פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 858 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 14:30 סדר היום: << הצח >> פרק ב' (מיסוי של קופות גמל) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי אלי דלל משה סולומון אורית פרקש הכהן מוזמנים: עדן ביטקובר – יועץ למנהל רשות המסים רימה ברנר – מנהלת תחום מפקחת ארצית מחקר כלכלי סטטי, רשות המסים תומר גמזו לטובה – מנהל תחום, רשות המסים כארים כנעאן – יועץ למנהל רשות המסים רותי לירז שפירא – עוזרת ליועץ המשפטי, רשות המסים עופר רז דרור – רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים יניב כהן – מיסוי מקרקעין, רשות המסים אסף נחמני – מנהל מח' ניהול סיכונים ברשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון רוני גנוד – יועץ משפטי, מינהל הכנסות המדינה שמוליק רופא – מנכ"ל ריט 1 בע"מ דרור גד – יו"ר ריט 1 נמרוד ספיר – מנכ"ל איגוד בתי השקעות ענת פלד-סומך – יועמ"ש, סמנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ישראל מימון – מנכ"ל איגוד חברות הביטוח בועז סטמבלר – סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח אבי נוימן – לשכת רואי חשבון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ב' (מיסוי של קופות גמל) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אחר הצוהריים טובים, אנחנו בדיון בנושא מיסוי קופות גמל. איפה היינו, גברתי היועצת המשפטית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עשינו דיון פתיחה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לאיפה הגענו בפעם הקודמת? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> הסברנו את החוק והיו התייחסויות מהשוק. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה עכשיו? אמורים להציג את החוק? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני שנציג את החוק, נמצאים פה אנשים מריט 1 שרוצים לדבר על מה שאין בחוק. << אורח >> דרור גד: << אורח >> תודה שהזמנתם אותנו, אותי ואת שמוליק רופא, לוועדה. אנחנו המנכ"ל והיו"ר של ריט 1, שזה הריט הראשונה והגדולה בישראל. הגענו בשם איגוד הריטים המניבות. ריטים זה קרנות השקעה בנדל"ן הנסחרות בבורסה. אנחנו גופים ללא בעל שליטה, אנחנו בבעלות הציבור הישראלי, החזקה ישירה ממש של אנשים שרכשו מניות באמצעות הגופים הפנסיונים והגופים המוסדיים. בריט 1 מחזיקים קרוב ל-70% מהגופים הפנסיוניים בשם הפנסיה והגמל של כולנו. אנחנו חושבים שתיקון 9(2) הוא תיקון נכון וחכם. הוא בהחלט יכול לתרום למשק, כי הוא יביא עוד כסף למשק הישראלי ולהשקעות. מצד שני, חשבנו על ניואנס שלא בטוח ששמנו לב אליו כשהלכנו לחדש את 9(2) או לעדכן אותו. חשוב לשים לב שחלק לא קטן מההשקעות של המוסדיים בנדל"ן הישראלי נעשה דרך ריטים. כדי שהתיקון של 9(2) יביא באמת את התוצאה הנקובה מבחינת מדינת ישראל, זאת אומרת שנפנה יותר כספים של החיסכון הפנסיוני הארוך שלנו לנדל"ן בישראל, בדגש על ייזום, קריטי, לדעתנו, להשלים את מהלך החקיקה להרחבת פעילות ייזום גם בריטים כדי שהמוסדיים יוכלו לנצל את ה-9(2) בצורה ישירה דרך הריטים ולממש את תכלית התיקון שזה כסף ישראלי שילך להשקעות בישראל במקום שילך להשקעות בחו"ל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה יש כרגע? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על בנייה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בנייה או נדל"ן. השאלה מה ההבדל ביניהם. << אורח >> דרור גד: << אורח >> נכון מאוד. 9(2) פותח הרבה אפיקים, לא רק נדל"ן. אנחנו מדברים רק על נדל"ן. כשאנשים עושים נדל"ן בצורה מקצועית, הם עושים גם ייזום וגם החזקה של מבנים קיימים. חלק מהנכסים שאתה מחזיק לטווח ארוך התחלת ממצב של אדמה. צמיחה יותר מייצרים מיזמות מאשר מזה שקניתי ממישהו בניין. אם קניתי ממישהו בניין והוא קנה ממישהו אחר בניין, זה רק מחליפים ידיים. בשביל שהמדינה גם תצמח צריכים ליזום את זה מקרקעות ולבנות יותר. הריטים מאוד מאוד מוגבלות בנושא של הייזום. 5% זו מגבלה אמיתית על הצמיחה ויגביל את היכולת של 9(2) להועיל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי נכנסה לתוקף ההנחיה הזאת שריטים לא יכולות לעסוק בייזום? << אורח >> דרור גד: << אורח >> מחקיקת החוק בשנת 2006. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מאז עברו איזה 20 שנה, התפתח השוק, הוא נראה אחרת. הנושא של ייזום הוא משהו שאנחנו מאפשרים בדברים הרבה פחות בטוחים מנדל"ן, כמו כל מיני פונקציות בשוק ההון. דנו פה לא מזמן על כל מיני השקעות בסיכון גבוה. קריפטו, כל מיני עניינים כאלה אנחנו מאפשרים. דווקא נדל"ן וייזום נדל"ן זה משהו שהוא סוג של בונטון היום, לכן לא כל כך ברור האינטרס להחזיק את ההגבלה הזאת בתוקף היום, בטח לא לאנשים שנכנסים להשקעות או לגופים ומוסדיים שמשקיעים בדברים האלה. אני גם לא מבין למה לייצר כאלה גופים שמוגבלים לעומת גופים אחרים. אתה יוצר לקרנות האלו עמדת נחיתות תמידית אם הן לא יכולות לעסוק בייזום, ואז הן בטוח יכולות להרוויח פחות, הן בטוח יכולות להציע פחות גיוון למי שמעוניין לבוא ולהשקיע. אתה בעצם הופך אותן לסוג ב'. השאלה למה. יכול להיות שפעם מאוד פחדו מייזום ולא כל כך ידעו, אבל היום זה עולם אחר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא הייתי מגביל את זה למגורים. זה יכול להיות לעסקים, לתיירות, לתעשייה, לכל דבר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ברגע שאתה בונה זה לא משנה למה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש היגיון להגבלה הזאת היום? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> קרן הריט היא קרן נדל"ן להשקעה בנדל"ן מניב. ב-2006 היו מגבלות שהרציונל שלהן היה שתהיה השקעה בנדל"ן מניב לא מסוכן, ובאמת הגבילו את זה כך שרק חמישה אחוז יכולים להיות נדל"ן לא מניב. אני מדבר כרגע על נדל"ן מניב רגיל, על קרן הנדל"ן הרגילה, לא על קרן למגורים. אנחנו חושבים שהגיעה העת לאפשר משהו קצת יותר - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא הבאתם את זה בחקיקה? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> יש צוות ברשות המסים בתחום הריטים. אני חושב שאפשר לשקול את זה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> יש את ההקשר ללמה החקיקה של ה-9(2) צריכה לאפשר למוסדיים להשקיע בריט. אני חושב שבנושא של הסרת החסם על הייזום צריכה להיות איזו שהיא מגבלה. צריך לקבוע משהו בחקיקה, לא להסיר אותו לגמרי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה למשל? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> על ההיקף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה אומר להגביל את ההיקף. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> צריך לאפשר אחוז יותר גדול שיאפשר לריט לא רק לקנות קרקע בנויה, גם ליזום בקרקע פנויה ולבנות. << אורח >> ענת פלד-סומך: << אורח >> אנחנו רואים את זה כחלק אינטגרלי מ-9(2). זו לא פעם ראשונה שאנחנו משכללים את היכולת של הגופים המוסדיים להשקיע באופן ייעודי בנקודות מסוימות שבהן אין להם מומחיות. ככל שאני מאפשרת לריטים להסיר את מגבלת הייזום, כך אני עוזרת לסעיף 9(2) להיות ממומש בצורה יותר משוכללת וקצת יותר ממוקדת. זה לא התחום היחיד שבו זה נעשה. אם זה נעשה גם באמצעות גופים אחרים שיש להם התמחויות בתחומים אחרים, אין סיבה שכאן זה לא יהיה קשור אחד לשני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם בעד? << אורח >> ענת פלד-סומך: << אורח >> אנחנו בהחלט בעד. אנחנו בעד הסרת מגבלת הייזום ובעד ההיכללות של זה במסגרת הליך החקיקה הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא לפתוח את זה לגמרי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אומר לא לתת לזה להיות 100% או להיות רוב. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הרעיון המרכזי בריטים זה הכנסה מניבה קבועה שהיא חלף רכישת דירה למשקיע הקטן. הוא מקבל את אותם דיבידנדים שאני מחלק. אם הוא היה עושה רק יזום לא היה דיבידנד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא עושה רק יזום. השאלה למה להגביל. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> ההגבלה באה לידי ביטוי בהיקף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרי פה זה לא המשקיע הקטן שמחיה אותם. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> הריט בא לדמות השקעה בנדל"ן מניב באופן ישיר. גם המיסוי פה הוא חד שלבי. יש יתרון בזה שהם יוזמים ובונים, אבל צריך להיות פה איזון. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> יש רצון טוב לחשוב על העניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני חושב שכדאי לממש את הרצון לידי מעשים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הקשר בין הריטים לבין 9(2) בהקשר שלנו היום הוא קצת רופף. היה יותר נכון להביא את זה בצורה יותר מסודרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עקב צוק העיתים והמציאות הישראלית שלא ברור מתי זה יהיה בשלב מאוחר יותר, אם אנחנו מדברים על שלושה חודשים או על עוד שלוש שנים - - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לכל הפחות לעשות דיון בוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חד משמעית, אבל בוא נתחיל מלהבין מה מבקשים להביא כאן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה נושא בפני עצמו שצריך להסביר ולהבין למה התנאי הזה נולד מלכתחילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה פחות מעניין אותי להבין למה נולד התנאי הזה מלכתחילה. יותר מעניין אותי להבין למה כרגע יש שיקול למנוע או להגביל אותו. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא אמרתי את זה. אני אומר שצריך לקיים את הדיון הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תביאו הצעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם רואים את הזיקה לתיקון המוצע? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> במה שהם הציגו יש זיקה. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> התיקון המוצע מאפשר לקופות גמל להשקיע יותר בנכסים אלטרנטיביים באופן ישיר. אפשר יהיה לטעון שהתיקון פוגע בהשקעות של המוסדיים בריטים המסחריים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אפשר יהיה לטעון את זה? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אם למוסדי יש סכום מסוים שהוא שם בנדל"ן והוא יכול להשקיע יותר באופן ישיר, הוא ישקיע פחות במה שהוא שם בריטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בריטים הוא מוגבל עד חמישה אחוז. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> הריט עצמו מוגבל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מדברים פה רק על ריטים של נדל"ן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם של מגורים. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אנחנו מדברים רק על הריטים המסחריים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואני רוצה לדבר פה גם על המגורים, להגדיל את הסיפור של המגורים, כי אנחנו יודעים שהריט במגורים נחל כישלון. אם יש לנו הזדמנות לעשות תיקון, להגדיל להם את השנים, צריך להגדיל ל-10 או 12 שנה כי חמש שנים זה לא מספיק. אנשים גם לא משקיעים בשביל חמש שנים, כי אין סיום בנייה בחמש שנים. אני חושב שצריך להגדיל את זה מעבר לחמש שנים. צריך לעשות תיקון גם לריט בייזום וגם למגורים. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> הפגיעה שציינתי בריטים המסחריים יכולה לחול גם על הריטים למגורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר לעשות תיקון גם בחוק הזה, זה המקום לעשות לשניהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נתחיל עכשיו להיכנס לתוך החוק, כשלדיון ביום חמישי נזמין את הגופים הרלוונטיים שאולי יהיה להם גם מה להגיד בנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי למשל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התאחדות הקבלנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם אתם צופים פגיעה בעקבות התיקון שהם מבקשים להוסיף בשוק מסוים? << אורח >> ענת פלד-סומך: << אורח >> אנחנו לא אמורים לעודד תחרות בשוק? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד לא הבנו עד הסוף מה התיקון שהם מבקשים. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אם תהיה את האפשרות של ייזום, יכולה להיות תחרות בגופים אחרים. בסופו של דבר זה מוגבל בהיקף. הם יוכלו ליזום ולהשיג את הנדל"ן המניב ולא לקנות אותו מוכן. זה יכול להגדיל את התשואה בריטים עצמם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם יקנו אותו גם בעלויות יותר נמוכות, זה יהיה יותר זול בשוק. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> מסכים. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> לגבי הארכת מגבלת הבנייה, נבדוק עם גורמי המקצוע. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> המוסדיים משקיעים בריטים. ברור שכל דבר שיעלה את התשואה טוב גם לעמיתים של הגופים המוסדיים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פרק ב': מיסוי של קופות גמל תיקון פקודת 2. בפקודת מס הכנסה (בפרק זה – הפקודה), בסעיף 9(2)(ב) - מס הכנסה (1) בהגדרה "שליטה", בפסקה (4), במקום "מאת קרן טכנולוגיה עילית" יבוא "מאת חבר בני אדם העוסק בעסק – לא יראו כשליטה כאמור באותה פסקה". במקום "באמצעי השליטה בקרן" יבוא "באמצעי השליטה בחבר בני האדם", ובמקום הסיפה החל במילים "מאמצעי השליטה בקרן" יבוא "מאמצעי השליטה בחבר בני האדם"; סעיף 9(2) נותן פטור ממס לרשות מקומית, קופת גמל ומוסד ציבורי, בתנאים מסוימים המופיעים בסעיפים. יש שני תנאים עיקריים. תנאי אחד מדבר על זה שהכנסה של קופת הגמל או של הרשות המקומית לא הופקה מעסק שהיא עוסקת בו. זה תנאי שאנחנו לא נוגעים בו. תנאי שני מדבר על זה שההכנסות של קופת הגמל לא נבעו מחבר בני אדם שעוסק בעסק שקופת הגמל שולטת בו או שלקופת הגמל יש החזקה מהותית בו. פה אנחנו מרחיבים את ההגדרה של שליטה ושל החזקה מהותית בצורה כזאת שתאפשר לקופות גמל להשקיע ביותר חברות שיש להן שליטה יותר גדולה בהן ועדיין להיות זכאיות לפטור. בתנאי הראשון שמדבר על שליטה יש מספר תנאים שהם מעבר לתנאי המהותי שאומר שאסור לקופת הגמל לשלוט במובן המהותי בחברה. אחד התנאים הטכניים אומר שאם כמה גופים מהגופים שמקבלים את הפטור, לצורך העניין קופת גמל או הרשות המקומית, שולטים ביחד ביותר מ-50% מאמצעי השליטה, הם לא יהיו זכאים לפטור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בישן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בישן. פה אנחנו רוצים לתקן את זה ולהגיד שאם קופות גמל מחזיקות מ-50% עד 75%, עדיין ניתן להן את הפטור, כי אנחנו עדיין רואים בזה איזה שהוא משהו סביר מבחינתנו. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> הכוונה היא כמה חברות ביחד, לא קופה אחת, שתיים ושלוש של אותה חברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך הגעתם לשיעור הזה? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> היה צוות בין משרדי בהשתתפות כל הגורמים באוצר. המטרה של התיקון היא לתקן את העיוות בין מס הכנסה לתקנות של רשות שוק ההון. בתקנות של רשות שוק ההון לא מופיעה המגבלה המצרפית מהסוג הזה, ואילו בפקודת מס הכנסה זה עמד על 50%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם זה אומר שאם הן משקיעות בבורסה הכללים הם אחרים? מה זה אומר שבכללי רשות שוק ההון הכללים הם אחרים? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> רשות שוק ההון מאפשרת לכל קופת גמל להשקיע עד 20% בחברה מסוימת או בשותפות. אם כמה חברות יחד החזיקו 57%, לא הייתה בעיה עם זה מבחינת רשות שוק ההון כל עוד הן לא שלטו בחברה, אבל בפקודת מס הכנסה היה להן אסור, כי מעל 50% נחשב שליטה מצרפית והן היו חשופות למס. אנחנו רוצים לתקן את זה כך שיתאפשר להן עד 75%, כמובן כל עוד הן לא שולטות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם זו קבוצה של שלושה או ארבעה והם ביחד 75%, זה עובר את החמישה אחוז. ייקבעו פה כללים כך שזו תהיה השקעה פאסיבית? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> את שואלת לגבי קופת גמל ספציפית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר > > לא, של קבוצה ביחד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה זו לא חברה ביחד, זה כמה קופות גמל שכל אחת באותה חברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אבל בהגדרה זה מביא לסכומים של מעל חמישה אחוז. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> חמישה אחוז מתייחס להשקעה של קופת גמל אחת, של חברה מינהלית אחת. השליטה פה לא קשורה לזה. עוד רגע נדבר על החזקה מהותית, כשהתנאי של החזקה מהותית זה התנאי שמתייחס להשקעה של קופת גמל אחת ספציפית. פה אנחנו מדברים על מספר קופות גמל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי, אבל לפי ה-75% גג גם קופה בודדת בחישובים האלה תהיה בשיעור שהוא מעבר לחמישה אחוז. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו נאפשר הרבה יותר מחמישה אחוז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא משנה כמה בתוכם כל אחד מחזיק, נכון? << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> לגופים המוסדיים אסור לשלוט בתאגידים ריאליים. יש מגבלה של קבוצה מסוימת של גופים מוסדיים, כמו הראל או כלל, שיכולים להגיע עד 20% בתאגיד ריאלי. אין מגבלה שנוגעת לכמה גופים מוסדיים יחד, אבל אסור להם להגיע לשליטה. אלו ההוראות של רשות שוק ההון. מה שצוין פה זה ההוראות לעניין מיסוי. גם ה-75% לא מונע מהגופים המוסדיים להגיע יחדיו מעל ל-75%, זה רק יכניס אותם לתוך משטר המס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דה פקטו זה מונע מהם להגיע למעל 75%. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> נכון. סביר להניח שאף אחד לא ישקיע מעבר לזה, כי כשצריך לשלם מס זה מוריד את התשואה לי ולך בפנסיה. מוסדיים לא עושים את זה בפועל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם קורה שהוא השקיע 76%, אתה לוקח מיסוי על כל ה-76% או רק על האחוז? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> על הכל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז ברור שהם לא יעשו את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מלאכותי? הם לא ביחד איזו שהיא דבוקת שליטה בהרבה מהמקרים? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> שכל המוסדיים מתאמים ביניהם? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. האם זה יגרום לזה שתבדקו את זה מהותית, או שאם מגיעים למספרים האלה אז מבחינתכם זה בסדר? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אנחנו מדברים מספרית. אם קופות הגמל מתאמות ביניהן, זה עניין של רשות התחרות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדברת על בין ריאלי לפיננסי. << אורח >> ישראל מימון: << אורח >> יש חומות סיניות דרמטיות, אם ברגולציה ואם בחקיקה ראשית, בנושאים של דירקטורים בלתי תלויים, בתקנות השקעה, בוועדות השקעה וכו' שלא מאפשרות. מי שעושה את זה עובר על החוק. אני יכול לומר מההיכרות עם העבודה של המוסדיים שהדברים האלה לא קורים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פסקה (3) מדברת היום על התנאי של ה-50%, כאשר כבר היום יש בפסקה (4) פסקה שמאפשרת למספר קופות גמל להחזיק יחדיו בקרן טכנולוגיה עילית שיעור של עד 75%. כדי לא ליצור כפל ולעשות פסקה ספציפית שאומרת שאפשר להשקיע בכל חבר בני אדם עד 75%, וכדי לא לעשות סעיף נפרד שיגיד שעל קרן טכנולוגיה עילית אפשר להשקיע עד 75%, השתמשנו בבסיס של קרן טכנולוגיה עילית ושם הגדרנו את ה-75%. פסקה (4) תגיד על אף האמור בפסקה (3), והיא תחול לעניין כל סוג של חבר בן אדם שיהיה אפשר להשקיע עד 75%. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אין פגיעה בקרן טכנולוגיה עילית. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מספר חברות שמשקיעות יחד. הדבר השני, כמו שהעלתה חברת הכנסת, זה החזקה מהותית, שזה מדבר על ההחזקה המותרת לקופת גמל אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום זה עד 20%? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> התיקון נובע מעיוות שנוצר בין מה שרשות שוק ההון מרשה להם לעשות לבין דיני המס. אם הרגולטור של הגופים המוסדיים, שזה רשות שוק ההון, מתירים להם לעשות השקעה מסוימת והיא לא חורגת מעקרונות המיסוי העליונים, אין שום סיבה שנקשה עליהם. זו הסיבה שאנחנו רוצים להתאים את הוראות הפקודה לתקנות של רשות שוק ההון. << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> הסעיפים האלה הם סעיפים מלפני 20,30 שנה. אז השוק לא היה כמו היום. לאט לאט התפתחה הרגולציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן לקח לכם לשנות את זה? << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> הפער היה מאוד מצומצם עד לפני בערך ארבע שנים, אבל עברו תקנות כללי השקעה לפני ארבע שנים והפער קצת התרחב. ההוראות של רשות שוק ההון מאפשרות היום להשקיע בתשתיות עד 49%, אבל יש את החסם המיסויי. המטרה הייתה להדביק את שתי הרגולציות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תה עושה שזה יהיה רק רגולטור אחד. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> לא, אנחנו שומרים על מסגרת מיסוית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה משווה את התנאים של רשות המסים לתנאים של רשות שוק ההון. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> מקלים עליהם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התנאים היום בפקודה הם תנאים יותר משקיים, ושם אנחנו אומרים שאנחנו הולכים לפי רשות שוק ההון, אבל יש גם תנאים מיסויים, כלומר שהתכלית שלהם היא שמירה על בסיס המס, ואותם אנחנו לא משנים. אנחנו רוצים לשמר לעצמנו את האפשרות לקבוע תנאים שהם רלוונטיים לבסיס המס, כאשר אנחנו מקבלים את זה שמבחינת הרגולציה אנחנו לא צריכים להיות הרגולטור. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אנחנו לא מאפשרים לקופות הגמל להשקיע בעסק. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה לא שאתם לא מאפשרים, אתם לא נותנים הקלות. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אנחנו לא מאפשרים לקופות גמל להשקיע בעסק, שזה מבחינתנו עיקרון עליון, אבל אנחנו גם לא רוצים שהתיקון יהווה הסדר שלילי לעניין עסק. אנחנו לא מתכוונים לשנות את מדיניות האכיפה שלנו כתוצאה מהתיקון הזה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אתה יכול טיפה לפרט? כלי ההשקעה היום זה לא רק בחברה. יש המון קרנות בשוק או שותפויות השקעה שגם לגביהן כל נושא המס עדיין לא הגיע לידי מיצוי ובהן קופות הגמל נמצאות. לשותפויות האלו יכול להיות שיש הכנסה מעסק של נדל"ן, תשתיות. אתם רואים פה רק את התיקונים, אתם לא רואים את הסעיף הקיים של הכנסה שלא הושגה מעסק, וכאן יש הרבה פרשנויות. אם אני שותף בשותפות ויש לה הכנסה מעסק, אז יש לי הכנסה עסקית שעולה אלי כביכול. בגלל זה קופות הגמל לא מגיעות לקרנות ההשקעה, וחבל, כי אין הולכות לחו"ל. הרבה כסף הולך על מימון נדל"ן בחו"ל, על מימון תשתיות בחו"ל שיש להן גם פעילות יזמית. יש את ההתאמה לחוק הפיקוח שתסיר חסמים, שזה תיקון מבורך וצריך לקדם אותו, ויש את הפיל שנמצא בחדר שאנחנו לא מדברים עליו כרגע. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אנחנו כבר 15 שנים מבקשים את התיקון הזה. הוא מאוד חשוב, כי הוא יביא הרבה השקעות לישראל שהיום הולכות לחו"ל. מתקנים פה עיוות מס כפול גם בין הביטוח וקופות הגמל וגם בין ישראל לחו"ל. זה לא הטבת מס, זה השוואת תנאי מס בין ישראל לחו"ל. מה שאמר פה רואה חשבון נוימן הוא מאוד חשוב. כרגע יש תקנות שרשות המסים הוציאה והעבירה לוועדה שפוגעות בהשקעות בישראל סביב כל העניין הזה של הגדרה של הכנסה מעסק, ושם רשות המסים נקטה גישה הפוכה לגמרי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכשיגיע אנחנו נדון, נאלץ לשבת על המדוכה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) במקום ההגדרה "החזקה מהותית" יבוא: "החזקה מהותית" – כל אחת מאלה: (1) החזקה בחבר בני אדם שהיא בשיעורים העולים על שיעורי ההחזקה שקופת גמל רשאית להחזיק מכוח הוראות לפי סעיפים 4(א)(3) ו-26 לחוק הפיקוח על קופות גמל או שהיא אינה עומדת בתנאים והגבלות לפי אותן הוראות, ובלבד ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החיל, בצו, את השיעורים, התנאים וההגבלות כאמור לעניין זה, וכן רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע באותו צו כי השיעורים, התנאים וההגבלות כאמור יחולו בשינויים כפי שיקבע בצו; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר ותתייחס גם לסמכות שניתנת לשר האוצר, באישור הוועדה, להחיל את השיעורים. למה אי אפשר לקבוע אותם בהתאם למה שקיים היום או לקבוע אותם כאן? למה צריך להשאיר את זה לחקיקת משנה? אני מניחה שהתשובה תהיה קשורה גם בגמישות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התנאים המהותיים היום קבועים בחוק, אין הפניה לתקנות של קופות גמל. פה אנחנו רוצים להגיד שהתנאים לא ייקבעו בתוך החוק שלנו, בתוך בפקודת מס הכנסה, אלא שתהיה איזו שהיא הפניה לקופת גמל. מעבר לרציונל הביטוחי או הרציונאליים של רשות שוק ההון, יש שם רציונל מיסי, ואת הרציונל המיסי אנחנו כן רוצים לשמור. לפי התנאים של היום הם מתאימים לרציונל המיסי, כלומר אנחנו בסדר עם התנאים למעט ההכנסה מעסק, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד. אנחנו רוצים לוודא שיש איזה שהוא צו של שר האוצר שחושב באופן ספציפי על הצד המיסויי. גם אם יהיה תיקון בכללים של רשות שוק ההון, אנחנו אומרים שכדי שהתיקון הזה יהיה רלוונטי גם פה - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> באיזו סיטואציה יכול להיות מצב שיהיה שם איזה שהוא שינוי ויבואו ויגידו שבהתאם למדיניות המיסוי אתם לא מוכנים לא להחיל? גם אם יש מצב כזה, למה לא לחזור חזרה לוועדה ולתקן את החקיקה? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> גם פה כתוב שזה באישור ועדת כספים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש הבדל בין אישור ועדת כספים לבין לעשות תיקון חקיקה. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> היום ההוראות של הממונה הן בלי ועדת כספים. << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> רוב ההוראות הרלוונטיות לעניין הזה נקבעות בתקנות כללי השקעה, שזה שר אוצר בהתייעצות עם ועדת כספים. התיקון של 2021, שאיפשר השקעה בתשתיות מעל 20%, עבר פה בוועדת כספים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה בהתייעצות או בהצבעה? << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> אני חושב שזה באישור ועדת כספים. יש סמכויות לממונה לגבי השקעות מסוימות לקבוע הוראות שהן מעבר למה שנקבע בתקנות, אבל אני חושב שהרוב המוחלט של ההוראות הרלוונטיות נקבעות באותן תקנות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ישי, ממה אתה חושש, ולמה אתה רוצה לתת את האפשרות לשר לשנות באישור ועדת כספים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש מקרים שבהם רשות שוק ההון יכולה לשנות את ההשקעות המותרות לא בתקנות באישור ועדה אלא בכללים אחרים. פה, בגלל שאנחנו אומרים שיש לזה השפעה מיסוית, כשענייני מס בדרך כלל מגיעים לביקורת פרלמנטרית, אנחנו רוצים שהשר באישור ועדה יכניס את השינויים האלה גם לצורכי מס. דבר שני, אם מגיעים תקנות מסוג אחד, הן לאו דווקא מסתכלות על כל ההקשרים הרחבים. יכול להיות שכל הדיון יהיה לפי הפיקוח על קופות גמל וההקשרים המיסויים לא יהיו בשיח. אנחנו רוצים לוודא שיש איזה שהוא צו שבו חושבים באופן ספציפי על ההשלכות המיסויות, שהשר והוועדה אומרים שגם עניין המיסוי הוא רלוונטי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> החשש שלי שזה יהיה פתח בשבילכם לעשות שינוי בחקיקה שהבאנו. אתה מחוקק עכשיו חוק ומשאיר את הפתח לשר האוצר לבוא ולשנות לפי שיקול דעתו, נניח את הנושא של ה-75%. בשביל מה שווה החקיקה? תביא עכשיו צו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מה שאנחנו עושים פה זה מעבירים תנאים שקבועים בחוק לתנאים שקבועים בתקנות של שר באישור ועדה. זאת כל ההצעה. מה שאנחנו אומרים פה זה שאנחנו רוצים שתהיה ביקורת פרלמנטרית ספציפית לצורכי מס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהיבטים שונים שאתם מגיעים לאישור ועדת הכספים יש לכם את היכולת לבוא ולחוות את עמדתכם. אם עמדתכם לא תואמת את התיקון שמתכוונים לבצע, יש לכם אפשרות להביא תיקון חקיקה ולהגביל את זה. אפשר להתאים כבר עכשיו בהגדרה של החזקה מהותית את המצב שאתם רוצים לקבע. אני לא חושבת שאנחנו נחזור לתת סמכות - - << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> שימו לב שתקנות כללי השקעה וההצעה פה הן באותו מעמד. זה שר אוצר באישור ועדת כספים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולכן אני אומרת שאם זה ממילא באישור ועדת הכספים, אין שום סיבה שלא במסגרת הזאת תבואו ותביעו את עמדתכם, תאירו את עינינו בנוגע להיבטי המס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נחשוב על זה ונחזור אליכם. (2) החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה בחבר בני אדם העוסק בעסק, בשיעורים, בתנאים או בהגבלות שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שיראו אותה כהחזקה מהותית;". בהנחה שהלכנו באופן ישיר לכללים של קופת הגמל ועכשיו אנחנו רוצים להציע משהו שונה, נוכל לבוא לוועדה, להגיד לוועדה שיש פה איזה שהוא משהו בעייתי, ואז הוועדה תוכל לאשר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> האם תוכלו להגיד שזה יהיה גם השקעה בעסק? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, זה קבוע בחוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה לא תוכל את זה לשנות? אתה רוצה רק את החומרה, אתה לא רוצה את ההקלה להביא. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> זו לא הקלה, זה שינוי - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו הקלה. אם אתה משווה את זה לשוק ההון, זה הקלה בדבר הזה. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> לגופים המוסדיים יש הרבה מאוד כסף. פטור ממס גם על השקעות עסקיות זה מדרון מאוד מאוד חלקלק שאנחנו לא מוכנים - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא אמרתי שתיתן להם. למה אני קורא לזה הקלה? כי כיום אתה לא נותן להם את זה. כיום אתה משאיר את זה ככה, כי אתה עדיין חושש, אתה לא משווה אותם לשוק ההון. אם אתה כבר נותן סמכות לשר האוצר, תן לו, באישור ועדת כספים, שאם הוא יראה לנכון שגם עסק יוכל להשקיע, הוא יבוא. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אנחנו חושבים שדיון לגבי השקעות בעסק צריך להיעשות בחקיקה ראשית. זה נושא מאוד כבד, מאוד גדול. היה צוות שישב על הנושא הזה לא מעט זמן. כשאנחנו מדברים על קופת גמל, אנחנו מדברים על חברות מנהלות, לא על כמה קופות באותה חברה מנהלת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שהן מחברות שונות? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אנחנו רושמים שיעורי החזקה של קופת גמל או כמה קופות גמל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התנאים של החזקה מהותית בקופות גמל הם לפעמים ברמה של קופת גמל, לפעמים ברמה של החברה המנהלת של כל הקופות שלה. פה כתבנו קופת גמל. אנחנו רוצים להבהיר לפרוטוקול ואולי גם בנוסח, אם נחשוב שנצטרך, שאין פה איזו שהיא החרגה, שאנחנו רוצים ללכת לתנאים שלהם לגמרי. אם התנאי מגביר את ההחזקה של החברה המנהלת, מן הסתם התנאי צריך לחול גם ברמה של החברה המנהלת ולא ברמה של הקופה. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אם היום מותר לקופת גמל להשקיע עד 20% בחברה מסוימת, אז זה לא שחברה מנהלת מסוימת יכולה דרך ההשתלמות 15% ודרך הגמל עוד 5%. אנחנו מדברים ברמת החברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחרת עוקפים את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פרק ב': הוראת מעבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוראת המעבר עוסקת בפסקה (1) של ההגדרה החזקה מהותית, שלגביה אמרתם שתבחנו את הצורך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 3. לעניין פסקה (1) של ההגדרה "החזקה מהותית" שבסעיף 9(2) לפקודה, כנוסחה בסעיף 2 לחוק זה, יראו את שיעורי ההחזקה שקופת גמל רשאית להחזיק ואת התנאים וההגבלות לעניין החזקה כאמור, שנקבעו לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ושהיו בתוקף ערב יום תחילתו של חוק זה, כשיעורים, תנאים והגבלות שהוחלו בצו לפי פסקה (1) האמורה, כל עוד לא נקבע צו ראשון לפי הוראות אותה פסקה. ההצעה שלנו, שהייתה התנגדות אליה, זה שנצטרך לבוא בצו ולהחיל את ההוראות של קופת גמל. פה זה אומר שלא נצטרך להתקין צו כי ההוראות הקיימות נכנסות לתוקף באופן מיידי, ורק ככל שיהיה שינוי נצטרך להביא צו ספציפי לעניין מס כי הדיון על המס נעשה עכשיו בוועדה בצורה מפורשת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ככל שאנחנו משמיטים את הסיפה של פסקה (1) גם הסעיף הזה נמחק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה סיפה? והכל בהתאם ליעדי התקציב? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסיפה של פסקה (1) בעמוד 951, ובלבד ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, יחיל, בצו, את - - << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אם הסיפה של סעיף (1) תימחק, נאלץ לשים איזו שהיא הגבלת גג. בגלל שאנחנו מפנים את כל הנושא לרשות שוק ההון ולא יהיה דיון מיוחד בענייני המס, כפי שהיועצת המשפטית אומרת - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יהיה דיון. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> אנחנו נבקש להוסיף הגבלה מהותית בפקודה, כדי שלכל מקרה שלא יהיה תהיה איזו שהיא תקרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לעשות את זה מראש כשאתם לא יודעים אם בכלל צפוי איזה שהוא תיקון עתידי? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי הם רוצים שסתום, הם לא יודעים איך זה יתפתח. אני מצדיקה אותם. הם רוצים את הזרע הזה שהם יוכלו לנהל בצורה גמישה. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> זה יהיה מספיק גבוה ומוסכם גם על ידי השוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא חושב שצריך לעשות את זה, אבל תביא הצעה ואנחנו נחליט. לגבי הריטים אתם מגיעים ביום חמישי עם התיקון שביקשנו, גם של הייזום וגם של המגורים. אני חושב שכדאי להידבר איתם ולדייק את הנושא הזה. אנחנו לא חושבים שיש בעיה להכניס את זה בחקיקה הזאת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה אמור לתרום? באיזה מונחים אתם מודדים את התרומה? זה מונע מהשקעות לברוח לחו"ל. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> היום בגלל העיוות הרגולטורי יש השקעות שמותר למוסדיים לעשות והם לא עושים בגלל דיני המס, שזה דבר שפוגע בתשואה של החוסכים. אני לא יודע להגיד לך כמה ואני גם לא חושב שמישהו ידע, אבל חלק מהסיבות לתיקון זה שאנחנו רואים שמשקיעים הרבה בחו"ל, שיש העדפה לחו"ל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם עדיין יש את המגמה הזאת של הוצאת ההשקעות לחו"ל אצל המוסדיים? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> המגמה היא לא בהכרח מגמה שלילית, רק התיקון הזה - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא יתעדף עכשיו להביא יותר השקעות לארץ. << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> הוא יאזן את זה. << אורח >> אסף נחמני: << אורח >> רשות שוק ההון מאפשרת היום לעשות השקעות מסוימות שהוועדה הזאת חשבה ב-2021 שמטיבות עם המשק הישראלי, כמו למשל השקעה בתשתיות, אבל בגלל משטר המיסוי קרנות הפנסיה, שהן בעיקר המגזר שצומח מבחינת נכסים, לא יכלו לעשות אותן כי לא משתלם להן. עכשיו, כשנעשה את ההשוואה בין שני המשטרים, יהיו סכומים גדולים של כסף שיהיו זמינים להשקעות האלו, כמו השקעות בתשתיות, השקעות בקרנות גידור ישראליות וכו'. אני מניח שזה יביא למצב של ווין ווין כך שגם העמיתים ירוויחו כי יהיה להם מגוון גדול של השקעות, וגם המשק הישראלי ירוויח כי יותר השקעות יזרמו לארץ, בייחוד באותם תחומים שהמדינה רוצה לבוא ולעודד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מס שכרגע לא משתלם בארץ, נכון? << אורח >> עדן ביטקובר: << אורח >> לא ראינו את התיקון הזה כאובדן מס. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> יש השקעות של מוסדיים בכלכלת ישראל שהתבטלו בגלל המגבלה הזאת. הדבר הכי חשוב למוסדיים זה קודם כל התשואה למשקיעים, אבל בתור גופים מוסדיים שעובדים בישראל ומרוויחים בישראל אנחנו תמיד נעדיף להשקיע עם התשואה הזהה בכביש בישראל ולא בכביש בפינלנד, גם אם התשואות בפינלנד טובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:35. << סיום >>