פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 516 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ו (14 בינואר 2026), שעה 9:35 סדר היום: << נושא >> חסמים במיצוי הזכות לסל שיקום למתמודדי נפש בקהילה << נושא >> פריסת שירותי סל שיקום נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: איימן עודה מוזמנים: פרסיאדה אדירי – מנהלת תחום בכירה, שירותי תמך בקהילה, משרד הבריאות אודליה אטרמן – ממונה ארצית בתחום אשפוז כפוי, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים אירית יאסקי – מנהלת תחום בכיר מנהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי שלי לוי – ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת תמר דורסט – מנהלת תחום חיים בקהילה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רותם פרנק – עו"ס אגף שיקום, רפרנטית אגף שיקום, המוסד לביטוח לאומי ד"ר עדית סרגוסטי – אחראית קידום מדיניות, ארגון "בזכות" רועי אידלמן – חבר בקבוצת אקטיביזם "בזכות" יהודית גולן – מתמודדת נפש מוכרת מ-2003 שמקבלת סל שיקום, ארגון "בזכות" אסתר קרמר – חברת ועד מנהל, עמותת לשמ"ה - עמותה לשילוב מתמודדים בהעצמה בבריאות הנפש שירה לורנץ ריינר – מקדמת מדיניות, 121 - מנוע לשינוי חברתי דור אילון – עו"ד, עו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית חיה חכם – עו"ד, מנכ"לית עמותת פורום בריאות הנפש זיטה סידור – מנכ"לית שני בקהילה, פורום בריאות הנפש ד"ר אילנה לח – יו"ר יה"ת - האגודה לטיפול באמצעות אמנויות בישראל סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חסמים במיצוי הזכות לסל שיקום למתמודדי נפש בקהילה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם ותודה למי שהגיע, בין אם בזום ובין בפועל. אנחנו היום ביום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ו. 14 בינואר 2026. השעה 9:35. אפרופו התאריך, אז בהחלט אנחנו מאחלים יום הולדת שמח לענת כהן, מנהלת הוועדה. בהחלט שיהיה לה יום הולדת שמח והמון בריאות ואושר. מגיע לה. מחזיקה את הוועדה ועושה עבודה נפלאה יחד עם כל הצוות הנהדר ביחד. רגע לפני הנושא, כמו בכל יום ובכל יום ובכל דיון, מתחילה עם רס"ר רני גואילי הי"ד שטרם חזר אלינו, טרם הובא לקבר ישראל. אנחנו מייחלים, מתפללים ועושים הכול על מנת שיחזור. וכן מפה שוב אני יוצאת בקריאה שאנחנו לא מסכים לשיקום עזה, לא לפני שרני יחזור. לא לפני פירוז הרצועה, לא לפני פירוק החמאס מנשקו. אני מקווה שכל הדברים האלה יתרחשו ממה במהרה ונוכל לחזור באמת לסדר היום שלנו. הנה סדר היום, בכל זאת. פריסת שירותי סל שירום בבריאות הנפש. אני רוצה רגע לפתוח ולומר שעשינו כבר כמה וכמה דיונים בנושא. התחלנו מהיעדר המודעות של מתמודדי הנפש בכלל לדבר שנקרא סל שיקום. עברנו לעניין שהם כבר כן מודעים לקושי לענות על הטופס, כמה הטופס קשה. כמה אין מי שיעזור לאותו אדם להתמודד עם הטופס ולקדם אותו הלאה. זה היה דיון נוסף. בתוך הדיונים האלה גם נכנס העניין של הוועדות עצמן ונושא ההחלטות, מתי הן ניתנות וכו'. האם הן ניתנות בזמן, כמה זמן לוקח. וכן, כמובן החסם האחרון והנוסף זה כבר כאשר כן ניתנת החלטה מוועדת סל שיקום, כמה זמן לוקח ליישם אותה. לקחת ולבצע אותה בפועל. הנושא של זמינות היזמים. אנחנו יודעים שמדובר במיקור חוץ. שוב, אני אזכיר לכולם, למי שלא מכיר, בהחלט הייתה רפורמה בתחום בריאות הנפש כך שהנושא הטיפולי, הביטוחי עבר לקופות החולים, אבל הנושא השיקומי וחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה נשאר בידי משרד הבריאות. כלומר, משרד הבריאות הוא גם המבצע והוא גם הרגולטור על המבצע. לכן הדברים אולי נראים כמו שהם נראים. בעצם כמבצע הוא לא מבצע באופן עצמאי, אלא הוא באמת יוצא במיקור חוץ לספקים. לכן הגענו לשלב של החסם שהוא לכאורה האחרון וזה כשאתה כבר מקבל סוף סוף ובא לציון גואל את אותו וואוצ'ר לסל שיקום, עכשיו לך תמצא את מי אתה צריך ומה אתה צריך והאם יש מספיק ספקים והאם יש אזורים או אין אזורים. ומה באמת מונע את השיקום הנגיש, המקצועי, שכל אחד ממתמודדי הנפש צריך וזקוק לו. אנחנו פנינו בשאלות למשרד הבריאות. לא שמנו עוד באתר את התשובות, כי קיבלנו אותן רק לא מזמן. אנחנו אחרי הדיון נשים את התשובות באתר. נתחיל בזה, לפני שנעבור אליכם לשאלות. מן הסתם יהיו לכם, לאורחים פה ולנמצאים בזום, שאלות, השגות ותהיות לגבי התשובות שקיבלנו. נתחיל עם השאלות והתשובות. משרד הבריאות, אני פונה אליכם. השאלה הראשונה שהייתה. ממ"מ, רוצים להוסיף משהו? לא. אז אני נכנסת לגוף העניין. פנינו למשרד הבריאות, לאגף השיקום, ביקשנו לדעת, אני מקריאה את השאלה: לגבי כל אזור גיאוגרפי למתן סל שיקום נא ציינו מהו מספר ספקי סל השיקום בכל אחד מתחומי השיקום הקיימים: דיור, תעסוקה וכדומה, שעימם מתקשר משרד הבריאות ומהו היקף ההתקשרות (מספר מירבי של מקבלי השירות). לגבי כל אזור נא ציינו מהם גבולותיו. אני אבקש ממשרד הבריאות, בבקשה, מי שמדבר להציג את עצמו ואז לומר את דברו. בבקשה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> שמי פרסי אדירי, אני מנהלת בכירה שירותי תמך בקהילה באגף השיקום. אחראית על מרכזי המשפחות, על תחום הטיפול, פניות הציבור ועוד תחומים נוספים במשרד, אבל אלה העיקריים. אני אתייחס לשאלה הראשונה. בנוגע למספר ספקי השיקום לפי האזורים הגיאוגרפיים צירפנו טבלה שמפרטת את מספר הספקים בתחומים השונים ברמה המחוזית בכל רחבי הארץ. כאמור, זה יעלה לאתר ברגע שתוסיפו את השאלות. אני אגיד שהגבולות הגיאוגרפיים של המחוזות הם בעצם הגבולות הגיאוגרפיים שבהם נותן הספק את השירות. אין לנו פילוח לפי ערים, כי ספק השירות מדווח ברמה המחוזית ולאו דווקא בערים השונות. כך שאם אנחנו מתייחסים למחוז צפון, שהוא מאוד גדול מבחינה גיאוגרפית ויש בו פיזור רחב של ערים אנחנו לא יודעים להגיד, וזה משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו בהחלט, באיזה ערים ספציפיות יש חוסרים משמעותיים בשירותים, אלא יותר ברמה המחוזית ופחות נקודתית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת צריך לעבוד עליו, צריך לעבוד על זה. אז לאורך כל המסמך ששלחתם כתבתם צריך לעשות, חסר את זה. אלה מילים שנזרקות לחלל האוויר בעלמא. נזרוק. השאלה היא לוחות זמנים, מה הוקצה לזה, מתי עובדים על זה, מתי תהיינה תוצאות? אני בטוחה שאת תסכימי איתי שבנושא שיקום בכלל הנושא הקהילתי והרשותי הוא קריטי ומהותי. אם כן, שוב, כולכם, אם אתם לא יודעים, אנחנו פצחנו בפיילוט של מתכללי בריאות הנפש ברשויות המקומיות, שש רשויות מקומיות זכו להיכנס לפיילוט בשאיפה ותקווה שזה יתפרש על פני כל הרשויות כולן. אבל אני בטוחה שגם משרד הבריאות הבין, שבוודאי בתחום בריאות הנפש, הקשר לקהילה והקשר לרשות המקומית שמכירה ויודעת היטב, וגם אליה מגיעות מרבית הפניות, היא צריכה להיות מעורבת בתוך האירוע הזה. לכן שאלתי, לפני שאת מגיעה לטבלה היא אוקיי, אתם מבינים שצריך לעבוד על זה. אוקיי, איפה זה בסדר העדיפויות? איפה זה נמצא? לוחות זמנים? אני אשמח לשמוע. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני אתייחס לשני דברים. ובטח שזה כבר דובר פה בעבר, הנושא של ההליך האסטרטגי שאנחנו מצויים בו, שבמהלך השנה אמור לבחון איתנו ועם גורמים רלוונטיים את שאלות מרכזיות בנוגע לשיקום כגון מה מהות השיקום, למי מיועד השיקום. האם שיקום הוא אין סופי או סופי. כי יש הרבה בעיות במערכת, כי השיקום קם בעקבות חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה בשנת 2,000 ומאז הוא לא שונה. וגם הצרכים השתנו וגם מאפייני האוכלוסייה השתנו. גם השירותים שנדרשים להם הם שונים ואנחנו מוצאים את עצמנו בחוסר יכולת לפעמים לפתח מענים ייחודיים בהתאם לצרכי האוכלוסייה. זה אחד הדברים שאנחנו עובדים עליהם במסגרת ההליך האסטרטגי. בנוסף אני יכולה להגיד שהשנה יש תקציב ייעודי לצורך פיתוח חדשנות ושירותים דיגיטליים, שבמסגרתו אמורים גם לטייב את הנגשת המידע לזכאי השיקום. כדוגמה אני אתן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל פרסי, זה מדהים, זה חשוב, זה לא עונה על השאלה שלי. אני שאלתי לגבי הקשר של המשרד והמחוזות עם הרשויות המקומיות. זאת השאלה. יש בהמשך את מה שאת מדברת עליו עכשיו. אני כן אגיד, אני מבינה שבאתם מוכנים וכל מי שיושב פה לא מכיר את המסמך, לכן אני רוצה שנגיע מיד אליו. אבל אני שוב חוזרת, הבנתי, יש לכם תהליך אסטרטגי ארוך. את יודעת, אני בטוחה שאת יודעת, שהחיים ממשיכים. זה לא 'היי, בואו נעצור שנייה, נקפא כולנו רגע, תחזיקו נשימה. ניתן למשרד לעבוד ויופי, נחכה עד שהתהליך האסטרטגי יסתיים והכול יבוא על מקומו בשלום'. ככה זה החיים, החיים זורמים. מתמודדי הנפש צריכים צרכים, צריך לשקם אותם. אם את לא משקמת אותם היום הם זזו 20 צעדים אחורה. כלומר, עכשיו הם מחכים למענה. ולכן לצד תהליך אסטרטגי חשוב ככל שיהיה, והוא חשוב ומבורך, צריך מענים עכשיו. למצוא פתרונות עכשיו. אז שוב, את הזכרת את זה, את אמרת, לא אני. אמרת אנחנו צריכים קשר עם הרשויות המקומיות ואנחנו עובדים על זה. אז אני שואלת, בתהליך האסטרטגי אולי עוד שנה, אולי עוד שלוש, כשנגיע אליו, כשתכתב אותו, נגיע אליו ותני לי גם שם לוחות זמנים ויעדים. אבל בטוחני שזה לא ייתן מענה עכשיו אם זה במסגרת הכללית. אם את אומרת לי מיכל, התכוונתי שאנחנו עובדים על זה במסגרת התהליך האסטרטגי אז נגיע לזה בתהליך האסטרטגי. אם את מתכוונת שאתם עובדים עליו גם במקרה הקונקרטי עכשיו כדי לטפל בבעיות כרגע, אני אשמח לתשובה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אנחנו לא עובדים עליו עכשיו בפועל אל מול הרשויות המקומיות, זה משהו שכן דיברנו עליו אבל זה לא התחיל בפועל. אני שמחה לשמוע על התפקיד הזה שציינת, שמתחיל. אני חושבת שזה יכול להוות קרקע לשיתופי פעולה עתידיים עם רשויות נוספות. אני מסכימה מאוד שהרשות המקומית צריכה להיות הרבה יותר מעורבת ולקחת, אני לא אגיד אחריות, אבל להיות שותפה במענים שקיימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא לא יכולה אם אתם לא משתפים פעולה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה היא צריכה נדבר איתה, השאלה מה אתם צריכים. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אנחנו צריכים לדבר עליו ביחד, מה הם צריכים ומה אנחנו יכולים. ואיך מייצרים בעצם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז בבקשה, אני מזמינה אתכם להצטרף. לא רק מגבוה, אלא להיכנס לנבכי העניין ולהצטרף לפיילוט כמה שיותר מהר ולשתף פעולה. משהו שאני פחות רואה אותו. אז אני אשמח. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אנחנו ניקח את זה בחשבון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חסר לכם אם לא. אבל כן, אוקיי. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אוקיי. אז נמשיך בהקשר של הנתונים שיש לנו לגבי ספקי השיקום, הם מצוינים בטבלה. אני לא אקריא אותה, אתם תוכלו לראות אותה בהמשך. אני יכולה לתת קצת נתונים כלליים כדי שיהיה לכם מושג לגבי ספקי השיקום באופן כללי. אני אגיד שאתם בוודאי יודעים ששירותי השיקום מחולקים לתחומים. חלק מהשירותים, מרביתם או עיקרם, ניתנים בבית הלקוח ולא במסגרת מבנים ייעודיים. ולשאלה של נגזרת של היקף השירותים אז זה מאוד תלוי בסוג השירות. ואני אדבר על זה קצת עכשיו. בתחום הדיור עיקר מקבלי השירות מקבלים דיור מוגן לסוגיו השונים. הכוונה היא בדיור מוגן שאדם מתגורר בביתו או במסגרת עם שותפים או עם משפחתו ומקבל את השירות אליו הביתה. כיום, נכון לשנת 2024, יש כ-19,000 מתמודדים שמקבלים את השירות הזה לביתם בכל רחבי הארץ. מבחינת ריכוזיות הספקים יש כשלושה ספקים שמחזיקים 50% מנתח השוק שזה עמל, אנוש וקידום. ויש עוד לא מעט ספקים קטנים יותר שמספקים את השירות ברחבי הארץ. לגבי תחום הדיור ומסגרות כוללניות, שזה יותר ההוסטלים על סוגיהם השונים: כיום לשנת 2024 מקבלים כ-5,000 אנשים את השירות של ההוסטלים, שהם מתגוררים במסגרת ייעודית – הוסטל או קהילה תומכת. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> בין הוסטלים וקהילות תומכות, כמה הוסטלים וכמה? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> כעיקרון הקהילות התומכות זה הרחבה של ההוסטלים הקיימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא מכרז. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אני יודע, אבל חלק מההוסטלים עברו למסגרת של קהילה תומכת. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> הרבה מאוד מההוסטלים עברו. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> כמה ככה וכמה ככה? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך, יש לי פה רשימה של כל ההוסטלים מפורטת. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> נספור אחר כך. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> כן. אני לא יודעת להגיד לך בשלוף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני גם חושבת שהם נעים על הציר. כלומר, חלק מהאירוע שהם עוברים לקהילה תומכת ואז קורה איזה משהו והם חוזרים חזרה. זה בסוף נספר כגוש אחד. הקהילה התומכת לא יכולה להיות קהילה תומכת בלי הוסטל. אז כהוסטל זה הציר המרכזי וסביבו יש דירות. אבל השאלה מצוינת. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לא, יש משמעות. << אורח >> תמר דורסט: << אורח >> תמי דורסט, מנהלת תחום חיים בקהילה בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אנחנו רואים הרבה משמעות במעבר לתחום של חיים בקהילה ולכן כל הנושא של קהילות תומכות והמעבר בין ההוסטלים לקהילות תומכות הוא מבורך, כשזה מעבר לקהילה. ואם אין סיבות שנאלצים לעבור חזרה לתקופה זה גם כמובן כל אחד לפי הצרכים שלו. רק זה באמת חשוב מה שעדית שאלה, כדי שנוכל להבין איפה זה עומד ומה המגמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> גם ההוסטלים זה שירותים שניתנים בקהילה. זה מסגרות שהן פתוחות ומאפשרות חיים עצמאיים בקהילה. כל אחד ברמתו הוא. וכל אני חושבת הרעיון של השיקום זה לעבור ממסגרת מוגנת יותר למסגרות יותר עצמאיות בקהילה. אז אלה באמת שלבים ולפעמים הצעדים הם קצת קדימה, קצת אחורה. הדירוג הולך מהוסטל לקהילה תומכת, לדיור מוגן, ללא ליווי, שזו השאיפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. פשוט תבדקי לנו, תני לנו תשובה. בבקשה תבדקי עד סוף הדיון תשובה. זה עניין של שניות לבדוק. לא שהיא תעשה את החישוב, כי את לא צריכה לעשות, יש לך מספיק עבודה אחרת, עדית. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני אחזור תשובה עד סוף הדיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> החלוקה של ה-5,000 אנשים בין קהילה תומכת להוסטל לדעתי זה חייב להיות. זה לא משהו שנסתר מעיניכם. אם תוכלי תיתני לנו ואם לא עכשיו אז תני לנו לא יום לפני הדיון הקודם, הבא. אלא בימים הקרובים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> רק הערה לעניין ההוסטלים. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> נתנו לנו את לוח הזמנים שהתבקשנו לשלוח את המענה עד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אבדוק את זה. אם כך, אני מבקשת סליחה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> זה מה שעשינו, לא הגשנו מאוחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אני אבדוק את זה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> הגשנו לפי מה שהתבקשנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה על ההערה. אם אני לא דייקתי, אני אבדוק את זה. סליחה אם אכן צודקת את. כן עדית, מה רצית? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> רק הערה לעניין ההוסטלים. הוסטלים בימינו ממש לא נחשבים לדיור בקהילה. זה אולי היה נכון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מסכימה איתך, עדית. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> בסטנדרטים, זה לא עניין של הסכמה בינינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה כן עניין של הסכמה. אני חושבת שהוסטל, שוב, יש הוסטלים שהם נראים על הפנים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> סטנדרטים בין לאומיים. ועל פי אמנה בין לאומית שמדינת ישראל חתומה עליה הוסטל בשום צורה לא נחשב לדיור בקהילה, בלי להיכנס כרגע לוויכוח אם יש צורך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. הבנתי, מאה אחוז. אני כן אגיד, מאה אחוז, זו זכותך. זה בסדר גמור. אני כן חושבת, אני אגיד משהו בומבסטי ואני לא רוצה לעכב את הדיון על זה. ובכל זאת אני אגיד את זה. אני חושבת שמעבר לקהילה שמשמעותו דירות אישיות לאנשים עם מוגבלות כזו או אחרת היא מבורכת מצד אחד. מצד שני, אסור לנו שאנחנו נשפוך את התינוק עם המים. כי להעביר, שהמגמה היא להעביר את כולם זה פוגע, שוב, אני מדברת מנבכי נפשי והיכרותי העצומה את השטח, העברה כזאת עלולה לגרום נזק גם למתמודד או אדם עם מוגבלות אחרת. נזק שהוא לא נכון, הוא לא אמור להיות בדירה משל עצמו. הוא צריך להיות בקבוצה קטנה ולגור ביחד בתוך הוסטל. ובעיניי זה מדהים ההוסטלים. שוב, באופן כללי ורעיוני. אני לא מדברת על כל הוסטל והוסטל. זה נכון א' בעיניי, ערכי, מוסרי וכדומה, גם ברמת הכלכלה לכלל מדינת ישראל. כלומר, אם נוציא את כולם החוצה, שוב, זה משני, זה לא ראשוני. אבל זה משני. אין לנו מספיק דירות. זה בעיה לכלל אזרחי מדינת ישראל. בקיצור, המגמה היא מבורכת, אבל אני חושבת שהרבה פעמים, אני לא יודעת מה קורה בעולם. אני חושבת על ישראל. והרבה פעמים אנחנו שופכים את התינוק עם המים במרוץ אחר. צריך רגע לא לסגור הוסטלים. אל תציעי פה רעיון לסגור הוסטלים. בסדר? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לא, לא. צריך לעשות את זה בוודאי כמו שצריך ולהתאים את השירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אז אתם הולכים לי לקצפת שבקצפת. שקודם כל יהיו מספיק הוסטלים. אני רוצה ואני אומרת למשרד הבריאות, תפתחו עוד עשרות הוסטלים. אנשים נמצאים ברחוב. ה-5,000 האלה זכו שהם נמצאים בהוסטל. זכו. אני אומרת את זה בכל מאת האחוזים, זכו. מבריאות הנפש, אני כרגע לא מתעסקת עם תחומים אחרים. אז שמשרד הבריאות יפתח לי עכשיו הוסטל ושלא אנחנו כחברה אזרחית נצעק לא צריך, הוסטלים זה לא דיור בקהילה. אני מצטערת, זו אמירה שלי ואני אגיד אותה בכל מקום שצריך. בואי נמשיך, כי יש לי, מרבית השאלות הן אחר כך, לא על הספקים. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני אעשה את זה במהירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז דיור הבנו, אוקיי. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> רק הערה אחת בנוגע לדיור. אם דיברתי קודם על דיור מוגן לבודדים, שאין צורך במבנה ייעודי לזה, אז הפריסה מבחינת נגישות השירותים היא הרבה יותר רחבה מאשר ההוסטלים שהם יחסית מועטים, חסרים בוודאי. הם צריכים להיות במבנה ייעודי, כך שהמתמודד צריך לגור באותו מקום. אני אעבור לשירותי תעסוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. ושוב, תראי, לאורך כל המסמך שלכם אתם אומרים צריך, חסר. אתם לא או"ם. אתם לא עכשיו מכון מחקר שאומר מה צריך ומה לא בסדר. אתם אמורים לפעול כדי לעשות, כדי לשפר את האירוע. זאת אומרת, הבנתי, דיור מוגן לבודדים פחות, זה לא מצריך, איך אמרת? מבנה? בסדר, בעוד דיורים האחרים כן מצריכים את זה. זה חסר. אז מה אתם עושים עם החוסר הזה? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני חושבת שאנחנו, כל המשרד עובר למכרוז כל השירותים. ההוסטלים עדיין לא ממוכרזים. וככל שזה יקרה יותר מהר אני חושבת שהמענים שנוכל לתת יהיו הרבה יותר טובים לצרכים השונים של האוכלוסייה ולמאפיינים. כמו שאמרתי קודם, החוק חוקק לפני 25 שנה ולא נעשו שינויים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה לא נעשו שינויים? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני לא יודעת לענות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם המשרד. כמו שאמרתי בתחילת הדיון, שהיו צריכים לשלוח מישהו שיכול לתת תשובות. שוב, כדי לכתוב לי צריך תיקונים בחוק. עדית, צריך תיקונים בחוק, בואי תחוקקי. מי עוד נמצא פה מהחברה האזרחית? בשביל מה יש משרד? לא, אני באמת, 25 שנה החוק הזה קיים. מאה אחוז. אגב, אני הגשתי לא מעט הצעות חוק פרטיות. המשרד לא מוכן להעביר אותן. אז אי אפשר מצד אחד להגיד צריך, מצד שני לא לעשות, מצד שלישי לחסום כאלה שכן רוצים לעשות. לא בכדי. תכף נגיע לזה. השאלת פה, תכף נגיע לכל השאלות הקשות ואני מקווה שתהיינה תשובות. בואי תמשיכי לגבי דיור. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> נעבור לתעסוקה בקצרה. בשנת 2024 כ-18,000 מתמודדים קיבלו שירותי תעסוקה. זאת אומרת, בערך 50% מכלל המתמודדים שמקבלים שירותים מקבלים שירותי תעסוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה כלל מקבלי השירותים? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> כ-40,000. קרוב ל-40,000. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, מה זאת אומרת לקבל שירותי תעסוקה בבקשה? מה, אפשר לפרט בבקשה? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בוודאי. כמו שבדיור המדרג הוא ממסגרות שהן מאוד אינטנסיביות עם הרבה תמיכה לעבודה לגמרי בשוק החופשי, אז יש מגוון של מסגרות. אם אני אדבר על מסגרות שהן יותר במודל המסורתי של מפעלים חרושתיים שעושים שם עבודות יחסית פשוטות, אז אנחנו מדברים על כ-9,000 מתמודדים שמקבלים שירותים במסגרות האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמחצית. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בערך מחצית, כן. וכ-7,000, שזה גם נתון די יפה, שמקבלים שירותים של תעסוקה נתמכת. זה אומר שירותים, הם עובדים בשוק החופשי עם ליווי של איש מקצוע, לפעמים גלוי, לפעמים סמוי. ומצליחים לחזור. כן, זה ממש חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ותנאי ההעסקה שלהם זה עובד-מעביד. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> כן, ברוב המקרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שלא קורה במפעלים המוגנים, אותם 9,000. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ועוד 2,000 מאיפה הם? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני אגיד שיש במסגרת המפעלים המוגנים הגדרה של מפעלים המוגנים קלאסיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני אומרת שבמסגרת המפעל המוגן זה גם הגדרה וזה גם סעיף תקציבי. אז במסגרת המפעלים המוגנים קיימים גם עוד שירותים שהם הרבה יותר מתקדמים כמו יזמות עסקית, ליווי ליזמות עסקית לאנשים. צרכנים נותני שירות שזה גם פרויקט שקיים במסגרת התעסוקה. גם הוא נכלל במפעלים המוגנים. יש את כל בתי הקפה שכולו טוב למשל. גם נחשב מפעל מוגן. אין שם יחסי העסקה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> זה בתוך ה-2,000? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> זה משלים את המספרים, את הפערים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אסתר, שנייה רגע. את שואלת שאלות מצוינות, רק לא מציגה את עצמך. אני רגע אומר, שואלת אסתר ואני מצטרפת, אמרת לנו, התחלת ככה: מפעלים מוגנים כ-9,000 ועוד 7,000 תעסוקה נתמכת שביחד נותן 16,000, חסר לנמו 2,000. אז אני שואלת, את בעצם עכשיו אומרת כן, בתוך המפעלים המוגנים יש גם תוכניות שהן ייחודיות אחרות כמו יזמות עסקית, צרכני נותני שירות, בתי קפה שכולו טוב וכדומה, שם נמצאים ה-2,000? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז למה מלכתחילה לא אמרת? אוקיי, בסדר. שמה, מה? למה הם בתוך זה? תסבירי לי רגע למה זה נמצא שם ולא נמצא? בגלל הסעיף התקציבי? למה זה נמצא שם? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> הם בהגדרה מבחינת הסעיף התקציבי, כיוון שהחוק מגדיר מאוד לדוגמה אם דיברנו קודם על החוק, את האפשרויות במסגרות התעסוקתיות ואופי התעסוקה, אז יש מפעלים מוגנים ויש תעסוקה נתמכת. אבל יש הרבה מאוד יזמות או יוזמות, לא יזמות, יוזמות שנותנות מענים למתמודדי נפש על פי הצרכים שלהם כגון יזמות עסקית שהקוד או הסעיף התקציבי הוא מפעל מוגן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר החלוקה הבינרית בין מפעל מוגן לבין תעסוקה נתמכת ויש כאלה שאתם מחליטים לפי כמה כסף נשאר לכם איפה לשים את זה, פה או פה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> זה לא לפי כמה כסף נשאר לנו, אלא מה העלויות של זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ושוב, ומה עם לתקן את החוק? זה גם. 25 שנה, זה גם נכנס. אוקיי, בסדר. יש למישהו שאלות או שאפשר לעבור לנושא הבא? כלומר, לנושא הבא ברמת השאלה הראשונה עוד. כן, אסתר? << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אני אסתר קרמר, אני וועד מנהל עמותת לשמ"ה. אני אגיד שמעבר לפריסה, דיברת שיש פריסה אזורית. אני מבינה שאין פריסה עירונית, אבל השאלה היא כשאתם הולכים לייצר את הפריסה העירונית, האם יש גם פריסה פנים עירונית? זאת אומרת, למשל אם אנחנו מדברים על העיר ירושלים ויש נותן שירות שנותן שירות בתלפיות, האם הוא נותן שירות גם לפסגת זאב ונווה יעקב? פריסה פנים, בתוך עיר לפעמים. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בהחלט שכן. וזה לא רק ספק אחד, זה כמה ספקים. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> לא, אז האם זה מובע איפה שהוא בטבלאות. ואם אפשר לראות האם יש באמת פריפריה גם פנים עירונית? היא נמצאת בתוך הטבלה? והאם נגיד עכשיו יש - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל, ירושלים זה אזור בפני עצמו, לפי הטבלה. זה לא חלק מאזור יותר גדול. אז כן לשאלת אסתר, אם אני יכולה, שוב, אני אוחזת את הטבלה פשוט, אז יותר נוח לי. אסתר, לך עוד אין אותה. אבל אם בירושלים כתוב לצורך העניין בדיור 38 יזמים ובתעסוקה כתוב 27 יזמים, שואלת אסתר מהי הפריסה בתוך ירושלים? כי ירושלים היא לא קטנה. יש בה אזורים שונים. האם יכול להיות מצב שבו מתוך ה-38 שליש יהיו במקום אחד מרוכז ובגבעת זאב לא יהיה אף אחד? לצורך העניין. אם זאת השאלה שלך, ומהי התשובה? << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> כן, זאת השאלה שלי. ברגע שספק נותן שירות בירושלים, האם הוא חייב לתת לכל ירושלים או שהוא יכול לתת רק לדרום ירושלים או רק למערב ירושלים או רק למזרח או רק לצפון? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> גם פה יש הבדל בין שירותים שניתנים, כמו ליווי של תעסוקה נתמכת, שזה באזור מגוריו של האדם או במקום עבודתו. תלוי בסוג הליווי שהוא צריך. ומבנים שהם ייעודיים כמו למשל מפעל מוגן, אז הוא ממוקם באזור אחד בירושלים או לצורך העניין כמה מפעלים שממוקמים. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> השאלה על דיור מוגן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא מדברת על דיור, לא על תעסוקה. הרי בסוף בן אדם לא יעבור דירה כי שם יש ופה אין. הוא גר במקום מסוים. הוא צריך לצרוך שירותי דיור מוגן אצלו בבית. עזבי, אני לא מדברת על דברים אחרים. אז יכול להיות שבו אין ספק שנותן לו שירות, כי אין אף אחד לידו ואז הוא לא מקבל את מה שמגיע לו. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> השירות של הדיור המוגן ניתן בבית הלקוח. רוב הספקים נותנים כשיש להם זמינות לשירותים, שזה משהו אחר, שנדבר עליו בהמשך, הם כן מספקים לכל רחבי העיר את השירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הלוואי וזאת הייתה התשובה, כי כשנגיע ליכולת שלהם נגיע למצב שהם לא יכולים ולכן התוצאה היא אותה תוצאה. אין באזורים מסוימים מענים נדרשים. אבל בסדר, בואי נמשיך. הגענו לפנאי וחברה, נכון? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> משפט אחרון בנוגע לעסוקה, שני ספקים עיקריים שמחזיקים 34% מנתח השוק של התעסוקה זה שכולו טוב ואנוש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כן שוב אשאל פה, חילקת למפעלים מוגנים ולתעסוקה נתמכת. האם יש ספקים עיקריים במפעלים מוגנים? מי הם? ואם יש ספקים עיקריים בתעסוקה נתמכת? אלה שני ערוצים אחרים. שלא נתערבב. כי אני יכולה להאמין, שאולי שכולו טוב כנראה חזק יותר, אני לא יודעת, במפעלים מוגנים, אבל אין לו שום דריסת רגל בתעסוקה נתמכת או להיפך. כן? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני אביא נתונים מדויקים לגבי ספקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אשמח לקבל. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בתחום פנאי וחברה ל-2024 כ-10,900 מתמודדים מקבלים שירות. שמתוכם 61% משתתפים בתוכנית עמיתים, שזה השתלבות בחוגים, במסגרת מתנ"סים בכל רחבי הארץ. כ-39% מקבלים שירות במסגרת מועדונים חברתיים, שגם לצורך העניין המועדון החברתי שכולו טוב, של יאללה מבלים, שזה לא מועדון חברתי קלאסי מסורתי, גם נכללים במסגרת המועדונים החברתיים למבוגרים. הספק המוביל בתחום הפנאי זה החברה למתנ"סים. התוכנית הזאת שהזכרתי קודם, של עמיתים. 55% מנתח השוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. את אומרת ש-61% זה בעמיתים. זה לא מסתדר לי רגע. 61% אמרת שזה בעמיתים. עמיתים זה רק בחברה למתנ"סים. אז איך זה לא 61%? לא ברור לי. כי אם יש 61% מפנאי וחברה זה בעמיתים ועמיתים רק החברה למתנ"סים נותנת את זה, אז זה צריך להיות 61% לחברה למתנ"סים ולא 55%. אז משהו פה לא מסתדר לי בחשבון. את יודעת, חמש יחידות מתמטיקה לפני 40 שנה. אני לא יודעת, אבל זה לא מסתדר לי. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אוקיי, אני אבדוק את זה. אני כן יכולה לחשוב שחלק מהמתמודדים מקבלים גם וגם ויכול להיות שזה משפיע על האחוזים. אבל אני אבדוק את זה ונחזיר תשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> וגם יש חלונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, היא מדברת רק על העיקריים, היא לא מדברת על כל נותני השירות. חלונות את אומרת זה ספק. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> חלונות זה ספק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז יכול להיות שזה התשובה. אבל הוא נותן דרך החברה למתנ"סים, אז זה החברה למתנ"סים ולא הוא. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אז היה צריך להגדיר את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תבדקו את זה, משהו לא מסתדר לי עם האירוע. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני אדבר בקצרה על השירותים הנוספים. יש את מרכזי המשפחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, יש לך כאן השכלה, יש לך חונכות, יש לך שירותי סמך? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני אתייחס אליהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ויש תיאום טיפול. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אוקיי. במסגרת השכלה יש כ-1,000 מקבלי שירות. הפעילות כוללת השלמת בגרויות, מכינות, חונכות אקדמית. בתחום התיאום טיפול כיום יש ספק אחד שמספק את השירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זהו, הגעת לנקודה הכואבת ביותר. כן, אני רק אגיד לכולם. בסוף הטבלה מופיע תיאום טיפול. אז כתוב ככה, אני גם לא מבינה אותו. אבל אני רק אקרא פה לכולם. כתוב סך הכול ארצי 1. ואז בכל המחוזות כתוב 1, 1, 1. שזה צפון, חיפה, חיפה 1, חיפה 2. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> זה אותו אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת. אני רוצה רגע להבין. ואז לאורך כל הזה התשובה היא אחד וסך הכול תיאום טיפול, אחד. כאשר אני רוצה רגע להבין מה זה אומר. כשיש ספק אחד של מתאמי טיפול? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. והוא נותן לכל הארץ? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. וכמה הוא נותן? כלומר, כמה מתאמי טיפול יש בפועל? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> במסגרת המכרז, במסגרת השירות 2024 ניתן שירות לכ-2,500 לחודש. אני לא יודעת להגיד לך כמה בסך הכול קיבלו במהלך השנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה את לא יכולה להגיד לי? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני לא זוכרת את הנתונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל למה לא הבאתם? כאילו, הבאת נתונים לכולם, אז למה פה זה שונה? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני שואלת, למה זה שונה פה? אגב, אני חושבת שזה אחד השירותים החשובים ביותר. אני הייתי מצפה לראות פה 40,000 מקבלי שירות. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה השירות הכי חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הכי חשוב, הוא הבסיסי. בלעדיו אי אפשר. גם אלה שמקבלים אצלכם, אתם נותנים תמונה של שנה ספציפית. אני לא רוצה להיות פסימית, אני באמת לא עשיתי בדיקה מקצועית, זה תפקיד של חברותיי פה לצידי. אבל הרבה מהמקבלים אחרי יומיים-חצי שנה הם כבר בחוץ, הם לא שם. הם נעלמו, כי אין מישהו שמחזיק את זה, אין מתאם טיפול. תכף נגיע לקהילה שאת רוצה לדבר עליה כל כך, עדית, ופה הנה אנחנו מסכימים. ברוב אנחנו מסכימים. לכן אני בשוק כשאת מדברת איתי על 2,500 לחודש .שוב, א' אני ארצה נתון שנתי ואני לא מבינה למה אין נתון שנתי, בעוד בכל היתר הבאת לי נתון שנתי של מקבלים. וצר לי שזה המספר הזה. בבקשה, אתם יכולים מי שרוצה. אני אתן לעדית ואחר כך לך. אם יש עוד כאלה שרוצים להשתתף, רשאים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אני חושבת שתיאום הטיפול, כמו שאמרנו, זה השירות הכי משמעותי בתוך המערכת הזאת. הסיבה שיש היום בכלל את השירות כמו שהוא קיים זה איזה שהוא פיילוט שארגון "בזכות" יזם לפני למעלה מעשור, שאז עמותת משה הס נתנה אותו והמשכנו עם דיאלוג. הוא קריטי כיוון שאנשים הולכים לאיבוד בתוך המערכת. כיוון שבגלל המחסור בכוח אדם, אין ועדות מעקב כמו שהחוק מחייב אחת לחצי שנה. ובגלל שהמערכת כל כך מסורבלת. בסופו של דבר אין שם מישהו שילווה את האדם בתוך סבך הבירוקרטיה וסבך השירותים, יוודא שהוא מקבל את השירות המתאים, יוודא שהוא מקבל אותו באופן המתאים לו. וזה התפקיד של מתאם הטיפול. המצב השתפר לאין ערוך מלפני עשור, אבל עדיין זה רחוק מאוד להיות מה שזה אמור להיות. זה אמור להיות גורם שהוא חיצוני לכל השירותים האחרים שאדם מקבל. העובדה שמישהו מקבל שירותי דיור ויש לו מתאם טיפול בתוך שירותי הדיור לא מייתר את זה שיהיה לו מתאם טיפול חיצוני שיוכל לקשר בין שירותי הדיור לשירותי התעסוקה. לא מישהו שיש לו, בטח לא מישהו שיש לו אינטרסים מתוך השירות שאדם מקבל. אבל זה צריך להיות בכלל מישהו חיצוני לכל הדבר הזה. ולכן כל אדם שמקבל שירותי שיקום חייב שיהיה לו מתאם טיפול. יותר מזה, רק אני רוצה להגיד עוד משהו שאנחנו מבינים שקורה לאחרונה או לא מעט זמן. הרבה אנשים שמגיעים לוועדת שיקום, השירות הראשון שניתן להם אומרים להם לכו למתאם טיפול. יש מחסור מאוד גדול במתאמי טיפול. אנשים מחכים חודשים ארוכים, אם לא למעלה מכך, כדי לקבל את השירות הזה. בינתיים, בחלק מהמצבים המצב שלהם מדרדר ואז הם לא מגיעים בכלל לקבל את השירותים ונכנסים לתוך מעגל השוטים הזה של לחזור לאשפוז וחוזר חלילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצוין, תודה עדית, כי אני אגיד משהו, ושוב, זה תיקון חוק ואנחנו נעשה את זה אם לא תעשו. אנחנו כבר שנייה לפני. אני חושבת שמתאמי הטיפול צריכים להיות לפני סל שיקום. זה לא אמור להיות חלק מהסל, אלא הם אמורים, ואני רגע בעיניי, גם אם הכול היה מתפקד פיקס, הסל, אני אומרת אותו לשבחו, הוא סל עצום, זה סופרמרקט ענק של שירותים, שגם אני כבן אדם נורמטיבי מה שנקרא יכולה ללכת לאיבוד בכל הדבר הזה. על אחת כמה וכמה מתמודד נפש, שהוא עבר את השלבים כבר 40% ומעלה, זה אומר שהוא באמת נצרך לזה. לא מוציא לא ידיים ולא רגליים. הוא לא יודע מה הוא רוצה, גם אם הוא יודע מה הוא רוצה, הוא לא יודע אם יש את זה ואת התיאום הזה. לכן כדי לגשת לסל ולהגיד אני רוצה. הרי כולנו מכירים את הטפסים מה אני צריך, מה אני רוצה. כדי להגיד מה אני צריך ומה אני רוצה אני צריך מישהו שיעזור לי בכל הסופרמרקט הנפלא הזה שנקרא סל שיקום. לכן זה לגמרי מסתדר לי עם מה שאת אומרת. מאחר ולא שמו לפני הם מבינים שצריך אותו, כי זה קריטי. אז כאשר כבר מגיע לסל שיקום אומרים לו רגע, לפני שניתן לך את השירותים בוא, לך תיפגש עם מתאם טיפול שיגיד לך מה צריך. הוא יוצא החוצה, עד שהוא כבר הגיע לסל שיקום, עד שהוא כבר הגיע לוועדה, מוציאים אותו החוצה. הוא צריך להמתין עוד X זמן. אתם מבינים שהשירות הזה צריך להיות מחוץ לסל שיקום, לפני סל שיקום. וזה קריטי, קריטי. בתוך סך שיקום הוא צריך כבר מישהו שיעשה תיאום. אותו תפקיד. תקראו לזה שם אחר, לא נמציא ונפתור את הכול כאן. אבל אני מסכימה שגם אחרי שהוא ישב והוא לווה על ידי מתאם טיפול הוא ומשפחתו והם ישבו אצלו בבית והסבירו להם מה זה בדיוק סל שיקום ומה מגיע להם ובואו תראו מה כדאי. ואז הם מגישים את הבקשה לסל שיקום והכול הולך חלק וברוך השם יש ועדה מיד, תוך שלושה חודשים יש ועדה וברוך השם תוך חודש יש גם תוצאות של ועדה. ואז פה צריך שלא רק יתאם טיפול, או איך שתקראו לו, שימצא לו את המקומות הנכונים כי נתנו לו וואוצ'ר, מצוין. אומרים לו אתה מתאים לך הוסטל. לך תחפש את ההוסטל איפה, מכל הספקים. מישהו שצריך לעזור לו למצוא את ההוסטל ולמצוא לו את כל המענים האלה. וגם תוך כדי, כי התזוזה, זזים. אנחנו מתמודדי נפש. המחלות הן מאוד לא יציבות, זזים ממקום למקום. שמישהו יעזור לאדם. זה טריוויאלי, זה נורא יפה. אני מברכת על החוק, אני מברכת על הסל. הוא סל מצוין. אבל אולי באיזה שהוא שלב בוועדות אחרות שישבנו, דיונים אחרים שישבנו פה כן חלק מהתחשיב של החוק הוא גם אופן המימוש שלו. אז אולי טוב למדינה שמממשים פחות. שוב, אני לא מדברת עליכם, אלא בכלל. וטוב, לא נממש את הדבר הזה כי זה מתאים לנו לתקציב עכשיו. אוי ואבוי. אנחנו צריכים לגרום לאנשים לממש את הדבר הזה, כי אנחנו רוצים, בסוף זה גם כלכלי. בסוף הם יוצאים החוצה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זהו, גם מבחינה כלכלית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, עלות בהתחלה, אתה צריך יותר שירותים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אבל זה יאפשר לאנשים לקבל טיפול הרבה יותר מדויק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה. זה לא יבזבז משאבים שוב ושוב על בן אדם שזה לא נותן כלום. בסוף אין ספק שזה מייעל את כל המערכת כולה. אלה הדברים שלי לגבי מתאם טיפול. זה חייב חייב להיות לפני הוועדה ולא תוך כדי הוועדה. כן, את רוצה לומר משהו שלי? << אורח >> שלי לוי: << אורח >> אני רק רוצה לשאול שאלה אם במסגרת ההתקשרות עם הספק הספציפי שמספק את השירות הזה יש הגבלה על מספר מקבלי השירות בחודש או בשנה? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> כן. << אורח >> שלי לוי: << אורח >> מה הגבלה? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אנחנו עכשיו לקראת סיומו של מכרז חדש. במכרז הקודם ההגבלה הייתה עד 2,550 מתמודדים לחודש. עמדנו בזה. << אורח >> שלי לוי: << אורח >> 2,550 זה המכסה וקיבלו 2,500. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> ובמכרז הנוכחי להערכתי הגדלנו את זה ל-5,000, אבל אני צריכה להחזיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מסבירה לנו יש רק 2,500. עכשיו אנחנו מבינים. יכול להיות שאם היית נותנת לו, תודה על השאלה. << אורח >> שלי לוי: << אורח >> אבל פה גם עוד נקודה, האם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, והמכסה היא לחודש? בואו נראה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> הנה הבהרנו את התשובה. אז את מבינה שהמכסה, בגלל זה עליתם ל-5,000? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אבל רגע, אני רוצה לדבר על שירות תיאום טיפול. יש דברים שאני מסכימה איתם ויש דברים שלא. כי מבחינה מקצועית, ברגע שיש לאדם מתאם טיפול גם בתחום הדיור הוא לא צריך שניים שילוו אותו במקביל ויעשו את אותה עבודה. ואנחנו כן סומכים על אנשי מקצוע שלאו דווקא ידאגו לשלב אותו רק בשירות שלהם. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> ואם הוא נשר משירות הדיור, מי יהיה שם כדי שילווה אותו, כדי שיעזור לו למצוא שירות דיור אחר? מי מלכתחילה, כמו שמיכל אמרה - - - << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בעיקרון, מתאם הטיפול בתחום הדיור ברגע שהוא מסיים בשירות מסוים אמור לסייע לו למצוא. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אמור. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> ברוב המקרים הוא מסייע. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> לא מוציאים אדם למשל מהוסטל לפני שמוצאים לו הוסטל. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> יש כרגע מכתב אליכם, מישהי שנמצאת ברחוב כבר כמה חודשים כי הוציאו אותה מהוסטל. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני לא מצליחה להבין. אני רוצה רגע להבין, לגבי - - - << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> רגע, עוד לא סיימתי. שנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אחד, זה שאלה מקצועית שאפשר לדון עליה כי יש לה לכאן ולכאן בנושא מתאם טיפול. האם צריך שני מתאמי טיפול. זה יכול מאוד גם להקשות על האדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הלוואי, עזבי, אנחנו עוד לא שם, הלוואי שניים, הלוואי שמונה. זה לא האירוע. בואי תעני למה שריאלי עכשיו. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בינתיים זו הייתה הערה ראשונה. בדרך כלל כשיש שירותים זמינים אז אין צורך. אבל כשיש גורם מפנה משמעותי אז אין צורך בתיווך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי זה הגורם המפנה? תכף נגיע לכל המשפטים שאת אומרת אותם. שוב, אני לא יודעת עלייך באופן אישי, באמת שלא. אבל זה נורא נחמד להפיל על אחרים "גורם מפנה, מתאם טיפול". זה נחמד. האחריות היא שלכם. לא של אף אחד אחר. ואני חייבת לומר לך, זה כל כך מרגיז אותי. כי כשישבתי פה גם כיו"ר ועדה, אבל גם כחברת כנסת חמש שנים, כל פעם כאשר משרד הבריאות מגיע ונותן לנו מצגת על בריאות הנפש אז הוא נותן, בתי החולים לא בסדר, זה לא בסדר. מילה על שיקום אין בכלל. למה? כי הוא עצמו. מה, הוא יבקר את עצמו? אז שיקום. אני באה למשרד, אני אומרת רגע, מה עם שיקום? איך במצגות שלכם אין שיקום? אז באים למחרת וכותבים שיקום ואז שורה אחת "שיקום, כך וכך, יש את החוק, עובדים, נגמר האירוע". בואי, זה מזעזע. זה נחמד. תכף נגיע לגורם מפנה. אל תפילו על הגורם המפנה. מה זה הגורם המפנה? זה אחריות שלכם. אני רוצה להאמין שאתם נאבקים בכל משרד שצריך על כל מתמודד נפש שלא בתוך המערכת וצריך להכניס אותו לתוך המערכת. אני רוצה להאמין כי אני לא רואה את זה קורה בפועל. אני רואה הפוך. אני אגיד ככה: במקרה הטוב התעלמות, במקרה הרע אתם מסייעים לכאלה שייפלטו מהמערכת. אני אומרת את זה במאה אחוז כיסוי. וחבל לי, זה תפקיד שלכם ואתם אנשים טובים. בואו קחו את האחריות על הידיים, אל תפילו לגורם המפנה. אני תכף עוברת אלייך. אבל אני רוצה רגע להבין, התחלת להגיד שבמכרז הקודם הייתה מכסה של עד 2,500 לכל ספק בחודש. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש ספק אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שאני אומרת. זה היה מכרז. במכרז אתם נותנים רק לספק אחד ואתם מגבילים אותו ל-2,500. כלומר, מראש אתם מייעדים את האירוע ל-2,500 אנשים בחודש. אני רוצה להבין למה. עכשיו העליתם את זה ל-5,000 לספק אחד, אני מניחה. שוב, רק אחד. למה ההגבלה הזאת? תסבירי לי, אני רוצה להבין את זה. << אורח >> שלי לוי: << אורח >> מה ההערכה המקצועית של האגף לגבי שיעור האנשים שזקוקים לשירות הזה? מתוך אותם 40,000 שמקבלים סל שיקום, מה שיעור המטופלים שלהערכתם זקוקים לשירות של מתאם טיפול? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני אחזור אלייך עם תשובה בקשר לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זו אותה שאלה לכולנו. << אורח >> שלי לוי: << אורח >> כי כרגע זה 6%, אם אנחנו מבינים נכון. 2,500 מתוך 40,000. וגם אם אתם מעלים את זה ל-5,000 עדיין מדובר בשיעור נמוך. אז השאלה כמה להערכתם האנשים שאמורים לקבל את השירות הזה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ויותר מכך, אם את אומרת שהתפקיד הזה, את יודעת מה? לפני שאנחנו עוברים לשאלות מהקהל אני רוצה שתגידי לי מה הגדרת התפקיד? למה הולדתם אותו? למה הוא נולד? ומה היעדים שלו, כי נראה שאתם בעצמכם ייעוד א', אבל בפועל אחוזים בודדים מה-40,000 שמקבלים שירות מקבלים אותו. אז זה לא מסתדר לי. אני אשמח לשמוע. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> התפקיד של מתאם הטיפול הוא לסייע לאדם גם לממש את החלטות ועדת סל שיקום, לסייע לו בבניית תוכנית שיקום. הרבה פעמים אדם מגיע לוועדה ולא באמת סגור, ברור לו, גם לא מה הצרכים שלו וגם לא מה השירותים שיכולים לתת לו מענה. אז צריך לעשות איתו איזה שהיא עבודת הכנה מסוימת ולסייע לו בחיבורים ובמיצוי זכויות ולאו דווקא במסגרת השיקום, אלא בכלל מול גורמי רווחה, מול כל גורם רלוונטי לאותו אדם. זה בעצם תפקידו. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה המקצוע שלו? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> הוא איש מקצוע, בדרך כלל עובד סוציאלי. אבל אני רוצה רגע לסגור התייחסות לכמה דברים שעלו פה קודם, כי אני כבר לא אזכור את השאלות. אני כן אגיד שזה משהו שהוא קצת בשורות טובות בעקבות מלחמת חרבות ברזל התחלנו בפיילוט באזור הדרום של תיאום טיפול טרום ועדה, לפני ועדת סל שיקום, כדי לסייע לאנשים בעקבות המלחמה לממש את הזכויות שלהם במסגרת סל שיקום. אנחנו עובדים על זה, אנחנו בוחנים את האפשרות להרחיב את השירות הזה גם לשאר האזורים בארץ. אז זה איזה שהוא משהו שאנחנו עובדים עליו כרגע בימים אלו, כדי לעזור. בשיתוף הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל, זה מבורך. אנחנו כן נבקש לדיון הבא לתת לנו את ההמלצות, את המסקנות של הפיילוט שיכלול כמה אנשים לקחו חלק, האנשים, מתמודדי הנפש לקחו חלק, קיבלו מענה במסגרת הפיילוט. כמה אנשי מקצוע ייעדתם, נתתם לפיילוט הזה. כמה מתאמי טיפול. אגב, כולם ניתנו על ידי הספק שזכה? או שזה ספק חדש? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> ההתקשרות הייתה של מעבר למגבלות עם הספק במסגרת הפיילוט. וכן, אותו ספק נתן את השירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז נשמח באמת א' סקירה של הפיילוט עצמו ו-ב' את ההמלצות שלו. הוא הסתיים או שהוא עדיין? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> הוא עדיין. הוא הסתיים לתקופה ועכשיו אנחנו מחדשים את הפעילות שלו. הוא עדיין מתקיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אנחנו נשמח לקבל את כל הפרטים על הפיילוט, זה חשוב. כן, בבקשה. << אורח >> אודליה אטרמן: << אורח >> אודליה אטרמן, ממונה ארצית אשפוז כפוי בסיוע המשפטי. אני לא כל כך מבינה. הספק שנותן את השירות של מתאמי הטיפול הוא ספק שנותן גם שירותי שיקום אחרים? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> לא, לא. זה אחת מדרישות המכרז. בגלל זה גם הגענו לערכאות משפטיות בשל תביעה של ספקים אחרים. כי כן, כמו שעדית אמרה קודם, יש חשיבות לכך שהספק יהיה נטרלי ולא מקושר לשאר הספקים. << אורח >> אודליה אטרמן: << אורח >> אז אני לא מבינה למה אם ספק נותן לדוגמה תיאום טיפול בתחום הדיור והמתמודד נפש כבר לא זקוק לזה אחר כך, למה הוא לא ממשיך ללוות אותו בתחומים אחרים? למה זה צריך להיות ספציפי למשהו מסוים? הוא מתאם טיפול באופן כללי. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בדיוק מאותו עניין שספק התיאום טיפול הייעודי לא מתאם טיפול במסגרת שירותי הדיור אמור לחבר את האדם לכלל השירותים. במסגרת הדיור ספק הדיור או מתאם הטיפול בדיור אמור לעזור לאדם לפני סיום, במהלך השירות, להתחבר לשירותים נוספים. << אורח >> אודליה אטרמן: << אורח >> אז מתאם הטיפול הכללי אמור לחבר אותו לכל השירותים ויש מתאם טיפול לכל תחום בנפרד? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> לא, רק בשירותי הדיור יש מתאמי דיור, לא בכל תחום. << אורח >> אודליה אטרמן: << אורח >> הבנתי. אז זה לא קשור למתאם הטיפול הכללי. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> שהם לא קשורים לדיור, לא. << אורח >> חיה חכם: << אורח >> דיאלוג זה שירות שעה שממנו נכנסים לדיור. זה שירות ראשוני. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> לא רק. הרבה פעמים מקבלים תיאום טיפול כשלא מסתדרים במסגרות אחרות ואז מפנים לתיאום טיפול. << אורח >> חיה חכם: << אורח >> הוא גם תחום בזמן. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> הוא תחום בזמן. << אורח >> חיה חכם: << אורח >> הוא מוגבל בזמן והוא שירות ראשוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה, אני רוצה להמשיך הלאה. סיימת? << אורח >> שירה לורנץ ריינר: << אורח >> לא, לא התחלתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז בסדר רץ. << אורח >> שירה לורנץ ריינר: << אורח >> נעים מאוד, קוראים לי שירה לורנץ ריינר, מעמותת 121, מנוע לשינוי חברתי. מייצגת פה את שותפות תקווה לנפש שהיא שותפות של למעלה מ-50 ארגונים שחברה יחד ויצאה ביחד למחקר ולכתיבת המלצות מדיניות איך לקדם את תחום השיקום. ישבנו הרבה עם בתיה ואני נורא שמחה לראות אותך. אני רוצה להגיד דבר ראשון תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה, למיכל, על המסירות לתחום הזה ועל המילים הכול כך מדויקות ונכונות לאורך כל הוועדה. ההמלצות שלנו, באמת אחרי הרבה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כבר יש לכם? סיימתם את המחקר? יש לכם המלצות? << אורח >> שירה לורנץ ריינר: << אורח >> כן. העברנו. הוא בגדר טיוטה בגלל שאנחנו מחכים לסגירות סופיות ממש. אבל ההמלצות מוכנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תעבירו גם לוועדה, בסדר? לא רק ליועצים שלי. לוועדה עצמה יש מייל של הוועדה. אם צריך, ניתן לכם. << אורח >> שירה לורנץ ריינר: << אורח >> בשמחה רבה. באמת ההמלצות העיקריות שלנו נוגעות בדיוק למה שאת אמרת. אנחנו חושבים שכל אדם שמקבל מעל 40% מהביטוח הלאומי מתוך ה-130,000 שהיום צריכים לקבל מנהל מקרה. זה דבר שבאמת נדרש לשינויי חקיקה וכדאי באמת שהוועדה תפעל לדבר הזה. למנהל המקרה הזה גם יהיה צוות. מנהל המקרה ינהל כל אדם ויבדוק מה באמת השירותים שכדאי שהוא יקבל. מה הצרכים של הבן אדם ויכתוב יחד איתו את תוכנית השיקום. שאנחנו יודעים כמה היא לא פשוטה וכמה העמודים האלה דורשים מאנשים וכמה זה חסם כדי להגיע בפני הוועדה. ככה הוועדה גם תהיה פנויה, היא תקבל כבר הצעות מקצועיות ואיכותיות והיא תהיה יותר פנויה למעקב שצריך לקרות כל חצי שנה וכו'. אחרי הדבר הזה מנהל המקרה לא נעלם. הצוות שלו נשאר ואנחנו ממליצים להפריד בין ספקים שהם ספקי ליווי אישי, ככה אנחנו קוראים לזה, וספקים שהם באמת קבוצתיים יותר. וככה אנחנו חושבים שהליווי האישי יהיה מתמשך. שמנהל המקרה, בעולם קוראים לזה case manager ואת הטיפול ימשיך עם העבודה הזאת. העבודה הזאת תהיה רציפה, גם אם הוא נכנס לדיור, יוצא מדיור וכו'. ואנחנו מאמינים שהדבר הזה יצמצם, בגלל שהדברים יהיו מדויקים יותר, יצמצם את כמות הזמן שאדם יצטרך שירותי שיקום ובסופו של דבר זה יעלה פחות למדינה. יש לנו הצעה מפורטת והיא כוללת גם את הצרכים של הצוותים. צורך בתפקידים נוספים, עם מנהל המקרה והצעה להכשרות שלהם ולדאגה לפרופסיה שלהם. אנחנו גם הגשנו את זה לאגף אסטרטגיה במשרד. אנחנו חושבים שזו הדרך לעשות את השינוי המיוחל בתחום הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אני רק אומרת שאנחנו מוגבלים עד 11:00, כי ב-11:00 מתחילה מליאה. אז בואו ננסה, כי יש לנו עוד מלא להמשיך. אנחנו רק בדף הראשון, גם לא בכולו. כן? << אורח >> יהודית גולן: << אורח >> אני יהודית גולן, קבוצת אקטיביסטים מטעם ארגון "בזכות". האמת מה שאמרת זה מדהים. אני רוצה לחזק את מה שאמרת, מיכל, על זה שצריך מתאם טיפול שהוא מעל הספקים. כי אני עברתי פעמיים, בתשע שנים שאני מקבלת שיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, אמרה את זה עדית, אבל כן. << אורח >> יהודית גולן: << אורח >> אני עברתי פעמיים ספקי שירות. וברגע שאמרתי למתאם טיפול בתוך ספק שירות שאני רוצה לעבור, השירות הופסק. זאת אומרת הם לא העבירו, הם הפסיקו להגיע אליי. הפסיקו לתת את השירות. הייתי חייבת לערב בשתי הפעמים גורם שלישי כדי שיעשה את ההעברה הזאת. זאת אומרת, הדבר הזה שיש מתאם טיפול או מנהל מתכלל שהוא מעל הספקים – זה קריטי וזה ממש חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, בהחלט. כן? << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> שלום, שמי זיטה סידור, אני מחברת שני בקהילה. אנחנו ספקי שירות. אני המנכ"לית, לא היזמית. אני מאוד אוהבת ומתחברת לכל ההצעות, אבל כרגע גם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך נקראת העמותה שלכם? << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> שני בקהילה, חברה. שגם מה שיש לא מקבלים כי אין כוח אדם. אז לבוא ולהתחיל להציע שיהיו וילוו וימשיכו ויהיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בא עם דרישה לעוד כוח אדם. מה, ברור. << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> אבל אין. אין כרגע לשירותים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בשביל זה אנחנו פה. אנחנו פה גם לדבר על מה אין וגם לדבר על מה צריך שיהיה וגם לדאוג שזה יהיה. אוקיי? << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> מה שקיים כרגע גם זה אין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, מאה אחוז. בסדר גמור. אגב, אנחנו גם אמרנו פה שהרבה פעמים זה קיים. תראו, בהסתכלות שלי, גם המשרד יכול, יש תקציב שלפעמים אפשר להעלות אותו, אפשר לשפר אותו תמיד. כל הזמן, אני כל הזמן דואגת שייכנסו עוד דברים. אבל גם בתקציב הקיים צריך במה שיש לסדר כמו שצריך. ולאו דווקא במשרד הזה, בעוד משרדים. אם הדברים לא מתנהלים כמו שצריך ולהוציא כסף על כל מיני דברים שהם לא רלוונטיים, בשביל זה אנחנו פה. אחרת לא היינו פה, יש לי מספיק דיונים אחרים לעשות. האירוע של סל שיקום הוא אירוע שהוא חייב להיות מסודר והוא לא מנוהל כמו שצריך היום. הוא לא, פשוט לא. << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> מה שאני רוצה להגיד לתת בוועדות ולסמן שנתתי את השירותים האלה ואת השירותים האלה ואחר כך אין, גם דיאלוג לא יכול לממש. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> לא רק דיאלוג. מצוקת כוח האדם - - - << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> גם. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בכל שירותי השיקום. << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> שנייה, תני לי לסיים שנייה. אם גם אפילו השירות הראשון למשפך הזה שייכנס אדם, גם זה לא מתממש, כי אין מישהו שיחפש שירותים לאדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זיטה, אני מבינה. בואי תגידי מה כן, לא מה לא. מה לא אני יודעת. אוקיי, אז מה את רוצה? שנעצור את הדיון? << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה את מציעה? אז תגידי לי מה ההצעה שלך? אנחנו מדברים כרגע על חסמי סל שיקום. אנחנו כרגע בשלב שהוא כבר עבר ועדה, הוא כבר מגיע. אוקיי. ואז אנחנו בדף הראשון, מה שקראנו עכשיו. זה כמה ספקים יש בכל מקום. אנחנו עוד לא הגענו לשלב האם הספקים שכבר נמצאים בכל מקום נותנים את השירות כמו שצריך, כי חסר או לא חסר להם. אנחנו עוד לא שם. נגיע. אנחנו לא בשלב הזה. מותר לנו להגיד שגם בשלב לפני יש בעיה. עוד לפני שהגענו. << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> יש, אני מאוד מסכימה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז מאה אחוז. << אורח >> זיטה סידור: << אורח >> אני רק אומרת שצריך גם לדבר על זה שזה תיאורטית השירות הזה, כי לא ממש מתקיים. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני רוצה רגע להתייחס לזה, כי זה לא נכון. זה ממש לא נכון. זמני המתנה לשירותים יש בכלל השירותים ולא רק בתיאום הטיפול. באופן יחסי שירות תיאום הטיפול מבחינת מימוש החלטות ועדה שיעור המימוש של ההחלטות הוא מאוד גבוה ביחס לשאר השירותים. הדבר נובע מכמה סיבות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, לא הבנתי. אמרת משהו חשוב. אמרת ששיעור המימוש של ההחלטות של סל שיקום? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> של תיאום טיפול. הוא יחסית גבוה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, כי יש רק, נו, באמת. רגע, רגע, שנייה. בואי רגע נדבר על המציאות כמו שהיא. בסדר? יש פה פיל בחדר. זה שיש 2,500, מכסה של 2,500 בחודש כי זה מה שקבעתם, המכסה היא 2,500 מקבלי שירות בחודש. ואתם עכשיו העליתם ל-5,000 כי אתם מבינים ש-2,500 ממומש עד תום. למה? כי יש 40,000 שצריכים 2,500. אז ודאי שאחוזי המימוש. אני לא שאלתי על זה. אני רוצה לשמוע האם יש אחוזי מימוש גבוהים לכלל. הרי את הגדרת שהתפקיד של מתאם טיפול בין היתר והתפקיד המרכזי זה לממש את ההחלטות של סל שיקום. שאלנו פה שאלה ולא קיבלנו תשובה ואתם תענו לנו בפעם הבאה כמה אתם חושבים שצריך מתאמי טיפול, לצורך שאתם קבעתם לממש את החלטות סל שיקום. אז אני רוצה לשמוע כמה אחוזי מימוש יש בסל שיקום. אני בטוחה שתגיעי למספרים מאוד נמוכים ואחר כך גם אני אשאל אותך איך את בודקת את זה. כי אני לא בטוחה שהבדיקה שלנו תהיה אותו דבר. כי אני מבחינתי לצורך העניין בדיור אני רוצה לראות אותו לפחות חצי שנה בדיור הזה כמימוש. כי אם הוא בא לחודש וספרתם בחודש הזה אבל בחודש הבא הוא לא יהיה, הוא לא ייכנס לי לסטטיסטיקה, כי מבחינתי לא החזקתם אותו כמו שצריך. לכן השאלה שלי אלייך, מרוב המלל שאני אומרת את כבר שוכחת את השאלה, היא מה אחוזי המימוש בהחלטות סל שיקום. לא במימוש מתאמי טיפול. כולנו מבינים שזה מאה אחוז. או 98% או 90%. ברור לנו, כי זה כל כך מעט הקצתם, בוודאי שעומדים בתור לקבל את השירות הזה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אז א', הנתונים שהבאנו לוועדה בנספח 3 לגבי יישום החלטות סל שיקום בתחומים השונים. וזאת טבלה מאוד ארוכה ומפורטת לפי המחוזות השונים. אז אפשר לראות את הנתונים האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תביאו לנו בטבלאות, מצוין, אבל אנחנו רוצים אחוזים. כמה אחוזים יש. בסך הכול הכללי כמה אחוזי מימוש. את יודעת להגיד לי? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> לכלל השירותים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, בכלל, סל שיקום כמה אחוזי מימוש. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אנחנו נחזור עם הנתון הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. ואחר כך לכל שירות ושירות. כן, בבקשה עדית. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אני רוצה לבקש בקשה כללית לגבי הנתונים. באופן כללי נתונים שמובאים לוועדה כאן, סל שיקום, לפי הנתונים שלנו שקיבלנו אותם בין היתר ממשרד הבריאות, יש פער עצום בקבלת שירותי שיקום בחברה הערבית. יש לנו מספרים, יש לנו נתונים שמבוססים על הנתונים ממשרד הבריאות. הפער, רק בשביל לסבר את האוזן, פער של פי 3.7 בין מקבלי שירותי שיקום בחברה היהודית לאלה בחברה הערבית. אנשים מהחברה הערבית, מתמודדים מהחברה הערבית מהווים רק 6.4% מכלל מקבלי שירותי השיקום, בשעה שהם מקווים קרוב ל-21% מהאוכלוסייה. אני חושבת שצריך כדי לצמצם את הפערים האלה קודם כל לשים אותם על השולחן. הייתי שמחה, אני מבקשת שכאשר משרד הבריאות מציג נתונים שהוא גם יציג פילוח בחלוקה ליהודים, ערבים. את הפילוח הזה יש בידי משרד הבריאות וזה חשוב כדי שאפשר יהיה להתחיל לצמצם את הפער הבלתי נסבל הזה אני חושבת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. בסדר גמור, תודה. כן? << אורח >> דור אילון: << אורח >> בוקר טוב לכולם, עו"ד ועו"ס דור אילון מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. אני רוצה רגע, אנחנו מדברים פה על מתמודדי נפש באופן כללי וזה באמת הנושא של הדיון. אבל אני רוצה רגע להגיד שממש 50% ממקבלי ומקבלות השירות של בריאות הנפש בישראל הם מתמודדים עם טראומה מינית. יש להם רקע של טראומה מינית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וואו. אני לא ידעתי, אני לא חולקת עלייך שיש כמות לא קטנה. אני לא יודעת אם 50%. אני לא יודעת מאיפה את לוקח את הנתון, אבל בסדר. המצוקה שם גדולה ביותר, אנחנו קיימנו פה כבר דיון, כמה דיונים. << אורח >> דור אילון: << אורח >> נכון, מאוד גדולה. נכון, היה לנו דיון בנושא סוגיית תורי ההמתנה לטיפול נפשי וזה ממש כך. אני אגיד, יש חוסר ממש ניכר במענים. יש כמה סוגיות שעולות מהשטח. דבר ראשון, יש היעדר ידע על מיצוי הזכויות לסל השיקום. זאת אומרת, לא כל הפונות שפונות למרכזי הסיוע בכלל יודעות שהן זכאיות לסל שיקום. זאת אומרת, רק מי שפונה למרכזים שלנו ואומרים לה שהיא יכולה לגשת גם לוועדה של ביטוח לאומי וגם לוועדה של משרד הבריאות, אז היא בכלל יודעת על הדבר הזה. אבל זה לא משהו שהוא מפורסם ברבים. כדאי שזה יהיה יותר מונגש מי יכול ומי יכולה להגיש סל שיקום. ולא רק מי יכול, אלא גם מה השירותים שהסל כולל. דבר נוסף, דיברנו על זה אז בהקשר של תורי המתנה. בשביל להגיש לוועדה של משרד הבריאות יש צורך בהפניה של פסיכיאטר. אני לא צריכה לספר לכם כמה זמן לוקח בשביל להשיג תור לפסיכיאטר בשירות הציבורי. זה משהו שהוא לא נורמלי. לצערנו, לא לכולם יש את היכולת הכלכלית להכניס את היד לכיס וללכת לשלם לפסיכיאטר פרטי בשביל לקדם את העניינים. אנחנו יכולות במרכזי הסיוע לעזור נקודתית, פה ושם למי שצריכה את זה, אבל זה לא משהו שהוא גורף שאנחנו עושים. אני אגיד, זה ממש חסם העניין הזה של הפניה לפסיכיאטר והתורים הארוכים. הדבר השני, אנחנו כמרכזי הסיוע אנחנו לא מגיעים לסל השיקום, בגלל שנדרש איזה שהיא היכרות מעמיקה עם הפונה או הפונה וזה לא התפקיד שלנו. אבל אנחנו כן מכווינים ומכווינות את הפונים שלנו ומנסים לסייע להם בדבר הזה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> מול מי? לסייע מול מי? מול המרפאות שבהם הם מטופלים? << אורח >> דור אילון: << אורח >> לא, אנחנו מנסים לסייע לפונים ולפונות. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> לא להגיש את הבקשה בפועל. << אורח >> דור אילון: << אורח >> לא, זה מה שאמרתי. אנחנו לא מגישים את הבקשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז למי אתם מכוונים אותם? בקופות חולים? << אורח >> דור אילון: << אורח >> מי שיכול להגיש זה עו"סיות ועו"סים של הרווחה. עו"סיות ועו"סים של קופות החולים ושל תחנות בריאות הנפש. לצערנו לא תמיד העובדות הסוציאליות של הרווחה פנויות לדבר הזה. יש להם עומס מטורף של עבודה ויכול להיות גם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הייתי איתך, סליחה. למי אתם מפנים? קופות חולים ולשכות רווחה? << אורח >> דור אילון: << אורח >> נכון. וגם לתחנות בריאות הנפש. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> לא הבנתי למה אתם לא מסייעים להם להגיש את הבקשה. << אורח >> דור אילון: << אורח >> אנחנו לא נשות טיפול במרכזי הסיוע. זאת אומרת, מרכזי הסיוע עובדים על מתנדבות. זאת אומרת, מתנדבות שפשוט מסייעות. אנחנו כן מלוות לוועדות של ביטוח לאומי ששם לא נדרשת היכרות מעמיקה עם הפונה בשביל להגיש את הסל. לכן צריך להיות אשת מקצוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל דור, מאחר ואנחנו קצרים בזמן. אני רק רוצה, כל מה שפירטת עד עכשיו זה כבר היה בדיונים קודמים. חשוב בהחלט. אנחנו הדיון הזה עוסקים בפריסה של השירותים. לכן כל מה שאת אומרת בהחלט חלק מזה נמצא אצלנו כבר בתיקוני חקיקה שאנחנו נותנים עוד טיפה זמן ופשוט נגיש כהצעת חוק. אבל אנחנו מכירים את זה היטב. בואי תתקדמי רגע לגבי שאלות לפריסה, כי אנחנו רוצים להתקדם לדף הבא. אז אם יש לכם הערה לגבי הפריסה של השירותים. << אורח >> דור אילון: << אורח >> כן, יש לי מה לומר לגבי השירותים. אני אגיד שנדרשים מענים ספציפיים וייעודיים לנפגעים ולנפגעות בעלי רקע של טראומה מינית. לצערנו, רוב השירותים אין להם את האוריינטציה הספציפית הזאת. יש מקומות שלמדנו לגלות שהם יכולים להיות טראומה מינית פרנדלי, יש מקומות ייחודיים. יש את ענבלים, נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, בואי תמשיכי. << אורח >> דור אילון: << אורח >> יש שירות דיור מוגן בבאר שבע שהם נהדרים, שהצוות שם מורכב מנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת השאלה השנייה שאנחנו שאלנו. נגיע אלה, הנושא של מענים ייעודיים בתוך. << אורח >> דור אילון: << אורח >> אז אני משקפת את השטח ואני שומעת מהרכזות שלנו בתשעת מרכזי הסיוע לנו בארץ שהמענים שיש הם מאוד מצומצמים. הייעודיים, הם מאוד מצומצמים. וגם עד שאנחנו כבר איתרנו חליפה יש תור מטורף. צריך, אני מאוד מתחברת לרעיון פה של ה-case manager, כי צריך לשבת ולנדנד ולהבין מתי מתפנה תור ברשימת המתנה. זה משהו שמאוד מייאש את הפונים ואת הפונות שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת לומר לך שעשיתי ביקור ואנחנו נעשה כנראה ביקור, עשיתי את זה ברמה הפרטית, אבל נעשה את זה אולי כוועדה, בתל השומר, אצל ד"ר אסף כספי. ויש להם שם מיזם מדהים שנקרא ליב. זה בעצם אווטאר, אני תמיד נרתעתי. אמרתי אנחנו צריכים בבריאות הנפש אדם. אני לא צריכה מסך. אבל וואו, מה שהדבר הזה עושה. אפרופו מקוון, התחדשות וכו'. וזה כן ייעודי. זה יכול לשמש את כולם, אבל זה ייעודי לנפגעי פגיעה מינית. וחייבים לקחת את זה. זה משהו שהוא יוצא מן הכלל. הוא גם ייתן מענה בסוף להיעדר כוח אדם, שבסוף זה משהו אובייקטיבי להכשיר אנשים וזה זה לוקח זמן. ובינתיים, עד שהחיים עצמם זועקים, אז בהחלט. אני מניחה שמשרד הבריאות מכיר. אבל אם הוא לא מכיר, אז הגיע הזמן שתכירו וזה משהו שחייבים לקדם אותו בכל דרך שאפשר. << אורח >> דור אילון: << אורח >> אני גם לא מכירה את זה. אני אשמח, אני אעשה לזה שיעורי בית אחרי. אני אגיד רק בקצרה. צריך חליפה תפורה, מותאמת אישית. וגם באמת, אני מאוד מתחברת למקום הזה של ה-case manager. כי עד שכבר בונים חליפה מאוד תפורה, אוקיי, אישרנו את הסל. מה קורה אחר כך? צריך ממש לשבת ואין מענים מותאמים. ואני רק אגיד דבר אחרון. אין היום מספיק, בתוך גם הספציפיקציה של מסגרות שהן מיועדות לטראומה מינית, אין מספיק מסגרות שהן ייעודיות לציבור הדתי. שזו בעיה מאוד גדולה וזה מאוד קשה. זה משהו שאנחנו שומעות את זה מהפונות שלנו. זה מאוד מייאש, זה מאוד מתסכל. גורם להן להרגיש קטנות מול המערכת והיינו רוצות שזה יהיה אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה דור. חברת הכנסת מבקשת לומר כמה דברים, עאידה בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה וחבל לי שלא יכולתי להשתתף מהתחלת הדיון. זה נושא מאוד חשוב. לצערי הייתי בעוד נושאים אחרים בוועדות האחרות. אני רוצה להגיד שהמחסור שקיים בשטח הוא כמובן מחסור וסל שהוא לא עונה על כל הצרכים של כלל האוכלוסייה במדינת ישראל. אבל זה מחמיר עוד יותר בקבוצות מסוימות. דובר על האוכלוסייה החרדית וגם דובר על האוכלוסייה הערבית. אני יודעת כמה זה קשה, כי שם העניין הוא גם כן מורכב בגלל חוסר מודעות ונגישות של מידע על איך אפשר לקבל את הסל ואת השירותים הקיימים ומחסור באנשי מקצוע שיכולים לעזור. אני יודעת שיש מחסור אדיר גם בפסיכולוגים, גם בפסיכיאטרים, זה מאוד מקשה על האוכלוסייה. אני רוצה רק להוסיף עוד נדבך, כי אנחנו מדברים על טראומה מינית, אנחנו מדברים על טראומה או הלומי קרב. אבל יש עוד הלומי קרב שהתווספו לאוכלוסייה של מדינת ישראל. קרב הפשיעה באוכלוסייה הערבית. שזה גורם באמת לטראומה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה קורבני פשיעה, נקודה. אני מסכימה איתך. אני איתך לגמרי, אני חושבת שפשיעה היא פשיעה. זה פשוט נורא ואיום. נכון שיש, שצריך כמו שאמרנו, מענה תרבותי שאם הפגיעה היא באוכלוסייה הערבית אז הפגוע עדיין יש לו את הסיוע שהוא צריך ברמה התרבותית שלו. אני איתך לחלוטין. בפגיעה בחברה היהודית, שוב, חרדית דתית, צריכים. אני לא חולקת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לצערי הרב המצב היום הוא שיש טראומה ויש טראומה משנית מה שנקרא. כלומר, אפילו את הבסיס התרבותי שהיה קיים שתומך, מכיל, מסייע, היום הפחד שמשתלט על אנשים להתקרב לנפגעי עבירה הוא גם כן חוסם הרבה פעמים את האפשרות כן לתמוך. אבל מה שרציתי להדגיש אותו שאחד הדברים, ואני ביקרתי בכמה מהמרכזים שמטפלים בנפגעי עבירות, אחת הבעיות ששמעתי עליהן שהגדרת החוק לנפגעי עבירה מאוד מגבילה את אלה שיכולים לקבל את הסיוע. ובחברה הערבית, בגלל אופי החיים, אם קורית עבירה, למשל רצח בתוך בית, זה בדרך כלל מי שיכול לקבל סיוע ועזרה בהתמודדות עם ההשלכות הנפשיות זה בני המשפחה המאוד מצומצמת. כאשר כל אלה שחוו את המקרה ושנמצאים בתוך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מגדירה טראומה. אני מסכימה איתך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. אבל השירותים, אני חושבת שצריך להתחיל לחשוב על נפגעי עבירה בהצעה, בחוק, שמגדירה מיז ה נפגע עבירה ומי יכול להיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עאידה, אני מסכימה איתך, אבל זה לא הנושא שלנו היום. אני מסכימה איתך. אני חייבת לומר לך רגע קאט, אנחנו מטפלים גם, דיברת על הלומי קרב ופוסט טראומה, מהמלחמה, מהפיגועים. גם שם המשפחה לא נחשבת. זה הרבה יותר. את מדברת על משהו הרבה יותר רחב. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם בפצועים. פצועי צה"ל. התא המשפחתי נפצע, לא רק הפצוע עצמו וגם שם אין מענה לכל התא המשפחתי. בכלל כרעיון בכלל יש כאן תא משפחתי שכאשר מישהו אחד מהם פצוע, חולה, נפגע, נפטר, שכול, יש כאן משהו שהוא הרבה יותר מתכלל. אז לכן אני איתך לגמרי. רק את מדברת על משהו נקודתי מאוד שאני איתך. הוא הרבה יותר רחב וזה לא הנושא שלנו היום. היום אנחנו כן מתעסקים בתחום של בריאות הנפש, כמו שאמרתי לדור שיצאה, על הפריסה של המענים בסל שיקום. הם לא נמצאים בתוך סל שיקום. לכן אני איתך באירוע. זה לא האירוע של הדיון שלנו היום. ברשותך, אני אחזור רגע לדיון שלנו ואנחנו יכולים לדבר אחר כך על מה שאת מדברת ולראות איך פותרים את זה, כי זה הרבה יותר רחב. זה רוחבי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון, אני יודעת שזה הרבה יותר רחב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך. כן, בבקשה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני רוצה לכבודך הערה קצרה. במסגרת מרכזי המשפחות כן ניתן שירות לבני המשפחה ובמגזר הערבי פונים גם משפחות של נפגעי העבירה. כי כמו שאמרת, יש הרבה מאוד כאלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יודעת. אבל אני יודעת מי מוגדר כבן משפחה לפי החוק ולמי מגיע טיפול. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> מרכזי המשפחות אין קריטריונים לקבלה קשיחים. אז שם כן יש מענים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אדבר איתך אחר כך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> רועי אידלמן: << אורח >> שלום. שמי רועי. אני בא מארגון "בזכות", אני חבר בקבוצת אקטיביסטים של "בזכות". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה שבאתם. << אורח >> רועי אידלמן: << אורח >> אני גם צרכן, נותן שירות. אני עובד בקבוצת רמות כבר שנה שישית כמדריך שיקום. ויש לי כמה דברים בשביל להעלות בקשר לפריסת השירותים. אני פעם עבדתי ב-club house בחדרה. וב-club house בחדרה היה דבר שנקרא חוברת שירותי שיקום. הייתה מישהי שהייתה עושה את כל השירותים במחוז, בחיפה 2. והייתה מפרסמת לכל המסגרות. הדבר הזה נעלם במשך הזמן, כמיטב ידיעתי. יכול להיות שאני טועה. הדבר לי כצרכן נותן שירות, היה מאוד עוזר לי לדעת לפתוח את השירות, את החוברת, ולבדוק איזה שירות אני יכול לקבל. אני לא יודע אם זה קיים בעוד מחוזות. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה קיים. לפני שלושה שבועות יצא. << אורח >> רועי אידלמן: << אורח >> אמרתי, יכול להיות שאני טועה. עוד פעם, יכול להיות שאני טועה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. רועי, תמשיך. << אורח >> רועי אידלמן: << אורח >> עוד דבר. אני הזדמן לי לשלוח מיילים, לא נספר כרגע, לאנשים במחוז צפון שבמסגרות השיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לספקים? << אורח >> רועי אידלמן: << אורח >> לספקים, במסגרת עסק שלי פרטי. וחזרו לי, הגעתי לחוברת של אקסל עם כל המסגרות. הרבה מיילים חזרו אליי, כי המיילים לא היו מדויקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא מעודכן. << אורח >> רועי אידלמן: << אורח >> לפחות זה קרה בראש השנה הנוכחי. יש ממה שאני יודע, יש למשל בצפון הארץ, אני יודע, עוד עם, יכול להיות שאני טועה, תקנו אותי, ציפור הנפש. זה לא באזור הגולן, קצרין. היא לא קיימת שם. ואתמול תהיתי ביני לבין עצמי מה קורה באילת? איזה שירותים יש לאנשים שגרים באילת שצורכים שירותי שיקום? דבר נוסף, יש אנשים שנוסעים, נגיד גרים בכפר מהמגזר הערבי וצריכים לנסוע למפעל מוגן שנמצא בעיר ליד. חלקם מממנים, אני יודע על מקרה ספציפי, אני מתאר לעצמי שיש עוד מקרים. כמובן אין לי סימוכין לזה, אני מודה. אבל אולי יש אנשים שצריכים לשלם מהכסף הפרטי שלהם בשביל להגיע למפעל המוגן שנמצא בעיר אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוודאי, כך זה קורה. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> יש מימון של הסעות לתעסוקות מוגנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מכירה את זה גם. מהידע האישי הספציפי שלי שמדובר על שכולו טוב, זה מחיר האוטובוסים, הוא נוסע לבד על חשבונו. מקבל חמישה שקלים אמנם, כולם הולכים כל יום שהוא נמצא הוא צריך לשלם יותר על זה שהוא נוסע. אבל אני איתך רועי, אז תמשיך. << אורח >> רועי אידלמן: << אורח >> אוקיי. עוד דבר, גילוי נאות, אתמול הייתה לנו קבוצת הכנה של "בזכות", של האקטיביסטים, ודיברנו על מה אנחנו רוצים להביא לוועדה. והיה מישהו מהקהילה הגאה שהעלה שיש מחסור במענים ייחודיים לאוכלוסיות ייחודיות. גם אני, אני מגדיר את עצמי כהומוסקסואל. ובשביל להגיע לקבוצה של מבלים אחרת, הייתי צריך לנסוע מחדרה לתל אביב בזמנו. אני לא יודע מה קיים היום. למה לא בחדרה או לא בחיפה? למה לא יכולות להיות קבוצות ייעודיות שמיועדות לקהילה הזאת ולאו דווקא באזורי המרכז. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. עוד נושאים? אני רוצה רגע לומר, כי יש לנו ממש זמן קצר, להודות לארגון "בזכות" ולכם הקבוצה המדהימה הזאת שנפגשנו פעם אחת אצלי. זה לא בסדר שאנחנו לא ממשיכים להיפגש, כי אתם באמת אומרים דברים נהדרים. אני מברכת על הפרויקט הזה, עדית, על אקטיביסטים. אתם יודעים הכי טוב. זה לא צריך לדבר מעל הראש שלכם, זה לערב אתכם בתוך השיח. תודה שאתם באים, תודה שאכפת לכם. תודה שאתם מתבטאים כל כך יפה וכל כך מדויק על מה שצריך. אי אפשר לעשות את השיח זה בלעדיכם. כולנו פה אולי, לא אגיד מיותרים, כי לכל אחד יש תפקיד בעולם הזה. אבל אתם חייבים להיות נוכחים פה. אני לא מוכנה לפטור. להביא אותם כל הזמן. כי אתם חלק מהאירוע. אם אנחנו רוצים לתקן עולם, אתם חלק מזה. חלק בלתי נפרד. שוב, גם אסתר, עמותת לשמ"ה. בסדר? זו עמותה של מתמודדים בעצמם שבאים לומר מה חסר להם. ואתם מייצגים כל כך הרבה כאלה שלא יכולים להיות במקום שלכם. אתם מסוגלים ואומרים, רבים לא מסוגלים להגיע לפה, לא מסוגלים לדבר. הקול שלכם הוא כל כך חשוב. אז תודה לכם. << אורח >> יהודית גולן: << אורח >> אני אמשיך את רועי, יש עוד כמה דברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ממש בקצרה, כי אנחנו ממש צריכים לסיים. << אורח >> יהודית גולן: << אורח >> ממש בקצרה. גם אצלנו עלה התחום הזה של שירותים מותאמים תרבותית ושפתית לחברה הערבית. ואני אוסיף שכנראה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה גם אצלכם? אתם לא באותה קבוצה? << אורח >> יהודית גולן: << אורח >> מה שעלה אתמול, חלק מהדברים זה גם הנושא הזה. אז זה דובר פה. מענה, חשיבה על שלבים שונים של מצב של בן אדם שמגיע. כי יש כל מיני. יש את האנשים בתפקוד, שקשה להם לזוז וצריך מענה מסוים ויש את האנשים בתפקוד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שמגיע לאן? << אורח >> יהודית גולן: << אורח >> לסל שיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני הכניסה לסל שיקום או אחרי? << אורח >> יהודית גולן: << אורח >> אחרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אה, הוא קיבל כבר את ההחלטה בסל שיקום. << אורח >> יהודית גולן: << אורח >> מענים לשלבים שונים של השיקום. זאת אומרת, להתייחס, אדם שמגיע בהתחלה איך להתייחס אליו. אדם שמתקדם יותר. אדם שנמצא גם בתפקוד גבוה, גם צריך את התמיכות אבל זה באופן אחר ושונה. ויש מקום להתייחס לכל השלבים האלה. הדבר נוסף זה גם תפקוד גבוה. והדבר האחרון זה שהקהילה שסובבת את האדם הרבה פעמים לא יודעת איך להתנהג והייתי רוצה שבתוך השיקום יהיה את האחריות של הקהילה. מה הקהילה נותנת, איך הקהילה באה ומתנהגת. כי הרבה פעמים יכול להיות מצב שנניח אני כמתמודדת באה, נותנת את כולי לשיקום. אנשי שיקום באים ונותנים את כולם. אבל אז אני בתור אמא יורדת לגינה ואנשים מסובבים לי את הגב. אז לבוא אל הקהילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכשרות לקהילה עצמה. << אורח >> יהודית גולן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה. מקסים. כן, בבקשה אסתר. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> תודה רבה על הוועדה החשובה. אני רוצה להגיד משהו על תיאום הטיפול. תיאום טיפול, אמרו את זה קצת, אבל לא מספיק ברור. תיאום טיפול ניתן מקסימום לשנתיים. אי אפשר לקבל תיאום טיפול, רשמית הוא ניתן לשנה מקסימום. אפשר להאריך אותו מקסימום פעם אחת נוספת. מה שאומר שזו אחת הסיבות שאין כל כך הרבה תיאום טיפול. כיום בן אדם שצריך תיאום טיפול אומרים לו לך לדיור. יש אנשים שלא צריכים דיור, מספיק להם תיאום טיפול. עצם זה שירחיב את כמות מתאמי הטיפול זה יוכל להוריד את כמות הצריכה של דיור. וזה משהו שלא קיים היום. היום זה האפשרות היא רק דיור. דיור הוא דבר שהוא לצערי פחות יציב מתיאום טיפול. תיאום טיפול הוא משהו שדווקא מתאמות טיפול פחות עוברות בו, כי זו עבודה שהיא יותר נוחה, היא עבודה מתוך משרד. לא צריך להגיע לבתים של אנשים. אז זה משהו שהוא מאוד חשוב, שתהיה את האפשרות הזאת של תיאום טיפול. כששמעתי את המספרים אז הבנתי גם למה כל כך קשה לקבל את התיאום טיפול ולמה לא מביאים אותו לאנשים. אני חושבת שזה מאוד חבל. חשוב מאוד שתיאום טיפול יהיה משהו שאפשר לקבל אותו לאורך זמן ולא רק כדיור. אני אגיד, מתאם טיפול כללי, מה שאמרו פה קודם וגם עם 121 ישבנו הרבה בעמותה שלנו. יש עניין במתאם טיפול כללי. אני מבינה את הקונפליקט שלא צריך מתאם טיפול גם של דיור וגם של תיאום טיפול. אבל אם בן אדם, יכול להיות שבן אדם מתאים לו לקבל מתאם טיפול ואז לקבל מהדיור רק שירותי מדריך ולא שירותי מתאם טיפול. והמתאם טיפול החיצוני של חברת דיאלוג הוא יהיה בקשר עם המדריך וייתן לו. או שהוא יקבל חונך או סומך, שזה גם שירות שקיים כיום. אפשר לקב לאותו בכמה חברות, והוא לא יצטרך לקבל שירות דיור אם הוא לא צריך ממש עכשיו סיוע בתוך הדיור. זה משהו שהסל שיקום ממש חסר מענים לאנשים שהצרכים שלהם הם לא לפי הספר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני רק אגיד שוב, משרד הבריאות. אני חושבת שיש פה איזה בלבול בהגדרות של התפקידים. יש מתאם טיפול, יש מתכלל, יש מנהל מקרה, case manager. יש פה לא מעט הגדרות תפקיד שנזרקות פה לאוויר. לכן אמרתי לך מלכתחילה, אני רוצה לדעת, ושוב תשובה שלכם אלינו, כשאתם הגדרתם מתאם טיפול, מה הגדרתם את התפקיד שלו? כי לא מתאם טיפול שמקבל מאחרי הוועדה את ההחלטה והוא צריך לתאם לו, הידע שהוא צריך לצבור, ההכשרה, היא מסוג אחד. הנה, קח את כל המפה של השירותים שיש ועכשיו תתאם. הוא קיבל טיפול א', ב', ג', תמצא איפה הטיפול שניתן ומה הכי טוב בשבילו. זה תפקיד אחד. התפקיד של לבוא ולהגיד לו מה יש ומה אתה רוצה לפני – זה תפקיד אחר. לתכלל בכלל את הכול. יש פה כמה וכמה יעדים שלדעתי חסר. וכשאת לא מגדירה בדיוק את התפקיד זה לא ברור. זה לא ברור פה. כי באמת, אני חושבת שיש פה כמה וכמה תפקידים שכולם חשובים. ואני לא בטוחה שכולם צריכים להיות מוחזקים על ידי אותו אדם. יכול להיות שצריך פה כמה. << אורח >> תמר דורסט: << אורח >> אפשר לשאול מה התדירות של המפגשים עם מתאמי טיפול? גם הכללים וגם של הדיור? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בדיור הוא מוגדר אחת לשבוע שאיש המקצוע מגיע לאדם עצמו. לפעמים גם נפגשים במשרדים. << אורח >> תמר דורסט: << אורח >> אחת לשבוע לאורך שנה? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> לאורך כל משך השירות בדיור. << אורח >> תמר דורסט: << אורח >> אוקיי. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בתיאום טיפול השעות הן יותר גמישות. זה בהתאם לצורך של האדם. זה נע, יכול לנוע בין שלוש שעות חודשיות או ארבע עד 12 שעות חודשיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה מתמודדים מקבל כל מתאם? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אני חושבת שזה עומד על כ-23 מתמודדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה משרה מלאה? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה לבדוק לי גם את זה? << אורח >> חיה חכם: << אורח >> 21. אני יכולה להגיד במדויק, 21, אם כולם מתוגברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> החברה שלך נותנת שירותים? << אורח >> חיה חכם: << אורח >> כן, דיור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא שאלתי את זה. לא שאלתי מתאם טיפול בדיור. שאלתי מתאם טיפול בכלל. << אורח >> חיה חכם: << אורח >> דיאלוג? אפשר לקרוא לזה דיאלוג, כי רק הם נותנים את השירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה. אני לא יודעת מי ייתן מחר. אני מדברת כרגע על התפקיד. על התפקיד ולא מי נותן אותו. אני שואלת כמה מטופלים? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> תיאום טיפול כ-23 מתמודדים למשרה מלאה. ושוב, תלוי. כי אמרתי קודם, בהיקף השעות שאותו אדם צריך. יש אדם שיצטרך 16 שעות חודשיות ויש אדם שיצטרך ארבע שעות חודשיות. אז זה בהתאם להיקף השעות שאותו אדם צריך. בממוצע זה בין 21-23 אנשים שהוא מלווה במקביל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שזה בעצם נותן בממוצע כמה שעות לכל אדם בשבוע? << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> בממוצע שבע שעות חודשיות לאדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שבע. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> כל זמן שהוא מקבל את הליווי. הליווי של תיאום הטיפול הוא בין השירותים היחידים שמוגבלים בזמן. וכמו שאסתר ציינה קודם, שנה ועוד שנה. ובמקרים חריגים מאשרים גם יותר. אנחנו הרי רואים את האדם בסופו של דבר והוא מקבל שירותים מהמערכת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. זה מאותו דבר אבל זה לא אותו דבר. זה גם שהוא אם כן בן אדם אומר אני צריך מתאם טיפול, קיבל מתאם טיפול והוא כבר נבלע, הצליח להתברג בתוך השירות שלו, הוא יכול להגיד לכם סטופ, אני מסודר. ואז אתם מפסיקים לספור לו? האם השנתיים האלה זה שנתיים ברצף? או שזה מקטעים מקטעים? כי אם הוא כבר מסודר ואומר לכם תעצרו, לא צריך מתאם. אל תשרפו לי סתם את הזמן. והוא ממשיך בסדר. ואחרי חודשיים או שנה או חצי שנה הוא נתקע שוב בבעיה. אז הוא מתקשר שוב לאותו מטפל או מתאם. השאלה איך זה הולך? כי לתת שנתיים, זה נראה לי כאילו - - - << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אדם יכול לקבל שוב, גם אם הוא קיבל, מיצה את כל השנה. הוא יכול כעבור זמן במידת הצורך לקבל שוב את השירות. האדם עצמו לא פונה. בדרך כלל מי שפונה זה הגורם שנותן לו את שירות השיקום. אם זה דיור, תעסוקה או פנאי. הוא מגיש בקשה למשרד הבריאות והמשרד מאשר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כבר התבלבלתי. אני באמת התבלבלתי. אני מבקשת שתתני לנו תפקיד בדיוק על מתאם טיפול ככללי וגם כפרטני. כי את אומרת שבתוך דיור כבר יש מתאמים. אז אני רוצה רגע להבין את החלוקה של מתאמי הטיפול. אני הלכתי לאיבוד. בעיניי מתאם טיפול צריך להיות של הבן אדם, לא של החברה. זה כמו שסיפרה פה מקודם יהודית, שהיא עברה אז כל פעם החליפו לה. מתאם צריך להכיר את בן האדם ולדעת מה הוא רוצה ומה הוא צריך ומה מתאים לו. בשביל מה כל פעם מחדש להחליף מישהו? זה נראה לי סתם בזבוז זמן, בזבוז משאב כל כך יקר. כי אין לנו אנשים. לכן אני לא מצליחה להבין מה את אומרת לי. לא הבנתי. בסדר? צר לי. נסי אחרת. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> אז תנסי שוב את השאלה, מיכל, שאני אבין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אומרת עוד פעם, אני רוצה לדעת את ההגדרה. הגדרה. תשלחו לנו את ההגדרה של מתאם טיפול באופן כללי. ואז להסביר לי איפה יש, האם יש מתאם טיפול שהוא בדיור, הוא נמצא, הוא חלק, הספק שנותן את מערך הדיור הוא חלק מהתנאים שלו כנראה גם להחזיק מתאם טיפול. אז זה מתאם טיפול אחר. זה לא אותו מתאם טיפול על 2,500 האלה, זה משהו אחר. << אורח >> פרסיאדה אדירי: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן מעבר להגדרה מהו מתאם טיפול, אני גם מתבלבלת פה מרוב איזה. אנחנו מדברים על אותו דבר, אבל זה לא אותו דבר. כי ה-2,500 שדיברת איתי זה מתאמי טיפול הספציפיים. אני רואה, הנה, הוא כבר עומד לסגור לי את הרמקול, אני רואה את זה. אנחנו פשוט חייבים לסיים. אני אסכם את זה. אנחנו באמת רק התחלנו. אנחנו נקבע דיון ממש בקרוב להמשיך את הדבר הזה. אבל בינתיים ועד אז, כן אני יכולה להקריא לך מקצת השאלות שהעלינו. אנחנו נשלח לך את זה בצורה יותר מסודרת. כן נרצה, מהסוף להתחלה, כן את מתאמי הטיפול, להבין יותר את כל המטריה הזאת של מתאמי טיפול. מעניין לעניין, באותו עניין, מהו שיעור הזכאים של סל שיקום שזקוקים לשירות מתאם טיפול? לפי מה קבעתם 2,500 ו-5,000. החלוקה בין הספקים שכולו טוב ואנוש, לגבי התעסוקה של תעסוקה נתמכת ומפעלים מוגנים. אחוזי מימוש של סל השיקום בכלל ואחר כך ברמה של כל שירות ושירות. אנחנו נשלח לכם את זה בצורה מסודרת יותר את כל העניינים האלה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אם אפשר חלוקות, התייחסות ספציפית לחברה הערבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, תודה. זהו, אמרתי שאני לא זוכרת את הכול. את כל השאלות נשלח לכם בצורה מסודרת ואני מניחה ששבוע הבא או עוד שבועיים אנחנו נקבע דיון נוסף בדבר הזה. בינתיים אני מבקשת מהוועדה להעלות את המסמך התשובות שלכם, כדי שכולכם תראו ותבואו עם שאלות מוכנות או תאירו לנו זרקור על מה שצריך. תודה רבה, יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>