פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 830 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ה' באדר התשפ"ו (22 בפברואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> פרק ח' (חברות ממשלתיות ביטחוניות-תחרותיות) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: רוני טלמור – ראש אשכול תאגידים ושוק ההון, משרד המשפטים נועה דהאן – רפרנטית חברות ממשלתיותטטוטוריים, משרד המשפטים עידו חי – רכז ביטחון אגף תקציבים, משרד האוצר עמיהוד שמלצר – סגן היועץ המשפטי, משרד האוצר אייל ברוך – רפרנט בטחון באג"ת, משרד האוצר מעיין הראל – סגנית בכירה למנהל רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות איתמר חרמון – היועץ המשפטי לרשות החברות הממשלתיות, רשות החברות הממשלתיות שניר עשור – רכז חברות בטחוניות, רשות החברות הממשלתיות אלכס מילר – ההסתדרות החדשה עומר שכטר – ההסתדרות החדשה הדר צופיוף – מנכלית, איגוד הדירקטורים בישראל ישראל שור – סופר, משפחות שכולות מוזמנים באמצעים דיגיטליים: תומר רזניק – יו"ר אגף דמוקרטיה תעשייתית -הסתדרות, ההסתדרות החדשה ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ח' (חברות ממשלתיות ביטחוניות-תחרותיות) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: פרק ח' (חברות ממשלתיות ביטחוניות-תחרותיות) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026. בבקשה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> בוקר טוב, קוראים לי ישראל שור, ואני אח שכול. פונה לחברי הקואליציה, קואליציית המחדל, מבקש לשאול אתכם, למה אתם מחויבים? לציבור, לנופלים, למשפחות השכולות או רק לבייס, לראש ממשלת המחדל ולכיסא? אני אח שכול כבר 53 שנים. אחי נפל בלבנון. אני אומר לכם דבר אחד בוודאות - משפחות שכולות לא שוכחות מלחמות, והן לא שוכחות את יקיריהן. הן לא שוכחות את מי שהיה אחראי במעשה או במחדל. אפשר לשנות ניסוחים, אפשר להחליף מילים, לקרוא לטבח אירוע, לתבוסה תקומה, להזיז מועדי זיכרון ולנסות לטשטש אחריות בסיסמאות, אבל אי אפשר לשכתב את המציאות. הפקרה היא הפקרה. התעלמות היא התעלמות ואחריות היא אחריות. אתם פוחדים מהזיכרון, כל המדינה רואה את זה. אתם בפאניקה מהשאלה הזו שתעלה ביום הבחירות. כתם האחריות תהיה על גבכם תמיד, גם בעוד עשר שנים, בעוד 20 וגם בספרי ההיסטוריה. לעולם לא תשלטו בזיכרון. הוא לא שייך לכם, הוא לא בידיים של הקואליציה. הוא בידיים של העם. למעלה מ-80 שנה אחרי השואה מדינת ישראל עומדת מדי שנה כדי לזכור. הזיכרון לא נמחק, הוא רק מתחדד. כך יהיה גם כאן. אנחנו נזכיר, נכתוב, נלמד את הדורות הבאים, נקים אנדרטאות, קירות זיכרון, ימי עיון. נכתוב ספרים, נביא את סיפורי הגבורה - ומולם את סיפורי ההפקרה. נרשום את שמות הגיבורים ומולם את שמותיכם. איך הפקרתם חיילים ואזרחים למותם. לא נעשה זאת מתוך נקמה, אלא מתוך אחריות. השאלה איננה רק מה קרה ב-7 באוקטובר; השאלה היא מה עשיתם אחרי. מי מכם שיקום היום ויאמר, כפי שאמר מנחם בגין: אינני יכול עוד, ייקח אחריות, ישים את טובת המדינה מעל טובתו האישית, יזכה להבנה. מי שלא - יישא את כתם אותה משמרת לעד. הילדים שלכם ישאלו, הנכדים שלכם ישאלו, מה עשיתם כשהאלפים נהרגו ונרצחו במשמרת שלכם. אנחנו נוכל לומר לילדינו ונכדינו: לא שתקנו, לא שיתפנו פעולה עם טשטוש, לא נתנו למחוק. לא נסלח על ההפקרה, לא נשכח את האחריות, ולא נשחרר את הזיכרון אפילו ליום אחד, כי מדינה שלא לוקחת אחריות מאבדת את נשמתה, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. ממשלת ישראל וקואליציית הדמים איננה ראויה לקורבנותיה. אנחנו נהיה כאן כל יום תמיד, כדי שהמדינה תהיה ראויה למשרתיה, לקורבנותיה ולאלה שמסרו נפשם כדי להגן עליה. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. בבקשה נא להציג את החוק מטעם הממשלה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בוקר טוב לכולם. התיקון לחוק החברות הממשלתיות שאנחנו מביאים כאן במסגרת חוק ההסדרים בעצם, נועד להבטיח שהתעשייה הביטחונית הישראלית תוכל להתחרות כמו שצריך בשוק הגלובלי. אתן טיפה רקע לפני שנעבור לחקיקה ברשותכם. החברות הממשלתיות ביטחוניות בישראל פועלות היום בזירה בין-לאומית דינמית, תחרותית אל מול חברות גלובליות שנהנות מגמישות תפעולית רבה, והמציאות בשטח מלמדת, שהרגולציה הנוכחית יוצרת לפעמים סרבול ועיכוב בהליכים קריטיים - דבר שמייצר פער תחרותי ומכביד על היעילות של החברות. התיקון שאנחנו מציעים, מבקשים לדון בו היום, מבקש בעצם להכיר לראשונה בייחודיות של מה שנקרא חברות ממשלתיות ביטחוניות תחרותיות, ולשם כך במסגרת התיקון אנחנו מבקשים גם להגדיר בחוק החברות הממשלתיות מה הן החברות הממשלתיות הביטחוניות תחרותיות, כאלו שעיקר פעילותן מופנה לייצוא וההכנסות שלהן משמעותיות למשק, ולאחר ההגדרות בתיקון אנחנו מבקשים בעצם לייצר מסלול יעיל למינוי דירקטורים מטעם חברות האם בחברות בנות זרות. מדובר למעשה בהסרה של חסם בירוקרטי במינוי של עובדים מקצועיים באופן שיאפשר לחברות להגיב במהירות לצרכי השוק. זה מאוד מלמעלה, ונשמח להמשיך להציג ושאלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד התייחסויות לפתיחה לנוכחים? נראה לי כשנגיע לסעיף עצמו. אז אני מציע שנתחיל בהקראה, כדי להבין איפה - תסבירו איפה אנחנו נוגעים בזה. אם אני מבין נכון, אז באמת ההגדרות כרגע הן מה שנקרא - זה כרגע לא משהו אופרטיבי. זה רק הגדרה שישתמשו בה בעתיד. << דובר_המשך >> עידו חי: << דובר_המשך >> אתה תקרא לזה כך, זה סוג של גם, ישלימו אותי גם החברים מרשות החברות, סוג של הכנה למזגן, גם מה שאנחנו קוראים לו, שבהמשך כשנגיע עם תיקונים נוספים לאחר עבודה של צוות בין משרדי שקם, אז ההגדרות האלה- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אבל סעיף 59 הוא חל על כל החברות הממשלתיות למעשה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> יש שני תיקונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אקריא ואתם תסבירו. בחוק החברות הממשלתיות, תשמ"ה-1975 - אני גם מעיר לפרוטוקול לעניין כותרת הפרק, מאחר שהפרק עוסק באמת גם לא רק בחברות ממשלתיות ביטחוניות תחרותיות, אז נמצא פה בכפוף לסמכות העליונה במדינת ישראל, הנסחות ולייעוץ המשפטי לוועדה, כותרת יותר מתאימה לפרק, כי אנחנו לא עוסקים פה רק בחברות ממשלתיות ביטחוניות אחרות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הייתה לנו שיחה מקדימה, וגם הצעתי לממשלה לחשוב על כותרת לפרק. אם יש לכם כבר עכשיו נשמח לשמוע. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> נשמח לחשוב במקביל. ההערה מקובלת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בחוק החברות הממשלתיות, תשמ"ה-1975, בסעיף 1. א. אחרי הגדרה חברה ממשלתית יבוא: חברה ממשלתית ביטחונית תחרותית - חברה ממשלתית שמתקיימים לגביה כל אלה: 1. שר הביטחון הוא אחד השרים האחראים על ענייניה לפי חוק זה. 2. ממוצע שיעור הכנסותיה השנתיות שמקורן במכירות מחוץ לישראל, לפי הדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מיוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים, החלים עליה ושני הדוחות שקדמו לו הוא לפחות 40%. 3. סכום הכנסותיה בכל אחת מן השנים שלגביהן הוגשו הדוחות האמורים בפסקה (2) עולה על 5 מיליארד ₪. כאמור, אתם רוצים להסביר טיפה יותר את ההגדרה, או מי נכנס לה, אבל אני בדרך כלל נמנע מלהכניס הוראות אופרטיביות בסעיפי הגדרות, אז לפי הדוח כספי שנתי האחרון - זה שהגישה כדין, על בסיס מיוחד, על פי כללי חשבונאות מקובלים וכל הדברים האלו. יש הוראה איך מגישים דוח. מחר בבוקר ישתנו כללי החשבונאות. אני לא יודע, כאילו, למה להכניס את זה לסעיף ההגדרות, איך היא מגישה את הדוחות? יש לזה סיבה או שפשוט לבוא להגיד שעל פי הדוח השנתי האחרון שלה, ושני הדוחות שקדמו לו, הוא לפחות 40%? << דובר_המשך >> עמיהוד שמלצר: << דובר_המשך >> זה בערך מה שכתוב, חוץ מדבר אחד – אל"ף, זה הגדרה שכבר קיימת בלא מעט חוקים, זאת אומרת חוקים הפיננסים, בחוק הבנקאות רישוי, בחוקים פיננסים לא מעטים, לפחות שניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה על בסיס מאוחד? << דובר_המשך >> עמיהוד שמלצר: << דובר_המשך >> זה משמעותי דווקא. זה אומר שזה תופס לא רק את החברה, אלא גם את החברות שמתחתיה. זה לא החברות שמעליה, אלא אם יש לך חברת בת, אז זה תופס גם את החברות שמתחתיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל החובה או הזכות להגיש דוח מאוחד היא על פי כללים. << דובר_המשך >> עמיהוד שמלצר: << דובר_המשך >> השאלה איך אתה תופס את השווי נכסים. אתה יכול להגיד שיעור הכנסות שלה, זה רק לפי הכנסות שלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל היא מגישה רק דוח אחד, זה לא שהיא מגישה שני דוחות. היא מגישה דוח אחד, כי החליטו שזה דוח מאוחד, אז הוא דוח מאוחד, ואם החליטו לפי כלל חשבונאות שהוא צריך להיות נפרד, אז הוא לא נכלל חלק מהמסקנות., אני לא יודע, יכול להיות שזה בגלל שהיא מחזיקה פחות מהשיעור, או דיללה את השיעורים שלה. אני אומר, אנחנו מכניסים פה כל מיני הוראות של דיני חשבונאות לתוך הגדרה, ואז כאילו, אני- - << דובר_המשך >> עמיהוד שמלצר: << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו רוצים לקלוט בחברה. האם היא חברה, רק הפעילות שלה, או כולל הפעילות החברות- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלה ושל חברות הבנות שלה. גם יש לך הגדרה של חברה בת אחר כך. המאוחד אני מסכים, השאלה היא מה המשמעות של כללי חשבונאות מקובלים לסעיף ההגדרות. << דובר_המשך >> עמיהוד שמלצר: << דובר_המשך >> אמרתי, לקחנו את זה מסעיפים אחרים מקובלים בחקיקה. אם אדוני הוא מעדיף- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסעיף הגדרות אני לא אוהב להכניס דברים כאלו. בסעיף אופרטיבי, בוודאי שייתנו דוחות לפי חשבונות מקובלים. בסדר גמור. אבל בואו, תסבירו לי על ההגדרה מי נכלל שם. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני חוזר על התנאים. שלושת הכללים שנקבעו הם – הראשון, שהחברה תהיה באחריות של שר הביטחון. הכלל השני הוא שלפחות 40% משיעור ההכנסות שלה בדוח המאוחד נבעו מייצוא, והכלל השלישי הוא שמחזור ההכנסות שלה הממוצע ב-3 שנים האחרונות למעשה עולה על 5 מיליארד שקלים. היום החברות שנכנסות תחת ההגדרה הזאת זה רפאל ותעשייה אווירית, כששיעור ההכנסות ושיעורי הייצוא שלהם באופן מובהק עולה על ההגדרה הזאת. רפאל בין 45% ל-50% ייצוא וממוצע ההכנסות בשלוש שנים האחרונות מעל ל-16 מיליארד שקלים, ותעשייה אווירית במיליוני דולרים, שיעור הייצוא עובר את ה-70% בממוצע, ושיעור ההכנסות עובר את ה-5.5 מיליארד דולר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. אם יש לי חברה אחרת, שהיא תחרותית, חברה ממשלתית אחרת שהיא תחרותית. יום אחד יפרוץ השלום, יכול להיות שחברת החשמל תהיה תחרותית כי היא תמכור חשמל למדינות זרות בדרך היבשה. לא יודע. יכולות להיות עוד חברות., האם ההקלות שאתם חושבים ומתכננים עליהן הן רלוונטיות רק לביטחוניות תחרותיות ולא לחברות ממשלתיות תחרותיות אחרות? שוב, אנחנו בסעיף של כמו שאמרת הכנה למזגן, לכן אני מנסה להבין מי אני מוציא מההכנה למזגן הזה. << דובר_המשך >> אייל ברוך: << דובר_המשך >> ככלל מבחינת רציונל כלכלי, אנחנו רואים בהתערבות ממשלה בתוך שוק מסוים התערבות שמצדיקה כאשר יש כשל שוק, והחברות שתיארת האחרות, למשל חברת חשמל היוותה באמת פתרון לכשל שוק מסוים וגם היום אנחנו רואים רפורמה בתחום החשמל שמכניסה חברות פרטיות לתחום, והשאיפה היא איפה שהמדינה יכולה לא להתערב, היא לא להכניס חברות ממשלתיות או התערבות אחרת. החברות הביטחוניות, אנחנו רואים שהן בעצם פועלות בענף שפועל אחרת, ויש שם שוק דינאמי תחרותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ויש אינטרס שהמדינה תחזיק אותנו, אוקיי. << דובר_המשך >> אייל ברוך: << דובר_המשך >> נכון. קריאה: כמובן גם ככל שיתגלה כשל בהמשך- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, אז זה הגדרה חברה ממשלתית ביטחונית תחרותית, ואין עוד קנדידטים שם שהם 4 מיליארד או משהו כזה. אוקיי. אחרי ההגדרה חברה בתת ממשלתית יבוא: חברה בתת ממשלתית ביטחונית תחרותית - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות, הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלהם בידי חברה ממשלתית ביטחונית תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית תחרותית, יחד עם חברת בת ממשלתית ביטחונית תחרותית. אוקיי. תסבירו. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> ההגדרה של חברת בת ממשלתית תחרותית, היא הועתקה, הותאמה להגדרה של חברת בת ממשלתית. זה פשוט התאמה של ההגדרה של חברת בת ממשלתית. בסוף מדובר על חברות שנמצאות בשליטה של חברות ממשלתיות, וזה יכול להיות בכמה אופציות - פעם אחת שהיא למעלה מ-50% בידי חברה ממשלתית או שבשליטה של חברת בת ממשלתית ביטחונית או שהיא בשליטה של חברת בת ממשלתית ביטחונית וחברה ממשלתית ביטחונית << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש חברות כאלו היום? << דובר_המשך >> עמיהוד שמלצר: << דובר_המשך >> חברות בנות ממשלתיות, כן, ביטחוניות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, אז זה לגבי ההגדרה, אבל כמו שאמרנו, זה חקיקת מדף כזאת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא נכניס הגדרות שהן רק הכנה למזגן, כפי שציינה הממשלה. יש להם גם שימוש- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נבין איפה הוא נמצא. סעיף 59א. אחרי פסקה (3) יבוא: על אף האמור בפסקה (3), לעניין הדירקטורים בחברת חוץ, שאילו הייתה חברה ישראלית, הייתה חברת בת ממשלתית, סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו-57(3) - במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה, על אף האמור בפסקה (4), לעניין מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם וטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת בעד ממשלתית, ביטחונית תחרותית – הינה ההפניה - שאיננו מקבל גמול נוסף- - הזה, יחול סעיף 53 בשינוי זה. הסמכות למינוי תהיה בידי דירקטוריון חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד. אז יש פה הנוסח המשולב. אפשר לראות איך זה נכנס לתוך הסעיף. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> נגיד מה זה אומר שני הפרטים האלה. דבר ראשון, אנחנו מדברים, כמו שאדוני אמר, על חברת חוץ שאילו הייתה חברה ישראלית, הייתה חברת בת ממשלתית, וכאן אנחנו מדברים על כל חברות החוץ שאילו היו חברות בנות, הן היו חברות בנות ממשלתיות, והשינוי פה הוא דיוק של מצב קיים. לעניין מינוי דירקטורים, יש סעיף 18 ויש סעיף 57(3). סעיף 18 עוסק במינוי דירקטורים בחברה ממשלתית, ולפיו מה שקורה זה - הדירקטורים מתמנים בידי השרים ולאחר בדיקה של ועדה בדיקת מינויים. סעיף 37(3) עוסק בחברת בת ממשלתית שמינוי דירקטורים שם זה מינוי בידי דירקטוריון, באישור שרים ובהתייעצות עם ועדת מינויים, זאת אומרת המינוי של דירקטורים בחברת בת ממשלתית היא לא בידי השרים, אלא באישור השרים, וכאן אנחנו מדייקים שזה המצב – אל"ף, הקיים, ואנחנו מחדדים שלעניין חברות בנות, שחברות בנות חוץ יחול עליהן מה שחל על חברות בת ממשלתית שזה אומר מינוי בידי דירקטוריון ובאישור השרים, ולא מינוי בידי השרים. זה פעם אחת. זה התיקון ופרט 4 הוא תיקון מבהיר. לעניין חברות בנות חוץ שאילו ישראל, היו חברות בנות - חברת בת ממשלתית ביטחונית תחרותית, מה שאנחנו מציעים פה זה להשאיר רק סמכות למינוי - תהיה בידי דירקטוריון חברות האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים. עוד פעם, התאמה שמקלה רגולציה ולא נצטרך לעבור אישור שרים, אלא דירקטוריון בהתייעצות ועדת מינויים בלבד. אני מדייק - לא כל דירקטור בחברת בת תחרותית, אלא כזה שהוא מקרב עובדים חברת האם - עוד תנאי, שהוא מקרב חברת עובדי האם, ושתיים, שהוא אומנם מקבל גבול נוסף. לרוב מדובר במינוי של מנכ"לים של חברות האם שהם הופכים להיות דירקטורים בחברות הבנות ואומרים, כאלה נושאי משרה, אנחנו מנסים לפשט ולהקל על המינוי שלהם, והוא יהיה רק בידי הדירקטוריון ללא צורך באישור שרים ובהתייעצות עם ועדת המינויים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אלכס מילר, קשרי ממשלה, ההסתדרות הכללית. אדוני היושב ראש, אנחנו מבקשים שתישמר זכות מותנית, כמו שקיים היום בעצם חברות בת לעובדים, לבחור את הנציגים שלה, כמובן של הדירקטורים מטעמם. כמובן שאנחנו מבחינתנו אין לנו בעיה שזה יהיו בעצם עובדים, במידה ויש מעבר של הישראלים לעבודה באותן החברות שיהיו הישראלים, כמובן כבקשה של ארגון העובדים, הוא מבקש היום כזכות מותנה לבקש לערוך את הבחירות, כמו שהיום קיים בחוק, כך גם אנחנו מבקשים פשוט להוסיף, בהמשך בעצם לנוסח, אני רק אקריא - דרך אגב אנחנו נמצאים גם בקשר עם לשכת השר בנושא הזה. לאחר המילה בלבד, המשפט למען הסר ספק, מינוי דירקטור מקרב עובדי החברה יהיה בהתאם לאמור בסעיף 53, זאת אומרת אנחנו עדיין רוצים שזה יישאר במסגרת של אישור השרים. זה נמצא בתקנות, זה הכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי, אתה רוצה שיהיה יותר קשה למנות דירקטור מטעם העובדים? מה שהם עושים פה- - << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> האירוע הזה הוא מוסדר בתקנות. לנו הרבה יותר קל שזה יישאר ככה וזה יוחרג מאשר שזה יהיה- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הבנתי נכון, אנחנו מדברים עכשיו על החברה בת הממשלתית הביטחונית- - << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> כמו אלתא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברת חוץ שאם היא הייתה החברה הישראלית היא הייתה חברה בתת ממשלתית, אנחנו לא משנים את המצב לחברות בת ביטחוניות. << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> מותנית קיימת היום, מוגדרת בתקנות, נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. עכשיו מה שהם עושים זה שהם מוותרים על אישור השרים. בסיטואציה כזאת, זה מאושר על ידי הדירקטוריון והתייעצות עם הוועדה. פחות בירוקרטיה בהקשר הזה. למנות דירקטורים עם תנאי שהם מקרב עובדי החברה, ותנאי שהם לא מקבלים גמול נוסף. עכשיו אתה רוצה שכשממנים מקרב עובדי החברה זה כן ידרוש אישור שרים? זה להקשות על האירוע. << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> יש פה איזשהו הליך שהוא מוסדר בתקנות, מבחינת הבחירה, מבחינת האישורים, מבחינת כל ה- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה אומר מי יציע את השם כאילו? << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> ההליך הזה הוא הליך שהוסדר בתקנות. לבוא ולשנות את זה עכשיו להרכיב תקנות שלמות לנושא של הבחירות של האנשים האלו, אני חושב שזה הרבה יותר קל להחריג בעצם את הסיפור הזה, וזה יחסוך לכולם. כמובן אם מדובר על כמה חברות בודדות, יש פה שיח שהוא מתנהל גם כמובן עם ועדי העובדים של אותן החברות. לדעתי זה לא האירוע. דרך אגב בלשכת השר מכירים את הסיפור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רוני, בבקשה. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> ההליך המדובר בתקנות הוא בעצם תהליך של בחירות, שנערכות בפיקוח של ההסתדרות. המועמדים שנבחרים, מתוכם השרים בוחרים שניים, שהם מתמנים כדירקטורים מקרב העובדים, מתוך 6. כאן אנחנו מדברים על הסדר שהדירקטורים שנכנסים לתוך פסקה (5) המוצעת, לא נבחרים על ידי ועד העובדים או בהליך בחירות שהעובדים מארגנים, אלא הם נבחרים על ידי בעצם הנהלת החברה למעלה, אז קודם כל אנחנו מדברים על הליך שונה אבל השאלה היא - קודם כל צריך לקחת בחשבון שאנחנו מדברים על עובדים מחברת האם שמכהנים בחברת הבת, לא באותה חברה, זאת אומרת זה לא ייצוג של עובדים באותה חברה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם בחברת הבת יהיה צריך למנות נציג עובדים שלהם, אז זה יחולו הכללים הרגילים. << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> חברת הבת היא חברת חוץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות אבל שישראלים יעבדו בחברת החוץ הזאת, נכון? << אורח >> איתמר חרמון: << אורח >> סביר לניח. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> ארגון יציג של אותם מאה עובדים ישראלים שעובדים בהודו בחברת החוץ? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אבל יש שם למשל את אלתא, יש חברות בנות- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא חל על חברות ישראליות. אלתא היא ישראלית, היא לא חברת חוץ למיטב ידיעתי. לדעתי יש פה הבנה מסוימת. << אורח >>קריאה: << אורח >> אדוני צודק. רשות החברות מנור אמרה והשבנו להן, שזה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו נבין את האירוע. החוק פה לא משנה את הדין החל לגבי אלתא ולגבי כל חברות הבת הממשלתיות, התיקון הזה לא נוגע בדין הקיים. לא נוגע. מה שהיה הוא שיהיה, הוא לא משנה להם את הדין בכלל. מדובר על חברת חוץ, זאת אומרת, תוקם חברה בהודו, לדעתי ההסתדרות לא מייצגת את עובדיה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> הבנתי, אבל זה לא קשור, החוק לא מדבר על ההסתדרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. ולא מדובר פה על דירקטור שימונה מבין עובדיה, זה לא מה שמדובר פה. מדובר על דירקטוריון שימונה מקרב עובדי חברת האם לחברה בת. היום, למיטב ידיעתי, אין - מי חברת האם של אלתא? << אורח >> מעיין הראל: << אורח >> התעשייה האווירית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעובדי התעשייה האווירית יש זכות לבחור מי יהיו הדירקטוריונים של אלתא? << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> מה שאנחנו מבקשים, אדוני היושב-ראש, אני עומר שכטר מלשכת הקשר עם הכנסת, זה שבאותן חברות בנות, שעיקר הפעילות שלהן בחו"ל, חברות ממשלתיות ביטחוניות- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא שעיקר הפעילות. זה חברות חוץ, הן לא חברות בת ממשלתית. << דובר_המשך >> עומר שכטר: << דובר_המשך >> אני מתייחס לנוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנוסח מדבר על זה, הם לא חברות בת. << אורח >> מעיין הראל: << אורח >> הן מאוגדות לפי דין זר. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> אני מבין אדוני, אבל מכיוון שמדובר בחברות ממשלתיות- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל שאלה פשוטה, מה היום - אמרתם שיש עשרות חברות כאלה היום. אלתא. לא רוצה את אלתא. אני שואל שאלה מאוד ספציפית. יש היום חברות חוץ שאם הן היו ישראליות, הן היו חברות בת ממשלתיות תחרותיות? << אורח >> מעיין הראל: << אורח >> כן. עשרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזה דין ממנים את הדירקטורים שם היום? האם יש חובה למנות שם נציגים מטעם העובדים, האם יש שם חובה למנות- - << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> לא חובה, יש זכות מותנת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא חברה בת ממשלתית, אתם מתבלבלים חברים. היא לא חברה בת ממשלתית. מדובר בחברות חוץ. אתם מתבלבלים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אבל מי שמקים אותה זה חברה ממשלתית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אין היום זכות או חובה למנות שם זכות מותנית או לא זכות - דירקטורים מקרב העובדים. גם יכול להיות שכל העובדים שם הם בכלל לא ישראלים בחלק מהם, אבל זה לא משנה. בוא נסביר על מה אנחנו מדברים. אחר כך נריב, אבל קודם שנבין את העובדות. << אורח >> מעיין הראל: << אורח >> אנחנו מדברים על - אתן דוגמה, למשל, יש חברת חוץ של רפאל. רפאל ממנה, עובדי רפאל, סמנכ"לים או מנהלים בכירים, להיות דירקטורים באותה חברת חוץ, מטעמה. על זה אנחנו מדברים. אנחנו לא מדברים על דירקטורים מקרב העובדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא משנים את הדין החל על דירקטורים מטעם העובדים בחברות, נכון? מה שהיה ערב החוק יישאר אותו דבר, זה מבחינתי העיקר. אני אמרתי ואני עומד מאחורי זה – אני חושב שיש פה קצר. המנגנון של בחירת עובדי חברת אם לכהן כדירקטורים בעובדי חברה בת ממשלתית ישראלית, הוא לא המנגנון שמתנה את מה שאמרת. הוא מנגנון אחר. זה אירוע אחד. עכשיו אנחנו מדברים על אירוע אחר. אנחנו מדברים עכשיו על חברת חוץ. בחברת החוץ אין חובה היום, למיטב הבנתי, ואם אני טועה - תתקנו, אין חובה היום למנות, אין חובה וגם לא זכות מותנית לעובדים של חברת החוץ למנות דירקטורים לחברה שלהם. זה לא קיים. ולכן ממילא אין לי על מה לשמור. אני מוכן לשמר זכויות, אני מוכן להיאבק על שימור זכויות, אבל אני לא יכול לשמר זכות לא קיימת, ולכן צריך להבין, האם זה אכן המצב. הבנתי שתומר רזניק נמצא בזום. תעלו אותו בבקשה. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד שלמעשה ייתכן שממה שאני הבנתי - אני הצטרפתי בכמה דקות איחור לדיון, עם הדברים שאתה אמרת היושב-ראש, אין לי מחלוקת, הווה אומר, שאנחנו לא מבקשים לייצר כאן זכויות חדשות שאינן קיימות. אנחנו מבקשים למנוע מצב ופרשנות-- - את הדין ואת הצעת החוק, היא הייתה מעט שונה ממה שהוצג כאן על ידי חברים מרשות החברות, משרד המשפטים, ואנחנו חוששים שניתן יהיה לפרש את הדברים בצורה שונה, ולכן בקשתנו - גם הבקשה גופא אומרת את הדבר הבא - שיתווסף לחוק האמירה שלמען הסר ספק, מינוי דירקטור מקרב עובדי החברה ייעשה לפי 57(3). אם ממילא, כפי שאתה מציין, העמדה שלכם היא שחברות בנות שפועלות כפי שכתוב בחוק אינן עונות על ההגדרה של חברות בנות שאליו מתייחס 57(3), אז ממילא אנחנו לא בבעיה, ואם כפי שאנחנו חושבים, ניתן כן לפרש את הדבר הזה באופן הזה, אז אותו דבר שאדוני מבקש לשמר, ולשמחתי בצדק, משתמר, ולכן זה נהנה וזה לא חסר ואני חושב שזה יכול ככה למנוע כל חשש פוטנציאלי לפרשנות זו או אחרת של הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה מדבר על התיקון המבהיר או שאתה מדבר על סעיף 4 או סעיף 5? אני לא מבין על מה אתה מדבר. אנחנו עכשיו מוסיפים את סעיפים 4 וסעיפים 5 ל-59. סעיף 4 מדבר על 57(3). << דובר_המשך >> תומר רזניק: << דובר_המשך >> אנחנו היינו מבקשים להוסיף בסעיף 4 בסיומו, לאחר המילה מינויים בלבד. למען הסר ספק, מינוי דירקטור מקרב עובדי החברה יהיה בהתאם לאמור בסעיף 57(3). מקום שבו הסעיף ממילא לא חל, אז אין לנו בעיה - לא יצרנו זכות חדשה, ומקום שבו הסעיף חל, החברה ממשלתית, אז לא יצרנו- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל סעיף 57(3) לא חל על מינוי דירקטור מקרב עובדי החברה. סעיף 57(3) מדבר על מינוי דירקטור מטעם חברת האם, לא מטעם עובדי החברה. יש סעיפים אחרים שמדברים על מינוי דירקטור מטעם עובדי החברה. << דובר_המשך >> תומר רזניק: << דובר_המשך >> סעיף 57(3) הוא מכיל את סעיפים 17, 18 ועוד כמה סעיפים לעניין מינוי בחברת הבת. מכוח הסעיף הזה, גם היום ממונים לצורך העניין בחברה כמו אלתא, בחברה שהיא חברת בת, ממונים- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל החוק לא עוסק באלתא. אנחנו יכולים להבהיר את זה לפרוטוקול אלף פעמים. הוא לא עוסק בחברות בת ממשלתיות בכלל. << דובר_המשך >> תומר רזניק: << דובר_המשך >> אני מבין. מה שאני מנסה לציין הוא את הדבר הבא – 57(3) מתייחס לחברות בנות, מסדיר שם מנגנון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תהיה מדויק בבקשה כי אנחנו לא מדברים באוויר. סעף 57(3) מגדיר איך ממנים דירקטורים בחברת בת ממשלתית מטעם חברת האם. יש סעיפים אחרים שעוסקים עוסקים בשאלה איך ממנים דירקטורים בחברה בת ממשלתית מטעם עובדי החברה. אנחנו לא נוגעים בהם, לא משנים אותם, לא פוגעים באף זכות מכוחם, זה פשוט לא קיים. לכן אין לי מה לעשות למען הסר ספק לחוק שלא נגעתי בו. הסעיף שמדבר על מינוי נציג מטעם עובדי החברה בחברה בת ממשלתית, זה סעיף 17 ויש עוד סעיפים, אבל סעיף 17. בו לא נוגעים. סעיף 57 אומר: יש לי חברה שהמינוי של הדירקטורים מטעם חברת האם לחברה שאם היא הייתה חברה ישראלית, היא הייתה חברה בת - שוב, לא אלתא, לא כולם, רק חברות החוץ - מינוי של חברת האם לפי ההוראות של 57(3) היה צריך אישור שרים. עכשיו זה לא צריך אישור שרים, אלא מאושר באופן מיידי. זה הכול. זה לא מתעסק בכלל במינוי דירקטור מטעם העובדים בחברות חוץ. גם אין חובה למנות דירקטור מטעם העובדים, וטוב שכך, כי יכול להיות שחלק גדול מהעובדים הם בכלל לא ישראלים ואין לי עניין לתת להם להיות דירקטורים בחברה בת של תעשייה ביטחונית ישראלית. יותר מזה, יש פה בעצם אמירה, שדוחפת את החברה למנות דירקטורים מקרב עובדיה, אז אני הייתי בטוח שההסתדרות על זה תפתח פה שמפניות. << דובר_המשך >> תומר רזניק: << דובר_המשך >> אדוני היושב ראש, לו היו מדובר בעובדים שנבחרים בבחירות של אותה חברת אם, היינו פותחים לא רק שמפניה, אלא אפילו למעלה מכך - לא יודע מה זה למעלה מכך, וזה בסדר, זה לגיטימי, חברת אם יכולה למנות מי שהיא רוצה מקרב הנציגים מטעמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל דחפנו אותה למנות מקרב העובדים מסיבה מאוד פשוטה. אם הם ממנים מקרב העובדים אז הפרוצדורה הרבה הרבה הרבה יותר פשוטה ולכן המשמעות היא שימנו מקרב העובדים. << דובר_המשך >> תומר רזניק: << דובר_המשך >> אני מניח שימנו מקרב ההנהלה, אבל עוד פעם, אני לא מתערב בזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם מנהלים הם לפעמים עובדים. << דובר_המשך >> תומר רזניק: << דובר_המשך >> כל נוסח מבהיר מבחינתנו מקובל ובלבד שיהיה מאוד ברור, אני גם רוצה לומר, אתה אמרת בזה שהיום המציאות היא שבאמת עובדים כאלה בחברות וגם שים לב, ב-4 הם אומרים שמה לעניין - - - בחברת חוץ, שאילו הייתה חברה הישראלית, הייתה חברת בת ממשלתית, כלומר, המקבילה כבר ניתנת כאן ויש כאן אפשרות גם לאיזשהו תקדים, ולכן אני מבקש לומר את הדבר הבא, והניסוח יכול להיות כפי שהייעוץ המשפטי או אתה או החברים יחשבו. אני רגע מציג את המהות - שיהיה ברור די הצורך ולמען הסר כל ספק שהדבר הזה איננו חל על עובדי החברה. יכול להיות מצב בגלל הסיפור של טראמפ של למנוע מכסים ואלף ואחת סיבות, זה גם מובא קצת בדברי ההסבר, שאתה תראה מציאות- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר להוסיף משפט, אין בדבר הזה כדי לגרוע או להוסיף מכל זכות של עובדי חברת החוץ. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> אולי אפשר יהיה להסתפק בהבהרה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מבחינתי הבהרה לפרוטוקול היא די ויותר כי באמת אני חושב שאנחנו לא באותו אירוע, אבל אם הם מתעקשים- - << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> נסתפק בדברי הסבר- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נסתפק בהסבר לפרוטוקול? מצוין, כי כל היועצים המשפטיים פה אומרים- - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, סעיף 17 שמכוחו הותקנו התקנות, חל. << אורח >> איתמר חרמון: << אורח >> סעיף קטן (5) קובע תנאים - מינוי של עובדי חברת הבת לדירקטוריון חברת הבת, זה לא בתנאים, לכן זה לא חל. אין מה להבהיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מסכים שזה לא חל. בעיניי - אולי נצא לאיזה הפסקה קצרה, כי בעיניי יש פה טעות בהבנה מה התיקון הזה עושה. התיקון הזה לא פוגע, ואנחנו מצהירים את זה לפרוטוקול אלף פעמים. הוא לא נוגע, הוא לא מתעסק בכלל בחברות כמו אלתא, הוא לא מתעסק בכלל בחברות שיש להן זכות למנות- - << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> אדוני היושב-ראש, שאלה, ברשותך. מחר בבוקר בחברה שהיא חברת בת של אלתא שפועלת- -, או באיזושהי חברה של תעשייה, ומחר בבוקר יהיו בה אלף עובדים ישראלים, למרות שהיא רשומה בחוץ, מסיבות שקשורות לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הקמנו עכשיו לצורך הדיון שלנו, חברה בת של חברה בת ממשלתית או לא משנה, חברת חוץ שאם היא הייתה חברה ישראלית, היא הייתה נכנסת לגדר חברת בת ממשלתית ביטחונית תחרותית. הקמנו אותה, ויש לה 2,000 עובדים ישראלים. האם לפי הדין החל היום חייבים למנות לה נציג מטעם עובדי החברה, לדירקטוריון? כולם פה עושים לא עם הראש. אתה בזום, אני לא יודע אם אתה רואה. האם יש הוראה בחוק שמחייבת את זה? זו שאלה << אורח >> איתמר חרמון: << אורח >> זאת שאלה שלא התעוררה, זה היחסים, כמו שאתה אומר, סעיף 17 והכללים שהותקנו, ואיך קוראים את סעיף 59א3 לעניין דירקטורים בחברת חוץ, סעיפים 17 עד 23 אז יכול להיות שכן. כל מה שאני אומר, בין אם כן ובין אם לא, התיקון פה סעיף קטן (5) לא משפיע על זה. אם קיימת זכות למינוי עובדים בחברה הזאת עם 2,000 עובדים, אז יש להם הזכות וקטן (5) לא משפיע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וסעיף קטן (4)? << דובר_המשך >> איתמר חרמון: << דובר_המשך >> גם לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לי הצעה שתפתור את הבעיה. בסעיף 5 נגיד, במקום על אף האמור בפסקה (4), נכתוב: על אף האמור בפסקה (4) ו-(3), ואז זה לא חל על (3), או מבלי לפגוע באמור בסעיף (3) ועל אף האמור בסעיף (4). לא אלגנטי. שיבינו שאם הייתה להם זכות מכוח (3) לא נגענו בה, ואני חושב שהפרשנות הזאת היא נורא פשוטה. אנחנו לא נוגעים בסעיף (3), ואם קיימת זכות כזאת היא קיימת, ואם לא קיימת זכות כזאת, היא לא קיימת. אנחנו לא משנים בה את המצב ולכן אני לא- - << דובר_המשך >> איתמר חרמון: << דובר_המשך >> וסעיף קטן (5) קובע תנאים שזה פשוט לא חל עליהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סעיף (5) לא עוסק בסעיף (3). אם קיימת לך נכון להיום זכות או טענה לאותם עובדים ישראלים של חברה הבת של חברה הבת למנות, אז היא קיימת היום. אם לא קיימת, היא תמשיך לא להיות קיימת. אנחנו לא נוגעים בה. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> אני חושב שההצעה של אדוני נותנת מענה באמת לאותו חשש, וכפי שאמר גם היועץ המשפטי של רשות החברות, ובצדק, שאלה שהיא לא נדונה, אבל כשמסתכלים על אפילו תהליכים גיאופוליטיים של מיסוי, זה שהיא עשויה להיות נדונה, ולכן חשוב לנו שהתיקון לא יגרע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני כן חוששת שעצם ההוספה של זה עלולה להשליך על הפרשנות, על השאלה האם בכלל זה חל או לא חל כשאנחנו חושבים שזה לא חל. בעצם לכתוב סתם מבלי לפגוע בפסקה (3) רק בגלל שיש פה, זה פשוט לא נכון בעיניי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה עלול לייצר את הפגיעה שאנחנו לא רוצים לייצר. אני מציע הצהרה לפרוטוקול. כל הנוכחים פה אומרים. לדעתי תסתפקו בזה, חברים. כל הנוכחים פה אומרים - התיקון הזה לא משנה ולא נוגע בכל זכות שקיימת לעובדי החברה הבת, מכוח סעיף 3 או מכוח כל סעיף אחר בחוק החברות הממשלתיות או מכוח כל דין אחר, ככל שקיים. לא פוגע ולא מוסיף ולא מתעסק איתם. הדבר הזה נאמר פה. אני אומר, אפילו היה אפשר להגיד שיש פה מחלוקת בין חברי הכנסת, אבל אני חבר הכנסת היחיד, אז מהבחינה הזאת פה אחד, כל חברי הוועדה הנוכחים אומרים לכם שזה לא נוגע ולא פוגע באף זכות ולא מוסיף אף זכות שקיימת או לא קיימת לעובדי חברות חוץ, ולדעתי תסתפקו בהצהרה הזאת לפרוטוקול, כי אם אני אוסיף את זה לחוק אני אהיה בגדר כל המוסיף גורע, בעיניי. שוב, אני מחויב בהקשר הזה, גם לסיכום שלכם עם השר, לא לפגוע בשום פנים ואופן באף זכות שקיימת לעובדים, רק שפשוט התיקון הזה לא עושה את זה. להפך בעיניי מוסיף זכויות לעובדים. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> אני מברך על הדברים שאמרת אדוני היושב-ראש, ועדיין ובאמת בראייה צופה פני עתיד ולאו דווקא את המצב הקיים- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשביל זה יש פרוטוקול ודברי כנסת. אף אחד לא יוכל לפרש את הדבר הזה. כל הנציגים, הממשלה, רשות החברות, משרד המשפטים, ההסתדרות, כולם פה מסביב לאותו שולחן. הקמנו פה את השולחן. נו, אני אומר באמת, אין פה אף אחד שחולק על זה. << דובר_המשך >> תומר רזניק: << דובר_המשך >> האם רשות החברות אגב בעמדה דומה לשלך שהדבר הזה איננו גורע? << אורח >> איתמר חרמון: << אורח >> כן, אנחנו אומרים לפרוטוקול, הסעיפים האלה לא נועדו ולא מתייחסים לנושא של מינוי דירקטורים מקרב העובדים בחברה שבה הם עובדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז ברשותכם, לא כדאי להוסיף פה תוספות, כי לדעתי התוספות רק יגרמו לכם לנזק, כי אז אני אגיד: רק רגע, אני לא חורג מסעיף 3, אז מסעיפים אחרים כן. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אתה מאשר את זה היום סופית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכפוף להכל. אשאיר רוויזיה פתוחה. בבקשה. << אורח >> הדר צופיוף: << אורח >> קודם כל אנחנו מברכים על הקלה ברגולציה מן הסתם ותומכים בהתאמת רגולציה, בטח בסקטור כזה של חברות ביטחוניות תחרותיות בתקופה הזאת, אבל אנחנו מרגישים, שאם יש הקלות, צריך לחזק את מקצועיות הדירקטוריונים ושמירה על עצמאותם והעמקת ניהול הסיכונים. אנחנו צריכים חברות ביטחוניות חזקות, אבל לא פחות מכך, דירקטוריונים חזקים. הקלת רגולציה היא כלי, ממשל תאגידי איכותי ומנגנון הבטיחות, ולכן מה שאנחנו מבקשים זה כשירות מקצועית לדירקטורים, כיוון שמדובר בעובדים, תוך כדי שהדבר הזה ממש יהיה מעוגן, היעדר תלות, הבנת שיח בין-לאומי, להדגיש את הנושא של מנגנון הכשרה מובנה לדירקטורים בחברות ביטחוניות תחרותיות, בייצוא ביטחוני, סנקציות רגולציה זרה וניהול סיכוני ציות, ונבקש גם שלדבר הזה ייקבעו מדדי הצלחה, KPI, מדדי ביצוע על הרפורמה ובדיקה תקופתית של השפעת ההקלות, תוך כדי שמירה על אחריות ציבורית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא הולך להלביש על התיקון הקטן הזה את כל הממשל התאגידי הרצוי לעם ישראל. << דובר_המשך >> הדר צופיוף: << דובר_המשך >> בכל זאת, תוך כדי שמאשרים הקלה לשים דגש, שלא נשחרר את החברות האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה קולב קטן על מעיל גדול. סיימנו את ההקראה. הוגשו הסתייגויות לפרק הזה מטעם- - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מטעם המחנה הממלכתי, מטעם סיעות העבודה ויש עתיד, מטעם סיעת ישראל ביתנו ומטעם סיעת חד"ש-תע"ל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את כלל ההסתייגויות האלו אני מעלה להצבעה. מי בעד ההסתייגויות - ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעד, 1 נגד. ההסתייגויות נדחו ויועלו למליאה יחד, בהתאם לנוהל. נשאר לנו להצביע על נוסח החוק כפי שהוקרא, למעט שינויי הנוסח שדיברנו עליהם, גם שינוי נוסח - לפני שאני מצביע, יש לכם הצעה ידידותית לשם הפרק? הקלה בממשל התאגדי בחברות ממשלתיות? << אורח >> איתמר חרמון: << אורח >> אנחנו כמובן לא נתנגד, אבל אני חייב להודות שאני לא בטוח שחייבים לתקן את שם הפרק, כי הסעיף קטן היחיד שלא מתייחס לזה הוא סעיף מבהיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסמיך את הייעוץ המשפטי יחד עם הנסחות להחליט ולעדכן אותי, לכן גם אני משאיר רוויזיה פתוחה. אם זה יהיה שינוי מאוד מאוד גדול ויהפכו את זה לכותרת לונה פארק על המאדים, אז נחזור לפה ונאשר את זה. בסדר גמור. ולגבי החשבונות – מקובלים? צריך, לא צריך, לא אכפת לכם, כן אכפת לכם? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ההערה של היו"ר לגבי ההגדרה חברה ממשלתית ביטחונית, ב-2 יש- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגב, זה הפעם היחידה שמופיע כללי חשבונאות מקובלים בחוק החברות הממשלתיות, זה שאי אפשר לסטות מההוראות שלהם כשרוצים להכניס משהו לדוח. בקיצור, אין את זה בעוד מקומות בחוק. << דובר_המשך >> נעמה מנחמי: << דובר_המשך >> אז מה הנוסח? לפי הדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד - עד כאן? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. לא צריך לכתוב כדין. ברור שזה כדין. חברה ממשלתית תגיש דוח לא כדין? << דובר_המשך >> נעמה מנחמי: << דובר_המשך >> האם אנחנו כן משאירים את ושני הדוחות שקדמו לו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, זה מהותי. << דובר_המשך >> נעמה מנחמי: << דובר_המשך >> זאת אומרת, אני מורידה את על פי עד עליה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אני מדבר ניסוחית, לפי שלושת הדוחות הכספיים השנתיים האחרונים שנערכו על בסיס מאוחד. זה נוסחות של הכנסת, אני לא מתערב. זה באמת נוסח זה באמת נוסח. << אורח >> איתמר חרמון: << אורח >> השאלה, אם אתם רוצים להוסיף אחרי שנערך כדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעומת הדוחות הכספיים שלא נערכים כדין? חבר'ה, תנוחו. אבל מבחינתי זה תיקון נוסח בכל מקרה, תבחרי, איך שתרצי, מוסמך, << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> ההורדה נאמרה בגלל שברור שזה ייערך כדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ספק. אז בכפוף לשינוי הנוסח. אין פה עוד שינויי מהות שאנחנו מדברים עליהם, אז כל השינויים פה הם שינויי נוסח. מי בעד פרק ח' לחברות הממשלתיות, בשם שתחליטו ביניכם ברמת הנוסח - ירים את ידו. מי מתנגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעד – 1, אני. אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר בנוסח הוועדה בכפוף לתיקוני הנוסח. אני מגיש רביזיה כדי שתחשבו על זה עוד קצת, אבל בבקשה תחשבו חיובית. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:50. << סיום >>