פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 480 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 11:00 סדר היום: << הצח >> פרק ג' האצת מיזמי תשתית לאומיים (חוק התכנון והבנייה) סעיף 17(6) (הקלה למבנה דרך) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מוזמנים: רון רקח – מנהל רשות רישוי ארצית, מינהל התכנון גלעד אלון – יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי, מטה התכנון הלאומי אריאל פיפרנו – סגן מנהלת אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל תום פישר – עו"ד, רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובנייה, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים אפרת נחלון – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר איתי בוצ'ין – רפרנט תשתיות באג"ת, משרד האוצר דנה דובר – רכזת תשתיות באג"ת, משרד האוצר לימור פוליאנסקי – רפרנטית תשתיות באג"ת, משרד האוצר ליאור-ליאון רוזן – יועץ המנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עמיר יצחקי – ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות משה צימרמן – מנהל תחום בכיר מידע גיאוגרפי ותכנון פיזי, משרד האנרגיה והתשתיות ענבר ברגר – עו"ד, מנהלת אגף ייעוץ משפטי פיתוח, רכבת ישראל תמי גנון – רכבת ישראל שירי גז – מנהלת תחום חקיקה וליטיגציה, מרכז השלטון המקומי מאיה קרבטרי – מנהלת סביבה, פורום ה-15 ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר ליאור אלחזוב (מתמחה) מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ג' האצת מיזמי תשתית לאומיים (חוק התכנון והבנייה) סעיף 17(6) (הקלה למבנה דרך) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו עוברים לפרק ג' האצת מיזמי תשתיות לאומיים, חוק התכנון והבנייה, סעיף 17(6) (הקלה למבנה דרך) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, (מ/1924), עמ' 640. אגף התקציבים, בבקשה. << אורח >> דנה דובר: << אורח >> אנחנו מדברים כאן על תיקון סעיף שמדבר על הקלות עבור מיזמי תשתית חיוניים. אני מזכירה שבסופו של דבר מוסד ההקלות הוא אירוע קצת שונה בין תשתיות ובין זכויות לתשתיות לבין מגורים. המגמה בעולמות המגורים היא לצמצם את מוסד ההקלות בעקבות אי-הוודאות שנוצרת בין מוסד התכנון לבין הרישוי. הדבר לא כך בעולם התשתיות. אנחנו מזכירים שמדובר בסופו של דבר על תשתיות לאומיות שהתכלית מתוספת זכויות, שאנחנו מדברים עליה, היא תכלית שהמטרה שלה היא לתשתיות. ולכן, ההקלה היא עוד מנגנון, שמטרתו לתת גמישות בהקמת תשתיות במטרה לטייב את התשתית. אנחנו לא מדברים על מנגנון שתכליתו היא רווח יזמי, ולכן הדברים קצת שונים. אנחנו מבקשים להגדיל את תוספת השטח בהקלות לתשתיות ל-200 מטרים עבור מבני דרך שהם על-קרקעיים, וב-500 מטרים עבור מבנים שהם תת-קרקעיים. ההבחנה נעשית מתוך ההבנה שבתת-קרקע המשמעות היא פחותה, ולכן אפשר להרחיב את ההקלה בצורה משמעותית יותר. אנחנו גם דנים בשאלה מה קורה מתחת לגשר, מתוך הבנה שבמקום שבו כבר נבנה גשר, והוא יכול להיות מתוחם פיזית על ידי הגשר עצמו, נכון לנצל את השטח הזה בשביל לא להוסיף מבני דרך או מתקנים במקום אחר. בסופו של דבר, אנחנו מדינה צפופה. אנחנו רוצים את התשתיות שלנו, ואנחנו רוצים שהם יהוו כמה שפחות מטרד. ולכן, שימוש בשטח הזה הוא דבר שהוא נכון תכנונית, וטוב לעשות אותו. לאור בקשות והדיונים שהתקיימו עם הוועדה, הוועדה ביקשה מאיתנו לצמצם את תוספת השטח ל-150 מטרים, ולכן ההצעה שעומדת על השולחן מחולקת לשלוש כרגע: עבור מבנה דרך על-קרקע – 150 מטרים, עבור מבנים תת-קרקעיים – 500 מטר, ועבור זכויות במקומות שהן באמת כלואות בגשר, בהתאם לתיחום של הגשר עצמו ללא הגבלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זו בשורה משמעותית. << אורח >> דנה דובר: << אורח >> אכן, זו בשורה משמעותית. אנחנו מאמינים שהיא תאפשר לנו לעשות ניצול מיטבי ומלא של השטחים האלה, וגם במטרה לחסוך שטחים במקומות אחרים שיכולים להפריע לציבור, וגם לחסוך תוכניות שינוי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> - - -, אני לא יודע לאן הם ייקחו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. יהיה כתוב שהחלל סגור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל באמת בקטעים שהוא פתוח? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אי-אפשר לבנות שם. תלוי אם עובר כביש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, יש מקטעים שהוא פתוח על חלל לא מנוצל לא על כביש. << אורח >> דנה דובר: << אורח >> בשביל שיהיה ברור, ההגדרה תהיה מתחם כלוא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ולכן, אני שואל. יש גם יש גם מקטעים שהם לא על כביש. הם על שטחי הפרדה, שטחים שהם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כבר סיפור אחר. זה יהיה ה-150 מטר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה? << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> מכיוון שזה כבר עילי. זה משנה את השטח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, זה לא עילי. יש לך קטעים שהגשר לא עובר מעל כביש, ושם זה ברור. << אורח >> דנה דובר: << אורח >> אנחנו מדברים בתוך תוכנית דרך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא לא כלוא. אם יש מקטעים שלו שהוא פתוח, אבל הוא עובר מעל שטח פתוח. << אורח >> רון רקח: << אורח >> חשוב להדגיש שזה ללא שינוי המפתח של הגשר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הגשר בתחומי בקווי הכביש. << דובר_המשך >> רון רקח: << דובר_המשך >> כן, בדיוק. יש מקו גובה מסוים, שבו, נניח, הגשר מתחיל לרדת. הרבה פעמים, כשאנחנו מדמיינים כשאנחנו עוברים מתחת, יש את הנקודה שבה יש קירות מתחת לכביש עד שהמפלס של הכביש - - - והגשר מסתיים. אלו חללים גדולים מאוד, שעד היום אין להם שימוש, וגם לא ניתנים להם זכויות כי לא נותנים זכויות לגשרים בתוכנית, וזה ה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. אני שואל על מקומות שבהם הגשר עדיין לא תחום בקירות אלא הוא עדיין על העמודים, ועדיין יש ניצול של השטח מתחתיו. << אורח >> רון רקח: << אורח >> לא. שם זה שטח שהוא למעבר הציבור, ואנחנו תכנונית ממש לא תומכים בדבר כזה, וזה לא מאפשר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא. הוא מדבר על זה שבשלב הראשוני הוא כלוא ואי-אפשר לעשות בו כל שימוש אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קודם כול, בגשרים יש לך את החלק של תוואי המעבר, שהוא נועד להתגבר עליו. זה כביש או ים או מנהרה או נחל או כל דבר אחר. יש את הקטע שהגשר צריך להגיע איכשהו לקרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. בתווך הזה הוא תחום בין שני קירות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדרך כלל הוא תחום בקירות, ויש את התווך ביניהם, כשיש עמודים של הגשר ויש מפתח כזה. בדרך כלל זה מפתח יחסית קטן. ובחלק גדול מהמקרים, למשל, בתוך ערים, משתמשים במפתח הזה, נניח, לצורך מעבר הולכי רגל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. אני אומר שמה שאני לא רוצה שיקרה זה שבאמת מה שהם - - -. כדי לעשות שם את המבנה הם יצטרכו בכל מקרה לסגור אותו ולהרחיב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> דנה דובר: << אורח >> התכלית היא ממש כזו. אנחנו לא רוצים לפגוע במעברים להולכי רגל ולציבור, אנחנו רק רוצים לנצל שטחים שבהם ממילא אי-אפשר לעבור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רציתי לשאול שתי שאלות: כמו שנשאל בישיבה הקודמת, האחת היא לגבי הניסיון שנצבר מאז. אם אינני טועה, נדמה לי, ההסדר הזה גם כן חוקק ב-2023. מה הניסיון שנצבר איתו? << אורח >> דנה דובר: << אורח >> יש לנו באמת מקומות שבהם היה ניתן להשתמש בהקלה. אולי תכף גם רון ירחיב. אבל אחד השימושים היותר מוצלחים שאפשר לעשות בעקבות החוק הזה זה להשתמש בשטחים כלואים של מחלפים בשביל להקים, נניח, אנרגיה סולארית, אנרגיה ירוקה, וזה בוודאי מטרות טובות. אנחנו כן מצאנו מקומות שבהם יש פה איזושהי מורכבות, ומתוך רצון לנצל זכויות בעצם בשני גשרים, גם בגשר שיש לנו במסגרת תת"ל 33, במסילה הרביעית, וגם במסגרת גשר שיש לנו בפנחס רוזן ברכבת הקלה בתל אביב, שזה ממש מקרים דה-הוק שהגיעו, אמרנו שנכון להרחיב את המנגנון גם למקרים כאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמובן שלא ענית לשאלתי מה הניסיון שנצבר. האם ניתנו הקלות במסגרת החוק בשלוש השנים? << אורח >> רון רקח: << אורח >> לא. מ-75 המטרים לא נכנס זה, ולכן חשבנו באמת שצריך לייעל פה, וגם לקדם בינוי בתת הקרקע ביחס לזה. ולכן, זה השינוי המוצע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו שאלה אחת. והשאלה השנייה שלי היא לגבי ה-500 מטר בתת הקרקע – למה הכוונה? למה אתם מתכוונים להשתמש בדבר הזה? << אורח >> רון רקח: << אורח >> יש הרבה פעמים מערכות, שגם כשהן נקבעות היום לפעמים בתוכנית כמו מבנים טכניים, חדרים טכניים, שהם חלק מהמבנים הנלווים לתשתית עצמה, שבהם הרבה פעמים שומרים חטיבות קרקע שלמות לטובת הקמת התשתית בשלב הסטטוטורי כי אין ודאות גדולה ומתכננים את כל המערכת, וכשמגיעים לפרטים רואים שלפעמים כשהזכיין מגיע עם המערכות עצמן, ואת זה אפשר לדעת אם זה מתקיים או לא רק כשהזכיין מביא את המערכות, יש מקומות שאפשר לאחד דברים ושימושים. ואני שם לרגע בצד את הגשרים, יש הרבה פעמים גם הזזות נקודתיות של מבנים בתחום של המבנה. אנחנו רוצים לעודד להכניס, לדוגמה, את חברת חשמל ואת הזכיין ביחד לאותם חדרים לתת הקרקע ולפנות שטח לציבור. הרבה פעמים החדרים האלה, אם אני הולך ל---ירונים הם באזורים שבהם דווקא אין בינוי, וזה פוגע בשטח שפנוי לציבור. אנחנו כך משפרים ומפנים שטח בתהליך התכנון של ההיתרים עצמם << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואיך הגעתם ל-500 מטר? << אורח >> רון רקח: << אורח >> בתת הקרקע, בלי מופע עילי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, כן. איך הגעתם ל-500 מטר? << אורח >> רון רקח: << אורח >> זה בנוי על זה שההיקפים של החדרים הטכניים היום, לדוגמה, של הרכבת הקלה, והבינוי הקיים היום הוא בסביבות בין 400 ל-450 מטר רבוע. לקחנו עוד איזושהי דלתא קטנה בהקשר הזה. אבל זה סדר הגודל של המבנים היום, לדוגמה, של הרכבת הקלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע כתוב בהצעה: תוספת של 500 מטר. לא שהשטח ה - - - << אורח >> רון רקח: << אורח >> נכון. אבל, ראשית, הרבה פעמים לא ניתנות זכויות בתת הקרקע. שנית, לפעמים כדי להגדיל שימושים, אנחנו יכולים לבוא ולהגיד: אוקיי, בואו נראה אם זה באמת משפר את התכנון ביחס לזה, אבל אתם תצטרכו להיכנס ל - - - << אורח >> דנה דובר: << אורח >> יש לנו גם מבנים בתת הקרקע כמו תחנות של רכבות קלות, של מטרו, שהם גם מאוד מאוד גדולים. בסופו של דבר, כשאנחנו מדברים פה על הסכומים האלה, לרוב המבנים התת-קרקעיים שלנו הם באמת מאוד מסיביים. גם אם הם לא בגודל של תחנות מטרו, אני מזכירה שגם גודל המבנים של התחנות של הרכבת הקלה, גם בקו האדום וגם מה שמתוכנן לקו הירוק, צפויים להיות משמעותיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> האם יש למישהו הערות? ממש שום דבר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכין נוסח לדיון הבא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר. בכל מקרה, אנחנו מסכימים על מספרי מינימום - - - ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>