חומר רקע - גורמים חיצוניים

16/11/2025 כ "ה חשון תשפ"ו לכבוד : משרד האוצר :הנדון הרפורמה המבנית במשק החלב במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת2026 התנגדות איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים כללי איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים הינו ה גוף היציג של יצרני המזון בישראל, ובו חברים כ- 300 יצרנים קטנים , בינוניים וגדולים , המייצרים את עיקר המזון הארוז המיוצר בישראל , ביניהם מגוון מחלבות .קטנות, בינוניות וגדולות איגוד תעשיות המזון הינו שותף מלא למאבק ביוקר מחירי המזון בסופר וקידום תחרות הוגנת המבוססת על סביבה עסקית, תנאי תחרות ורגולציה שוויוני תו .בין כלל העוסקים במזון אנו מתנגדים נחרצות לרפורמה המבנית במשק החלב כמוצע במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת2026 , אשר לצערנו, מסתכמת בסופו של יום ב יצירת כותרת תקשורתית ריקה, שכן היא אינה תביא למטרה המיוחלת של הפחתת יוקר המחיה לצרכן , אלא ליצירת תנאי תחרות לא הוגנים בין הייצור המקומי לבין היבוא באופן שיביא לפירוק בטחון המזון של ישראל, לפגיעה עמוקה ברפתנים ובמחלבות, לפגיעה אנושה בב י טחון המזון של ישראל ולפיתוח תלות קיומית בגורמים זרים. וכל זאת– מבלי ל ,טפל בבעיות השורש של השוק שכולן בידי הממשלה ובעלות פוטנציאל אמיתי ל הצלחה, להוזלת המחירים ולחיזוק המשק המקומי אנו תומכים ב קידום תחרות הוגנת אשר תביא עימה הקלה ע ל יוקר מחירי הסופר, אך הדבר נדרש להתבצע ,באופן מדורג, זהיר ומקצועי, זאת תוך טיפול בכשלי השוק הממשלתיים תחילה, מתן סבסוד ישיר לחקלאים האצת השקעות במחלבות , בדגש על המחלבות הקטנות והבינוניות. ענף החלב במדינת ישראל פועל למעלה מ- 100 שנים, בו למעלה מ- 600 רפתות וכ- 65 מחלבות קטנות, בינוניות וגדולות, בו מיוצר כ- 1.56 מיליארד ליטר חלב גולמי בשנה וגודל השוק הקמעונאי נאמד במעל10 מיליארד ₪בשנה )(כולל מוצרי יבוא. מספר המועסקים בענף החלב הינו כ- 15,000 עובדים ישירים, כאשר6,000 מועסקים ברפתות ו- 9,000 ,מועסקים במחלבות השונות רובם המוחלט בפריפריה הרחוקה. התנגדותנו הרוחבית נובעת בעיקרה מהסיב ות הבאות : 1. התעלמות מכשלי הליבה הממשלתיים במשק החלב ניכר כי לא בוצעה עבודת מטה מעמיקה בטרם ובעת גיבושה של הרפורמה , ונראה כי הדבר הינו "שליפה מהמותן", שכן הרפורמה מתעלמת באופן מופגן מכשלי הליבה הממשלתיים ותנאי השוק האובייקטיביים הקיימים בישראל :, ובהם 1.1 . פער מחיר החלב הגולמי : בין ישראל לבין מדינות האיחוד האירופאי נע בין15-25% לטובת היצ ר.ן האירופאי זאת למרות העובדה שבין השנים2020-2025 עלה מחיר החלב הגולמי באירופה ב- 56.8% לעומת עלייה של 25.5% .בישראל נזכיר כי ב ייצור גבינות חצי קשות נדרשים9-11 ליטר חלב לייצור1 .ק"ג גבינה הפער נובע בעיקרו משתי סיבות עיקריות: 1.1.1 . יישום מודל הסבסוד הישיר לרפתות ,באירופה המהווה כ- 33% מהכנסתן)!( ,ו ""גלגולו בשרשרת הערך עד לצרכן הסופי, זאת לעומת שיטת הסבסוד העקיף (מחיר מטרה או .מחיר מפוקח כמוצע ברפורמה) הנהוגה בישראל 1.1.2 . עלות עודפת ואובייקטיבית של מזון בע"ח ברפתות בישראל אשר מהווה אחוז מהותי ( בתמחיר כ- 45-50% ממחיר החלב הגולמי ) , עלות גבוהה בכ- 33% .מקביליהן באירופה 1.2 . עלויות הכשרות ,ייקור עלויות הייצור בכלל שרשרת הערך שעיקרן הינן5.5 ימי עבודה בשבוע , לעומת7 ימי עבודה במדינות האיחוד האירופאי וארה"ב :, הגורמות 1.2.1 . ייקור עלויות לאור חיי המדף הקצרים של החלב הגולמי ופגיעה מהותית באיכותו בעת .'גלגולו' משישי לצאת שבת 1.2.2 . תשואה נמוכה בכ- 16% .על ההון המושקע במחלבות לעומת מקביליהן באירופה 1.2.3 . עלות עודפת של כ - 6% לאור עבודות .התחזוקה וניקיון במחלבות 1.2.4 . הצורך בוויסות לאור שיקולי כשרות ו .השמדת חלב גולמי בעת חגי ישראל 1.3 . מבנה העלויות הממשלתיות הגבוה בעשרות אחוזים ממדינות אירופה וארה"ב (ארנונה ,כח אדם , )מים, נדל"ן ועוד . 1.4 . מדיניות מע"מ דיפרנציאלי ממוצע של8% על מוצרי בסיס, ובהם מוצרי חלב, במדינות האיחוד האירופאי, זאת לעומת18% .בישראל ניכר כי בכל רפורמה שעניינה הפחתת יוקר המחיה ויוקר מחירי הסופר שוכח אגף התקציבים באוצר את פער המע"מ. ניכר כי "מה שטוב באירופה טוב "בישראל מאומצת באופן חלקי וחסר .ולכן לא מביאה לתוצאות הרצויות 1.5 . היעדר כלים ותמריצים לעידוד תחרות מבית , ע"י מחלבות קטנות ובינוניות בפרט ועל ידי יצרנים מקומיים בענף המזון בכלל . ה "רפורמה מציעה, שוב, "פתרון בדמות ביטול מכסים ביבוא , , לצד יצירת הפלייה ותנאי תחרות שאינם הוגנים לתעשייה והחקלאות המקומית "ע"י קביעת "מחיר הגנה כ"פתרון קסם" לכל תחלואות הענף. זאת במקום ביצוע מבט עומק משווה באשר למבנה משק החלב והרפורמות שבוצעו במדינות האיחוד האירופאי, ארה"ב או מדינות מפותחות אחרות ובחינת יישומ ם בישראל , תוך ביצוע התאמות נדרשות לייחודיות המשק הישראלי , ומתוך מדיניות שמבקשת להביא להקלה על מחירי המזון בסופר בישראל דווקא תוך חיזוק הייצור המקומי . " ניכר כי האוצר נוקט באותה הגישה לפיה הוא מבצעcherry picking" שהינם ביטול כלל המכסים מיידי וביטול התכנון ללא הצעדים המשלימים שהינם סבסוד ישיר ומובטח לחקלאות, הסרת הפיקוח על המחירים , מודל מדורג לביטול מכסים לאחר בחינת הצלחת הצעדים האחרים, זאת תוך התייחסות ספציפית לי י.חודיות השוק הישראלי האוצר מתעלם מהמציאות לפיה שיטה זו פשטה את הרגל, שכן ניסיון העבר אשר מלמד כי רפורמות וצעדים דומים נכשלו , ואף לא תורגמו ל הפחתת מחירי המזון בסופר , ובהן : 1. ביטול המכסים על ה .חמאה 2. ביטול המכסים על ה בשר ה.טחון 3. .ביטול המכסים על שמן הזית 4. .ועוד יתרה מכך , האוצר מתעלם לחלוטין מאתגרי המשק הישראלי לאחר כשנתיים של מלחמת חרבות ,הברזל, במסגרתה עמד משק החלב בפרט, ותעשיית המזון והחקלאות בכלל ופעל לילות כימים להבטחת .בטחון המזון של ישראל מדובר בסטירת לחי מצלצלת לעובדי המחלבות, הרפתנים והיזמים הפעילים .בשוק 2. התעלמות מוחלטת מדו"ח מבקר המדינה מחודש אוקטובר2025 בנושא "הבטחת צורכי המזון של "מדינת ישראל בחירום במסגרתו נמצא כי 2.1 . בשנת 2021 הייתה אספקת ( המזון שמקורה ביבוא4,570 אלף טונות )גבוהה בכ- 16% מזו שבשנת 2011 ( 3,955 אלף טונות .)לעומת זאת ,באותה תקופה גדלה אספקת המזון מייצור מקומי בכ- 1.5% בלבד (מ- 6,038 אלף טונות ל - 6,129 אלף טונות .)משרדי הכלכלה והחקלאות לא ערכו סקר סיכונים מקיף לבחינת השפעות התלות ביבוא מזון ,בייחוד של מוצרים חיוניים . סקר סיכונים כאמור היה מסייע בזיהוי מוצרים חיוניים שראוי לקבוע לגביהם יעדים לייצור מקומי, בדומה למדינות אחרות .בעולם, כדי להבטיח את קיומם בעת חירום בכלל זה, משרד החקלאות לא בחן מה הם מקורות .האספקה של המוצרים השונים שבאחריותו, מה הן כמויות האספקה המגיעות מכל מדינה ועוד משרדי הכלכלה והחקלאות גם לא הכינו תוכניות עבודה ולא גיבשו פתרונות שיצמצמו את .הסיכונים הכרוכים בתלות במדינות זרות 2.2 . נמצא כי עצמאות המזון של ישראל בתחומים עוף והודו ,חלב ומוצריו וגידולים של תפוחי אדמה , ירקות ופירות היא יחסית גבוהה ,כלומר מרבית הצריכה של מוצרים אלה מבוססת על תוצרת מקומית ,ואחוזים בודדים מקורם ביבוא ,ולעומת זאת העצמאות בתחומי הקטניות ,השמנים והשומנים ,הדגים והסוכר היא יחסית נמוכה ,ומדינת ישראל מסתמכת בעיקר על יבוא של מוצרים אלה .מידת התלות של ישראל ביבוא של דגנים ומוצריהם גבוהה במידה ניכרת מזו של מדינות אחרות כגון ארה ,"ב יוון ,איטליה ,ספרד וצרפת .כאשר מעל ל- 97% מהדגנים הנצרכים בישראל מיובאים .על פי נתוני ה- [1] FAO , רק29 ( מדינות17% ממדינות העולם) תלויות באופן קיצוני כל כך ביבוא דגנים. ישראל ממוקמת במקום149 מתוך169 בדירוג התלות ביבוא דגנים. בנוסף נמצא כי ייבוא החיטה מקורו בעיקר בשלוש מדינות רוסיה, אוקראינה ורומניה, שחלקן מצויות באזור שבו קיימת אי יציבות. משמעות ה .דבר, שיבוא רציף של חיטה עלול להיות בסיכון 2.3 . "מתחילת שנות ה- 2000 ועד שנת2007 הלך וירד היקף התמיכות בענף החקלאות (בכ- 75%, מכ- 2.17 מיליארד דולר לכ- 550 .מיליון דולר); כמו גם שיעורן של התמיכות העקיפות מכלל התמיכות בתקופה זו ההיקף הכספי של התמיכות הישירות ,שיכולות לשמש כלי מרכזי לייעול הענף ,ירד אף הוא .אולם משנת 2008 היקף התמיכות לענף החקלאות גדל כמו גם שיעור התמיכות העקיפות מסך כל התמיכות לענף ,ואלה הגיעו ל- 89% מסך התמיכות בשנת 2022 ,לעומת 44% בממוצע במדינות ה- OECD . היקף התמיכות הישירות בתקופה זו נותר נמוך ביחס לרמה הממוצעת בשנים2007- 2000 .הצעדים שנקטה הממשלה החל במרץ 2022 למעבר לצמצום התמיכות העקיפות בענף החקלאות לא לוו בהגדלה של התמיכות הישירות אשר עשויות להגדיל את כדאיות הייצור החקלאי המקומי ,לשפר את היעילות בענף החקלאות המקומית ולהגביר את כושר התחרותיות של ענף זה מול היבוא .בכך ,הצעדים שננקטו הובילו לתוצאה הפוכה מהמיוחל ,כפי שבא לידי ביטוי בהאצת מגמת הירידה בייצור המקומי בשנתיים האחרונות והעלייה ביבוא .כל אלו הביאו בסופו של דבר לכך שעל אף הגברת היבוא ,מחירי התוצרת החקלאית לא ירדו ". ,כלומר, הרפורמה המוצעת מבקשת לדרוס את בטחון המזון ועצמאות הייצור בישראל במשק החלב .זאת ללא בחינה מעמיקה באשר להשלכותיה 3. התעלמות מחשיבות ויסות משק החלב החמור ביותר הינו כי משרד האוצר מקדם רפורמה ללא הבנה מעמיקה של מבנה ענף החלב, בישראל או במדינות המפותחות, ואת הצורך האקוטי בוויסות עודפי החלב בתקופות שונות במהלך השנה, ע"י .ייצור גבינות חצי קשות וקשות ואבקת חלב [1] Food and Agriculture Organization of the United Nations . הארגון מפרסם מאז שנת 2000 חבילת מדדים לביטחון מזון - Suite of Food Security Indicators - ב- 200 מדינות ובהן .ישראל נזכיר מהו"ויסות חלב" – כידוע, פרות מייצרות חלב גולמי בכל ימות השנה ללא יוצא מן הכלל; עם ,זאת תפוקת החלב הגולמי משתנה לאורך השנה– בחודשים אוגוסט עד אוקטובר התפוקה נמוכה יותר לעומת בחודשים מרץ עד יוני. לעומת זאת, הביקוש לחלב ומוצריו גבוה יותר בחודשים אוגוסט עד אוקטובר מאשר בחודשים מרץ עד יוני. כתוצאה מכך, לעתים קיים עודף או חוסר בחלב גולמי. כדי להימנע מהשמדת חלב כאשר נוצרים עודפי חלב, עודפי החלב הגולמי מעובדים לחומרי גלם חלביים - חמאה ואבקת חלב– שחיי המדף שלהם ארוכים, הם משמשים כתחליפי חלב לייצור מוצרי חלב בעתות מחסור ובנוסף הם ס .חירים בשוק העולמי ה רפורמה המוצעת כאמור אינה כוללת התייחסות כלשהי לסוגיית ויסות החלב , בעידן שלאחר ביטול מועצת החלב, וממילא אין בה התייחסות למשמעויות הנגזרות מהעדר מנגנוני ויסות מתחייבים, לרבות חשש למחסור חמור בחלב גולמי, לשפיכת חלב, לעליית עלויות הייצור לכל אורך השרשרת, ובסופו של דבר גם לפגיעה בביטחון המזון ובצרכן הישראלי. קידום הרפורמה במתכונתה הנוכחית יביא לפגיעה אנושה ביכולת הענף להתמודד עם הוויסות ההכרחי בענף ועלול להביא למשבר מהותי ליציבותו ושרידותו, ותביא חוסר וודאות עסקית ורגולטורית !מוחלט בענף 4. רפורמה רודפת רפורמה– ""מה שטוב באירופה נזכיר כי תעשיית המזון המקומית כולה, והמחלבות בפרט, מתמודדת עם יישומה של רפורמת "מה ,"שטוב באירופה ,שנחקקה ונכנסה לתוקף תוך כדי מלחמת חרבות הברזל אשר עלותה נאמדת בכ- 1.5 לתעשייה בהערכה שמרנית, זאת לצד חוסר וודאות באשר להשלכות יישומה של רפורמת₪ מיליארד .""מה שטוב בארה"ב "מקץ כשנה מתחילתה של רפורמת "מה שטוב באירופה טרם ניתן לבחון האם הרפורמה הביאה להקלה על יוקר מחירי הסופר אל מול העלויות הרגולטוריות המשמעותיות על הייצור המקומי , ונכון להמתין עם יישומה של רפורמה נוספת בענף עד לבחינת עמידתה של הרפורמה הנוכחית ביעדיה . לא ניתן להאיץ השקעות מקדמות צמיחה במשק בסביבה רגולטורית עוינת ולא יציבה . נדרש הוצאת הרפורמה מהתוכנית הכלכלית וחוק ההסדרים לשנת2026 וביצוע עבודת מטה מסודרת, לרבות היוועצות עם בעלי עניין, המבוססת על עקרונות שיושמו במדינות מפותחות בעולם לצד התאמות נדרשות .)לייחודיות המשק הישראלי (ביניהם: מדינת אי ואתגרי בטחון מזון התייחסות פרטנית לרפורמה המוצעת יובהר בפתח הדברים כי התייחסותנו הפרטנית הינה בראי הכשלים המהותיים שנפלו בטיוטה המוצעת ועמדתנו הנחרצת הינה כי יש להוציא רפורמה זו מחוק ההסדרים כמופיע לעיל , התייחסותנו הפרטנית נועדה .על מנת להציג את הכשלים השונים לגופה של ההצעה 1. ביטול התכנון בענף החלב מוצע במסגרת הרפורמה : ביטול התכנון בענף החל ב וסגירתה של מועצת החלב . עמדתנו : אנו מתנגדים לביטול תכנון משק החלב באופן המוצע, קרי באבחה אחת בראי הרפורמה המוצעת, שכן הרפורמה בכללותה לוקה בחסר באשר לקביעת צעדי מדיניות משלימים להבטחת המשך העצמאות הייצורית בישראל . על מנת לסבר את האוזן, בעת ביצועה של הרפורמה במשק החלב באיחוד האירופאי בשנת2008 , אשר ,מסגרתו בוטל תכנון משק החלב ניתנה תקופת מעבר בת7 שנים עם מטרות ויעדי משנה ברורי ם:, ובהם 1.1 . הורדה מדורגת של המכסים .על פני התקופה ולא באבחה אחת 1.2 . מעבר למנגנון סבסוד ותמיכה ישירה לרפתנים )(במקום קביעת מחיר מפוקח לחלב גולמי באופן זהה לנהוג באירופה . 1.3 . מענקי השקעה לחיזוק רפתנים ומחלבות ב תקציב של500 מיליון₪ על פני5 שנים . 1.4 . תוכנית תמיכה באזורים.פריפריאליים במטרה למנוע נטישת משקים קטנים 1.5 . .הסדרת מחסני החירום להבטחת בטחון המזון בתחום החלב 1.6 . מדיניות תמיכה בתוצרת האיחוד האירופי (למשל באמצעות חובת סימון ארץ מוצא). 1.7 . קביעת אסדרה חלופ ית למשק החל ב , לדוגמא: בעניין ייבוש ה .חלב ,למרות כל זאת עם סיומה של הרפורמה באיחוד האירופאי בשנת2015 , המשק האירופאי לא הגיע ,לשיווי משקל חדש ונדרשה תוכנית להתמודדות עם משבר שוק בין השנים2016-2020 . נדרש א. .השארת תכנון משק החלב באמצעות תוכנית סדורה להבטחת בטחון המזון של ישראל בענף החלב ב. ביצוע מבט משווה ועבודת מטה באשר לרפורמה שיושמה במדינות האיחוד האירופאי וכשליה וכן מבנה השוק בארה"ב ובמדינות המפותחות, תוך ביצוע השוואה באשר להבדלים בין השוק הישראלי ,למדינות אלו, וככל שתאומץ גישה יש לשלבה על כל חלקיה, לרבות: סובסידיות ישירות לרפתנים מענקי השקעה לעידוד תחרות מבית, יישום הפחתת מכסים באופן מדורג ומדוד רק לאחר בחינת .הצלחת צעדי שיפור התחרות והפחתת העלויות בייצור מקומי 2. קביעת מחיר מפוקח לחלב גולמי וחובת רכש ע"י מחלבות גדולות מוצע במסגרת הרפורמה : 2.1 . ביטול קביעת מחיר מטרה וקביעתו של מחיר הגנה לרפתנים שיהווה מחיר מינימום מפוקח לחלב גולמי , תוך האפשרות להתעלם מרפתות קטנות ובינוניות, זאת במטרה להבטיח את הכנסתן של .הרפתות 2.2 . תוגדר תקופת מעבר עד ליום30.6.2028 במהלכה יקבע מחיר החלב הגולמי בהתאם לחוק משק החלב, תוך הפחתה של15% . 2.3 . חובת רכישה של חלב גולמי בייצור מקומי ע"י מחלבות גדולות שרוכשות10% לפחות מכמות החלב .הגולמי עמדתנו : אנו מתנגדים בכל תוקף למנגנון המוצע, מהסיבות הבאות : א. משמעותו הינה כי מקטע המחלבות המקומיות בענף החלב יישאר בנחיתות תחרותית וידיו יהיו כבולות תחת כללי פיקוח ומבנה עלויות עודף בהשוואה למקביליו באיחוד האירופאי ו/או ארה"ב . ב. מוצע לקבוע מחיר הגנה מזערי לחלב גולמי, אשר יהווה את מחיר המינימום בענף, גם מעבר ל"היקף ."המצרפי של הליטרים המוגנים בענף הדבר עלול להביא לדחיקת מחלבות קטנות ובינוניות מחוץ לענף, בוודאי לאור ביטול כלל המכסים באופן מיידי ויצירת תחרות לא הוגנת ,וכן עלול להביא להשקעות חסר מצד כלל המחלבות מאידך. ג . יתרה מכך, גם במידה ותתממש תחזית האוצר ומחיר החלב הגולמי יפתח בכ - 15% ,יוותרו הפערים בין מחיר החלב הגולמי בישראל לעומת אירופה וארה"ב באופן שלא יאפשר תחרות הוגנת , וזאת מהסיבות שמנינו בסעיף1 לעיל, ובהם : • עלות עודפת לאור עבודה של5.5 ימים בשבוע לעומת7 .ימים במדינות אירופה וארה"ב • .היעדר סבסוד ישיר לרפתנים, זאת לעומת הנהוג באירופה • .)עלות עודפת של מזון בע"ח (מספוא • מ.בנה עלויות ממשלתיות עודפות ד. חמור מכך, הרפורמה המוצעת מניחה כי הייצור המקומי י י דרש להתמודד מול תחרות לא מידתית מול היבוא, זאת כאשר הוא נאלץ לרכוש חלב גולמי במחיר מפוקח מחד)(ואף חובה ולהתמודד מול המחלבה האירופאית אשר זוכה ל תמיכה מלאה ממ של ות אירופה מאי דך . ה. כמו כן, הדבר עלול לפגוע ב ביצוע השקעות בשדרוג והרחבת מחלבות קיימות, זאת לצד הקמת ,מחלבות חדשות בישראל ואף עלול להביא להסטת השקעות לחו"ל מצד המחלבות , זאת לאור חוסר הוודאות העסקי .והרגולטורי המוחלט שקיים במשק החלב בפרט ובענף המזון בכלל ו. יתרה מכך, הטיוטה המוצעת אף עלולה להביא לצמצום התחרות שכן קביעת חובות רגולטוריות דרקוניות לרכש חלב גולמי למחלבה שחלקה עולה על10% עלול להביא לתוצאה ההפוכה לפיה מחלבות ימנעו מהגדלת היקף הפעילות על בסיס פעילות ייצור מקומית , שכן כל מחלבה גדולה אשר נתח השוק שלה גדל, תהיה מחויבת לשאת בסבסוד גבוה יותר של הרפתנים, מה שיוצר תמריץ .שלילי להתרחבות הדברים עלולים להגיע לכדי קיצון ביחס למחלבות קטנות השואפות להפוך לבינוניות: מחלבה קטנה הרוכשת כ- 9.5% מהחלב הגולמי בייצור מקומי יתכן ותשקול שלא להרחיב פעילותה בייצור מקומי ,ולאתגר את המחלבות הגדולות וזאת מהחשש שתוטל עליה חובה יחס הרכישה במחיר מוגן. לאור זאת, חובת הרכישה המוטלת על המחלבות הגדולות עלולה דווקא להוביל לקיבוע של נתחי השוק במשק החלב. ז. ,חמור מכך, טיוטת ההצעה, ככל שתקודם תביא לכשל שוק והפליית הייצור המקומי, תוך שהיא מותירה , ה,לכה למעשה שוק מפוקח א ך לא מתכונן מחד ואין היא מציעה כל כלי ממשלתי להאצת פעילותן של המחלבות הקטנות .מאידך נדרש ביצוע מבט משווה ועבודת מטה באשר לרפורמה שיושמה במדינות האיחוד האירופאי וכשליה וכן מבנה השוק בארה"ב ובמדינות המפותחו ת, כ ך שככל שיוחלט בעתיד על רפורמה שתבטל את תכנון השוק הקיים ,ופתיחת השוק לתחרות נדרש :לקבוע א . ,מנגנון סבסוד ישיר למקטע הרפתות, באופן דומה לנהוג במדינות אירופה תוך שהיקף הסבסוד .יקבע בבסיס תקציב המדינה באופן קבוע וזאת במקום קביעת מחיר מטרה / מחיר הגנה .שמותיר את מנגנון הסבסוד העקיף ב . תוכנית מענקים רב שנתית לביצוע השקעות בהגדלת פריון ושילוב טכנולוגיות ייצור מתקדם בקרב רפתות ו.מחלבות קטנות ובינוניות ג . תמריצים למיזוגים, רכישות ושיתופי פעולה במקטע הרפתות כמופיע בתוכנית9 הצעדים מצד .משרד החקלאות ובטחון המזון . ב' לעיל+ 'ביטול הדרגתי של המכסים לאחר הוכחת הצלחת סעיפים א 3. הקמת "ועדה מייעצת" לקביעת כמות החלב הגולמי במחיר הגנה והכמות לכל מחלבה גדולה מוצע במסגרת הרפורמה : הקמת ועדה מייעצת מקצועי ת שתורכב מנציג רשות התחרות (יו"ר), נציג משרד האוצר, נציג משרד .החקלאות, נציג הרפתנים במינוי שר החקלאות, נציג המחלבות במינוי שר החקלאות עמדתנו : אנו מתנגדים לרפורמה כולה, לקביעת מחיר הגנה ולחובת רכש ע"י המחלבות הגדולות מחד ולהיעדר תוכנית לעידוד תחרות מבית ע"י המחלבות הקטנות מאידך . יתרה מכך, בכל הכבוד הראוי רשות התחרות הינה רשות שעיקר תפקידה הינו פיקוח ואכיפה ואין היא .רשות בעל הידע, ההבנה והמומחיות הנדרשת בענף החלב ומורכבותו נדרש א. הוצאת הרפורמה מחוק ההסדרים, ובכל מקרה, אם יוחלט בעתיד על קידומה של רפורמה יש לקבוע מנגנון שינוי מחיר החלב הגולמי שנשען על סבסוד ממשלתי ישיר , וכן להבטיח את מכירתו של החלב הגולמי לפי תנאי שוק תחרותיים במקטע ש .בין הרפתות לבין המחלבות ב. נציגי הציבור מטעם הרפתות והמחלבות נדרשים לה י מנות ע"י הארגונים היציגים לרפתנים )(מטעם ארגוני החקלאים ( ולמחלבות באמצעות)איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים , ,זאת תוך קביעת תנאי סף מנ יעת ניגוד עני ,ינים קריטריונים ומומחיות נדרשת מהחברים במועצה . 4. ביטול מיידי של כלל המכסים במשק החלב החל מיום1.1.2027 מוצע במסגרת הרפורמה : ביטול מיידי של כלל המכסים החל מיום1.1.2027 . עמדתנו : אנו מתנגדים בכל תוקף לביטול מיידי של כלל המכסים במשק החלב בראי הרפורמה המוצעת שכן הדבר יוביל לפגיעה ב.ייצור המקומי ותנאי תחרות לא הוגנת נזכיר כי היום קיים פטור ממכס למוצרי החלב הבאים: גבינות עד5% שומן, גבינות שמנת מעל5% שומן, גבינות טריות מעל5% שומן, גבינות מסוג מוצרלה, גבינות חלומי, חמאה שולחנית ותעשייתית , יוגורטים ומעדני חלב ,זאת לצד מתן מכסות שנתיות לגבינות חצי קשות .וקשות לכן התמונה המוצגת .לפיה השוק אינו פתוח לתחרות מיבוא אינה נכונה זו העת להזכיר כי במקביל לקידום רפורמה זו, נוקט משרד האוצר בצעד דרקוני למתן מכסות ליבוא גבינות חצי קשות וקשות בהיקף של פי3 .לעומת הנהוג עד כה התנהלות בריונית זו מנוגדת להסכם החלב שנחתם בין מועצת החלב לאוצר, תוך שכמות זו אקוויוולנטית לכ- 130 מיליון ליטר חלב גולמי .בשנה נזכיר כי במקביל לזאת מקודם חידוש הסכם הסחר מול ארה"ב, אשר במסגרתו יופחתו מכסים ביבוא .גבינות קשות וחצי קשות ומוצרי חלב נוספים בטווח הזמן הבינוני הרפורמה המוצעת מתעלמת באופן מו חלט מייחודיות ומבנה משק החלב, אשר מחייב את ויסות ייצור החלב בכלל ימות השנה . )ביטול מיידי של כלל המכסים (או הגדלת המכסות באופן לא פרופורציונאלי ישפיע באופן ממשי לסגירת רפתות קטנות ובינו נ ,יות, סגירת מחלבות קטנות ובינוניות ולירידה דרסטית בהשקעות בענף בישראל .זאת לאור הפליית הייצור המקומי ותנאי תחרות לא שווים כפי שצוין בפירוט לעיל נדרש א. הוצאת הרפורמה מחוק ההסדרים, ובכל מקרה, אם יוחלט בעתיד על קידומה של רפורמה יש לקבוע כי מנגנון מדורג על פני10 שנים להגדלת מכסות ו/או ביטול מכסים, תוך הבטחת שמירה ופיתוח של הייצור המקומי בתנאי התחרות הוגנים– .רפתות ומחלבות יחד ובנפרד 5. תוכנית פדיון מכסות– פרישה מרצון של רפתות לא יעילות מהענף מוצע במסגרת הרפורמה : עידוד רפתות קטנות .שאינן יעילות לפרישה מרצון מהענף עמדתנו יש לשאוף לפעול בהתאם למוצע בתוכנית משרד החקלאות לעידוד רפתות קטנות ובינוניות למיזוגים ורכישות, תוך ביצוע השקעות באוטומציה ושיפור פריון, וזאת במטרה לשמור על ביזור ייצור החלב .ושמירה על פריסה גיאוגרפית רחבה של ייצור החלב הדבר הכרחי על מנת לאפשר הובלה ושרשרת ערך יעילה באספקת חלב גולמי למחלבות, תוך חסכון בעלויות ולשם שמירה על בטחון המזון של ישראל , שכן היעילות התפעולית נמדדת ביעילות הרפ ת אל מול מיקומה הגיאוגרפי ומרחקה מהמחלב .ות. לסיכום איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים מתנגד לרפורמה המוצעת במשק החלב במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת2026 , שכן מדובר בתוכנית חפוזה ו לא מעוגנת בעובדות "ה"מחוררת כמו גבינה שוויצרית .שכל מטרתה לגזור כותרות תקשורתיות מול הציבור ניכר כי התוכנית גובשה ללא דיון כלשהו עם כלל גורמי העניין, לרבות משרדי הממשלה השונים , ללא יצירת תשתית מתאימה לעריכתה. בתוך כך, לא נערך ביצוע מחקר משווה באשר לנהוג במדינות אירופה, ארה"ב ,ומדינות מפותחות נוספות והכל תוך התעלמות ממבנה המשק הישראלי וצרכיה הביטחוניים הייחודיים של .ישראל ,יתרה מכך האוצר נהג כהרגלו ברפורמה אשר את עלותה העביר לפתחם של הרפתנים, המחלבות, מתוך תפיסה לפיה כל מטרתו להימנע מביצוע השקעות ממשלתיות בתשתית לאומית קריטית זו, תוך הקרבת הייצור המקומי והשמדת הערך הנצבר של הענף מזה100 .שנים :בשולי עמדתנו נרצה להבהיר את המובן מאליו משק החלב הוא הרבה מעבר למזון. החקלאות הישראלית בכלל והרפתות והמחלבות בפרט הן בראש ובראשונה חלק ממרחב הביטחון של מדינת ישראל— החזקת קרקע, רציפות התיישבותית ונוכחות ישראלית בשטח. זו תשתית שמגינה על המדינה לא פחות משהיא מזינה אותה. ובתוך זה חשוב לזכור: תעשיית המזון הישראלית היא המשך ישיר של החקלאות ואנחנו עומדים ביחד לטובת ביטחון המזון של ישראל. כל שינוי בעולם החקלאות, גם אם נדרש, חייב להיות אחראי, מדוד ומקצועי— כזה שמחזק את ההתיישבות, את החקלאים ואת הייצור המקומי.