פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 857 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר משה גפני – מ"מ היו"ר ינון אזולאי יוסף טייב אורית פרקש הכהן מוזמנים: אביחי כהנא – מנכ"ל משרד העלייה והקליטה תאיר רבוחין – אגף תקציבים, משרד האוצר עופר רז דרור – משרד האוצר כפיר בץ – משרד האוצר רוני גנוד – יועץ משפטי, משרד האוצר נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה תכנון מדיניות, רשות המסים רימה ברנר – מנהלת תחום מפקחת ארצית מחקר כלכלי סטטי, רשות המסים אבישי דינר – מנהל תחום אמנות בינלאומיות, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים אפרת לקס – ממונה יועץ משפטי, רשות המסים רודין נפסון – עו"ד, רשות המסים כארים כנעאן – יועץ למנהל רשות המסים אבי נוימן – לשכת רואי חשבון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים לפרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> דיבר חבר הכנסת טייב על זה שרוצים להביא סייעות עובדות זרות. אנחנו ממליצים להתחיל בעולים חדשים ולשים אותם בהשמה. אנחנו פותחים עכשיו תכנית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? זה לא סותר מה שהוא אומר, ואני תומכת ברעיון שלו לגבי עובדות זרות. יש כרגע משבר מיידי. למה לא להביא? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני נגד העמדה של השלטון המקומי לגבי סייעות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התפלאתי שיש לקואליציה רעיון טוב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> עם כל הכבוד, סייעות לא צריכות להיות... צריך לחנך את הילדים שלנו. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אבל יש משבר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> למה הן יכולות להיות מטפלות של הגיל השלישי ולא מטפלות של הגיל הרך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא עוסקים בעניין הזה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש דיון עכשיו בוועדת חינוך על זה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בתוך פחות משבעה ימים ענו למעלה מ-6,100 משיבים על סקר שביצענו בצרפת, באנגליה ובאוסטרליה, שאלו מדינות שבהן האנטישמיות עולה. חצי מהמשיבים פתחו תיקי עלייה, ושליש מציינים שהם מפחדים לחיות במדינה שבה הם נמצאים. למעלה מחצי מהמשיבים בצרפת ציינו שהם מפחדים לחיות במדינה, וכשני שליש אמרו שהסיבה העיקרית שלהם, פרט לאנטישמיות, לבוא לישראל היא כדי להיות חופשי בארצנו. כששאלנו אותם מה החסמים העיקריים שלהם כדי לחיות בישראל, הם דיברו על יוקר המחייה. כששאלנו אותם אם הם רוצים לקבל מענק הסתגלות או לקבל סיוע שקשור לתחום התעסוקה, 70% הצביעו על זה שהם מבקשים סיוע בתחום התעסוקה. מדובר באנשים שמבקשים להשתקע במדינת ישראל ולשרוד את השנים הראשונות. מחקרים של משרד העלייה והקליטה שהסתיימו עכשיו הראו שלעולים חדשים בישראל לוקח 11 שנים כדי להשלים את הפער בשכר לעומת ישראלי ממוצע באותו מקצוע. הרבה פעמים יש להם קשיים ברישוי מקצועות, ועשינו בזה תהליכים מאוד מאוד משמעותיים עם חבר הכנסת טייב. יש לנו עוד עבודה לעשות במקצועות הרפואה, כי חסרים המון פיזיותרפיסטים. יש לנו למעלה מ-100 פיזיותרפיסטים שרוצים לעלות לארץ ורק מחכים שניתן להם תעודות רישוי. הרצון למצוא מקומות תעסוקה ולהתפרנס בכבוד, בטח בשנים הראשונות, הוא קריטי. לעולים החדשים השנה השנייה, השלישית והרביעית הן השנים הכי קשות בישראל. בשנה הראשונה יש סל קליטה ואפשרויות ראשוניות ללמוד עברית. אם רשות המסים יראו לנכון לפרוס את הדברים בצורה שלא תפגע באפקט הפסיכולוגי בשנה השנייה, השלישית והרביעית, אנחנו תומכים. סוגיה נוספת היא הגדרת תושב חוזר. הגדרת תושב חוזר ותיק היא הגדרה של רשות המסים. כל בקשה שתהיה לרשות המסים בהקשרים השונים מולנו נוכל לעבוד ולעשות. כשהבאנו את הדבר הזה התייחסנו רק לעולים חדשים. מי שהכניס את התושבים החוזרים היה ראש רשות המסים שי אהרונוביץ', וצריך לתת לו את כל הקרדיט בעניין זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שאל חבר הכנסת בליאק למה את אלה שעולים עכשיו אתה מעודדים עם הנושא הזה של פטור ממס ואת אלה שעלו בזמן המלחמה לא. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני כבר אגיע לנקודה הזאת, אבל אני קודם אתייחס לתושבים חוזרים. אנחנו בעד לתת מוקדם יותר לתושבים חוזרים. הסיפור של תושבים חוזרים הוא סיפור טריקי, כי יש שלב מסוים שאנחנו גורמים להם להישאר בגלל ההגדרה של חמש שנים. ברגע שאנחנו מגדירים את זה כהוראת שעה לשנת 2026 זה לא יגרום לאנשים להישאר ולא לבוא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם הם שם שמונה שנים, הם יישארו עד שיהיה להם עשר. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> העניין של להקדים זו סוגיה סופר תקציבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לתושבים חוזרים עד 10 שנים זה רק הוראת שעה? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כל הדבר הזה זה הוראת שעה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה מבצע רק למי שחוזר ב-2026. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל ההטבות לעולים זה רק ל-2026? כל התכנית היא כרגע לשנה אחת, לשנה הקרובה? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> נכון. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> מי שעלה ב- 2026 מקבל לחמש שנים קדימה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם הוא עולה ב-2027? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> הוא לא יקבל. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> הוספתם את האישור של משרד הקליטה לתושב חוזר ותיק. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אין לנו אישור לתושב חוזר ותיק. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> יש בהגדרה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה תעודת תושב חוזר. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> תעודת תושב חוזר אנחנו יכולים להנפיק בהתאם למי שמבקש מאיתנו. אצלנו תושב חוזר זה חמש שנים וגם שנתיים, אצל רשות המסים תושב חוזר זה עשר שנים. אנחנו ננפיק את זה בהתאם להגדרת רשות המסים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה תושב חוזר אחרי חמש שנים? מה זה אומר חמש שנים מבחינה כלכלית? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הוא זכאי להטבות מסוימות שהן בגזרתנו. אנחנו נותנים לילדים שלו הקשרים של לימוד עברית, אנחנו נותנים הכשרות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סל קליטה? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> מעט מאוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו במרץ 2026. נראה שזה לא רלוונטי כבר לדבר על 2026, כי בן אדם לא אורז את החיים שלו ואת הילדים שלו ומיד בא. צריך דירה, צריך בית ספר. 2026 נראה לי פחות רלוונטי. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא מדויק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לעשות את זה שנתיים, שלוש, לתת אימפקט לדבר הזה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הסיפור הוא לגרום לאנשים לרדת מהגדר. יש המון שיושבים ומחכים. מאז שבעה באוקטובר נפתחו המון תיקי עלייה מהמדינות שהזכרתי וממדינות אחרות. אנחנו רוצים לעשות מבצע קצוב, כדי לגרום להם לעשות את זה עכשיו. מאז שרשות המסים ושר האוצר יצאו בהכרזה הזאת זה פשט כאש בשדה קוצים. כמות האנשים ששואלים אותנו, וכמות האנשים שדוחים את העלייה שלהם עד שזה יעבור, היא פשוט מטורפת. ראש רשות המסים ושר האוצר הביעו בהכרזה שלהם שהתוקף יהיה מיום ההכרזה, כדי לא לגרום לאנשים לחכות עם העלייה שלהם, אבל ההצעה כרגע מדברת על מי שעלה מ-1 בינואר. צריך לתקן את זה ליום ההכרזה, שזה ה-5 בנובמבר. יש אנשים שהגיעו לנתב"ג ואמרו: אם זה לא תקף, אני חוזר בחזרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חצי שנה, זה לא הגיוני. לא הכל זה בחירות. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> זה לא קשור לבחירות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, זה קשור, כי אחרת מה ההסבר לזה שזה חייב להיות בתום השנה? זה לא הגיוני, אנחנו במרץ. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> האמת שיש בזה משהו. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> זה יגרום לאנשים לא לעלות השנה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני חושב שצריך להאריך את הוראת השעה לשנת 2027. התכנית הזאת של עידוד היא תכנית חשובה ואין לי ספק שהיא תביא לפה עולים שיושבים על הגדר, אבל עד שבן אדם מתחיל להתארגן, לראות איפה הוא שם את הילדים, לוקח זמן. יש הרבה מהקהילה החרדית שלא עולים, כי אין בתי ספר מתאימים, כי אין מענים מתאימים. עד שמשרד החינוך ומשרד הקליטה יעשו את ההתאמות כדי שאותם עולים יוכלו להגיע כדאי לעשות את הארכה הזאת כהוראת שעה גם לשנת 2027, ואז תראה שתהיה עלייה מאסיבית. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> עמדת הממשלה ועמדתי היא שזה צריך להיות לשנת 2026. אני חושב שנכון ברמה המקצועית לעשות את זה אך ורק לשנת 2026, כאשר בסוף שנת 2026 אנחנו נבחן אם צריך להאריך את זה או לא צריך להאריך את זה. אם נגיד להם כרגע, לפי דעתי המקצועית, שזה לשנת 2026 ו-2027, הם לא יבואו. זה משהו שיש בו אפקט פסיכולוגי של עכשיו או אף פעם לא. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> החלטת הממשלה לגבי מועד העלייה היא מ-1.1.2026. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התפקיד שלנו זה לבקר את החלטות הממשלה, לשנות את החלטות הממשלה, לעשות משהו יותר טוב. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> ראש רשות המסים עמד ב-5 בנובמבר ואמר שזה מיום ההכרזה. דיברתי עם אמיר מהלשכה המשפטית אצלכם. הוא אמר שתתקנו את זה ל-5 בנובמבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קיבלתם התעניינות במשרד? אנשים פנו? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנשים מעירים על זה שהזמן מתארך? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני רואה בחודשיים האחרונים התגברות בפתיחת תיקי עלייה וירידה מינורית בעלייה, כי אנשים מחכים לראות שזה יעבור. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שכנעת אותי לגבי 2026. קחו בחשבון שכשתעשו את הבדיקה בסוף 2026, אתם תראו שהמספרים נמוכים כי התכנית התחילה מאוחר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אובדן ההכנסות של זה? בכמה זה מוערך? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> בכל חמש השנים חצי מיליארד שקל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה לגבי מי שעלה בזמן המלחמה? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> זה עניין של מדיניות ועניין של חשיפה תקציבית. יש עניין להביא אנשים שכרגע לא הצליחו לעלות. אני מבין שצריך לתת הטבות למי שעלה בתקופת המלחמה, וגם יש הטבות שנתנו בתקופה מסוימת, אבל המטרה של העניין הזה היא להביא אנשים שכרגע לא מגיעים לארץ. אנחנו חושבים שנכון לשים את זה מיום ההכרזה שהייתה, לא לשים את זה ברטרו. אני תמיד בעד לתת ליותר עולים, אבל הרציונל של ההטבה הזאת היא לגרום למי שלא עלה לעלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם מיום ההכרזה ראית שיש יותר התעוררות? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אתם לא מצליחים להבין מה קורה במוקדים שלנו ובסוכנות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כמה עלו מיום ההכרזה? מה הפער בין ה-5 בנובמבר, שזה יום ההכרזה, לבין 1 בינואר? על כמה עולים אנחנו מדברים? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בין 4,000 ל-5,000 עולים. זה לא התקופות של המון עולים. בין נובמבר לינואר לא עולים המון עולים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא לפני בית ספר? אנחנו רוצים זה יצליח. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> נכון, אנחנו צריכים לעשות את זה מיום ההכרזה. לאנשים היום בעולם יש עוד אפשרויות. אנשים עושים עלייה למיאמי, לאבו דאבי. במסיבת חנוכה שהייתה באבו דאבי היו 1,000 דוברי צרפתית. מדינת ישראל צריכה להיות תחרותית גם בהקשרים האלה. מה אנחנו אומרים? שאדם ישתכר קצת יותר טוב בשנים הראשונות שלו. צריך לתת כמה שיותר לעולים שמגיעים בתקופה של המלחמה ואחריה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התשובה שלכם, אנשי האוצר, לגבי השאלה שלי על בריחת מוחות? אנחנו עדים לשנתיים מאוד בעייתיות מבחינת מאזן הגירה שלילי של אוכלוסיות צעירות, משכילות, של מדענים, של רופאים, של מתמטיקאים. למה לא מתמודדים עם הדבר הזה? להשקיע בצמיחה זה להחזיר אותם הנה. הם בוודאי לא עומדים בקריטריון של 10 שנים. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אנחנו רואים את זה בנתונים. אם אנחנו מסתכלים על המסים שאותם יורדים שילמו שנה לפני, אנחנו מדברים על פער של מעל לחצי מיליארד שקל בין היורדים של 2021 לעומת היורדים של השנתיים האחרונות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל שנה הפסדנו הכנסות של חצי מיליארד שקלים? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> רק בשנה אחת. במצטבר זה יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שילמו פחות מס הכנסה בחצי מיליארד שקל? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> כן, זה מס שהם היו משלמים אם הם לא היו יורדים. ההפסד התגבר ביותר מחצי מיליארד שקל. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> חשוב לדבר גם על המהלך שנעשה בתחום של מיסוי אופציות, שזה מיפוי שנעשה לאחרונה והעלה את הקושי המרכזי של אותה אוכלוסייה שמשתכרת בצורה יותר גבוהה מהממוצע ומקבלת אופציות כחלק משמעותי מההכנסה שלה. נעשו שם הקלות מאוד מאוד משמעותיות, כי זו הייתה הנקודה שהם טענו כהכי כואבת להם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חלק מהחקיקה שאנחנו עושים כאן בנושא ההייטק. יהיה לנו את פרק ההטבות בהייטק. אנחנו עושים את זה כל הזמן. << אורח >> תאיר רבוחין: << אורח >> אני לא מדברת רק על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רופאים זה משהו אחר, ומדענים זה הרבה פעמים משהו אחר. למה אתם לא מתמודדים עם זה? אלה אנשים ששווים למדינה לא פחות מעולים חדשים, אם לא יותר. כמות מאוד מעטה מחזיקה את כל אומת ההייטק, או מה שזה לא יהיה. אני מתפלאת על זה שאתם לא באים עם תכנית, שאתם לא חושבים להכין איזה משהו בנושא הזה. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אנחנו מציעות להוריד את המס השולי שלהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מדברת על 16,000 שקל שיעלו ל-17,000 שקל, אני מדברת על רופאים שלא חוזרים מתת התמחות, אני מדברת על אנשים שמשתכרים סכומים הרבה יותר גבוהים. מה שפה זה על הדרך. זה לא שאת באה לפה ונושא הדיון הוא בריחת מוחות. בסין, בסינגפור ובגרמניה עשו תכניות בעניין הזה כדי להביא את האנשים חזרה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו עשינו החלטת ממשלה שמדברת על זינוק לעלייה, שמדברת על השבת בריחת המוחות, שמדברת על אנשים שלא מקבלים גרנטים. הייתי בבוסטון ליום וחצי והגיעו למפגש מהרגע להרגע. למעלה מ-150 ישראלים הגיעו למפגש בתוך שבוע. יש ביקוש עצום וקושי מאוד מאוד גדול. אנחנו בכל דבר רק מקוצצים, מקוצצים ומקוצצים ואי אפשר לבנות תכניות ככה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. יש לכם פה פרטנר, את מנכ"ל משרד העלייה שמדבר עם השטח. לא צריך הרבה כדי להחזיר אנשים. אם אנחנו משקיעים במנועי צמיחה בתקציב ראשון אחרי המלחמה, חשוב מאוד לא רק להביא עולים, חשוב גם להחזיר את מי שתורם לכלכלה שלנו. מדובר על חצי מיליארד שקל אובדן מס הכנסה בשנתיים האחרונות בנוסף לרגיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע לקיים על זה דיון בוועדה. אני חושב שזה דיון רציני, רק שזה לא קשור לחוק הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה יכול היה לבוא ביחד. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> את השמירה על המוחות בארץ אנחנו עושים בדרך עקיפה, לא ישירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך אתם עושים את זה? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> במהלך השנים האחרונות יצרנו פלטפורמה להשארת עסקי הייטק בישראל, אם זה חוק האנג'לים, אם זה עידוד קרנות השקעה, אם זה חוקי עידוד למיניהם, ועכשיו הדיון שיהיה ביום חמישי על התמריצים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני העברתי חלק מהחוקים האלה בתור שרה, אני תמכתי בזה, אבל זה משהו אחר. אני חושבת שאנחנו יותר בכובע של מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, של לחשוב לעשות על איזה בום כזה. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> מערכת המס היא מערכת שלא יכולה לטפל בדברים שקשה לזהות, היא כלי גס יחסית. אין איך לדעת אם אדם יצא לטיול של שנתיים מסביב לעולם או התכוון לרדת. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הם לא מחפשים מס, הם מחפשים עזרה לבית ספר, עזרה למשפחות, עזרה בהעסקה. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> מערכת המס היא לא האירוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם רוצים תקן באוניברסיטה, הם רוצים מעבדות לעבוד בהן, הם רוצים שנטפל במלגות ובגרנטים כי מחרימים אותם עכשיו בהורייזן ובמקומות אחרים. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> מערכת המס היא לא הפתרון. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> יש עוד שתי סוגיות שדיברנו עליהן בדיון הקודם. אחת זה הנוהל לקבלת הטבת מס, השנייה זה מוסד קבע. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> החקיקה באה ואומרת שלאותו עולה חדש יהיה פטור מהכנסות מעסק וממשכורת למשך חמש שנים, עד התקרות הקבועות בחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דיברנו על זה שתביאו טיוטת נוהל. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> לכתוב טיוטה זה משהו שמתמשך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אנחנו עכשיו נתבקש להחיל את זה אחורה לחודש נובמבר, אתם צריכים להיות ערוכים עם טיוטת הנוהל. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> טיוטה להצגה לציבור זה משהו שאנחנו צריכים לעשות אחרי שזה מאושר על ידי חברי הוועדה ועל ידי הלשכות, כי יש לא מעט סוגיות בעניין של הנוהל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתביאו את טיוטת הנוהל ביום חמישי. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> נביא את טיוטת הנוהל. בפעם הקודמת לשכת רואי החשבון העלתה את הבקשה שנוסיף אמירה מובהקת על כך שעולה חדש או תושב חוזר ותיק שעובד עבור תאגיד זר לא ייצור מוסד קבע לאותו תאגיד זר. אנחנו מתנגדים לעניין הזה. יש משמעות לקביעה מתי יש מוסד קבע ומתי אין, ויש משמעות לעצם קיומו של מוסד הקבע. כשאנחנו אומרים לתאגיד זר שיש לו מוסד קבע בישראל, אנחנו אומרים לו שחלק מההכנסות שלו הופקו בארץ והוא חייב במס על חלק מהכנסותיו. ה-OECD קבע כללים ברורים לגבי מצבים שבהם לא יהיה מוסד קבע. לא בכל מצב שיש לנו אדם שעובד עבור תאגיד זר אנחנו מיד רצים אחרי התאגיד הזר ורוצים ממנו הכנסות, זה רק במצבים שההשפעה שלו מהותית על הכנסות אותו תאגיד זר. אם יש השפעה מהותית על אותן הכנסות של תאגיד זר וה-OECD מסכים לנו לנגוס מהכנסות אותו תאגיד זר, המשמעות היא שהמדינה הזרה מהצד השני מכירה במס שישראל גובה והיא לא גובה את המס שאותו תאגיד זר חייב בו. אם אני נותן פטור חד צדדי לאותו תאגיד זר על פעילות משמעותית שמבוצעת פה בארץ, המדינה הזרה תחייב את התאגיד הזר ובסופו של דבר אנחנו נותנים את ההטבה למדינה הזרה, לא לחברה הזרה. במצבים בהם ההשפעה של אותו עולה על התאגיד שלו היא קטנה, כנראה שלא יהיה מוסד קבע, אבל במצבים שההשפעה היא גדולה, כמו במצב שזו חברה של המשפחה שלו וחלק מההכנסות הן מאוד מהותיות, אנחנו לא רואים שום סיבה לתת על זה פטור. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אם נציג בכיר רוצה לעלות לארץ ורוצה את הפעילות הפיננסית שהוא עשה בחו"ל לעשות פה, כשנניח הוא עובד מטעם איזה שהוא תאגיד זר, איזה בנק השקעות, פתאום עכשיו יהיו חובות דיווח על התאגיד הזר. זה דבר שאם הוא היה אומר למעביד שלו כל התמונה הייתה יכולה להשתנות, הוא לא היה מגיע לפה. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אנחנו פועלים לפי הכללים של ה-OECD. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> צריך לפתור את זה. זה שאין לנו כללים ברורים בנושא של מוסד קבע ושרק אם עוברים עם המטוס מעל שדה התעופה בן גוריון הופכים להיות תושב ישראל ומוסד קבע - בעייתי. אין שום אינטרס לא לנגוס במס של מישהו שבאמת עושה פה מוסד קבע, ואנחנו מכירים את זה בקרנות - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני חושב שבהקשר הספציפי הזה, בטח ובטח בשנות הפטור או בתקופת ההטבה, הנושא של מוסד קבע לא צריך לעלות לדיון. יכול להיות שהוא יעלה לדיון בהמשך, בכל הנוגע לבכירות שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק הזה מתייחס למוסד הקבע? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא, זה כללים רגילים. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> ההצעה שלך יכולה להביא למצב שחברה שתגיע לישראל ותעסיק עולה אחד תהיה פטורה ממס חברות. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני לא חושב שיש לה מוסד קבע בכלל. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אם יש חברה זרה שמגיעה לישראל ומתחילה לעשות פה הרבה מאוד פעילות - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זו לא הדוגמה. לא מדובר בחברה. נניח שיש אנליסט בכיר שעובד בבית השקעות בחו"ל ורוצה לעלות לארץ. כשהוא בא למעסיק שלו שם ואומר לו שהוא עולה ושיש פה סוגיות של מוסד קבע שהוא צריך לפתור, אז או שהמעסיק אומר לעובד שהוא מפטר אותו כי הוא לא רוצה נציג ישראלי, או שהוא אומר לעובד שהוא צריך לפתור את הבעיה הזאת מול רשות המסים. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אתה מתאר סיטואציה שבא לפה נציג של גוף מאוד גדול ונותן פה שירותים. בחלק מהמקרים יכול מאוד להיות – את הסטנדרט של קביעת מוסד קבע לא אנחנו קובעים, זה קביעות בינלאומיות - שאני לא מייצר מוסד קבע. במצב שבו אנליסט שמנהל איזה שהוא תיק והרווחים שהוא מייצר לתיק הספציפי הזה הם רווחי התאגיד הזר שאני יודע לכמת, שאני יודע מה התרומה שלו לאותם רווחים, אין שום סיבה שאם הם הופקו פה לא נחייב אותם במס, במיוחד כשנותנים עליהם זיכוי במדינה הזרה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אנחנו יכולים להביא לדיון הבא נתון של כמות העולים בשנים האחרונות שיצרנו להם פה מוסד קבע. זה בטח יהיה בודדים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> למה לא להגיד שמי שעולה לפי התקנה הזאת אין לו מוסד קבע בשלוש, ארבע או חמש השנים ראשונות? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אתה יוצר פה פתח בלתי סביר, כי אם חברה זרה רוצה לבוא ולהתחיל פה פעילות אמיתית - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה לא קשור לחברה זרה שבאה. אין בעיה עם חברה זרה שרוצה לפתוח פה נציגות מכוח עצמה. כשמדברים על להביא תעשיית קרנות גידור לארץ, מדברים על אנשים בכירים שמנהלים את העסק שם ורוצים לבוא לפה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> כשנדבר על קרנות גידור, נדבר - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה הבעיה שהחוק פה יהיה גם על המקרים האלה? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> ומה אם הוא יתחיל להעסיק פה עובדים? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מתחיל לחשוש שכל ההסכמה של רשות המסים להביא את הפטור הזה של התקרה של מיליון שקל זה כי במקביל הם יודעים שהם הולכים להכניס מאות מיליונים בדלת האחורית. אני מאוד מקווה שאני טועה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יושב ראש הוועדה יביא את הנושא של החברות להצבעה, אני אצביע בעד. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> ברגע שאני אומר שלמעביד גם יש פטור, והמעביד יכול להיות צד קשור כזה או אחר - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> למעביד יש פטור עליו, לא על מישהו אחר. למעביד לא יהיה פטור על האנשים שהוא יעסיק. אם כל הפעילות של אותו מעביד זה הבן אדם המאוד מאוד בכיר שנמצא במדינת ישראל, אל תדפוק את המעביד על זה, כי אז אתה תמנע מהאדם הבכיר להגיע לפה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> נכון. זו בדיוק הבעיה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> איך נדע אם המעביד - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תכתוב כמו שאמרתי. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אתם מדברים על מעבידים תושבי חוץ שלפעמים הם צדדים קשורים ועושים פעילות משותפת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> גוף באשר הוא שעובד בכיר שלו עולה למדינת ישראל, לא יינזק בסיפור הזה של המיסוי, לא יוכר כמוסד קבע במשך כל התקופה שאנחנו נותנים את ההטבה הזאת לאותו עובד. אם הוא יתחיל להעסיק פה עובדים אחרים, תתעסקו איתו, אבל בתקופה שניתנת ההטבה לא יהיה שינוי במצב המיסויי של העובד. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> לא משנה מי המעביד? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא משנה מי המעביד. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה יכול להיות שותף של אותו אחד. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אז שיהיה שותף. אתה רוצה שהוא יבוא לפה, שיתחיל לנהל פה עסק, או שאתה אומר לו שאם הוא יותר מידי בכיר שלא יבוא אלא אם כן ממסים אותו? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אתה יכול להגדיל ככה את הפטור לעוד הרבה יותר. אם המעביד הוא צד קשור שיושב בחו"ל, יכול להיות שבמקום למשוך את זה כשכר הוא ישלח את זה למעלה כרווח ואז פטרת את הרווח הזה, אמרת שלא נוגעים בו, נתת לו פטור גורף. שאלתם על השכר של העולים. שכר העולים שהגיעו ב-2019 היה בשנה הראשונה לעלייה 2,500 שקל, אחר כך 5,000 שקל, אחר כך 8,600 שקל. נקודות הזיכוי מאוד רלוונטיות לאוכלוסייה שמרוויחה את הסכומים האלה. אנחנו מדברים על תקרת פטור בסכומים של 150,000, 350,000, 600,000 ומיליון שקל, שאלה סכומים שלא באמת נוגעים לתמהיל העולים הנוכחי. ההצעה מקווה להביא עולים שמרוויחים הרבה יותר. אם אנחנו מסתכלים על צורת ההשתכרות של העולים כרגע, אנחנו מבינים שלפטור של 150,000 שקל, שזה הפטור של השנה החמישית, רק 6% מהעולים יגיעו לחבות מס. אם אנחנו מסתכלים על השנה הרביעית, על הפטור של 350,000 שקל, רק אחוז אחד מהעולים הנוכחיים יגיע לחבות מס. החשש שהם יפספסו את הפטור כי הפטור הוא בשנים הראשונות לא נכון לתמהיל העולים הנוכחי. הרעיון הוא להביא עולים מסוג אחר, מסוג שיש לו הכנסה יותר גדולה. אם הכנסת רוצה להזיז את התמהיל למיליון, מיליון, 350 ו-150, זה עלות של כלום, של שלושה מיליון. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> חבר הכנסת טייב ואנחנו בעד. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אנחנו מבקשים שתהיה ירידה בסוף, שתהיה איזו שהיא גמילה מפטורים כל כך גדולים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תביאי את הדברים האלה ביום חמישי. התשובות שלכם לגבי מוסד קבע לא מספקות. אנחנו לא נשאיר את זה ככה. כדי למנוע מצב שבו אנחנו, הפוליטיקאים הרעים שצריך לשמור את מדינת ישראל מהם, לא נקבל החלטה סוברנית ונחליט משהו, תבואו אתם, אנשי המקצוע, עם משהו מוסכם. אתה מסכים, היושב ראש? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:25. << סיום >>