פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 852
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 9:33
סדר היום:
<< נושא >> אתגרי התחבורה בנגב - לבקשת חה"כ יסמין סאקס פרידמן – לציון יום הנגב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
אלי דלל
יסמין פרידמן
חברי הכנסת:
סמיר בן סעיד
יוראי להב הרצנו
עדי עזוז
מוזמנים:
ולדימיר סימון
–
מנהל אגף בכיר פרויקטים, מינהל תשתיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ליאור רוזן
–
מנהל אגף בכיר תכנון תעבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עמיחי לוי
–
הרשות לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אלחנן בן דהן
–
רפרנט תחבורה, אגף תקציבים, משרד האוצר
מתתיהו עוזיאל
–
אגף אסטרטגיה, המשרד לביטחון לאומי
דנה דקו מדנס
–
ראשת מינהל תחבורה ומוניציפאלי, מרכז השלטון המקומי
שמעון פרץ
–
ראש מועצת מיתר
אביה וינשטיין
–
חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
איריס דור-און
–
מנהלת תחום קידום תחבורה ציבורית, הסתדרות העובדים הכללית החדשה
יובל קרפלוס
–
סמנכ"ל תכנון, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב
טופז פלד
–
מהנדסת ראשית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
צביקה אלעזרי
–
מנהל אזור, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
דין שטינבך
–
רכז מדיניות וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק
ד"ר יעלה רענן
–
מקדמת מדיניות, המועצה לכפרים הבלתי מוכרים
ולדימיר (וובה) מושנוי
–
יו"ר, האגודה הסטודנטיאלית, מכללת קיי
נעה דוד
–
מנהלת קשרי ממשל, תנועת עתיד לעוטף
שרה מרים חימי
–
פעילה חברתית, ארגון נבחרות
איתן אטיאס
–
נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> אתגרי התחבורה בנגב - לבקשת חה"כ יסמין סאקס פרידמן – לציון יום הנגב << נושא >>
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
בוקר טוב חברים, אנחנו פותחים דיון בנושא אתגרי התחבורה בנגב, לבקשת חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן, במסגרת יום הנגב שהיום אנחנו מציינים בכנסת. אנחנו נפתח עם יסמין. אני רק רוצה להקדים ולהגיד שיש לנו שעה והרבה משתתפים ואני לא רוצה לקצוב זמנים, אז בבקשה להציג כל אחד את שמו ותפקידו. לא לחזור על דברים שאמרו הקודמים בדיון, כי זו תופעה שקורית לנו בכל דיון. שמעתם, מישהו העיר, נקודה. תגידו דברים חדשים, תגידו דברים אחרים. ככה נמצה את הדיון, נשמע יותר דעות ויותר נקודות.
יסמין, בבקשה, לוחמת הנגב.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בוקר טוב, ראשית תודה גדולה אדוני היושב-ראש על קיום הדיון הזה, ובכלל היום הזה הולך להיות משמעותי. יש לנו שלל דיונים שקשורים לנגב, אתגרים, פתרונות ועתיד הנגב. בדיון הזה אנחנו רוצים להתמקד בפערים בתחבורה. אני ממש אעשה את זה קצר כי באמת חשוב לנו לשמוע פה תשובות.
אני לא יודעת כמה מכם יודעים שאין רכבת מבאר שבע או מהדרום לירושלים. יש אוטובוסים שנתקעים בפקקים כמעט כמו רכבים. יש רק חלק מאוד קטן שבו האוטובוס יכול לעבור בתחבורה ציבורית, ולמעשה לא מקצר את הנסיעה אפילו קצת. ירושלים שבה יש את גורמי הממשל, משרדים, בתי משפט, אין לנו רכבת. אני בכלל לא מדברת על חוסר האמון בתחבורה הציבורית, על חוסר בנגישות, על חוסר בקווים, על כבישים שלא מרחיבים אותם. כל האתגרים שיש למגזר היהודי בנגב, עכשיו תעברו למגזר הבדואי, תכפילו, אפילו יותר מתכפילו, זאת אומרת יש פה שני נתיבים. כל מה שגרוע בתחבורה הציבורית, אז שם הרבה יותר גרוע.
אני חייבת להזכיר לכולם, החיים משולבים בנגב ואנחנו צריכים לטפל גם בזה וגם בזה. שלחנו ממש נושאים ומיקודים למשרד התחבורה כדי שנלמד ונקבל תשובות. אני חושבת שכדאי, אדוני היושב-ראש, שנשמע את כל האתגרים ואז שנשמע את הפתרונות ממשרד התחבורה, אני מקווה, תודה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אוקיי. אנחנו נעשה את הסבב ככה ונגיע למשרדי הממשלה, בעיקר משרד התחבורה כי את התשובה של האוצר אנחנו כבר יודעים, שמשרד התחבורה מקבל את התקציב והוא מחליט את תוכנית החומש. לפני שאנחנו שומעים איפה אנחנו טעוני שיפור, אני חייב לתת רגע קנה מידה ופרופורציה לדברים. נעשתה לפחות בשנים שאני פה בכנסת, שלוש ומספר חודשים, עבודה בהרבה כבישים והרבה שיפורים של הרכבת, וחייבים להגיד את זה ולציין את זה. אנחנו מדברים על הכפלת המסילה שמאפשרת לנו היום להגדיל את התדירות, לדלג על תחנות בגלל הגמישות הזאת של מסילה כפולה ואז אנחנו מגיעים לשעה ו-10 דקות תל אביב- באשר שבע. יש יציאות של הרכבת לקצת יותר זמן ויש כאלה של פחות זמן, אז זה יפה מאוד. רכבת הנגב שחושמלה ועושה את הקו הזה הרבה יותר מהר, זה באמת היה חלום שלנו הרבה שנים. צריך כמובן להמשיך את זה צפונה. הרעיון של חברת הכנסת פרידמן, היא צודקת בהחלט בהערה שלה לגבי רכבת לירושלים. זה באמת יהיה האתגר הבא שלנו.
אני רוצה לציין את כביש 232 שהושקעו בו מאות מיליונים בשנים האלו. אני רוצה לציין את המאבק שעשינו פה בוועדת הכלכלה. לא נעים לי להגיד שאני הובלתי על כביש 40, והוכחנו במחלקת המחקר שהכביש הזה שמתחיל בכפר סבא, נגמר בלוטן, מסוכן פי ארבע מכל כביש אחר. הצטערתי לראות את ההתעקשות של האוצר. רק במאבק ציבורי ודיונים חוזרים קיבלנו הבטחה שמשרד התחבורה עמד בה, בתקציב של 450 מיליון שקל שלא היו מתוכננים בחומש, והעבודה התחילה ב-2025. גם על זה אני רוצה להגיד תודה רבה. אני לא יודע מה קרה עם 50 מיליון התכנון הסטטוטורי לרכבת לאילת. אני אשמח מאוד לשמוע אם יש התקדמות, איך ממשיכים בחומש הבא ואיזה תקציב אתם עומדים להקצות לדבר הזה?
אנחנו רואים שהנגב באמת בהרבה מובנים הוא פורח. אני לא עיוור לראות את הבעיות שצפו בחודשים האחרונים, אבל תיראו את נתיבות, תיראו את דימונה, תיראו את אופקים שהיום מוכרת הכי הרבה דירות בארץ. אפשר להגיד שאופקים היא העיר הכי מבוקשת בארץ, שזה דמיוני לחשוב ככה. תיראו את נתיבות, את ההתפתחות שלה. הוא לא מתמודד על איזה עיר ראשה בנגב. במרץ, באנרגיות, ברמת החינוך שם, במוסדות שמתקדמים הוא יכול להתמודד עם תל אביב.
העתיד של המדינה הוא באמת בנגב גם בקרקע וגם במבנה האנושי שלו, אז בצד הדברים שאנחנו חייבים לשפר ובגלל הסיבות האלה אני מבין את מה שאומרת חברת הכנסת יסמין פרידמן, שבאמת צריך לראות את הנגב כעתיד של המדינה ולא לשקול את השיקולים בגרף של עלות/תועלת, כי בגרף הזה אנחנו תמיד נפסיד בנגב. תיראו איך אתם יכולים, וזה אחד הכלים הכי חשובים, התחבורה, באמת להעצים ולקדם את הנגב. זה מה שהיה לי רק להגיד בשביל קודם כל להודות לכם על העבודה הטובה שאתם עושים, אבל באמת צריך להכפיל אותה וזה חשוב. אנחנו נמשיך פה בסבב.
ראש מועצת מיתר, בבקשה, שמעון.
<< אורח >> שמעון פרץ: << אורח >>
בוקר טוב ותודה רבה. יסמין, ממש תודה על הכינוס הזה ועל היום הזה. לי קוראים שמעון פרץ, אני ראש מועצת מיתר. אני מזכיר לכולם את רני גואילי תושב מיתר, לוחם יס"מ שעדיין בשבי וכולנו צריכים לעשות הכול כדי שהוא יחזור. אם מדברים על לעבור שלב, איך אמרה אימא של רני? "לא שמים לבנה לפני שרני חוזר, אחרת כולנו נחכה עוד הרבה שנים", אז צריך לעשות הכול כדי שהוא יחזור.
תודה על הדיון החשוב הזה. אני אתחיל, אדוני, ממה שאמרת. זה נכון. יש ביקוש אדיר. יש צמיחה בנגב אבל אנחנו מדברים בגדול על כנראה משחק סכום אפס. הכול קורה בפנים. כמו שאמרה פה יסמין, כמו שאנחנו מכירים מהחזון של דוד בן גוריון, את הנגב צריך ליישב. צריך להוריד לשם מיליונים. שם צריכה המדינה לרכז את המאמץ בשנים הקרובות כדי באמת להפוך את הנגב למקום פורח ואמיתי.
חשוב להגיד, אנחנו מתמודדים עם הרבה אתגרים. זה פשוט עוד אתגר שתושבי הנגב צריכים להתמודד איתו. אני לא ארחיב פה אבל צריך להגיד על זה מילה. המשילות, הביטחון האישי. אנחנו מתכוונים לפתח את הנגב, להישאר ולגור שם, להתמודד עם האתגרים האלה. מה שאנחנו צריכים זה באמת פתרונות. אני נכנס רגע ליישוב הקטן שלי, מיתר, באר שבע. המרחק הוא קצר. אם אני נוסע ברכב בלי פקקים או משהו בעייתי זה בין 15 ל-20 דקות, אבל תושב ותיק, ילד, חייל שרוצה לנסוע ממיתר לבאר שבע, עולה על אוטובוס, זה לוקח שעה וחצי, שעה ורבע. עדיף לו לנסוע לתל אביב. הרכבת שיש בלהבים שאמורה לשרת גם את החיילים, ילדי מיתר, אין להם אוטובוס שלוקח אותם ממיתר לרכבת. כשחיילים שלי רוצים לעלות לרכבת ביום ראשון, יש את הפקקים שיוצאים ממיתר, של כל ההורים שצריכים להסיע את הילדים לרכבת. אלה פתרונות פשוטים.
אני רוצה להזכיר לכולם, מיתר זה יישוב שיש לו שכונה שקוראים לה כרמית, אז היום יש לנו אוטובוס אחד שמשמש את היישוב הזה. כשהשכונה כרמית מרוחקת ממיתר 7–6 קילומטר, אז האוטובוס שעושה את הסיבוב עובר במיתר וגם בכרמית וגם חוזר. תחבורה ציבורית, כדי שאנשים ישתמשו בה צריך אמון, אז מעבר לבעיה הזו שאין פתרון אמיתי ויעיל, גם חוסר האמון. אנחנו מקבלים לא מעט תלונות. השירות הזה של כן האוטובוס מגיע, לא מגיע, הגיע באיחור, לא התחיל, אלה דברים שצריך לטפל בהם וצריך להשקיע בהם. הנושא הזה הוא דרמטי כי בסופו של דבר זה היום-יום שלנו. אם אני גר במיתר ואני צריך להחזיק ארבעה כלי רכב, זה פשוט הזוי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ואז יש פקקים. אני גם חייבת לציין, אדוני היושב-ראש, משהו שהוא סופר חשוב, צה"ל דרומה. אנחנו חייבים להיערך אליו. אנחנו מדברים על 30,000 אנשים חדשים לנגב, לא קניבליזם בתוך הנגב. חדשים. אם לא תהיה את ההשקעה הזאת בתחבורה, בחינוך, בביטחון, בתעסוקה, אנחנו נפספס הזדמנות מאוד גדולה להגדיל את כמות האנשים בנגב. זה גם משהו שצריך לשים אליו דגש כי גם הם רוצים תחבורה ראויה.
<< אורח >> שמעון פרץ: << אורח >>
אצא רגע מהמסגרת. זה בדיוק מה שאמרת. זה עלה פה בדיון, הסיפור של מאחז בית קמה. הכביש הזה שאנחנו מדברים על הרחבת כביש 6 והארכה שלו למקומות הנכונים, תיראו, אני יצאתי ממיתר בבוקר ב-05:30, אחרת אני לא אגיע לפה. כשאני יוצא בשעה סבירה, אם אני יוצא ב-06:00 או ב-06:15 הפקק הראשון שאני פוגש זה לפני בית קמה. אני יכול לעמוד שם 40 דקות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
שמעון, אני רוצה להשיב לך שבאמת הוקצה תקציב של 390 מיליון.
<< אורח >> שמעון פרץ: << אורח >>
ציינתי את זה. אני יודע.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
רק מה, חסר לנו 20 מיליון לתכנון.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אתה מדבר על המשפך של כביש 46?
<< אורח >> שמעון פרץ: << אורח >>
כן.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מכביש 40 עד בית קמה הולכים לעשות נתיב נוסף שעולה 390 מיליון. חסרים לנו 20 מיליון לתכנון תחבורה.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אתה רוצה שאני אענה על זה?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
כן, רק על זה. נשמע את הכול ותסכמו לנו אחרי זה.
שאלה נוספת. התאורה שלפני חודש הבטיחו לי פה שצריך רק להכניס את התקע לשקע, נסעתי שלשלום בלילה, עוד לא הכניסו את התקע.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
שמי ולדימיר סימון, מנהל אגף בכיר פרויקטים, משרד התחבורה, מינהל תשתיות. לשאלה השנייה אני אבדוק ואענה. לגבי שאלה מספר אחת, יש לנו בשורה. במסגרת המאמץ של הנהלת המשרד, השרה והמנכ"ל, בסיכום תקציבי 2026 אושר פרויקט הרחבת כביש 6/40, אותו קטע הנדון, מאחז בית קמה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מעולה. אתה יכול להגיד מתי התכנון מתחיל ואם התקציב כבר סגור כולל תכנון? לא צריך לקיים פה עוד דיון?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אני לא חושב שאתם צריכים לקיים דיון. אתם תיראו תוצאות בשטח. אנחנו השנה נתחיל להשלים תכנון שכבר קודם בעבר. אני גם יודע שנציגי המשרד הציגו שהפרויקט למעשה די זמין. אנחנו נתחיל לקדם תכנון מפורט והכנת מסמכי מכרז כבר השנה, במיידי.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
רק תגיד לנו לפרוטוקול מה המהלך הזה לוקח, של השלמת התכנון, מה שאמרת.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אני מעריך שהמכרז יכול להיות מוכן עד סוף שנה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
שנת 2026.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
מתקנים אותי, תחילת 2027. רבעון ראשון אנחנו נהיה עם המכרז אחרי השלמת תכנון מפורט ועבודות קידום.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מה הערכה לביצוע של הדבר הזה?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
פרויקטים מהסוג הזה בכבישים עם עומס תנועה לא קטן, עם הסדרי תנועה מורכבים, ואנחנו היום גם פועלים במתכונות קצת יותר מוגבלים, משטרה, ובכל זאת מלחמה עוד לא הסתיימה. אני מניח שפרויקט מהסוג הזה כשלוש שנים ייקח.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זאת אומרת 2030 פחות או יותר?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אנחנו לא יכולים לסגור הרמטית את הכביש, מן הסתם, ואז רוב השטח סגור הרמטי. פרויקטים מהסוג הזה היום במדינה כפי שהיא בנויה, צפופה וצרה, דורשים לא מעט הסדרי תנועה ושלבי ביצוע מאוד מורכבים. כמעט כל הפרויקטים, 99% הם בשטחים בנויים עם תנועה קיימת ויש להתחשב גם בציבור שנוסע בכבישים. צריך להשקיע בכך מאמץ וזה מן הסתם מייקר ומאריך את תקופת הביצוע של הפרויקטים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תודה על שתי הנקודות האלה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו כמובן מברכים על כך, רק מה הבעיה? עד שהכביש מוכן כל שנה עולים 80,000 רכבים חדשים על הכביש. עד שהכביש מוכן אנחנו עדיין תקועים באותו פקק. בסופו של דבר העתיד הוא תחבורה ציבורית כמו בכל העולם. אין מה לעשות, צריך כל הזמן את האיזון הזה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אנחנו נתמקד בנגב. נתעסק רק בנגב, לא בתפיסה האסטרטגית של התחבורה המודרנית.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
תחבורה ציבורית בנגב, אני מתכוונת.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
בבקשה, הבא בתור. קצר, בבקשה.
<< אורח >> איריס דור-און: << אורח >>
איריס דור-און, מנהלת תחום קידום תחבורה ציבורית בהסתדרות. אני לא אחזור על מה שחברת הכנסת פרידמן אמרה. זה הדבר הכי חשוב, להפוך את הפירמידה, ובדיוק שמענו שגם כשמרחיבים כבישים זה לא הפתרון. אני אגיד שיש פתרון עוד הרבה יותר פשוט לרכבות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני מאוד מבקש, הנושא הזה הוא כזה רחב וגדול. אנחנו יכולים להתפרש לדעות ומחשבות ורעיונות. תתרכזו רק בנגב, מה ניתן לעשות, מה צריך ושמשרד התחבורה יכול לעמוד.
<< אורח >> איריס דור-און: << אורח >>
אני אענה. יש פתרון מאוד פשוט שגם נוסעים וגם ראשי רשויות פנו למשרד התחבורה ולא נענו, וזה לסנכרן את זמני האוטובוסים לרכבות. זה לא דורש שקל בתקציב. זה לא דורש מסילות, זה לא דורש כבישים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הנקודה ברורה.
<< אורח >> איריס דור-און: << אורח >>
זה משהו שיכול מאוד להעלות את הנגישות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אנחנו מדברים על זה פה, אם את עוקבת אחרינו, בעשרות דיונים, לסנכרן את האוטובוסים עם הרכבות.
<< אורח >> איריס דור-און: << אורח >>
אז למה זה לא קורה?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
נשמע אותם. בבקשה, שם, תפקיד.
<< אורח >> וובה מושנוי: << אורח >>
שלום לכולם, סליחה על הצרידות, קוראים לי וובה מושנוי, אני יו"ר האגודה הסטודנטיאלית במכללת קיי, מכללה לחינוך בבאר שבע. באר שבעי בהווה, במקור מאופקים. זה לא סוד, נגענו בזה לא פעם ולא פעמיים, שאתגרי התחבורה הציבורית פה הם ברמה הכי גבוהה שקיימת לדעתי מרוב האזורים בארץ. הנגב מתמודד עם אתגרים לא פשוטים.
אני אגע דווקא בנקודה של הסטודנטים ודווקא בסטודנטיות הבדואיות אצלי. בתור מישהו שמייצג 60% נשים ש-80% מתוכן הן בדואיות, לא פעם ולא פעמיים הן מתקשות להגיע למכללה כי האוטובוסים פשוט לא מגיעים. הן מגיעות מרהט ומגיעות מהפזורות בסביבה, ואצלן האוטובוסים כמעט ולא קיימים. יש להן אוטובוס אולי פעמיים-שלוש ביום בחלק מהמקומות שהן גרות, והן מפספסות לימודים או שלצורך העניין הן צריכות לבקש עזרה מבני דודים, מאבא, מאימא.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
משרד התחבורה, בסוף הדיון שאתם תסכמו אותו, בבקשה תרחיבו על קווי האוטובוסים של הפזורה והיישובים הכפריים שצריכים להגיע.
<< אורח >> וובה מושנוי: << אורח >>
העניין הזה של סטודנטים שגם מגיעים מהמרכז לדרום, העניין הזה של רכבות, לאחרונה ראיתי שהרחיבו חזרה את הרכבות במוצ"ש. זה משהו שמאוד מקל על הסטודנטים, אבל זה משהו שצריך לראות מה עושים כי בבאר שבע יש 30,000 סטודנטים וזה הדבר היחידי שהם מסתמכים עליו, התחבורה הציבורית פנים והחוצה לעיר. צריך לראות איך עוזרים לעיר גם עם יותר נת"צים, כי רק לאחרונה עשו נת"צ אחד בכל העיר, בשדרות רגר. צריך לראות איך עוזרים יותר לסטודנטים בקטע הזה, כי זה המנוע העיקרי שלהם להגיע.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תודה.
בבקשה, מי אתה?
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני בן סעיד סמיר, חבר כנסת. יש לי עוד ועדה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
סליחה, אדוני.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
יש עוד מישהו חדש עכשיו, מחר יכנס.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מי?
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
במקום אייכלר.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אנחנו מאחלים לך בהצלחה.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני מתנצל.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אין בעיה, דנינו. קודם כל בוקר טוב לכולם. תודה לך על הדיון הזה. תודה לך, יסמין, על המחשבה הזו. קודם כל אני משתתף בצערם של המשפחות אתמול שאיבדו שני תינוקות. אנחנו ב-2026. גם בלב ירושלים עדיין אנחנו תקועים בהמון בעיות, בגנים למשל, אבל בדרום אצלנו הבעיה מאוד מורכבת בקשר לתחבורה, וכמו שאמר פרץ שמעון, יושב-ראש מועצת מיתר, אם יש להם בעיה, אנחנו כשכנים, מה נגיד אנחנו בחברה הערבית? נכון, אין אוטובוסים. חלק באים לבתי הספר על חמורים, על גמלים עד היום, ואני יודע מה שאמר גם הבחור. יש לנו בעיה קריטית בתחבורה הציבורית. אני שלחתי שאילתה לפני חודש וחצי לשרת התחבורה מירי רגב על התדירות וכמות והתחנות של האוטובוסים ביישובים הבדואים אצלנו בנגב. לצערי הרב לא קיבלתי מענה.
דבר אחרון שאני גם רוצה להתייחס וגם לקבל תשובות. אני יום-יום מסתובב בארץ. ברגע שאני חוזר דרומה, הקטע שאני חושב עליו הוא כבישים 6 ו-40 יחד. אנחנו צריכים עוד דיון לגבי הנושא הזה. אנחנו לא יכולים לחכות לתחילת 2027 בכדי שיפתח מכרז. הבעיה לא תיסגר בנתיב אחד. אם אני חוזר דרומה אני חושב על שעה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הוא אומר שהתכנון יגמר בינואר 2027 ואז יצאו לביצוע. הביצוע לוקח את הזמן שלו. רק להבין בפרופורציות. יש זמן של תכנון. אני מוכרח להגיד לך שמה שהם עשו בכביש 40 באמת היה יוצא דופן. הם סיימו תכנון בזריזות רבה ויצאו לעבודה. אם הם יעשו אותו דבר, יסיימו את התכנון ויכנסו לביצוע, אני חושב שאנחנו צריכים להיות מסופקים ולהמליץ לזרז את זה ככל שניתן.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
נראה לי שנתיב אחד לא יפתור בכלל את הבעיה בקטע הזה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה אני מסכים.
בבקשה.
<< אורח >> יעלה רענן: << אורח >>
שמי ד"ר יעלה רענן, אני מהמועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים, שזאת עמותה של תושבי הכפרים שאין להם רשות מקומית מסודרת. הנושא של התחבורה הציבורית זה בראש מעייני. זה משהו שאני פועלת במסגרת המועצה לכפרים, 20 שנה אני חושבת. אני זוכרת דיונים שעשיתי כשדב חנין היה יושב-ראש ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית. הסיבה היא כמו שאמר וובה, שהתחבורה הציבורית לסטודנטיות זה החמצן, אבל לא רק לסטודנטיות. נניח והן הצליחו לצלוח את הלימודים, אחרי זה הן צריכות לצאת לעבודה.
באזור של הנגב הצפוני יש לנו 150,000 תושבים שמתים לצאת לעבודה ובעיקר מתות לצאת לעבודה. אני לא יכולה לספר לך כמה מאמץ הן עושות כדי שיוכלו לצאת לעבודה. החסם זה התחבורה הציבורית.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תיראי, אני לא יכול להתאפק. אני אומר לך שאני חולק עלייך. אין שם מוטיבציה של "מתים" לצאת לעבודה. אני הייתי צריך עובדים/עובדות בעיקר שאת מציינת בשכר מצוין. הצעתי גם שתהיה הסעה מסודרת להביא אותם, ולא הייתה היענות גם ממקומות יותר מוסדרים עם תחבורה. לא קיימת היענות כל כך גדולה, ואני מהאנשים שמעריך את השכנים והחברים והאחים הבדואים שלי בנגב, שחלקם גם עובדים בחלק מהחברות שלי. אני באמת מחובר. אי אפשר להפיל על החסם הזה של התחבורה גם את המוטיבציה לעבודה. אני גם רואה תהליכים מאוד חיוביים בעדה הבדואית אצל האחים שלנו בנגב. כך אני. גם יסמין רואים אותם. אנחנו בצד הזה של האוכלוסיות, כך אנחנו מחפשים את החיבורים איתם. אני מוכרח להגיד לך שהרבה מהן עצמאיות והן מתארגנות ברכב וזה לא מה שחוסם אותן. זאת אומרת, לא להפריז.
<< אורח >> יעלה רענן: << אורח >>
אני אשמח להביא אותך לסיור.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני אשמח להביא אותך.
<< אורח >> יעלה רענן: << אורח >>
אוקיי, בסדר גמור. בוא נעשה את זה ואולי באמת בחיבור הזה של אתה כמעסיק והאנשים שאני מכירה שמאוד רוצות לצאת לתעסוקה, אז אולי נצליח. אני יכולה לומר לך שאנחנו יודעים ממחקרים שנעשו, שהימצאות תחבורה ציבורית זה המנבא הטוב ביותר ליכולת לצאת לעבודה באזורים שהם אזורים עניים, בעצם האזורים שאנחנו מדברים עליהם. מה שאנחנו מבקשים זה באמת לא הרבה. לא מבקשים לייצר כבישים. מבקשים רק לשים תחנות אוטובוס כדי שהאנשים יוכלו לעלות על האוטובוסים שבין כה וכה נוסעים בכבישים האלה. יש לנו מרכזי שירותים שמגיעים לעיתים למרכז הכפר, אז גם להביא אוטובוס למרכז השירותים. זה נעשה בכפר אחד וכבר רואים את ההבדל.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
איפה?
<< אורח >> יעלה רענן: << אורח >>
הכפר, שמו זרנוק. הוא קרוב למושב נבטים. דרך אגב, לא הצגתי את עצמי. אני גדלתי בערד. אני בת הנגב. עכשיו אני תושבת כיסופים או חברת כיסופים. כרגע מפונה לעומר, מחכה ליום שבו אני אוכל לחזור הביתה, אז הנגב הוא ביתי מהרגע שנולדתי. נולדתי בעין יהב. הנגב הוא ביתי מכיתה א'.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מה היה לפני כיתה א'?
<< אורח >> יעלה רענן: << אורח >>
אבא שלי נסע לאוסטרליה כדי שיוכל ללמוד חקלאות לפיתוח המדבר, אז הוא פיתח את החקלאות בנגב יותר מכל אדם אחר. עד כדי כך שורשיות. הדברים שאנחנו מבקשים, האחד זה תחנות. בבקשה לעשות מאמץ אדיר לשים תחנות אוטובוס בצידי הדרכים. העמותה שלנו, המועצה לכפרים הלא מוכרים ועמותת סיכוי ייקחו את מי שצריך יד ביד לשים את תחנות האוטובוס האלה. נעבוד אתכם, בעבורכם עם הקהילה, ובנוסף להביא אוטובוסים לכבישים שכבר קיימים, למרכזי השירותים. אין לי מילים לומר כמה זה חשוב. יסמין, תודה רבה על הדיון הזה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תודה רבה לך.
חבר הכנסת דלל.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
בוקר טוב, תודה רבה, היושב-ראש דנינו על הדיון הזה. אני חייב לומר שהמבט שלי הוא מכיוון הילדים, התלמידים. כשהייתי יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד וסיירתי ביישובי הנגב, אחד הדברים שהפריעו לי זה הגישה לבתי הספר. ילדים, חלקם הגיעו בהסעות, חלקם עם ההורים אבל גם חלקם מגיעים ברגל. הולכים ברגל במקומות שאין בהם בקושי יש שבילים. אין מדרכות, אין כבישים מסודרים. זה אחד הדברים שמאוד הפריעו לי ואני חושב שעל זה אנחנו צריכים בכנסת לתת את הדעת, איך תלמידים מאותם יישובים שחלקם הם גם לא מוכרים, זה ברור לי. לא הכול מסודר ולא כל היישובים מסודרים ולא לכולם אפשר לעשות דרכי גישה, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לתת איזו שהיא תשומת לב שתלמיד, ילד, ולא משנה מאיזה מגזר הוא, יוכל להגיע לבית הספר בצורה נאותה. תודה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תודה לך.
חברת הכנסת עדי עזוז מיש עתיד.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני. אני רוצה לברך קודם כל את חברתי, חברת הכנסת יסמין פרידמן על קיום הדיון, על יוזמת הדיון ועל יום שלם, יום על הנגב. זה מאוד חשוב. אנחנו רואים כל הזמן בכותרות את האתגרים שיש לנו בנגב גם בתחבורה אבל בעוד היבטים. אתמול נרצחה אישה בנגב, אישה שלישית מתחילת השנה. יש אתגרים של תחבורה ויש אתגרים של נשקים ויש אתגרים, באמת לא חסר. היום הזה חשוב מאוד.
אני רוצה להגיד בנושא של התחבורה. לפני שהגעתי לכנסת ניהלתי עמותה לנערות וצעירות בסיכון. היו בתים חמים בכל רחבי הארץ מכל הקהילות והגוונים. אין ספק שהנגישות לתחבורה, גם בסיסי, אדוני היושב-ראש, בתוך חופש התנועה. לא לכולם יש רכב. חברי הכנסת, אנחנו קמים בבוקר, יש לנו את הרכב מתחת לבית. לרוב אין. קיימת חשיבות מאוד גדולה שלכל האוכלוסיות על כל גווניהן באמת יהיו את התחנות. אני שמחה שנמצאות פה נשים גם מהחברה עצמה, כי בסוף השטח יודע הכי טוב מה הוא צריך, אז אני מאחלת לנו שנשכיל לשמוע את הדברים שלהם וליישם. תודה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אנחנו שומעים.
שרה מרים חימי.
<< אורח >> שרה מרים חימי: << אורח >>
אני הגעתי לפה הבוקר מנתיבות בתחבורה ציבורית. באתי לספר למשרד התחבורה שאני מעל עשור דואגת שכל תושבי נתיבות יתלוננו. אין לתלונות שלנו מענה. אני חושבת שאנשים שיושבים ומחליטים על קווי אוטובוס במשרד שלכם הם אנשים שמעולם לא נסעו באוטובוסים. קודם כל אני כבר ביקשתי מעל שנתיים שיאריכו את קו 230 לקריית גת, לצומת פלוגות. יש באזור צומת פלוגות שלושה בסיסים של צה"ל שנוסעים בהם לוחמים, ולא יתכן שדרך שאורכה לפי הוויז 40 דקות, תיקח לחייל ביום ראשון או בסוף שבוע כשלוש שעות, לא משנה באיזה קו הוא יעלה. גם אם מישהו יפתח פה עכשיו Google Maps, זה בדיוק שלוש שעות נסיעה.
הזכיר פה היושב-ראש את ההתפתחות של נתיבות וכו', אז כן, נתיבות היא ריכוזי חרדים, מתפתח מאוד יפה, תנופת בנייה וכו'. יש לנו אפילו כל מיני דברים חדשים שמיותר לציין אותם פה, אבל קווי התחבורה שלנו שואפים לאפס. קווים לאלעד, מודיעין, בית"ר עילית, בית שמש פועלים רק בסוף שבוע. כשאנשים מנתיבות כמוני למשל, צריכים להגיע באמצע השבוע לכל מיני מקומות או ללימודים, אני למשל ויתרתי על הלימודים שלי במכללה לשוטרים כי לא היה לי איך להגיע לבית שמש. רציתי לעשות את זה במסגרת הפעילות החברתית שלי. אני חושבת שצריך למקם את הקווים האלה גם באמצע השבוע. אני חושבת שאנחנו צריכים קו לצפון, לנוף הגליל ורכסים. לא הגיוני שתושבי נתיבות יתגלגלו לבני ברק, ירושלים או אשדוד בשביל להגיע צפונה.
הדבר שהכי בוער בי זה השינוי של הלו"ז לירושלים במיוחד בימי שישי. לא הגיוני שאוטובוס ראשון יצא מנתיבות לירושלים ב-07:00, אחריו ב-11:45 עוד אחד, ואז ב-12:00 עד 12:45 מוציאים 12 אוטובוס בשלוש פעימות, כל פעם ארבעה אוטובוסים שהם ריקים. אם אני אסתכל על ריכוזים שיש להם חסידים, ואני מדגישה חסידים כי כשהם רוצים משהו, כל המדינה זזה, אז אפשר לקחת את כל 18–20 האוטובוסים שמקצים מירושלים לנתיבות בימי שישי, ולפזר אותם על פני פעם בחצי שעה. זה הרבה יותר יעיל.
עוד דבר שאני מאוד כואבת אותו זה המאבק שלי מול נהגים מהמגזר הבדואי, סליחה שאני נוקבת בשמם, מחברת גלים. הגעתי עם שלושה מהם לבית משפט. הם צופים בסרטים, הם נוסעים מהר, הם מצפצפים על הכללים. יש גם נהגים שאם בא להם שווארמה באמצע הדרך, הם פשוט נכנסים בצומת אשקלון לשווארמה, עוצרים, נועלים את הנוסעים באוטובוסים, מסכנים את החיים שלנו, אוכלים שווארמה רבע שעה, עשרים דקות וממשיכים. לשווארמה גרבולי יש עדויות לכך. אני מודה לכם על טון הדיבור שנתתם לי. אני מקווה שמשרד התחבורה שמע אותי עכשיו.
אני גם הסטתי את מה שאמרתי, ואני אעלה את זה לפייסבוק ואני אמשיך לתייג אתכם וגם את משרד מבקר המדינה. אני מציעה לכם דבר שהוא עצה הכי חשובה לבן אדם שנוסע בתחבורה ציבורית, סנכרון קווים ולפעמים תרדו לשטח. תניחו את הרכב הממשלתי בצד, תעלו לאוטובוסים, תנהלו לכם לו"ז איך זה לנסוע מנתיבות למירון או מנתיבות לנוף הגליל או מנתיבות לירושלים בכל מיני שעות ביום, ומה זה להישאר בתחנה ומה זה שאין לך זמנים או שאתה צריך לנסוע בנסיעה של 40 דקות בתור חייל, שלוש שעות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תודה רבה.
אור ירוק, בבקשה.
<< אורח >> דין שטינבך: << אורח >>
תודה. דין שטינבך מעמותת אור ירוק. אני רוצה לגעת בשני היבטים. ההיבט הראשון הוא אכיפה. כבישי הדרום הם מופקרים ויש תחושה של אי ביטחון בכבישים האלה. יש שני דברים שצריך לעשות. פתרון אחד זה פתרון טכנולוגי. דיברו על זה כבר הרבה. יש גם הצהרה של משטרת ישראל שהם מציבים מצלמות, אבל זה לא מספיק. ברגע שמציבים מצלמות, אם זה מצלמות מהירות או מצלמות לניהול תנועה, הן מושחתות, אם זה בשביל להוריד את המצלמה ולקחת את החלקים או אם זה סתם בשביל ונדליזם, אז פתרון טכנולוגי הוא לא מספיק. צריך להגביר את הנוכחות בשטח וצריך להגביר את הנוכחות של השוטרים בכבישים, אם זה להגביר גם תקציבים וגם את מספר הניידות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תעבור ל-ב'.
<< אורח >> דין שטינבך: << אורח >>
היבט שני זה היבט התשתיות. התשתיות במצב לא טוב, אם זה תשתיות ללא מעקה בטיחות, ללא קו הפרדה פיזי או מעקה בטיחות בעל פס תחתון. זה דבר שני שצריך לטפל בו. זה צריך להיעשות על ידי נתיבי ישראל שלא פרסמו מאז שנת 2021 תוכנית חומש, ואם זה לפעול לתקן כבישים אדומים ומוקדי סיכון.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תודה רבה.
אנחנו פשוט צריכים זמן למשרדי הממשלה. זה הסיבה שאני מזרז אתכם, וסליחה אם זה נשמע שאני דוחק בכם יותר מידי. תגידו את העיקר. בבקשה.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
נעה דוד, תנועת עתיד לעוטף. תודה לשניכם.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אגב, היא דוגמה לצמיחה בנגב.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
הייתי תושבת ירושלים כל חיי ולפני שנה עברתי לשדרות לחזק את הנגב המערבי בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר המצערים. אנחנו פה לחזק את מדינת ישראל כמה שאפשר.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
להוסיף נתון אחד שהתחלנו בתחילת הדיון. העוטף גדל ב-3,000 אנשים ביחס ל-7 באוקטובר.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
אני אשלים אותך. כרגע בנגב המערבי יש 160,000 תושבים, 63,000 תושבים רק מהעוטף. מעל 3,000 תושבים. היו רק 1,000. יהיה דוח של מנהלת תקומה. לפחות 30,000 תושבים. זה בפועל קצת יותר ממה שאנחנו מכירים. היעד של מנהלת תקומה זה מ-63,000 ל-120,000 תושבים. זה היעד שהם רוצים להגיע אליו, רק שנבין את הכמות.
מה שקורה כרגע בעוטף, מהקורונה התבטלו שבע רכבות. אנחנו מבקשים להשיב אותן. הייתה התייעלות של חשמול. צומצמו הפעילויות עבור הפעילות הזאת. אנחנו מבקשים להחזיר את הפעילות, שתי רכבות למהלך כל היום.
דבר נוסף, תיקון ניווט ירושלים ורחובות-ירושלים. הם שני מוקדים שהם מאוד חשובים גם עבור תעסוקה, ממשל, לימודים ועוד דברים. שתי התחנות האלה נמצאות בחוסר סנכרון של שתיים עד ארבע דקות. ירושלים, שתי דקות, רחובות, ארבע דקות. ברגע שתהיה את ההמתנה הזאת של שתיים או ארבע דקות, אנחנו חוסכים חצי שעה המתנה כדי שתושבים יוכלו להגיע לירושלים, ושעה המתנה לרחובות. שתבינו במה מדובר, שתיים עד ארבע דקות, עד שעה המתנה. זה המון. דבר נוסף זה קווים מזינים. קווים מזינים זה האוטובוסים שמתקשרים בין הרכבת והאוטובוסים. ברגע שהאוטובוסים יתייעלו וימתינו חמש דקות, יהיה שימוש יותר מרובה גם באוטובוסים, גם ברכבות.
שירות לילה בעוטף כמעט ולא קיים. גם את זה אנחנו מבקשים לחדש, להתייעל. זה עוזר לאוכלוסייה בעיקר הצעירה, סטודנטים, חיילים, ופוגע בחיי הכלכלה והתרבות. דבר נוסף, הסדרי נגישות ובטיחות. בהרבה תחנות בין העיר לכפר יש חוסר הסדרה של נגישות ובטיחות. קצת דיברו על זה פה. אנחנו מבקשים גם לשים לב לזה ולהסדיר. סטודנטים, גם נגעו בזה. אני אתן את הנתון של חמדת הדרום. רק ארבעה אוטובוסים ביום. שתבינו במה מדובר. יש עוד נתונים רבים. אני לא אגע בזה.
לגבי מה שחברת הכנסת יסמין אמרה על מעבר בסיסי צה"ל לנגב, רק שנבין. כמות מטורפת של אנשי קבע הולכים לעבור לשם. מן הסתם רובם גם יגורו בעוטף. מעניין איך משרד התחבורה מתכוון להכין את התשתית למעבר הזה. תודה רבה לשניכם.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תודה רבה.
בבקשה, שם.
<< אורח >> איתן אטיאס: << אורח >>
בוקר טוב לכולם, אני איתן אטיאס, תלמיד כיתה י"א מדימונה ונציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני עומד כאן היום קודם כל כמי שאוהב את הנגב.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מה הגיל שלך?
<< אורח >> איתן אטיאס: << אורח >>
בן 16.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתה נראה בוגר. דימונה זה העתיד, אחי.
<< אורח >> איתן אטיאס: << אורח >>
הנגב הוא הבית שלי בו אני נולדתי וגדלתי ובו אני רוצה להמשיך לגור ולגדל את הילדים שלי בעתיד.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתה לא עושה כרגע פעולות בעניין הזה של ההרחבה ובניית ילדים.
<< אורח >> איתן אטיאס: << אורח >>
עדיין לא.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
רק חושב.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
דנינו, לא צריך להביך.
<< אורח >> איתן אטיאס: << אורח >>
היום קיים פער חסר תקדים בין הנגב למרכז התחבורה ובעוד תחומי חיים נוספים, שפשוט לא משאירים לנו ברירה אלא לעבור למרכז הארץ, אם אנחנו רוצים לגדול בסביבה שהיא טובה ואיכותית. עבור בני נוער תחבורה ציבורית היא לא אופציה, היא דרך ההתניידות היחידה שלנו. אין לנו רישיון, אין לנו רכב פרטי ואנחנו תלויים לחלוטין בתחבורה הציבורית כדי להגיע ללימודים, לפעילויות חברתיות אחר הצוהריים ולמפגשים חברתיים. אני באופן אישי כדי להגיע לפה היום הייתי צריך לצאת בשעה 06:00, להוציא את אימא שלי מהבית כי אין אוטובוס ב-06:00 לתחנה שנמצאת 25 דקות הליכה מהבית. אחר כך להחליף גם שלושה אוטובוסים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מה שאני יכול להמליץ לך באמת בעניין של דימונה ותחבורה, תקבע פגישה עם ראש העיר שלך. זה יהיה לך זמין במיידי. תאמין לי, זה האיש שיפתור לך את הבעיות הכי מהר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
דנינו, הבעיה היא לא בראשי הערים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני יודע. הוא מדבר על דימונה, בעיה מקומית של אוטובוסים. אני אומר לך שהאיש הזה עם המנהיגות שלו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הבעיה היא לא ראשי הערים במקרה הזה. ברור לי שראשי ערים משפיעים. הבעיה לא שם. הלוואי וראשי הערים היו מנהלים את המדינה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הרצנו, תאפשר לי בבקשה. כשאתה תדבר תגיד מה אתה חושב, בסדר? תיכנס לראש העיר שלך. תאמין לי, הוא האיש לפתור את הבעיות לפחות בדימונה, והוא ידע לעשות את זה יותר טוב מאיתנו פה בוועדה. הוא אדם רציני.
<< אורח >> איתן אטיאס: << אורח >>
אני רק אגיד שכמוני יש עוד בני נוער רבים, ובסוף הדבר הזה יוצר בעיות. הבעיות העיקריות זה תדירות נמוכה של קווי אוטובוס בערבים, קווים שאינם ישירים. אוטובוס עובר דרך ירוחם מדימונה, באר שבע, כל המסלול הזה. בסופי שבוע גם התדירות היא נורא נמוכה. אם אני רוצה להגיע מדימונה לתל אביב לצורך העניין, זה מסלול ובסוף יש לזה השלכות. אני מכיר חברים שלי אישית ובכלל, זה תופעה מאוד רחבה, טרמפים וללכת ברגל בשעות-לא שעות בשכונות, ברחובות מסוכנים. צריך לתת על זה את הדעת. בסוף האינטרס פה לדעתי הוא משותף, לקדם את התחבורה הציבורית, להוריד רכבים מהכבישים וגם להתאים את זה. בסוף הנוער הוא פלח אוכלוסייה מרכזי שמשתמש בתחבורה הציבורית. תודה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תודה רבה.
בבקשה.
<< אורח >> דנה דקו מדנס: << אורח >>
בוקר טוב, דנה דקו מדנס, אני ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי במרכז שלטון מקומי. שתי נקודות בקצרה. אני חושבת שדווקא כאן בדיון הזה אנחנו יכולים להסכים שלרשויות המקומיות יש היכרות טובה מאוד עם השטח בנגב. הן יודעות איפה החסמים, הן יודעות להעלות את הפערים למשרד, ולמרות זאת אין להן כמעט סמכויות בתחום התחבורה הציבורית. אנחנו מגישים כל הזמן בקשות למפעילים של התחבורה הציבורית לעשות שינויים, לרשות לתחבורה ציבורית. צריכים עוד. נכון יהיה לתת לרשויות להיות מעורבות יותר בתכנון בגלל בדיוק הדברים ששמענו כאן, שהן מעורבות ויודעות את הצרכים של האוכלוסייה ויודעות איפה לשים את האצבע על המצב הכי דחוף וקריטי. נכון יהיה לבחון לתת סמכויות לרשויות המקומיות להפעיל מערך משלים במידת הצורך. במקום שלא ניתן על ידי המדינה לתת את השירות, העירייה תוכל לגבות מה שלא ניתן היום ולהפעיל מערך משלים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
שוב פעם אנחנו יוצרים פערים כי איפה זה יקרה? זה יקרה רק במקומות חזקים, וזה לא פייר.
<< אורח >> דנה דקו מדנס: << אורח >>
רק במידה וזה יתוקצב.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
יתוקצב על ידי מי?
<< אורח >> דנה דקו מדנס: << אורח >>
על ידי המדינה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אמרת, יוכלו לגבות יותר. זה כאילו נשמע בארנונה.
<< אורח >> דנה דקו מדנס: << אורח >>
הן יוכלו לגבות מהתושבים מה שהיום הן לא יכולות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
יש עוד מישהו שהוא לא משרדי ממשלה שרוצה להעיר משהו? בבקשה, יש מישהו ממשרדי הממשלה חוץ מתחבורה שרוצה להגיד משהו?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
היושב-ראש, אני יכול להתייחס?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
כן, בבקשה.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אני אתייחס לנושאים שבתחום אחריותי, אחריות מינהל תשתיות, ולאחר מכן נציג רשות תחבורה ציבורית יתייחס. יש פה גם עוד מספיק שותפים בתוך המשרד שיוכלו להשלים אותי ככל שצריך. תיראו, המשרד באמת רואה חשיבות רבה מאוד בהשקעה בנגב, בדרום. יש לנו תמימות דעים יחד עם משרד האוצר, אגף התקציבים, ויש לכך הוכחות בשטח. אתה התחלת עם זה, הודית לנו ואני מודה לך. לא תמיד אנחנו מקבלים מחמאות. תודה על ההכרה בפעילות של המשרד.
רשמתי לעצמי כמה דברים, אז אני אשתדל להיות קצר ולהתייחס למה שנשאל. אכן המשרד השיג תקציבים שמספיקים לקדם תכנון מוקדם וגם סטטוטורי, קו רכבת באר-שבע-דימונה-אילת. למעשה קו באר שבע-דימונה זמין סטטוטורית, מתקדם ביד רמה תכנון מוקדם. פרויקט מורכב, יקר אבל מתקדם. אין כרגע חסמים. יש חסמים של פרויקטי תשתית, תיאומים, אישורים וכן הלאה. לא תלוי בנו ואנחנו על זה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
קודם כל אני אומר לך שאני מופתע לשמוע שלקחתם את זה ברצינות ואתם עובדים על זה ברצינות ובחריצות, כי אני התרשמתי מאותו תקציב שזה מס שפתיים. אני מודה ומתוודה. עכשיו כשאני שומע אתכם, אני שמח שאתם לוקחים את זה.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
זה אכן המצב. כך דיווחתי גם באחת הוועדות שהוקדשו לקו רכבת אילת ואילת באופן פרטי. המשך תכנון מדימונה לאילת, יש תקציב, יש צוותי תכנון, מנהלי פרויקטים. נתיבי ישראל מופקדת על קידום תכנון הפרויקט במסגרת ועדה לתשתיות לאומיות. תהליך סטטוטורי מורכב. אנחנו מדברים על כ-200 ק"מ מסילה. זה ברור מאליו שזה לא יכול להיות בן לילה, אבל לוחות זמנים שהוצגו על ידי ההנהלה לנתיבי ישראל הם מאוד מאתגרים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מה הם אומרים?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
להגיע להפקדה בטווח של כשנתיים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה יהיה מהר מאוד.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אני מאוד מקווה. כמובן במקביל יהיה לנו תמיד את האתגר של מציאת מקורות תקציביים, שיטת ביצוע, מימון. זה פרויקט עתיר השקעות. הלאה.
לפני מספר שבועות אושרה החלטת ממשלה של השקעה במטרופולין באר שבע, והמשרד ביחד עם השותפים מתחיל לקדם תכנון רכבת קלה בבאר שבע. זו בשורה גדולה מאוד. רק היום מתחילים תהליך סטטוטורי.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הוקצה כסף באותה החלטת ממשלה.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
יש סיכום תקציבי לקדם מערכת הסעת המונים רכבת קלה בתוך העיר שתהיה ל-300,000 תושבים. זה לא אירוע בן לילה אבל אנחנו על זה ונקדם. מאחז בית קמה, התייחסתי, ואכן כך. אנחנו הולכים לקדם, סוכם עם משרד האוצר גם מחלפון רמת חובב.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה סגור?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
בסיכום תקציבי 2026.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מי זה אומר לא סגור?
<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>
אבי דורות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
דיברו על זה לפני שבוע.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
נכון. בשביל זה הופתעתי שהוא אומר שזה - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה בעבודה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
רגע, תחדדו לי. זה פרויקט אישי שלי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עוד חודשיים בערך יש לנו בדיקת כדאיות כלכלית. נסיים את בדיקת הכדאיות הכלכלית ונתקדם.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אוקיי, זה מה שסיכמנו, ואם אתם זוכרים מה אמרתי - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה ממש לא נסגר. צריך כדאיות כלכלית.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אם אתה זוכר מה שאמרתי כשניסיתי לברר את הכדאיות הכלכלית, זה אולי המקום להגיד שאת הנגב לא בוחנים בכדאיות כלכלית. אנחנו תמיד נפסיד.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
נכון.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
בעניין הזה של המחלפון שאנחנו מתעקשים עליו עשינו ארבעה דיונים.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
היושב-ראש, אני אמשיך. הזכרת בצדק את ציר 40, טללים, עיר הבה"דים, 232, השקעות שבוצעו והן השקעות של מאות מיליוני שקלים. ציר הערבה, 90, אתם רואים בעצמכם מי שנוסע, זה ציר שונה היום בתכלית לעומת מה שהיה בעבר. ברור מאליו. אולי לא אותו קצב שכולנו היינו רוצים אבל בהחלט שונה ממה שהיה, ואנחנו ממשיכים להתקדם בהרחבה מדרום צפונה.
אני רוצה להגיד פה, מישהו העלה את יישובי חבל תקומה. המשרד יחד עם מנהלת תקומה השקיע ומשקיע בשנים 2025–2026 בתחומי פרויקטים קטנים בתיאום עם חמשת המועצות הכלולות בהחלטת ממשלה חבל תקומה, למעלה מ-350 מיליון שקל.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
רק בתחבורה.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
רק בתחבורה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
איזה סוג של תשתיות?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
כל הפרויקטים סוכמו עם כל המועצות הכלולות הרלוונטיות לחבל תקומה, ואושרו על ידי מנהלת תקומה. כל ההתחייבויות, כל הכספים התקבלו. בתיאום עם אגף התקציבים של משרד האוצר הוצאנו את כל ההתחייבויות, והחברות שלנו בשטח. מרגע שקיבלו את הכסף בסוף 2024, ארבעה-חמישה פרויקטים כבר בוצעו בתחילת 2025. אני מתנצל, לא זוכר בעל פה. נתתי לפני יום דיווח ללשכת מנכ"ל.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מדובר בתשתיות לרכבים פרטיים או תשתיות של תחבורה ציבורית?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
גם זה וגם זה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
חלק מהתקציבים הגיעו לדרכי גישה - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה העלות המשקית של פקקים במדינת ישראל נכון להיום, אתה יודע?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אני לא הולך לענות על זה כי השאלה לא רלוונטית.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
16 מיליארד שקל.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
השאלה שלך, סליחה, לא רלוונטית לחבל תקומה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
היא רלוונטית לכל מדינת ישראל.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אני עונה על חבל תקומה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ואני שואל למה אין השקעה מאסיבית יותר בתשתיות של תחבורה ציבורית? אתה מתעלם מהשאלה שלי. סבבה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הרצנו, הם לא יכולים לעצור את הפיתוח של רכבים ועכשיו לעבור רק לציבורי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני בעד להשקיע - - -
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
בסדר, זו דעתך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זאת דעתי ואני עומד מאחוריה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מאה אחוז.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אם מדינת ישראל לא תצא מגדרה כדי לשכנע את הישראלים לשים את המכוניות בבית ולעבור לתחבורה ציבורית, כולנו נהיה תקועים בפקק אחד שלא נגמר. אוכלוסיית ישראל, אדוני, צפויה להכפיל את עצמה עוד 24 שנים. ב-2050 אמורים להיות פה 20 מיליון אזרחים עם כפול מכוניות. אם לא תשנו דיסקט ותשקיעו יותר בתחבורה ציבורית, אנחנו לא נצא מפקק. אני תיכף ארצה לשמוע מה מושקע בתחבורה ציבורית, בתוספות שירות בנגב. אני משוכנע שהסכום לא זהה לסכום שמושקע בתשתיות של רכבים פרטיים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הרצנו, אנחנו בדיון על תשתיות בנגב שהעלתה פה יסמין פרידמן, ואנחנו עשינו פה את הדיון הזה. העלינו את הנושאים ואת הנקודות ואנחנו מבקשים לקבל תשובות על מה שעלה בדיון. אנחנו לא עושים עכשיו דיון עקרוני מה חשוב, אסטרטגיות של תחבורה ציבורית מול פרטית, והוא לא עומד לתת לך תשובות על העניין הזה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני אגיד לך במשפט.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תגיד את דעתך. זה בסדר מה שאמרת ואני מזדהה עם עיקר הדברים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בתור נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית של לפני 20 שנה אני ער לעובדה שגם הנגב זה חלק ממדינת ישראל, חלק חשוב ממדינת ישראל. אין מספיק תחבורה ציבורית. כשאני שואל את נציג משרד התחבורה, בוא תספר לי על מה הושקעו עשרות מיליוני שקלים, האם בתשתיות של תחבורה ציבורית או תשתיות של רכבים פרטיים, אז התשובות לא נעימות לי.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
בבקשה, תמשיך לענות על הנקודות שעלו. על השאלה של הרצנו זה יהיה בדיונים עקרוניים על חלוקת משאבים במשרד התחבורה.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
היושב-ראש, עניתי לך על הנושא של חבל תקומה.
לגבי רק"ל באר שבע כחלק ממדיניות המשרד להגברת שימוש בתחבורה ציבורית ומערכות הסעת המונים, ענינו. אנחנו היום סיכמנו עם אגף התקציבים על המשך השקעה בקידום תכנון מפורט וקידום זמינות להקמת קו מהיר תל אביב-באר שבע. זו בשורה ענקית. יש חסם לביצוע אבל מבחינת קידום תכנון וקידום זמינות - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
קו מהיר של מה?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
רכבת באר שבע-תל אביב.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
באמצעות של חשמול?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
רכבת מהירה, רגילה. היום יש קו קיים, אתם מכירים אותו, דרך קריית גת. קו מהיר מנתב"ג לצורך העניין.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה מה שהקדמתי בדיון. אמרתי, בגלל המסילה הכפולה תוכלו לדלג על תחנות ולעשות קו ישיר ולהגדיל את התדירות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ממש בשבועות האחרונים יש איזה שהוא קו שהוא יותר מהיר, של שעה ו-10. כמה פעמים ביום יש אותו?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אנחנו מדברים על קו אחר לגמרי, מהירות אחרת, תדירות אחרת, זמן אחר.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מה הזמן?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
סדר גודל של חצי שעה נסיעה מנתב"ג לבאר שבע.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כמה אנשים מגיעים מנתב"ג לבאר שבע? למה לא תל אביב-באר שבע? לא הבנתי.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
נתב"ג היא גם תחנת מעבר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא תמיד.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בדרך כלל תל אביב לא עוברת בנתב"ג.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
סליחה, תאפשרו לו רגע. תסביר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני מנסה להבין פשוט.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הנה, הוא יסביר.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
לתושבי הנגב והדרום היו שני קווים, אחד מאסף ואחד מהיר כמו בהרבה מאוד רשתות מסילתיות בעולם. נ.צ נתב"ג הוא סוג של מייצג את תל אביב. משם עוד עשר דקות אנחנו בתל אביב. נתב"ג היא גם תחנת מעבר לקווים אחרים. לצורך ההשוואה, במקום סדר גודל של כשעה מבאר שבע לנתב"ג, אנחנו מדברים על חצי זמן. פרויקט עתיר השקעות. אנחנו מדברים על פרויקט של למעלה מ-15 מיליארד שקל.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מתי יכנס לביצוע הקו הזה?
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
יש הסכמה בינינו לבין האוצר על חשיבות הפרויקט. כרגע אין חסמים. אנחנו מקדמים תכנון וקידום זמינות ואני מאוד מקווה שבסיכומי הדיון הבאים נוכל להתקדם.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה מתוקצב ל-2026?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
לתכנון.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
לתכנון מפורט, קידום זמינות. בכל מקרה זה הצעד המקדים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מי אחראי על הרעיון שיסמין מעלה פה את הצורך ברכבת לירושלים ונושא של הקווים של הפזורה שהעלתה הדוקטור?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
פזורה, של נתיבות, כל האתגרים.
<< אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >>
אוטובוסים, עמיחי מהרשות לתחבורה ציבורית יענה. לגבי תדירויות, אני לא בטוח שיש פה נציג רכבת עד כמה שאני רואה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
חברים, אין לנו הרבה זמן. אנחנו שתי דקות לפני הסוף. בבקשה פזורה, מיתר, הנקודות האלו.
<< אורח >> עמיחי לוי: << אורח >>
שלום, עמיחי לוי מהרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. עלו הרבה מאוד דברים. אני אנסה ממש בתמצית. קודם כל אני אגיד שאנחנו בהחלט רואים את הצורך להשקיע יותר בתחבורה הציבורית בדרום. אם תסתכלו, בחומש האחרון יש תוספת משמעותית בכל ערי הנגב – נתיבות, שדרות, אופקים, ירוחם, דימונה, באר שבע, תוספת תדירויות. בתקציב הנוכחי יש תוספת תדירות בערים האלה וגם בשירות הבין-עירוני.
יש תוכנית ספציפית לשיפור שירות ביישובי העוטף בשיתוף עם המועצות האזוריות, שגם תוקצבה ותצא לפועל השנה. עלה נושא אמינות של הקווים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
והסנכרון, אם אתה גם על זה יכול להגיד מילה.
<< אורח >> עמיחי לוי: << אורח >>
משקיעים הרבה מאוד מאמץ כדי לשפר את האמינות של התחבורה הציבורית.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה זה אומר?
<< אורח >> עמיחי לוי: << אורח >>
זה אומר שאנחנו עושים מעקב מאוד הדוק על החברות. נמצאים פה גם נציגי החברות שתוכלו גם לשמוע מהם.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
לא נוכל.
<< אורח >> עמיחי לוי: << אורח >>
כולל קנסות כבדים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כמה כדי לעזור להם?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הרצנו, אין לנו זמן.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אם אין זמן לשמוע את הנתונים, אז מה אנחנו עושים פה?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
יש מסגרת לדיון הזה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז אני הולך.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני אצטער שתלך אבל אין לנו זמן. אני צריך לסגור את הדיון עוד דקה ואתה מבזבז עכשיו את הזמן החשוב לקבל תשובות ולא על השאלות שלך, על שאלות שעלו פה בדיון, אז בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני חלק מהדיון. כשאני שומע סיסמאות מנציגי משרדי הממשלה ואני מבקש פירוט נתונים ואתה אומר אין זמן, אז אין טעם להיות בדיון.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני חושב שאתה מתנשא עלינו ותודה רבה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מתנשא.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתה מתנשא עלינו כאילו כל מה שאמרו אחרים זה סתם שטויות ואתה שואל את השאלות הכי חכמות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
סליחה, אני לא נותן לך ציונים, אל תיתן לי ציונים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתה באמת מבזבז את הזמן במקום לענות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
סליחה, מר שלום, אל תטיף לי מוסר.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני לא מטיף לך מוסר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
השאלות שלי לא פחות חשובות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתה הטפת לנו קודם.
בבקשה, תמשיך. אין לנו זמן.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אין לנו זמן, אז בוא - - -
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתה מפריע.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז תקרא לי לסדר.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני קורא לך לסדר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מאה אחוז. חוצפה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
פעם שנייה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בושה וחרפה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
בבקשה.
<< אורח >> עמיחי לוי: << אורח >>
אני רק אציין שיש מידע על הקנסות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כמה קנסות הוטלו?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני מבקש ממך לא להפריע.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני שואל שאלות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני מבקש ממך. אם אתה תמשיך להפריע, אני אסגור את הדיון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז סגור את הדיון.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני נועל את הדיון. תודה רבה לכם.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בושה וחרפה. תתבייש לך.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תתבייש אתה. לא מתאים לך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני שואל שאלות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה לא הזמן.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:36. << סיום >>