פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 121 מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יום ראשון, כ"ח בשבט התשפ"ו (15 בפברואר 2026), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> תעסוקת צעירים בצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר מוזמנים: שמעון וייס – מנהל תחום בכיר צעירים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי גיל אלוני – מנהל תחום מסלולי השקעות, הרשות להשקעות ולפיתוח הכלכלה והתעשייה, משרד הכלכלה דוד שאולוב – ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה אירית גיחז – ממונה על ההכשרות המקצועיות, משרד העבודה יוסי עדס – ראש תחום בכיר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה דניאלה טייכנר – ממונה מחוזית תעסוקה, משרד הרווחה והביטחון החברתי יניב חן – מנהל אזור, משרד החקלאות וביטחון המזון תומר מדר – סגן מנהל מחוז צפון לתחום המעסיקים, שירות התעסוקה ניסים בן דוד – יו"ר ועד מנהל בעמותת צעירי ישראל, רשות מרכזי הצעירים אביחי שטרן – ראש עיריית קריית שמונה שמעון קמרי – סגן ראש העיר, עיריית קריית שמונה הודיה טובול – מנהלת המרכז לצדק חברתי, קריית שמונה אלעד קוזיקרו – מנכ"ל רשת המתנ"סים, קריית שמונה אסף לנגלבן – יו"ר מועצת גליל עליון אלי כהן – מנכ"ל המכללה האקדמית תל-חי עינת שלו – תחום בכיר קהילות, מנהלת תנופה ביאנה מנדל – ראש אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים בישראל ישראל משה קרמר – מנהל תפעול אזור צפון, קדמה יוסי מלכה – רכז תעסוקתי, ארגון בעצמי, ארגון חברתי לקידום תעסוקה אלה מיה ברכה – עו"ס תעסוקה, ארגון בעצמי, ארגון חברתי לקידום תעסוקה דניאל דמרי בן סימון – מנהלת מרכז צעירים, מועצה אזורית מבואות החרמון אתי פרץ היימס – יו"ר משותף, פורום ארגוני תעסוקת הצעירים מורן קורלנד וסרבלי – עמותת תוצרת הארץ, תנועת קהילות הצעירים אורן פוריה – מנהל מחוז צפון, עמותת תוצרת הארץ, תנועת קהילות הצעירים שחר יפרח – יו"ר האגודה הסטודנטיאלית, מכללת תל-חי ליאת כהן רביב – יו"ר פורום מצפינים שחר אדם סעדון – רכזת תוכנית דרך רביד, גליל עליון, מפלסי נתיב עודד גנג – מדריך בחינוך הבלתי פורמלי, תוכנית דרך רביד מאור שלג – מנהל תוכניות צפון-אגף הצעירים, הסוכנות היהודית נועם קורין פרי – סטודנט תושב הצפון אופיר שטיין – סגן יושב-ראש האגודה הסטודנטיאלית, מכללת תל-חי ענבל בית אור – מנהלת משאבי אנוש בחברת ספאנטק תעשיות בע"מ מנהלת הוועדה: דפנה סידס-כהן רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תעסוקת צעירים בצפון << נושא >> << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום חברים, חברות. ממש מרגש לקיים כאן דיון מעקב. הפעם, הדיון מתקיים כאן במכללת תל-חי שבקרוב תהיה אוניברסיטה. המל"ג כבר החליט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לומד פה את התואר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה אומר שהחותמת היא של אוניברסיטה, אתה צודק. זה מרגש שהדבר הזה קורה, הגעתי לכאן לפני ארבע שנים, בחצי השנה הראשונה שלי בכנסת, אמרנו שהדבר הזה חייב לקרות, זה עוגן. כשאנחנו מדברים על מנועי צמיחה, להפוך מכללה שהיא אבן שואבת לכל האזור והיא כבר עם תחומי התמחות ייחודיים לאוניברסיטה, זה דבר שהוא הכרחי והוא מנוע צמיחה עצום ואדיר. קודם כל, טוב שקורה, קרה ואנחנו אתכם באופן מלא. אני מעמידה את הוועדה לרשותכם, לבחינת התהליך והקידום של הדבר הזה. ברור שמי שרוצה לקדם צעירים וצעירות, צריך לקדם את מנועי הצמיחה עבורם. הכנס הזה, הוא כנס חשוב, בטח תחת המציאות הקיימת, בונים את הצפון יחד ולא רק במובן של שיקום, אלא בוחנים מחדש טוב יותר. זו צריכה להיות האסטרטגיה לשיקום חבלי הארץ האהובים שלנו, הן בנגב המערבי והן צפון. כשההזנחה וההפקרה בצפון, הם תהליך ארוך שנים שלא התחיל במלחמה וכדי להפוך את המקום הזה למשגשג, שלא רק מחזיר אנשים שעזבו, אלא מושך אליו משפחות צעירות חדשות וצעירים וצעירות חדשים, הסיפור הוא בניה מחדש טוב יותר. זה לא רק לשקם את מה שהיה, אלא לעשות מה שלא עשינו. אני מתרגשת ואני גם גאה להיות כאן. אמנם לא גדלתי בפריפריה הכי צפונית, אבל אני כן יוצאת מגדל העמק ו-15 שנה גרתי בחיפה. מי שלא יודע, חיפה היא מטרופולין שגם התרוקנה מכוחה. את התהליך הזה גם אפשר לתאר, את מרכוז היתר של החברה הישראלית, של המרחב הישראלי, מדינה כל כך קטנה שיש בה פריפריה כה קיצונית, זאת מדיניות שאנחנו חייבים לתקן ואפשר לתקן. זאת לא מציאות שלא ניתנת לתיקון. במובן הזה, אני חושבת שזה אחד הדברים הכי משמעותיים שאנחנו מחויבים לקיים עבור החזון הציון. בעיניי, הסיפור של פוסט המלחמה הקשה שלנו זה חלוציות חדשה, שבונה את המדינה מחדש, במובן של תיקון כל מה שהיה לא בסדר. אני נמצאת בתוך מרחב שהוא גולת הכותרת של התיקון שאנחנו מבקשים ומבקשות לעשות כאן. לפני המלחמה, חיו ביישובי גבול הצפון כ-56 אלף צעירים, במהלכה יותר ממחצית מהם עזבו את הצפון, מרביתם בעקבות פינוי בהוראת הצבא. שיעור התעסוקה של צעירים בצפון צנח ביותר מ-20% במהלך המלחמה, בעוד מספר הצעירים דורשי העבודה עלה בכ-13%. 44% מצעירי גבול הצפון דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי, 46% מהצעירים החליפו מקום עבודה מאז תחילת המלחמה ו-22% הפסיקו זמנית את לימודיהם. בדוחות של מחלקת המידע והמחקר של הכנסת, אנחנו גם מתוודעים לאלפי דורשי עבודה צעירים, חיפוש אחר אופק, יציבות תעסוקתית ומקום שיוכלו לבסס פה חיים עם קידום, תעסוקה וחיים בכבוד. כ-75% מהצעירים מדווחים על החמרה במצבם הנפשי, שזה ענין שאנחנו צריכים לעמוד עליו לעומק. שיקום תעסוקתי הוא קודם כל שיקום החוסן והביטחון האישי. במובן הזה, חשוב שנדבר גם על היעדרם של מרכזי חוסן והטיפול ארוך הטווח בטראומה הקולקטיבית, מילואימניקים שחוזרים אחרי המלחמה, משפחות צעירות שמשקמות בחזרה את הבית ואלו סוגיות שהן בהכרח מובחנות בצעירים וצעירות. סוגיה נוספת, שהיא דרמטית, חוסר המידע והשקיפות לגבי התקציבים הללו. ודאות תקציבית היא גם יכולת תכנונית, כמרחב לדעת מה יש לנו, מה מובטח לנו ומה לא יכול להיות מקוצץ בכל קיצוץ רוחבי. לפני חודשיים, שלושה הגשתי סדרת חוקים, לא כיו"ר ועדה, כפרלמנטרית, לצפון ולקריית שמונה. יש דברים שאפשר להגיש אותם גם כהצהרה ולקוות שיקדמו אותן, אבל בסוף, סוגיות רוחב כבדות הן סוגיות ממשלתיות שלא יכולות להיפתר בחקיקה פרטית של ח"כ. אין חיה כזאת. ברור לי שגם אם בתור הצהרת כוונות, הגשתי סדרת חקיקה, זה לא יכול להחליף מדינה וממשלה. זה לעולם לא יוכל להחזיק את רוחב היריעה הזאת. חוק אחד שהגשתי וצריך להיות קול של כולנו ואני מקווה שנצליח לדחוף לזה, שמנהלת תנופה, תעוגן בחקיקה כמו מנהלת תקומה. חוק תנופה, זה הדבר היחיד שיכול להבטיח שלא תהיה עוד החלטת ממשלה לא ממומש, או כזו שמקצצים ממנה, בהתאם להחלטות על המסגרת התקציבית. רק חוק שמעדן תקציב, יוכל לשמור על המסגרת התקציבית. כשמנסים לקצץ ממנהלת תקומה, בגלל שזה בחוק, יש ועדה. באים ראשי העיר ואומרים שאי-אפשר לקצץ ולרוב, מצליחים גם למנוע חלק מהקיצוצים. את העוגן הזה אין למנהלת תנופה, זה לא קשור רק לצעירים, אלא לכל השיקום, אנחנו חייבים להגיד שאנחנו מבקשים שתקציב תנופה ומנהלת תנופה תיכנס לחוק, עם תוכניות חומש, עשור ו-15 כדי שנקבל באמת ודאות תכנונית. צעירים הם מצפן של אזור. אם יש תעסוקה, יש צעירים. אם מפתחים את מערכת החינוך, הורים צעירים יודעים שהם רוצים לעבור לגור, הסיפור של הצפון יימדד על פי צעירים וצעירות שבוחרים, או לא בוחרים, לעבור לגור כאן או לחזור לכאן. רק להסתכל על פריזמה של צעירים – זה לא מספיק. זה גם וגם. הסיפור של השיקום יגדיר אם יהיו פה צעירים וצעירות שבוחרים לבסס כאן את חייהם. אם הדברים הללו היו מתקיימים בשנתיים האחרונות בצורה אינטנסיבית, היום היינו רואים נהירה המונית לצפון, כי זה הסיפור הישראלי. הסיפור הישראלי הוא שיש גיוס כפול ומשולש בזמן מלחמה, כי כולם רוצים להציל את המדינה, שאנשים מתנדבים בחקלאות גם תחת הפצצות ושאנשים תורמים לזוג ששב מהשבי, כשאין מדינה, כי זאת הערבות ההדדית. הסיפור הישראלי הוא סיפור חלוצי, הוא סיפור יזמי ואם הייתה מדינה, היינו רואים את זה ביישוב מלא של יישובי קו התפר והצפון בכלל. לכן, אני שמה את זה כאתגר גדול שלנו, נוכחות המדינה, שיקום מסיבי, לצד הדברים הייעודיים שחייבים לעשות עבור צעירים וצעירות. אני מודה לכם שאתם כאן. זה כבוד לי לקיים את הדיון הזה כאן ולהביא את הכנסת, את בית העם לכאן. אני מודה אפילו למשמר הכנסת שמגיעים לפה. אני מודה לכל מי שעזר לאירוע הזה להתקיים, מקרב אנשי המכללה. תודה לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האוניברסיטה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה צודק. תיקון טוב. אוניברסיטה, שהחיינו, קיימנו והגענו לרגע הזה. אז תודה לכל מי שבאוניברסיטה סייע לנו כאן, באמת קבלת פנים. שיהיה לנו פה אירוע מוצלח, נעשה ונצליח, תודה לכם. אני רוצה לפתוח ביוזמי הדיון החשוב הזה, בפורום ארגוני תעסוקת הצעירים. אתי פרץ היימס. תודה לכם על היוזמה, על הכנסת ובכלל שיתוף הפעולה המדהים בוועדה. גם הכנתם לנו דו"ח חשוב מאוד ואני אשמח שתפתחו את הכנס. << אורח >> אתי פרץ היימס: << אורח >> אני אתי פרץ היימס, יושב-ראש פורום ארגוני תעסוקת צעירים ואני רוצה לפתוח בתודה לך נעמה ולצוות שלך. הכנס הוא חלק מתהליך יותר ארוך, אבל כשחלמנו על הכנס, היה לנו ברור שהוועדה, שאנחנו חברים בה מיום היווסדות הפורום, איתנו לאורך כל הדרך. בכלל לא הייתה שאלה ונעניתם בחיוב להגיע לכאן בשנייה הראשונה, למרות כל הפרוצדורה האבטחתית ומה שיש מאחורי הקלעים. תודה על הנכונות. יש שותפים רבים והם נוכחים כאן ואני לא רוצה לפספס אף אחד, אבל באמת האירוע הזה, מהרגע שהתחיל היום בבוקר וגם חודשים אחורה, כשדיברנו על האתגרים בצפון, אנחנו רואים נוכחות רב-מגזרית לאורך כל הדרך. תודה לאוניברסיטת תל-חי על שיתוף הפעולה. הליכה יד ביד לאורך כל הדרך והדרך עוד ארוכה קדימה. אי-אפשר שלא לחבר אקדמיה לתעסוקה איכותית בהמשך הדרך. מה שהכי ריגש אותי ביום הזה – נוכחות הצעירים שהגיעו לכאן להשמיע את הקול שלהם ולהגיד מה הם צריכים ומה הם רוצים. אם זה לא יתחבר, שום דבר לא יקרה כאן. דיברת קודם על נזקי המלחמה, אין תושב במדינת ישראל שלא נמצא במקום מאתגר נפשית, פיזית, כלכלית ובמיוחד בקרב הצעירים. כשאנחנו רואים צעירים שלא ממשיכים את הלימודים שלהם, או כאלה שהפסיקו לעבוד במשך שנה, יש לזה השלכות עמוקות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> על המשק, על הכול. << אורח >> אתי פרץ היימס: << אורח >> על המשק, על הכול. נתחיל ברמת הפרט, יש לזה גם מונח מקצועי, זה נקרא האפקט המצלק. אפילו תלמיד או סטודנט שהחליט לא ללמוד, יהיה לו מאוד קשה לחזור ללמוד. האפקט המצלק אומר שלא רק שתהיה ירידה בהכנסה, כי אין עבודה, אלא גם תחושת המסוגלות האישית יורדת. גם כל ההתעדכנות שלו בשוק התעסוקה, בטח בתקופה הזו עם כל השינויים שקורים בשוק התעסוקה, חוסר הרלוונטיות יכולה להשפיע בהמשך על העתיד התעסוקתי שלו. אנחנו אומרים את זה בכל ועדה, תעסוקה זה לא רק פרנסה. זה הרבה מעבר ובסוף, המצב החברתי-כלכלי שלו, החוסן האישי ייקבע מאוד אל מול הקריירה שלו, התעסוקה שלו והמקום שהוא יקום אליו כל בוקר. איזה אנשים הוא יפגוש, איך הוא יתפתח, איך יהיה האופק התעסוקתי שלו לאורך זמן. אין לנו הרבה זמן לבזבז וזאת הנקודה. יש פה המון גופים שעובדים בתעסוקת צעירים, יש המון אנשים שעושים. לפני המלחמה, היו החלטות לא פשוטות. מרכזי הצעירים היו גוף שהוגדר כגוף מלווה תעסוקה וזה נלקח בשנים האחרונות. חשוב שיהיה גורם אחד ספציפי, בן אדם ספציפי שהצעיר יודע לפנות אליו ביישוב מגוריו וזו נקודה אחת קטנה, אבל חייב לעורר את הדבר הזה שתעסוקה בתוך הרשויות ובתוך מרכזי הצעירים יהיו ממוסדים. אחד הדברים שהכי בולטים, זה לחשוב איך התעסוקה הופכת להיות אטרקטיבית עבור צעירים, כולל צעירי הצפון. יש הרבה רעיונות ואנחנו צריכים קודם כל לחשוב איך מביאים מעסיקים צפונה, עם תמריצים ודברים נוספים שיעטפו את זה, איך לייצר שלוחות של מעסיקים בצפון ואנחנו כבר רואים יוזמות שמוכיחות לכולנו שזה יכול לקרות. ארגוני תעסוקת צעירים, שהם ארגונים שבמשך עשרות שנים עוסקים בלהכשיר צעירים וללוות אותם עד לשלב ההשמה, הגופים המקצועיים האלה בעולמות התעסוקה נמצאים כאן, היו פה כל המלחמה וגם ימשיכו להיות. אבל אנחנו חייבים לחבור יחד, כדי לתת מענה לאותו צעיר, שהוא יידע בדיוק איזה נתיב הוא מסמן, כדי לפתוח את הדלת הראשונה שהיא תקבע את עתידו החברתי והכלכלי. הכנס הוא חלק מתהליך שהתחיל באוגוסט, הולכת לצאת בעקבות הכנס תוכנית עבודה קדימה, שתתמקד בששת האתגרים שסימנו. תעסוקה אטרקטיבית זה גם הייטק, אבל לא רק. אנחנו רואים מה קורה בעולם החקלאות, אגרוטק, פודטק. אנחנו גם רואים איזה מהלכים נעשים בעולמות החינוך והטיפול. עכשיו היו שישה מושבים שעסקו בשאלה איך מייצרים תקשורת בין הצעירים לבין הגורמים שפועלים בשטח. כי גם חקלאות זה מקצוע אטרקטיבי, גם ברמת שכר וגם ברמת עניין, צריך לדבר אל הצעיר ושהצעיר יכיר את הדברים האלה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה אתי. סמנכ"לית אגף אסטרטגיה בתנופה, ליאת כהן. תודה שאת איתנו. ליאת לא פה עדיין? מישהו אחר מתנופה ירצה לפתוח לפני אסף? << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> נעמה, בראש ובראשונה לך, אני עשרה חודשים בתפקיד, אני חושב שאת מהחומר הנכון ובאה מהמקום הנכון לשליחות הציבורית וזאת הערכה לעשייה שלך ולהרבה אנשים שמבינים, שנושא הצעירים אבל גם נושאים אחרים, הם קריטיים ויש פה הרבה אנשים. תודה לכל מי שהפיק את הבוקר הזה. מפה אני הולך לחתום על הסכם פינוי-בינוי במנרה, שהוא לא פחות חשוב. במנרה יש 30 צעירים. הגרעין הראשון שהפיח חיים במנרה היו עשרה אנשים, שהחליטו שהם רוצים להקים את גרעין מנרה, יוזמה שלהם מלמטה. הם קיבלו את הגושפנקה הצבאית והקימו את הגרעין הראשון וזה חלק מסיפור ההמלחה של מנרה. אנשים צעירים מגיעים ועכשיו יש לנו עוד 20 וגם אנשים שנלחמו פה. אנשים שהיו פה משך שנה, שנה וחצי מבינים את היופי שיש בגליל העליון. מעל זה, יש את הקומות הבאות. אחד, אני שמח שהסיפור של האוניברסיטה מאחורינו. קשה להגיד אוניברסיטה, כי 21 שנים שאנשים חשבו על זה כחלום אבל עכשיו זו המציאות והמציאות הזאת תביא אנשים. ביום הפתוח, אני שמעתי את המספרים, יש קפיצה של עשרות אחוזים של הצלחה. זה נהדר. אנחנו צריכים לחשוב איך משמרים את ההצלחה הזאת וברא ובראשונה זה תעסוקה וזה אתגר. רציתי שתנופה ידברו לפניי, אני חושב שהסכם הכלכלה של תנופה הוא לא טוב. כל ראשי הרשויות אמרו דין יוקנעם, לא יכול להיות דין גליל מזרחי, בטח לא עד שתהיה פה רכבת וכל התנאים יבשילו ומספיק להגיד לעשר חברות שהן יקבלו הטבות, אפשר לעשות המון. המפתח הגדול הוא תעסוקה. צריך להתייחס גם לעולם של התרבות, אנשים שבאים לפה צריכים חיי קהילה. זה מה שמייחד אותנו. הדברים האלה לאט צומחים מלמטה, מהשטח. התרבות תהיה מפתח. כמובן תחבורה ציבורית ונגישות, היא קריטית, בטח לאנשים שגרים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו מדברים על האצת הרכבת? << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> לא. אני מדבר דבר ראשון על איך נעים במרחב הפריפריאלי ממקום אחד למשנהו ולא כל אחד צריך לקנות אוטו. גם החינוך. את אזור הגליל המזרחי עזבו משפחות רבות עם ילדים, שהחליטו לא לחזור. אנחנו מדברים על עשרות, אולי יותר מכך, מאות ואנחנו צריכים להחזיר אותם וגם להביא אנשים חדשים. זו משימה וכדי שהיא תקרה, יש רשויות, יש את הגופים האזרחיים שעושים עבודה נפלאה. יש פה גם נציגי פילנתרופיה. אני חושב שהמשולש הזה הוא המשולש ואין בלתו. אבל אני מודה שגם קשה להבין איך מובילים את הדבר הזה בתוך המשולש הזה, כי בסוף, אנחנו רוצים להביא לפה הרבה מאוד אנשים ובכלל. nvidia פה מעבר לכביש, עם 100 עובדים, הם מוכנים להיות גם עם 300 עובדים, האתגר הוא להביא את העובדים ש-nvidia צריכה. יש לנו הרבה מה להציע. יש פה הרבה חברות, יש פה הייטק ופודטק, אני לא שם את כל יהבי את על הפודטק. אני חושב שאזור הגליל המזרחי, הוא מגוון באופי של האנשים ועל כן, גם התעשייה והתיירות צריכה להיות מגוונת וזו תהיה העוצמה שלנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. ברכות למנרה. ביקרתי באזור הזה כמה פעמים בכמה שלבים, המדינה נעלמה אבל האנשים היו. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> מילה טובה לקק"ל בחדר הזה גם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. גופי יהדות התפוצות נכנסו גם לעזור למדינה. כל ביקור שלי במנרה, אני מסתכלת ואומרת שיהיה ביקור עם עוד בשורה. זה מרגש וזה הסיפור שלנו. בהקשר של תחבורה ציבורית, בוועדת הכספים דיברנו גם על האצת הרכבת ושיקום התחנה המרכזית האזורית, הסיפור של קווים בין-אזוריים זה דבר מאוד חשוב, מעבר לנגישות בין מרכז לפריפריה, אלא גם הנגישות פה במרחב. זו נקודה מאוד חשובה, ננסה לבדוק איך אנחנו מבררים אותה יותר, גם מול משרד התחבורה. תודה אסף, גם על העוגנים הנוספים שאמרת שצריך. אני רוצה לפנות לאלעד קוז'יקרו, מנכ"ל רשת המתנ"סים, קריית שמונה. אלעד, תודה שאתה פה איתנו. << דובר >> אלעד קוז'יקרו: << דובר >> תודה על המפגש הזה ועל הוועדה שמתקיימת פה, זו עוד אחת מהאמירות החשובות. לא מספיק, אבל בהחלט אמירה חשובה שאירועים מהסוג הזה יקרו פה בגליל המזרחי, באוניברסיטת תל-חי, כחלק מהמנועים המרכזיים שהאזור הזה צריך וזקוק לו. פעמים רבות מדברים איתנו במושגים של נתנו לכם, עזרנו לכם, נעזור לכם, נביא לכם, ניתן לכם ואמירות דומות וחשוב להגיד, אנחנו נמצאים פה בשליחות. האירוע הזה הוא אירוע לאומי שהגליל המזרחי בכלל וקריית שמונה בפרט נקלעו לתוכו. לא החלטנו על הפינוי ולא החלטנו על החזרה ולא החלטנו על כל דבר אחר שקרה פה בתוך האירוע הזה ועל כן, האחריות פה היא אחריות לאומית של כולנו. אנחנו נדרשים גם לגעת בשטח ובקרקע, עם הרגליים וגם לדעת לעלות רגע למעלה, לא ממעוף הציפור ולהסתכל על האזור הזה. מדברים על האזור הזה של הגליל כשכפ"ץ ביטחוני, אבל בהחלט גם שכפ"ץ חברתי וללא צעירים. זו המכה הקשה ביותר שחטפנו במלחמה הזאת, הגירה ועזיבה של צעירים. רבים מהם עזבו פיזית כאשר על הנייר הם עדיין תושבים. מחר, מוחרתיים, נותנים את התלושים, אלפים רבים הולכים לקבל והם לא גרים פה, כי ברישומים הם נמצאים פה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> העבירו חוזה שכירות, אבל במשרד הפנים נשארים רשומים? << דובר >> אלעד קוז'יקרו: << דובר >> בחור צעיר בן 23, 24, שעבר עכשיו לתל אביב, אבל עדיין רשום אצל ההורים שלו, מקבל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, הנתונים הם יותר קשים ממה שאנחנו מבינים. << דובר >> אלעד קוז'יקרו: << דובר >> הנתונים הרבה יותר קשים. אם היום בקריית שמונה, אנחנו יכולים להגיד שיש סדר גודל של 15-16 אלף תושבים גרים, בפועל, אם תלכו לנתונים, אתם תראו 24-25 אלף תושבים, כי אנשים לא מעבירים את הרישום. הנתונים הם משהו אחד, שאנחנו צריכים לראות אותם, לגעת בהם, אבל בסופו של דבר, נושא הצעירים, שזה אחד המנועים המרכזיים של האזור הזה, אבל ההסתכלות לא יכולה להיות רק על הצעיר. יש מספר עוגנים שבהם אנחנו עוסקים כדי שצעירים ובכלל, יחליטו להישאר או לעבור לגור פה. אין ספק שהאוניברסיטה זה אחד מהמנועים המרכזיים וזה גם הדבר הכי קל לנו, כי הוא מוחשי, הוא קיים, הוא מתפתח, יש עליה של עשרות אחוזים בהתעניינות וזה דבר אחד. אבל אם לא תהיה ראיה כוללת ותוכנית כוללת שתשאיר את הצעירים פה – זו תהיה תחנת המעבר הכי גדולה. גם ככה הפריפריה היא תחנת מעבר. בעניין הפודטק, זה רק נישה אחת בתוך ההייטק ואנחנו לא יכולים להסתמך רק על זה, אנחנו צריכים ראיה רחבה בעניין. צריכים לעשות פעולות מהירות, בנקודת הזמן הזו, עם תמריצים לתעסוקה. אנחנו לא יכולים להביא לפה חברת הייטק עם אלף מקומות עבודה, אין לנו אפילו מאה. אבל אנחנו צריכים לזרוע. חייבים לנקוט פעולות שיקדמו תעסוקה איכותית, עם תמריצים, על אוניברסיטה שחיה ונושמת, על התחבורה – אומנם יש יוזמות בנושא אבל עוד חזון למועד – וכל נושא התרבות, הקהילה, הפנאי, שגם כאן אנחנו נצטרך תמריצים ועזרה. כי לקחנו את הצעירים שלנו לחופים בתל אביב, בכנרת, באילת, למשך שנה וחצי, נתנו להם כלכלה, דירות, מצאו זוגיות, מצאו עבודה ועכשיו אנחנו צריכים להחזיר אותם. פעולה מורכבת דורשת פתרון מורכב וזה חייב להיות רב-ממדי ולא מספיק רק אירוע אחד מכל הסיפור הזה. ברמה האזורית והמקומית גם יש אחריות, המנהיגות האזורית, גם הפוליטית, גם החברתית, גם המקצועית, צריכה לדעת לעבוד ביחד, להכין תוכניות משותפות, לדעת לדרוש וגם לדעת לייצר. לפעמים, יש דברים שמגיעים מלמעלה למטה, אך יש גם לא מעט שמגיעים מלמטה למעלה וזה חלק מהאחריות שלנו. חטאנו בזה לאורך השנים, אבל הפעם אין לנו דרך אחרת. גם אביחי וגם בני ואסף עושים עבודה מצוינת בעניין הזה. הם מתחילים את התהליכים בשטח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה ממש ניכר. << דובר >> אלעד קוז'יקרו: << דובר >> זה ניכר ורואים את התוצאות בשטח. אם נדע לפרוץ את כל הגבולות, גם הקהילתיים וגם הפוליטיים למעלה, אנחנו נצליח. כי אין לנו פריווילגיה לא להצליח. האזור הזה חייב לנשום, האזור הזה חייב להצליח. השאלה אם זה ייקח חמש שנים או 20 שנה ואנחנו שואפים לחמש שנים. תודה ושיהיה לכולנו בהצלחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה נכון לתחום בתוך חומש, באופן ברור, מתוקצב, שבו אתה יכול למדוד בכל שנה כמה הושקע וכמה קרה. אני את אביחי מכירה מאוניברסיטת חיפה, היינו יחד באגודת הסטודנטים ולפני שהוא חזר לקריית שמונה, עלינו ביחד לקריית שמונה לשמור על המתנ"ס שלא ייסגר. << דובר >> אלעד קוז'יקרו: << דובר >> סגרו. הוא היה סגור שלוש שנים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> סגרו. אני זוכרת אותו אומר אין אפשרות לסגור מתנ"ס בקריית שמונה, זה לא הגיוני לסגור מפעל כזה חשוב לחינוך לא פורמלי, להשקעה, לשוויון הזדמנויות. << דובר >> אלעד קוז'יקרו: << דובר >> סגרו לשלוש שנים. חזר ומי שמבין היום מה המרכז הקהילתי בקריית שמונה, נראה לי שזה ניכר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אי-אפשר בלי. תודה לך. אלי כהן, מנכ"ל האוניברסיטה. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> עם חברת הכנסת לזימי יש לנו שותפות ארוכה. אנחנו חולקים תפיסות חברתיות דומות. גם בעולמות של נוער בסיכון וגם בנושא של תעסוקה הוגנת ותעסוקת צעירים. תודה שבאת לכאן. תעסוקת הצעירים, זה בליבת העשייה של הפיתוח, של הצמיחה האזורית וזה הייעוד של האוניברסיטה והסיפור של תעסוקת צעירים הוא חלק מהותי מתוך התפיסה והחזון הזה. יש פה אנשים שיותר חשובים ממני, שראוי שדיברו. יש פה חבורה מדהימה של צעירים, כולל יושב-ראש אגודת הסטודנטים שלנו ואנשי התעסוקה שלנו. יושבת מאחור שולי, שהיא מנהלת אגף מנהל הסטודנטים, מה שקוראים דיקנאט בדרך כך ושני שהיא מנהלת התעסוקה אצלנו, שזה הפך לאירוע משמעותי בתוכנו. שווה לשמוע את הצעירים. יש פה שיח אזורי שחשוב שיקרה. תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה אלי ותמיד לשירותך. כשנכנסתי לכאן, סיפרתי לצוות שזו הייתה המכללה הראשונה בארץ שהעסיקה ישירות את המאבטחים ואת עובדות הניקיון, זה מקום שמחזיק ערכים גם במעשה ולא רק באידאה. עבורי זה חשוב, זה אומר משהו על מקום. זה גם תהיה בעיניי מורשת השיקום והבנייה מחדש של המקום. אני אעבור לתוצרת הארץ. מורן, בבקשה. << דובר >> מורן קורלנד וסרבלי: << דובר >> אני קצת מתרגשת, אני מודה. אני מורן קורלנד וסרבלי, מקיבוץ מנרה וחזרתי במרס האחרון, כשהצבא אפשר לנו. אני הייתי המשפחה הראשונה שחזרה למנרה והיינו אני וכיתת הכוננות והבנתי שבאותו רגע, אני צריכה וחייבת לעשות משהו משמעותי. היו אצלנו קבוצת צעירים שהגיעו להרים, לעזור ולשקם את כל הדבר הנורא שהיה שם, 75% מהקיבוץ נפגע – מבני ציבור, בתים, בתי הילדים. ככה פגשתי את 'תוצרת הארץ', התנועה הזאת היא תנועה חלוצית. לפני מספר חודשים, עשינו קמפיין של קהילות סטודנטים, קהילות צעירות וקהילות של משפחות צעירות, במטרה להביא אותם לגליל, ליישב, לחבר אותם ושירצו להישאר פה. לא כמשהו זמני, אלא משהו שיישאר שנים קדימה. יש אנשים שרוצים לבוא, יש לנו מאות פניות, אבל השאלה הראשונה בטלפון זה, יש עבודה? מה נעשה? איך המשכורת? מישהו בא מתל אביב, משתכר משכורת מסוימת, ושואל אם אנחנו יכולים לעזור לו עם זה, והתשובה היא כן ואנחנו עושים את זה. אנחנו מלווים אותם ונותנים להם עד כמה שאפשר את הכלים, אבל זה לא מספיק. השורה התחתונה היא, שיש לנו פה משימה לאומית, שצריכה לבוא מהממשלה ולא רק מהמקומיים שמבינים את העבודה, שהשטח ידבר באותה שפה. לי מאוד חשוב הגליל, זה הבית שלי, זה פנינה, יש פה פוטנציאל עצום ואם הממשלה תעשה תוכנית לאומית יחד עם המקומיים וכולנו נשלב כוחות ונדבר שפה אחת, זה פשוט יצמיח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מורן, מה אתם צריכים? << דובר >> מורן קורלנד וסרבלי: << דובר >> אנחנו צריכים תמיכה וליווי בתוכניות, באנשים איכותיים, מרחבי תעסוקה איכותיים. האנשים מגיעים אלינו, אבל המשאבים שלנו לא נותנים את המענה המלא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הגדלת משאבים בהכרח תבטיח לכם את זה שכל מי שמגיע - - - << דובר >> מורן קורלנד וסרבלי: << דובר >> כן. גם זה. אבל בעיקר מקומות תעסוקה, התעסוקה זו הנקודה המשמעותית פה. תעסוקה איכותית. כולם יודעים את זה, כולם נוגעים בזה, אבל זה חייב להיאמר שוב ושוב. כולם יודעים מה הרעיון, אבל צריך לעשות את זה ביחד. כשכל אחד עושה לבד, בסוף אנחנו כולם רצים עם לב רחב ותשוקה וזה נופל בין הכיסאות. הברזל חם, קורה פה משהו מדהים, אנשים רוצים לבוא וצריך לקחת אותם. הבעיה של התעסוקה, הייתה גם לפני המלחמה, אבל עכשיו זה הזמן שלנו לעשות תוכנית לאומית, של כולם ביחד, גם הממשלה, גם המוסדות והחברות ולדבר כולנו באותה שפה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה מורן. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> יש ארבע חברות קטנות שרוצות לחזור ואין תקציב מדינה. תראו איך הדיון הזה הוא חשוב, אבל הוא תיאורטי. אין תקציב מדינה, אין קולות קוראים וחבל. יש פה אנשי תנופה, אני מנסה כבר לעבוד עם פקידי האוצר. אפשר להחזיר חברות, תהיו יצירתיים כי אנשים יכולים לחזור. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה אסף, כל הכבוד על הכול. << אורח >> אורן פוריה: << אורח >> אורן פוריה מתוצרת הארץ. אנחנו מבינים שהעתיד הם הסטודנטים הצעירים שעוברים באוניברסיטת תל-חי ומתאהבים בגליל. זה העתיד של הגליל המזרחי. כבר עכשיו יש לנו פה הווה, כמו מורן, כמו בת-אל מטבריה, כמו אייל מנוף גליל, אפרת מקריית שמונה, אלה צעירים מהגליל והם מגדלור לצעירים של כלל המדינה, שיבואו. כמו השליחות שאלעד נגע בה, אבל גם כי החיים פה טובים ויפים, יש אתגר עצום בתעסוקה, אבל החיים פה הם טובים. אנחנו קוראים גם מהבמה הזאת לצעירים, בואו, תצטרפו לגליל המזרחי ולהשתקע ולגור. כי זה מקום טוב להיות צעיר ולגדל פה משפחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. אתם ארגון שעושה עבודה מדהימה. נחשפתי אליכם לפני הרבה שנים, אבל לראות אתכם פועלים בזירה הזאת, זה מלמד כמה ארגונים שכבר בשטח, כבר עובדים והמדינה צריכה להושיט יד, לתת לכם לעבוד, לרוץ, פשוט לפעול. ברשות הרשויות, יש הרבה אנשים שאני רוצה לתת להם לדבר, כדי שבכל זאת יאמרו את שעל ליבם. אגודת הסטודנטים בתל-חי. יש פה כמה שנרשמו, אני אתן לכם. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> נעים מאוד, אני שחר יפרח, יושב-ראש האגודה הסטודנטיאלית באוניברסיטת תל-חי, שמח מאוד להגיד את זה ונרגש. הראשון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הגיע הרבה לכנסת. אתה תמיד מגיע. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> נסיעות ארוכות, אבל מגיע. היום אני גר בחיפה, עם בת הזוג שלי ולצערי, אנחנו בכיוון של להישאר שם כרגע ואני אחיה על הקו של הנסיעות לפה. בסוף השבוע אני ובת הזוג שלי ניהלנו שיחה על תעסוקה, אני אסיים את התפקיד שלי ומה יהיה ביום שאחרי, אולי עבודה באוניברסיטה, בעירייה, במועצה, אבל אין לי מושג. אני בוגר תואר ראשון לכלכלה ושירותי אנוש וסטודנט לתואר שני בהתנהלות ארגונית. תחום הניהול זה מה שמדבר אליי ומה שאני מחפש ואני שואל את עצמי לאן אני אלך. כשמדברים על תעסוקה בצפון, אין פה גיוון. יש עבודה במפעלים, מסעדנות, חינוך פורמלי או לא פורמלי, עבודות טיפוליות, עובדים סוציאליים, דברים כאלה שבסוף, זה לא נוגע בנישה שלי. אני משווה את עצמי למישהו שנמצא במרכז, באותם נתונים כמו שלי, כמות ההזדמנויות היא אדירה. אני נשאר בחיפה, הכמות היא אדירה ואז עולה השאלה מה יש לי לעשות כאן? זו שאלה שצריכה להישאל כל הזמן. יש פה כוח סטודנטיאלי אדיר. יש כאן 5,000 סטודנטים, צפי גדילה תוך חמש שנים ל-8,000 עד 10,000, לדעתי זה יהיה גם יותר, עם החוגים ובתי הספר שהולכים להיפתח, יהיה פה פס ייצור של סטודנטים שהם עובדים איכותיים למשק, מהכי איכותיים שיש. סטודנט שמגיע לפה, לא בא רק כדי ללמוד, הוא גם מגיע משליחות וערכים. אני שירתי חמש שנים בקבע והשתחררתי כי בסוף, אי-אפשר למלא את המקרר בשליחות. השליחות היא חשובה, אבל צריך גם למלא את המקרר באוכל. צריך שגם השכר יהיה בהתאם. אני שואל את עצמי, אם השליחות והחלוציות תספיק לי כדי להישאר פה. לצערי, כרגע לא. אני רוצה שנמחק את המילה שיקום, היא צריכה להיגרס. צריך לדבר על חידוש. יש פה הזדמנות אדירה, שהצפון כביכול עבר את הטראומה שהוא חווה, צריכים לדבר על לחדש את הצפון והמילה הזאת חייבת להיאמר בכל חדר שמדברים על הצפון. אם אנחנו נדבר על שיקום, אנחנו נישאר בהתמסכנות שלנו, נחזור למה שהיה והיה פה מעולה, אבל תמיד אפשר יותר. ערכנו סקר במרץ 2025, השתתפו כ-1,500 סטודנטים וערכנו עכשיו סקר נוסף, שהשתתפו בו כ-900 סטודנטים. נתונים שדי מנחמים, אבל הוועדה מדברת על הוועדה הזאת. במרץ 2025, 45% מהנשאלים ענו כי הם היו רוצים לחזור לגור בצפון ו-39% מהם מבקשים תעסוקה איכותית לחזרה. זאת אומרת, שכמעט מחצית מהאנשים, מדברים על תעסוקה איכותית לחזרה. מדובר על משרות ועל כל הדברים שציינתי קודם. 45% מדברים על הביטחון האישי, זה משהו שגם צריך לשים על השולחן, זה תמיד יהיה כואב. אלעד דיבר על השכפ"ץ הביטחוני והחברתי, זה נכון. תמיד צריכים לדבר על הדבר הזה, כשניסיתי ללכת ולדבר עם חברות, תמיד דיברו על מה יקרה במלחמה הבאה. זה משהו שצריך להתייחס אליו. בסקר שערכנו היום השתתפו 900 סטודנטים, מעודד לשמוע ש-62% ענו כי הם שוקלים בחיוב לחזור או בטוחים שכן, 31% בטוחים שכן ו-30% ששוקלים בחיוב לחזור לצפון ועדיין, 30% מהם מדברים על התעסוקה. כל השאר מדברים על ביטחון, קהילה, על דברים שתמיד עולים בשיח. נעמה, העלית את החקיקה וזה נכון, ברגע שתהיה חקיקה, יהיה ביטחון כלשהו. אין את הביטחון הזה, גם הביטחוני צבאי וגם ביטחון של יש פה התחייבויות. במשך השנתיים האלה, קיבלנו המון הבטחות ובאחת הוועדות דרשנו לקיים את ההבטחות, לצערי, הדברים האלה לא קוימו, זה עדיין בשיח. צריך שיתחייבו למשהו ויעשו אותו, אז חוק זה משהו שיכול לגרום לדבר הזה. אני לא רואה קמפיינים לטובת חזרה לצפון, חיזוק הצפון. אני רואה קמפיין מאוד יפה של רכבת בצומת מחניים ועוד קצת דרומה. מדובר על שש או שמונה שנים, שתהיה פה רכבת. אבל לעשות קמפיינים, עם כוכבי רשת, עם מפורסמים שיעודדו אנשים לעבור לגור פה, להביא לפה, לעודד - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אף אחד לא יבוא בגלל כוכב רשת. יבואו כי יגידו שבצפון בונים עכשיו דיור בר השגה או הטבות לבנים ממשיכים בקריית שמונה. זה מה שצריך לעשות בסוף. אדם יחזור כשנותנים לו משהו, לא בגלל שאיזה כוכב רשת יגיד לו. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> את צודקת. אבל זה מה שיעלה את המודעות. מה שחסר כרגע, גם בקרב מי שלא גר בצפון - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הייתי רוצה שאת המיליונים של הקמפיינים ייתנו לתוך הצפון, אני חייבת לומר. או שיהיה קמפיין לדברים ממשיים – קרקע מוזלת, דיור בר השגה, תואר חינם באוניברסיטת תל-חי למי שמגיע. כאלה דברים, את זה אני רוצה שישווקו, לא תבואו לגור כי יפה פה, כי כולם יודעים שיפה פה. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> יש דברים שעברו בישיבת הממשלה שהתקיימה בקריית שמונה, למה לא עשו לזה קמפיינים? מי שעתיד להיות סטודנט, מתלבט אם ללמוד באריאל, תל אביב, באר שבע, או בקריית שמונה, אז הוא יגיד, אני אלך - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת שאלה חשובה. כי מודעות היא דבר חשוב, אחרת האוצר יגיד עשינו ואף אחד לא בא, אז בואו ניקח את התקציב חזרה. לגבי הטבות, צריך להעלות מודעות, כי בדרך כלל משתמשים בזה כמנוע שלילי, לא מימשו – לוקחים. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> מנהלת תנופה, מנהלה של שבעה אנשים שעובדים מאוד מאוד קשה ולא משנה מה הם מקדמים, את הדברים האלה צריך לפרסם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> לפני שלושה שבועות, אני ישבתי בוועדה ואמרתי שאין לי מושג מה תנופה עושים ואחרי הוועדה, היה לנו שיח וגיליתי דברים מדהימים. צריך למנוע את העניין של תחנת מעבר, בהתייחס לשתי אוכלוסיות. האחת, האוכלוסייה של קריית שמונה והסביבה של בני המקום ולראות מה עושים איתם. השנייה, מי שמגיע לפה כתחנת מעבר, שזה הסטודנטים בעיקר. מדברים על מנוע שהולך להביא לפה אלפי סטודנטים צעירים בשנה וצריך לראות איך מעגנים את זה בצורה של תעסוקה איכותית ועידוד חברות גדולות, קטנות, הייטק, לבוא לפה. אנחנו מדברים פה על חברת פיננסים שעשויה להיפתח. לא רק הייטק. לא הכול זה מדעי המחשב ולשבת לתכנת. יש מגוון של עבודות שאפשר להביא, שזה דברים שבסוף צריכים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אוסיף בקשה למשרד הכלכלה, בהקשר של חברות שמגיעות לצפון, הם גם כך מגיעות עם הטבות, מי שמגיע לכאן, שבכל המקצועות כתף אל כתף יהיה אותו שכר. לא יכול להיות שחברה שמגיעה לכאן עם הטבות, תשלם אותו דבר כתף אל כתף בשלוחה אחרת, בשכר נמוך יותר. זו תקנה שמשרד הכלכלה צריך לקדם וזה צריך להיות ברור. אם המדינה משלמת הטבות להגיע לכאן, לפחות שיידעו לתת אותו שכר למי שעובד כאן. זה שהם מגלמים מראש את המחייה היותר זולה פה, זה לא הגיוני, כי המחיה לא יותר זולה פה. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> נכון. זה ממש מתקזז. יש פה הזדמנות אדירה. לדעתי, זו הזדמנות שלא תחזור. אחרי המלחמה ב-2006 לא הייתה קפיצה גדולה והיום, יש פה דור אחר. יש פה דור שחווה מלחמה, חווה מילואים, איבד חברים. אני שבוע הבא חוזר לסג'עייה, תוך כדי התפקיד והלימודים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דאגנו להטבות לסטודנטים במילואים. אני מקווה שהכול פה. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> האוניברסיטה מדהימה. אני אומר בלב מלא שהאוניברסיטה דואגת. חייב להרים לשולי שעושה עבודה קשה בעניין הזה. אני, כמילואימניק, יודע שהמוסד שלי תומך בי. מנקודת המבט של הדור, יש הרבה צעירים שהתעוררו וזה הזמן שלנו, אני רוצה לנצל את הבמה לעודד צעירים ללכת, להשפיע, לנצל את ההזדמנות, יש פה הזדמנות שלא תחזור. עוד 15-10 שנה, השלטון המקומי יתחלף, ההנהגה המדינית תתחלף, הכול יתחלף וזה הזמן שלנו. אביחי הוזכר פה, שהיה יו"ר אגודת הסטודנטים והיום הוא ראש עיר ויש לנו לא מעט אנשים שצמחו מאגודות סטודנטים, מארגונים חברתיים, יש פה הזדמנות, אנחנו דור הניצחון וזה מה שאנחנו צריכים לדרוש ולא להתפשר על שום דבר, כי מגיע לנו הכול. נתנו הכול למדינה ומגיע לנו הכול בחזרה. תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שחר. אני שמחה שאתה מדבר ככה, שאתה מביא קול שהחוזה הוא הדדי בין המדינה לאזרחיה, אנחנו ניתן הכול, אבל חייב שהמדינה תיתן חזרה. זה סיפור משותף, הבנייה משותפת. אני מברכת על הקול הזה. לפעמים צעירים חוששים לדבר את הקול הזה, מרגישים לא נוח, צריך להרגיש נוח, כי מי שרואה את מה שקורה, מבין שחייב לשים כסף, לבצע, לעמוד במילה, כדי שדברים ישתנו ודברים יוכלו להשתנות. אחד האנשים שעזרו לי לכתוב חלק מהחוקים שקשורים לתעשייה ועסקים קטנים זה שמעון קמרי, יחד עם קרן ברל וארגונים נוספים שעבדנו איתם. שמעון, תודה שאתה פה, אתה משמיע את קול העסקים תקופה ארוכה ואי-אפשר לא לדבר על עסקים קטנים, כשמדברים על צעירים, במיוחד בגלל שחלק גדול מהאוכלוסייה היום הוא במודל משולב של שכיר ופרילנסר. צורת התעסוקה החדשה הזאת בחברה, תפגוש הרבה יותר צעירים וצעירות, זה מאוד חשוב. << אורח >> שמעון קמרי: << אורח >> אני שמעון קמרי, יליד קריית שמונה, אני מתפרנס מיזמות, אני איש עסקים למעלה מ-40 שנה בקריית שמונה. יש לי תוכנית שהיא יותר פרקטית, כי אני בא מהעולם המעשי, העולם שמבצע, שבידיים חופר ובידיים מביא את המוצר. התוכנית שהצעתי עומדת על ארבע רגליים. ברגע שקמה האוניברסיטה, היא נתנה לנו אפשרות לרגל אחת גדולה וזה ישליך על הצעירים והסטודנטים ואלה שלומדים באוניברסיטה. אבל בעיניי, זה גם ישליך על בתי הספר התיכוניים, היסודיים, על כולם זה ישפיע. האוניברסיטה הזאת תשפיע על כל ילד שגדל בקריית שמונה. לכן, אני מעודד מהנושא של מערכת החינוך בקריית שמונה ובצפון, אחרי האירוע הזה. על הרגל הזאת, אנחנו חייבים ללחוץ על הממשלה, על המדינה, לקצר את הזמן של הרכבת. הרכבת חייבת להגיע עכשיו, כשהאוניברסיטה מתחילה להתרומם וצעירים מכל המדינה ירצו לבוא לצפון, הם חייבים תחבורה טובה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מבירור מול משרד התחבורה, יש האצה של הרכבת, אבל יש בעיה עם הביצוע בפועל, אנחנו נעשה את זה בסיכום, כדי לשלוח שאילתה נוספת. נמסר לי ממשרד התחבורה שזה נמצא בתוכניות הפיתוח המואצות של המשרד. << אורח >> שמעון קמרי: << אורח >> הנושא של הרכבת מאוד חשוב ואי-אפשר לחכות עם זה. אם רוצים להתרומם, אנחנו חייבים את הרכבת. הרגל השלישית, בחיים הציבוריים הייתי גם סגן ראש עיריית קריית שמונה חמש שנים וגם הייתי יושב-ראש מנהלת אזור תעשייה משותף, קריית שמונה, גליל עליון ולחיבור הזה של קריית שמונה עם הגליל העליון, יש הרבה כוח ומשמעות מעשית שאפשר למנף אותה. היום, בעקבות חידוש מערכת יחסים טובה בין ראשי הרשויות, אפשר לעשות את זה. ליד אגמון החולה, יש משבצת של אזור תעשייה, אני אומר את זה מידיעה ואפשר לפעול להקים שם אזור תעשייה גדול, בגודל 500 דונם ולאפשר גם למפעלים גדולים להגיע הנה. לקריית שמונה קשה היום לקלוט מפעלים גדולים, כל אזור התעשייה הצפוני, כמעט הכול בנוי ואין מה לעשות שם. לכן, צריך לעשות משהו משותף, קריית שמונה, גליל עליון, אזור תעשייה משותף. המדינה גם תאהב את זה, כי המדינה אוהבת אזורי תעשייה משותפים והם מתקצבים את זה והם יכולים גם להוזיל את הקרקע. הקרקע היא של מועצה אזורית גליל עליון ואפשר לייצר שיתוף פעולה כזה, שיזרים דם חזק וגדול. אזור תעשייה כזה, יכול להיטיב עם כולנו. הרגל הרביעית, בלי הצמחה וחידוש הרקמות של קריית שמונה ויישובי הגליל שנפגעו – אי-אפשר יהיה להרים את כל הפרויקט הזה שאנחנו מדברים וחולמים עליו. חייבת להיות תוכנית להצמחה של קריית שמונה, שזה אומר להפחית את יוקר המחיה, לתת הנחות, לתת מענקים לאנשים שנמצאים ולאלה שעזבו. מי שלא ירגיש שהמדינה שותפה איתו ושהיא עוזרת – לא יחזור. הבן שלי, שהוא גם השותף שלי בעסק, כל יום אומר שהוא רוצה לעזוב את קריית שמונה ואם הוא יעזוב, זה יוביל לפגיעה בעסק שלי שיגרום גם לי להתקפל. לכן, אנחנו חייבים למצוא פתרונות פרקטיים לצעירים. האוניברסיטה היא העוגן הכי גדול של האירוע הזה. אני חושב שהנקודות האלה יכולות להיות מעשיות ואפקטיביות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שמעון. בהקשר של תיקון חוק עידוד השקעות הון בהקשר האזורי ופיתוח אזורי תעשייה, צריך לחשוב גם על עסקים קטנים, לא הכול זה חברות גדולות, גם חברות קטנות וצריך להבין את זה ותמיכה לעסקים קטנים שגם ככה אין להם רשת ביטחון סוציאלית ומודל הסיכון שלהם גדול יותר. צריך גם למצוא מה עושים בהקשר של הטבות אזוריות. ליאת כהן רביב, יו"ר מצפינים מטולה. תודה רבה שאת פה. << דובר >> ליאת כהן רביב: << דובר >> אני גם מגיעה מקריית שמונה. תושבת מטולה ב-30 השנים האחרונות, מושקעת באירוע הזה של הצעירים. יש לי ילדות, בנות 21 ו-23, יש לי אינטרס חד-משמעי להפוך את הגליל למרכז חיים שהן יכולות לבחור בו, לא כי אין להן ברירה, אלא כי זה הדבר הנכון, הראוי והטוב ביותר. מצפינים היא ארגון אזרחי - - - יש לנו כ-400 עמיתים מובילים לאירוע הזה מגליל מזרחי, גולן וגליל מערבי. הסיפור של התעסוקה, הוא בראש הצרכים והוא עולה בכל הסקרים, גם בסקרים שהאגודה הובילה בקרב הסטודנטים וגם בסקרים שאנחנו מובילים, בקרב מי שאינם סטודנטים, מי שמנסה להחזיק את הגליל כמקום המגורים שלו, זה אמנם במקום הראשון, אבל זה לא חזות הכול. האירוע הזה הוא הוליסטי, יש גם קהילות שייכות, תרבות ופנאי, דיור בר השגה ותחבורה. אלה הדברים הכי גדולים ומדובר באלפי צעירים שמשיבים את זה שוב ושוב. אי-אפשר להתמקד רק בדבר אחד. המומנטום נחלש, המדינה צריכה להבין את זה. תוצרת יכולים להעיד על איפה היה מספר הנרשמים למפעלי הגשמה לפני שנה ומה המספר היום, האירוע נחלש, עוד מעט נאבד כוחות וזה יהיה באמת מצער. המסר השני, הוא לגבי איסוף נתונים. הנתונים שהמדינה עובדת איתם, מהווים בסיס לקביעת מדיניות והרבה החלטות שמתקבלות ואנחנו בתסכול פה, כי הנתונים לוקים בחסר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם בגלל מה שאמר שחר למשל. << דובר >> ליאת כהן רביב: << דובר >> בנושא של כמות המשיבים, ישבתי בוועדות בכנסת שלא לקחו את הסקרים שלנו או של האגודה, אלא לקחו סקרים של ארגון קטן שסקר רק 89 צעירים. מתוכם, 52 לא גרים בגליל וזה אירוע בעייתי. בכל פעם שהכנסת מסתכלת על סקרים, כדי לקבל נתונים, היא צריכה לשאול – מה הפרופיל והסטטוס של המשיבים? מה כמות המשיבים? מה פיזור המשיבים? ולשים לב לניסוח השאלות. יש שאלות שצריך לשאול פה אחרת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אולי ננסח עם הארגונים מחקר משותף שנגיש למרכז מחקר והמידע של הכנסת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא יכולים לעשות את זה. זה תפקיד של הממשלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שאלת מחקר מגובשת, שנכתוב אותה יחד, כמו שאתם תרצו שמרכז המחקר והמידע של הכנסת יעשה עבורנו, עבור הדיון. אני חושבת שזה יעזור יותר, מאשר המצב שבו אני פונה עם שאלה, נזקק איפה המקומות שאנחנו מרגישים שצריך ואז, הדיון הבא יהיה מחקר שמכיל את נקודת המבט שלכם בתוכו. << דובר >> ליאת כהן רביב: << דובר >> אני אשמח. בבוקר הוצגו נתונים על במה והיו בערך 40 צעירים מאחורה שישבו ולא הבינו מה זה קשור. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה לנו ולזה? << דובר >> ליאת כהן רביב: << דובר >> מה לנו ולאירוע הזה? זה מאתגר. הדבר השלישי, המדינה מושקעת בצעירים בעיקר דרך מודל מרכזי הצעירים, שהוא מבורך וחשוב וקריטי ברמת הרשות לחלוטין. לצידו, צריך להבין שני דברים שהם חשובים לשיח. אחד, במרחב הכפרי צעירים לא מוצאים מענים ברשות אחת. הם נעים במרחב מאוד מורכב. יום אחד הם גרים במטולה, למחרת במרגליות ואחרי זה בכחל, שזו לא אותה רשות אחת. כשצעירים חושבים אם לגור בגליל או לא, הם לא חושבים על שיוך רשותי ויש לנו סקרים שתומכים בדבר הזה. זה מאוד חשוב. החלק השני, צעירים של היום, בגילאי 20-30, קצת מסרבים לקבל שירות בתחנה אחת. אם תבדקו, הם לא הולכים לקופת חולים יותר. גם כשהם חולים, הם לא הולכים לקבל שירות בתחנה. לכן, חשוב מאוד שתהיה עבודה משותפת של הפריזמה האזורית, יחד עם מרכזי הצעירים ועם הרשות. מהסקרים עולה שצעירים רוצים כל דבר שנותן להם רשת, זהות ושייכות והשפעה ישירה. הם לא צרכנים יותר, אנחנו סיימנו עם האירוע הזה. הם פה כדי להוביל את המדינה הזאת למקום אחר ותפקידנו כמרכזי צעירים וכארגוני צעירים, לאפשר ולייצר את הפלטפורמות האלה שהם עצמם מובילים עבור עצמם ומזהים את המענים שהם צריכים וגם בונים אותם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ליאת, תודה. << דובר >> ליאת כהן רביב: << דובר >> אני פונה לכל הארגונים מובילי השינוי בגליל, אני מאיצה בכולנו לחזק באמצעים הדמוקרטיים את מי שמחזק אותנו. זהו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> עכשיו נעשה את הפינג-פונג רשויות וציבור, אנחנו רוצים שכולם ידברו פה. שמעון וניסים, אני רוצה שתתייחסו לעניין שילוב הצעירים בגיבוש המדיניות. שמעון נגב גליל – כל תחום הצעירים וניסים –כל מרכזי הצעירים. אני יודעת שקיים שולחן עגול עם ארגוני הצעירים. אני רוצה לשאול לגבי הטמעת סוגיות שונות ואם אפשר לייצר מודלים. בניגוד למשרדים אחרים, בהם הכסף הוא צבוע ואי-אפשר להביא אותו, משרד נגב, גליל הוא משרד יותר גמיש והוא שונה במובן חיובי. הגמישות שליאת דיברה עליה, בהקשר של מה שצעירים רוצים, יותר מתאפשר אצלכם. תתייחס גם לזווית הזו, גם לזווית התקציבית עכשיו. << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> את המהלך של לעבור ממרכזי צעירים ליחידות הצעירים, זה בדיוק להוביל את מה שליאת הזכירה. התפקיד שלו, 20% הוא המבנה הפיזי ו-80% זה לקחת אחריות על התוכניות האסטרטגיות של הרשות בתחום הצעירים. יש פה כמה מנהלים, מקריית שמונה, מגליל עליון, מבואות חרמון, עכו. אנחנו כבר רואים אותם היום במעבר הזה בתוך הרשות. בתקומה, הצליחו לעשות סקר ייחודי שערך מיפוי רציני מה קורה עם הצעירים, פה אנחנו רק בשלב ההתחלתי של הסיפור הזה. יש כאן את הסוכנות, שלקחו על עצמם לרכז אותם ומובילים שולחן עגול עם הכשרות למנהלים ולמנהלות. אנחנו מקווים שיגיעו תקציבים נוספים בתחום של הצעירים. עד עכשיו השקענו יותר במלגות ובתחום של תרבות ופנאי. בתחום הצעירים ספציפית בקו עימות, אנחנו מקווים שעכשיו עם החלטת ממשלה נוכל להתקדם הלאה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמה היא מתוקצבת נכון לעכשיו? << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> עד עכשיו, בשנה וחצי האחרונות, התוספתי ששמנו בקו העימות – 14 מיליון בתחום של צעירים, שחלק מהם זה מלגות, חלק מהם בפעילות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שזה תוספתי, לא בסיס תקציב? << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> לא בסיס תקציב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ל-2026 גם לא נכנס לבסיס תקציב? << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> ל-2026 אנחנו מחכים להחלטת ממשלה, החלטת חומש, שם ייכנסו תקציבים יותר גדולים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שהם תקציבים לא תוספתיים? << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> תוספתיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שזאת בעיה. התכנון והוודאות היא בעיה פה. << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> תקציב רגיל, כמו בכל הארץ, יש להם גם עכשיו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי. אני מבינה את זה. אבל הסיפור של התוספתי תמיד נתון בסימן שאלה, במיוחד בגלל החלטות על קיצוצים רוחביים. << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> בדרך כלל - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא יותר מאורגן? << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> האם יהיה מעל ה-14 בתוספתי שאתם מתכננים בהחלטת הממשלה? << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> ה-14 זה מה שהיה עד עכשיו, שהוצאנו עד עכשיו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל התוספתי לחומש אתה יודע להגיד כמה? אתה לא יודע נתון כרגע? << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> כתבנו הרבה, אבל זה במשא ומתן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שמתם נתון יותר גבוה, אבל אתה לא יודע כמה יהיה. אני מציעה שנשים לפחות את אישור התוספתי של החומש ושמעון, אנחנו נהיה בקשר, להבין אם אפשר לעזור לדחוף את זה. אין מנוס להוסיף. 14 מיליון זה כלום. גם הכפלה של זה, לא מדובר בסכומי עתק, אלא סכומים שהם הלחם והמים של מה שמציעים כאן, מעבר לקיים שהיה. << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> המנהלים והמנהלות היום מרכזים את תחום התעסוקה, ההשכלה, ברשות. למרות שהתפקיד שלהם הוא יותר התחום הרך, אבל מבחינתנו, אנחנו רוצים שיראו איך מחברים את כל התחומים שקשורים לצעירים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שמעון. ניסים. << דובר >> ניסים בן דוד: << דובר >> בעניין בסיס התקציב, אנחנו מבינים שכל הסיפור של יחידות הצעירים, זה משהו שקורה משנה לשנה. זאת אומרת, בכל שנה יוצא קול קורא וזה התקצוב של יחידות הצעירים. אין פה משהו מוסדר בחקיקה. זה עלה כמה פעמים בשיחות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אפילו מרכזי חוסן לא בבסיס תקציב, אז מה נלין? << דובר >> ניסים בן דוד: << דובר >> הסיפור של יחידות הצעירים כבר קורה ויש כבר קרוב ל-200 יחידות כאלה שקיימות ברשויות המקומיות. בהיעדר חקיקה או תקנון כזה או אחר – התקציב משתנה משנה לשנה, בהתאם לתקציב הכללי של אותו משרד ולא תקציב שמוקצה ישירות ליחידות הצעירים. אנחנו לא רוצים לראות את עצמנו כמחלקה ברשות שנותנת שירות לצעירים, המטרה היא להיות פלטפורמה לפיתוח של הצעירים. פיתוח אישי, פיתוח קהילתי, בכל התחומים שאנחנו עוסקים בהם. בשנתיים האחרונות, המשרד שינה את השיח סביב הדבר הזה ואנחנו מדברים יותר באסטרטגיה של צעירים ופחות מתן מענים לצעירים. ממש לייצר תשתית רשותית שעליה הצעירים יכולים להתפתח בכל המובנים. במיוחד הנושא של מנהיגות, תעסוקה ודברים כאלה. עוד מימי הקורונה אנחנו מבינים שהסיפור של תעסוקה הוא לא ברור לנו במאה אחוז. המלחמה האחרונה הגיעה ושינתה עוד יותר, בעיקר לצעירים בפריפריה, בצפון ובדרום שנאלצו לעזוב את הבתים שלהם, את מקומות העבודה שלהם וללכת למקומות אחרים. גם לפני כן הייתה בעיה של תשתיות ועכשיו, היא עוד יותר חזקה והממשלה צריכה לבוא ולחזק את התשתיות האלה. יחידות הצעירים, בהחלטה של משרד האוצר, לא עוסקות היום בתחום התעסוקה. אני יכול לפרוט את הסיבות לקביעה הזו, יצא שבתחום שיש 12 תוכניות גדולות של תעסוקה, בכל מיני משרדים. הייתה החלטה שצריך לאחד את זה סביב משרד ממשלתי אחד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רצו משרד אחד, אבל זה לא אומר שמרכז כובד, שמגיעים אליו צעירים, לא יכול להיות שלוחה של אותו משרד. איגום משאבים זה דבר חיובי, אבל עירוב שימושים זה דבר חיובי לא פחות. << דובר >> ניסים בן דוד: << דובר >> יש החלטה חד משמעית שיחידות הצעירים לא נוגעות בתחום התעסוקה. זה המצב. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> אסור לנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שזאת תקלה קשה. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> אני מנהלת את מרכז הצעירים של מבואות חרמון, אחרי שניסים יסיים, אני אשמח לומר משפט אחד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אשמח. בטח. << דובר >> ניסים בן דוד: << דובר >> הייתה החלטה שצריך לאגד את כל התוכניות האלה תחת גוף אחד, מישהו שינהל את הדבר הזה, אבל בסוף הייתה החלטה לא להחליט שום דבר. זה מסמך שיצא מלפני שנה וחצי בערך, בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה שרצו לעשות ורצו להעביר את זה בחוק ההסדרים, חוק הסדרים הוא חוק תקציבי, הוא אמור להיות חוק לתקציב ואנחנו בכנסת חששנו שהאיגום הזה, שהאוצר כל כך רצה בו, זה כדי לקחת משאבים. אנחנו אמרנו האיגום הוא חשוב, צריך בית לסוגיית העבודה, אבל תשאירו את התקציבים לכולם. אם המטרה היא לסגור יחידות ולהגיד איגמנו, אז בפועל, סוגרים מענים. תעסוקה, הסבות מקצועיות והכשרות מקצועיות – זה מנוע צמיחה. אם בחוק הסדרים, רוצים להוריד תקציבים למנועי צמיחה, זו תקלה. הסיפור של התקציב הוא צמיחה כלכלית למשק. בהקשר הזה, לצערי שירות התעסוקה, משרד העבודה, ממשלתית, לא נתפס בצורה כזאת. זה אחד המשרדים שהם חיוניים לתכנון המשק ממשרות לאנרגיות מתחדשות, או תכנון כלכלי קדימה, עד לדברים אחרים. בראיה נורמלית, כל מהפכת ה-AI למשל עוברת דרך המשרד הזה, כדי שהמדינה תסתכל על המשרות האטרקטיביות הבאות, איזה משרות צריך וחסר ומה עושים, שהמדינה מפסידה שאין אותן. זה קשור גם בהסבות מקצועיות, עבור חלק מהמשרות, מרכז הצעירים שלך יכול לייצר, תוך שלושה חודשים, המון אזרחים שייכנסו אליהן, בשכר גבוה יחסית. זה בדיוק הסיפור של מרכזי צעירים בעיניי, אם אנחנו מסתכלים עליהם כמקום לעירוב שימושים. עירוב שימושים זה כתובת אחת רחבה, שהוא בא אליך והוא יודע שאצלך העיניים שלו נפתחות לכל מיני אפשרויות ואצל צעירים, זה בדיוק מה שצריך. זה מאוד מצער אותי המצב שאתה מתאר. << דובר >> ניסים בן דוד: << דובר >> זה המצב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני לא הבנתי את זה כמניעת היכולת שלכם להנגיש תעסוקה, אז מה כן? << דובר >> ניסים בן דוד: << דובר >> נגב, גליל הקצו מרכז בנושא של תעסוקה והייתה החלטה של האוצר לעצור את זה ולא לחדש פשוט. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> הורידו לנו את התקן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אעבור אליך, אני אשמח לשמוע. ניסים, צריך לייחד לנושא הזה דיון אצלי בוועדה. << דובר >> ניסים בן דוד: << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> אני מנהלת את מרכז הצעירים של מבואות חרמון, גדלתי בגליל, ביישוב קטן בשם כרכום, כל חיי אני חיה פה, אני מגדלת פה שלוש בנות באהבה גדולה ובשנה וחצי האחרונות, אני מנהלת את מרכז הצעירים במועצה האזורית מבואות חרמון. קודם כל, בהקשר של תעסוקה, אנחנו קולטים אלינו צעירים רבים, יש לנו רכזי חיילים משוחררים, שחלק מהתפקיד שלהם הוא לתת ייעוץ לכל חייל שמשתחרר מהצבא, הם מרימים טלפון, מדברים איתו ופה, אנחנו כבר נתקלים בחסם ראשון, הם לא יכולים לתת להם ייעוץ תעסוקתי. הם יכולים לדבר איתו על השכלה, להכווין, לסייע, אבל אסור להם הלכה למעשה לגשת לבחור שהשתחרר עכשיו מהצבא ולהגיד לו, יש פה עבודה, בוא נעזור לך. כל התחום של השמה יצא מאיתנו לחלוטין. אנחנו מפנים לארגונים אחרים, שזה אבסורד. מרכזי הצעירים בגליל עושים 99% מהאירועים בשיתוף פעולה, מתוך הבנה שבאמת לא מעניין, בית הלל, כפר יובל או מעין ברוך, אנחנו עושות את כל האירועים ביחד, אנחנו מנגישות פסיכומטרי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה אורגניזם, אם האזור הזה חי – הכול חי. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> אני מייצגת מועצה אזורית, שחלק מיישוביה לא סמוכים לקריית שמונה, צריך להסתכל גם על היישובים האלה כשאנחנו מסתכלים על הגליל. יישוב כמו עמיעד, כרכום, אמנון או קדרים, קריית שמונה פחות רלוונטית להם וצריך לראות איך מחזקים את כל הגליל. לא רק אזור או עיר שצריך לדאוג לה וצריך לפתח אותה, אך לא רק אותה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד-משמעית. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> צעיר שגר בכרכום ורוצה לצאת לעבודה, חייב להחזיק רכב. אין תחבורה ציבורית. יש אוטובוס שיוצא פעמיים בשבוע מהיישוב הזה וזה מאוד קשה, כשהמשכורת מראש היא נמוכה ואין אינטרס להחזיק רכב. צריך לקחת את הצפון ולהגיד שזה אזור עבודה מועדפת וכל מי שמגיע לכאן ומחזיק בעבודה כאן זמן מסוים – מקבל מענק. זה לא משנה מה גובה המענק, זה משנה שיחליטו שהאזור הזה הוא אזור עבודה מעודפת. צריך גם לתת דגש על תחום החינוך. מדברים פה על אגרוטק ופודטק והייטק, יש לנו מחסור גדול באנשי חינוך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כל מה שאת אומרת נכון. אני הגשתי הצעת חוק של הכפלת המענק לעבודה מועדפת לאזור הזה, בחקלאות ובתיירות, בגלל הצורך להזרים עוד כוח עובדים. בחינוך בעיניי זה יותר עמוק. בעבר, במקצועות נדרשים באזור היו מענקים מיוחדים של סיוע. זה יכול להיות קלינאי תקשורת, רופאים, מורות למדעים, למתמטיקה, לפיזיקה. אנחנו יודעים שהמחסור במורים/מורות הוא גם מחסור במקצועות ספציפיים שבגללם גם הורים מחליטים אם הם באים או לא אם אין מורה למתמטיקה. הורים לא מוכנים להשאיר את הפער הזה, כי יש פערים שהם בלתי ניתנים בגישור והם קשורים גם במצוינות ובשוויון הזדמנויות. בהקשר הזה, זה תכנון משרות שהמדינה צריכה להתערב בו הרבה יותר. לא אוהבים לשמוע התערבות מדינתית, אבל אין מה לעשות, במקומות מסוימים אנשים בוחרים חיים על פי רפואת מומחים, על פי היכולת להנגשה של פרא-רפואה ובטח על פי מקצועות נדרשים במערכת החינוך וזה הרבה מעבר לעבודה מעודפת. זה חייב להיות מסיוע בשכר דירה עד מענקים ייעודיים. יש אפשרות כזאת. במובן הזה, רפואת מומחים, שתדע להגיע פעם פעמיים בשבוע לתגבור – זה יפתור פה הרבה וזה צריך להיות מסובסד, ממומן עם מענקים. הסיפור של מעבר של מורים/מורות ומקצועות כאלה, זה תלוי ביכולת להעניק רשת ביטחון סוציאלית ארוכת טווח, במיוחד במקצועות עם שכר נמוך. בתל אביב למשל, מרוב שהעיר יקרה ומורים לא יכולים לחיות שם, יש סיוע עירוני בשכר דירה. זאת עיר שיכולה לממן את זה, כי יש לה הרבה הכנסות. פה זה הפוך, לא עוברים בגלל שאין הזדמנויות. לא כספים ענקיים במונחים של מדינה, כמה מיליונים בודדים, מאוד משמעותיים באותו מענק ספציפי לבית וזה מה שצריך לעשות. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> זה לא רק להביא לפה. בתור מרכז צעירים, יש לנו את הצעירים שלנו, הם הולכים מפה. לפני שאנחנו מביאים לפה, בואו נשאיר פה קודם כל את מי שכבר נמצא. אנחנו יודעים לתת מעטפת קהילתית, ההורים שלהם קרובים, בסוף, הם לא נשארים פה. אני למדתי חינוך בתל-חי, רוב חברותיי לכיתה היו בנות קריית שמונה והיום, אחרי הפינוי, הן לא חזרו לכאן. הן לא חוזרות לכאן, כי הן לא מצליחות לקנות פה בית, המשכורת שלהן פה נמוכה, יש פה שירות רפואה גרוע. אני הייתי בהיריון בסיכון, הייתי צריכה לנסוע רחוק בשביל לקבל טיפול להיריון בסיכון. אנשים לא רק שלא באים לגור פה, אלא גם מי שנולד פה, לא רוצה להישאר פה. כל החברות שלי מהבית, כבר לא פה. זה לא צריך להיות ככה. אנחנו צריכים לחשוב איך מתמרצים, כמו שעשו בקריית שמונה העדפה לבנים ממשיכים, איך לייצר פה יותר דיור בר השגה. היום קרקע בצפון מגיעה ל-2.5 מיליון שקל, איך אפשר עם משכורת של מורה לקנות בית בגליל? מי שמגיע לפה זה אנשים שבונים פה וילות אירוח וכל מיני עסקנים שרוצים להקים לעצמם אתר נופש. אנחנו לא צריכים ולא רוצים את האנשים האלה פה. אנחנו רוצים אנשים טובים ואיכותיים, שנולדו פה ושיבואו לכאן בחזרה. במרכזי הצעירים עובדים על זה מאוד קשה, אבל אנחנו לא יכולים לבד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד-משמעית. זה אתגר יותר גדול, כי זה אתגר של להביא לפה אנשים לטווח ארוך. חייבת להיות פה עבודה איכותית וזה חלק מהאורגניזם של אזורי תעשייה ופיתוח ועסקים, אבל בלי השירותים החיוניים, אין מרחב. כולנו מבינים ומבינות את זה. העובדה המצערת שתוחלת חיים נקבעת על פי מיקום גיאוגרפי היא נטו מדיניות. חייבים להתקיים פה השירותים החברתיים החיוניים, כמו אחיות ורופאות ופסיכולוגיות. עבודה מעודפת היא פתרון לדברים ספציפיים, לאותו כוח עבודה שרוצים ואני בעד שחיילים משוחררים יקבלו מענק גבוה יותר, על עבודה שגם המדינה צריכה, כדי להזרים ולהזניק. כשמדובר במקצועות ליבה לעתיד, צריך להשקיע הרבה יותר. יש מקומות שאי-אפשר לשים פלסטר, זה לא עובד, רוצים את הדבר האמיתי, שלמורים ומורות יהיה כאן עוגן לאורך זמן, שיהיה להם קשר למקום, שירצו לגור פה. זה בסדר לדרוש את זה. בהקשר של החזרת תוכניות שהיו בעבר, אני פונה לנגב, גליל, רופאים למשל, בסורוקה, כדי להביא לנגב. צריך לתמוך במקצועות מסוימים. אין מקום שיכול להתקיים בלי רופאים ורופאות. אני מודה לך, לעניין התעסוקה, אנחנו נברר את זה, זו החלטה שרירותית שאני מניחה שבאה לברך, אבל היא לא מברכת. נעבור לעינת שלו ממנהלת תנופה. << דובר >> עינת שלו: << דובר >> צוהריים טובים, מנהלת תנופה, כבר מראשית דרכה הייתה בקשר עם רובכם ושמעה את הצרכים ושמה לה שלוש מטרות. הראשונה, צמיחה דמוגרפית. אנחנו רוצים להביא לאזור 100 אלף תושבים חדשים, בתוך תקופה של עשר שנים. בתקווה שכולנו נצליח לעשות את זה. אל המטרה הזו אנחנו מכוונים את המשאבים של תנופה. השנייה, צמיחה כלכלית. להביא לכאן חברות, תעסוקה, כל מה שדובר כאן כבר. השלישית, טיוב השירותים. צריכה להיות פה רפואה טובה, צריכים להיות פה שירותי רווחה טובים. חסר כוח אדם, גם בחינוך, גם ברווחה. אנחנו עוסקים גם בזה. מבחינת השקעה שכבר נעשתה, אנחנו העברנו למכללת תל-חי 700 מיליון - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוניברסיטה. << דובר >> עינת שלו: << דובר >> כדי שהיא תוכל להיות אוניברסיטה, העברנו 700 מיליון שקל. זה אפשר לה לתת לסטודנטים השנה לימודים בחינם. אני מקווה שגם שנה הבאה. זה היה מתוך הבנה שהאוניברסיטה היא עוגן לכל האזור, היא מפתח, היא מנוע צמיחה, לשם אנחנו מכוונים. אנחנו רוצים שההשקעה שלנו תלך לדברים האלה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הקיצוץ של קרוב ל-3 מיליארד השנה במנהלת נשאר? 2.9 מיליארד קיצוץ למנהלת תקומה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ירד? גם לתנופה. לתנופה אין את הקיצוץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. תודה לאל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש תוספתי, בעקבות החלטת הממשלה האחרונה? << אורח >> שמעון קמרי: << אורח >> נעמה, ברשותך, אני חייב לצאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שמעון. אנחנו נדבר על החוקים לעסקים קטנים. אני שואלת על התקציב, כי זה ממש חשוב. << דובר >> עינת שלו: << דובר >> את מדברת על 2026? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> 2026. << דובר >> עינת שלו: << דובר >> קודם כל, מה שהיה. בנוסף למה שנתנו לתל-חי, זה 675 מיליון ש"ח לפיתוח כלכלי, שזה מתחבר למה שכבר נאמר, אנחנו רוצים לשים את הכסף על השקעה בתעסוקה ובשכר גבוה יותר. לא לתת סבסוד למשכורות נמוכות, אלא להביא לצמיחה ולשכר גבוה יותר, כדי שאפשר יהיה להבטיח אופק. אנחנו בקשר עם שירות התעסוקה ועם סינרגיה וגם תוצרת, מנסים לעשות את החיבורים בשטח, אבל אנחנו מעט מאוד עובדים. בימים הקרובים, ייקלטו עובדים נוספים וכל אחד יוכל להתמקד בתחומי הליבה שלו ולעשות את הדברים יותר במקצועיות. לצורך העניין, אנחנו עוסקים הרבה בחיבורים גם בין פילנתרופיה וגם בין הרשויות שקיימות וגם בין חברות. אנחנו מנסים לעודד חברות, בין בהפחתת רגולציה ובין בדרכים אחרות, כדי שיתמקמו פה. אנחנו בקשר גם עם מצפינים וגם עם הביתה חוזרים לגליל, שהביאו חברות ל-האב שנפתח באגמון החולה ואנחנו מעודדים את הדברים האלה מאוד. בנוסף, בתוכנית הרב השנתית, לקראת 2026 מתוכננת השקעה של עוד 400 מיליון ש"ל, לתמוך באותה מדיניות שדיברתי עליה קודם. אנחנו מאוד בעד להביא צעירים. בעניין של הצמיחה הדמוגרפית, ברור לנו שזה מחייב משפחות צעירות עם ילדים קטנים. במסגרת הזו, אנחנו מפתחים את כל הנושא של שירותים לגיל הרך, תוכנית גדולה שעובדים עליה ממש בימים אלה. ועדת היגוי בין משרדית ובין ארגונית, לעשות עבודה משותפת של כל הגורמים, כדי שהשירותים לגיל הרך יהיו הטובים ביותר וזה יעודד משפחות עם ילדים קטנים לבוא לצפון. אנחנו עוסקים בסבסוד מעונות יום - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> סבסוד מעונות היום כבר עבר, נכון? << דובר >> עינת שלו: << דובר >> כן. כבר היום משפחות מקבלות סבסוד. סבסוד למילואימניקים למגרשים באפס עד שתיים, מחסניות קליטה למשפחות צעירות, חידוש מרכזי הערים, הבאת גרעינים צעירים, מכינות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מדובר על גרעיני תורניים או גרעיני משימה? << דובר >> עינת שלו: << דובר >> גם וגם. הכול בהידברות עם אותן קהילות. יש קהילות שרוצות גרעינים תורניים, יש קהילות שרוצות משהו מעורב, או גרעינים אחרים. אנחנו רוצים לסבסד שכר לטאלנטים, לאנשים מוכשרים בתחומם. בתחומים של בריאות, רווחה, אנחנו מתמרצים שכר לעובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, רופאים בבתי חולים. שני בתי החולים שבאו, גם בצפת וגם בנהריה, עושים גם שם תוכניות לפיתוח וגם הנושא של עבודה מועדפת זה נושא שכתבנו עליו תוכנית שאני מקווה שתאושר, לגבי עבודה מועדפת וצעירים פה, בתחומי חקלאות וחינוך. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> אם אפשר לשים לב בגיל הרך למשל, התמריצים הם אפס עד שש, שבע. << דובר >> עינת שלו: << דובר >> אנחנו יודעים. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> יש עוד אנשים שהם קצת יותר רחוקים אבל הם בפריפריה, אולי לתמרץ לפי רשויות, לפי אשכול. << דובר >> עינת שלו: << דובר >> מנהלת תנופה, המדד שלנו הוא רק על אזור אפס עד תשע. לפי החוק, זו ההחלטה. אנחנו נותנים למועצות מסוימות, למשל, גליל עליון, יודעת לסייע גם ליישובים שהם לא בטווח, בדרכיה. אנחנו מבינים את זה, יודעים שגם יישובים שלא פונו סבלו במלחמה. זה לא זר לנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> עינת, נוכל לקבל תוכנית כתובה? זה דיון המשך בהקשר של צעירי הצפון. הייתי שמחה שמנהלת תנופה תדע להציג לנו תוכנית. אני מבינה שיש לפעמים פערים כלכליים, או תקציביים, אבל כן חזון, היו פה שנתיים, אני יודעת שכתבתן. << דובר >> עינת שלו: << דובר >> יש. ליאת יכולה לעשות את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש דברים מגובשים מאוד מרשימים. << דובר >> עינת שלו: << דובר >> בשבוע שעבר היינו בכנסת וליאת הציגה את זה בוועדה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> איזו ועדה? << דובר >> עינת שלו: << דובר >> הוועדה שדיברה על מלחמת חרבות ברזל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חסמים. בהקשר של כל מה שדיברנו עליו, צעירים וצעירות ותוכניות בהיבטים הללו - - - << דובר >> עינת שלו: << דובר >> אין לנו מישהו ספציפי שמתעסק רק בצעירים וצעירות. התאחדנו עם תקומה ונכנס מנכ"ל חדש, עם מבנה ארגוני, שאנחנו לא יודעים עד הסוף איך הוא יהיה, יכול להיות שיהיה אדם שזה יהיה תחום העיסוק שלו ואז הוא יוכל להתפנות לתחום של צעירים. כרגע אין לנו. אני עוסקת בצעירים ובחוסן ובבריאות ובחינוך. << דובר >> דניאל דמרי בן סימון: << דובר >> יש פה מומנטום חשוב. האיחוד של תקומה ותנופה משפיע על תנופה ויוצאים כרגע מכרזים ממשלתיים חדשים. זה מומנטום מצוין להשפיע, כרגע, ב-11 המשרות הראשונות ששחררו, אין עיסוק בצעירים. אנחנו צועקים את זה כבר שנתיים. המומנטום הוא עכשיו. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> יתרה מכך, בניגוד למנהלת תקומה, ששם בתוכניות שלהם יש פרקי צעירים, פה אין פרק צעירים אחד אפילו, אין ראיה ייעודית לזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חלק ממה שקרה בתקומה לצעירים, זה גם דיונים שלנו, שהייתה פתיחות, בגלל צעירים שהגיעו אלינו מכפר עזה, מבארי והכניסו את זה כעניין. אני רוצה להציע לאמץ את אותו מודל. זה מודל קצת שונה, כי שם הסיפור יותר מורכב, בגלל העניין של הטבח והכול. אבל עצם ההתייחסות הייעודית לצעירי החבל, אני מציעה שנכניס את זה. צריכה להיות פונקציה ייעודית, שתמיד תדחוף את זה ותסתכל עם העין הזאת. זו עין חשובה בתוך הדבר הזה. << דובר >> עינת שלו: << דובר >> זה מתחיל מזה שאין משרד שאחראי על זה. זה תהליך מקביל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה שתהיה פונקציה. המערכות צריכות לעבוד. << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> יש בתקומה מישהי ואנחנו כמעט כל יום יושבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה בדיוק מה שקרה בתקומה, שנתן דחיפה משמעותית בעיניי. שמעון תמיד יהיה בעד, כי זה עוזר לו כפונקציה שאחראית על זה. הפונקציה הזאת תיקבע כפונקציה מקבלת שכר, בתקן, זה יעזור לדברים האלה לקרות באמת. << דובר >> ישראל משה קרמר: << דובר >> קודם כל, תודה על ההתכנסות הזאת. ישראל קרמר, אני מנהל תפעול קדמה, אזור צפון. אני יזם ופעיל אזורי. לאחרונה יש הרבה ועדות וכנסים, על צעירים וצעירים כמעט לא באים לידי ביטוי. כשאנחנו מדברים על צעירים, קודם כל בואו נקשיב לצעירים. אנחנו יושבים כאן כבר שעה וחצי, חוץ מיו"ר האגודה, אף אחד לא דיבר באמת. אני מציע שנשמע את הקול הזה ולדעתי, זה הדבר הכי חשוב. אנחנו מתחילים לאבד את זה והכיתה כולה התפזרה. הוועדה עוסקת בנושא תעסוקת הצעירים. הסוגייה הראשונה שחייבים להתייחס אליה, שהיא זאת שמביאה צעירים, זה קהילות צעירים. צעירים מחפשים שייכות ומשמעות. בלי הדבר הזה, בלי קהילה, אף אחד לא יבוא מהמרכז כדי לעבוד פה, לא משנה כמה ישלמו לו. חייב להתייחס לדבר הזה. אני גרתי בכפר הסטודנטים במשגב עם וזה מה שהשאיר אותי כאן. אף אחד לא יגיע לגור במשגב עם אם אין לו משהו גדול יותר ממנו. בתקופת המלחמה, קדמה הקימה כפר מפונים לסטודנטים שבנתה את החוסן האסטרטגי, שנוכל לחזור לצפון ו-90% חזרו לכאן וקדמה גדלה בזכות הדבר הזה. קהילה, זה לא רק משהו שנחמד שיהיה, זה חוסן אסטרטגי, זה חייב להיות כאן. מי שחי פה בשטח, מבין שקהילות זה המפתח העיקרי. צריך לפתח את מערכת הגומלין ולהפנות משאבים. הארגון שלי מוכן להקים קהילות צעירים. ביריד נגב, גליל האחרון, ביום שלישי שעבר, ניגשו לדוכן שלנו עשרות צעירים, לא סטודנטים, שרוצים לבוא לצפון. לא שאלו אותי לא על תעסוקה, לא על הטבות מס, לא על בריאות, שאלו אותי אם קיימת מסגרת שיכולה לעזור להגיע הנה וכרגע, אין מסגרת כזו. אין מספיק מסגרות וגם אלה שכן קיימות, חייבות יותר תמיכה. קדמה רוצה לעשות את הדבר הזה, מצפינים עובדים על זה, תורנו עובדים על זה. יש דברים שקורים, אבל חייבים להשקיע דווקא בקהילות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כי זה העוגן. << דובר >> ישראל משה קרמר: << דובר >> זה העוגן. הרבה הזדמנויות תעסוקה מגיעות מתוך הקהילה שלי. שם צריך להתחיל, לפני הכול. תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. אני מקבלת. אם אנחנו רוצים אנשים שיישארו לטווח ארוך, לייצר עבורם קהילה, זה דבר משמעותי. המשפחה התומכת שהייתה בעבר, כבר לא תמיד קיימת והרבה צעירים וצעירות מרגישים תלושים במקום שהם נמצאים בו והם צריכים קהילה, שתהווה את העוגן שבעבר היה המרחב המשפחתי. << דובר >> ישראל משה קרמר: << דובר >> זה מה שמשאיר אותי כאן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו כל הזמן שומעים את זה מצעירים. לכן שאלתי על גרעיני משימה וגרעינים תורניים, כי גרעיני משימה לא פעם מאפשרים גם הקמת קהילות ייעודיות שאפשר לעבוד איתן. שווה להבין את המודלים הקיימים ולנסות להבין איך להישאר פה. מפלסי נתיב. המשפט הפותח של קיבוץ ניר עוז, לא יפה דרך, כי אם מפלסי נתיב. כולנו מפלסי נתיב במדינה הזאת. << דובר >> שחר אדם סעדון: << דובר >> לגמרי. שלום, אני שחר מנאות מרדכי, במקור אני מהמרכז, אני בתהליכי קליטה בקיבוץ. אני ההתגשמות של מה שכולם פה מכוונים אליו. עברתי מהמרכז עם בעלי, לפני שש שנים, גרנו בגולן בתקופת המלחמה ובאוגוסט האחרון הגענו לנאות לתהליך קליטה בקיבוץ. אני אמא לשניים קטנים. אני מרכזת את תכנית דרך רביד של ארגון מפלסי נתיב. קודם כל, דרך רביד, על שם רביד כץ זיכרונו לברכה, שנרצח ב-7 באוקטובר בניר עוז. איש חינוך, שכל התוכנית נבנתה בראיה שלו. אנחנו יוצרים קבוצה של צעירים, שעובדים בחינוך הבלתי פורמלי, של מדריכים. מה שמחזק קהילות ואזורים זה החינוך וזה הלב של קהילה, זה מה שהופך קהילה אחת ליותר מוצלחת מהאחרת. בתקופת המלחמה, זה בא לידי ביטוי בצורה מאוד ברורה, הקיבוצים והיישובים שהיו חזקים יותר, זה בזכות הקהילות שלהם. הרצון לחזק, הוא בהקשר של המדריכים של החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו מקימים קהילה של צעירים שמורכבת רק מהמדריכים, בני 20 עד 25, רובם לא סטודנטים. זו קבוצת אוכלוסייה שכמעט ולא דוברה כאן. יש פה קבוצה לא קטנה של לא סטודנטים שבאו לכאן מתוך שליחות, מתוך אהבה לצפון. אני הגעתי לכאן להקים פה בית מתוך אהבה לצפון. יש אנשים שאוהבים את האזור וצריכים את התמיכה, כי צריך משאבים ולזה אני מכוונת. התוכנית שלנו של דרך רביד, כן מייצרת את המענה החברתי, אנחנו רוצים שהם לא יבואו לשנה ויחזרו. אנחנו מדברים על רצף חינוכי, במיוחד לילדים שעברו טלטלות בשנתיים וחצי האחרונות, שרצף חינוכי הוא הכי חשוב. עד שהם נקשרים למדריך מסוים, הוא עוזב וחשוב לנו להימנע מזה ולייצר את הרצף הזה. הבעיה העיקרית כאן, היא קודם כל המשכורות שהן נמוכות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני שמחה שפתחת בזה, כי שליחות צריכה להיות מתוגמלת. << דובר >> שחר אדם סעדון: << דובר >> נכון. עם שליחות לא הולכים למכולת. המדריכים צריכים להיות מתוגמלים הרבה יותר. צעירים שמגיעים לכאן, מדריכים, אנחנו הרבה פעמים מקשרים ביניהם לבין הקיבוצים וזה נופל כי אין להם דירות. יש מצוקה של דירות בקיבוצים שמשויכות לחינוך. אנשים מגיעים לכאן ואין להם איפה לגור. מישהו שרוצה להדריך בכפר סאלד, זה לא רלוונטי שהוא יגור בקריית שמונה. הם צריכים לחיות בתוך הקהילה. זה ענין של משאבים. הקיבוצים עצמם והרשויות המקומיות יודעות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני עוצרת אותך רגע, עכשיו עלה שפורסם מכרז לאיוש משרת מובילת אקדמיה, רווחה וצעירים במנהלת תנופה. << דובר >> שחר אדם סעדון: << דובר >> יש חשיבות לפנות לקהילות ולקיבוצים עצמם, כי בשטח יודעים מה הם צריכים ולפעמים, זה נופל בגלל משאבים. כמו העניין הזה של דירות. יש הרבה צעירים שפונים ואחרי שהם שומעים את המספרים הם מחליטים לוותר ולחפש משהו אחר. אשמח להעביר לעודד, מדריך שלנו שיאמר כמה מילים. << דובר >> עודד גנג: << דובר >> אני עודד גנג, בן 21, במקור מהוד השרון, כרגע מתגורר בקיבוץ אמיר. השתחררתי משירות סדיר כפקח טיסה והחלטתי שאני רוצה יותר. עבדתי בחקלאות בצפון, הגעתי לצפון ממניעים של חקלאות וכדורסל, הגעתי לאמן בהפועל גליל עליון, ראיתי שזה האזור לפתח ולחדש, לא לשקם, כמו שנאמר. אני מאמין בזה. יצא לי לטייל והתאהבתי במקום ורציתי להיות חלק מהצמיחה המחודשת שלו. אחרי מספר חודשים, עברתי לחינוך, מתוך ראיה שזה לא רק פיזי, אלא גם משהו של אנשים. כל החקלאות והבניה, זה חשוב, אבל יש ענין נוסף שמתפספס וזה החינוך והאנשים והקהילה והלימודים. זה מתפספס – במשכורות, במגורים, בפנאי, בהצעה עצמה, במיתוג. מה שהביא אותי לפה, זה המודעה הזאת, החיפוש באינטרנט. אני דיברתי עם עשרות קיבוצים בארץ שמשלבים חינוך, מגורים ושכר הולם והיה לי קשה למצוא. בינואר האחרון, אני רציתי לעבור לערבה, כי לא היה לי את השילוב הזה. אני אשתף גם מעולם הכדורסל, שהוא מפותח אבל אפשר יותר. יש את הפועל גליל עליון, בשבילי, כשחקן ממוצע, אין את המעטפת הנדרשת, כדי שאני אישאר להמשיך לשחק פה ברמה שאני רוצה. יש דברים חובבניים שהם מעולים, אבל צריך לפתח גם את זה וגם את המעטפת הכללית של שחקנים. אקדמיית הכדורסל שנמצאת פה, פעם הייתה אימפריה. אנחנו מדברים פה על הרכבת, מדברים לייצר תעסוקה, זה מדהים ומשמח אותי ומרגש אותי לראות שיש עוד אנשים שאכפת להם. אפשר לעשות פה גליל מחדש, גליל חזק ולייצב את הקסם הזה ולא לייצר פה תל אביב חדשה. הנקודה של ההמשכיות והיציבות היא קריטית. ילד, אחרי שנתיים שהוא היה פה והדבר היחיד שלא היה לו זה יציבות, הוא צריך את האנשים האלה ואני גאה להיות אחד מהאנשים הקטנים. אני פונה אליכם, שתנצלו את ההשפעה שלכם כדי שיבואו עוד כמוני ועוד כמוני יישארו פה. תודה על ההזדמנות לשתף. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה לך. << דובר >> הודיה טובול: << דובר >> אני הודיה, אני מנהלת את המרכז לצדק חברתי בקריית שמונה. אני מתעסקת בקהילות וסדנאות ועוד הרבה דברים, כמו הרבה אנשים טובים פה. נקודת המבט צריכה להיות שכל אחד מהצעירים שיושבים פה היום, הם שליחים. אני נולדתי בקריית שמונה וזה לא חדש שאין כאן מקומות תעסוקה. אבי זיכרונו לברכה ניהל את שירות התעסוקה בקריית שמונה והוא היה אומר לי מגיל אפס, אנשים מגיעים עם תואר שני ואין עבודה לתת להם. השינוי הגדול שקרה, זה שאנשים בשנה וחצי האחרונות פונו למקומות שיש בהם מקומות עבודה איכותיים והם הבינו מה הם הפסידו. כל אחד ממי שיושב פה, יכל לא להיות פה כרגע. אחרי שהשתחררתי מהצבא, יצאתי מפה, כי ידעתי שאין פה מקומות תעסוקה איכותיים ויכולתי גם שלא לחזור לפה ולעבוד פה. המרכז לצד חברתי, נועד לקדם פה דברים, להוביל לשינוי ואני באתי לעשות את זה, כי אכפת לי מהעיר. כל אחד פה הוא שליח, כי הוא נשאר פה והוא עושה למען הגליל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה נכון לגבי הסיפור הגיאוגרפי. בטח כשפונו אנשים, ראו כמה יותר קל במקומות אחרים, לחזור לפה זו שליחות לכל דבר ועניין, אני מסכימה. יש לנו גם מצוקה אמיתית, שיש ענפים שלמים במשק שאנחנו רוצים שצעירים וצעירות ייכנסו אליהם. אנחנו צריכים את זה בכל מקצועות הרפואה, ההוראה, בגיל הרך ואם זה לא יהיה מתוגמל, זה לא יוכל להיות. בכל השירות הציבורי חסרים צעירים וצעירות, כי אי-אפשר לסגור את החודש בשלב הראשוני, לפני צבירת הוותק ועוד. יזמות לא יכולה להחליף את מקצועות ההוראה, הפרא-רפואה, בשביל זה צריך מדינה. אחיות, מורים, אלה עבודות שהן שליחות וצריכות להיות מתוגמלות בהתאם. רואים את זה הרבה יותר בפריפריה. יש את השליחות האזורית, שזו החלוציות של ההתיישבות פה והקמת קהילות ועבודה ויש בסוף את החיים עצמם, שאי-אפשר להתמודד אם אין את זה וזה חייב להיות בהלימה, שליחות צריכה להיות מתוגמלת. אנחנו מקיימות לא מעט דיונים על שיקום השירות הציבורי, מבחינתי, תהיה קריסה כוללת עוד כמה שנים בחלק מהענפים. אני רואה את זה בגיל הרך, בהוראה, מי שלא יתקן עכשיו, יצטרך לתקן בריבית דריבית, כי לא יהיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מדבר אחד לשני, כי הציבורי מתקצב את החברה האזרחית. << דובר >> מאור שלג: << דובר >> מאור שלג, השתחררתי לפני חמש מהצבא, אחרי 15 שנות שירות, קצין בצה"ל. בן הגליל, חזרתי לצפון עוד לפני המלחמה, כי זה הבית שלי והיה לי חשוב לחזור לכאן, אחרי 15 שנים בחוץ, מתוכן שש בתל אביב, אחד הדברים שכאבו לי זה הנושא של הגירה שלילית של צעירים מהאזור. היום אני עובד בסוכנות היהודית, באגף הצעירים, מנהל תוכניות צעירים בצפון. אני רוצה להעלות מספר דברים חשובים ופרקטיים ואולי גם ייתנו לממשלה כלים שיעלו מהשטח. קודם כל, הנושא של ראיה אזורית. יש 90 רשויות בצפון. חייבים לראות איך מדברים אזורית. יש מושג שנקרא אשכול, רשות סטטוטורית, שמאחדת בתוכה 18 רשויות במרחב. אגף הצעירים, יצר יחד עם מנהלי מרכזי הצעירים ב-18 רשויות פורום משותף למנהלי מרכזי צעירים, במטרה שהוא יגדל ויהיה פורום אזורי צעירים, יש פה הרבה ארגוני חברה אזרחית, צריך לחשוב איך אנחנו משתפים פעולה ומייצרים שיח אזורי כללי. חשוב לראות איך מעצימים את זה, לכם כממשל יש אפשרות להעצים את הרשות הסטטוטורית הזאת. שתיים, נושא של שיתוף הציבור. חשוב מאוד לשמוע מה הציבור צריך, לא רק לבוא מעליו. אל תדברו עלינו בלעדינו. אני גר ביישוב במרחק של 15 דקות נסיעה מפה והייתי צריך לשלם 250 שקל למונית כדי להגיע, כי יוצאים מהיישוב שלי חמישה אוטובוסים, אבל הם לא בזמנים שאני צריך, הם נוסעים ריקים. כל יום אני רואה מול העיניים איך כסף ציבורי נשרף. אפשר להטמיע אמצעים טכנולוגיים לדבר הזה, לראות איך מייצרים את החיבור הזה. עלה כאן נושא המשרות, יש ענין טאלנטים מקומיים, אף אחד לא יודע לדבר את הכאבים שלנו, כמו מי שגר פה. יש פה אנשים איכותיים וטובים וחשוב שתינתן להם ההזדמנות ואולי אפילו העדפה למקצועות האלו. דבר נוסף, כלים ליזמות. האזור פה והצעירים, צריכים כלים ליזמות ולפעמים לייצר דברים יש מאין. אין מה לעשות. המרחב הזה, אפשר להסתכל עליו כקשה, אבל אפשר לראות אותו כמקום להזדמנויות. צריך לייצר פה פלטפורמות ליזמות. הנושא של תשתיות לקליטת עליה, גם תחום שאנחנו מובילים גם בסוכנות היהודית, אנחנו יודעים שמגיעים היום לארץ אנשים צעירים, עוברים פה אולפן והבעיה, שהרבה פעמים, הם מגיעים לאזור המרכז. צריך לראות איך משאירים אותם פה בצפון ומייצרים תשתיות לקליטת עליה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נועם, אנחנו התכתבנו. אתה סטודנט, ששמעת על הדיון וזה מדהים שהגעת. << דובר >> נועם קורין פרי: << דובר >> אני נועם, מכפר ורדים, אני בא לפה כעצמאי, אני סטודנט להנדסת חשמל בבן גוריון, שנה רביעית. עוד שנה אסיים את התואר וצריך לבחור איפה להישאר. במהלך המלחמה, עשיתי 500 ימי מילואים, רובם פה בצפון. הצפון חשוב לי. אחד הפערים הכי גדולים, זה סוג של ביצה ותרנגולת, אומרים עבודה, אומרים קהילה, אם אין עבודה, אין קהילה, אם אין קהילה, אין עבודה. זה בא ביחד. אחד הדברים שהכי כאבו בזמן האחרון, כתושב הצפון, זה הסיפור של nvidia, שפספסנו את nvidia בענק. אנשים יבואו, זה לא משנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיפה יגיעו אלפי מהנדסים שאמורים להיות ב-nvidia? << דובר >> נועם קורין פרי: << דובר >> כמו שהם יגיעו ליוקנעם, הם יוכלו להגיע למטה אשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בדיוק היה השיקול של nvidia - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> פספסנו. << דובר >> נועם קורין פרי: << דובר >> מטה אשר זו מועצה שאפילו יש לה רכבת בשטחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נועם, אנחנו חייבים לעבור לרשויות. << דובר >> נועם קורין פרי: << דובר >> אני מסיים. אחת הבעיות הגדולות שאנחנו מפספסים פה - - - כשיש מקרים כמו nvidia וחברות גדולות, אני מאמין שיש עוד חברות שירצו לפתוח מקומות, צריך למשוך אותן לצפון, באמצעות הטבות. לא רק לתת הטבות לאזרח, אלא לתת הטבות למעסיק. לעניין הטרמינולוגיה, חייבים להפסיק להתייחס לזה כצפון ולהתחיל להתייחס לזה לגליל או לקו עימות. כי כשאנשים חושבים על הצפון, הם חושבים גם על יוקנעם וחיפה והמצב שם הוא פחות גרוע ממה שפה. אני הצעתי לחבר שלי שלמד פה, הוא הולך ללמוד רפואה והצעתי לו לבוא איתי לוועדה, הוא אמר לי שזה קרב אבוד וצחקנו שמה שייצא מפה יהיה טוב לנכדים שלנו, לא לנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נועם, יש דברים שייקח זמן להקים ויש דברים שתוך חמש שנים ישנו פה את האזור. << דובר >> נועם קורין פרי: << דובר >> אני אומר שהתפיסה שלנו, כצעירים בצפון, שדברים לא אוהבים להשתנות. גם אם משהו ישתנה, אנחנו לא נהנה מזה. אין לנו בשביל מה להילחם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שבאת. אנחנו לא מוותרים וזה הסיפור הישראלי ולהיות פה ולהאמין שאפשר לשנות, זה הדבר הכי חשוב. בעיניי, לוקח זמן, אבל אני רואה פער בין הדיון הראשון שקיימנו לבין היום. יש לי ביקורת, היא לא חסרה, לא חוסכת אותה. אבל עדיין, יש משמעות לדיון אחר דיון ולא רק בוועדה הזאת, בהרבה מאוד ועדות בכנסת ואת אותה תנועה של לחצוב ולחצוב. יש פער בין הדיונים הראשונים שעשינו למה שקורה היום, לא מספיק, יש תחושת פספוס ואני מקבלת את זה. אבל יש דברים שנעשים וחייבים להמשיך, כי אין לנו אפשרות לוותר. נעבור לשירות התעסוקה. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> חיכיתי הרבה זמן והכיתה התרוקנה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מתנצלת. אגב, זה יותר ממה שיש לנו בדיון רגיל בכנסת. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> ישיבה מבורכת ואנשים מדהימים. שירות התעסוקה מפעם לפעם מגיע לוועדות בכנסת, אבל הפעם זו ועדה מיוחדת. אני גם תושב קריית שמונה וזה בנפשי כל מה שקורה כאן עכשיו. אני אתן רקע, בהחלטת הממשלה, יחד עם תנופה יש שתי החלטות ששירות התעסוקה אחראי ליישם אותן. הראשונה, הכשרה פנים מפעלית, סכום של 6 מיליון שקלים, שהיינו אמורים להעביר לחברות, לתעשייה, לתאגידים שנמצאים באזור פה של אפס עד תשע ויש חריגים שגם עברו את תשעת הקילומטר. עד היום, שואלים אותי איך התקציב הזה נגמר כל כך מהר. בעניין של חודש, אולי קצת יותר, שירות התעסוקה באמצעות הסניפים הצליח להגיע, לכל המפעלים והחברות שיכולים ליהנות מהתקציב הזה. היו שני מסלולים – מסלול של כיתה, הכשרה שמקבלים עליה כסף ומסלול של חניכה. המטרה הייתה לעודד את החברות לקבל עובדים חדשים ובטח להחזיר את העובדים שחלקם עזבו. זה הדבר הראשון מתוך החלטת הממשלה ששירות התעסוקה הצליח לממש. החלק השני, אנחנו עדיין עובדים עליו עכשיו. ההחלטה מדברת על הקמה של מרכזי תעסוקה פיזיים. להקים מרכזי תעסוקה נוספים בכל היישובים, כשהפיילוט הולך להיות בקריית שמונה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תומר, מספר שאלות. מרכזי תעסוקה זה משהו שגם אביחי העלה לא פעם בשיחות, זה מבורך מה שאתה אומר. אני שואלת לגבי ההחלטה של מרכזי הצעירים ואיך אתם רואים את זה משפיע, כעוד מוקד נגיש להנגשת מידע ועל הקיצוץ בתקציב של שירות התעסוקה. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> מרכזי הצעירים, את מתכוונת - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כגוף שמסתכל רוחבית, איך אתם רואים את הדבר הזה של למנוע עוד קטגוריה שיכולה להציע, להכווין, לסייע? בטח פה, בדברים של צעירים. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> גם למרכזי צעירים, אני מניח שיש הבדל בין מרכז אחד לשני ויכול להיות שיש מקומות של רכז תעסוקה הוא יותר דומיננטי. המטרה של המרכז שיקום בקריית שמונה כפיילוט, הוא בדיוק זה. הוא לעגן שם את כל מי שמעוניין, את כל מי שרוצה. עם כל השינויים ששירות התעסוקה עשה והיום, לא כולם מגיעים פיזית להתייצב בשירות התעסוקה, או לא מגיעים לחתום, עדיין הם רשומים אצלנו. שירות התעסוקה יודע להגיע לכל מי שנמצא בין עבודות וכל מי שהיה בין עבודות. הנתונים הללו, שעד היום היו רק בידי שירות התעסוקה, יהיו פתוחים לכולם. המטרה היא לא לייצר עוד מקומות שעובדים פה, אלא לנסות לחבר אותם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה לגבי הקיצוץ של 2026? אתם כרגע מתקציבי תנופה? << אורח >> תומר מדר: << אורח >> לא. אני מדבר על תקציבי תנופה, התקציבים האלה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה תקציב שהוא לא בקיצוץ. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> לא בקיצוץ. 6 מיליון ו-5 מיליון. 6 מיליון, היה בנושא של ה-OJT של הכשרת מפעלים שנוצל ו-5 מיליון זה הקמה של מרכזי תעסוקה, כשהפיילוט הראשון כבר בחודשים הקרובים יהיה בקריית שמונה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתם יודעים כבר איפה? << אורח >> תומר מדר: << אורח >> אנחנו יודעים כבר איפה, יש מפעיל, יש מקום שעכשיו כבר ממש מתכנן - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אשמח לבוא כשזה ייפתח. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> קדימה. בגלל שאני מקריית שמונה, יש לי עוד תפקיד שזה לשבת ולמקד את כל הקשב לתוך האזור הזה. היום המנכ"לית שלנו פתחה את הכנס, הציגה שם נתונים שאני מבין שלא כולם התחברו אליהם, אבל אנחנו דואגים שיהיו יותר נגישים לכולם. כל פעילות שיכולה להיות ממשלתית של שירות התעסוקה, אנחנו מדברים על 72 לשכות מאילת ועד קריית שמונה, אנחנו צריכים למקד מה שאנחנו יכולים לפה, כי אנחנו מבינים שצריך את זה. כדי שהמרכז הזה לא יהיה סתם עוד מקום שעומד פה, אני קורא לכל מי שנמצא כאן להגיע למרכז הזה, לקחת חלק פיזית, אפילו לשבת בו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת הערה נהדרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה זה? << אורח >> תומר מדר: << אורח >> במרכז קריית שמונה, יש מיני קריית ממשלה, שהולכת ונבנית לה. תהיה חניה מסודרת, מעליות, מקום חדש ויפה. אפשר יהיה להגיע ולהתחבר לתוך העניין. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, זה יהיה עם עוד משרדי ממשלה שם? << אורח >> תומר מדר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה מצוין. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> תהיה מיני קריית ממשלה. חשוב שתגיעו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת בשורה. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> זה ממש קורה, תתעדכנו, זה ענין של חודשים. עובדים על זה עכשיו פיזית, לסדר את זה כמו בתכנון. אני מניח שמספר חודשים עד שכולם יוכלו להגיע לשם. נעשה טקס יפה וקדימה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נשמח להתעדכן. אביחי דיבר על קריית ממשלה מחודשת כדי לאפשר את זה. אני אנסה להתעדכן איתך לגבי התקציבים. שירות התעסוקה, הוא אחד השירותים הכי חשובים כמנוע צמיחה אזורי. אני אשמח לבוא כשזה ייפתח, זה נשמע כמו דבר שכולנו חיכינו לו. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> לעבוד ביחד, זה קריטי. אפשר להכריז על משהו גדול שנפתח ובסוף, לא קורה בו כלום. זה חשוב מאוד שכל מי שנמצא כאן יגיע ויבדוק ויצטרף לוועדת היגוי, יראה איפה הוא יכול להתחבר. יכול להיות שממש פיזית, יבוא ויישב איתנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מתחבר גם לרשויות האחרות בסביבה? << אורח >> תומר מדר: << אורח >> לגמרי. תעסוקה זה אזורי. אין שום דרך אחרת לראות את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משרד הכלכלה. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> גיל אלוני, הרשות להשקעות. אנחנו עוסקים יותר בעסקים. מבחינת הפעילות שלנו, במסגרת שיתוף הפעולה עם מנהלת תנופה, גיבשנו תוכנית חדשה שיצאה לפועל ב-2025 ומתוכננת גם ל-2026, אולי גם לאחר מכן. תוכנית שרותמת את התעשייה העילית, החברות, לקלוט עובדים, לאו דווקא צעירים, אנחנו לא מחריגים אוכלוסיות. שני הדגשים העיקריים, האחד, זה מבחינת רמות השכר, הרף המינימלי זה לפחות השכר הממוצע במשק. עלות שכר שבין 16 אלף ש"ח - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לגבי משרות כתף אל כתף פה, אתם מתכוונים להתערב בזה יותר? זו תופעה שאני שומעת לא מעט, ששלוחות בצפון, מתוגמלות על אותם תפקידים כתף אל כתף בשכר נמוך יותר. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אני לא מכיר באופן ישיר, אני בספק אם זה תחת משרד הכלכלה. זה משיק יותר לתחום של משרד העבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לגבי תמריצים לעסקים. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> במסגרת ההתנהלות והמשא ומתן וגיבוש התוכנית עם מנהלת תנופה, יש שני דגשים עיקריים במסגרת התוכנית הזאת. אחד, זה רמות השכר. המשרד משתתף בעלויות השכר של העובדים לתקופה משמעותית, בשיעורים של 30% מעלות השכר והדבר הזה, זו התניה שהעובדים החדשים שהעסק הזה קולט ועליהם הוא מקבל את המענק, יהיו תושבי האזור. גם אם לא הצלחנו לתת מענה לכל הנושאים החשובים שהועלו כאן, במסגרת התעסוקה, התוכנית הזאת הוכיחה את עצמה, גם מבחינת הביקושים. התוכנית יצאה לאוויר עם תקציב של 10 מיליון ש"ח. הגיעו ביקושים מצד חברות, של 50 מיליון ש"ח. החברות האלה משלמות שכר גבוה, בממוצע של 24 אלף שקלים, למרות שהתוכנית קבעה ממוצע של 16 אלף ש"ח. אחרי כל מיני הסטות ממסלולים אחרים, שפחות עבדו במסגרת ההחלטה, הצלחנו להגיע לתקציב של קרוב ל-24 מיליון ש"ח. זה לטובת קליטת עובדים מהאזור בשכר גבוה. זה צפוי לצאת גם השנה ב-2026 ובתקווה, בהחלטת ממשלה, גם בשנים הקרובות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בנושא הקלות מס אין תוכנית עם האוצר לתקופות של הוראות שעה ארוכות, בשביל לעודד כאן התיישבות ארוכת טווח של יותר חברות? או גם לשמור עליהן? חלק מזה זה גם מה שראשי הרשויות מציעים כל הזמן. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> במסגרת חוק עידוד השקעות הון, יש תנאים שהם לא חדשים. זה לא תקף לגבי כל החברות. זה תקף רק לגבי חברות שמייצאות לחוץ לארץ, בענפי התעשייה, התעשייה המתקדמת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מבחינת אזורי עדיפות, זה כל הרצף, אני לא בעד לשלול אזורי עדיפות מאחרים, אלא להגדיל את העדיפות כאן כדי לתת יותר. אין תמריץ גדול משמעותית כדי להשתקע פה. זה אתגר שהוא גם אוצר וגם כלכלה, אבל צריך תוכנית משותפת, לפחות לעשור, 15 שנה, שתיתן כאן השתקעות נוספת. יש משהו כזה או שכרגע עדיין אין? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אני לא מדבר בשם רשות המיסים, אני לא יודע מה קורה מבחינתם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לא בדיוק רשות המיסים. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> מבחינת תמריצים, כמו שהצגתי - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רשות המיסים, היא מאלה שגובות יותר, לא תמריצים להפחתה, זה אנחנו עושים. זו לא תוכנית עבודה של רשות המיסים, נשים את זה גם בסיכום. דוד שאולוב, משרד העבודה. << דובר >> דוד שאולוב: << דובר >> שלום לכולם, דוד שאולוב, ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה. לא עסקים קטנים, אז סליחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> התכוונתי גם וגם, בהפרדה. << דובר >> דוד שאולוב: << דובר >> תודה על הזכות להיות פה. אני עצמי תושב פריפריה, גדלתי באופקים, מכיר את כל הצרכים. בעצמי צעיר שהתמודד עם אתגרים לא פשוטים. אני שמח לראות צעירים אקטיביים שבאים לשנות את המקום ואפילו להפוך שולחנות, זה לא בושה להגיד את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לפעמים צריך. << דובר >> דוד שאולוב: << דובר >> אנחנו פועלים מתוקף כ-20 החלטות ממשלה, זאת היחידה שלי, ככה היא פועלת, לאוכלוסיות גיוון. כל מטרתנו היא לשלב אוכלוסיות גיוון בשוק העבודה. שוק עבודה איכותי, לא סתם משרות כניסה, אלא שוק עבודה עם פריון גבוה, שכר גבוה. מטרתנו היא לעמוד ביעדי הממשלה 2020-2030 מתוקף החלטה 198 ויש גם החלטות חדשות שמתגבשות בימים האחרונים, שנותנות לנו חזון אחר, יעדי ממשלה 2020-2035 לחברה הערבית. התכנסנו כאן בעניין הצעירים, לפני שנה היינו בוועדה הזאת בכנסת ודיברנו על כך שהתוכנית היחידה במשרד העבודה שנקראת היוזמה לתעסוקת הצעירים, אולי אחת התוכניות הטובות, המעניינות שיש לנו, נסגרה בסוף 2025. הסיבה שהיא נסגרה היא היעדר תקציב. לפני יותר משנה, הרמנו דגלים אדומים ואמרנו שחייבים להמשיך את התוכנית הזאת, יש לה השפעה מהותית, בעיקר בפריפריה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה סדר הגודל של התקציב? << דובר >> דוד שאולוב: << דובר >> מדובר על 5-6 מיליון שקלים בשנה. תקציב זעום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפורום כתב מכתב, שכל הארגונים חתמו בבקשה שזה לא יקרה. הפנינו אותו לכל מי שאפשר. << דובר >> דוד שאולוב: << דובר >> הלכנו לאגף תקציבים, הלכנו לוועדה, הרמנו דגלים, הפכנו שולחנות, עשינו כל דבר אפשרי כדי שזה לא יקרה. באו ואמרו לנו שזה לא התפקיד שלנו להתעסק בתעסוקת צעירים, אין אפילו החלטת ממשלה שמפעילה אותנו לעסוק בדברים האלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה דבר מוזר לומר, אם כבר אישרו לכם, אתם עושים את זה, להיזכר בדיעבד בשביל לקצץ, זה דבר מוזר לעשות. << דובר >> דוד שאולוב: << דובר >> בחוק ההסדרים האחרון, הסמכויות של תעסוקת צעירים עברו אלינו, אבל הן עברו בלי כסף. כשהתקשרנו למנכ"ל משרד נגב, גליל ושאלנו איפה הכסף, הוא אמר שהוא יועד כבר למקום אחר. מצד אחד, מעבירים סמכויות, מצד שני, לוקחים את המשאבים. ניסינו לעשות כל שביכולתנו כדי להחיות את התוכנית הזאת. יש החלטות ממשלה קטנטנות, נגב מערבי, תקומה, תנופה, החלטות ממשלה שזרקו לנו שקל וחצי לכל אזור. יושבים פה צעירים שנשמתם בוערת. חייבים לתת לזה מיקוד. הייתה תוכנית מדהימה שלקחה צעירים יד ביד, ליוותה אותם, אנחנו יחד עם שירות התעסוקה, עושים מטה מול מטה וחושבים איך להפריח את האזור. יש לנו במנהל מרכזי הזדמנות, מרכז הזדמנות לא עולה הרבה כסף ולא רק שלא קיבלנו עוד כסף, קיצצו לנו השנה במרכזי הזדמנות. אולי מפה תצא הבשורה. מדובר פה על 6-7 מיליון שקל לצעירים, לתוכנית הספציפית האופרטיבית הזאת ועוד 6 מיליון להקמת מרכז ותפעולו לכמה שנים. לא אירוע גדול. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו נייצא את הדיון הייעודי הזה, הוא נוגע גם במשרד העבודה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שישה משרדים עוסקים בתעסוקת צעירים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל לא קיבלו את הכסף. ננסה לייחד לזה דיון בכנסת, בעקבות הדיון הזה. גם אני לא הכרתי חלק מהסוגיות פה ולכן, טוב שהדיון הזה מתקיים. גם שלילת היכולת של מרכזי הצעירים לעסוק בתעסוקה, גם להגיד למשרד שאתם לא עוסקים בצעירים ואז, להחזיר אליכם את הצעירים ולא לתת את הכסף. אני רוצה שצעיר יידע שבכל מרחב שהוא מגיע אליו, יש מי שיכול לתת לו הכוון, כי החוויה המצלקת הזאת, היא גם בהכרח במפגש עם רשויות ומה נותנים. אם המפגש עם רשויות הוא עקר, אז הוא עקר בכל מרחב ולא פוגשים אותו יותר. לכן, זה עלינו. לקחתי את זה לתשומת ליבי, נעשה על זה דיון ספציפי. << דובר >> דוד שאולוב: << דובר >> תהליכים בירוקרטיים לוקחים הרבה זמן ולכן צריך לקדם ולפעול מהר כדי שזה יקרה. תקציבי תנופה לא יישארו לעד, הם כבר מחולקים בצורה כזו או אחרת. לא נתנו לנו עדיין את האור הירוק לפעול. אני אשמח אם זה יתקדם מהר, אנחנו נגיע לאן שצריך, 24/7 אנחנו מתייצבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה מתכתב עם התקציב עכשיו. לקחתי את זה לתשומת ליבי. אז עסקים קטנים, רווחה, אני רוצה שכולם ידברו. << דובר >> אירית גיחז: << דובר >> אירית גיחז ממשרד העבודה, אני הממונה על ההכשרות המקצועיות. אנחנו נמצאים באוניברסיטת תל-חי, אנחנו גם מכירים את הדור שרוצה ללמוד לא רק הנדסה, אלא גם הכשרות והתמחויות שהמשק זקוק להם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ברור. << דובר >> אירית גיחז: << דובר >> זה לא כזה ברור. אני הגעתי לכאן כי היה חשוב לי לדברר מה שאנחנו עושים. הכשרות עמלניות, זה לא המל"ג, אבל גם להם המשק זקוק. אני מדברת על ריתוך ועל אקו-חקלאות וגם האוניברסיטאות השכילו לאפשר במסגרת לימודי האוניברסיטה, יחידות לימודי חוץ, שמאפשרות הכשרות מקצועיות, גם פה בתל-חי. אקו-חקלאות וניהול מעונות יום ועוד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דווקא אנחנו רואים עכשיו הרבה אובדן משרות, הפניה למשרות יותר יציבות. אני מקבלת מה שאת אומרת. << דובר >> אירית גיחז: << דובר >> אנחנו בחברה הטרוגנית וצריך גם וגם וצריך לדבר את זה כל הזמן. לא כולם טובים לטיס, אין מה לעשות. כשהשתחררתי מהצבא, למדתי קורס עיצוב שיער, לא כי אהבתי את זה, אלא כי זה מה שלשירות התעסוקה היה לתת לי והפכתי להיות מורה לעיצוב שיער. נעמה, אבא שלך קיבל אותי כמורה בבית ספר טכנולוגי. לימדתי 18 שנה ילדים בסיכון ואני ידעתי שזה הכיוון שלי. אבל זה סייע לי לפלס סוג של דרך. היום אני מנהלת אגף במשרד העבודה ואני אומרת תתנו לילדים ללמוד מה שהם רוצים. הוא רוצה להיות מאמן כדורסל, בואו נאפשר לו, הוא רוצה להיות מנהל עבודה בבניין, הוא רוצה להיות קופירייטר, הוא רוצה להיות מטמיע AI והיום אומרים לא, רק במסלול של מל"ג. גם nvidia הגדולה מקבלת היום לא רק מהנדסים. חשוב לי לומר את זה, כי יש לנו תקציב ואני יכולה לתת שובר ואני עובדת יחד עם תנופה ועם תקומה, אבל זה לא מספיק. אני רוצה לתת יותר. כבלו לנו ידיים ורגליים, כי אמרו שרק משרד הכלכלה מתעסק עם השמות ועם מעסיקים. חשוב לי להיות בדיון הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בגלל ההפרדה, שהפכו את משרד העבודה למשרד העבודה, השאירו נדבכים מסוימים? << דובר >> אירית גיחז: << דובר >> כן. אני היום יכולה לתת רק הכשרה. אני רוצה לתת הכשרה והשמה, אני רוצה לשלב אותם אצל מעסיקים. אני יודעת לזהות צרכים בקריית שמונה אצל מעסיקים, לתפור את החליפה המדויקת. אנחנו לא בשנות ה-90, אני יודעת לקחת הכשרה ולהתאים אותה לצורך של המעסיק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שזה אגב מה שעושות מכללות חיצוניות ייעודיות. << דובר >> אירית גיחז: << דובר >> ברור. זאת הגמישות שאני יכולה לאפשר. אני רוצה לעשות את ההתמחות המעשית אצל המעסיק עצמו. לא לדבר רק תיאורטי, אני רוצה לעשות את הדבר האמיתי, בואו תעזרו לנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נעשה על זה ישיבה ייעודית ונגיע גם לזה. << דובר >> אירית גיחז: << דובר >> חשוב מאוד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> עסקים קטנים. << דובר >> יוסי עדס: << דובר >> יוסי עדס, מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה. עסקים קטנים הם החלק הדינמי של המשק. הם נפתחים ונסגרים כל הזמן. כל שנה, אנחנו יודעים שיותר נפתחים מאשר נסגרים, יש יותר יוזמות חדשות וזה עוד אופק של צעירים ואחרים, להיות המעסיקים של עצמם. הדינמיקה שלהם, הם יותר גמישים בתעסוקה, אבל חלקם גם צומחים אחרי זמנים קשים וקולטים עובדים יותר מהר. צריך ליצור מערכת גומלין. דבר אחד לא עומד בלי דבר אחר וצריך בעצם סביבה שלמה של דברים שתלויים אחד בשני בשביל שמקום יצמח ואנשים ירצו לבוא אליו. אנחנו עובדים בשנים האחרונות עם הרשויות. עם תחילת המלחמה, כבר בסוף 2023, הקצינו תקציבים לרשויות, קראנו לזה פעילות עושים עסק בחזרה, כדי שהרשויות יפעלו ויבצעו פעולות לטובת קידום העסקים שלהן. חלק מזה היה בעולמות של קהילות לעסקים, נטוורקינג ופעילות לעסקים שיוצרת קשר בין עסקים ויוצרת סביבה שהיא תומכת וככה נוצרת מערכת גומלין. התקציב הזה הורחב בהחלטת ממשלה לצפון. עוד 15 מיליון שקל לרשויות של הצפון של אפס עד תשע וגם בהחלטות ממשלה נוספת. בנוסף, יש את הבית לעסקים, שיוצר את החיבורים בין עסקים וצרכים של עסקים ויכול לחבר בין העולמות של התעסוקה, גם את זה אנחנו מתקצבים במסגרת החלטת הממשלה יחד עם תנופה. יש לנו את הפעילות השוטפת שנקראת יוזמים עסק, יזם צעיר שרוצה לדעת איך להקים עסק, מקבל ליווי, הוא מקבל הדרכה מלאה ומקיפה על הקמת עסק ויכול לקבל בנוסף שעות יעוץ פרטניות בנושאים האלה. חוץ מזה, היה לנו מענקי חזרה לצפון יחד עם תנופה לעסקים שחזרו לעבוד כאן. הייתה לנו גם פעילות שקשורה לעולמות של הכשרות בשיתוף מעסקים ויש לנו גם מיזמים משותפים עם גופים פילנתרופיים, שנותנים 5.6 מיליון שקל לטובת מיזמים משותפים להכשרות בשיתוף עם המעסיקים, בהתאם לצרכים שיש בשטח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. משרד הרווחה ואז, נגיע לחקלאות וסביבה. סליחה על העיכוב, היה חשוב לשמוע את הצעירים, אם כבר הגענו לכאן. << דובר >> דניאלה טייכנר: << דובר >> אני דניאלה טייכנר, ממונה על התעסוקה באזור חיפה והצפון, במשרד הרווחה. אנחנו מקימים מוקדי תעסוקה ברחבי הארץ וגם בצפון. הקמנו מוקד תעסוקה שפעל בעת חירום, כשהתושבים של קריית שמונה עוד היו מפונים, הוא פעל במלונות, איפה שהיו המפונים. עיקר הפעילות הייתה בטבריה, כי שם היו עיקר התושבים של קריית שמונה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם פה היה אירוע, כי לא היה עו"ס חברתי ולקחו עו"ס חברתי מעיר אחרת. אם מדברים על שירותים חברתיים שאינם, זה חלק מזה. << דובר >> דניאלה טייכנר: << דובר >> השירותים התפרקו אבל מוקד התעסוקה עמד שם על תילו ויש לנו פה את יוסי, מקדם התעסוקה ואחר כך, הצטרפה אלה שהיא עו"ס תעסוקה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה לכם. << דובר >> דניאלה טייכנר: << דובר >> הם פועלים תחת עמותת בעצמי. הם התחילו לתת מענה מתוך המלונות. אחר כך, כשהתושבים חזרו לקריית שמונה, במרץ 2025, הצוות זז לקריית שמונה והמשיכו לתת מענה לכל התושבים. אנחנו נותנים מענה לאוכלוסיות רווחה, לאוכלוסיות מתקשות, מרובות חסמים. צעירים ומבוגרים, כל אדם בגיל תעסוקה. זה שהתושבים היו מפונים, כבר יש בכך סממנים של מצוקה, של משבר ולכן, המענה הזה הוא מאוד עם אוריינטציה של משבר ותעסוקה. ישנם נתונים מאוד יפים, מאז שהמוקד קם, הוא נתן מענה למעל 150 אנשים, עם 50% שינוי תעסוקתי, שזה גם שילוב בעבודה וגם שדרוג תעסוקתי. מי שעבד לפני המלחמה וחזר לעבודה שלו והוא לא היה מרוצה מהעבודה שלו, למשל, קופאית והיא שודרגה בזכות הסדנאות והקורסים שהיא קיבלה דרך המוקד, מה היא עושה היום? << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> היא סוג של מנהלת הזמנות. << דובר >> דניאלה טייכנר: << דובר >> היא מנהלת אדמיניסטרטיבית של תל-חי. יש פה שדרוג בזכות כל הסדנאות וכל מה שהם קיבלו. בכניסה לקריית שמונה, יש עגלת קפה מאוד מפורסמת. << דובר >> יוסי מלכה: << דובר >> היא עברה דרכנו גם. קיבלה יעוץ עסקי. << דובר >> דניאלה טייכנר: << דובר >> היא עברה ליווי דרך המוקד. יש פה מגוון מאוד גדול של עשיה – ליווי פרטני, השתתפות בסדנאות, אפשרות גם להפנות לקורסים וגם סיוע לעסקים קטנים. יש מגוון מאוד גדול. אני לא בטוחה ששני אנשי צוות יוכלו להמשיך לתת מענה לכל כך הרבה צרכים. אנחנו גם רוצים להתרחב אזורית. לתת מענה לעוד רשויות מקומיות, דרך האשכול אולי ועוד אזורים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו נכניס גם את ענין ההתרחבות לאשכול כמסקנה בדיון, כדי שיתקבל מענה אזורי. הגישה בצפון חייבת להיות אזורית. זה חייב להיות ככה בתפיסה. זה אזור שצריך להיות חי ואני איתך בזה. << דובר >> דניאלה טייכנר: << דובר >> אנחנו משתתפים גם במרכזי הזדמנות, יש לנו את החלק של הרווחה במרכזי הזדמנות ויש לנו מרכזים גדולים עם קשרי מעסיקים, עם מנהלות הדרכה. יש לאן לשאוף, אפשר להקים פה דבר יפה, להתחבר לשירות התעסוקה ולכל מי שפה בשולחן. צריך תקציבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. תודה רבה. סביבה וחקלאות. יניב. אתה נדבך חשוב פה בצפון. אנחנו אתכם במאבקים נוספים עם מס רכוש וחיסול משק החלב. מתקפות נוספות על האזור. << אורח >> יניב חן: << אורח >> יניב חן, ממשרד החקלאות וביטחון המזון, מחוז גליל גולן. אני גם תושב האזור. מבחינת המשרד, במהלך המלחמה, החקלאים לא נטשו את המשקים החקלאיים, היה עוגן אחד של בעל המשק שהוא נשאר ושמר על היציבות התפקודית. ראינו את זה גם במשק החלב, הביצים וגם בחקלאות הצמחית. לצערי, כמה חקלאים ועובדים זרים שילמו מחיר כבד וקיפחו את חייהם במלחמה. כבר בתחילת המלחמה, הפצנו נהלים של שמירה על הרציפות התפקודית, על מנת שישאירו את העובדים הזרים, העובדים הישראלים ואפילו כאלה עם קרבה משפחתית, על מנת שימשיכו להפעיל את המשקים החקלאיים. כרגע, לקראת סיום המלחמה, אנחנו עובדים בנוהל אפס עד תשע. סייענו כמובן בכל הנושא של הפיצויים מול מס רכוש ובמהלך המלחמה עשינו כנסים ושיחות זום כדי להנגיש את המידע. כולם מקבלים פיצוי כזה או אחר. כרגע, יש נוהל אפס עד תשע לטובת שיקום הצפון, 120 מיליון שקל לשנים 2026-2027. אנחנו לקראת סיום כתיבת הנוהל, אחרי הערות הציבור והערות פנימיות, זה יופץ לקראת סוף מרץ-תחילת אפריל ואז, חקלאים והיישובים יוכלו להגיש בקשות ולקבל מענה במגוון תחומים. אם זה צמחי - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> באחד הביקורים שלי פה, דיברו איתי על סוגיית הבצורת והפיצוי, זה אני מבינה שהוסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא הוסדר. << אורח >> יניב חן: << אורח >> לדעתי, אין תקציב לזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, היה מסמך הבנות, אבל לא הוסדר רשמית. << אורח >> יניב חן: << אורח >> מבחינה תקציבית, כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכניס גם את זה לסיכום. << אורח >> יניב חן: << אורח >> נהלי חיזוק וצמיחה, זה נוהל אחד גדול שהולך לקום כרגע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ושלא יחסלו את החקלאות המקומית. << אורח >> יניב חן: << אורח >> בהיבט של הצעירים, יש מחסור בכוח אדם, למרות שמבחינת המשרד הגדילו את ההיצע של העובדים הזרים מ-25 אלף לכמעט 70 אלף, בנמצא יש 50 אלף עובדים זרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> המדינה לא יכולה להחליף את כל העובדים בעובדים זרים. שמעתי שגננות רוצים להביא עובדים זרים, נהגי אוטובוס עובדים זרים, אי-אפשר. אנחנו צריכים להבין איך מתמודדים עם הצורך לשמור על עובדים מקומיים. כמו ההצעה הפשוטה הזאת של הכפלת המענק לעבודה מועדפת בחקלאות באזור הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רק זה. אני כמגדל, לא יכול להעסיק עובד לחודש, לחצי שנה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו מדברים על שנה. הכפלה בתנאי שנשארים שנה. זו הערה שקיבלנו מחקלאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשביל להכשיר בן אדם, אני צריך לשבת איתו שבועיים ואם אחרי חודש הוא הולך, מה עשינו בזה? << אורח >> יניב חן: << אורח >> צריך לחזק את הקשר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אולי מענק מוגדל לשנה שניה. זה אתגר שצריך להתמודד איתו. אי-אפשר לפתור הכול בעובדים זרים. העובדה שרוצים עכשיו להביא עובדים זרים לגיל הרך, זה לא נשמע לי כמו דבר מיטיב, לא חושבת שאמא תרצה שמי שתטפל בתינוק שלה, לא תדע את השפה אפילו. המדינה צריכה להגיד שחקלאות תהפוך לערך לאומי ובצפון זה צריך להיות הכי ברור. יישובי קו התפר, בחלקם הם יישובים חקלאיים, הסיפור הזה הוא התיישבותי, לאומי מהמעלה הראשונה. לא נבין את זה, איבדנו ערך משמעותי בסיפור של בנין הארץ. << אורח >> אופיר שטיין: << אורח >> אופיר שטיין, סגן יושב-ראש האגודה הסטודנטיאלית תל-חי. אני מגיע מצפון אחר, בית השיטה. כל שנה מסיימים בתל-חי 1,400 סטודנטים, 30% מהם נשארים בשנת הזהב. זה הולך להכפיל את עצמו. הפתרונות של משרד העבודה, הם פתרונות מדהימים, אבל זה לא מה שישאיר פה צעירים במסות שנדרשות כדי לחדש את האזור. יש פה אנשים שיודעים מה צריך לעשות, צריך לעבוד בלהוריד חסמים כמה שיותר, כדי להשאיר צעירים. אנחנו יודעים מה לעשות, תנו לנו את הכלים ואנחנו נדע מה לעשות פה. דיברו פה על קהילה, יש עשרות פרויקטים של קהילות, בשיתוף העיריות ובשיתוף המועצות האזוריות, שכמעט ולא צריכות תקציב ואנחנו יודעים לתת אתם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה לחלוק ולאתגר את מה שאמרת. העולם של הצעירים לא זר לי, הוא עולם שאני עוסקת בו. הסיפור של תעסוקה איכותית, של תשתיות, של דיור, אי אפשר לחמוק מהליבה, הליבה תמיד תהיה תשתית. הסיפור של בניית קהילה תוך פתרונות דיור הוא חשוב. לתת לכם יותר כלים להסללה לתעסוקה איכותית, להובלה אליה, זה אתם וצריך להקשיב לכם. אני גרתי בחיפה 15 שנה, הגעתי לשם כסטודנטית ועזבתי אותה רק בשביל להיות קרובה למשפחה שלי, עם העבודה בכנסת. ראיתי את כל החברים שלי ב-15 השנים האלה, עוזבים את העיר, כי אין עבודה. לא נשאר לנו מעגל חברתי שהקים משפחה כמונו שנשאר. לא הייתה לי קהילה. פה, אתה לא יודע מה לעשות, המדינה צריכה לשים תשתית עומק רחבה. אתה יודע מה לעשות מעל זה ומעל זה, אני צריכה לסמוך עליך. אבל בבסיס, איפה המדינה? << אורח >> אופיר שטיין: << אורח >> זה נכון שהמדינה צריכה לתת תשובות, אבל אני בתור אגודת הסטודנטים יודע איך לייצר קהילתיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מקבלת את זה. << אורח >> אופיר שטיין: << אורח >> אני יודע ליצור עומק, ישראל יודע ליצור את העומק, מאוד יודע ליצור את העומק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל אם אין לנו תשתית, איזה עומק? << אורח >> אופיר שטיין: << אורח >> אבל צריך את המשלים של העבודה, עבודה מועדפת זה נחמד, אבל זה משאיר פה אנשים לשנה ולא לטווח ארוך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> עבודה מועדפת היא מנוע לחקלאות ותיירות. התיירות עכשיו צריכה עבודה מוגברת, שיהיה כוח אדם, כדי להכניס לפה חיים. תיירות זה עסקים קטנים. אני רוצה שיאכלו פה במסעדות, שיקנו בחנויות, שעסקים קטנים ישגשגו, אני צריכה פה תיירות. בשביל זה, המדינה צריכה לשים יותר, זה בקורלציה, זאת מדינה וזה לא כלום עבודה מועדפת, אנחנו מדברים על זה במקומות שהם מנוע, שהם חלק מהמשק. אתה יודע מה לעשות ברבדים הנוספים, צריך לתת לך את כל הכלים, אני הסכמתי עם הכול, אבל בסוף, לא תהיה פה תעסוקה, לא משנה איזה קהילה תהיה פה, אנשים צריכים להתפרנס. << אורח >> אופיר שטיין: << אורח >> תעסוקה בתיירות לא תשאיר פה סטודנטים לאורך זמן ועבודה מועדפת, לא תשאיר פה אנשים לאורך זמן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה צריך להבדיל בין הפתרונות. << אורח >> אופיר שטיין: << אורח >> אני יודע שזה פתרון לתעסוקה, זה גם וגם וזה חשוב וזה נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא דיברתי על סטודנטים. צריך להבדיל בין הפתרונות. << אורח >> אופיר שטיין: << אורח >> צריך לראות איך משאירים פה אנשים לטווח ארוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם אומרים אותו דבר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני חייבת לעבור. << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> שמי ענבל בית אור, אני מנהלת משאבי אנוש בחברת ספאנטק. ספאנטק היא חברה גלובלית, יש לנו שני אתרי ייצור בישראל, אחד בטבריה ואחד בקיבוץ שמיר. אני רואה הרבה נציגי משרדי ממשלה, של גופים שעוסקים בעשייה בנושאי העסקת צעירים, מופתעת לגמרי שאני המעסיק היחיד כאן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני חושבת שאת צודקת. << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> הייתי בטוחה שמעסיקים ימלאו פה את החדר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יכול להיות שהיו כאן בהתחלה והלכו. לא קרה לנו דיון שנרשמו אליו יותר מ-70 אנשים. זה מלמד כמה חשוב להגיע למקום עצמו. חלק מהאנשים לא דיברו ואני מצרה על זה, אבל זה בנסיבות טובות שהרבה נרשמו. << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> מדברים על הבאת מעסיקים ומפעלים לאזור, אנחנו מעסיק של 200 עובדים, חברה יצרנית, גלובלית, יצואנית. אנחנו עובדים לייצוא בלבד. במלחמה, עבדנו על 30% פחות מהעובדים שלנו וכל הזמן אנחנו נמצאים בחוסר של עובדים וכל הזמן אנחנו בחיפוש אחר עובדים. מפעלים רבים סביבנו עברו להעסקת עובדים זרים, הודו, סרי-לנקה. אנחנו עדיין עם דגל הציונות ורוצים להעסיק רק כחול לבן ומשלמים על זה לא מעט. אני מדברת לא רק על משרות ייצור, גם משרות של מנהל איכות וטכנולוג וחשמלאי ומנהל אחזקה ותכנת במחלקת IT, משרות שפתוחות כבר שנה וחצי. אנחנו יצרנו שכר דיפרנציאלי בין המפעל בטבריה למפעל בשמיר. אין אצלנו שכר מינימום, אנחנו משלמים בבסיס 11.7% מעל שכר מינימום, לעובד הכי פשוט שלנו. במפעל בשמיר אנחנו משלמים 10% יותר לשעה מהמפעל בטבריה, כדי להצליח להביא עובדים לשמיר. עשינו שת"פ עם מכללת תל-חי, לקחנו סטודנטים שנה ג' מהנדסת מים, הנדסת חשמל, הנדסת מכונות, שילמנו להם מענק של 8,000 שקל בסוף השנה שהם עבדו אצלנו, הם קיבלו לפטופ מתנה בתחילת השנה, קיבלו מנטורים בארגון שלימדו אותם ואנחנו מנסים להיות מאוד יצירתיים. אין עובדים. אני אגיד משהו קצת פחות פופולרי, מודעות היא חשובה. אני פוגשת המון אנשים מדור ה-Z, שניים מהיושבים פה בחדר התראיינו אצלי וכששאלתי מה האופק, הם אמרו היום אני רוצה להיות מנהל. אני לומד ניהול ושירותי אנוש, אני עושה תואר שני בייעוץ ארגוני, אני רוצה להיות מנהל. דעה לא פופולרית, אני אומרת את זה לכל מועמד, ניהול הוא מקצוע נרכש. תואר ראשון ותואר שני, זה בסיס מצוין, אבל להיות מנהל זה משהו שצריך להרוויח. סמכות מגיעה מביצועים, לפני שאנחנו מנהלים אחרים, אנחנו צריכים להפוך לאוטוריטה מקצועית באיזשהו תחום. דור ה-Z רוצים כאן ועכשיו ואחרי שלושה חודשים, איך עוד לא עלה לי השכר ואיך עוד לא עלה לי ה-title. צריך להבין שבעולם העבודה רצים למרחקים ארוכים ואנחנו עושים הכול כדי להבין את דור ה-Z ולקבל אתכם ולעשות את השינויים הארגוניים אצלנו ואתם צריכים להבין שצריך רגע סבלנות. צריך אורך רוח, צריך למידה. לכל הגופים, אני חושבת שהתמריצים צריכים להיות למי שעובד ולא למי שלא עובד. מה שקורה היום בקריית שמונה ובאזור, אין להם סיבה אמיתית לבוא לעבוד. הם מתוגמלים, הם נוסעים ברכבים מדהימים שנקנו מכספי הפינוי. קריית שמונה לדעתי היא מספר אחד ברכבי טסלה במדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא הייתי אומרת את זה. << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> יש לי נטייה להגיד דברים לא פופולריים. << אורח >> אתי פרץ היימס: << אורח >> אני עבדתי בפינוי עם תושבי קריית שמונה ואנחנו ריכזו רכזי קהילה והתעקשנו שהם יהיו תושבי קריית שמונה, עשרות. הם יכלו לקחת חל"ת והם בחרו לבוא ולעבוד. אני אומרת לך ממשית ויותר מזה, גם היום כבר עובדים בקריית שמונה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו רוצים להבין רגע איך אנחנו - - - << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> לעניין הגיוון התעסוקתי, אנחנו שורדים כרגע בזכות האוכלוסייה הערבית שמקיפה אותנו. אנחנו היום ב-60% העסקה של עובדים מהכפרים, עובדים מצוינים שאנחנו מגדלים בתוכנו, מקדמים אותנו אצלנו. בעשור האחרון, אין לי עובדים מקריית שמונה והאזור ויש משרות שכל הזמן פתוחות. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> איפה הן מפורסמות? << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> איפה לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כאן אירוע שנכון להקדיש לו דיון נפרד, על כמות המשרות הפתוחות אל מול כמות דורשי העבודה והחוסר של העניין הזה, לנסות להבין את זה לעומק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת מצוקת תעשייה. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> בכל העולם המערבי בכלל. יש קושי גדול לחבר אנשים לתעשייה. את מכירה את זה. אתם יודעים את זה. זה לא משנה אם בקריית שמונה או במקום אחר, יכול להיות שבקריית שמונה בגלל הפינוי, יש פה קצת יותר אוויר לאנשים, אבל לא מעבר לזה. << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> תומר, אני לא מדברת על מפעלי הרכבה, אנחנו לא כזה מפעל תעשייתי. אנחנו מפעל מונחה מחשב, שעובד עם רובוטיקה, לא עבודה פיזית למעט תחילת הקו. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> זה מחוזית, אם נלך לחיפה וביאליק ומקומות כאלה, הם אומרים את אותם דברים, אין עובדים, אין אנשים שרוצים לעבוד בייצור. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא כל המשרות חייבות להיות מוכוונות לצעירים. את אותה אוכלוסייה שנפלטת משוק העבודה, בגיל שהוא גיל שאפשר לפתח בו עוד קריירה, גיל ה-45 בואכה 50 פלוס ומאוד קשה למצוא משרות. דור מסוים לא רוצה משרות מסוימות ודור אחר פשוט לא נכנס לשוק העבודה, נשאר מאחור, זה מאוד מורכב. אתה בטח מכיר את זה. זה נושא כאוב וקשה. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> הפרופיל שהתעשייה יותר מכוונת אליו, זה פרופיל משכנתא. מישהו מחויב, יותר מבוגר. << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> אני לא מדברת על משרות ייצור. אני מדברת על משרות טכנולוגיות, של אקדמאים. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> גם זה. כל העולם הזה של התעשייה הוא באמת אתגר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הסיפור עם תעשייה, הוא קשה, אנחנו פוגשים אותו בעוד אזורים. פה זה בדיוק הסיפור של לתפור חליפה, למצוא את העובד המסוים. << דובר >> ביאנה מנדל: << דובר >> ביאנה מנדל, ראש אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה בהתאחדות התעשיינים. יש מחסור בתעשייה גם בעובדים מקצועיים. אתם מדברים על בלתי מקצועיים למפעילי מכונה? << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> הם מקצועיים לגמרי. << דובר >> ביאנה מנדל: << דובר >> הם מקצועיים לגמרי. לוקח בין שלושה חודשים לשנה להכשיר אותם ב-OJT, המענקים שהוצגו, גם המענק הזה נדחה, כי הוא לא מוצה בהתחלה באפס עד תשע, כדי שמעסיקים נוספים יוכלו לגשת ולנצל את התקציב הזה. היה קושי להביא עובדים לחברות, גם כשהיו כסף ומענקים. בצעירים זה על אחת כמה וכמה. הייתי במפעל מתכת בדרום, 50 עובדים, רובוטיקה מטורפת, כיפוף, ריתוך - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משפט אחרון, אנחנו נעשה דיון תעסוקה, אני מבטיחה. אני הבנתי את האירוע. << אורח >> תומר מדר: << אורח >> זה ענין. << דובר >> ביאנה מנדל: << דובר >> זו חליפה שצריכה להיתפר. בגרמניה לצורך העניין, זה יוקרה לעבוד בתעשייה. פה זה נהיה לא אטרקטיבי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בגרמניה יש תכנון תעסוקה. כשהמדינה מכירה במקצועות מסוימים, זה מייצר לזה יוקרה מתוך ההבנה הזו. << דובר >> ביאנה מנדל: << דובר >> גם לימודי הנדסאי שנחשב פה קצת פחות, אבל זה משהו מאוד נדרש בתעשייה. בצבא יש חוסר מאוד גבוה בתחום הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו מזקקות מחקר למרכז מחקר ומידע לדיון הבא. נכווין יחד עם הארגונים מחקר לדיון הבא, שהוא מוכוון סוגיות אזוריות ויהיה יותר מותאם. תודה רבה. אתי, את תסגרי. << אורח >> אתי פרץ היימס: << אורח >> גלשנו בזמנים, אבל זה באמת משמח ומעורר הרבה תחושות אופטימיות שיש פה כל כך הרבה שחקנים שרוצים לקדם את הנושא ביחד. אנחנו רואים שהדור הצעיר פחות מעורב בשוק התעסוקה, רואים את זה מספרית ושמענו פה מעסיקים שרואים שיותר קשה להבין את השפה כי יש פערי דורות. אנחנו יודעים ומכירים את זה. אני פונה לצעירים, אני רואה שאתם אקטיביים, אני מזמינה אתכם להיכנס לאתר של פורום ארגוני תעסוקת צעירים, שיש שם מאות תוכניות, בצפון בלבד יש 41 תוכניות שעוסקות בהשמה, בליווי, זה דבר אחד. עוד שני כלים נפלאים, גם ג'וביפיי, גם עבודאטה, שזה כלים שהוקמו יחד עם צעירים. הדברים האלה זו השלכה של העובדה שאין רכז צעירים שיודע להגיד מה יש, רק תיקחו. לפחות בינתיים, תשתמשו בדברים האלה. עכשיו יש מיזם חדש של השמה שלוקח ממעסיקים את המשרות ומכל ארגוני המגזר השלישי את הצעירים ומנסה לחבר ביניהם, בגלל הפער הזה. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> משפט אחד. אנחנו דור ששואף גבוה. יש לנו הרבה חלומות ולעומת דורות קודמים, יותר קשה לנו. אם אני משווה עכשיו את כמות המשכורות שאני צריך כדי לקנות דירה, לעומת אמא שלי וסבא שלי, אנחנו במקום אחר לגמרי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רק ב-15 השנים האחרונות זה עלה בעוד 30 משכורות. הפער הזה מטורף בדיור. << דובר >> שחר יפרח: << דובר >> כשאנחנו מדברים על שכר, עצם זה שזה מעל לשכר המינימום, זה כבר טוב, אם אנחנו מדברים על 11.7% מעל שכר המינימום, אם מעגלים כלפי מעלה, זה 7,000 שקל. << דובר >> ענבל בית אור: << דובר >> דיברתי על משרות יצרניות. במשרות של האנשים המקצועיים, אנחנו עולים מעל השכר הממוצע במשק. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני מברך על הנוכחות פה, אני יודע כמה חשוב לך, כמה את משקיעה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> היו פה 70 אנשים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> שמעתי רק את סוף הדברים של שחר, אבל הם באמת אנשים רציניים, יש לנו שיתוף פעולה נפלא. עם החלטת הממשלה, יש את מסלול שכר גבוה שייכנס עכשיו, בנינו שם מסלולים לקליטה של בוגרי האוניברסיטה, לפחות בשנה הראשונה בסבסוד למקומות שיקלטו אותם. אנחנו מאמינים בשותפות הזו. את הכול אנחנו עושים בשיתוף פעולה ייחודי של הרשות עם רשות התעסוקה, עם רכזי צמיחה דמוגרפית, כדי לתת את כל המענה ההוליסטי, גם של תעסוקה, מגורים, חינוך, קהילה וכל מה שצריך. אני מברך על השולחן הנכבד פה, על השותפות. יש פה אנשים מאוד אכפתיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כל מי שנשאר עד כה, בכלל. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה יהיה המנוע להכול. זה שיושבים פה אנשים רציניים, אני אופטימי וגאה במפגש הזה ובשותפות הזו ובכלל, שהוועדה מתכנסת פה, לא בפעם הראשונה ושמה את האזור על ראש שמחתה, זה לא מובן מאליו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה בלב שלנו. דיברנו על קריית שמונה לא מעט. המפגשים שלנו גם הבנו פה חל מהשיח. תודה שאתה פה, היה פה גם אסף. אני לא אחזור על כל הסיכום, כי הוא סיכום ארוך. כל מה שאמרתי שייכנס, ייכנס לסיכום, אנחנו נשלח אותו לכולם. תודה לפורום ארגוני תעסוקת צעירים, אוניברסיטת תל-חי, לכל המשתתפים שכאן. אנחנו מזמינים ליזום דיונים ייעודיים. מה שצריך, אנחנו באמת לשירותכם ואם צריך לבוא לקיים פה דיון, נקיים פה עוד דיון, זה חשוב לנו. אנשים הגיעו וזה חשוב ונעשה ונצליח. כל הכבוד. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:10. << סיום >>