חומר רקע

הקריה החקלאית ,ראשון לציון | .טל537 9485 - 03 | @moag.gov.il StrategyDep | www.moag.gov.il 10 פברואר2026 כ"ג שבט תשפ"ו :לכבוד חה"כ אוהד טל, יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים :הנדון הערות גורמי מקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון למסמך הרקע המקצועי של משרד האוצר מוגש ע"י אורי צק בר, סמנכ"ל אסטרטגיה וסיון ינקוביץ' מנהלת אגף בכיר תקציבים כללי מוצגת תוכנית ונאמרות לצידה אמירות על כוונוה לשמירה על הייצור המקומי אך לא ברור מה בתוכנית תומך באמירות אלו. המסקנה שלנו מהתוכנית היא צמצום משמעותי של הייצור המקומי שיתקשה להתחרות עם .)עלויות הייצור בחו"ל (מים קרקע ומזון כמעט בחינם, ,תמיכות מדינה לרפתנים, מיעוט ימי עבודה במחלבות המסמך לא מתייחס לצורך בוויסות חלב. ולא נותן מענה לצורך בוויסות בין עונות (קיץ חורף) או בין ימים (שבתות לאמצע שבוע). לטענת האוצר "השוק יסתדר". נציין כי בשווקים שאינם מתוכננים ע"י המדינה בחו"ל, השחקנים החזקים הם המתכננים. (או קואופרטיבים של חקלאים או המחלבות הגדולות). לאחר ,ביטול הפטור מהסדר כובל המוצע ברפורמה, התאגדות של רפתנים תיחשב הסדר כובל האסור על פי החוק ומי שיישאר כשחקן חזק לתכנן את הענף הוא המחלבות הגדולות. ז"א מדובר בחיזוק השחקנים החזקים, על .חשבון המגדלים בנוסף המסמך לא מתייחס כלל לתועלות נוספות של משק החלב– מתן עוגן כלכלי בפריפריה, שמירה על קרקעות, ביטחון מזון ועוד. גם אין התייחסות להשפעות הרחבות בעקבות סגירת הרפתות– שטחי מספוא )שינטשו, כמה עובדים יפוטרו, כמה עסקים נלווים יסגרו (מובילים, מזון לבע"ח ועוד . אין כימות של הנזק אלא רק אמירה בעלמא שירד מחיר ויהיה חלב על המדף. במלחמה ספק אם יהיה חלב מיבוא, כמו שלא היו .עגבניות ע"מ3 – פער מחירים מצוין כי מחירי מוצרי החלב גבוהים בישראל בכ- 50% מאשר בשאר המדינות המפותחות. חשוב לציין כי גם .המע"מ על מוצרי חלב בישראל גבוה בהשוואה למע"מ על מוצרי חלב בשאר המדינות המפותחות ולציין גם כי ע"פ נתוני ה- OECD לשנת2023 , בכל המוצרים, למעט תקשורת, המחירים בישראל גבוהים מאלו .של ממוצע האיחוד האירופאי ע"מ5 סעיף3 תקני תעשייה מחמירים ודרישות כשרות מוזכרים כחסמי יבוא. לא ברור באילו תקנים ודרישות מדובר. שיתנו ,דוגמאות. להפך, אנו עדים לכך שדרישות הכשרות במוצרים מיובאים 'נמוכות יותר' במובן שמחלבות בחו"ל שמעסיקות גויים, יכולות לקבל כשרות גם כאשר הן עובדות7 ימים בשבוע, ל עומתן המחלבות בישראל נדרשות לעבור רק5.5 .ימים בשבוע כדי לקבל כשרות כמו כן, בניגוד לכתוב בפסקה3 אין כיום "הקצאת חלב למחלבות". מדובר בהתקשרות חופשית בין יצרן .למחלבה. חוק החלב מגביל את ההתקשרות לשלוש שנים בכל פעם הקריה החקלאית ,ראשון לציון | .טל537 9485 - 03 | @moag.gov.il StrategyDep | www.moag.gov.il ע"מ5 סעיף4 ועדת המחירים הבינמשרדית של חקלאות ואוצר לא עשתה עבודה כזו בשנת23 . ככל שמדובר בעבודה כללית של וועדת המחירים הרי שאין מדובר בבדיקה שנוגעת למוצרי חלב באופן ספציפי. בכל מקרה העבודה האמורה .לא צורפה למסמך, כך שלא ניתן להתייחס לקביעה שאינה מגובה בנתונים במסמך ע"מ8 מקטע הרפתות המסמך מציין כי במדינות ה- OECD נהוג לעבור לתמיכות ישירות לרפתנים חלף מכסות ומכסים. אבל הרפורמה המוצעת לא כוללת תמיכות ישירות לרפתנים. היא כוללת הסרה של המכסים והמכסות ללא .תמיכות ישירות לרפתנים. מודל שלא קיים בעולם ע"מ9 - הסרת המכסות באירופה מציינים כדוגמה את הסרת המכסות באירופה שגרמה למדינת עם חסרון אקלימי לצמצם יצור ולמדינות עם יתרון אקלימי (בעיקר מדינות קרות בצפון אירופה) לייצר יותר. כידוע, וכפי שגם מצוין בע"מ13 במסמך הרפורמה של האוצר, ישראל נמצאת בחיסרון אקלימי בכל הארץ בהשוואה למדינות אי רופה הקרות, ובחסרון אף יותר משמעותי באזור הבקעה והערבה. האם הכוונה היא שיופסק היצור המקומי בישראל שהינו בעל ?חסרון יחסי אקלימי לעומת אירופה איזה מרכיב ברפורמה המוצעת, ישמור על קיומו של יצור מקומי של חלב גולמי, כאשר יש חיסרון אקלימי ?מובנה ע"מ11 – פער המחיר בחלב גולמי בין ישראל למדינות מפותחות ומחיר המטרה נטען כי פער המחיר של חלב גולמי בין ישראל לשאר המדינות המפותחות נובע בעיקר מאופן קביעת מחיר .המטרה טענה זו איננה נתמכת ע"י העובדות . אמנם מנגנון המחיר איננו מושלם, ויש בו מספר אלמנטים הטעונים שיפור (לדוגמא הוולונטריות של ההשתתפות בסקר העלויות, מדדים שקופים יותר). אך כפי שגם :מוצג בעמודים אחרים של מסמך הרפורמה, הסיבות העיקריות לפער המחיר לליטר חלב הן 1. עלות ההזנה של הפרות. רכישת מזון (בישראל), לעומת פרות הרועות באחו (באירופה). מוזכר בעמוד 3 ובעמוד14 .למסמך 2. נחיתות אקלימית – ישראל מדינה חמה. הרפתות בישראל נדרשות להשקעה בתשתיות ובאנרגיה לצינון הפרות. מוזכר בע"מ13 .למסמך 3. רגולציה של טיפול בשפכים - הרגולציה של טיפול בשפכי רפתות בישראל מחמירה יותר מאשר באירופה. (באירופה בשל השטחים בנרחבים, רפתות מורשות לפזר את הזבל בשדות, בעוד שבישראל נדרשים לבצע פעולות טיפול בשפכים שמצריכות השקעות מצד הרפתות והגדלת העלויות השוטפות .)של הרפת 4. תמיכות ישירות – כפי שמוזכר בע"מ8 רפתנים באירופה זוכים לתמיכות ישירות. תמיכות ישירות .שהרפתנים מקבלים מאפשרים להם למכור את החלב במחיר זול יותר למחלבות הקריה החקלאית ,ראשון לציון | .טל537 9485 - 03 | @moag.gov.il StrategyDep | www.moag.gov.il בכל הרפורמה המוצעת, לא מוסבר איך פער המחיר (המובנה המתואר לעיל) ביצור חלב מקומי בין ישראל .לאירופה, יאפשר המשך קיומו של יצור חלב בישראל, לאחר הסרת כלל המכסים ביבוא חלב ומוצריו ככל שהרפורמה מציעה לוותר על יצור מקומי של חלב, ולהפוך את מדינת ישראל ליבואנית חלב (כפי שקרה בטקסטיל) יש להצהיר זאת באופן גלוי ושקוף הן לציבור והן לחברי הכנסת, שידעו ויבינו את ההשלכות של ההחלטות אותן הם מתבקשים לקבל. ולא להשאיר אמירות שאינן נתמכות בצעדים, ל פיהן תהיה הגנה על .היצור המקומי ופיתוח של השוק המקומי ע"מ12 סעיף3 רכיב השכר יצוין כי היום שכר העבדים ברפת הוא לפי השכר המשולם להם בפועל. שכר הבעלים העובד ברפת נלקח לפי השכר הממוצע במשק. אבל חשוב לציין כי הבעלים במקרים בהם הוא עובד ברפת, הוא מנהל הרפת ונדרש כישורי ניהול. לא יהיה סביר לקחת שכר ממוצע בחקלאות כדי לשקף את התמורה המגיע ה לבעל הרפת בגין .עבודתו ברפת ע"מ13 – פסקה אחרונה– שונות אקלימית מצוינת שונות אקלימית מאוד גדולה בין אזורים שונים בישראל. לא ברור על סמך מה קביעה זו, והאם היא נבדקה אל מול אזורי הגידול של הרפתות. יצוין כי גם האזורים הפחות חמים בישראל, הינם חמים מאוד לעומת צפון אירופה ונדרשים להשקעות בצינון הרפתות. וממילא, לא ברור שיש הי תכנות תכנונית לרכז את .כל הרפתות בישראל באיזור אקלימי אחד ע"מ14 – הזנת בע"ח בישראל אין פרות במרעה בענף ייצור החלב, ואין אפשרות כלכלית כזו (לאור התנובה הגבוהה של פרות .ישראליות) ולכן בישראל נדרשים להמשיך להזין את הפרות, ויש לכך עלויות ע"מ14 – ריכוזיות מקטע המחלבות במוצרי הפיקוח כפי שגם הוזכר בחוות הדעת המקצועית של נציגי משרד החקלאות בוועדת המחירים בשנת23 , התערבות חיצונית בקביעת מחירי המוצרים המפוקחים, אי עדכון בזמן, בהתאם למתודולוגיה של וועדת המחירים ובהתאם לעלויות היצור של המוצרים, גרמה לרווחיות נמוכה מאוד וחוסר כדאיות ביצור מו צרים בפיקוח שגרמה למחלבות לנטוש יצור מוצרים אלו, להפסיק להשקיע בשדרוג ותחזוקה של קווי יצור אלו, ויצרה בעיה של ריכוזיות גבוהה שגם הביאה לבעיה של חוסרים נקודתיים בכל פעם שיש תקלה בקו יצור או הפסקת .פעילות לטובת תחזוקה של קו יצור במקום ללמוד לקח משגיאה זו, הרפורמה המוצעת מציעה להתערב בצורה חיצונית, (שאיננה מבוססת מתודולוגיה או בדיקת עלויות ברפתות) ולהפחית באופן שרירותי15% ממחיר החלב הגולמי. הפחתה זו תגרום לרפתות רבות להיות הפסדיות ולעזוב את הענף, ולרפתות היעילות להישאר ברמת רו וחיות נמוכה שתמנע מהם לבצע השקעות בשדרוג והרחבת היצור. כפי שקרה במקטע המוצרים בפיקוח במחלבות, תהיה השפעה דומה גם ברפתות. הדבר יביא בטווח הבינוני והארוך, לכך שאם יישאר בארץ יצור מקומי של חלב הוא ירוכז אצל מספר מאוד מצומצם של יצרני ענק שיהיו היחידים שיוכלו ל .עמוד בשיעור רווחית נמוך כל כך הקריה החקלאית ,ראשון לציון | .טל537 9485 - 03 | @moag.gov.il StrategyDep | www.moag.gov.il ע"מ17 – כשרות כחסם יבוא שוב מוזכרת הכשרות כחסם יבוא, אבל אין עדות לכך במציאות. להפך, אנו עדים לכך שדרישות הכשרות במוצרים מיובאים 'נמוכות יותר' במובן שמחלבות בחו"ל, שמעסיקות גויים, יכולות לקבל כשרות גם כאשר הן עובדות7 ימים בשבוע, לעומתן המחלבות בישראל נדרשות לעבור רק5.5 ימים בשב .וע כדי לקבל כשרות ע"מ17 – חמאה מחיר החמאה לא ירד בעשרות אחוזים מאז ההוצאה מפיקוח. בהשוואה בין המחיר בשנת2021 טרום הסרת הפיקוח ועד לשנת2024 ,מחיר החמאה המקומית עלה בכ- 16% (קרוב למחיר אילו הייתה מפוקחת) מחיר החמאות המיובאות עלו בכ - 40% . בהנחה שסל המוצרים היה נשאר כמו בשנת2021 מחיר החמאה המקומי עלה18% והחמאות המיובאות ב- 19% . יש לציין כי בשנת2025 המשיכה העלייה במחיר החמאה המיובאת .)לצרכן, למרות הירידה במחיר היבוא (מחיר הכניסה למשק ע"מ19 – השוק האירופאי .מצוין כי האיחוד האירופאי נהנה מיתרון אקלימי, נהנה מתמיכות ישירות והוא יצואן גדול של מוצרי חלב מסמך המדיניות והרפורמה המוצעת לא נותן מענה לשאלה, בהינתן כל הפער הזה, ובהינתן הסרת כלל המכסים ביבוא חלב, מה יגרום לכך שישראל לא תהפוך ליבואנית של כלל מוצרי החלב .)(כי שקרה בטקסטיל ע"מ24 – מחיר המטרה מטרת קביעת מחיר מטרה בחוק החלב היא לשמור על הרפתנים (הרבים והמפוזרים) מפני כח שוק בלתי מאוזן של המחלבות. המחלבות הן גדולות ומעטות. הרפתנים הם רבים וקטנים. אין למוצר חיי מדף ולכן אין לרפתנים כוח מיקוח. מדובר במוצר שהרפתן לא מייצר בהתאם לדרישה אלא הפרה מייצרת בכל מקרה, ולכן הוא חייב למכור אותו מהר. ומשכך יש למחלבות כח לדחוק את המחיר מטה. ביטול המחיר יכול לגרום באופן .מיידי לרפתנים רבים לעבור ליצור הפסדי ע"מ25 – רשת הביטחון נרשם שרשת ביטחון נדרשת כדי להבטיח אי ירידה ביצור המקומי מתחת לרמת מסוימת הנדרשת לשם שמירה על ביטחון מזון. לא מצוין מהי הכמות הזו, וגם לא איך רשת הביטחון אכן שומרת על הכמות הזו. במסמך מוצג פער של כ- 50 אג' בין מחיר החלב הגולמי בישראל לזה של ממוצע האיחוד האיר ופאי. במסמך גם .)מפורטים בכמה מקומות ההסברים להבדלים בעלויות (אקלים, הזנה, תמיכות ישירות באירופה ועוד הרפורמה מציעה להוריד כ- 40 ?אגורות במחיר החלב הגולמי. איך המחיר שיישאר ישמור על יצור חלב מקומי .הנתונים לא מסתדרים ע"מ25 – מחיר הגנה האם הכוונה היא שהמחיר יקבע על בסיס ממצע העלויות של יצור ה-1 מיליארד ליטר שיישאר מוגן, או על בסיס כלל יצור החלב? מה ימנע תרחיש שבו בעל הון טייקון יקים רפתות ענק בהשקעות הון גדולות ומתח הקריה החקלאית ,ראשון לציון | .טל537 9485 - 03 | @moag.gov.il StrategyDep | www.moag.gov.il רווחים נמוך, יוריד עלויות יצור, יגרור את מחיר היצור מטה וידחוק מהשוק את שאר הרפתנים. (מגמת )ריכוזיות בשוק כפי שקרה במוצרי החלב המפוקחים כאשר מחלבות נטשו את קווי היצור הללו עמוד26 תוכנית השקעות הון לרפתות התוכנית לא כלולה בהצעת החוק, ובהצעת חוק התקציב. לא נקוב סכום שייועד להשקעות הון. ללא שיקוף .סכומים אלו לא ניתן לערוך בחינת עלות תועלת לרפורמה אם יש להקים מחדש500 מיליון ליטר שנפדו, העלות להקמת רפתות תהיה כ- 2.5 מיליארד. האם הסכום הזה ?נלקח בחשבון בתקציב המדינה כמו כן, יש לשים לב שבמקרה כזה המגדלים/המשקיעים ידרשו להביא ממקורותיהם את ה- 60% .הנותרים ז"א1.5 מיליארד. אחרי הפחתה מאולצת (על פי ההצעה) של כ- 40 אגורות לליטר במחיר החלב הגולמי שהרפתות יקבלו, החזר ההון גם לרפתות במקטע היותר יעיל של המשק (נניח כאלו שבמחיר הקיים היום היתרה התפעולית שלהן היא60 אגורות לליטר), ייקח שנים רבות ויהפוך את ההשקעה להשקעה שאיננה ]!כדאית. [אלטרנטיבות ההשקעה אחרות ברמת סיכון דומה יניבו תשואה גבוהה יותר למשקיע על פי סקר2023 :להלן התוצאות המדאיגות 1. אם מפחיתים15% במחיר החלב הגולמי (כ- 40 ,)'אג86% )מהרפתות הופכות להפסדיות (כולל הון 2. ( פדיון מכסות של שליש מהענף500 מיליון ליטר) של הרפתות הכי פחות "יעילות" , מוציא מהענף 47% .מהרפתות ומביא להורדה במחיר המטרה של5.8% בלבד. כלומר רחוק מההורדה הכפויה של15% (מחיר .)""הגנה ע"מ29 – השקעות במחלבות התוכנית לא כלולה בהצעת החוק שהוגשה ובהצעת חוק התקציב. לא נקוב סכום שייועד להשקעות אלו. ללא .שיקוף סכומים אלו לא ניתן לערוך בחינת עלות תועלת לרפורמה ע"מ30 – מחיר הגנה זמני לא מוסבר מדוע15% .. מה הערך הזה מייצג? כפי שצוין מעלה, המחיר הזה יגרום לרבים להפסד ולעזיבת הענף ויגרום לשחיקה בשיעור הרווחיות של הרפתות היעילות, במידה כזו שתהפוך השקעות בענף ללא כדאיות. דבר שימנע הגדלה של הענף מחוץ למכסות, כפי שמשרד האוצר מצפה (לשווא) שיקר .ה ע"מ31 – מחיר הגנה לא ברור מדוע מנגנון קביעת מחיר ההגנה הוא רק בשלב ג'. זה היה יכול להיות הגיוני אילו היה מוצע להשאיר את מנגנון קביעת המחיר הקיים היום בתקופת הביניים. אבל ההצעה היא להוריד באופן מאולץ15% ללא בדיקת עלויות. מחיר שיגרום להרבה מאוד רפתות להפסד. אם חושבים שפתיחת השוק וביטול המכסות תצליח להביא לעלויות יצור נמוכות יותר, מדוע לא להכיל כבר מההתחלה מנגנון קביעת מחיר שיתבסס על ?מדידת עלויות היצור הקריה החקלאית ,ראשון לציון | .טל537 9485 - 03 | @moag.gov.il StrategyDep | www.moag.gov.il ע"מ33 – א מתארים מצב שבו אחרי הורדה של15% במחיר החלב הגולמי באופן מאולץ, החישוב של וועדת המחירים לעלויות של הרפתות שיישארו בענף יביא לירידה נוספת במחיר החלב הגולמי. איך בדיוק התחזית הזו מתכתבת עם המציאות, שגם מתוארת היטב ברקע המסמך, שלפיה יש חסרונות תחרותיים מובני ם לייצור .החלב בישראל המחיר לא יוכל לרדת בהיקפים אלו, בעיקר לאור העובדה כי ידרשו השקעות גבוהות בהקמת רפתות חדשות .והגדלת רפתות קימות, מדובר בתחזית שווא ע"מ33 – ב מציינים כי עיקר ההורדה במחיר לצרכן תבוא מגבינות קשות בהן פוטנציאל היבוא גבוה. עוד מצוין כי גבינות קשות מהוות היום30% מהחלב המיוצר בישראל. האם לפי תחזית האוצר היצור המקומי של חלב צריך לקטון ב - 30%? ז"א שהמכסות שיפדו החוצה לא יוחלפו בתוספת יצור חדש ב"שוק הח ופשי" אלא יוחלפו ?ביבוא הקריה החקלאית ,ראשון לציון | .טל537 9485 - 03 | @moag.gov.il StrategyDep | www.moag.gov.il נספח1 הקריה החקלאית ,ראשון לציון | .טל537 9485 - 03 | @moag.gov.il StrategyDep | www.moag.gov.il נספח2 - נתונים 1.פערי המחירים א.מדד ה- PPP מה:שנכתב במסמך :הערה ישנה בעיה בשימוש ב- PPP של ה- OECD לצורך השוואת מחירי חלב, משום שהמדד מחשב כוח קנייה על בסיס קבוצות צריכה רחבות, והקטגוריה הרלוונטית Milk, cheese and eggs כוללת גם ביצים ומוצרים .שאינם חלק משוק החלב. כתוצאה מכך, המדד אינו משקף את מחירי החלב בלבד ועלול ליצור עיוות בהשוואה בנוסף, ה- PPP מתעלם במידה רבה מהשפעות המט"ח והמ י סים המקומיים, אף שהן משפיעות בפועל על עלויות הייצור והתמחור בישראל. ב. השוואת מחירים לאיחוד האירופי :מה שנכתב במסמך :הערה בכל המסמך לא מצויינים מקורות ובפרט לנתונים האלה. ניסיתי במשך זמן רב לחפש את המקור הרלוונטי .לנתונים האלה ולא מצאתי הקריה החקלאית ,ראשון לציון | .טל537 9485 - 03 | @moag.gov.il StrategyDep | www.moag.gov.il גרף מהמסמך : הערה: לאחר בדיקה, הגרף מציג נתונים של יורו ל- 100 ק"ג לחודש אוקטובר2025 בלבד. לאחר עיבוד הנתונים ליורו ל- 100 ליטר בחודשים ינואר - אוקטובר2025 :, מתקבל הגרף הבא