חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-193083
סיכום דיון
מיום שלישי ,ט' בשבט תשפ"ו ,
27.01.2026
:, בנושא
מוכנות המדינה לרעידת אדמה-
תשתיות לאומיות ומבנים, דוח שנתי2024
- דיון מעקב
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה -
בשנת2018
פרסם כאמור מבקר המדינה דוח מיוחד בנושא
ההיערכות לרעידות אדמה. בספטמבר באותה שנה התקיים דיון בנושא בוועדה זו בהשתתפות ראש
המל"ל מאיר בן שבת שבישר כי הקבינט החליט לגבש תוכנית רב שנתית לעשור בעלות כוללת של5
מיליארד₪. בנוסף דווח שהוקמה מנהלת לריכוז
המאמץ לטיפול בחיזוק מבנים, כי ניתנו סמכויות
.לוועדת ההיגוי וסוכם לקדם החלטת ממשלה המאמצת את המלצות המבקר בנושא
הדוח של2024
בודק את ההתקדמות בהחלטות הממשלה. בראי של7 השנ ים שחלפו מאז הדיון
הראשון בנושא ,לא כל הנושאים קודמו ועדיין קיימים פערים רבים בגיבוש
תכנית רב שנתית
ליישום ומימוש ההיערכות, תקציב רב שנתי ומנגנון של גורם מתכלל בעל סמכויות אשר יוכל
להוציא זאת לפועל. התבשרנו כי ביום ראשון האחרון, הממשלה מינתה פרויקטור או ראש מנהלת
.חדש לטיפול בנושא
משרד מבקר המדינה -
עו"ד צחי סעד– מנהל החטיבה -
מאז2014
הוצגו תוכניות והצהרות לחיזוק
מבנים ולהיערכות לרעידות אדמה, אך חוסר יציבות פוליטית וסבבי בחירות מנעו יישום. דו"ח
מעקב מ-
2024
הצביע על פערים משמעותיים בכ-
80
,אלף מבני מגורים, מבני ציבור, כוחות הצלה
בתי חולים, מוסדות חינוך ותשתיות, עם כמעט אפס התקדמות. יוזמות
למימון נתקלו בהתנגדות
משרד האוצר, וחילופי שרי ביטחון פגעו בהמשכיות. תוכניות כמו מגן לצפון ניצלו חלק קטן
מהתקציב ולא שילבו מיגון מפני טילים. מאות אלפי אזרחים נותרו בסיכון. לצורך היערכות
אפקטיבית נדרשים תוכנית רב-שנתית, תקציב ייעודי וגוף מתכלל עם סמכויות ומ
שאבים.
ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה -
אמיר יהב- מנהל ועדת ההיגוי -
ביום
ראשון האחרון התכנסה ועדת השרים והוחלט כי השנים2026-2027
יוקדשו להיערכות לרעידות
אדמה. בעוד כחודשיים צפויה להתכנס ועדת שרים נוספת לצורך הצגת התוכנית הקיימת, אשר
הוכנה
כבר בשנת2023
. שר הביטחון מבקש להגיש את התוכניות הקיימות ולקדם את ביצוע
הפעולות הנדרשות ליישומן. התקציב הכולל לתוכנית עומד על כ-
17
מיליארד ש"ח לפריסה של17
שנה, כלומר כ-1
מיליארד ש"ח בשנה, בכפוף לתקבולי הקרקע של המדינה, בשיעור של4%
.מהם
כ-
75%
מהתקציב מיו
עדים לחיזוק מבנים ושיפור עמידותם לרעידות אדמה, לרבות מהלכי פינוי-
בינוי במידת הצורך, וכ-
25%
מיועדים לחיזוק גשרים, מנהרות, תמיכה ברשויות מקומיות .'וכ
התכנון כולל מיפוי מבנים, גיבוש פתרונות, תמחור ותיאום בין-
משרדי עם משרדי השיכון, החינוך
והבריאות. מטרת התקציב
היא לאפשר מימוש מלא של התוכניות הקיימות וליישם צעדי היערכות
לרעידות אדמה בפריסה ארצית. העבודה נעשית באופן קבוע ומשותף עם כל הגופים המעו .רבים
במשרדים אין בעיה של קשב ,לפחות בעשור האחרון ,
כל המשרדים מבינים את הנושא, תורמים
ועושים עבודות מטה שונות. בסופו של דבר, הכל מתנקז לסוגיית התקציב, שהיא חשובה, ואני
מקווה שתהיה פריצת דרך בחודשי
י
ם הקרובים.
מערכת ההתראות לרעידות אדמה עבדה ברעידה האחרונה בסך הכול כמצופה, כולל גילוי הרעידה
על ידי המכון הגיאולוגי, הפצת ההתראות של פיקוד העורף ומערכות ההתרעה המקומיות בבתי
.הספר
.אנשים יצאו החוצה כראוי, ויש נקודות לשיפור שכבר נבדקות ויתוקנו
מדובר באוכלוסיית עקורים ברעידות אדמה ,
אנשים שצריכים קורת גג אך אינם זזים ממקום
למקום, בעיקר כדי לשמור על ילדיהם. בהתחלה מדובר בכ-
500
–
800
אלף עקורים בחודשיים
הראשונים. פתרונות לוגיסטיים כוללים
.בעיקר מבנים מהירים ומיוחדים, ולא אוהלים או בתי ספר
העבודה נעשית בשיתוף משרד השיכון.
2
משרד האוצר - צבי
נוסבוים- רפרנט שיכון, אג"ת -
,אין לנו התנגדות עקרונית להקצאת תקציבים
אך השאלה היא מה מס רכוש יחליט להקצות לאחר רעידת אדמה. למרות שלא גובשה תוכנית
רחבת-
היקף, קיימת הכרה בחשיבות חיזוק המבנים וההתחדשות העירונית, עם מעורבות בהקמת
הרשות ותקציבים ייעודיים. ניתנים מענקים
להשלמת כדאיות כלכלית
לפרויקטים
של כ-
600
מיליון ש"ח באשקלון לפני כשנתיים וכ-
150
מיליון ש"ח בבאר-
שבע לאחרונה. בנוסף מוקצים
כספים להסכמי מסגרת לעידוד הרשויות להאיץ הוצאת היתרי בנייה, והעיסוק בנושא כולל גם
הקצאת משאבים למיגון מוסדות ציבור ובתי חולים, בסדרי עדיפות ממשלתיים.
המטה)לביטחון לאומי (המל"ל -
ניצן צוק- רמ"ח מרחב אזרחי –
לתוכנית מגן הצפון הוקצו5
מיליארד ש"ח לפרויקטים דואליים לרעידות אדמה ולמיגון מפני טילים, שמתוכם מומשו2.7
מיליארד ש"ח, בנפרד מהתקציב הכולל של17
מיליארד ש"ח, והמל"ל ממשיך בבקרה ומעקב. כינוס
ועדת השרים למ וכנות הזירה האזרחית עם כניסת שר הביטחון לתפקידו הביא להתקדמות
מסוימת, לאחר מאמץ מקדים של רח"ל, המל"ל והוועדה עצמה. הדיון עסק בקידום המוכנות
לרעידות אדמה ובהיערכות המרחב האזרחי למלחמה לשנת2026
, תוך הצגת פערים מרכזיים
ולאומיים. הוחלט להקדיש את השנים2026-2027
לקידום המוכנות, כולל תרגיל לאומי רחב היקף
בסוף2027
, והוועדה תתכנס שוב בעוד כחודשיים להבאת הצעת מחליטים בפני השרים, כאשר ראש
הממשלה מודע לפערים ולהצעה.
משרד ראש הממשלה– ילריש לאילוא -
מנהלת אגף חירום–
החלטת הממשלה הראשונה שהקימה
.את צוות המנכ"לים זאת החלטה שראש הממשלה קיבל לאחר אירוע רעידת האדמה בטורקיה
.הצוות התכנס והחלטותיו תורגמו להצעת מחליטים הנוכחית
צה"ל–
סא"ל אסף דילר- רע''ן אופרטיבי -
השנים2027
-
2026
,יוקדשו להיערכות, כולל תרגילים
משחקי מלחמה ובחינה של תוכניות אופרטיביות. במסגרת התוכנית האופרטיבית של צה"ל ופיקוד
העורף, בפברואר הקרוב כבר יתקיים תרגיל בבתי הספר, שמסמן את תחילת רצף התרגילים
וההכנות, כפי שנעשה כמעט מדי שנה.
בנוסף, עד שנה שעברה הוכשרו תלמידי כיתות י' בבתי הספר
לחילוץ קל, אך הכשרות א לו הסתיימו בעקבות החלטת משרד החינוך, והן אינן חלק מפיקוד העורף
עצמו. לגבי התרעות בפני רעידת אדמה ,
,בדו"ח הביקורת היה ליקוי במערכת ההתרעה, שכבר תוקן
.והמערכת כעת מוסדרת
משרד החינוך- אריה
מור- סמנכ"ל ומנהל מינהל חירום, ביטחון ובטיחות וסייבר - מערכת החינוך
בנויה בכמה צירים, כולל ציר ההכשרה והתרגול. בשנה האחרונה התקיימו שישה תרגילים מרכזיים
במסגרת התרגיל הלאומי, כולל שבוע חירום בפברואר–
.מרץ, בדגש על מוכנות לרעידות אדמה
במהלך השנתיים האחרונות הוכשרו כ-
50
אלף תלמידים, עם כ-3
צוותים בכל בית ספר והרחבה
לכל
מוסדות החינוך .הותקנו ארונות חילוץ בכ-
2,000
מוסדות, עם הרחבה שנתית ל-
200
.נוספים
מערכות התרעה מקומיות פועלות בלמעלה מ-
3,000
מוסדות, בשילוב המערכת הלאומית, והפעילו
את התלמידים בחירום.
מתוך כ-
1,600
,בתי ספר לא עמידים1,300
דורשים חיזוק או הריסה. מוקצים כ-
40
מיליון ש"ח
בשנה ממשרד החינוך וכ-
40
מיליון ש"ח ממשרד האוצר, והתקציב ממומש במלואו. כ-
500
בתי ספר
,בתהליך100
כבר חוזקו, ו-
140
מיועדים להריסה ובנייה מחדש. במסגרת הצעת המחליטים, לא
יושלם חיזוקם של600
בתי ספר נוספים בעשור הקרוב, והתקצוב השנתי אינו מספיק. מתוך140
,בתי ספר להריסה27
כבר נבנו, אך הריסה ובנייה של127
נוספים דורשת מיליארדים וחייבת להיות
חלק מתוכנית רב-שנתית כוללת.
שאלתיאל רם- מנהל אגף היערכות לשעת חרום -
בתוך ההחלטה שנקראת "שיפור או השלמת
פערים", שמטרתה שיפור ברמה הלאומית, יש שורה שמוקדשת ל-
40
מיליון ש"ח לסיוע לרשויות
המקומיות בשמירה על תחזוקת מערכות ההתרעה. זה חשוב משום שהרשויות מבצעות את העבודה
בפועל–
באירוע האחרון, במוסדות שבהם המערכות היו מחוברות לאינטרנט, התלמידים יצאו
החוצה בהצלחה
מרכז המידע והמחקר של הכנסת- נורית יכימוביץ כהן –
האם יש בדיקה של פקע"ר לגביי בדיקה
עמידות או היערכות לרעידות אדמה או למצבי חירום אזרחיים אחרים כמו שיטפונות סופות שלגים
,ושריפות בנוסף מהי הסמכות של פיקוד העורף לנקוט סנקציות או פעולות כלפי רשויות שאינן
נערכות מספיק ?
משרד הבינוי והשיכון-
נסי אנגל כץ- ראש מינהל קו עימות -
אנחנו ממשיכים לעבוד על חיזוק
ושיפוץ מבנים, בעיקר דיור ציבורי בערים ססמיות, כאשר עד כה שופצו כחמישים אחוזים מבנייני
דיור ציבורי שהם מעל2,000
יחידות דיור .
נותר פער תקציבי של870
מבנים, ואנחנו עובדים עליו
בשיתוף משרד האוצר. קיימת אסטרטגיה ,מקצועית הכוללת מהנדסים, הכשרות למיון מבנים
תקנים ושיתוף פעולה עם רח"
ל ומכון התקנים. אנו מבצעים מיונים והכנות לאתרי חירום, תוך
3
בדיקה מתמדת של הרשויות ושיתוף פעולה צמוד עם פיקוד העורף, משרד הביטחון ורשות החירום
הלאומית, כך שהחיזוקים וההכנות מתקיימים במקביל
ובזמן אמת.
אנחנו יודעים לתקף את
האתרים מבחינת מיקום ותוכנית, כולל התחשבות בתקציבים. במידת הצורך, ניתן לבנות מבנים
קלים ומהירים במקו .ם
משרד
אוצר -
איתמר ריבלין- אגף החשב הכללי -
אתרים זמניים ומבנים יבילים אינם פתרון יעיל
לרעידות אדמה , כפי שממחיש דוגמת
קיבוץ בארי ,
הקמת האתר ארכה כשנה עלות של מאות
מיליונים ומספקת מענה ל
כ-
300
בתי אב בלבד. לכן ההמלצה היא להסתמך על מבנים קיימים
שהוסבו למגורים, או אירוח אצל משפחות עם מתן תמריצים כלכליים, שכן פתרונות אלו מהירים
וזולים יותר ומשאירים משאבים לשיקום הקבע, שהוא המט
רה העיקרית.
ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה -
אמיר יהב- מנהל ועדת ההיגוי -
אין
סתירה
בנושא ב
נייה מהירה עם האוצר. זה ענ
יין של שלבים. בסוף נגיע להשתמש ב .מצאי הקיים
.משרד השיכון הוכיח את עצמו בבנייה מהירה. יש למצוא פתרונות ביניים מלון לאורחים הוא חלק
מהמענים שנצרך לתת .משרד הביטחון הלאומי נהנה מפריבילגיות מיוחדות כחלק מתוכנית ה-
"מצ’ינג" של הממשלה, שמאפשרת מימון שקל-
לשקל: כל שקל שהמשרד משקיע, משרד האוצר
מוסיף לו שקל נוסף. המנגנון מי
ושם היטב במשרד החינוך ובבריאות .
במשרד
לבט"ל
היישום פחות
מלא, מה .שיוצר חוסר ניצול מלא של הכלים
משטרת ישראל-
רפ"ק גבריאל עמר- ר' תחום אסונות וטבע -
במשטרה קיימים משלטים ומבנים
,חדשים ומשופצים במשל"ט, כולם עמידים לרעידות אדמה. הדגש הוא על מבני ציבור ומגורים
ולצורך מענה מבצעי נבנים שיתופי פעולה עם,ועדת ההיגוי
ותוכניות אופרטיביות שמזהות שכונות
ומבנים בסיכון. כל מפקד תחנה מכיר את האזור שלו ומכוון את הצוות בהתאם. בנוסף, מתבצע
מענה פנים-
ארגוני הכולל איתור, ריכוז והפעלת שוטרים עם תחילת האירוע, וכן סקר וחיזוק מבנים
בתוך הארגון.
כבאות והצלה לישראל -
כפיר ביביטקו- רח"ט מבצעים -
אירועי רעידות אדמה מורכבים במיוחד
ואינם מאפשרים לגייס כוחות נוספים בזמן קצר. התראות מצילות חיים, אך לא מספיקות להשפיע
על המוכנות בשעות הראשונות בהן אנו נהיה היחידים בשטח. הפעולה מתבצעת תוך חלוקת
משימות לפי דחיפות ויכולת, שימוש באזרחים כתומכי ם מרכזיים, ורכבים וציוד שנרכשו בשנים
.האחרונות. מבנים מסוימים חוסנו או סוקרו, אך לא כולם עומדים במלואם בפני אירוע חמור
התרעות קצרות והפעלת הציוד המיידי מאפשרים לספק מענה ראשוני ולהציל חיים.
המשרד ביטחון לאומי-
שמואל בן עמרם- מנהל תחום היערכות לשעת חירום -
לגבי השב"ס אין
כרגע רשימה מלאה של המבנים, אך ניתן לבדוק ולהחזיר תשובה בהקדם. בנוגע לשיפור המענה
הראשוני, המשרד השקיע
ברכש מבצעי שאינו חלק ממנגנון ה"מצ’ינג"
, וכעת מתקיים דיון בהנהלת
המשרד, כולל עמדתו מול משרד האוצר, לקידום הנושא.
המכון הגיאולוגי לישראל -
ד"ר איתי קורזון- מנהל אגף סייסמולוגיה -
אנחנו אחראים על מערכת
תרועה, שהוקמה לפני למעלה מעשור ופעלה מבצעית פעמיים בשנים האחרונות. בשני המקרים
המערכת פעלה באופן מלא ומדויק, והעבירה התרעה אוטומטית לפיקוד העורף, שהופצה לציבור
באמצעות הצופרים. מדובר במרכיב
מבצעי משמעותי.
עלות הקמת המערכת עמדה על כ-
50
מיליון שקלים. נדרש תקציב שוטף קבוע בסדר גודל של12-13
מיליון שקלים בשנה, אולם בפועל מוקצים מדי שנה רק5-6
מיליון שקלים, באופן שאינו מאפשר
תכנון ותחזוקה יציבים. לאחר ארבע שנות הפעלה, נדרש להסדיר תקציב קבוע למערכת.
משרד הפנים -
וחיד חשאן- מנהל תחום חירום מיעוטים -
בשנת2022
יזם משרד הפנים ועדה
שסיירה בעשר רשויות מקומיות, מאילת ועד קריית שמונה, וביצעה מיפוי צרכים להיערכות למתן
מענה לאחר רעידת אדמה. בוועדה השתתפו נציגי משרד הפנים, המל״ל, משרד הבינוי והשיכון
ופיקוד ה
עורף, כאשר נושא המבנים טופל בנפרד על ידי גורמים ייעודיים.
בסיום העבודה גובש מיפוי
תקציבי בהיקף של כ-
25
מיליון שקלים לצורך רכישת ציוד לרשויות. בפועל הועברו12.5
מיליון
שקלים לעשר הרשויות, לרכישת ציוד חיוני, לרבות לצורכי חילוץ והצלה.
נדרש גוף ייעודי ומימון
משמעותי כדי לתת מענה כולל לרעידות אדמה.
משרד הרווחה והביטחון החברתי-
קרן אופיר פולק- מנהלת תחום (פיקוח-
מכלול אוכלוסייה
)בחירום -
המשרד שותף דרך קבע לוועדות ההיגוי הרלוונטיות. קיימת תפיסת הפעלה משרדית
סדורה להתמודדות עם רעידות אדמה, הן ברמת מטה החירום וה ן ברמת המחלקות לשירותים
חברתיים.
4
בוצע מיפוי מלא של כלל מסגרות הרווחה, והנתונים מוזנים למערכת אמיר לצורך קבלת התרעות
בזמן אמת. כ-
90%
מהמבנים במסגרות הדיור הם מבנים נמוכים בני קומה אחת או שתיים, ולכן
במקרים רבים מנגנון המאצ’
ינג אינו תואם להם. במסגרות קיימות ערכות חירום להחזקה עצמאית
של לפחות שלושה ימים, והצוותים מתורגלים באופן שוטף בתרחישי חירום, כולל רעידות אדמה.
למשרד קיים מיפוי מפורט של הפערים והיכולות, שניתן להעביר לוועדה. אנו ממשיכים לפעול
להרחבת המענה, תוך שילוב הנושא בעבודת מנהלות המחוזות, ביקורות, הכש רות ואימונים
שוטפים.
בהיבט התקציבי, בשנת2026
הוקצה תקציב נוסף במסגרת ההתמודדות עם חרבות ברזל, המאפשר
העמקה וחיזוק של המערך. מושם דגש גם על הממד האנושי ,הכשרות והרחבת כוח האדם.
לאחרונה הוכשרו90
עובדים סוציאליים ככוח תגבור ייעודי לחירום.
משרד הבריאות - אר נון מלאכי- מנהל תחום בכיר תשתיות -
כחלק מהיערכות למענה לרעידות
אדמה, משרדנו פועל בשני צירים עיקריים: חיזוק מבנים וחיזוק תשתיות. רבים מהמבנים נבנו לפני
שנות ה־80
ואינם עומדים בתקנים .בעת שיפוצים מסיביים
מוקדשים חלק מהתקציב לחיזוק נגד
רעידות אדמה. במקביל נבנים מבנים חדשים כמו בפוריה ובקרית שמונה, בבילינסון ובאילת, כולם
בהתאם לתקנים ומטרות חירום. האומדן הראשוני לכלל המבנים שאינם עומדים בתקנים נאמד
בכמה מיליארדים, ולכן חשוב לוודא תיאום עם משרד הבריאות כדי להתממשק עם רשימת המבנים
הכלולים בתוכנית חיזוק מבנה צי
בור לפי סדר עדיפות.
,נושא התשתיות בבתי חולים הוא מורכב
שכן גם אם המבנה עצמו יעמוד ברעידות אדמה, חסר זמינות של חולים או צוות רפואי עלול לפגוע
בתפקוד. בשנת2023
הוצא מדריך לחיזוק מערכות תשתיות ובוצע מיפוי בכל בתי החולים
הציבוריים, הכלליים והממשלתיים. לפי המי פוי, נדרש חיזוק בהיקף של מעל300
,מיליון שקלים
והמשרד מתקצב כ-
100
.מיליון שקלים בשנה לחיזוק מערכות חיוניות כמו גנרטורים וצברי חמצן
משרד התחבורה
והבטיחות בדרכים -
מיכל קלה- מנהלת אגף חירום -
בשנה האחרונה, במקביל
למיקוד רשות החירום הלאומית והמל״ל, משרד התחבורה עסק בהיערכות לרעידות אדמה ברמה
המשרדית. בסוף דצמבר השתתפנו במש״ם הלאומי, והטיפול שלנו כלל תוכניות עבודה ונספחי
חירום, לרבות נספח רציפות תפקוד עם דגשים לרעידות אדמה, שהופעל על כל הסכמים ונהלי משרד
התחבורה. במסגרת זו נערכו מספר תרגילים פנימיים.
במכרז ים שפורסמו נכללו נושאים הקשורים לתשתיות, נמלים, כבישים ורכבות, ובתחום הרכבות
הגשרים טופלו ותוקנו בהתאם, ולכן ביקשנו שהנושא יורד מהדוח. משרד התחבורה אחראי על
תשתיות כבישים בין-
עירוניות בלבד. לגבי התשתיות העירוניות, כולל רמזורים, המשרד מספק
הנחיות לרשויות המ
קומיות
נתיבי ישראל -
לב טליצקי- מנהל אגף ניהול האחזקה - גשרים בין-עירוניים -
מתוך666
גשרים
,שנבדקו34
סווגו כסיכון גבוה מאוד להינזק ברעידת אדמה. במסגרת פרויקטי תשתית גדולים
מטעם המשרד, טיפלנו ב-
30
מתוך34
גשרים אלו באמצעות חיזוק, החלפה ובדיקות פרטניות כולל
מצב הבטון ,
,והם עומדים בתקן ומסוגלים לעמוד ברעידות אדמה. מתוך ארבעת הגשרים הנותרים
אחד מתוכנן להחלפה .
משרד האנרגיה והתשתיות -
עופר שושן- מנהל אגף היערכות לחירום -
משרד האנרגיה משקיע
משאבים ותקציבים רבים בהיערכות לרעידות אדמה. עם זאת, נכון להיום, במד ינת ישראל אין תקן
לבניית תשתיות לאומיות—
תקן1413
עוסק רק במבני מגורים. כל תשתית לאומית שאנו מקימים
נעשית לפי תקנים בינלאומיים, ללא מעורבות מדינתית. אנו מנסים לקדם מהלך שבו תשתיות
לאומיות יוקמו תחת תקנים מחייבים, לפחות ברמת משרד האנרגיה וועדת ההיגוי לרעיד.ות אדמה
חה"כ מיקי לוי -
הממשלה כמעט ולא פעלה בנושא חיזוק והיערכות לרעידות אדמה, והתקציב של
חמישה מיליארד שקלים לא מומש. גם ראש הממשלה קיבל הערכה של פיקוד העורף, לפי שהערכות
מצביעות על בין7,000
ל-
9,000
הרוגים במקרה רעידת אדמה משמעותית.
בתי חולים, כולל אגפים
ישנים ברמב"ם, נמצאים במצב קריטי וסובלים מסיכון גבוה, גם כשמתקבלות התרעות. במקרה
של רעידת אדמה, גם בתי ספר שאינם מחוזקים מציבים סיכון משמעותי, והיכולות של פיקוד
העורף לפינוי בלתי מספיקות.
אני קורא לוועדה להוציא מכתב חמור וממוקד לראש הממשלה
ולהתריע על.מצב החירום הלאומי
המדינה נמצאת בסיכון חמור, ועיכוב בפעולות מסכנת את
הציבור.
5
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
.ומדגישה שהנושא הוא עניין של דיני נפשות
2.
הוועדה מבקשת
מהמטה לביטחון לאומי
הוועדה להעביר
את ה חומרים
שהוגשו
לוועדת
השרים האחרונה, כולל החלטות שהתקבלו.
3.
הוועדה מבקשת
מפיקוד העורף למסור נתונים על מוכנות הרשויות המקומיות.
4.
הוועדה מבקשת
מהמשרד לביטחון לאומי
להעביר את מספר המבנים שבאחריות
המשרד ., כולל מבני השב"ס ואת פערי המיגון הקיימים בהם
5.
הוועדה מבקשת
ממשרד הרווחה ו
הביטחון החברתי להעביר
את מספר המבנים
שבאחריות המשרד ,הן מבנים שבאחריות ישירה והן מבנים שבאחריות עקיפה.
מהו טיב
האחריות השלטונית
שהמשרד ממלא בכל מבנה ו
תמונת מצב עדכנית לגבי סדרי
הפעולות
שהמשרד נוקט כדי לכסות את הפערים הקיימים ברמת המבנים, הציוד והכוח האדם.
6.
הוועדה מבקשת חובת שותפות מלאה של כל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים
במעקב, תכנון ומיקוד מוכנות.
7.
הוועדה
ת משיך ללוות את ההתקדמות
ותשלח
מכתב
לראש הממשלה
להתרעה על הצורך
בהיערכות מיידית ולמקד תשומת לב בתוכניות לשיקום קריית שמונה .
8.
הוועדה
תעקוב אחר קיום ועדת ה .שרים בעוד חודשיים כפי שנמסר בדיון
9.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כחודשיים וחצי .לאחר ועדת השרים
10
. בדיון הבא הוועדה תדון
:גם בנושאים הבאים ,סוגיית קורת הגג, תקני התשתיות
,מעורבות האזרחים .מערכות התראה, ביטוח רוחב ועומקו