פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 481 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 14:00 סדר היום: << הצח >> פרק י"ט (שונות), סעיף 101 (פקודת העיריות) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר יעקב אשר יוראי להב הרצנו אלון שוסטר מוזמנים: רן דרסלר – נציג האגף לתכנון ארצי, מינהל התכנון עליזה גולדשטיין – רח"ט מיוסוי והסדרים מוניציפאליים, משרד הביטחון אפרת נחלון – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר מאי אלון – רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים, משרד האוצר כנרת גרנית – מנהלת אגף בכיר אנרכיה מתחדשת, משרד האנרגיה והתשתיות שירלי לוי – מנהלת אגף בכי תכנון וסביבה, רשות החשמל מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי בן הווארד – מזכיר קיבוץ אייל, התנועה הקיבוצית בני רגיל – ראש תחום אנרגיה, התנועה הקיבוצית נועה רונית רז – מנהלת תחום קלינטק, התאחדות התעשיינים איתן פרנס – איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ייעוץ משפטי: גלעד קרן, ליאור אלחזוב מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> פרק י"ט (שונות), סעיף 101 (פקודת העיריות) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צהריים טובים, ברוכים הבאים. אנחנו חוזרים להסדרים. ועכשיו נדון בפרק י"ט (שונות), סעיף 101 (פקודת העיריות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו. עמ' 948, פרוטוקול 481. אגף התקציבים, בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול כל מי שמדבר. תודה. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים. אנחנו מציעים לתקן את פקודת העיריות כך שעל מתקן פוטו-וולטאי שמשמש לקירוי יחול פטור מהיטלי תיעול וסלילה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מאי, אולי תגידי מה המצב הקיים, ומה אתם מציעים לשנות. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> במצב הקיים מתקן פוטו-וולטאי שמשמש לקירוי של חנייה או מגרש שמיועד לחנייה פתוחה, חל עליו פטור מהיטלי תיעול וסלילה. יתר הקירויים שאינם משמשים לחנייה, לא חל עליהם הפטור. אנחנו רוצים להגיד שכל מתקן פוטו-וולטאי שמשמש לקירוי, לא משנה סוג השטח שאותו הוא מקרה, יחול עליו פטור מהיטל תיעול וסלילה ככל שכבר שולמו ההיטלים על השימוש העיקרי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אולי תסבירי לוועדה ממתי חל הפטור הקיים ולכמה זמן הוא – אני מבין שהוא הוראת שעה. בעצם מה הצורך להרחיב את הפטור הקיים לשטחים החדשים שאתם מציעים בהצעה שלכם? האם הפטור הקיים לא מספיק, מה הבעיה בשטח? ולכן אני מניח שיש בעיה שרוצים לפתור, אז תסבירו מה הצורך. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> שלום, אני מנהלת אגף בכיר אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה. אני אתחיל מהרקע כדי להבין את הרקע לסעיף הזה שמוצע. אנחנו היום מנסים בכל כוחנו ובכל דרך אפשרית להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת ב-2030 במדינת ישראל. הדבר חשוב מהרבה סיבות ונקבע בצדק על ידי הממשלה כדי לשמור על הביטחון האנרגטי בישראל כדי לייצר מגוון של מקורות ייצור בחשמל, ואנרגיה סולרית היא האופציה של ישראל להגיע ליעדים האלה. לישראל אין אופציה להידרו, אין לה משאבי רוח גדולים; מה שיש למדינת ישראל זה שמש. לכן אנחנו פועלים בכל כוחנו כדי לייצר יותר ויותר אנרגיה מתחדשת אמצעות מה שיש לנו. אנרגיה מתחדשת סולרית דורשת שטח. ואמנם שמש יש לנו, אבל שטח אין לנו הרבה. ולכן אנחנו מנסים כמה שיותר למצוא דרכים לחזק את עולם הדו-שימוש באנרגיה סולרית. דהיינו הקמה של אנרגיה סולרית על גבי גגות, קירויים במקומות שיש לנו כבר שטחים מבונים. פה אנחנו נמצאים בעולם הקירויים הסולריים. בעולם הקירויים הסולריים מכיוון שהרבה מאוד מהגגות מוצו מבחינת היכולת לקרות אותם אנחנו מנסים עוד ועוד, אבל הקירויים זה עולם חדש שעדיין לא מוצה בישראל, וזה עולם שאותו אנחנו מנסים לקדם בתקופה הקרובה. אנחנו גם באנו עם קרן העושר, עשינו פרויקט של קירוי מגרשי ספורט. לקירוי יש יתרונות אנרגטיים במובן הזה שהוא גם מאפשר הצללה. כלומר כאשר אתה מקרה שטח שהיום הוא חשוף, למשל, אתה מקרה חניון כמו שהיה בפעם שעברה, אתה מייצר גם הצללה וגם אנרגיה במרכזי - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל לא הסברתם - - - << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> עכשיו אתה - - - כדי להבין למה אנחנו מבקשים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מה השתנה משנת 2023? << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> התיקון הקודם נסוב על קירוי חניונים. כמו שאמרתי העולם של הקירוי לא היה הראשון בסדר העדיפויות של האנרגיה הסולרית. היום אנחנו מבינים שיש עוד מקומות שניתן לקרות: מגרשי ספורט של עמותות, מגרשי ספורט פרטיים; אנחנו מדברים על שטחים בתוך מפעלים, אנחנו מדברים על בתי עלמין, אנחנו מדברים על גדרות, על מאגרים – מקומות שניתן לקרות כי יש שם מקום, יש שטח, אפשר לייצר שם דו שימוש. והיום זה עדיין לא מספיק קורה. כאשר ב-2023 זה היה פחות בסדר העדיפויות הממשלתי, והיום זה עולה. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני אשלים לגבי התאריכים, שהתיקון הקודם לגבי חניונים נכנס לתוקף ביוני 2023; התיקון שאנחנו מבקשים עכשיו ייכנס לתוקף באפריל 2026, ושניהם יהיו בתוקף עד דצמבר 2030. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את יודעת להגיד כמה מתקנים קמו? זה באמת יעד מועיל? זה באמת נתן את התמריץ? << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> קירוי החניונים היום מתחיל יותר לעלות, הוא עדיין קצת מורכב. קירוי זה אירוע קצת יותר מורכב מאשר גגות – הוא דורש קונסטרוקציה, הוא יותר יקר. אנחנו כן רואים שמתחילים לקרות חניונים, וזה צריך עוד דחיפה, זה צריך כמה שיותר סיוע מכל מקום, הפחתת רגולציה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה דבר חיובי. למה לתחום את זה בזמן? למה ההוראות האלה של פטור מהיטלים וההיתרים הוא לא קבוע? << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> התקופות שמתוארות זה לגבי המועד שבו מוקם המתקן. המטרה לתחום את זה היא דווקא כדי לתמרץ הקמה של המתקנים כמה שיותר מוקדם. אם זה יהיה לנצח אז לא תהיה סיבה למהר ולהספיק ליהנות מהפטור הזה. זאת הסיבה – דווקא כדי לתמרץ את ההקמה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הרשת יודעת להכיל את כל המתקנים שבתקווה יקומו? << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> הרשת זאת שאלה גדולה; המתקנים האלה הם לרוב מתקנים שהם במרכזי הצריכה, כלומר, אתה יכול להקים קירויים במרכזי הערים, זה מקומות שבדרך כלל טיפה יותר קל להקים בהם. אבל את אתגר הרשת צריך לפתור במקביל בלי קשר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מדברים, נניח, על הפריפריה שיש שם לא מעט סככות ומתקנים מקורים. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> במקומות שהרשת לא יכולה להכיל הם יקבלו תשובת מחלט יותר רחוקה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התשובה הכלכלית יותר היא שיהיו יותר פרויקטים כאלו במרכז, ואנחנו צריכים את החשמל במרכז, ואז חוסכים את ההובלה המסובכת של קווי המתח העיליים. אם לא יהיה אז מצבנו פקקט. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> אנחנו מקווים שתהיה גם רשת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את ממשרד האנרגיה? << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> אני ממשרד האנרגיה, מנהלת אגף בכיר אנרגיות מתחדשות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> א', למה אין פטור מהיטל שצ"פ או היטלי ביוב, נניח? הרי יכולה להיות עילת חיוב על היטלי פיתוח נוספים. שאלה שנייה לגבי היטל תיעול וניקוז. דווקא כשבונים גג נוצר משטח. כשבונים מבנה אז יש נספח ניקוז ובודקים שטחי חלחול – זאת סוגיה מאוד מורכבת – ולפעמים כן נדרשת עבודת תיעול לניקוז עודפי מים שלא נוחתים ככה על מגרש כדורגל, אלא פתאום יש משטחים שצריכים לנקז אותם. אז במקרה שלא נדרש אני יכולה להבין את ההיגיון; אבל יכולים להיות מצבים שפתאום יש הצפות, אז הנושא של התיעול לא מספיק ברור לי ברמה ההנדסית. בדרך כלל כשעושים גג אז צריכים היתר בנייה לגג, קונסטרוקטור, נספח ניקוז. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זאת סוגיה שאני שואלת. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה טובה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אולי מישהו ממינהל התכנון? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מהאנרגיה, את רוצה להתייחס לזה? אבל גם מינהל תכנון פה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומרת, איך מחד יש עוד היטלים שאולי כדאי לרשום מפורשות שפוטרים; מנגד דווקא הנושא של התיעול, ניקוז, חלחול הוא סוגיה שקיימת בכל גג שבונים, לאו דווקא קירוי פוטו-וולטאי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם בונים את זה על גג רגיל? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, מדובר על גג נוסף, זה לא על גג רגיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדובר על שטחים שכבר שילמו את היטל - - - לגביהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כבר שילמו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל עדיין, אדוני, אם שילמו אז שילמו, אין כפל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היום יש כפל. בגלל זה גלעד שאל בהתחלה. אם יש, למשל, אולם כדורסל שכבר שילם את ההיטלים שלו, ועכשיו כשהציבו עליו מערכת סולרית אז יש היטל כפול. זה לא היטל כפול, זה היטל נוסף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל בסוף היטל זה לטובת פיתוח. אם יש אולם ספורט שכבר שילם את היטלי הפיתוח אז הוא שילם את היטלי הפיתוח, והגג לא השתנה במהות שלו בתרומה שלו לניקוז וזה במסגרת, ואני לא יודעת אם נדרש יותר או לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם אנחנו מדברים על משהו שהוא קירוי חדש אז בהחלט יכולים להיות מצבים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, על הקירוי יהיה, לא על הסולרי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לפי ההצעה כרגע, כפי שהיא מנוסחת בנוסח הכחול, ככל שעל השטח עצמו שולמו היטלים, לא ישולם היטל נוסף על הקירוי. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> אבל היטל תיעול וסלילה, כלומר לא כל היטל. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היטלי תיעול וסלילה. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל - - - שאין כפל היטלים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עכשיו כשעושים את הפאנלים הסולריים על קירוי שכבר שולם יש היטל נוסף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היטלי פיתוח נוספים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הכוונה היא שלא יראו את הפנלים הסולריים כקירוי חדש. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> כן, יהיה היטל פיתוח נוסף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> זה המצב הקיים, ואנחנו רוצים להגיד שכבר הוטל ההיטל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברשויות מקומיות יש כפל היטלים של פיתוח? נמצאת כאן מירה מהשלטון המקומי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש היטלים בעד השטח ובעד מטר רבוע בנוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה אני יודעת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כאן כתוב מפורשות שהמתקן משמש לקירוי שטח. כלומר, ההיטלים שולמו על השטח, ובעצם כרגע מבוקש פטור על הקירוי שהופך להיות מטר רבוע בנוי. זה לא כפל, זה על התוספת של העובדה שבנו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, אנחנו נקרא לזה כפל, ואתם תקראו לזה תוספת. אבל המשמעות היא שמשלמים פעמיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא כפל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא כפל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה לא? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא כפל כי כך בנויה שיטת ההיטלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין שום בעיה. לכן יש פה תיקון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אתה משלם על השטח ואתה משלם על - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בלי קשר למתקן פוטו-וולטאי. למשל, יש מגרש, ואתה בונה עליו בית; אתה משלם את ההיטל על שטח המגרש, ואתה משלם את ההיטל על מטר רבוע של הבנוי. זה לא כפל – זאת השיטה של ההיטלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל פה מדובר על שטח חשוף שלא היה בו גג, ושילמו רק בגין רכיב הקרקע, אז לא יחייבו בגין שטח בנוי. את זה אני מבינה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בשל הקירוי באמצעות - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא הבנתי שזה רק על שטחים שאין בהם גג. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אלה שטחים שהם ממילא מקורים, נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא בהכרח. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> יכול להיות שאתה גם מקים קירוי לראשונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אה, יופי, מעולה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו צריכים את ההגדרה האם השטח בנוי או לא בנוי. כי אם זה לא בנוי אני יכולה להבין את ההיגיון לא לחייב - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לפי ההצעה כרגע בנוסח, זה יכול לחול גם על שטח שאין בו קירוי כרגע, אבל, לפי הצעת הממשלה, על הקירוי הזה לא יוטלו היטלי תיעול וסלילה נוספים על אלה ששולמו על השטח עצמו; וזה גם יכול להיות על קירוי קיים - - - שם בכל מקרה כבר שילמו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני חייבת לומר ליועץ המשפטי לוועדה: אני לא קוראת את זה כך. כתוב מפורשות "שטח", וזאת גם השפה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם היה כתוב מבנה ושטח. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא כתוב שטח ומתקן. כתוב שטח. זאת השפה של ההיטלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בואו נעשה חידוד. אגף תקציבים, את רוצה לחדד פה? << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. בנוסח כמו שכתבנו הכוונה בשימוש במילה "שטח" כשאנחנו לא מתייחסים לשאלה האם זה מבונה או לא מבונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז יש פה בעיה. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> אנחנו לחלוטין בעד חידוד. זה לעומת הסעיף הקיים שמדבר על מבנה מול מגרש שמשמש לחנייה פתוחה. ואז אמרנו שנשתמש במילה "שטח" שכוללת את הכול. אם זה לא מתאר במדויק אז - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד בגדול: אין כפל של היטלים. אתה משלם על רכיב הקרקע ועל רכיב המטר הבנוי – זה לא כפל. אין מצב שיש מבנה ואתה משלם עוד פעם היטלים בגין זה שאתה מחליף חלון, משנה חזית או שם משהו על הגג. על זה אין כפל. לא נדרש תיקון חקיקה כי זה המצב כמו שהוא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? על גג קיים כן צריך - - - מי אומר שלא? הם טוענים שכן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה פתאום, אז הן לא יודעות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אני רוצה שמאי תחדד את זה שוב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני חוזר על מה שאמרתי קודם ומשרד האוצר אמר שזאת הייתה כוונתם: ההצעה כרגע מתייחסת גם לשטח שאין לו קירוי היום, וקובעת שקירוי חדש שיוקם עליו למטרה של מתקן פוטו-וולטאי לא ישלם היטל תיעול וסלילה נוסף לאלה ששולמו על השטח עצמו; וגם אם יותקן מתקן פוטו-וולטאי על גג של מבנה קיים גם אז מבהירים שלא יידרש היטל סלילה או תיעול נוסף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אין כפל. אז סתם מיותר לסבך את החוק. מאחר שאין כפל על מבנה אז לא יחייבו. אבל מדובר כאן על משהו שאין לו גג. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> המטרה שלנו הייתה שעמותה שיש לה מגרש ספורט שילדים משחקים בו יהיה לה הרבה יותר פשוט לקרות את זה בקירוי סולרי ולייצר אנרגיה, לייצר חשמל שתהיה הכנסה כלכלית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת מטרה מבורכת אבל מה שכתוב כאן זה בעיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה היטלים יש על עמותה כזאת שרוצה לבנות קירוי סולרי על גג מבנה? << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> היום היא נדרשת לשלם את היטלי הפיתוח, את היטלי התיעול שמגיעים מהבדיקה שאנחנו עשינו ל-10%-15% מעלות הפרויקט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פה נאמר אחרת. פה נאמר שאם יש כבר מגרש מקורה אז אין לא צריך לשלם כפל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לעזור לאדוני ולקבל זכות דיבור? << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> לפי המצב היום כשאתה מוסיף בנייה אתה משלם עוד היטלים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל איזה היטלים. כי היטלי תיעול וסלילה לא משלמים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היטל בנוי לפאנל הסולרי. זה מה שמירה אמרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שיוראי יסיים לשאול את השאלות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חוץ מההיטל שביקשתם לפטור ומובהר כרגע שעל קירוי קיים זה לא חל – איזה היטלים - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רגע. מירה, במצב היום ככל שיש קירוי קיים ומוסיפים לו מתקן פוטו-וולטאי, האם נדרשת עבור הקמת המתקן הפוטו וולטאי על הקירוי הקיים היטלים מסוימים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> של תיעול וסלילה או אחרים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מזכירה שסעיף 252(א) לפקודת העיריות כבר היום מדבר - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> על חניונים. אני שאלתי בכלל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, הוא מדבר על קירוי של מתקן שמשמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחנייה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לחנייה. רק לחנייה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מתוך כך שמדובר על קירוי מבנה המיועד לחנייה ניתן להבין שברגע שמקרים בגגות של מבנים מסוגים אחרים האיסור לא חל. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המצב כרגע? כרגע יש אולם ספורט ורוצים לשים עליו – האם משלמים? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> היום אפשר לגבות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז יש גבייה. לכן צריך את הפטור הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על מה? היטלים נוספים על קירוי של מבנה קיים? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> על קירוי של גג של מבנה קיים - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היטלים נוספים? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן. רואים בו מתקן נוסף על - - - שזה מטר רבוע - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמו שאמרתי, זה היטל כפול. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא כפול, אדוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה מפרשת בצורה מסוימת - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא רק אני, זה גם הדין. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא אומרת שזה הנוהג. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין בעיה, זה כרגע מה שקורה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זאת מערכת ההיטלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היא אמרה שזה לא כפל, זה היטל בגין הפנלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין ממירה. אם יש אולם ספורט בלי פוטו-וולטאי אבל עם גג, ואת עכשיו שמה עליו פוטו-וולטאי את משלמת שוב היטל סלילה בגין השטח הבנוי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז עכשיו נעשה רגע - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> על המטרז' - - - משלמים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הדיון הזה כאן ואולי גם דיון נוסף אחר כך שיש כוונה לנסות לצרף אליו בעניין היטל ההשבחה – יש פה שתי מגמות שצריך לראות: אחת זה הרצון העצום של כולנו לעמוד ביעדים של יצירת אנרגיה מתחדשת. אבל אין ארוחות חינם. מצד שני יש רשויות מקומיות שתמיד צריכות כסף, ואני לא מכיר אף אחד שמוותר על כסף. לפעמים, אגב, אותו היטל השבחה או היטלים כאלה הולכים אליהם. גם הפרויקט הוא שלהם לפעמים, זה לגיטימי היום. אנחנו צריכים לראות האם אנחנו יכולים להקל ולא לאפשר את הגבייה הנוספת שהרי לא הייתה באה לעולם אלמלא הפרויקט הזה. זה הדיון. צריך לשים את זה על השולחן. אני למדתי פה עד עכשיו דבר מפתיע שגם בגג קיים, אדוני ראש העיר, אפשר היה לקבל כסף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה שונה ממבנה בית ספר שאתה מקרה את הגג שלו? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שונה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל כשאתה מקרה גג על מבנה בית ספר יוצא חיוב על תיעול וסלילה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רשות מקומית, כמובן לא משלמת לעצמה - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עזבי כרגע. כשאלתי אם יוצא חיוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על-פניו, כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ברמת העיקרון אמור לצאת משהו על קירוי של גגות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פטרו את זה, חברים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא חושב. אגב, אותו היגיון של חניון שהיום זה כן קיים, נכון, שיש פטור - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. היום נקבע פטור מפורש לקירוי גג. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז הצעת החוק הזאת באה לומר שכמו שיש בחניון כך תעשו בכל המקומות האחרים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל שאלה – על מה הדיון? מה ההתלבטות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי הניסוח - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> את הניסוח הם יתקנו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כאשר על מגרש ריק פתוח אתה מקרה ושם אתה משנה שם, ותיעול וסלילה – יכול להיות שיש פה ויתור אמיתי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל פה יש מקרה אחר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יעקב, אם יש מגרש שכבר נסללה לו הדרך ושילמת גם על המשטח, עכשיו כשאתה מקרה הפטור הזה גם יחול עליך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם אני זוכר נכון דמי סלילה ותיעול זה גם אם יש לי היום מבנה של קומה אחת, ואני מוסיף עליו ארבע קומות. אז אני מקבל את המכפלות האלה. אז תגיד שזה אותו דבר: הכביש כביש כבר סלול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כשמוסיפים ארבע קומות למבנה יכול להיות מאוד שצריך להרחיב את הכביש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. לשם רציתי להגיע. כלומר העיקרון הוא שכל מטר מרובע נוסף הוא מיסוי. זה ההיגיון. מה עומד מאחורי ההיגיון? כמו שאמר גלעד – אולי תוספת במכוניות, אולי יצטרכו צינורות עם צול גבוה יותר לתיעול ולא יודע מה – כל מיני דברים מהסוג הזה. אז, קודם כול, המיסוי הוא אוטומטי. כאן אנחנו דנים בשתי שאלות: קודם כול מקום שהיום הוא מקורה ושולם עליו כך או אחרת לסלילה, זה שאני שם עליו היום את הסולרי בלבד כי אני רוצה לקדם את הסולרי מהרבה סיבות טובות שיש למדינת ישראל לעשות את זה – האם צריך לחייב או לא – תשובה שלי, ספויילר – לא. גברת סלומון, עכשיו השאלה היא אחרת: אם יש היום מגרש ריק, ועד היום העירייה לא קירתה אותו בכלל כי לא היה לה כסף לקרות אותו, והיא עכשיו באה ואומרת שיש לה win-win, כלומר אני אקרה אותו אבל אעשה אותו כבר סולרי – פה השאלה היא האם צריך לחייב או לא. זאת, לדעתי, ההתלבטות היחידה. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> אני אגיד שהבקשה שלנו הייתה רק על מקומות שעבור השטח כבר שולם ההיטל הראשוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כלומר יש כבר קירוי. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> לא, אין שם קירוי. אבל כאשר בנו את המגרש - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כבר שולם ההיטל על הסלילה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רגע, חברים. רן, תתייחס, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בואו נשמע את רן ממנהל התכנון. << אורח >> רן דרסלר: << אורח >> אני מאגף תכנון ארצי במנהל התכנון. פרק המתקנים הפוטו-וולטאיים בתמ"א 1 מגדיר את הקירוי בשונה מגג רגיל: "הקירוי הוא קונסטרוקציה מוגבהת מעל הקרקע או מעל גג מבנה, לפי העניין, המאפשרת הקמה של פאנלים פוטו-וולטאיים על גביה תוך המשך השימוש הקיים במפלס שמתחתיה". השימוש בקירוי הוא במספר מסלולים שהתמ"א מאפשרת מתוקפה להוציא היתרי בנייה: חניונים, בתי עלמין, קירוי של מבני משק, הצללות - - - וכדומה, שבילי אופניים. יש מספר מסלולים שמאפשרים את הקירוי. זאת אומרת חייבים את הקונסטרוקציה כדי שאפשר יהיה להמשיך - - - במפלס הקרקע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל האם דין קירוי אולם ספורט כדין קירוי מגרש ספורט? << אורח >> רן דרסלר: << אורח >> יש הבדל. להקמה על גג יש כמה כללים אחרים. קונסטרוקציה על גבי מגרש ספורט – זה נכון לעניינינו. << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> לצורך הבקשה של הממשלה לגבי הפטור אין הבדל. כלומר בין אתה מקרה את השטח שהוא מגרש ספורט ובין אתה מקרה שטח שכבר היה עליו סוג של הצללה, לדעתנו, יש פה אלמנט של דו-שימוש ומוצדק לפטור מההיטלים הללו של תיעול וסלילה כדי לאפשר את הקמת המתקנים על כלל התועלות שכרוכות בזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומר מה מטריד אותי. זה שיש מבנה ועושים עליו קירוי פוטו-וולטאי, אני מניחה שאם יש מבנה בהיתר שולמו עליו כל ההיתרים – אני איתך במאה אחוז כי לא נדרש שום דבר ברמת המערכת, ומעבר לזה, לדעתי צריך להרחיב להיטלים נוספים כמו שצ"פ, ביוב וכדומה – זה רכיב אחד. מה שמטריד אותי מתוקף התפקיד הקודם שלי, שאם יש לי משטח כמו מגרש כדורגל – אני בכוונה אומרת – שבגינו שולם היטל סלילה או תיעול בגין רכיב הקרקע בלבד – למרות שבחוקי העזר יש גם רכיב בנוי אבל בגין הרכיב הבנוי לא שילמו כי לא היה רכיב בנוי – ובאים ועושים קירוי - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק בשביל הסולרי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק בשביל הסולרי. אז אני יכולה להבין אפילו בגלל המדיניות הלאומית – לפטור אותה מכל ההיטלים האחרים – אני רק מוטרדת מסוגיית התיעול כי פתאום הפך להיות כאן משטח. וזה מטריד אותי כי יכול להיות מצב שהרשות המקומית תידרש. אז אני מבינה שזה סבבה וזה בסדר כי זה חשוב כי זאת מדיניות לאומית שלנו להתייעלות אנרגטית, אבל משטח - - << אורח >> אפרת נחלון: << אורח >> אבל תמונת הראי היא שלא בכל פעם כשרשות מקומית מקבלת היטל ששולם לה באמצעותו היא סוללת את הדברים במקום ששילם. - - - זה לא איך שההיטלים עובדים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במקרה הזה אני גם בעד שיפטרו. << אורח >> רן דרסלר: << אורח >> קירוי חניונים לפי הוראות התמ"א: - - - ניקוז הוא אחד השיקולים. אנחנו מדברים על היתר ביוב שצריך לשקול בו את אפקט הניקוז ואפילו כתוב במפורש בהוראות התמ"א שניתן לסרב להיתר אם המתקן עלול לפגוע בניקוז. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל לכן אני אומרת שיכול להיות מצב שיש מגרש כדורגל או מגרש קט-סל שמבקשים היתר לקירוי, והרשות המקומית לא רוצה לסרב בגלל שהיא נדרשת בהשקעות של תיעול, ניקוז והכנת תשתיות, שיפוי ועבודות עפר מסביב למגרש. בעקבות המשטח הזה שהופך להיות מקורה ואין לו החלחול של הדשא. והיא לא רוצה לסרב. אז במקרה הזה צריך לאפשר ליזם אם הוא רוצה לשלם את היטל התיעול, והרשות המקומית בהתאם לזה תכשיר את הגג. זה הדבר היחידי שמפריע לי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד שאלה למירה וודאי גם לכם: האם הצבת קירוי סולרי מחייב בהיטלים נוספים, למשל, היטל השבחה? << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> יוראי, סליחה שאני מפריע לך. אדוני, יושב-ראש הוועדה, אני חייב להחזיר את הדיון לפסים מעשיים. אני איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. סליחה, יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אני הולך. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> לא, אני מבקש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני הולך לחוק התקשורת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא פחות חשוב. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> אני בטח לא התכוונתי להעליב את יוראי. סליחה, אדוני היושב-ראש, אני רק רציתי להגיד שהדיון כאן הוא דיון שלפני שלוש או ארבע שנים. כי מה שקרה זה שיש שם ילדים שמשחקים במגרשי ספורט שהם לא מקורים מהשמש ולא יכולים להשתמש בהם כמו שצריך בקיץ, והקירוי, גברתי חברת הכנסת, הוא לא כזה שיוצר אירוע של ניקוז. הגשם ממילא יורד, המגרש ממילא קיים, אבל עכשיו אפשר לשחק בו גם בחורף וגם בקיץ כי שמו מעליו פאנלים סולריים. לכאן כיוון התיקון הזה כי בעבר כבר תוקנה גם פקודת העיריות כדי לאפשר לחניונים וכדי לאפשר לשימושים אחרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני בעד. אבל אם אני מקימה סככה חקלאית למה מבקשים ממני נספח ניקוז? למה מבקשים ממני מהנדס הידרולוגיה? אני מקבלת, אתה יודע מה, אז כשאני מקימה סככה חקלאית למתבן אל תבקשו ממני נספח ניקוז, מהנדס, שיפויים וכמויות. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> קודם כול, בשם התעשייה הסולרית אנחנו שמחים שזה עולה כרגע. אבל צריך לדבר על הפיל שבחדר. מה שקורה הוא שהממשלה מידי כמה שנים באמצעות חוק ההסדרים, באה לכנסת ומבקשת לקדם את האנרגיה המתחדשת, את האנרגיה הירוקה – ואתמול בצהריים 50% מהחשמל בישראל סופקו מאנרגיה סולרית, ועכשיו ב-25%. יש כאן צורך לאומי לעבור לאנרגיה ירוקה. מה שכן, הממשלה עושה את זה בטור – כל כמה שנים היא מגיעה עם בעיה, ואנחנו כבר נופלים בשטח בכל מיני בורות. האנשים שרוצים להקים אנרגיה סולרית נפגעים מכל מיני היטלים; החניון בראשון לציון מעל "חנה וסע" קיבל היטלי ביוב, ניקוז ותיעול ב-600 אלף שקל ולא קורה, ואנשים מתחתיו לא יכלו לחנות בצל ולא יכלו לטעון את הרכב החשמלי שלהם. וכל פעם הממשלה מתנהלת בטור. למה אני אומר את זה? כי אני קורא כאן ליושב-ראש הוועדה ולכם, חברי הכנסת - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אמירות לא מקובלות, אדוני היושב-ראש - - << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> סליחה, לא להפריע לי, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני פונה ליושב-ראש והוא יחליט אם אני מפריעה או לא. האמירות שנאמרות כאן לא מקובלות. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> סליחה, אני באמצע זכות דיבור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, הכול בסדר. מירה, ההערות נשמעו, ואחר כך תוכלי להגיב. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> אני רוצה להגיד לוועדה ככה: הממשלה כל כמה שנים מגיעה עם איזה טלאי ומוסיפה עוד פטור ועוד משהו; ואז אנחנו, כל האזרחים והאנשים שרוצים לעבור, וגם חברות האנרגיה והרשויות המקומיות עצמן נופלים בבורות האלה. ומה עכשיו אני מדבר? יש הפיל שבחדר. ביום ראשון אישרה הממשלה תכנית מתאר ארצית למתקנים אגרו-וולטאיים. למה אגרו-וולטאיים? כי נעצרו ההקמות של מתקנים קרקעיים בישראל. אמרתי, 25% מיוצרים עכשיו, ואתמול 50% - הגענו לתקרת זכוכית שכרגע מנהל התכנון חוסם הקמת מתקנים קרקעיים בישראל. למה? הוא שלח את כולם להקים מתקנים אגרו-וולטאיים, שזה מצוין – ישראל קטנה, וביטחון מזון צריך לשלב אנרגיה וחקלאות. אבל מה, משלחים אותנו כאן בתכנית המתאר למסלול מהיר של היתרי בנייה ומסלול לא מהיר של תכניות. את מסלול היתרי הבנייה שכחו לפטור מהיטל השבחה. ואני אומר לכם, לכנסת, אם חשובה לכם האנרגיה המתחדשת וחשובה לכם האנרגיה הסולרית אז בואו לא ניפגש בעוד שנתיים בבור הזה שחפרו לנו כרגע. כי ביום ראשון נחפר בור שבו הממשלה ביד אחת רוצה מסלול מהיר להקמת מתקנים אגרו-וולטאיים עד 80 דונם, וביד השנייה יש חלף היטל למתקנים ותכניות הרבה יותר גדולים; אבל המסלול הזה חשוף כרגע להיטל השבחה. ואני אומר לוועדה הנכבדה, ליושב-ראש ולחברי הכנסת, עצרו. צריך להגיד לממשלה, עצור. אין לאשר בצורה כזאת פטורים. אתם רוצים לקדם את התחום – תדאגו גם עכשיו לפטור מהיטל השבחה. בלי פטור מהיטל השבחה אנחנו ניפגש כאן עוד שנתיים פצועים וחבולים. יש פיילוט שהמדינה שלחה, בחרה מתוך 140 חלקות מחקר – קיבוץ אייל חטף 1.1 מיליון שקל על פיילוט שממנו מדינת ישראל הייתה צריכה למדוד מנתונים איך מקימים אגרו-וולטאיים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> היטל השבחה, כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה הסעיף הבא, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 25 דונם. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> כן, היטל השבחה. ונמצאים כאן נציגי קיבוץ אייל. אני אומר לכנסת: הכנסת לא צריכה לקבל את ההצעות של הממשלה לאשר היטלים חלקיים. צריך למצוא פתרונות לבעיות אחרת נהיה כאן בעוד שנתיים בתוך בורות כספיים, ולא יקום אף מתקן אגרו-וולטאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרבה עורכי דין ירוויחו מזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אין לנו התנגדות שעורכי דין ירוויחו, כן? << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> הוא התכוון, שמאים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה, תכף תגיבי על מה שנאמר. איתן, ככל שאפשר יהיה לייצר כאן בצבר הפטורים האלה גם את היטל ההשבחה כי אחרת אנחנו מבינים שאחרי כל התמרוץ וההעדפות כשיגיעו היטלי ההשבחה אף אחד לא יתמרץ את הרשות שלו, ושום יזם לא ייכנס לפרויקט הזה. אבל אחר כך אנחנו נשמע את ההתייחסות של הייעוץ המשפטי. מירה, רצית להגיב, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה, אדוני. קודם כול, אני מאוד מעריכה את המחשבה והחשיבות שיש לעולם הפוטו-וולטאי. ואולם זה לא זאת לא הדרך היחידה לבצע קירוי, זאת לא הדרך היחידה לבנות. אפשר לקרות חניונים בכל מיני דרכים, גם לא באמצעות הצבה של מתקנים פוטו-וולטאיים. ואז גם משלמים, ואף אחד לא שואל למה צריך לשלם היטלי פיתוח לרשויות המקומיות. בסופו של יום מדובר בקופה ציבורית שנועדה לממן משהו מאוד חשוב לציבור. לעניין הטיעונים שלא בא זכרם בהצעת החוק הממשלתית, שלא בא זכרם בכלל בחקיקה שקשורה בהצעת החוק הממשלתית משום שהיטלי ההשבחה נמצאים בחוק התכנון והבנייה ולא בפקודת העיריות. אז לעניין הטיעונים האלה אני מצטערת לומר שחבריי ממרכז השלטון האזורי שזה נוגע בעיקר אליהם לא נמצאים כאן – לא הספיקו להגיע לדבר כזה, זה לא נושא שהובא בפניהם בכלל; זה לא לגיטימי, זה לא נכון וזה לא דבר שצריך עכשיו לקיים לגביו דיון. אני לא מוסמכת לייצג את מרכז השלטון האזורי – אני אומרת את זה כאן ועכשיו. זה משהו שצריך לדבר איתם, וראוי לעשות את זה מולם ולשמוע את עמדתם. לעניין השאלה של רווחיות הפוטו-וולטאי – אנחנו אמרנו את זה ונאמר את זה הרבה מאוד פעמים: מדובר בצורך לאומי. הממשלה יכולה לתעדף ולייצר תמריצים בהרבה מאוד דרכים, בין היתר באמצעות הסדרות של תעריפים שרשות החשמל מקדמת או לא מקדמת; מייצרת הסדר של החזרים על פריסה של שנים. יש כל מיני דרכים לתמרץ. איכשהו מסיבה כזאת או אחרת תמיד התמריצים מגיעים על חשבון הקופה הציבורית של הרשויות המקומיות; איכשהו זה תמיד עולה ומתנקז לשם. זה לא תקין. הקופה הציבורית של הרשויות המקומיות לא יכולה לעמוד בעומס. ואחרי שאמרנו את כל אלה, הנוסח הכחול של הצעת החוק הממשלתית שמונחת בפני הוועדה תואמה מול מרכז השלטון המקומי. ההסדרים שבה נעשו בשים לב לרצון לקדם אנרגיות מתחדשות במהירות, ולכן גם נקצבה בזמן, כפי שהסבירה נציגת משרד האוצר. הסוגיה של השטח שלא עולה ברורות מהנוסח הכחול לא משנה מהעובדה שיש הסכמה עם מרכז השלטון המקומי על התיקון של הנוסח הכחול, לא על ההרחבות שעכשיו שמענו, אנחנו לא מכירים. אני ממש לא יודעת שיש גם לנו הסכמה בעניין הזה. ומתקנים אגרו-ווטלאיים יש גם ברשויות מקומיות שלנו. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתה יכולה לחדד את ההסכמה, היא חשובה לי. כי יש פה משהו עקרוני – אתם אומרים, אנחנו חלק ממדינת ישראל, והיטל כזה או אחר שספק אם צריך או לא, על זה אנחנו מוכנים לוותר? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לעולם צריך כיוון שמדובר בהיטל במתקן שבסופו של דבר מביא לקירוי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משפיע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ואולם מאחר שעל השטח כבר שולמו ההיטלים ונוכח - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא "אולם". ובגלל, את אומרת. בגלל ששולם כבר אנחנו מוותרים על החלק השני. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> על החלק שהופך את המתקן לבנוי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, זה מה שאת אומרת. זה מרחב ההסכמה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא רוצה להקשות על ההסכמות ואני גם בעדן, אבל אני רוצה לחדד למה יש פה ויתור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש ויתור, חד-משמעית. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ששילמו כבר זה לא אומר. ברגע שמשנים את הקונפיגורציה, את היטל העל אז יש שינויים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> חד-משמעית יש כאן ויתור של השלטון המקומי משום שקירוי הופך את זה למבנה, קירוי הופך את זה לתוספת של שטח. מה זה משנה אם קירינו את זה בתקרה או קירינו את זה בפוטו-וולטאי? בסופו של יום קירינו פה שטח, והיינו אמורים לקבל עליו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל את אומרת שאתם מוותרים רק במקום שהקירוי כבר קיים ושולם עליהם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, שהשטח כבר שולם, אדוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק אחרי ששולמו היטלי התיעול. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מגרש פתוח? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> למשל, מגרש פתוח. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת שלא יהיה היטל נשיאה גם אם זה הגג הראשון שלו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ככל שהוא נבנה אך ורק עבור - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> או מעל מבנה הגג הראשון, מעל תקרה של הגג הראשון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אם הוא עצמו הגג הראשון? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אומרת, או מעל תקרה קיימת – הוא הגג הראשון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא יחויב הרכיב הבנוי אם כבר שולם רכיב הקרקע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רכיבים שלפני כן. כי כמו שאמרנו צריך - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תיעול וסלילה, מה שנקרא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי הנוסח פה הוא לא בהלימה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ביקשנו מנציגת אגף תקציבים שתעשה פה רגע הבהרות כדי שהנוסח יהיה ברור גם לציבור, גם לחברי הכנסת וגם לשלטון המקומי. רק מירה, אני אומר דבר נוסף לגבי ההשבחה שכדי לסיים את התמריץ למרות שיהיה פה ויתור גדול מאוד מהשלטון המקומי והאזורי, ככל שיהיה אחר כך היטל השבחה אני לא יודע כמה זה יהיה תמרוץ מלא. אני מבין שמדובר בחקיקה נפרדת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם מדובר בחקיקה נפרדת, גם מדובר בצורך לאומי שבסופו של דבר ראוי שהמדינה גם תמצא את הדרכים מהקופה הציבורית הלאומית. כמו שכבר אמרתי, מרכז השלטון האזורי חייבים לשמוע את עמדתנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש דרך שלא שולם עליה עדיין היטל כדי לעשות פה תיקון נוסף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> דרך משפטית שלא חייבת בתשלום. מה הדרך? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז תכף נתייחס לזה למרות שהייעוץ המשפטי - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי כרגע ואמרו לי שזה לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> - - - כרגע להתייחס לזה. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> אדוני, אני רק אגיד שבחדר אחר השלטון המקומי מבקש 1,000 דונם ליישובים סולריים. הם לא משלמים לא היטלי השבחה ולא היטלי תיעול, והם רוצים ליהנות מהשמש של ישראל. גם לעשות הכנסות, אבל לנו אתם לא מוותרים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה שרציתי להגיד עכשיו והוא לקח לי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה באותו חדר. הקופה הציבורית צריכה למצוא דרך לקבל החלטות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים עם מה שאמרה נציגת השלטון המקומי מירה - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - על רשויות מרחביות, ולא ראוי לגנוב החלטה כזאת כשהם לא נמצאים. צריך לדון בזה. כי בעצם מה שאמר עכשיו איתן, והוא צודק – אני, לפחות, על עצמי יכול להעיד, ואני בטוח שגם אחרים דוחפים לתת אפשרות לרשויות מקומיות, ואף עשו את התיקון הזה בעקבות לחץ שלנו בוועדה, לתת אפשרות לחברות עירוניות לקדם את הנושאים הפוטו-וולטאיים. פה זה הופך להיות לא שוויוני ולא פייר. כי בסוף מה שייצא זה שחברות יצטרכו לשלם את היטל ההשבחה ואת המס, והרשות המקומית עצמה לא תצטרך לשלם את זה. אז אי אפשר לתפוס את החבל משני הצדדים. אני מאוד בעד לתת לרשויות המקומיות להתמודד בשוק הפרטי, מה שנקרא, אבל חייב להיות איזון. מה שמירה אומרת, ואנחנו מכירים את זה יותר ממקומות אחרים, אנחנו מוכנים לכול אבל אנחנו רוצים שיפוי. למה שאת אומרת קוראים שיפוי במילים אחרות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע. תני לי לפרש אותך. מה אכפת לך? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל זה לא נכון - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בוודאי שזה יכול להיות גם לא נכון. אני רק אומר שכמו כל דבר שאנחנו עושים בשלטון המקומי בא השלטון המקומי ואומר, שהמדינה תשפה אותנו. כאן מירה השתמשה בלשון יותר נקייה ואמרה, שהתעריפים של חברת חשמל יהיו גבוהים יותר עבור זה אז זה יכסה את זה, אבל אל תבואו אלינו, כאילו. אני אומר שוב: צריך להחליט, אדוני היושב-ראש, האם המטרה של הסיפור של הפוטו-וולטאי של המדינה כולה בעקבות הרבה מאוד דברים הוא באמת לקדם את העניין הזה, ואז צריך לתת לזה פוש. אבל אני מחבר עם זה יחד עם עוד מילה אחת – לקדם במהירות. ואם זה במהירות אז לעשות את זה בצורה שהיא לא קבועה לכל החיים, אלא נגיד, נחליט על ארבע-חמש שנים - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> - - - עד סוף 2030. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. ואני מכליל גם את הקטע של היטל השבחה עם הבעייתיות שצריך לשמוע את הרשויות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> צריך לתת פוש לדבר הזה. זה מייצב אותנו באיזשהו מקום מסוים שונה ממה שאנחנו נמצאים בו היום, ומשם והלאה להחזיר את הדברים לקדמותם וכל אחד יקבל את ההחלטות שלו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> - - - עמידה ביעדים. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> לא תהיה עמידה ביעדים, בדיוק זה. בלי אגרו-וולטאיים אין עמידה ביעדים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פה עוד אנשים שרוצים לדבר. בני מהתנועה הקיבוצית, בבקשה. << אורח >> בני רגיל: << אורח >> שלום, בני רגיל מהתנועה הקיבוצית. אני מבקש קודם כול לדייק את הדברים: חוץ ממרכז השלטון האזורי, המועצות, חברות האנרגיה, יש גם החקלאים והיישובים החקלאיים. לדעתנו, אירוע של היטל השבחה באגרו-וולטאי הוא אירוע - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קיבוצים ומושבים. << אורח >> בני רגיל: << אורח >> אמרתי: מושבים וקיבוצים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לשוסטר חשוב שקודם תגיד קיבוצים ומושבים. << אורח >> בני רגיל: << אורח >> לא, הוא אמר לי להפך. אני חושב שכך גם אמרתי אבל אם צריך אני אגיד עוד פעם: מושבים וקיבוצים. ולא רק אצלנו – אפשר גם ביישובים נוספים לעשות במסלול היתר. אנחנו כרגע יומיים אחרי האישור אבל רגע לפני מוות בעריסה של הפרויקטים האלה. הרשויות המקומיות לא ייצאו ערומות מהאירוע – יש הכנסות מארנונה. הדו-שימוש עד היום היה פטור מהיטל השבחה. פה יש דבר חדש, טכנולוגיה חדשה. בגלל זה עד היום הוא לא היה כלול, אוקיי? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על הפוטו-וולטאי? << אורח >> בני רגיל: << אורח >> כן. ארנונה על הסולרי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פוטו-וולטאי זה תעריפים מאוד מאוד מינוריים. << אורח >> בני רגיל: << אורח >> יש גם מתקני הגירה שבאים יחד איתם בפרויקטים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כרגע בפוטו-וולטאי אין כמעט ארנונה, נכון? תקן אותי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הפוטו עכשיו נעצר לחלוטין, שזה גם לא בסדר. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> מתקנים קרקעיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם עשו פה חיתוך שחור-לבן. זה גם לא תקין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתקנים קרקעיים בשטחים חקלאיים, << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העדיפות היא לאגרו-וולטאי. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> מה זה עדיפות? אתם עצרתם את יישובי תקומה שקיבלו 150 דונם אחרי 7 באוקטובר מלקבל כסף לחשבון בנק - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איתן, רגע. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> - - אתם עצרתם אותם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איתן, תודה. בני, בבקשה. << אורח >> בני רגיל: << אורח >> אני רוצה להמשיך: התחום הזה מתפתח מהר מאוד וצריך לעשות התאמות. להבנתנו, אי אפשר היום לקדם חקיקה מתאימה, וכרגע זאת הדרך. אנחנו יודעים שגם בשנה שעברה זה מה שנעשה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אי אפשר לקדם חקיקה אז בוא נעשה - - - << אורח >> בני רגיל: << אורח >> לא, חקיקה פרטית לאירוע הזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז מה אתה רוצה? << אורח >> בני רגיל: << אורח >> אנחנו רוצים פטור מהיטל השבחה לפרויקטים במסלול היתר באגרו-וולטאי. צריך להבין שבגלל שהפרויקטים האלה קטנים ומהירים הם יסגרו איזשהו פער שיש למדינה בידע. אפשר יהיה ללמוד מהר אבל בצורה יחסית קטנה איך הדברים האלה יוכלו לעבוד; ובהמשך אם יחליטו ב-2030 להוסיף את הגבייה ולהגדיל את ההכנסה למועצות מעבר לארנונה, זה דבר שיכול להיות ראוי. אבל העניין הוא שיש כלכלה מאוד שולית בפרויקטים האלה, ולכן אנחנו ביקשנו לכל אורך הדרך לאפשר להם לגדול קצת, ולשמחתנו הגדילו מ-50 ל-80 אבל ביקשנו גם להגדיל ל-100. הדבר הזה לא קרה; היום התוספת של היטל ההשבחה, לפי המודלים הכלכליים שאנחנו מכירים – אולי משרד האנרגיה יוכל גם להוסיף על המודלים הכלכליים שהוא הריץ לעניין הזה – עם היטל ההשבחה בעצם נהרגים הפרויקטים, הם לא יקומו; לא יהיה למדינה את הלמידה הזאת בפרויקטים קטנים בטווח הזמן הקרוב. בגלל זה אנחנו חושבים שזה עניין מאוד מאוד דרמטי להתיישבות החקלאית ולחקלאות להצליח לגוון הכנסות ולשמור לנו על ביטחון המזון, ולהימנע, כמו שאמרו פה ממנהל תכנון, מלעשות רק סולרי קרקעי ולא לעשות דו-שימוש בקרקע. אנחנו בעד הדו-שימוש, אבל זאת הדרך להמשיך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתם משלמים ארנונה על חממות פשוטות? << אורח >> בני רגיל: << אורח >> ברור שכן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, מאחר שאנחנו כל פעם גולשים להיטל השבחה אז, גלעד, תתייחס רגע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עמדתנו היא שהנושא של פטור מהיטל השבחה למתקנים אגרו-וולטאיים כמו שמוצע פה על-ידי מספר דוברים הוא נושא שחורג מגדר הצעת החוק. מדובר בתיקון לחוק אחר לגמרי. כמו שאמרה מירה סלומון מדובר על תיקון של חוק התכנון והבנייה, ואנחנו מדברים פה על תיקון פקודת העיריות. נושא ההשבחה הוא נושא שונה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם על קירוי גג רגיל של מגרש משחקים אין היטל השבחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פטור. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא התייחסתי לשאלה המהותית אם צריך לתת פטור מהיטל השבחה או לא. אני מתייחס להליך המשפטי כדיון של הצעת חוק. מדובר בהצעת חוק אחרת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני אחדד את השאלה שלי. כל התיקון שנעשה על גג של חניון הוא מה נעשה בפקודת העיריות או בתכנון ובנייה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בפקודת העיריות. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> הוא נעשה בתיקון חוק עקיף לפני כמה שנים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה עשרה אנשים שיענו לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההשבחה בתכנון ובנייה וה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא רוצה להוציא ולא להעיר, אבל יש לי איזה יש לי יסוד סביר להניח שהרב יעקב מנוסה ויודע לשאול את השאלות ואת מי לשאול אותן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל היא ענתה לי וזה מחזק את מה שאומר גלעד. כי היא אומרת שההשבחה היא בתכנון ובנייה. כלומר עשו את זה יחד ותיקנו בשני המקומות: בפקודת העיריות את עצם הבנייה - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני חושב שזה גם לא נעשה יחד. התיקון שנעשה בחוק תשתיות לאומיות - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה אומר שבמשחק הזה אנחנו כרגע לא יכולים לשחק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, יש אפשרות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איך? << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> את הפטור להיטל השבחה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע, רגע. אתה מנצל שאני לא יושב-ראש. לא להשתולל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה אומר שאני נחמד מדי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בהתחלה גם אני הייתי נחמד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יכול להיות שבאתי לדיונים הראשונים שלך ופספסתי את שיעור ב'. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו סבורים, כפי שגם מסרנו את זה לאנשים שפנו אלינו לפני הדיון שלא ניתן לתקן במסגרת הזאת את התיקון המוצע לגבי היטל השבחה, במיוחד כשאנחנו רואים שאין הסכמה רחבה סביב השולחן לגבי הצורך בנושא הזה הן מטעם גורמי השלטון המקומי, הן מטעם גורמי הממשלה. יש גורמים שבכלל לא נמצאים פה סביב השולחן - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יעקב, ההצעה שלך הייתה הכי נכונה. קודם כול, הם לא נמצאים פה אז הם ישמעו את הדיון ויקבלו את ההערות ממה שאנחנו מדברים פה. הם יגישו את ההתייחסות שלהם ויגיעו לדיון הבא, והמתווה המוצע יכול להיות גם וגם לפיק של ארבע שנים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לדעתי, זה הקו הנכון. יש צורך להגיע לאיזשהו מיצוע לקדם. יש לנו צורך עצום לשמור על שטחי חקלאות. אפילו כשר החקלאות וקצת אחר כך לא תמיד הסכמתי עם המניעה הזאת, עם חוסר ההסכמה הטוטלי לוותר על דונם אחד, ובמשרד החקלאות עומדים על כך שלא מוותרים על קרקע כי צריך את זה לאוכל; מצד שני אנחנו צריכים אנרגיה חדשה, ירוקה. שלושתנו באים מהשלטון המקומי ולא חשודים שלא מבינים את העניין. יש הבדל גדול בין ויתור או שיפוי על משהו שמגיע, שרגיל להגיע, שהממשלה יודעת לעשות לבין ויתור מסוים על הכנסות תיאורטיות - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שעוד לא באו לעולם? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שעוד לא באו לעולם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם כרגע לא יבואו בגלל העלות הכלכלית של זה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לדעתי, בגלל קוצר הזמן צריך למצות בשבוע-שבועיים התכנסות של כל הגורמים: השלטון המקומי בדגש על המועצות האזוריות, החברות וכמובן, משרד האנרגיה – רשות החשמל וכמובן האוצר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים לרוץ מהר עם ההסדרים, זה שבוע הבא, הם יצטרכו להתעדכן בנעשה בוועדה ולהגיש את עמדתם בהקשר הזה לדיון הבא. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד דבר נוסף: ברשות האזורית יש בה - - - ויש עניין גדול לראש רשות שהיישובים שלו יהיו חזקים ויציבים כלכלית. אז צריך לאזן בין האינטרסים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד-משמעית. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני אשמח להתייחס להיטל ההשבחה מבחינת הממשלה. חלק מהחלטת הממשלה 3586 דיברה בנוגע להיטל השבחה על הקמה של צוות ממשלתי שידון בסוגיית שינוי שיטת חישוב היטל ההשבחה מתוך הבנה של כל הגורמים הרלוונטים שאנחנו רוצים שיהיה היטל השבחה לרשויות המקומיות. אנחנו לא מעוניינים לפטור באופן מלא, אבל הוא צריך להיעשות בצורה כמה שיותר פשוטה, נוחה, נגישה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמו? << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> ואז בעוד שנתיים יהיה תיקון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מאי, בשבוע הבא כשיהיה פה דיון אני אבקש שתביאו התייחסות מסודרת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל הבטחתם בישיבה הקודמת כשדיברנו על היטלי השבחה ואמרו שהולכים לעשות משהו שהוא כמו פר-מטר – שני שקל למטר או כל דבר אחר ולא שומות ולא עניינים. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> אבל את זה אי אפשר לעשות כי יש שמאים בישראל שלמדו שמאות כדי לעשות שומות. כשאתה אומר להם, נקבע לכם שומה אחודה אתה לוקח להם את המקצוע שהוא הניסיון שלהם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה בקריאה ראשונה עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ראה הוזהרת. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> זה, כמובן, בתיאום עם השמאי הממשלתי. העמקנו בזה עוד והבנו שיש כאן גם עניין של תיקון חוק שצריך להבין איך עושים אותו. לכן הקמנו צוות של כל המשתתפים הרלוונטיים. אנחנו צריכים להבין לא רק מבחינת המספרים, אלא איך אנחנו עושים את זה חוקית. לכן אנחנו נדרשים עוד להתכנס ולעשות את העבודה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נדמה לי שעשו את זה, גלעד. לא עשו את זה ברמ"י או שהייתה הצעה כזאת? אני כבר לא זוכר. << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> ברמ"י התחלנו בעולם של שומות פרטניות - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כך וכך שקל למטר, נכון? << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> - - - משהו שנעשה בשיתוף פעולה מלא בינינו לבין רמ"י. יש מנגנון של תמחור של מחיר אחיד לפי טכנולוגיה לפי קיבולת - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק לפרוטוקול, שמך, בבקשה. << אורח >> שירלי לוי: << אורח >> אני מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה רשות החשמל. הסוגיה הזאת של השומות הפרטניות ליוותה הרבה מאוד מהעסקאות במשק החשמל. לנו חשוב להגיד כרגולטור שחשוב לנו גם נושא הוודאות, גם נושא האחידות וגם שהמחירים יהיו הוגנים. הפערים בין השומות השונות היו יכולים להגיע למאות אחוזים ואפילו יותר לפעמים. בעצם כל מספר זוכה. המתודולוגיות לעריכת השומה היו מאוד מגוונות; ובעולם שאנחנו הולכים לשוק תחרותי אי אפשר שמתקן אחד יבוא עם שכבה של X ומתקן אחר עם שכבה של 10X. ברמ"י יש לנו מנגנון של מחיר אחיד לפי טכנולוגיה, והוא עובד מצוין. השוק יודע את הכללים, ואנחנו מאוד מקווים שגם במסגרת הפעילות של הצוות הממשלתי נצליח לייצר מתווה דומה להיטלי השבחה במקום שאין לנו שיטה של מחירים אחידים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם ייקבע מחיר אחיד אז יהיה גם יותר קל לקבל את ההחלטות. כי היום אתה לא יודע – יכול להיות שבאזור מסוים יגידו ככה, באזור שני אחרת; האם בקרקע חקלאית הם כבר מתחילים לעשות חשבון – אני לא יודע מה השמאי בודק. אבל מה הוא בודק, אם אני יכול להרים שם מגדל של 20 קומות או של 15 קומות? זאת קרקע חקלאית. יש הבדל אם אני מגדל שם שסק או שיש לי רפת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אדוני, רק ברשות אתה חוכר את זה ברוב המקרים מרשות מקרקעי ישראל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לדעתי, אם יהיה לנו מחיר אחיד יכול להיות שיהיה גם יותר קל לקבל החלטות גם אם לא יגידו אפילו פטור מלא, אבל יגידו חמש שנים ראשונות X ואחר כך הלאה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הסוגיות האלה רק מדגישות את הבעייתיות שאנחנו רואים בדיון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זאת לא בעייתיות, זאת מורכבות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בעייתיות משפטית שאנחנו רואים בדיון בנושא שלא היה בקריאה ראשונה ולא בכחול, לא נבדק על ידי הממשלה כפי שהוצג פה. לעשות את זה בלו"ז של חוק ההסדרים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מאתגר. עליזה ממשרד הביטחון בזום, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם ההגירה לא הייתה בשנה שעברה, והיא קיבלה פטור מהיטל השבחה. << אורח >> עליזה גולדשטיין: << אורח >> אני ראש חטיבת נושאים מוניציפליים במשרד הביטחון. אני רוצה להתייחס האם בכלל הקמת מתקן פוטו-וולטאי על גג זה בהגדרת מבנה. להבנתי, אנחנו לא מגדירים את זה כמבנה ולכן הוא לא חייב בהיטלים. אז שאלה שעולה בהיטל כזה או אחר – אני לא יודעת מה הבסיס שלה. מעבר לזה גם צריך לדעת שלפחות מערכת הביטחון פועלת כדי להתייעל כל הזמן ולהקים אתרים פוטו-וולטאיים בטח בדרום בשטחים העצומים. אנחנו צריכים להבין מה המשמעות של הקמה כזאת, והם זה עלול להשית עליי עלויות של היטלי - - - וגם עלויות של היטלים אחרים. זה משמעויות מטורפות כי השטחים שלנו עצומים. הם כן נושאים בעלויות ארנונה, ולמיטב ידיעתי, לא מדובר במבנה, ולכן הוא לא חייב בתשלום היטלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. תודה על ההתייחסות. << אורח >> עליזה גולדשטיין: << אורח >> איך אתם רואים את זה, כמבנה? << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> אנחנו מציעים פטור מהיטל תיעול וסלילה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההצעה היא לא לפטור? << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> ההצעה היא לפטור מהיטל תיעול וסלילה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עליזה, אז אין פה בעיה, להפך – הם שומטים את הקרקע מהבעיה. << אורח >> עליזה גולדשטיין: << אורח >> השאלה מטעם הרשויות, האם זה לא פוגע ברשויות. מראש זה לא חייב בתשלום? כי לא מדובר במבנה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, לא ברור בדיוק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אין בעיה, אז אין צורך בחקיקה, אפשר לבטל וללכת הביתה. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> אנחנו בכל זאת נשמח להמשיך עם החקיקה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא מבינה, סליחה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עליזה, אנחנו נפטור גם את משרד הביטחון. זאת ההצעה. אני מבין שלא ברור עד הסוף איך נוהג כל אחד או כל רשות. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> שזה גם חלק מחוסר הוודאות שמושת על היזמים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה הממשלה. << אורח >> עליזה גולדשטיין: << אורח >> תודה. << מנהל >> (היו"ר מטי צרפתי הרכבי, 15:10) << מנהל >> << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם אפשר רק מילה בכל זאת. אני מזכירה שבמועצות אזוריות רבות אין חוקי עזר לתיעול. יכול להיות שכאן יש בלבול במה שהיה כאן, אני לא יודעת. אבל אם משרד הביטחון סבור שאין צורך בחקיקה, אמרתי – נלך הביתה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בסוף יש כאן החלטת ממשלה. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> משרד הביטחון הוא חלק מהממשלה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הדוברת הבאה מהתאחדות התעשייניים, נועה רז. << אורח >> נועה רונית רז: << אורח >> אני רק אגיד שהתאחדות התעשיינים מברכת על התיקון המוצע. מדובר במהלך שמשרת אינטרס ציבורי רחב: הגדלת ייצור אנרגיה נקייה, חיזוק החוסן האנרגטי וצמצום פליטות. הצעת החוק מתיישבת עם יעדי הממשלה לקידום אנרגיות מתחדשות. אז אנחנו תומכים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל במה זה משרת את התעשיינים שבדרך כלל זה מבנה קיים שכבר יש להם היטלים? בציונות כן. << אורח >> נועה רונית רז: << אורח >> אנחנו מייצגים גם את היזמים שרוצים להקים מתקנים פוטו-וולטאיים על מבנים ושטחים. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> אני יכול להוסיף לתעשיינים ולספר שהיום כשמכניסים סחורות באירופה, ובעתיד זה יהיה על עוד יותר סקטורים, יש מס כמו מס פחמן. ברגע שבמדינה מייצרים יותר אחוזים של אנרגיות מתחדשות היכולת להתמודד עם השווקים האלה היא תחרותית יותר. זאת אומרת טביעת האנרגיה הישראלית שהולכת והופכת ירוקה יותר עוזרת ליצואנים מחו"ל. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בהנחה שלא נצא מוועידת האקלים וכל מיני אמירות. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> גם אם כן, האירופים ימשיכו למסות את מס הפחמן האירופי. << אורח >> כנרת גרנית: << אורח >> לדעתי, זה גם בדיוק היופי של קירויים סולריים והסיבה שאנחנו מקדמים אותם בכל הכוח. אתה יכול לקרות בשטחי מפעלים – זה רלוונטי מאוד לתעשיינים; אתה יכול לקרות באזורי תעשייה – כל מקום פרטי שהוא חשוף היום ניתן לקרות. זה הסגמנט הבא שאנחנו צריכים לנצל כדי לייצר עוד אנרגיה סולרית בישראל. לכן זה רלוונטי כמעט לכל מבנה או שטח. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רק לשאול אם יש כאן עוד מישהו שרוצה להתבטא. ואיתן, אתה את שלך אמרת או שאתה רוצה עוד? בבקשה, אדוני. << אורח >> בן הווארד: << אורח >> אני מנהל התשתיות והאנרגיה בקיבוץ אייל. למעשה, אנחנו בשוק האנרגטי מ-2009 עם המערכת הראשונה ובין הקיבוצים הראשונים שהתקינו מערכת אגירה. ככה גם הלכנו לפיילוט של האגרו-וולטאי. למעלה משלוש שנים אנחנו בתהליך ההיתר, ואנחנו בשלבים האחרונים; ולפתע קיבלנו היטל השבחה של 1.1 מיליון שקלים על 25 דונם. מדובר בפרויקט ניסיוני בתהליך הראשוני שלו. אני חייב לציין שהיטל כזה קובע את הפרויקט. בפרויקט ניסיוני כזה ללמוד את הנושא כשאנחנו רוצים להבין, היטל כזה קובר את הפרויקט הלכה למעשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת שנעשו עוד פיילוטים ברחבי הארץ - - << אורח >> בן הווארד: << אורח >> שום פיילוט לא קם מתמ"א של הפיילוטים. הוא קם מכוח תמ"אות אחרות, מקרקעי שהוסב – שום פיילוט מתכנית הפיילוטים לא קם מעצם התכנית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> קיבוצים אחרים שעשו? << אורח >> בני רגיל: << אורח >> הם נעזרו בתמ"א 1, לא בתמ"א של הפיילוטים. << אורח >> בן הווארד: << אורח >> אנחנו הלכנו עם זה עד הסוף. זה היה תהליך סבוך וקשה. הגענו לישורת האחרונה, וקיבלנו היטל כזה. היטל כזה קובר את הפרויקט הלכה למעשה. אני חייב לציין שלהבדיל מסולרי על מאגרים ומתקני אגירה שיש חלף היטל שמשולם לרמ"י, והוועדה המקומית משופעת בזה, בנושא הזה מכיוון שזה חדש, כנראה, לא נכנס חלף ההיטל. וההיטל בגובה הזה ששמאי קבע, הלכה למעשה קובר את הפרויקט. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חייב ללכת לוועדה אחרת, אז משפט מסכם. אני מבקש ממלאת מקום יושב-ראש הוועדה, ככל שנגיע לסיכום, לאתגר את כולנו בישיבה משותפת בשולחן אובלי ולנסות - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אין ספק שצריך לפתור את סוגית היטל ההשבחה באגרו-וולטאי, אחרת לא ייצא כלום. זה קובר לא רק באייל, אלא בכל הארץ. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשים לב להערה של היועץ המשפטי שככל שזה יגיע בהסכמות אולי יש סיכוי - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מינהל התכנון, אתה רוצה לומר משהו על הסוגיה הזאת? << אורח >> רן דרסלר: << אורח >> האמת שלא, חוץ מזה שחבל – הושקע מאמץ גדול מאוד בתמ"א של מתקני מו"פ, והעובדה שלא הוקמו המתקנים מתוקפה - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מתוך הפחד הזה. הכתובת הייתה על הקיר, לצערי. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל אם הממשלה סבורה שיש לתת פטור מהיטל השבחה כי היא חושבת שזה מה שמונע את ההקמה, אז הממשלה יכולה להגיש הצעת חוק בנושא. לא ראיתי שהממשלה הגישה תזכיר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני מניחה שתהיה כאן הסכמה מערכתית. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק רוצה להגיד למנהל התכנון, היטל השבחה זה ועדה מקומית. זה בהיררכיה שלכם, זה in house. יש לכם מקום משמעותי לומר משהו. נכון שזה בחלקו עובר אחר כך לרשות. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> היטל ההשבחה זה באמת סוגיה מורכבת. על פניו היטל ההשבחה הוא על השבחה, כך שככל שהם חשבו כמו שצריך המתקן עדיין אמור להיות כלכלי ועדיין אמור להיבנות. אז יש כאן גם סוגיה של השבחה – ביחס למה. זה לא כמו לקבוע מחיר אחיד לקרקע כי התהליך כאן הוא מורכב יותר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נאמר פה שאפשר להשוות לטכנולוגיה אחידה. למה זה משנה, למשל, באיזה מקום בארץ מטע אבוקדו מקורה בפוטו-וולטאי נמצא בארץ? הרי זה לא עומד בשום אלטרנטיבה, אלא זה לעשרים ומשהו השנים הבאות. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> מבחינת התחשיב של ההשבחה זה ביחס - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לאלטרנטיבה? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> כן. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין שום אלטרנטיבה, זה חקלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - חממה גם עושים חישוב של השבחה? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני לא נכנסת לחממות. אבל, לדעתנו, יש מקום - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדבר אל לבך – דעתך המורכבת. הווקטור המרכזי זה אנרגיה ירוקה. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> הווקטור המרכזי זה גז טבעי. בישראל יש גז טבעי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנרגיה מתחדשת זה הווקטור המרכזי. בצד צריך לוודא שהעסק יוקם, שזה יהיה כדאי, ושהרשות המקומית שהיא צד לעניין הזה לא תצא בלי כלום. צריך למצוא איזשהו איזון. אחרת אנחנו בבעיה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> יתרה מכך אי אפשר להפלות בין סוגים שונים של פוטו-וולטאי << אורח >> בני רגיל: << אורח >> של טכנולוגיות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אם זה קירוי על חממה או על מבנה או מטע אבוקדו, בסוף הלוגיקה של היטל ההשבחה צריך להיות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אתה צודק, ולכן חייבת להיות חשיבה וליישר קו במדיניות העל. מר דורמן, בבקשה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אני מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. נכון שאני סומך מאוד, כמובן, על בני שעוסק בזה ביום-יום ועושה עבודה מצוינת לטובת החקלאים בקיבוצים ובמושבים, ויש לנושא הזה חשיבות גדולה מאוד. גם בתפקידים אחרים שלי ליוויתי את נושא הפיילוטים, שלצערי, לא התקדם בכלל. אבל ממש לא ברור לי עניין היטל ההשבחה. הרי התכלית של היטל השבחה זה לדברים ציבוריים שהרשות המקומית צריכה לתת בשל הרחבות של בנייה ושכונות חדשות וכל מיני דברים כאלה. איפה זה מתחבר למטע שנמצא בצפון רמת הגולן, והחקלאי רוצה לשפר את ההכנסה שלו? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> היטל ההשבחה הוא מנגנון לרשות המקומית. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אני יודע. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אז אתה יכול לשאול את זה גם על כל שינוי ייעוד של קרקע מתעשייה למסחר, ויש היטל השבחה ותגיד, מה ההיגיון. ההיגיון הוא אותו היגיון. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> בתור חקלאי פשוט אני לא מבין את ההיגיון של זה, ואיך קשור היטל השבחה לנושא זה. זה נראה לי יותר לתפוס טרמפ על משהו – ושאף אחד פה לא ייפגע. בסופו של דבר ברור שצריך למצוא איזשהו הסדר, משהו בהסכמה. גם אנחנו כתושבים של מועצות אזוריות, ואני בא ממועצה אזורית גולן, יש לנו עניין שהמועצה לא תמיד תהיה ספונה על כספי המדינה ותצטרך כל היום לרוץ לאגף התקציבים כדי לבקש סיוע. אבל זה צריך להיות בצורה כזאת - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אורי, אני רוצה בכל זאת לנסות להתכנס. אם למישהו יש משהו ממש בוער - - << אורח >> מאי אלון: << אורח >> רק נגיד שבדיוק בשביל זה - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי. מירה, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כפי שכבר אמרתי, שחקן מאוד מרכזי שלא נמצא כאן - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מרכז המועצות האזוריות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, מרכז השלטון האזורי. הוא חייב להיות חלק מהתהליך. וזה לא היה משהו בידיעתו. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה נכון שהם הוזמנו, מנהלת הוועדה, אבל הם לא ידעו מה על השולחן. אני כבר ציינתי בוועדה שהפטור מהיטלי הפיתוח זה משהו שכן לובן איתנו. לעומת זאת הסוגיה של פטור מהיטל השבחה שבכלל לא נמצא באותה מסגרת של חוק לא הייתה על השולחן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה הובן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לכן חשוב להבהיר שהם לא נמצאים וצריך לקיים גם את השיח. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הם לא נמצאים כי העניין של האגרו-וולטאי לא היה בסדר-היום. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה הובהר שלוש פעמים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני יודעת. כי אני לא מוסמכת לייצג אותם. אבל אני רוצה לומר בכל זאת כמה משפטים עקרוניים במהות של הדברים. אני מזכירה שהרשות המקומית לא משלמת לעצמה גם ארנונה, ועדיין אף אחד לא משווה את הקופה הציבורית ואת הצורך של הרשות המקומית לתת שירות לציבור לקופה של יזמים שעושים את זה, בסופו של דבר, כדי לשפר את פרנסתם. ועינינו לא צרה בהם. אבל אין בסיס להשוואה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם ביישובים יש שירות לציבור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מרכז השלטון האזורי ישיב על הטענה הזאת. אני כן אומרת שאין בסיס להשוואה; אני כן אומרת שעולם היטלי ההשבחה והפטורים שונה לחלוטין ברציונלים, בהסדרים ובפטורים עצמם מעולם היטלי הפיתוח והרציונלים שבו והפטורים וכולי. אני אומרת גם את זה. אני באמת חושבת שהנושא הזה לא יכול לעלות בלי שהדבר הזה עבר קריאה ראשונה ועוד במסלול של חוק ההסדרים. לדעתנו, זה משהו לא תקין באמת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. איתן, משפט אחרון כי אני רוצה לסכם. << דובר >> איתן פרנס: << דובר >> אני אומר לכנסת שגם הפטור מהיטל השבחה לגגות סולריים עבר בתיקון חוק עקיף בדקה ה-90 בחוק ההסדרים לפני כמה שנים. אחרת לא היו גגות סולריים בשנת 2025. אני אומר לכנסת עוד דבר: הצוות שיקום, ייקח לו לפחות עוד שנה לדון. בשנת בחירות אי אפשר יהיה לאשר חקיקות כאלה. אנחנו נכנסים לאירוע שהענף האגרו-וולטאי של ישראל ייעצר. אם לא יהיה פה תיקון חוק עקיף התחום הזה ייעצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם. נשוא הדיון היום היה תיקון לפקודת העיריות במסגרת חוק ההסדרים. בסוגיה הזאת אנחנו מבקשים ממשרד האוצר שהביא את הנוסח בעקבות הדיון שהתרחש כאן גם מול מרכז השלטון המקומי, לחדד ולדייק את הנוסח כך שיהיה מוסכם עם המדיניות, עם האג'נדה ועם החשיבות של ההבנה וכל הפילוסופיה המלאה סביב התיקון הזה. תשלחו, בבקשה, נוסח שיהיה מוסכם או מובן כי עלו כאן כל מיני סוגיות; תנו דעתכם גם לסוגיית התיעול והניקוז יחד עם מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי. הם שני גופים שיודעים היטב, אז תדונו ביניכם. בשבוע הבא נקיים כאן דיון נוסף ונתכנס עם נוסח מוסכם בתקווה שיובא להצבעה. מקובל? זה הפרק הזה של חוק פקודת העיריות במסגרת חוק ההסדרים. עלתה סוגיה נוספת של היטל ההשבחה על אגרו-וולטאי. היטל ההשבחה על אגרו-וולטאי הוא לא במסגרת פקודת העיריות כי אם במסגרת חוק התכנון והבנייה. לפיכך אנחנו מבקשים שבהקדם האפשרי תנסו להביא בצוות פתרון מהיר. אם מישהו יחשוב וישכנע את הייעוץ המשפטי שזה יכול להיות במסגרת משהו מתוך חבילת החוקים של חוק ההסדרים – מה טוב; ואם לא אז במסגרת הוראת שעה מהירה. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> זה לא ילך - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בסדר, אז אני משאירה את זה ליושב ראש. מאחר שהנושא דחוף מאוד ושמענו את הנציג של קיבוץ אייל בן הווארד, אז כמה שיותר מהר כך ייטב. אם תימצא הפלטפורמה במסגרת חוק ההסדרים, וזה יעבור את הייעוץ המשפטי, בסדר; ואם לא, אז הקריאה היא שעד סוף המושב הזה בהוראת שעה יימצא בדחיפות פתרון גם לאגרו-וולטאי כדי שהחקיקה והפיילוט הזה יצאו לדרך ולא יישארו כאבן שאין לה הופכין ושאף אחד לא יוכל למצות. זאת הסוגיה הזאת במסגרת תיקון לחוק התכנון והבנייה למדיניות פטור מהיטל השבחה. אני חושבת שמיציתי. אני מודה לכל המשתתפים. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:25. << סיום >>