המדינה – דוד בר- ר' אגף ח' בחטיבה לביקורת משרדים כלכליים – ישראל נמצאת באזור שמועד לרעידות אדמה. ההשפעה תהיה עצומה והרסנית – פגיעה בבני אדם ובמבנים. הניסיון מלמד שהיערכות מקדימה תצמצם פגיעה בנפש, תשתיות ומבנים. משרד המבקר מתריע שנים רבות על הצורך בהיערכות לרעידות אדמה. מכלול הליקויים בתחומי תשתיות ושירותים ציבוריים שמפורטים בדו"ח מציגים תמונה עגומה. ועדת ההיגוי בנושא היתה ללא סמכות אופרטיבית וללא גורם מתכלל. מבקר המדינה מבעוד מועד הנחה שני אגפי ביקורת לבצע ביקורות, הדו"ח מבוצע בחטיבה לשלטון מקומי תוך מיקוד ב- 5 רשויות מקומיות והמבקר שוקל לפרסם אותו בקרוב. הדו"ח השני הוא דוח ביקורת מיוחד.
נתן שטילבמן -סגן מנהל אגף – הדו"ח התמקד רק בשלב ההיערכות, יש כמה שלבים שצריך להיערך אליהם. אנו ראינו פערים משמעותיים במגוון תחומים: תשתיות אנרגיה, תקינה, חוסרים בידע התנהגות בקרקע ובים, חיזוק בתי חולים ובתי ספר, חיזוק מבני מגורים ועוד. השלטון המרכזי והשלטון המקומי לא עשו כמעט דבר. ב- 2018 חוזקו רק 50 בתי ספר מתוך 1600, הרשויות המקומיות לא ידעו להרים את הכפפה, בתי חולים כמעט לא חוזקו, מוסדות ממשל – מתוך 1100 מבנים רק 2 חוזקו, תחנות כיבוי אש - רק תחנה אחת חוזקה. התקציבים לא נוצלו ויש משרדים שיכלו לחזק את התשתיות שלהם אך לא עשו זאת.
המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה.
המלצות: • להקצות את המשאבים והתקציבים שהממשלה החליטה על הקצאתם. • לוודא כי לוועדת ההיגוי יהיו את הסמכויות הנדרשות לה וכן להבטיח את עצמאותה. • לחזק תשתיות, מבני ציבור ומבני מגורים בטכנולוגיות חדשות • לגבש תוכניות לעידוד פעולות חיזוק בעיקר לאורך קווי השבר. • להשלים את קביעת התקנים הנחוצים. • לפעול להרחבת הידע בקרב המתכננים. • לוודא כי הנחיות הגורמים האמונים על ההיערכות לשעת חירום ייושמו במלואן. • לפעול להתקנתן של מערכות התרעה. • להבטיח את קיומה של מערכת ביטוחית שתיתן מענה מיטבי לאזרחים.
המכון הגאולוגי- זהר גיברצמן-מנהל המכון הגיאולוגי – הרעידה שהתרחשה בטורקיה היא תזכורת עבורנו. היו כמה רעידות אדמה חלשות בארץ בשבוע האחרון שעוררו דאגה אצלנו ובציבור. אנחנו דיווחנו על 3-4 רעידות. רעידה בעוצמה 7 קורת אחת לאלפי שנים, אבל רעידה בסולם 6 מתרחשת כל 100 שנה, ואנחנו לא יודעים לומר מתי היא תתרחש. כל ההתמודדות עם רעידות אדמה היא סביב אי-וודאות, יש מתודלוגיה שאומרת ללמוד את העבר וקבע לעצמך את רמת המיגון. אנו לא דורשים מיגון לכל צרה, נכנסים לשגרה רגועה אך לא בטוחה, כי תמיד יכול לקרות ארוע נדיר. לא כל הבניינים בנויים כהלכה בארץ.
המכון פועל לסייע לכוחות הצלה בשעת חירום וגם לגופים שבונים באופן מושכל.
הפעולות שנעשו:
*החלטת ממשלה שאגף הססמולוגיה יעבור למכון הגאולוגי. נעשה הדבר, עברנו לבניין חדש בינואר 2019 והאגף הססמולוגי נקלט אצלנו.
*החלטת ממשלה ב – 2012 בנוגע להקמת מערכת התראה לרעידות אדמה קצרת מועד - החשיינים שלנו פרוסים לאורך השבר הסורי אפריקאי. בשנת 2021 סיימנו את הקמת המערכת, ובשנת 2022 פיקוד העורף החליט לחבר את הכבל שיוצא מאיתנו. זו מערכת מבצעית, כלומר אם נחצה את הסף של 4.5 תצא התרעה ללא מגע יד אדם.
*אנחנו מחזיקים יחידת כוננות 24/7 אך היא צולעת, אין תקציב ארוך טווח לתחזק את המערכת. אנו זקוקים לתקציב של 13 מיליון ש"ח לשנה.
*צנרת הגז נתונים לסיכונים גאולוגים, המבקר הצביע שאין תשתית ידע בים כי המתודולוגיה בים בפיגור אחרי המתודולוגיה ביבשה. ערכנו פרוייקט סיימנו שלב אחד של גלשיות והעתקים, הממצאים מראים שיש אזורים בעייתים וצנרת הגז חוצה אזורים בעייתים, המהנדס צריך לדעת למה הוא צריך להתכונן.
*מפות תאוצות – בחודשים הקרובים נעביר למכון התקנים מפה חדשה ומדויקת שתחליף את הישנה והתקן יתעדכן.
מל"ל – הילה שמש – המל"ל בודק את מימוש החלטות רה"מ והקבינט . הוא מבצע הערכות מצב ובדצמבר האחרון הפצנו הערכה אחרונה ונתנו המלצות לשנת 2023: חיזוק מבנים, מערכת התראה, השלמת תקינה לצמצום הפער, תכנית לאומית לשיקום וסיוע בינ"ל. השנה יהיו 2 תרגילים לרעידות אדמה.
הוקמה "תכנית מגן צפון" – התכנית נותנת מענה למיגון נגד מלחמות וחיזוק רעידות אדמה.
סמכות ועדת היגוי – הנושא נמצא בבחינה, נוצר מנגנון להעביר את הסמכות.
תשתית דלק – נעשתה עבודה משותפת עם משרד האנרגיה ויש התקדמות משמעותית בנושא.
נתב"ג – יש שדה תעופה נוסף – רמון, אם 2 השדות יפגעו אנו יודעים להסתייע בצה"ל.
צה"ל-פיקוד העורף – איתי זמיר-רע"ן התראה וטכנולוגיות – פיתחנו יחידה שמספקת התרעה לרעידות אדמה באמצעים שונים, ויצרנו התרעה בכלל המפיצים שהאזרח יידע לזהות ולהבין שמודבר ברעידת אדמה.
בשנתיים האחרונים נעשתה בחינה של היקף פעילות הסד"כ.
רח"ל – אמיר יהב-מנהל ועדת ההיגוי לרעידות אדמה – ברכנו על הדו"ח שפורסם ב- 2018 ולקחנו אותו כתכנית עבודה. פנינו לכל מנכ"ל במכתב עם הערות של דו"ח הביקורת. הוועדה קיימה מס' דיונים בנושאי הדו"ח, והחלטנו שנעשה מעקב של ועדת ההיגוי אחר יישום הדו"ח.
ועדת ההיגוי פעלה במס' נושאים שתחת אחריותה לקידום היערכות המדינה לרעידות אדמה: *העלאת מודעות הציבור בשיתוף עם משרד החינוך לתרגל עם התלמידים כיצד להגיב בזמן רעידה בחט"ב.
*התרעה – הוחלט על מערך התראה משולב שבנוי מ- 5000 מערכות התראה מקומיות שייתן מענה טוב לתושבי המדינה.
*מערכת התראה לצונמי (הסכם שת"פ עם המכון המחקר של האיחוד האירופי).
* קידום מרכז המומחים הלאומי להערכת נזקים מהירה אחרי רעידת אדמה.
* הקמת יחידת חילוץ מקצועית שמתמחה בחילוץ אנשים ומוצגים באתרי מורשת ותרבות.
*הכנת תכניות ארוכת טווח לשיקום אחרי רעידות אדמה בשת"פ עם משרד רה"מ.
* הכשרות מהנדסים בשת"פ עם משרד הבינוי והשיכון, הוכשרו כ- 2000 מהנדסים אך זה לא מספיק.
ועדת ההיגוי מתכנסת אחת לחודשיים-שלושה ועוסקת בנושאים מקצועיים. יש חוסר בתקציב והוא צומצם משנת 2018 ל- 6 מיליון ש"ח. ההיערכות צריכה להיות בכל התחומים ולא רק במבנים, ההיערכות הנכונה היא צמצום נזקים מראש והמצב לא מספיק טוב.
אריאל היימן – גיאולוג-המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS – אנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד, אנו ברמת סיכון דומה לאירוע של רעידת אדמה בסדר גודל של טורקיה. רעידה תשפיע על כל מדינת ישראל, ולא על חלקים ממנה. רח"ל היא היחידה העוסקת בנושא רעידות אדמה. לא נעשה מספיק כדי להסביר לקהל על היערכות לרעידת אדמה, מדינת ישראל לא מחנכת את תושביה לאירוע כזה. 22 שנה עוסקים בנושא הזה, ואני מתריע שרעידה הרסנית היא שאלה של "מתי" ולא שאלה של "אם". יש להקים גוף אחד שירכז את כל הפעילות וההיערכות.
משרד החינוך- אריה מור-סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון ובטיחות – אנו פועלים בכמה מישורים: הטמעה, הכשרה בכל הרמות בכל פתיחת שנה"ל והתקנת מערכות התראה – כבר ב- 2010 קיבלנו תקציב של 10 מיליון ₪ והתקנו מערכות התראה מקומיות כי לא תמיד שומעים את הצופרים, ואנו הולכים לתקצבם שוב. אנו מפצירים בוועדת ההיגוי לשנות את ההחלטה בנוגע להתקנת מכשיר שיקבל את ההתרעה הלאומית ויתחבר למערכת המרכזית.
אנו מכשירים תלמידים ביסודי ובחט"ב, אך בעיקר את החטיבה העליונה (שכבת כיתה י') בהגשת עזרה ראשונה וסיוע לפיקוד העורף, יש קצת עננה על התקציב הזה. איפיינו ארונות חילוץ עם ציוד מתאים והתקנו ב- 1,600 בתי ספר, ובכוונתנו להוסיף לעוד 500 בתי ספר . חיזוק מבנים – התקציב מנוצל במלואו.
אילנית שושני-סמנכ"לית ומנהלת מינהל הפיתוח- אנחנו מדייקים את רשימת מוסדות החינוך שזקוקים לחיזוק, עושים עבודה מדוקדקת עם הרשויות ונמצאו נקודות רבות שהרשימה אינה מדוייקת לגביהן. אנו מעדכנים באופן שוטף את ועדת ההיגוי. הפתרונות שהמשרד מקבל הם לא רק חיזוק אלא גם פסילת מבנים ובניה, המחסור בכיתות ידוע. 234 מבנים נמצאים בשלבי תכנון. עשינו עבודה מדוייקת על 44 מוסדות שהם טרומיים, ורובם מומלצים לבניה מחדש. עדכנו נהלים ועשינו כנס למחלקות הנדסה ברשויות בהם הסברנו את הנהלים.
התכנית מסתיימת ב- 2035 ומעל 50% ממוסדות החינוך נמצאים בטיפול מתקדם.
משרד הבינוי והשיכון – רחל שגיא-ראש תחום קהילה וחיזוקים – אגף חיזוק מבנים הוקם השנה כאגף חדש. אנו מודאגים מהסכנות, חיזוק מבנה מגורים הוא כלי מרכזי להצלת חיים. נעשה מיפוי בוועדה הבינמשרדית ותועדפו 10 ישובים בקו התפר. עד היום חיזקנו מבני מגורים מתקציבי המשרד (280 מיליון ₪). אנחנו מדברים על 2 רמות: רמה ראשונה - טיפול ב- 10 ישובים שהם בלב הבעיה (1871 בניינים), המשרד נערך לטפל בהתאם לתקציבו ב- 200 בניינים. מכיוון שאין תכנית ממשלתית והקצאת משאבים, המשרד ממקורותיו המוגבליים מחזק בניינים שיש בהם רוב דיור ציבורי. היקף הפעילות תלוי בהיקף התקציב, יש לנו כלים ויכולות לבצע אך אין תקציב. ברמה השניה - ברחבי הארץ יש 80 אלף בניינים בסיכון של התמוטטות בזמן רעידת אדמה, מתוכם 28 אלף בניינים בסיכון גבוה במיוחד.
יצחק לרר-מנהל אגף בכיר חירום ביטחון וסייבר – רוב הסיוע הבינ"ל הם המשלחות שיוצאות לחו"ל. שלב ראשון הוא סיוע בשכ"ד והשלב השני הוא פתרון ל- 60 אלף בתי אב.
אסתי ליס-מנהלת אגף תורת הבניה ופיתוח הנדסי – אנחנו נערכים להקמת אתר זמני למחוסרי דיור לתקופה של עד 10 שנים. יש צורך בתקציב כדי לעשות פיילוט וגם לפתח טכנולוגיות חדשות. אנו נערכים, עפ"י נתונים שרח"ל מעבירה לנו, לתת מענה לכל מחוסרי הדיור.
משרד האוצר – עשהאל צור-רפרנט שיכון באג"ת – המשרד השקיע בשנים האחרונות למעלה מ- 2 מילארד בהתחדשות עירונית, בחלק מהמקרים תמ"א 38 החטיאה את מטרתה כי אין כדאיות כלכלית. המדינה משקיעה משאבים לחזק את המבנים שבבעלותה. האוצר אמון על התקציב, אבל המשרדים הרלוונטיים לנושא מתעדפים את הנושאים שבסמכותם, וכדאי שישימו את הנושא בראש סדר העדיפויות שלהם.
משטרת ישראל – נסקרו 61 מבנים שנבנו לפני שנות ה – 80, מתוכם 56 מבנים נדרשים לחיזוק. העלות היא 150 מיליון ₪, לא התקבל תקציב. יש לתת תקציב ייחודי לנושא. הופצו סרטוני הסברה, פליירים, אגרות גם במדיה האזרחית וגם באמצעות פיקוד העורף. נעשתה עבודת מטה להתחברות למערכות המשטרתיות, תיקוף רענון נהלים, היערכות לארועי חירום, קורסים שמועברים, הדרכות והכשרות.
נציבות כבאות והצלה– סגן טפסר ירון קורן-רע"ן חירום וטייסת כיבוי – יש לנו 28 בניינים שנבנו לפני שנת 1980, נסקרו 21 מבנים: 15 דורשים חיזוק ו- 6 מבנים נמצאו עמידים בדרישות.
רכבי החילוץ וההצלה – יש 11 רכבים, הגיל הממוצע שלהם 21 שנה. צריך להבין שאלה הכלים שאנו יוצאים איתם לפעילות. לא נרדמנו בשמירה, היום מחוז ירושלים ערך תרגיל, אבל עדיין יש פערים שמצריכים סיוע.
משרד לבטחון לאומי – אליעזר רוזנבאום-משנה למנכ"ל – המתקנים בשב"ס ישנים והאומדן לחיזוק המבנים הוא 250 מיליון ש"ח. השר קיים ישיבת חירום עם כל הגורמים והנחה לרכז את כל הצרכים של הגופים שלנו וכך עשינו. אני מקווה שהתקציב הבא יצמצם את הפערים הקיימים.
משרד הבריאות – דוד שמש-מנהל תחום תשתיות הנדסיות – יש מס' בתי חולים שנמצאים על השבר הסורי-אפריקאי: זיו, פוריה, העמק, כרמל, בני ציון, רמב"ם, הנוצרי, סורוקה ויוספטל. מרבית בתי החולים נבנו לפני 1980 והתחלנו תהליך חיזוק עוד לפני 2013. הוקצו 60 מיליון למיגון 3 בתי חולים ואנחנו נמצאים בתהליך של חיזוק בתי החולים. התקציב הוקצה רק למוסדות רפואיים ממשלתיים, ונדרש להמשיך למגן אותם. המיגון כולל מאגרי מים, מכשירים, חמצן ועוד. בית חולים מיועד לתפקוד בזמן חירום, וגיבשנו תקציב לשנה הקרובה כ- 200 מיליון ₪.
מד"א – גיל מושקוביץ-סמנכ"ל מבצעים – מד"א אינו מתוקצב לחירום, לכן יש קושי להיערך. מד"א נותנת מענה וסיוע לאוכלוסיה הנפגעת בימים הראשונים. הכנו תכנית לנקודות טיפול לעזרה ראשונה – טיפול בנפגעים שנמצאים בסמוך להריסות. התכנית אושרה ותורגלה אך לא תוקצבה והנושא עדיין עומד פתוח. הצפי הוא ל- 30 אלף נפגעים קל וכמה מאות נפגעים קשה. תפקידנו לסייע בהעברת סיוע בינ"ל יחד עם הצלב האדום.
נדרשים 20 מיליון ₪ לחיזוק תחנות מד"א שנבנו לפני 1980, אנו נמצאים ברשימות של חיזוק מבנים.
הקמנו בנק דם חדש מכספי תורמים, הוא ערוך לרעידת אדמה.
נדרש הסכם בין מדינתי לייבוא מנות דם. הנושא לא נסגר והוא בטיפול של משרד החוץ ומשרד הבריאות בהובלת מל"ל ורח"ל.
משרד להגנת הסביבה – לילך פדלון-ראש אגף חירום – מיפינו את כל המפעלים המסוכנים, ישנם 1,256 מפעלים שנדרשים לבחינה מעמיקה. עד היום הספקנו להשלים רק 100 מפעלים בגלל תקן אחד בלבד. אנו צופים שרק עוד 60 שנה נסיים את הבחינה של המפעלים. אנו דורשים עוד 8 תקנים. כתבנו מדריך פתרונות שמופנה למפעלים עצמם כדי שהם יבדקו מה הם יכולים לעשות כדי להגביר את העמידות שלהם לרעידות אדמה.
משרד התחבורה – השנה המדינה נערכה לתרגול כל הגורמים.
ברמת מדינה - שדה התעופה לא יהיה שדה לצרכים אזרחיים.
רציף הדלק - חברת נמלי ישראל נדרשת להשלים את התקנים של המזח עד 2026 בשיתוף עם משרד האנרגיה.
מיפוי תשתיות בערים וברשויות מקומית - חברת נתיבי ישראל אחראית על המיפוי, והרשות המקומית אחראית על התשתיות.
גשרים- נותרו 8 גשרים בעייתיים, כל השאר בתוכנית העבודה.
כניסת צפת נמצאת בטיפול חברת נתיבי ישראל.
רכבת ישראל- הורדה מהדו"ח כי כל תשתיות תוואי הרכבת מתוחזקות.
נתיבי ישראל – ארז סיקסיק-סמנכ"ל תפעול ואחזקה – מיפינו את צירי האורך והרוחב, הצגנו צירים חלופיים וכח שהקמנו שנוכל לצאת ולעשות מעקפים. כמובן שאנחנו בתקציב מצומצם ונידרש לתקציב גדול יותר כדי לאפשר סיגורת גבוהה יותר. יחסית מוכנים לא רע למצב של רעידת אדמה.
משרד האנרגיה – אביהו לוי- קיבלנו את העבודה מהמכון הגיאולוגי. בשנת 2018 היינו רק עם צינור גז אחד וכעת יש לנו עוד שניים, ויש בכך יתרון.
בעיות ניתוק גז ומחסור בגז – שתי התחנות הגדולות שלא היו מחוברות לדלק החלופי יחוברו ובמהלך השנתיים הבאות יתר התחנות יחוברו.
צוברי גפ"מ- המשרד כבר מיפה את צוברי הגז, וחוקק חוק שיחייב את החברות על דיווח.
מערכת ניתוק צוברים- יש צו שתקף על מתקנים שלפני 2012 שיש להם שסתום אוטומטי.
מכלי האיחסון של דלק וסולר- עוברים בדיקות פעם ב- 5 שנים.
התאחדות בוני הארץ – שירי בכר מסאמי-סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית – הדו"ח לא התייחס לזרוע הביצועית של ההתאחדות שאין הובלה או גורם מתכלל. הדרישה עומדת על 45 מיל' לשנה, כיום אנחנו על 40 מיל', אנחנו בחסר ויש צורך ל60 מילי' נוספים.
הסיכון בענף הבנייה עלה ב- 4%, ומדינת ישראל ממשיכה להוציא פרוייקטים בלי הצמד עם מחירונים מתחת למחירי השוק.
לא נעמוד בביצוע לשנת 2025.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה שמעה את דברי המשתתפים ומבינה שהמדינה אינה ערוכה לרעידת אדמה. רעידת האדמה בטורקיה היא צלצול אמיתי עבורנו.
הוועדה תקיים דיון עם פיקוד העורף בוועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ ושקרי מסחר בינלאומיים על היקף פעילות הסד"כ בשעת חירום.
הוועדה סבורה שיש להקים משרד ממשלתי שינהל את כל הנושא רעידות אדמה ואסונות טבע, ותחתיו יהיו צוות של כלכלנים, מהנדסים וכו'.
הוועדה דורשת ממשרד האוצר לקחת אחריות ולא להפיל את נושא התקצוב על משרדי הממשלה. יש להעמיד תקציב ייעודי שיחולק למשרדים הרלוונטיים לטיפול בנושא רעידות אדמה, ובפרט חיזוק מבנים.
כמו כן הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל מידע כמה כסף נוצל מהתקציב שהעמיד לנושא.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד חצי שנה.