חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-033816
סיכום דיון
מיום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו ,
20.1.2026
:, בנושא
ההתמודדות של גופי ממשל עם מצבי חירום, דוח מיוחד2026
מיגון ומקלוט ברשויות מקומיות בדגש על פערי מיגון בפזורה הבדואית
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה -
,תושבי הפזורה שחיים גם כך בתנאי מחייה ירודים, חשופים
בנוסף לכך, גם לסיכונים ביטחוניי
ם
.גבוהים
יישובי)הפזורה הבדואית (הכפרים הלא מוכרים,
הנמצאים ברובם בצפון מזרח הנגב, אינם מקבלים
שירותים ממשלתיים מסודרים וחסרות בהם מרבית התשתיות הבסיסיות. הם אינם מחוברים
לרשתות החשמל והמים, אין מערכת ביוב ולא מתבצע פינוי אשפה ראוי .
בהיותם יישובים לא
מוכרים
, ה
ם לא מקבלים ת
קציבים מוניציפליים , אין בהם מערכת שלטון מקומי מתפקד ומן
הסתם, התושבים אינם משלמים מיסים
, כפי שצריך
. לאחר עתירות רבות לבג"צ הוקמו מרפאות
רק בחלק מהישובים .
עד פרוץ המלחמה , כלל .לא היה מיגון בכפרים הלא מוכרים
הם
נמצאים
ב"שטח פתוח ,"ועל
כן
מערכות היירוט השונות אינן
מגנות כמצופה על התושבים .רובם של הבתים ה
י נם פחונים והשהייה
בהם בעת פגיעה-
.מסוכנת מאוד7
תושבים נהרגו מפגיעות טילים באזור זה. בדרך כלל ביישובים
מוכרים אגף החירום של הרשות המקומית מרכז את הנתונים על מספר הנפגעים מטילים, אול ם
לפזורה אין גוף רשמי שמייצג אותה ואת תושביה ואין מי שירכז נתונים על מיגון, פגיעות ואין מענה
.מכובד לשעת חירום
בהיעדר תוכנית מתאר ביישובי הפזורה, אסורה בהם כל בנייה ולא נית
נים
הי
תרים. כל בנייה נחשבת בלתי חוקית ., ובכלל זה כמובן גם בניית מרחבים מוגנים
בי
נואר של השנה החולפת בג"צ נדרש לסוגיה, בעתירה שעסקה במיגון תושבי הכפרים הבדואים
מפני ירי רקטות, טילים וכטב"מים .
בית המשפט התבקש להורות למפקד פקע"ר, שר הביטחון, שר
התפוצות, הרשות להתיישבות הבדואים, שר הפנים ושר החינוך להתקין הוראת שעה שתאפשר
הצבת אמצע ,י מיגון בשטחי הפזורה ,למגן את מרכזי השירות, מבני הציבור , החינוך והמרפאות
לפרסם ה
נחיות בשפה הערבית ולערוך הדרכות , להציב
באזור מערכות הגנה אוויריות ועוד.
בתשובת
ה
מדינה הן לבג"צ והן למבקר המדינה נאמר כי הוצבו באז ור98
,מיגוניות64
מגנני הסקו , ומרחב
מוגן מוסדי במרפאת אחד הכפרים. פקע"ר השיב כי על אף שאינו נדרש לספק מיגוניות הוצבו ברחב י
הפזורה הבדואית כ-
135
מיגוניות.
.ברור לכל, שמדובר בטיפה בים סוער, מסוכן ומשפיל
דיון זה הוא המשך לדיון שהוועדה קיימה
בנושא המיגון בפזורה ביוני2025
.
הוועדה ביקשה
בהחלטותיה בין היתר ממנהל התכנון, רשות ההסדרה ופקע"ר לאפשר להניח מיגוניות במימון פרטי
בתיאום עמם וברישום תוך התחייבות חוזית לפנות אותם בתום המלחמה. אבקש לדעת האם
.אישור זה ניתן דוח המבקר שפורסם החודש בנוגע למיגון ומקלוט ברשויות מקומיות, מתייחס גם
למיגון בפזורה. המבק
ר ממליץ כי הרשות להתיישבות הבדוא ים ופקע"ר יגבשו תוכנית מקיפה
.למיגון, שכוללת מיפוי עדכני של הישובים הלא מוכרים והענקת פתרונות מיגון מתאימים
תוכנית זו, מדגיש המבקר, תסייע למקבלי החלטות בנוגע לתקצוב החיוני, בהתאם לשיקולים
מבצעיים. לצד
זאת
יש להמשיך לפעול לקידום מעבר התושבים ליישובים מוסדרים, שבהם ניתן
.לבנות מרחבים מוגנים ולחיות באופן מכובד
משרד מבקר המדינה -
נידאל בלעום- מנהל אגף -
תקופת הביקורת: מרץ עד נובמבר2024
.
:מטרת הביקורת
מיפוי פערי המיגון של הרשויות המקומיות, ובכלל זה
התייחסות למיגון הפזורה
;הבדואית בנגב
בדיקת מצב המקלטים הציבוריים והפיקוח של הרשויות המקומיות על תחזוקת
;מקלטים בבתים משותפים
מיפוי פערי המיגון במוסדות החינוך ובדיקת תחזוקת המרחבים
;המוגנים בהם
.בדיקת הפיקוח והבקרה של פיקוד העורף על פעולות הרשויות המקומיות
2
:הנושאים העיקריים שנבדקו
מיפוי פערי המיגון ברשויות המקומיות, תוך התייחסות לפזורה הבדואית בנגב, ומיפוי פערי המיגון
;במוסדות החינוך
בחינה של אמצעי מיגון שהוצבו באזורים שונים בעקבות אירועי7.10.2023
, ובכלל זה באזורים של
;יישובי הפזורה הבדואית בנגב
בחינת תחזוקת המקלטים בבתים משותפים, המקלטים הציבוריים והמרחבים המוגנים במוסדות
;החינוך
פעולות הרשויות שנבדקו לקיום ההנ; חיות בנושא המיגון ולקידום פתרונות מיגון
;הפיקוח והבקרה של פקע"ר על פעולות הרשויות המקומיות
יישום התוכנית הרב-שנתית לטיפול במוכנות העורף בחירום .
:נתוני המפתח של הפזורה הבדואית
מספר התושבים הגרים בפזורה
הם
כ-
165,000
;
יותר מ-
400
מקבצי מגורים לא מוכרים שבכל אחד מהם גרים יותר מ-
100
נפשות ובחלקם יותר מ-
500
נפשות;
לא היה כלל
"מיגון לפני תחילת מלחמת "חרבות ברזל;
מרחב מוגן מוסדי1
בלבד
נבנה ו נמצא
במרפאת אחד הכפרים בפזורה;
300
צינורות בטון (שכל אחד מהם נותן מענה לעשרה אנשים לכל היותר וגם הם לא נחשבים כאמצעי
מיגון תקני) הוצבו על ידי ארגונים לא ממשלתיים;
64
מגנני הסקו (אמצעי מיגון הנמצא בשימוש צה״ל וצבאות אחרים בעולם, הכולל שקי חול
התוחמים שטח שב ו יכולים להתמגן עד100
אנשים מפני טילים) הוצבו מאז תחילת המלחמה;
135
מיגוניות הוצבו מאז פרוץ המלחמה, שלפי פיקו
ד העורף אינן נחשבות כמיגון תקני
, ו-0 תוכניו ת
מתאר מאושרות בשטחי הפזורה .
:ליקויים והמלצות
בהיעדר מיגון מספק לכל התלמידים, בשעת חירום מ
תעורר סיכון מוחשי לחיי התלמידים.
כדי
שתהיה בידו תמונת מצב נכונה של פערי המיגון במוסדות החינוך, על משרד החינוך לעדכן את
הנתונים על שטחי המיגון במוסדות החינוך באופן שוטף. על משרד החינוך
ופקע"ר בשיתוף משרד
האוצר לפעול להטמיע בתקנות, מפתח מיגון מעודכן במוסדות חינוך לאור לקחי מלחמת חרבות
.ברזל
ה
יעדר אמצעי מיגון בפזורה הבדואית בנגב וחשיפ
ה של אוכלוסייה זו לפגיעה מטילים.
מומלץ כי
הרשות להתיישבות הבדואים, בשיתוף פקע"ר, תגבש תוכנית מקיפה למיגו ן הפזורה הבדואית
הכוללת מיפוי עדכני של היישובים הלא-
מוכרים ופתרונות מיגון מתאימים. תוכנית זו תסייע
למקבלי ההחלטות בנוגע לתקצוב אמצעי מיגון שונים בהתאם לשיקולים מבצעיים ולצרכים
.ביטחוניים
ב משך שנים ועד מלחמת חרבות ברזל שרר מצב שבו, ככלל, נעדר מיגון בפזורה הבדואית בנגב. על
המדינה מוטלת חובה להגן על חייהם ושלמות גופם של אזרחיה ותושביה, ואולם החובה למגן
מבנים פרטיים מוטלת על פי החוק על בעלי הנכסים, ועל הרשות המקומית מוטלת אחריות
להקמתם והחזקתם של מרחבים מוגנים במרחב הציבורי. ואולם התיישבות הפזורה הבדואית אינה
מוסדרת, ולא ניתן לבנות מרחבים מוגנים במתחמים לא-
חוקיים. החוק מגדיר את תפקידיו
וסמכויותיו של פקע"ר, הפועל כשירות ההתגוננות האזרחית, אולם לא מוטלת עליו החובה לבנות
מרחבים מוגנים
.אלא לפקח
הפערים במענים ממשלתיים הניתנים לצורכי החירום של החברה הערבית מדגישים את הצורך
שמשרד ראש הממשלה בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, יפעלו להקמת גוף מתכלל שיוכל לרתום
את משרדי הממשלה, השלטון המקומי והגופים הציבוריים הרלוונטיים לסגירת הפערים במוכנות
האזרחית לחירום כד .י לצמצם את הפגיעה האפשרית באזרחים עקב המלחמה
קיומם של אמצעי מיגון פיזי להגנה על כלל אוכלוסיית מדינת ישראל הוא תנאי הכרחי להתמודדות
עם איום טילים ורקטות, ולבד מהגנה על האוכלוסייה הוא מאפשר לקיים שגרת חירום ולתת
שירותים חיוניים לתושבים. בדוח עלו פערים משמע ,ותיים בין דרישות המיגון לבין המציאות בשטח
הנובעים ממחסור במרחבים מוגנים ומתחזוקה לקויה של מקלטים ציבוריים ופרטיים. מחסור
משמעותי במיוחד באמצעי מיגון קיים בפזורה הבדואית בנגב, שבה אין כלל מקלטים תקניים או
.פתרונות חירום זמינים
3
חה"כ ואליד אלהואשלה -
הסוגיה המרכזית נוגעת ליישובים הבלתי מוכרים ולתחומי המועצות
האזוריות נווה מדבר ואל-
קסום. בתחומן11
יישובים שמוכרים"על הנייר"
, אך בפועל אין בהם
תשתיות בסיסיות
ואין מיגון כלל .כ-
150
אלף תושבים חיים ללא מענה מיגוני. גם מבקר המדינה
הצביע על מיגון מזערי בלבד
ש
רחוק מלהיות מספק ומכאן נדרשת התערבות יזומה של המדינה.
פיקוד העורף והגורמים הביטחוניים מכירים את ה
תמונה. הוקם חמ״ל למוסדות הציבור ,
צעד
חשוב, אך לא מספיק .השירדה איה
קידום הכרה ברורה במוסדות ציבור גם ביישובים הבלתי
מוכרים. קיים צו של שר הפנים לצורך מיגון, אך יישומו בנגב אינו מתקדם
.ויש ליישמו בפועל
קיימים גם תקציבים ייעודיים שניתן לנתב לנושא. מעבר למיגון ציבורי, יש לאפשר מיגון פרטי
לתושבים
ידכ לבנות מקלטים בעצמם ,
אי אפשר להפקיר אזרחים, במיוחד בנגב, אזור רגיש הסמוך
לבסיסים אסטרטגיים. זהו נושא שמחייב טיפול מערכתי, תקציבים והחלטות ממשלה ברורות.
עיריית רהט –
טלאל
אלקרינאוי -
ראש
העיר - ברהט אין מקלטים ציבוריים ללוכ
,בעיר הוותיקה
בה מתגוררים כ-
60
אלף תושבים. האוכלוסייה הבדואית מחולקת לי ישובים מוכרים, לא מוכרים
ופזורה, ובכל קבוצה כ-
10,000
תושבים ללא מיגון. ב חירום נאלצנו
לפתוח בתי ספר ומסגדים,
ולקלוט אליהם תל מידים ומשפחות
מדובר ב
התמודדות קשה מבחינה אנושית ולוגיסטית.
במסגרת מלחמת חרבות ברזל רהט קיבלה
כ-
60
מיגוניות– צעד חשוב אך בלתי מספק.
במערכת
החינוך המצב חמור -
238
כיתות גני ילדים פועלות במבנים יבילים שהוסבו לקרוואנים ללא מיגון.
לרשות המקומית אין יכולת תקציבית ל
הקים מקלטים ציבוריים אי ו ן סמכות להשתמש במקלטים
פרטיים. ה ממ״דים בבתים
הינם
בגודל3
×
3
מטרים
ו
בקושי מספיקים למ
שפחות. הדריש
ות:
הקצאת משאבים להקמת מקלטים ומבנים יבילים, הרחבת סמכויות להצבת מיגוניות גם ביישובים
הלא מוכרים, והסרת חסמים רגולטוריים כך שסיוע אזרחי לא ייחשב עבירה או עילה לצווי הריסה.
אם המדינה אינה מסוגלת לספק מענה מלא - חובתה לאפשר לאחרים לסייע. פיקוד
העורף מלווה
אותנו, אך ללא החלטת ממשלה – אין פתרון.
מועצה מקומית לקייה–
שריף אלאסד -
ראש המועצה–
הסוגיה מחריפה במיוחד בתקופה
האחרונה על רקע הלחימה מול לבנון והאיו .ם האיראני
לכ-
5,000
בני אדם אין
שום מענה מיגוני.
הם ממתינים
לפתרון שכבר שנים לא מגיע.
,בדקנו בתי ספר ,מבני ציבור
ו כל שטח אפשרי שבו ניתן
,היה להעניק מענה ועשינו כל מה שניתן במסגרת הסמכויות והמשאבים שברשותנו. ועדיין אזעקה
מ
יועדת למי שיש לו יעד להגיע אליו, ו
למי שאין יעד היא אינה מצילה חיים ,
,אלא מגבירה חרדה
חוסר אונים וסיכון.
םימיב אלא הנבנ בית ספר עבור כפרים בלתי מוכרים
בשכונה30
, המיועד ל-
500
–
600
.ילדים
הקמתו עומדת להיעצר םושמ ש
אין תקציב לממ״דים.
משרד החינוך מתקצב את הבינוי עצמו, אך
.לא את המיגון
מועצה מקומית
כסייפה - עו"ד
עבד אלעזיז
נסאסרה - ראש המועצה - הצעומב
קיים מחסור
משמעותי במוסדות חינוך .
אנו בונים כיום מוסדות חדשים עם מיגון מלא ומחליפים חלק מהמבנים
הזמניים בבניית קבע. בבניית קבע אין בעיה מיגונית ,
בכל בית ספר חדש קיימים מרחבים מוגנים
בהתאם לסטנדרט הישראלי ולמספר התלמידים והצוות.
הבעיה המרכזית היא ביישובים לא
מוכרים ובשכונות לא מפותחות, שבה
ם אין אפשרות למיגון תקני. לכן אנו מבקשים
לאפשר הצבת
מיגונית בצמוד לבית
באישור
המדינה
.וללא אכיפה
אמנם הוצבו כ-
50
מיגוניות בשת"פ עם המוסד
לביטוח לאומי וארגוניים חברתיים
, אך הפער עדיין גדול. בפו על, המענה היחיד כיום הוא מוסדות
החינוך, שנפתחים לכל תרחיש חירום, אך הנטל התפעולי והתקציבי נופל על הרשויות המקומיות
ללא פיצוי. נדרש מענה מדינתי, לפחות באמצעות מנגנון פיצוי
,למיגון עצמי ךכו נ יתן יהיה לצמצם
משמעותית את הפער. יש משפחות המוכנות להש קיע30–50
אלף ש״ח להצבת מיגונית או פתרון
מיגון סמוך לבית.
המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב - ד"ר יעלה רענן -
רוב ההסקו בנוי משקי חול
וקירות נמוכים ו
לא מגן על אנשים אלא מסכן אותם. מיגון מוסדות החינוך ב ,כפרים הבלתי מוכרים
ראוי ומשמעותי. יש לאפשר לתושבים להציב מיגונית או לבנות מיגון סמוך לבית ,
באישור מדינתי
וללא אכיפה.
צה"ל-
רס"ן אביאל בושרי– רמ"ד פרויקטים מח' מיגון בפקע"ר -
:במישור הרגולטורי
על פי חוק
ההתגוננות האזרחית, פיקוד העורף הוא הגורם האחראי על קביעת מדיניות המיגון ועל התכנון
העקרוני של המיגון–
.הן הציבורי והן הפרטי
:המימוש בפועל נעשה במסגרת דיני התכנון והבנייה
תכנון סטטוטורי, היתרי בנייה, והקמת מבנים בין אם מדובר בממ ״דים שנכנסו לתקן משנת1992
,
.ובין אם בהחלטות ממשלה נקודתיות להקמת מקלטים ציבוריים באזורים מסוימים
החלק השני
.של הרגולציה נוגע לתיקוני תקנות והוראות שעה, שנמצאים בעיקר באחריות מנהל התכנון
4
רושימב הפרויקט:לי
תמ״א40
/ד׳
,מכוח חוק התכנון והבנייה מאפשרת הצבת מיגוניות ללא היתר
אך הייעוד שלה מוגדר מאוד.
ברוב המקרים
מדובר בשטחים ציבוריים או פתוחים ,בתי ע ,למין
טיילות, מרחבים ציבוריים, וההצבה נעשית בתיאום עם מהנדס הרשות המקומית ופיקוד העורף.
כלומר לרשות המקומי ת יש כיום סמכות פורמלית להציב מיגוניות במרחב הציבורי, וגם לאשר
.הצבה במבני ציבור
אבל.אין אפשרות לאשר הצבת מיגוניות בבתים פרטיים
כדי לאפשר זאת, נדרש
תיקון של התקנות,
כלומר שינוי או הרחבה של תמ״א40
/
ד׳
וזה נמצא בס .מכות מנהל התכנון
מיקומי המיגוניות
םה בשיתו
ף פעולה עם נציגי המשפחות מהשטח םאתהב ל מדיניות לכל קווי
.העימות של המדינה יש מס' סוגים של הסקו, בשעתו ,הוצב בשטח
לשב תונימזה. מיגו ן ציבורי
ו פרטי
אינם
מגנים מפגיעה
י שירה אלא
סטטיסטי
ת .
מינהל התכנון-
מור מיטלמן- ראש צוות יישובים בדואים -
העיקרון להימנע ממיגון לא תקני הוא
חשוב,
אך במציאות של מרחבים פתוחים ללא כל מיגון מדובר- בפיקוח נפש .
תנועת רגבים-
מוריה מיכאלי- מנהלת הסכת רגבים -
ניתן להחליט באופן חריג לאפשר לאזרחים
,לרכוש בכספם מיגוניות
כ
מיגון זמני
,עד המעבר ליישוב קבע באמצעות חוזה מול המדינה שמגן על
.התושבים ומסדיר את האחריות
רביעה אלאעסם– תושב כפר לא מוכר -
,בזמן המתקפה מאיראן ,כאזרח
גייסתי תרומות וחילקתי
20
מקלטים בכפרים הבלתי מוכרים, בלי תקציב ובלי סמכות. יתלביק תוינפ מתושבים שאמרו
לי
שפיקוד העורף שלח אותם אליי לקבל מקלט. ונא םייואר תויחל ןוחטיבב אלל ששח תעיגפמ ליט.
עומר
עומאר - רכז מחוז דרום חברה ערבית -
חוסר המיגון בחברה הערבית בדרום הוא בעיה מסכנת
חיים
הפוגעת ישירות בביטחון האישי ובשגרת החיים. ביישובים הערביים, ובמיוחד בפזורה
הבדואית, המיגון כמעט ואינו קיים, וברגעי
חירום אין לאנשים מקום בטוח להסתתר בו.
משפחות
רבות נאלצות להסתמך על פתרונות פרטיים או מקלטים לא רשמיים שאינם עומדים בתקנים. אחוז
גבוה מהבתים חסרי מקלטים, וקיים קושי ממשי לקבל סיוע מהמדינה. התוצאה היא שכ-
900
משפחות
חיים ללא פתרון ביטח
וני מינימלי.
נדרשים פתרונות
מידיים של
הקמת מקלטים ציבוריים
והצבת מקלטי
ם ניידים בשכונות ובאזורים צפופי
ם.
פורום דו קיום בנגב -
הודא
אבו עבייד -
מנכ"לית- המיגונית היא לא תקינ
ה ו צריך להיות ברור
ש .יש צורך במקלטים
אוניברסיטת בן גוריון -
מירב בטט-
מנהלת מעבדתNUR
-
אנחנו עובדים על שיפור הנגישות למיגון
ביישובים בלתי מוכרים ועירוניים. פיתחנו
כלי שמנתח את מצב הנגישות כיום
אוהש פחות מ-
8%
ומציע מיקומים אופטימליים ל
מ
רכבים מוגנים ומקלטים ציבוריים.
,המיקוד הוא לא ביישום עצמו
אלא בבחירת המיקומים האפקטיביי
ם ביותר לפי ריכוזי אוכלוסייה ,באמצעות שכבת מב נים של
מייקרוסופט. האלגוריתם מח שב את הצפיפות ומציע מיקומים שמאפשרים כיסוי מקסימלי ותכנון
מיגון מבוסס נתונים ,כצעד חלקי אך מדויק לשיפור הבטיחות.
עמותת
סיכוי אופוק –
רועי ברק- רכז קידום שוויון בנגב – וניתורשפאב ןגמל תא בתי
הספר בכפרים
הבלתי מוכרים םאתהב ל
צו של שר הפנים.
כך, בעתות חרום, אלפי תושבים יוכלו למצוא מקלט
מוגן בבתי הספר, םלוא
החסם העיקרי הוא
תקציבי. בסעיף הבינוי בהחלטה קיימות
הכנסות
תקציביות של700
.מיליון שקל לבינוי כיתות לע דרשמ ךוניחה
לתעדף את בתי הספר בכפרים הבלתי
.מוכרים
מרכז המחקר והמידע של הכנסת –
אורלי אלמגור לוטן- ראש צוות בכיר -
האם תושבים
המתגוררים ביישובים המוגדרים כפזורה משויכים לאזורי התרעה של פיקוד העורף, או שמא הם
נחשבים לשטח פתוח שאינו מכוסה בהתרעה ייעודית? ו באילו אמצעים מקבלים התושבים התרעה
?בפועל
חה"כ סמיר בן סעיד –
.המצב בשטח קשה מאוד תלמידים לומדים בקרוואנים שהוצבו בשנות
ה-
90
.. אלה תנאים שאינם ראויים ואינם בטוחים
.הנושא הזה רחב וכבד מכדי להיסגר בדיון אחד
.נדרשים דיונים נוספים והמשכיות רציפה כדי להגיע לפתרונות אמיתיים
משרד התפוצות
והמאבק באנטישמיות - ליאור כלפה -
מנהל אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי
בחברה הבדואית בנגב -
בעקבות
ה-7
באוקטובר זיהינו צורך דחוף בתקצוב מיגוניות ליישובים
הבדואיים ולתחנות ההסע
ה. בשיתוף משרד נגב–
גליל, פיקוד העורף, רשות הבדואים ואגף
התקציבים, הצלחנו
להסיט תקציב ולהניע מהלך מעשי. עם זאת, זה לא פתרון מדיניות כולל .
סוגיית המיגון בפזורה היא בעיה רחבה ברמה לאומי
ת, בהיקפים של מיליארד
י ש"ח . שאלות כמו
מיגון ביישובים ללא היתרים– אינן טכניות בלבד, אל
א החלטות שיש לקבל ברמה המדינית.
5
רשות מקרקעי ישראל-
שרונה אזולאי- מנהלת אגף בדואים - לככ ש
יוחלט
עפ"י מדיניות להציב
מיגוניות
הרשות תתמוך בכך .
רמ"י נתנה הסכמה מלאה בזמן המלחמה להציב מיגוניות בסמוך
.למוסדות חינוך גם ללא היתרים
הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב -
יובל תורג'מן-
מנכ"ל הרשות-
כבר בשלביה
הראשונים של המלחמה זיהינו פערי מיגון משמעותיים ופעלנו לריכוז מאמץ ייעודי. הוקצה תקציב
של כ-
32
מיליון ש״ח לצמצום הפערים.
כיום, פערי המיגון ביישובים הבדואיים בנגב עומדים על פחות מ-
40%
, נתון הדומה ואף נמוך יותר
.מיישובים אחרים. עם זאת, מחוץ ליישובים המוכרים הבינוי אינו חוקי, ולכן אין מיגון מוסדר
כ-
2,400
מקבצי מגורים בפזורה: כ-
400
מעל100
נפש
ות, וכ-
2,000
נוספים עד100
נפשות,
פיזור רחב
המקשה על מתן מענה מיגוני כולל.
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה סבורה כי
פיקוד העורף
אחראי להציף בפני הדרג המדיני והמקצועי את הפערים
המיגוניים הקיימים,
ובפרט את הצורך הדחוף במתן מענה לאוכלוסיות ביישובים ושכונות
.ללא מיגון תקני הוועדה מדגישה שמדובר
לא בבקשה להסדרה או הכשרה של בנייה בלתי
חוקית, אלא בצורך מיידי לאפשר הצבת אמצעי מיגון מצילי חיים.
הוועדה קובעת כי יש
צורך באישור מוסדר להצבת אמצעי מיגון, מדובר בצורך
מבצעי והומניטרי שאין עליו
מחלוקת .
ייתכן וניתן להתייעץ עם מעבדתNUR
שבאוניברסיטת בן–גוריון
בנוגע למיקומי
.המיגון המוצעים בהתאם לריכוזי אוכלוסייה בנגב
3.
הוועדה סבורה כי בעת חירום מוטלת אחריות משותפת על,פיקוד העורף
רשות
,ההתיישבות
הרשויות,המקומיות, רמ״י ובראש ובראשונה
ממשלת ישראל וראש
.הממשלה
הוועדה מבקשת
למפות את פערי המיגון, לגבש תכנית רב-
שנתית מתוקצבת
ולפעול לפי סדרי עדיפויות ברורים.
4.
.הוועדה מודעת למגבלות התקציב, אך מצב המיגון בכפרים הבדואיים דורש טיפול מיידי
הוצע לבחון סדרי עדיפות ולהתמקד ביישובים שבהם ניתן ליישם פתרונות מיידיים תוך
התייעצות עם גורמים מקצועיים למקסום יעילות התקציבים.
בנוסף, נדונה האפשרות
לאפשר לתושבים פרטיים לבנות מיגון בעצמם, לצד מיגון ציבורי מיטבי. הוועדה תבטא את
עמדתה במכתב
לראש הממשלה ותדגיש את נחיצות ההחלטות ב רמה המדינית, לפחות
לפרק זמן מוגבל ובאזורים עם פער מיגון חמור במיוחד.
5.
על
הממשלה לתקצב תכנית ייעודית למיגון הכפרים הלא מוכרים ,
עם דגש על המרחב
.הציבורי חוסר השוויון בתחום הפיקוח על נפש מחייב שינוי מיידי והקצאת משאבים
מוגברת.
הוועדה מדגישה את חובת המדינה לצמצם את פערי המיגון בין החברה היהודית
לערבית,
וקוראת למשרדי הממשלה להציג פתרונות יישומיים, מתוקצבים וברורים, ללא
דחיות נוספות.
6.
יו"ר
הו
ועדה מבקש להזכיר את בקשתו לפגישה עם פיקוד העורף
בין היתר לצורך דיון
.ממוקד בסוגיות ההתרעה לאוכלוסייה הבדואית
7.
.הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד מס' חודשים