פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 848 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל יוסף טייב חמד עמאר אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: טטיאנה מזרסקי מוזמנים: אביחי כהנא – מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה ברק קרוננפלד – ראש מטה לשכת שר האוצר יגאל גוטשל – אגף תקציבים, משרד האוצר כפיר בץ – משרד האוצר מיכאל אסולין – משנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה תכנון ומדיניות, משרד האוצר עופר רז דרור – סמנכ"ל תכנון וכלכלה, רשות המסים רימה ברנר – מנהלת תחום מפקחת ארצית מחקר כלכלי סטטי, רשות המסים אבישי דינר – מנהל תחום אמנות בינלאומיות, רשות המסים כארים כנעאן – יועץ למנהל רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים הדר רצון – ממונה מפקחת ארצית אמנות, רשות המסים יפעת שמואלי – מנהלת תחום שומה, רשות המסים דרור ביטרמן – מנהל תחום, רשות המסים לאה מנוס – מפקחת מס הכנסה, רשות המסים אבי נוימן – לשכת רואי החשבון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים. פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה). << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אנחנו בחוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה. אנחנו מציגים לכם הצעת חוק שמטרתה לעודד בצורה מיידית וממוקדת עלייה לישראל. אנחנו רוצים לעשות מהלימון לימונדה, מהמצב היוצא דופן שיש בתפוצות כרגע, ולתת פה איזה שהן הטבות מס חד פעמיות לשנים הקרובות למי שיעלה בשנת 2026, על מנת לשכנע לעשות את ההחלטה המאוד מורכבת הזאת של הגירה, של שינוי מקום חיים לישראל. אנחנו עושים את זה כתוספת להטבות המס שיש כיום לעולים ולתושבים חוזרים. הטבות המס שיש כיום הן הטבות מס יפות מאוד, עליהן אנחנו רוצים להוסיף בצורה חד פעמית כדי לייצר את התמריץ המיידי אצל אנשים לקבל את ההחלטה בשנת 2026 לעלות לישראל ולקבל בחמש השנים הקרובות את ההטבות האלו. הזרם הנכנס של אנשים שמשנים את מקום המגורים שלהם לישראל, כאשר זה כולל ילדים וכולל קשישים, הוא סדר גודל של כ-20,000 עד 30,000 איש בשנה. אנחנו רואים את הגידול בשנת 2022 כשהייתה מלחמת רוסיה-אוקראינה ואת זרם העלייה הגדול שנוצר בעקבותיה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> ההטבות שהחוק נותן היום לעולים מתחלקות לשני סוגים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החוק שלי. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> סוג ההטבה הראשון זה נקודות זיכוי בארבע וחצי השנים הראשונות, מה שמייצר איזו שהיא הפחתה של סכום המס שהם משלמים על הכנסות שהם מפיקים מיגיעה אישית בארץ, בעיקר על הכנסות מישראל. זה סוג של הטבה מצומצמת שהסכום שלה הוא סביב כמה מאות שקלים בחודש עד כמה אלפי שקלים בשנה. החלק השני שהעולים זכאים לו זה פטור גורף על כל ההכנסות שהם מפיקים מחוץ לישראל במהלך עשר שנים לשהייתם, כאשר הפטור הזה מוקנה גם למי שהוא תושב ישראל לראשונה, ללא קשר אם הוא עולה חדש או לא, ולכל תושב חוזר ותיק. תושב חוזר ותיק מוגדר כמי שהגיע לישראל אחרי שהוא לא היה פה במשך עשר שנים. הפטור שקיים היום מכוון להכנסות מחוץ לישראל, מהשקעות ונכסים מחוץ לישראל. עד לא מזמן הפטור הזה גם כלל פטור מדיווח על אותן הכנסות, אבל ב-2024 שינינו את החוק ומי שעולה מ-2026 ימשיך ליהנות מהפטור אבל יהיה חייב בדיווח. המטרה היום היא להסיט את ההטבה גם לפעילות שנעשית בישראל, על מנת לא לגרום לכך שאותו תושב ישראל לראשונה או תושב ישראל ותיק עדיין ישים את מירב העיסוק שלו מחוץ לישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה המוטיבציה פה? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> המוטיבציה היא לנצל מצב ייחודי מאוד בתפוצות ולתת הטבת מס ייחודית וממוקדת, כדי לגרום לאנשים לקבל החלטה עכשיו לעלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם האירוע הכספי הוא אירוע משמעותי להם? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנשים עולים בגלל ציונות והקשר שלהם למדינת ישראל. רק לאחרונה ביצענו סקר על הדבר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לך את הסקר? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כן. 67% מהאנשים במדינות שבהן האנטישמיות כרגע עולה אמרו שהסיבה שהם ירצו לעלות למדינת ישראל - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מדינה שבה האנטישמיות יורדת? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> לא, אבל יש מדינות שבהן זה במובהק. מאז השבעה באוקטובר עלו למדינת ישראל 60,000 עולים, שזה דבר לא רגיל בתקופת מלחמה. אנחנו רואים התגברות אדירה ודרמטית בפתיחת תיקי עלייה. אנשים מתעניינים בעלייה במספרים שלא היו קודם ואנחנו רוצים לממש את הפוטנציאל הזה. אנשים יושבים על הגדר ומה שהם הכי צריכים זה חכה, שזה לעבוד במדינת ישראל ולהתפרנס יותר מכל מענק אחר שאנחנו ניתן להם. הגידול בפתיחת התיקים במדינות הוא עקבי במשך יותר משנתיים. אנחנו רואים בצרפת עלייה של 350%, בבריטניה עלייה של 450%, ויש גם עלייה בקנדה, באוסטרליה ובארצות הברית. ברוסיה יש מגמה אחרת בגלל העלייה שהייתה במלחמת רוסיה-אוקראינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי בגלל שאתם לא משקיעים בעידוד העלייה ממדינות חבר העמים. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> זה יותר מסובך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה רק 11%, למרות הפוטנציאל הגדול שיש שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> משקיעים פחות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. יש אפליה מובהקת. בדיון בוועדת העלייה והקליטה היה אתמול השר אלקין שדיבר על קריסה בפתיחת תיקי עלייה ברוסיה ב-2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קשה לי להבין למה יש השקעה פחותה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להגיד אבל זה לא לפה. אנחנו לא עוסקים פה בפוליטיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי זה קשור למה שאהוד ברק רצה להביא - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק הפוך. להבדיל מאהוד ברק שהיה ראש ממשלה לפני 25 שנה, היום הממשלה הזאת מבצעת את זה בפועל. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> יש יהודים שעוברים גם למקומות שהם לא מדינת ישראל, לכן מדינת ישראל צריכה להיות תחרותית ולהראות להם שהיא רוצה אותם בארץ. המספרים מראים בצורה מובהקת שהיכולת לבוא ולעודד עלייה באמצעות זה שניתן להם להתפרנס כאן בשנים הראשונות, שאלו השנים הכי קשות לקליטה, זה עניין קריטי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הם לא מרוויחים סכומים כאלה כדי שירצו את הפטור הזה בכלל. בכל השנים שאני עוסקת בקליטת עלייה אני לא מכירה שצריכים את הדבר הזה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני מופתע מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הנתונים די מראים מה שחברת הכנסת ציינה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הנתונים מראים שהרבה מאוד אנשים נמצאים על הגדר ועוד לא עושים עלייה. אם הם לא יעשו עלייה, לא יגיעו ולא ישתכרו - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא עלה ארצה בגלל פטור ממס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש כאלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני תומך באופן עקרוני בחוק הזה, אבל למה אי אפשר להעביר את זה בחקיקה רגילה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אחד החוקים הכי קלים להעביר גם בחקיקה רגילה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> ברגע ששר האוצר הציע להכניס את הדבר הזה בתוך ההסדרים - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בגלל שאתה ממפלגה - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני לא משום מפלגה, אני מנכ"ל בשירות המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מקצועי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה עם מקצועי. אני חושב ששר האוצר קידם את החוקים של הסיעה שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נראה לך? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> יש כאן עניין שצריך להעביר מהר, הזדמנות שצריכה לקרות מהר. אם היה אפשר להביא את זה בצורה יותר מהירה בחקיקה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש כ-200,000 יורדים בשנתיים האחרונות ממדינת ישראל. כמה מסים מדינת ישראל איבדה כתוצאה מהירידה המוגברת בשנתיים האחרונות? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אנחנו בדיוק בודקים את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להניח שמדובר בסכום לא מבוטל. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד העלייה והקליטה, אתם לא חושבים שנכון לשים את אותם תמריצים כספיים על אלה - -? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> ההצעה הזאת היא גם לתושבים חוזרים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הם לא יחולו על מי שעזב עכשיו או בשנת 2024, הם יחולו רק על מי שעזב לפני 10 שנים. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אחרת כולם יעשו סיבוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה קבעתם 10 שנים ולא חמש שנים? ההגדרה בחוק היא של 10 שנים? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> ההגדרה בחוק של תושב חוזר ותיק היא 10 שנים. עשינו מחקר אפרופו ההכנסה ומה מדינת ישראל מרוויחה מעולים. אם בזכות התיקון הזה יעלו למדינת ישראל 28,000 עולים בשנה, לא 25,000 - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה נוגד את המחקר שלך. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אם יעלו 3,000 יותר בגלל ענייני המס, בתוך חמש שנים מחזירים את זה פיסקלית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בניגוד למציאות שתיארת. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> העלייה למדינת ישראל תורמת לפריון, העלייה בונה את מדינת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו אותה סיטואציה כמו שאם לסבתא שלי היו גלגלים היא הייתה נוסעת ל"אושר עד" ולא קונה ב-am:pm. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם הגדרת תושב חוזר במשרד הקליטה היא חמש שנים, למה ברשות המסים זה 10 שנים? אביחי, למה ההטבה היא רק לתושב חוזר ותיק ולא לתושב כפי שאתם מגדירים? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> יש היום הטבות מרחיקות לכת לעולים, כמו הטבה בלי גג על הכנסות מחו"ל. לפטור על הכנסות מחו"ל במשך 10 שנים אין תקרה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הכנסות פסיביות מחו"ל. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> הן לא רק פסיביות. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> על דיבידנדים הם משלמים. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> הם פטורים ממס ל-10 שנים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האם משתלם לצמצם את הוותק לתושבים חוזרים מאשר להפסיד משלמי מסים? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> מי שחוזר אחרי שש שנים זכאי להטבה יותר מצומצמת, 10 שנים על רווחי הון ו-5 שנים על דיבידנדים וריביות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אלה שיצאו לפני חמש או שש שנים צריכים יותר הטבות. אני לא מכירה עולים שצריכים את הטבת המס שאתם מציעים, הם לא מגיעים לסכומים כאלה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הרציונל פה הוא להגיע לאוכלוסייה שלא הגענו אליה עד היום, אוכלוסייה שיכולה להעביר לפה את יכולת ההשתכרות שלה, את העבודה שלה, להרוויח פה סכומים יפים. נקודות הזיכוי שניתנות היום לא מכסות את האוכלוסייה הזאת. אנחנו נותנים שנה קלנדרית אחת לעשות את העלייה ולקבל הטבת מס יפה מאוד על הכנסות שנרשמות בישראל. אנחנו מדברים על עלייה בשנת 2026, כשתקרת הפטור הולכת ופוחתת עם השנים. זה מתחיל ממיליון שקלים תקרת פטור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה תמריץ שלילי, כי אם יש מישהו שהוא שמונה או תשע שנים בחו"ל שמאוד רוצה לחזור לארץ והוא רואה את החוק הזה - - << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> ההצעה פה מדברת על כך שאת העלייה אפשר לעשות רק ב-2026. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> זה נכון שכל מנגנון התושבים החוזרים הוא מנגנון שצריך לחשוב עליו, לפעמים הוא יוצר עיוות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי נחשוב עליו ואז נקדם חקיקה? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> זה לא קשור. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אין דרך לא לייצר עיוותים ברגע שאתה יוצר הסדרים כל כך גדולים - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תן לי עיוות שעובד לטובת האזרח. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זו הצעת חוק מבורכת. אנחנו מדינת עלייה, אנחנו רוצים שאותם יהודים שנמצאים בחו"ל יגיעו לפה. יש בעיות אחרות, כמו זה שאנחנו צריכים לעשות התאמות לקהילות החרדיות שמגיעות. זו הצעת חוק חשובה שצריך לקדם. זה שאתה רוצה להרחיב אותה זה בסדר גמור. צריך לראות אם יהיה אפשר, לא יהיה אפשר. אנחנו צריכים לא רק מתי שיש פיגוע להגיד "אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו נמצאים איתכם", אנחנו צריכים לגרום להם להגיע. יש עכשיו אפשרות להצביע בעד הצעת חוק חשובה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> מתוך אותם 20,000 עד 30,000 עולים, שזה כולל גם ילדים וקשישים, יש סדר גודל של 10,000 עד 12,000 אנשים שעובדים. השכר שלהם לא גבוה, כ-8,000 שקל בחודש, ולכן נקודות הזיכוי שניתנות היום מספקות את צורכיהם של רוב העולים. אנחנו רוצים להגדיל את הפוטנציאל, אנחנו רוצים לתת לאיזו שהיא קבוצה שעדיין לא קיבלה החלטה לעלות את הפוש הזה לקבל החלטה בשנת 2026. אנחנו חושבים שהצעד הזה יכול לדחוף לא מעט עולים לקבל את ההחלטה הזאת. מתוך העולים הקיימים היום יהיו 1,000 עד 4,000 אנשים שיושפעו מהחוק הזה, כלומר מעבר לפטור הנוכחי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מברך על הצעת החוק כמו על כל הטבה שניתנת לעולים. אני אספר קצת על השינוי שעשיתי ב-2021, כי זה מתקשר לשאלה שאני רוצה לשאול. עד השינוי שעשיתי בכנסת הקודמת עולה חדש היה מקבל בשנה הראשונה שלוש נקודות זיכוי ואז זה היה יורד. מה שעשיתי זה הפכתי את הפירמידה כך שבשנה הראשונה הוא מקבל נקודה אחת ואחר כך זה עולה. הגדלנו את זה גם לארבע וחצי שנים במקום שלוש וחצי שנים. למה עשינו את זה? כי בשנה הראשונה מעט מאוד עולים מגיעים לחבות במס. כמה עולים בשנה הראשונה ובשנה השנייה מגיעים לחבות במס? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה הם לא מגיעים לחבות במס? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אתה לומד באולפן ועובד בעבודות מזדמנות. אני מבין את הצורך לעודד את העלייה החל משנת 2026, אבל ב-2022, 2023, 2024 ו-2025 הגיעו לכאן כ-200,000 עולים - חלקם הגיע אחרי שביעי באוקטובר, בתקופה מאוד מאוד מאתגרת - ונשאו בכל הנטל של המלחמה. למה לא לתת להם פטור נוסף מעבר לפטורים הקיימים כדי לתת להם סוג של הערכה? אנחנו מדינה שקולטת עלייה ומחובתנו לנסות למצות את כל פוטנציאל העלייה שיש לנו, אבל עדיין, למרות גל העלייה האחרון, הפוטנציאל הגדול באמת נמצא במדינות חבר העמים לשעבר. אני לגמרי לא מבין את המדיניות של משרד העלייה והקליטה בשנים האחרונות לא להשקיע בעידוד עלייה מחבר העמים. אגב, המדיניות הזאת מצליחה כי אנחנו רואים שם ירידה דרמטית בשנים האחרונות. אם באזור כל כך משמעותי אתה משקיע רק 11% מהתקציב שאתה מפנה לעידוד עלייה, בסופו של דבר אתה מקבל תוצאה בהתאם. המדיניות הזאת נוגדת לגמרי את האתוס שלנו כמדינה קולטת עלייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה העלות התקציבית של ההטבה הזאת, של התכנית הזאת? אנחנו נמצאים בשלוש שנים שבהן יש הגירה שלילית עמוקה ובריחת מוחות ממדינת ישראל, וזה לא משנה מה הסיבות. בשלוש השנים האחרונות עזבו 136,000 איש, שזה יותר ממה שחזרו אליה. אנחנו רואים מאזן הגירה שלילי בקרב אקדמאים ישראלים. 83,000 איש עזבו בשנת 2024. 23% מהמהגרים הם בוגרי תואר שלישי, דוקטורנטים ממכון וייצמן שחיים בחו"ל. 60% מהמהגרים הם בעלי תואר ראשון ומעלה, ו-81% מהמהגרים הם צעירים עד גיל 49. מדובר במנוע צמיחה משמעותי שמדינת ישראל מאבדת. הרבה מאוד בתחום המחקר, הרבה מתמטיקאים. אני יודעת שמדובר על מאות רופאים, כשאנחנו יודעים שהמקצוע הזה נמצא במחסור. האם לא ראוי לעדכן את הפרק הזה אל מול התועלת באנשים האלה שהתרומה שלהם למשק ולהכנסות ממסים של מדינת ישראל היא במכפלות הרבה יותר מהעולים, וזה בתקופה של בינה מלאכותית, עם הרבה מאוד אתגרים? למה אין שום התייחסות לנקודה הזאת? אם אני לא טועה, הקריטריון הוא מי שנמצא 10 שנים ומעלה בחו"ל. זו מן איזו מלכודת דבש, כי אתה גורם לבן אדם ישראלי שעשה רילוקיישן בהייטק והגיע לשבע שנים לא לחזור לארץ רק כי הוא חייב לשבת שם 10 שנים. אני יודעת שיש תכניות נקודתיות להשבה של אקדמאיים, אבל פה אתה מדבר על פטור ממס הכנסה שזה דבר מאוד דרמטי. מדינות בכל העולם מכינות תכניות מטורפות להשבת מוחות ולחיזוק השכבה הזאת של מוחות שיחזרו למדינות המוצא שלהן. סין משקיעה הון תועפות ומצליחה לראשונה להחזיר המון חוקרים סינים מארצות הברית. המון מדינות מפותחות עוסקות בזה. אני אבקש שתכינו התייחסות לנושא הזה, כי בעלות מול תועלת אני חושבת שזה אחד ממנועי הצמיחה היחידים והמובהקים שיש בתקציב הזה. כמה שנים אנחנו ממשיכים עם המבחן הטכני של 10 שנים? יש בו תמריץ שלילי לאנשים להישאר בחו"ל. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> תושבים חוזרים כבר באים עם יכולת השתכרות, לכן ההערה של חבר הכנסת בליאק יותר רלוונטית לעולים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם את כמות העולים בשנה הראשונה שמגיעים לחבות במס? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אנחנו יכולים להפיק את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה נתון חשוב. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אני מניח שלא הרבה. אנחנו מנסים פה לכוונן לאוכלוסייה שונה מהאוכלוסייה הרגילה, במובן זה שהיא יודעת להעביר את יכולת ההשתכרות שלה לישראל. פנו אלינו מהסקטור הפיננסי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח שיש כאלה שמסתדרים מהיום הראשון. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> זה לא חלף ההטבות הנוכחיות. ההיגיון של ההטבות הנוכחיות ממשיך לפעול. אנחנו מנסים עכשיו לכוון לאוכלוסייה טיפה שונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט חושב שכדי להגדיל את אחוז הניצול צריך להפוך את התמהיל של הפטור. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> בהטבה כזאת גדולה אתה חייב לעשות שיפוע יורד של גמילה. אתה לא יכול לתת לבן אדם יום אחד מיליון ויום לאחר מכן אפס, צריך איזה שהוא שיפוע יורד. נתנו את המיליון בשנתיים. אני מסכים שבשנה הראשונה הוא יהיה פחות אפקטיבי כי האדם לא עלה ביום הראשון של השנה. אפילו אם יש מישהו שמביא את כושר ההשתכרות שלו לארץ, יודע לעבוד בשפה וכו', הוא לא מהיום הראשון מתחיל להרוויח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כשקידמתי את החוק של נקודות זיכוי ב-2021, נתנו לי בהתחלה הערכה של 60 מיליון שקל ואחר כך 30 מיליון שקל. אף אחד אז לא ידע שיהיה גל עלייה ב-2022 וה-30 מיליון שקל יהפכו אני לא יודע לכמה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם התכנית הזאת מאפשרת לבוא לארץ ואחרי שנתיים או שלוש לעזוב? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא להגיד שזה מותנה במגורים בישראל של לפחות שבע שנים? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> מה תעשי? תרדפי אחריהם להחזיר את הכסף? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אין לנו דרך להחזיר אחר כך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש דרך במנגנון התחשבנות. שמנגנון ההתחשבנות יהיה רב שנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם הוא עוזב אחרי שנתיים, מה תעשי? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להרבה מהאנשים יש נכסים פה כי הרי אתם מכוונים לאוכלוסייה חזקה. לא הייתי פוסלת את זה בכזאת קלות דעת. גם ראינו פה תופעה מהסיפור של אוקראינה, שאנשים הגיעו לפה לשנים בודדות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בשוליים. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> מטרת המנגנון פה זה לייצר תמריץ לקבל החלטה בשנת 2026. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את זה, רק שזה לא פייר כלפי אלה שנשאו בנטל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשמישהו עולה לפה זה הרבה מעבר למיסוי ולפטור ממס, זה חינוך, זה עבודה, זה משפחה, זה אלף ואחד דברים. נראה לי שאתם מסתכלים באופן יחסי צר. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו עושים הרבה דברים, זה לא הדבר היחיד שאנחנו עושים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שלטפל ב-200,000 אנשים יורדים זה הרבה יותר דחוף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רק תכנית להחזיר, זה גם לעודד את ההישארות. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> בנוגע לשאלתך, חברת הכנסת פרקש, על עלות החוק, אז להערכתנו העלות, תחת כל מיני ספקולציות על היקף העולים שהדבר הזה יתמרץ, היא בין 40 ל-150 מיליון שקל בשנה, כאשר סך הכל בחמש שנים זה כחצי מיליארד שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה העלייה הזאת תכניס למדינה? מה תוספת ההכנסות מניסיון העבר שלכם? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בתוך שנה הם יכניסו לפעילות הכלכלית של מדינת ישראל בין מיליארד ל-1.6 מיליארד, כאשר בתוך עשור זה 20 מיליארד שקל. אם יעלו עוד 3,000 עולים בזכות הדבר הזה, אנחנו נחזיר את האובדן בתוך חמש שנים פיסקלית. אין השקעה טובה יותר למדינת ישראל מאשר להביא עוד אנשים לכאן שישלמו עוד מסים. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הירידה המאסיבית זה כמובן משהו שמטריד את משרדי הממשלה, ובפרט את רשות המסים. אנחנו עושים עבודה כדי להבין מה היקף הפגיעה של אותה ירידה, הגירה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש נתונים על זה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> מה שאנחנו מציעים כאן לא יכול להיות הפתרון לכל מי שיצא מישראל למעל שנה. צריך פתרון אחר לזה, צריך לחשוב על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה "צריך לחשוב על זה"? זה הזמן לחשוב על זה. זה שני צדדים של אותו מטבע. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> להצעה בכיוון הזה תהיה עלות תקציבית מאוד גדולה. אני לא אומר שצריך להתעלם מזה, אבל בחודש העבודה הנוכחי - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ישתלם לך בכסף. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להתייחס להערה שהעלתה אורית לגבי כמות האזרחים שעזבו את מדינת ישראל. אני חושב שנעשתה תדמית גרועה מאוד למדינת ישראל בגלל נתונים לא מדויקים. ביקשנו מהלמ"ס בדיון בוועדת העלייה והקליטה לתקן את הנתונים לגבי איבוד מוחות, הברחת מוחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא קורה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אהבת את הנתונים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התוצאות הן גם אחרי ששינו את המבחן ל-270 ימים של שהות בישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין אחד שלא מכיר משפחה שעזבה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הנתונים הגרנדיוזיים שהוצגו על ידי הלמ"ס כוללים את אותם עולים ואת אותם פליטים שהגיעו למדינת ישראל ועזבו בגלל המלחמה למדינת המקור שהם יצאו ממנה. לא נעשה תיקון לדבר הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנתונים מפחידים גם אחרי שאתה עושה תיקון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> עשרות אלפים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עשרות אלפים של רופאים, מהנדסים, מתכנתים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנתונים שלי הם אחרי התיקון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הם לא, כי הלמ"ס לא תיקן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כ-800 רופאים עזבו את ישראל. אתה יודע מה זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מתווכח עכשיו על המציאות? אם אין כאלה ואין עלות תקציבית, מה אתה כועס? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מציע שלא תזלזלי באינטליגנציה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציעה שלא תשתיק את המציאות. יש בעיה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הבעיה של בריחת המוחות ידועה ואנחנו לא מזלזלים בה, אבל ההיקף שהוצג על ידי הלמ"ס היה היקף מוטעה, גרם לתדמית שלילית למדינת ישראל, ואת הדבר הזה ביקשנו בוועדת העלייה והקליטה מהלמ"ס לתקן. כשאת אומרת שצריך לראות שמי שמגיע לא סתם עוזב אחרי שנתיים, זו נקודה חשובה שצריכים לשקול אותה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> מי שמרוויח כחצי מיליון שקלים, מקבל הטבה של תשלום מס מופחת על חצי מיליון שקל, ומי שמרוויח כמיליון שקלים, מקבל הטבה של תשלום מס מופחת על 1.2 מיליון שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תקרת הפטור הולכת ויורדת עם השנים? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> נכון, סך ההטבה מצטמצם, אלא אם ההכנסה שלך נמוכה ואז יכול להיות שתקבל אותו דבר. מי שמרוויח 205,000 שקלים בשנה, יקבל הטבה של 16,000 כל שנה כי הוא לא מגיע לתקרה הגבוהה. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> ההכנסה של התמהיל הקיים של העולים נמוכה יחסית, לכן למשך כל חמש השנים הם ייהנו מההטבה. אנשים שמרוויחים 13,000 שקל בחודש נהנים מההטבה המלאה לאורך כל החמש השנים. הלוגיקה היא להביא אנשים עם תמהיל הכנסות חזק יותר ולתת להם בשנים הראשונות את ההטבה הכי גדולה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שקלתם כדי לפתור את הבעיה של אורית להפוך את הפירמידה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לתת איזה תמריץ במסים ככל שאתה נשאר. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> יש פה חמש שנים. כשמדינת ישראל תשווק את זה, היא תגיד להם: בשנה הראשונה תקבלו ככה, אחר כך תקבלו ככה. לפני שהעולה הולך לשלם את כל המסים, ואנחנו תמיד בעד לתת יותר לעולים, אתה צריך לעשות לו את זה מדורג. אי אפשר להגיד לעולה: בשנה החמישית תקבל פטור מלא, בשנה השישית תשלם את כל המס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מה שהצענו, לא אני ולא חבר הכנסת טייב. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> ככה הבנתי בלהפוך את הפירמידה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מדברים על טיפה מדרגות כי זה מאוד קיצוני בשנה הראשונה. אפשר לשחק עם זה טיפה ככה שמקסימום הטבת מס הם יקבלו בשלוש השנים הראשונות. הם צריכים להשתקע פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש שעד הדיון הבא תעבירו את כל הנתונים שביקשו. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה תמיד נחמד לשבת בדיון על הטבת מס ועל עידוד עלייה, אבל אנחנו כאן רוצים טיפה לשים את המראה כי אנחנו אלה שבסוף מיישמים, אנחנו אלה שהולכים לפקידי השומה ואז מגלים שהזכאות היא לא אותה זכאות. יש כאן שטיח אדום שמתחתיו מסתתרים מכשולים רבים בישום. אם נסתכל על ההגדרה של תושב חוזר ותיק, זו לא ההגדרה הרגילה בפקודה, יש פה עוד איזה נתון, וזה שצריך להביא אישור ממשרד הקליטה - אני לא בטוח שאפשר להביא אותו. זה גם לא בדיוק הכללים לעניין תושב חוזר ותיק שנקבעו ב-2011. יחסיות הפטור היא לפי שנת מס, כשבדרך כלל העולים מגיעים לפה בקיץ, הם לא באים בינואר, ואז חצי שנה הלכה פייפן. עולה חדש או תושב חוזר ותיק לא מגיעים מאמצע שום מקום, הם עבדו איפה שהוא. הם עבדו בארגון, הם אפילו אקזקוטיבה בכירה. עצם העובדה שאדם עולה לארץ הופכת את הארגון הזה שממנו הוא הגיע, ודיברנו על גופים פיננסיים, למוסד קבע פה. אותו גוף זר שבכלל לא חלם לשלם מס בישראל הופך לאיזה שהוא שחקן משלם מס, שזה משהו שהוא דרמטי. אם נעודד עולים חדשים שעבדו בארגונים פיננסיים ומייצרים מוסד קבע לארגון הזה, הם לא יבואו. התפעול והיישום של החוק הזה מול פקיד השומה הוא לנו כלשכה סופר חשוב. איך אני מתפעל את זה? האם אני הולך ומביא קודם אישור מפקיד השומה? האם אני עושה תיאום מס? האם אני מביא אישור שעליתי ב-2026? על כל הדברים האלה לא אמרו לנו כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדבר הזה בהשוואה למס רכוש הרבה יותר פשוט. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה ברור. את נושא התפעול אנחנו חייבים אם לא בחקיקה אז לפחות לפרוטוקול, כדי שלא יהיו לנו את הבעיות עם זה אחר כך. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> בדקנו אם יש צורך לתקן משהו בתוך התקנות, אם יש צורך להוסיף תקנות ניכוי מס במקור, ומצאנו שהתקנות והפקודה כבר מכילים את זה. לפקיד השומה יש אפשרות להוציא נוהל איך לתת תיאום מס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי תוציאו את הנוהל? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> ברגע שתעבור החקיקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה לא לפני? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה תוך כדי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה משהו שעשיתם כבר בעבר, לא? זה לא משהו ראשוני. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה לא משהו שמשנה סדרי עולם, זה הנחיות לפקידי השומה איך לקבוע את תיאום המס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אשמח שתביאו טיוטה בהקדם. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> הנושא של מוסד קבע הוא פחות רלוונטי לחקיקה הקיימת. כשמגיע לפה מישהו, בין אם הוא תושב חוץ ובין אם הוא תושב חוץ לשעבר ועובד עבור תאגיד רב לאומי, יש לגביו כללים מתי הוא מייצר מוסד קבע ומתי הוא לא מייצר מוסד קבע. רק לאחרונה ה-OECD פרסם הגדרות חדשות לעניין הזה ואנחנו בדרך כלל פועלים ליישם אותן. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אם עכשיו יגיע אותו עולה, האם הוא יהפוך את הגורם למוסד קבע? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> מאוד יכול להיות, כי זה לא משהו שהחקיקה מונעת, גם לא החקיקה הקודמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה שלא תגידו שמי שנכנס במסגרת החוק הזה לא יוגדר כמוסד קבע? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לפחות לאותה תקופה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זו הרחבה של החקיקה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זו לא הרחבה, זה לא לקחת מס שמלכתחילה לא היה נלקח אם הוא לא היה בא. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה לא תמיד נוגע לאותו עולה שמגיע, זה נוגע לחברה הזרה שלו. הדרך לדון במוסד קבע היא על פי הכללים שנוגעים למוסד קבע באמנות המס הרלוונטיות. מדוע אנחנו דורשים מתושב חוזר ותיק שתהיה לו גם תעודה? בדיוק מאותה סיבה שאנחנו מבקשים ממישהו שהוא תושב ישראל לראשונה שיהיה גם עולה. עולה או תושב ישראל לראשונה זה כל אדם שהגיע לפה לראשונה. זה יכול להיות מישהו שסתם היה פה עובד זר בעבר ולאחר מכן - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אבל יגיד לך הנציג ממשרד הקליטה והעלייה שאם היית פה 120 יום זה לא בהכרח הופך אותך תושב ישראל. זה לא אותו אישור. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אם משרד הקליטה יודע לתת לאותו תושב חוזר ותיק תעודה של תושב חוזר, זה מספק. זה בעצם שני תנאים: גם משרד הקליטה מכיר בו כמישהו שחזר, וגם רשות המסים יודעת לספור את זה שהוא באמת תושב חוזר. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אבל אם הוא לא היה 120 יום הם לא ייתנו אישור. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אם הוא היה 120 יום בארץ כל שנה ולא נותנים אישור, כנראה שאותו אדם - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> למה? אין לו בית קבע פה, הוא עוד לא הגיע לפה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אלה שני התנאים. בסופו של דבר מדובר על הטבה שהיא משמעותית. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש ניגוד בין הנהלים ומה שכתוב בפקודה אצלכם במס הכנסה, לבין ההגדרות של משרד - - << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אני חושב שפקודת מס הכנסה בהקשר הזה יותר מחמירה מהנהלים של משרד הקליטה. אם משרד הקליטה נותן - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> נבדוק את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נשמח מאוד לראות טיוטה של הנוהל הזה שאתם רוצים לעשות. אני מבקש, אדוני המנכ"ל, שתבדקו מה זה האישור הזה, מי מוציא אותו, איך מוציאים אותו. אני לא רואה סיבה למה הנושא של מוסד קבע לא יכול להיות מוחרג, למה אי אפשר להגיד שעל אדם שנכנס בגדר החוק הזה לא יחולו כל המבחנים שעלולים להטיל על מקום העבודה שלו מוסד קבע למשך התקופה הזאת. למה להשאיר את האפשרות התיאורטית שאולי כן תרצו להפעיל את זה לגבי מישהו? אם אנחנו רוצים לתמרץ ואנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים ללכת על זה, בואו נסיר את המכשולים. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> בייחוד אם זה בן אדם אחד, אולי שניים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לגרום לכך שהחברה בחו"ל תפעיל לחץ על אותו עולה שרוצה לעלות והיא תגיד לו: אדוני, אם אתה הולך לשם אתה מפוטר, אתה משלם מסים. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> תיקח את החלק שלנו, גם אם הוא לא הרבה כסף - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תבדקו ותחזרו עם זה לדיון הבא שיהיה בנושא הזה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>