פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 203 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, א' בשבט התשפ"ו (19 בינואר 2026), שעה 9:45 סדר היום: << נושא >> הערכות להבאת עובדים זרים לפרויקט המטרו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: משה נקש – מנהל מינהל עובדים זרים, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה אורי יצחקי – מרכז תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה לימור פוליאנסקי – רפרנטית תשתיות באג"ת, משרד האוצר נעמי אלימלך שמרה – מנהלת מחלקת אמנות בינלאומיות, משרד החוץ יאיר ארז – ראש צוות חלוץ של הרשות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות המטרו דודו קובסניאנו – עו"ד, יועמ"ש רשות המטרו, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות המטרו מרב פלג-גבאי – מרכז המחקר והמידע, הכנסת נירית חן פסטרנק – עו"ד, מנהלת אגף, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ נועם דן להב – מנהלת אגף פרויקטים מטרו, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ יותם שדה – לוביסט (שדלן), התאחדות הקבלנים בוני הארץ יצחק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ דני פיין – רו"ח, סמנכ"ל כספים, חברות ביצוע זרות צחי קוכנר – מנהל חטיבת הובלה, שפיר הנדסה אריאל מרנס – עו"ד, מנהל פיתוח עסקי ופרויקטים, שפיר הנדסה מיוחדים איציק לניאדו – עו"ד, חבר ועדת הגירה ועובדים זרים, לשכת עורכי הדין דן גרוס – עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל ליאור טל – דף חדש אלי זאבי – מנהל שיווק, תאגיד עוז אתי גבאי – בעלת חברת תשתיות אריאל גבאי, נציגי קבלנים ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הערכות להבאת עובדים זרים לפרויקט המטרו << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב וחודש טוב. היום יום שני בשבוע, א' בשבט תשפ"ו, 19 בינואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא היערכות להבאת עובדים זרים לפרויקט המטרו. דיון ראשון שהוועדה מקיימת היום בנושא. אני מבקשת היום לשמוע ממשרד התחבורה, מרשות המטרו ומנת"ע מידע כללי על הפרויקט המתוכנן, המועדים שהוקצבו לפרויקט והתמקדות בעשרות אלפי העובדים הזרים והמומחים הנדרשים לצורך הפרויקט. מבקר המדינה כתב לאחרונה דוח בנושא. בדוח נכתב כי פרויקט המטרו בגוש דן הוא פרויקט לאומי, שמחייב התייחסות מיוחדת של כלל משרדי הממשלה הנוגעים לו. הפרויקט הוא הגדול במיזמי ישראל, האתגרים בו עצומים מבחינות רבות. עלויות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, שינוע אלפי משאיות כבדות בלב גוש דן ואלפי מומחים זרים בעלי מומחיות ייחודיות שלא ניתן למצוא בישראל. דחיות בהשלמת הפרויקט יגרמו לנזק של עשרות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל, ויגרמו גם לשיבוש החיים של מיליוני אזרחים ולהגדלה משמעותית בעלויות. המטרו צפוי, להבנתי, לפעול ב-24 רשויות מקומיות שמתגוררים בהן יותר מ-3 מיליון תושבים. הדיון הוא היום דיון ראשוני מסדרת דיונים שנקיים בנושא. הוועדה תלווה ותפקח על פעילות הממשלה בהבאת העובדים הזרים לפרויקט. להבנתי, משרד התחבורה, רשות המטרו, נת"ע, משרד האוצר ורשות האוכלוסין ניסחו יחד החלטת ממשלה על הנושא. ארצה לשמוע גם על כך. נשמע היום על המועדים שבהם העבודות אמורות להתחיל, על המועדים שבהם יצטרכו העובדים הזרים להגיע וכמה בכול מועד ומאילו מדינות. נתחיל במצגת של חברת נת"ע שיציגו את הפרויקט וגם התמקדות של העובדים הזרים הנדרשים לפרויקט. בבקשה, הצגת המצגת. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> היי, שלום. אני נועם מחברת נת"ע, מנהלת אגף פרויקטים משקיים. קודם כול בואו נתחיל בשקף הזה. כששואלים אותי מה זה פרויקט המטרו אני אוהבת להתחיל בשקף הזה. זו הדמיה של פרויקט המטרו, חברים. כשאנחנו מדברים על פרויקט המטרו, ככה זה הולך להיראות. חשוב לי לציין שפרויקט המטרו זה לא רק עבור גוש דן. פרויקט המטרו נועד לחבר בין הפריפריה למרכז. אתם מתבוננים פה במתחם, מתחם תחבורה משולב תלת-מפלסי בתחנת תל אביב מרכז, שמתחבר לרכבת ישראל. המטרה שלנו היא לחבר בין הפריפריה למרכז ולייצר רשתיות עם תשתיות התחבורה האחרות כמו רכבת ישראל והרכבת הקלה. כמו שאתם רואים יש לנו פה עוד הדמיה של תחנת תל אביב מרכז של המתחם. באמת זו חוויית נוסע של חו"ל ואין דרך אחרת לתאר את זה. מי שנסע פה קצת ברכבת הקלה בקו האדום בטח הרגיש את זה. אנחנו מדברים על פרויקט במגניטודה שלא הכרנו, אוקי? זה באמת פרויקט שלא היה פה. שלושה קווים: M1, M2, M3. M1 זה הקו מצפון לדרום, הוא מגיע בסופו של דבר לרעננה ולכפר סבא והכי דרומית הוא יגיע ללוד ולרחובות. M2 זה הקו ממזרח למערב, הקו המורכב ביותר. הוא עובר ממש בצנטרום של הצנטרום, חוצה את תל אביב, חוצה את גבעתיים, בני ברק, גבעת שמואל ומגיע עד לפתח תקווה. ארבעה מתחמי דיפו. מתחמי דיפו זה המוסכים הגדולים שהקרונות יחנו שם ויתוקנו שם. חמש תוכניות סטטוטוריות. אנחנו מדברים על 150 קילומטר אורך של קווים. זה אורך כפול. אין כזה, לא היה כזה בישראל וגם לא היה כזה במערב. סך הכול 109 תחנות. שבעה מתח"מים. המתח"מים זה מה שאמרנו, המתחמים, מתחמי תחבורה משולבים שעתידים גם לכלול אזורי תעסוקה, תעשייה ומרכזי בילוי והמון קישוריות ורשתיות כמו שאמרתי, וחוויית שירות מיטבית לנוסע. הפרויקט הזה צפוי להיות בשני שלבים. לאור הגודל שלו פשוט השוק לא מסוגל להכיל את כול ה-150 קילומטר האלה בבת אחת, ולכן הוא מחולק לשני שלבים, שלב א' ושלב ב'. שלב א' זה מה שאתם רואים בצהוב, ושלב ב' זה מה שאתם רואים בכחול. עכשיו רגע נדבר על החלוקה התחומית, כי בסוף אנחנו פה בוועדה של עובדים זרים. אז יש פה שני שלבים עיקריים. אינפרה 1 זה עבודות תשתית, עבודות הנדסה אזרחית. מימין אתם רואים הדמיה של ה-TBM. TBM זה מפעל נייד עצום, שחופר את דרכו בקרקע ומתקדם בקצב של 10 מטרים ביום. רוב צוותי העבודה על ה-TBM הינם עובדים זרים. למה? כי פשוט אין לנו עובדים מקומיים שנהגו ב-TBM. יש לנו חלק ברכבת הקלה, לא בכמויות ה-TBM-ים שאנחנו מדברים עליהם. חבר'ה, 24 TBM-ים שיפעלו במקביל. כן? זה כמויות שאין כאלה לא בישראל בטח ולא בעולם. משמאל אתם רואים הדמיה של תחנה בתל אביב השלום. זו תחנה של 300 מטר אורך על 300 מטר רוחב ו-30 מטר עומק. זה בניין של שמונה קומות, שחצוב באדמה. שוב, אלו גדלים ומורכבות שלא התמודדנו איתם ואף מדינה לא התמודדה עם כזה דבר, בטח לא באזור בנוי וצפוף כמו בישראל וספציפית תל אביב. השלב השני אינפרה 2 זה השלב של הנדסת המערכות. מערכות חשמל, מערכות אוורור, מערכות איתות, דרגנועים, אינסטלציה. יש פה באמת תחום יותר של הנדסות חשמל, הנדסת מערכות, הנדסת אלקטרוניקה. בואו נדבר קצת על לו"ז. חבר'ה, הפרויקט של המטרו התחיל. יש לנו קבלנים בשטח, שעמלים עכשיו בדיפו ראשונים, בסמוך לראשון ובדיפו סגולה, בסמוך לפתח תקווה. עבודות העתקת התשתיות, קידום הזמינות התחילו. אנחנו מעתיקים תשתיות של חשמל, של תקשורת, של מים בכול רחבי גוש דן. אנחנו לא מדברים פה על חזון יותר. המטרו הוא לא חזון, המטרו זו מציאות בשטח. טוב, למה אנחנו פה? אנחנו פה כי כמות העובדים הזרים שאנחנו נדרשים אליה, כדי שהפרויקט הזה כמו שאמרה יושבת-ראש הוועדה פה, יקרה בזמן ושלא יתבזבזו יותר מיליארדים על גבי מיליארדים, זה 23,500 עובדים. אוקי? אנחנו רואים פה את החלוקה גם. הוועדה גם הפנתה לנו שאלות בנושא הזה. יש פה חלוקה לפי ביצוע מנהרות, לפי ביצוע תחנות ואלמנטים שזה עבודות אינפרה 1, אבל גם אינפרה 2 יש לנו פה חלוקה של עובדים מומחים ואת התחלופה שאנחנו לוקחים בחשבון. סך הכול 23,500 עובדים. אני רק אזכיר, שעבור ענף התשתיות מוקצים לנו 7,000 עובדים היום במכסות. רק המטרו לבד זקוק ליותר מפי שלושה. שוב, יש פה מורכבות וגודל שלא הכרנו. קצת מבחינת התזרים. אתם יכולים לראות פה לפי שנה את זרם העובדים, כמה עובדים אנחנו צריכים בחלוקה שוב לעובדים כלליים, עובדים שיש להם מומחיות על אמצעי טכנולוגיה ומיכון מיוחדים כמו TBM, ומומחים. TBM למי שלא יודע זה ה-Tunnel Boring Machine, זה המפעל הענק הזה שחופר, חוצב באדמה את המנהרות. פה אנחנו רואים את החלוקה למספרים בטבלה, גם שיהיה נוח יותר. כמו שאתם רואים, כבר בשנת 2028 אנחנו זקוקים ל-12,000 עובדים. בפרויקט כזה אני מדברת פה על מחר בבוקר, כן? 2028 זה מחר בבוקר. בואו נדבר על האתגרים. יש לנו שני סוגים של אתגרים. האתגר הראשון זה הבאת העובדים. אוקי? קודם כול אני צריכה אשרות לבין 15,000 ל-16,000 עובדים לבין 15 ל-20 שנה. יעסיקו אותם קבלנים מקומיים וקבלנים זרים. הבירוקרטיה היא לא קלה. אנחנו צריכים לחדש אשרות כול שנה, זה לא קל לא לרשות האוכלוסין ולא לקבלנים, ויש פה עלויות עצומות שהולכות להתגלגל על הפרויקט הזה. יש לנו גם אתגרים בהעסקת מומחים. מומחים כיום חובה לשלם להם פי שניים מהשכר הממוצע. אשרות השהייה שלהם מוגבלות לחמש שנים והם לא יכולים להביא בן זוג שיעבוד פה בישראל. תגידו לי אתם אם אתם הולכים לרילוקיישן ל-10-15 שנה עכשיו ואם הבן או בת הזוג שלכם לא יכולים לעבוד, האם תעשו את זה? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אבל אמרת חמש שנים, לא 15 שנה. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> הפרויקט כולו הוא בין 15 ל-20 שנה. היום יש מגבלה של שהייה לחמש שנים. זו מגבלה שהיא מאוד בעייתית בפרויקט כזה גדול וארוך טווח. והאתגר השני שלנו הוא מגורי העובדים. עד היום בכלל הממשלה, המדינה לא התמודדה עם הקושי הזה של להלין את העובדים, איפה הם יגורו זה נטל שנפל על הקבלנים. אבל כשאנחנו מדברים על 16,000 עובדים אנחנו לא יכולים לגלגל את הנטל הזה לקבלנים. אז גם זה אתגר שאנחנו בנת"ע יחד עם רשות המטרו, עם האוצר ורשות אוכלוסין מתכוונים להתמודד איתו. אנחנו מקדמים פה בשיתוף פעולה מלא יחד עם רשות אוכלוסין, משרד האוצר, רשות המטרו, משרד התחבורה, החלטת ממשלה שכול מטרתה לייצר הקלות ייעודיות לענף המטרו עבור הפרויקט הזה, שכול כולו הוא גדול יותר מכול ענף התשתיות. הצעד הראשון זה קודם כול הקמת ענף מטרו ברשות אוכלוסין. לייצר מתכונת ייעודית מהירה ומקוצרת להקצאת היתרים לעובדים עבור ענף מטרו. הצעד השני הוא הקצאת מכסות ייעודיות. בתקופת השיא צפויים להיות פה בשנה אחת 16,000 עובדים. זה כמובן ייגרר על כמה שנים. 16,000 עובדים, זה בתקופת השיא, ב-2031-2032. פרויקטים כאלה בסדר גודל כזה סביר שגם הם יידחו ויתארכו ולכן אי אפשר לקחת את זה שזה מה שיקרה שנה אחת. יכול להיות מאוד שכמה שנים אנחנו נעמוד על השיא הזה. הצעד הבא. הצגנו את המכסות, הצגנו את ענף המטרו, ענף ייעודי עבור עובדים זרים שעתידים לעבוד בפרויקט המטרו. הבאה פרטית. חברים, הקבלנים שצפויים לזכות במכרזים שלנו, מכרזים של 9 מיליארד שקלים כול מכרז, כן? הם רוצים להביא את העובדים שלהם. אנחנו צריכים לאפשר להם להביא את העובדים שלהם. ונוהל ייעודי למומחים זרים. המומחים פה זה מומחים שיש להם מומחיות שאין למומחים בישראל. אנחנו צריכים להיות כמה שיותר אטרקטיביים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כול מכרז מה העלות שלו בבקשה? << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> כ-9 מיליארד שקלים. אנחנו הולכים להוציא, בממוצע, אנחנו הולכים להוציא 11 חבילות בשנה הקרובה, כבר בשנה הקרובה. סך הכול כ-90 מיליארד שקלים. זה שוב היקף שהשוק לא התמודד איתו ותכף אני אראה לכם על זה שקף. ולכן חשוב לנו להיות אטרקטיביים עבור המומחים האלה, בטח בתנאים הגיאופוליטיים, שאתם שומעים עליהם כול בוקר פה וזה מאוד מורכב. אז לכול הפחות זה לתת להם רישיונות שהייה מעל חמש שנים, 63 חודשים, ועבודה לבני ובנות הזוג שלהם. למה אנחנו צריכים להתמודד עם הקושי הזה? מבחינת ניסיון אין במדינת ישראל ניסיון בבניית מטרו, זאת עובדה, חבר'ה. אין, לא בנו פה מטרו לפני. אין מספיק שחקנים שמראים ניסיון משמעותי במנהור בכאלה קילומטרים משמעותיים. אין מספיק שחקנים מקומיים שמראים ניסיון בכריית תחנות תת-קרקעיות, בטח לא בשיטת הכרייה, כן? שזו שיטה מאוד מורכבת שאנחנו נצטרך להשתמש בה בקו שלנו M2 ברוב התחנות. וגם מבחינת היקפים פיננסיים אין מספיק שחקנים בישראל, שיתמודדו עם היקף כזה של חבילות עבודה. אנחנו רואים פה היקפים שנתיים של ארבעה שחקנים שמסוגלים להתמודד מעל 4 מיליארד שקלים בשנה. אני מדברת איתכם על חבילה של ממוצע של 9 מיליארד שקלים, כן? אז הפתרון שלנו, המטרו פה כדי להישאר, כן? אנחנו ממש לא הולכים להסתמך רק על קבלנים זרים, זה ממש לא הולך לקרות. אנחנו פועלים בשני צירים כדי לוודא, שהידע יישאר פה בישראל וכדי להכשיר כוח אדם אנושי מקומי, שיוכל גם להאריך את המטרו, גם לתחזק את המטרו וגם לקחת חלק בבניית המטרו הקווים הקיימים. אז הציר הראשון שלנו זה תוכניות הכשרה. אנחנו מחלקים את זה עוד פעם לצווארון לבן ולעובדים כלליים. צווארון לבן אנחנו פועלים מול האקדמיה, מל"ג, ות"ת ומה"ט ליצירת תוכניות ייעודיות וקורסים ייעודיים עבור מהנדסים. לייצר את ההתמחות הזאת במנהור ובמקצועות רכבתיים. אנחנו משתפים פעולה עם איגודים. יש לנו שיתוף פעולה מאוד משמעותי עם ארגון הג'וינט כדי לעמוד על הפערים בכול מקצוע ולייצר תוכניות ייעודיות להכשרה. עם התאחדות הקבלנים אנחנו עורכים שולחנות עגולים עתיים כדי לייצר תוכניות משותפות. איגוד המהנדסים, איגוד לשכות המסחר, איגוד ההנדסאים ועוד. והמטרה היא לייצר תוכניות ייעודיות, שמתאימות למטרו ולהכשיר כמה שיותר כוח אדם מקומי. מבחינת תנאים מכרזיים, קבלן זר מחויב לשותפות עם קבלן מקומי. זה תנאי במכרז שלנו ואנחנו מחייבים אותו גם להשאיר ידע בישראל. במקביל אנחנו פועלים מול הרשות לפיתוח תעשייתי על מנת שיכירו בתוכניות הכשרה, שקבלנים זרים יעשו פה ובהתמחויות כ- - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה אותו מודל של חברות ביצוע זרות? << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> זה תכף נדבר על מודל ההבאה באמת. זה לא אותו מודל, וגם רשות אוכלוסין יוכלו לפרט. מאוד חשוב לנו שזה יהיה עבור הקבלנים שזוכים במכרזים שלנו. אני לא יודעת אם תשמחו או לא תשמחו לדעת, אבל אנחנו בחברה טובה. פרויקטים בסדר גודל דומה התמודדו עם אותם קשיים מבחינת ההון האנושי ופעלו להכשיר אלפי ועשרות אלפי עובדים. אנחנו רואים פה דוגמה של הcrossrail- בלונדון של 60 אורך קילומטר מטרו, של דוחא המטרו, גראנד פריז, 200 קילומטר אבל רק 60 תחנות, לנו יש 109. כולם הכשירו אלפי ועשרות אלפי עובדים, כי פשוט לא היו מספיק עובדים להניע פרויקט כול כך גדול. מבחינת המחסור אנחנו עשינו מיפוי מאוד משמעותי, גם קיבלנו שאלות מהוועדה על זה של המחסור יחד השתמשנו בוועדות בדוח של הצוות הבין-משרדי, בעבודה של טאסק ובעבודה של KPMG ולצערי, זיהינו באמת מציאות מאוד עגומה. כמו שאתם רואים מחסור ב-2030 של 16,000 עובדים. להערכתנו זו גם הערכת חסר, כי זה היה לפני הרבה תוכניות גדולות של מהנדסים שצפויות להתחיל במדינת ישראל, כמו הגעת Nvidia, וכול השיקום של רצועת עזה. להערכתנו, זו הערכת חסר. ואנחנו רואים שגם בעבודות כלליות, עבודות רטובות, זו תמונת מצב משנת 2023, כן? 150,000 עובדים, יותר מ-50% פלסטינים. זו לא המציאות היום. רק 13% עובדים מקומיים. נראה לי, שלא צריך להסביר פה למה צריך עובדים זרים, כן? אז אלה ההמלצות של הדוח של הצוות הבין-משרדי. לצערי הרב, רוב ההמלצות נמצאות באדום, לא בוצעו. לא היו מספיק תוכניות למהנדסים, לא היו מספיק תוכניות מותאמות להנדסאים וזו בעיה מאוד גדולה. אבל אנחנו, כמו שאמרתי, פועלים פה בשיתוף פעולה בין-משרדי ויחד עם התעשייה ועם הג'וינט כדי לייצר את התוכניות האלה. אנחנו רואים שבאמת עם השנים לא גדל מספר המהנדסים. זה מאוד ברור מהתמונה הזאת. פשוט ההמלצות, גם אלה שיושמו לא עבדו. ואלה הצעדים, שהדוח המליץ עליהם. תוכניות לשילוב אוכלוסיות, תוכנית הנדסאים לתשתיות, קידום התמחויות עם התעשייה, שילוב של קורסים במקצועות המטרו כבר עכשיו בתוכניות הסבה והתמחות ועוד-ועוד. אלה המקצועות שאנחנו צריכים בחלוקה לצווארון לבן וצווארון כחול. אנחנו צריכים מהנדסי תשתיות, מהנדסי הנדסה אזרחית עם התמחויות בתכנון מנהרות, גשרים ותשתיות קרקע, מהנדסי מערכות עם התמחויות באותות, חשמל, תקשורת, בטיחות, מנהלי פרויקטים, מהנדסים של מערכות IT ובצווארון כחול אנחנו צריכים, כמובן, פועלים, מפעילים של ציוד כבד כמו עגורנים, מכונות חפירה, טרקטורים, טכנאים, טכנאי בטיחות ועובדי תחזוקה. יש לנו גם פה המלצה כבר של ההכשרות, שזה מה שאנחנו פועלים בצוות שאנחנו מקדמים. << אורח >> צחי קוכנר: << אורח >> נהגים. חד משמעית. לא כתבת. אין נהגים. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> כן, נהגים. נקודה סופר חשובה. וזה רק באמת איזה שהוא glance של העבודה שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תגייסו נהגים זרים כאילו? << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> אנחנו מעדיפים להכשיר מקומיים. << אורח >> צחי קוכנר: << אורח >> גבירתי, זה בהמשך לוועדה משבוע שעבר. << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> דווקא זה אנחנו מעדיפים מקומיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין נהגים. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> זו בעיה מאוד גדולה. אנחנו בשיח עם איגוד לשכות המסחר על זה. << אורח >> צחי קוכנר: << אורח >> לא, אין נהגים ויש ועדה בכנסת. היינו שבוע שעבר ודיברנו, אני הייתי בוועדה הפרטנית. שמי צחי קוכנר ואני מחברת שפיר, אני מנהל מערך ההובלה. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> אתה צודק 100%. << אורח >> צחי קוכנר: << אורח >> ודיברנו על זה שבוע שעבר בוועדה ובאתי לפה גם היום, כי תיארתי לעצמי שזה לא יעלה. צריכים נהגים. הדבר הזה, שתבינו, אני מכיר TBM כי אנחנו ביצענו פרויקט כזה בירושלים. החומר שהדבר הזה מוציא מתוך האדמה צריך לפנות אותו. איך יפנו אותו? הוא יישאר בשטח? צריכים נהגים. אין לנו נהגים. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> את צודק 100%, אנחנו מודעים לזה. << אורח >> צחי קוכנר: << אורח >> וצריכים נהגי רכב כבד בכדי שנוכל להוציא את החומר הזה. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> זה נכון, אנחנו מודעים לזה, אנחנו בשיח מול איגוד לשכות המסחר על זה, וזה פער שאנחנו זיהינו כפער משקי. אנחנו הולכים להכניס 2,500 משאיות ביום לאתרי העבודה שלנו. אנחנו נצטרך נהגים. << אורח >> צחי קוכנר: << אורח >> המכונה הזאת עובדת 24/7, גבירתי. רק ברשותך המכונה הזאת עובדת 24/7. היא כול הזמן, זה מפעל שנוסע ופולט החוצה חומר, חול. מבחינתכם זה חול, לא משנה. החול הזה בסוף צריך לפנות אותו. הוא מגיע לנקודות מסוימות, עורמים אותו וצריך להוציא אותו משם. ובשביל זה צריך נהגים. דיברנו על זה שבוע שעבר בוועדה, אני מזכיר לך, לא יודע אם גבירתי זוכרת. אני אומרת את זה שוב, אין נהגים. אין נהגים וצריך להביא גם נהגים זרים בתוך ה- - - . << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. יש נציגים של ההסתדרות פה? בשבוע שעבר הנציגים של ההסתדרות גם התנגדו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הם התנגדו? << אורח >> צחי קוכנר: << אורח >> אני לא רואה אותם פה. כנראה שזה לא מספיק חשוב להם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לנהגי רכב כבד, להביא עובדים זרים כנהגי רכב כבד. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> יושבת-ראש הוועדה, אני רק רוצה להודות על הכינוס החשוב הזה בנושא החשוב הזה, כי אנחנו חייבים לתת ודאות לקבלנים כבר השנה. המכרזים הגדולים, שדיברתי עליהם מתפרסמים כבר השנה לקראת רבעון אחרון, ובלי ודאות בנושא העובדים הזרים הם פשוט לא יגישו, כן? זה המשאב הכי חשוב להם לעבודות המטרו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אנחנו ניתן לאנשים כאן להתבטא ואחר כך נעבור אלייך לשאלות, בסדר? אנחנו מתחילים עם איציק גורביץ' בבקשה. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> שלום. קודם כול המספרים פה הם מרשימים. איציק גורביץ' מהתאחדות הקבלנים. אני אחראי על הנושא של כוח אדם כלכלה ומיסוי בהתאחדות. המספרים פה הם מרשימים. מה שכן היינו רוצים לראות, ואולי גם כן לסייע, גם כן להירתם למאמץ, לראות את ה-breakdown של אותם עובדים. מתי מסתיימת עבודה ומתי נשארים אותם עובדים לאחזקה, תחזוקה וכולי. הרי אין טעם להכשיר הרבה אלפי עובדים שבסוף לא תהיה להם עבודה בתום הפרויקטים. אם יש אבחנה כזאת בחלוקה כזאת לדעתי זה מאוד יהיה רלוונטי. אם תצטרכו עזרה, סיוע בכימות של העובדים פר פרויקטים, יש לנו מספיק מודלים, שיכולים לחדד חלק מאותם נושאים וכולל סוגיה של הכשרות של עובדים. באמת זה פרויקט עצום, שיידרש לו קשב ופינוי רגולציה או הקלה ברגולציה כדי לקדם אותו. מה שכן, אם יש לכם, אם תוכלו אחר כך להציג בפורום אחר, את האבחנה בין עבודות התת-קרקעיות והעל-קרקעיות, זאת אומרת מה שכן אפשר לשלב קבלנים אולי מקומיים ביחס לקבלנים חיצוניים, זרים שעוסקים בכול העבודה הזאת מתחת לאדמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקי, תודה. ליאור? אני עושה לפי הסדר. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> יש את הנושא, אני מדבר דף חדש, עמותת דף חדש, תאגידי הבניין. יש את הנושא של ההעסקה. אני לא מצליח להבין, את מדברת על נושא סופר מורכב, שהפרויקט בפני עצמו יש לו מורכבות מטורפת ואני מבין אותה, אוקי? אבל הנושא של ההעסקה של העובדים אני לא חושב שיש דרך אחרת לעשות את זה חוץ מתאגידי בניין מסיבה מאוד פשוטה. אתם לא תצליחו להתמודד עם האירוע. זה אירוע שהוא מאוד מורכב, יש המון עובדים שצריכים כול מיני שירותי הלנה, כתובת של לאן הם מתקשרים כשיש להם בעיה. כבר הבנו שהמודל עם הקבלנים לא עובד, אוקי? ואפשר לעשות דרך אגב, אפשר כבר להתחיל כבר היום, כבר מחר להביא עובדים במודל של B2B ו-G2G בשילוב בשיתוף פעולה, לעשות בדיקה, להביא 2,000 עובדים במיידי במכסות של התשתיות, לראות אם הם טובים ולהתחיל להגדיל את זה לפי הדרישה שלכם ולפי המכסה. אז אני לא יודע איפה צץ הנושא הזה של העסקה ישירה, אנחנו חוזרים אחורה. ברגע שהעובדים יסיימו את הפרויקטים האלו או לא יתאימו לפרויקטים האלו, לא יהיה להם לאן ללכת בענף הבנייה. הם פשוט יצטרכו או לחזור למדינה, שאנחנו יודעים שאף אחד לא אוכף את זה, או להישאר באיזה שהוא מקום פה ולא יעסיקו אותם. מה קבלן יעשה שיש לו עובד שהוא לא מוכשר, שהוא לא מתאים? אני לא מדבר על מהנדסים ועובדים מומחים, שזה יש לזה את הענף של זה, אבל עובדי הכפיים האלו הם צריכים לעבור באיזשהו תהליך שידאג להם בזמן שאין להם עבודה. לא יכול להיות שהם יעבדו אך ורק במטרו, כי יכול להיות שהעובד הזה פתאום ירצה לעשות משהו אחר, שהוא בתחום התשתיות. ובשביל זה פתחנו את הענף הזה לתחום התשתיות. יש 5,000 עובדים. מה שאני מציע - - - כזה שאפשר לעשות באמת בדיקה על העובדים האלו ולהתחיל להביא אותם כבר עכשיו, לא צריך לחכות עם זה. יש 5,000 עובדים שלא התחלנו למשוך אותם כמעט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איציק, בבקשה, לשכת עורכי הדין. << אורח >> איציק לניאדו: << אורח >> תודה. עורך דין איציק לניאדו מלשכת עורכי הדין, ועדת עובדים זרים. בעיקרון אין לנו הרבה מה להוסיף על התיאור שנועם כאן הציגה. רק בנקודות, אנחנו סבורים שנכון, בשל גודל הפרויקט וחשיבותו, לקבוע הקצאה ייעודית ונפרדת לעובדים זרים במודל של הקצאת מטריה, שבמסגרת זאת כלל החברות בפרויקט, זכיינים, קבלנים ראשיים, קבלני משנה, קבלני ביצוע ישראלים וזרים כאחד יהיו זכאים להביא בהעסקה ישירה, כמו שציינת ובכפוף לדין הישראלי לעובדים זרים, ייעודיים רק להעסקה בפרויקט הזה. זה גם יאפשר הבאה של צוותים אורגניים מכול חברה בנפרד. גם, כמו שציינת, הכללה של קבלנים ישראלים שיתמודדו ויזכו במכרזים ושהם יוכלו להביא עובדים זרים. אנחנו מציעים לבחון התאמות רגולטוריות נקודתיות למעסיקים. לבחון ולשקול החלת חובת שכר בהתאם לדין הישראלי בלי דרישה לשכר מינימום מוגדל, פטור או התאמה מתשלומי פנסיה, קביעת אגרות מופחתות והקלה בכול מה שקשור לערבויות מדינה. גם הלשכה, כמו שציינת, רואה בשילוב של העובדים הישראלים ובשימור הידע תנאי מהותי לפרויקט. אנחנו מציעים, שכול קבלן זר יחויב להעסיק עובדים ישראלים בהיקף של לפחות 25% מכלל התפקידים שבתחום אחריותו, וכול קבלן זר יחויב להציג וליישם תוכנית סדורה להכשרת עובדים ישראלים. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> זה תנאי במכרזים שלנו, כן. << אורח >> איציק לניאדו: << אורח >> כן, כן, אני חושב שאני רק חוזר על מה שאמרת, אני לא מחדש כאן שום דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואאיל רוצה? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> כן, גבירתי. קודם כול אנחנו מברכים על המצגת ושיהיה בהצלחה ורק שנראה את המטרו כמו שראינו באירופה, שנראה בישראל. מה שאני רואה כאן שזה פרויקט ממש עצום וגדול בהיקפים אולי עולמיים או אירופאים. לכן, לדעתי, צריך להקים ועדה של כול המשרדים עם נציגי התאחדות הקבלנים, עם נציגי תאגידי כוח האדם לעובדים זרים, עם נציגי ההסתדרות על מנת לדון בכול העניינים וכול שלא יהיה נזק גם כן לפן הישראלי. איך שאמר חברי מלשכת עורכי הדין, גם צריך לתת בעדיפות ראשונה אם יש עובדים ישראלים צריך לקחת את העובדים הישראלים בעדיפות הראשונה. צריך לדון גם בדרך הבאת העובדים הזרים האלה. יש לנו את המנגנון של תאגידי עובדים זרים. יש שם פיקוח על השכר, פיקוח על התנאים, פיקוח על הדירות. בהעסקה ישירה אנחנו ראינו בחברות הביצוע הסיניות גבירתי הרבה-הרבה הפרות של החוק מבחינת דיור, מבחינת תשלומי שכר ומבחינת קיפוח זכויות. מה שלא ראינו בהעסקה דרך תאגידי כוח אדם. לכן, לדעתי, אם חברתי מדברת על הבאה בשנת 2032 או 2028, מה שהבנתי ממנה, אז צריך באופן מידי בשנה הזו להקים את הוועדה שתדון בכול הנתונים האלה, שתעשה את כול המחקרים הנדרשים ותסיק את כול המסקנות, על מנת להגיע ל-2028 מוכנים לפרויקט הזה. חוץ מזה מדובר פה על כמות עובדים אדירה של 16,000 או 20,000 מה שהבנתי ממנה. לכן צריך גם לחשוב שתהיה להם הקצאה ייעודית ומיוחדת, שלא יהיו על חשבון העובדים הזרים אשר עובדים בענף הבניין. מעכשיו אנחנו רוצים לרקוד בשתי החתונות. גם להמשיך בתנופת הבנייה והדיור בישראל וגם כן לקדם את הפרויקט של המטרו. ולכן צריך לעשות להם הקצאה ייעודית ומיוחדת לפרויקט הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מדובר בזה לא? << דובר_המשך >> ואאיל עבאדי: << דובר_המשך >> כן, כן גבירתי, אבל צריך שתהיה ועדה שתתכלל את כול האירוע מבחינת העובדים, מבחינת הקבלנים ומבחינת הכלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו נשמע את רשות המטרו. בואו נשמע אותם. את יאיר ויש לנו את דודו. << אורח >> יאיר ארז: << אורח >> בוקר טוב. יאיר ארז מרשות המטרו, משרד התחבורה. איתי פה גם דודו קובסניאנו, היועץ המשפטי שלנו של רשות המטרו. אז בהתאם לכול מה שעלה פה, גם מה שנועם העלתה וכולם, אחד הדברים שאנחנו נערכים בכלל במשרד וברשות זה לכול האירוע המשקי של הפרויקט הזה. נועם ציינה שההיקפים פה מאוד גדולים. לצורך ההשוואה, בקו האדום שנפתח בתל אביב לפני שנתיים ב-2023 היו 10 קילומטר של תת-קרקע של מנהור ו-10 תחנות תת-קרקעיות. וזה היה פרויקט ארוך, קשה, מייגע, התייקר, התעכב, עוד 1,001 כאלו דברים. במטרו אנחנו מדברים על 150 קילומטר של מנהרות, זה פי 15, ועל 109 תחנות תת-קרקעיות, שזה יותר מפי 10 מאשר חווינו בקו האדום, ולכן ההיערכות הרבתי הזאת גם בגזרה של העובדים הזרים. עלה פה הנושא של פינוי עפר, אז אנחנו באמת נערכים גם עם רמ"י ועם קרן שיקום מחצבות על לפנות עפר לשיקום מחצבות, הסכמים עם רכבת ישראל, שחלק מההובלה של העפר תיעשה באמצעות הרכבת ולא הכול באמצעות משאיות. אז יש כאן היערכות ברמה המשקית הלאומית לכול האתגרים שהפרויקט הזה מציב ואחד מהם זה באמת הנושא של העובדים הזרים. אז אנחנו באמת כבר לפני חודשיים הייתה לנו פגישה בוועדת מנכ"לים לעובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם היום יש. גם היום מתקיים דיון בוועדת המנכ"לים. << אורח >> יאיר ארז: << אורח >> לא בנושא הזה. הייתה לנו פגישה שבה הצגנו את הפרויקט, הצגנו את האתגרים, הצגנו איפה אנחנו מזהים את החסמים ואת הקשיים לגבי הקבלנים והעובדים הזרים. קיבלנו את ברכת הדרך ורוח גבית מהוועדה לגבש החלטת ממשלה ועל זה אנחנו עובדים בחודשיים האחרונים ביחד עם החברים פה מרשות האוכלוסין, מנת"ע והאוצר. משה ואפרת כאן מרשות האוכלוסין. אנחנו בימים אלו בטיוטות מתקדמות של גיבוש החלטת ממשלה, נחזור לוועדת מנכ"לים במשרד ראש הממשלה כדי להציג ולקבל ברכת הדרך. אני מקווה שנגיש את זה לממשלה בחודש הקרוב לאישור הממשלה, כדי לתת מענה לכמה שיותר מהדברים האלו שעלו כאן, ואני חושב שעם הזמן גם נדע לדייק דברים במהלך הדרך. כמו שנועם ציינה, החל מסוף השנה הזו אנחנו עתידים לפרסם במהלך שנתיים, מסוף 2026 עד אמצע 2028, משהו כמו בין 10 ל-12 מכרזי ענק, כול מכרז כזה בערך- - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים ביקשתם מוועדת מנכ"לים? << דובר_המשך >> יאיר ארז: << דובר_המשך >> עדיין לא ביקשנו. הצגנו רגע את האתגרים שלנו, הצגנו קווים כלליים, אנחנו נגבש את החלטת הממשלה עם המספרים המדויקים. יש לנו חלוקה לפי שנים, יש לנו חלופה גם לפי מקצועות, כן? עולמות ההנדסה האזרחית, המנהור, החפירה של התחנות ועולמות המערכות. אלה סוגים שונים של עובדים שנדרשים לדברים האלו. כול עולם המערכות הרכבתיות, המסילות, האיתות, החשמול, שזה גם שני עולמות שלצערינו אין לנו מספיק ניסיון עם זה בארץ, לא המנהור ולא העולם הרכבתי. אנחנו בגיבוש החלטת ממשלה ואנחנו נביא את ה- - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשבתם להקים פורום בשיתוף התאחדות הקבלנים ועם ההסתדרות, הנציגים שהם הגיעו? << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> יש לנו שולחן עגול שמתכנס אחת לחודש עם התאחדות הקבלנים, ואנחנו פגשנו את איגוד מועצת ההנדסאים ואיגוד המהנדסים ואנחנו גם אמורים לפגוש את איגוד לשכות המסחר, אגב על הנהגים. וכול מי שירצה לפגוש אותנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם יכולים גם את נציגי ההסתדרות? את נציגי ההסתדרות? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> יש לך פה עובדים, שיש שכר מינימום ויש זכויות ביטוח רפואי ותאונות עבודה. את צריכה בשולחן העגול שיהיה נציג מאיגוד העובדים בפורום הזה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> גם השולחן הוא לא כזה עגול אם ההסתדרות לא נוכחת בו. הסתדרות העובדים צריכה חייבת להיות נוכחת בשולחן הזה. אני לא מצליח להבין איך התאחדות הקבלנים כן והם לא. זה א"ב של אם אתם מביאים עובדים. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> זה לא שולחן של כמה ארגונים, אלא יש שולחן ייעודי של נת"ע. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> זה סודי? שולחן סודי? << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> זה בטח לא סודי. לא הייתי אומרת את זה פה בפורום כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אם הם רלוונטיים לדיון מסוים לשתף אותם. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> גבירתי, לעובדים אנחנו באמת רלוונטיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתם יכולים לפרט קצת על המכרזים? מכרזים לקבלנים ישראלים מול זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וההבדל בין חברות ביצוע זרות לבין קבלנים זרים. << אורח >> יאיר ארז: << אורח >> כמו שנועם הציגה, באמת הפרויקט הזה בניגוד לקו האדום, אני מזכיר שוב את הקו האדום שנת"ע הקימה והתחילה להקים אותו לפני עשור – אז הוא כולו תת-קרקעי. כול הטכנולוגיה של מכונות TBM, שזו שיטת החפירה שתיעשה בגוש דן, היא טכנולוגיה שאין בה מומחיות לחברות ישראליות, לצערינו. המכרזים אבל כן יהיו משולבים. זה לא יהיה מכרזים רק לחברות בינלאומיות, הם מכרזים משולבים של קונסורציומים של תאגידים בינלאומיים עם תאגידים ישראליים שחוברים כבר ביחד. אנחנו כבר פרסמנו את תהליך המיון המוקדם לפני שלושה חודשים. הוא כבר התפרסם, חברות כבר מתאגדות ומתחברות ביחד, בינלאומיות וישראליות, וייגשו ביחד לתהליך המיון המוקדם. בשנתיים וחצי הקרובות, החל מסוף 2026 ועד אמצע 2028, הולכים להתפרסם עשרה מכרזים, המכרזים הם מכרזי ענק בסדר שהמשק לא חווה מכרזים כול כך גדולים בעולם התשתיות. כול מכרז כזה הוא בין חמישה לשבעה מיליארד שקלים. ואנחנו עובדים המון על איך באמת לייצר את הוודאות הרגולטורית גם לקבלנים, גם לקבלנים הבינלאומיים שיגיעו לפה לא רק בתחום העובדים הזרים, אלא גם בתחום החוזים האחידים, חוזים בינלאומיים בעולם התשתיות ועוד כאלו סוגיות שאנחנו מתעסקים איתן כדי לאפשר באמת. זה הוצג גם כאן. יש לנו מגבלת שוק ישראלי, בסדר? בעולם התשתיות הישראלי, ואנחנו עושים הרבה פעולות על מנת גם להגדיל את השוק הישראלי ולמשוך גם חברות בינוניות כדי שיוכלו להשתתף במכרזים האלו, עם מנגנונים של הכשרות גם לעולמות המנהור, אם זה בסימולטורים שאנחנו מנסים לקדם שיגיעו לארץ ל-TBM כדי להכשיר צוותים ישראליים גם בהפעלה של TBM ולא לסמוך רק על זרים. אני אגיד שגם הפרויקט הזה כמו שהוצג כאן הוא ongoing. זאת אומרת יש לנו עשרה מכרזים גדולים לפרסם עד אמצע 2028, אבל גם מ-2029 והלאה, השלב ב' של הפרויקט יש עוד מכרזי ענק שצפויים לצאת, ואנחנו כמשרד תחבורה, זה לא שיוקמו שלושה קווי מטרו וזהו. יהיה גם מטרו בירושלים, יהיו עוד קווי מטרו בגוש דן. בעשורים הקרובים יהיו עוד פרויקטי מטרו, עוד פרויקטי מנהור, גם רכבת ישראל הרבה מהפרויקטים שלה היום הולכים לעולמות המנהור גם כן. וזה איזשהו אתגר שהשוק הישראלי צריך לדעת להתמודד איתו ולפתח את היכולות האלו. בסדר? גם העולם הרכבתי. היום אנחנו נמצאים בעולם שיש שני קווי רכבות קלה פעילים בישראל. עד סוף העשור יהיו שמונה קווים שונים של רכבת קלה: בצפון, בגוש דן וגם בירושלים. אז גם בעולם המקצועות של התחזוקה והפעלה של רכבות אלו מקצועות שהשוק הישראלי ילמד ויצטרך לדעת ללמוד אותם כי הביקוש הוא כאן. רכבת ישראל יש לה הינף של פרויקטים שהולך וגדל כמעט להכפיל את רשת המסילות שלה בעשור שניים הקרובים. אז הרבה פרויקטים מסילתיים, אז גם המקצועות המסילתיים זה משהו שנדרש ואנחנו עובדים הרבה גם עם חברת נת"ע וגם עם גופים אחרים וגם עם הרשות לשיתוף פעולה במשרד הכלכלה לגבי איך אנחנו מכשירים עוד ועוד צוותים ודורשים מהקבלנים הבינלאומיים שכן מגיעים לכאן כן להשאיר פה חלק מההון הזה והידע הטכנולוגי הזה, כי זה באמת אתגר שהמדינה הולכת להתמודד איתו בעשורים הקרובים עם הקמה של עוד ועוד מערכות רכבתיות בישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקי. אריאל, בבקשה. << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >> אריאל מרנס, מנהל פיתוח עסקי בחברת שפיר. אני אתייחס, אמרתם שאין הרבה חברות שעשו TBM בארץ, אז חברת שפיר עשתה בירושלים TBM והיינו שמחים גם כמובן להתמודד ב- - - - << אורח >> צחי קוכנר: << אורח >> עשינו TBM לרכבת הכבדה שנוסעת לירושלים קטע ג', משער הגיא עד מבשרת, 11 קילומטר לכול כיוון. בעצם יש שמה שתי מנהרות, נחפר עם TBM. היה joint venture עם חברה שנקראת פיצרוטי. החברה הזאת, פיצרוטי המשיכה איתנו, התחילה איתנו ב-A1 שזה היה פרויקט בירושלים. סיימנו את A1, עלינו לכביש 6 חוצה צפון מה שאתם מכירים, גם את זה עשתה איתנו פיצרוטי, זה לא נעשה עם TBM זה נעשה בשיטה אחרת, ואחרי זה ירדנו איתם לכביש 16 שגם זה לא נעשה עם TBM זה נעשה בשיטה אחרת. אבל המנהרות לירושלים נעשו עם שני TBM-ים ענקיים. סתם בשביל הקוריוז שתדעו, כשאתם נוסעים אז הראש של המכונה קבור מתחת אחרי שסיימו את הפרויקט כי אי אפשר להוציא אותו. אבל כן, עשינו כזה דבר וזה עם חברה איטלקית בשם פיצרוטי. << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >> אני אמשיך. בסוף כשאנחנו נבוא להתמודד עם המכרזים הענקיים האלה יש המון עלויות שצריך לחשב ויש עדיין המון סימני שאלה שלא פתורים. חלק מהם אני מקווה שנקש ואפרת יוכלו לפתור כמו שהם יודעים לעשות בהצעת מחליטים שנוגעת למטרו. אבל בסוף צריך להבין, המנגנון של הבאת עובדים זרים הוא חשוב. אנחנו גם היינו רוצים לשמר את הידע הזה בישראל ולא רק שיהיו חברות זרות וקבלנים זרים שבאים ועושים את זה אלא כן איזשהו joint venture עם קבלנים זרים. ולהבין בסוף, שזה נכון שאנחנו רוצים להכשיר עוד אנשים. המהנדסים בסוף לא הולכים לבתי ספר הם לא לומדים שנה א' כמו שנגעת בזה, בסוף אין יותר סטודנטים להנדסה. כן צריך לפתור את נושא המנגנון של העובדים הזרים. לנו עכשיו שאתם רוצים לפרסם עד סוף שנה, אז צריך את התשובות האלה כבר עכשיו. זאת אומרת אנחנו לגשת למכרז ולפרסם מכרז בלי שיודעים מה היו עלויות תמחור הלנה, עובדים זרים כן לא, 15 שנה עם בני זוג בלי בני זוג ילדים בסוף זה המון המון עלויות שמצטברות. כבר היום אנחנו רואים את זה. << אורח >> יאיר ארז: << אורח >> הוודאות לשוק מאוד חשובה וזה מה שמנחה אותנו. << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >> אז אני אומר, היום אנחנו רואים שבערך עלות העסקה של עובד זר יש המון עלויות, בסדר? הלנה, ביטוח, איפה אתה שם אותו, הוא רוצה ללכת הביתה, הוא רוצה רופא שיניים. אז באמת זה פרויקט לאומי. אנחנו היינו מאוד שמחים לקבל איזשהו ודאות מכם לפני שאתם מפרסמים את המכרזים האלה, אולי לא יודע שיתוף ציבור לקראת הדברים האלה, משהו בסגנון. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלי זאבי, בבקשה. אתה גם רוצה? << אורח >> אלי זאבי: << אורח >> כן, אני אשמח מאוד. שמי אלי זאבי, אני מתאגיד סנטרל. בנושא שיווק העובדים הזרים. אני רוצה דווקא לחזק את חברי מחברת שפיר. כול נושא העובדים הזרים שמגיעים ארצה לדעתי מאוד חשוב בעניין של אותם עובדים שמגיעים, צריכים לעבור פה סינון מאוד קפדני ונכון. ההיקף, ההתאמצות של כול התאגידים בארץ לגבי השהייה של העובד בארץ, לתת לו את כול התנאים הטובים ביותר כדי שירגיש כאילו בבית וכאן דואגים לו. המורכבות הזאת היא מאוד קשה לנו ואנחנו מנסים לעשות לו את הטוב ביותר. אממה? יש הרבה עובדים שמגיעים הנה ללא שום אבחנה, ללא שום מקצוע, שום ידע. כול הידע שלהם שהם מגיעים היום כבר מגיעים איתו הוא לא מספק את הקבלן והרבה עובדים נשארים היום כביכול מאי שביעות רצון לקבלן ונשארים בבית. ההוצאות האלה הן מאוד כבדות, כמובן, על התאגידים שצריכים למצוא לאותו עובד את התפקיד הראוי לו. ובכלל בנושא המטרו הוא כמובן דבר שהוא הרבה יותר מורכב מנושא של עובד קבלן כאילו ברזלן, טפסן או לחילופין שפכטל צבע, שזה דבר צריך להיות מינימלי של עובד עובד בניין. שהבדיקה והסינון של העובדים האלה צריכים להיות ביתר קפדנות. דוגמה קטנה, נכון אולי זה לא לוועדה הזו, היום אנחנו עומדים על 10,000 עובדים שנמצאים למעלה מ-63 חודשים שכרגע הם לא רשאים לעבוד בגלל שעברו את ה-63 חודשים. וזה כוח גדול מאוד שיושב כרגע בבית ולא ניתן להעסיק אותם. וזה דווקא אותם אנשים שכבר רכשו את המקצוע כאן בארץ והכשרנו אותם והם כרגע ללא עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנושא ידון היום בשעה 13:30 בוועדת מנכ"לים. << דובר_המשך >> אלי זאבי: << דובר_המשך >> כן, זה דקלה דווקא הסבה את תשומת ליבי בעניין הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ויש פה גם את הנציג של ועדת המנכ"לים. << דובר_המשך >> אלי זאבי: << דובר_המשך >> אני רוצה לתת דוגמה קטנה בנושא העובדים הזרים ההודים. נכון, הוא כוח עבודה זול, הוא מבחינת הנושא של אפשר גם למכור אותו לקבלנים שכמובן אנחנו גם מבינים את העול שמונח עליהם בנושא של מסירות דירות, כול נושא העלויות שלהם אנחנו דווקא באים לקראתם כמה שניתן. אממה? אותם עובדים האלה הם לא עובדים שבאמת מוכשרים או מגיעים חלקם לא מוכשרים ולא בתפקיד הנכון. ואנחנו מנסים יחד עם הקבלנים, זה שכר לימוד גבוה מאוד שהקבלנים האלה משלמים. וליבי איתם, אנחנו מנסים לראות איך נותנים להם מענה מהיר וטוב. הרי אותם עובדים הודיים כמעט רוב רובם באים ללא מקצוע. אז בסופו של דבר הם עובדים כעובדי ניקיון. ניקיון בניין, לא ניקיון בשלבים של גמרים וכיוצא בזה. אנחנו מנסים להכשיר אותם בתפקידים הראויים להם ומה שמבקשים מאיתנו הקבלנים. אבל מאוד מאוד חשוב בעניין של אותם הבאת עובדים זרים בנושא המטרו צריכים להיות אנשים שכמובן עברו הכשרה כזו או אחרת או לפחות מינימום לצרכים שכמובן אותם יזמים קבלנים שיצטרכו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקי תודה. דני פיין, אתה רוצה? בבקשה. << אורח >> דני פיין: << אורח >> כן, שלום שמי דני פיין אני סמנכ"ל הכספים של China Civil Engineering Construction Corporation. אנחנו למעשה חברת הרכבות הלאומית של סין, אנחנו בנינו את הקו האדום של הרכבת הקלה, אנחנו הבאנו את ה-TBM ואנחנו גם מפעילים את הקו האדום של הרכבת הקלה בשותפות עם אגד. אז קודם כול רציתי להגיד שאנחנו פה, יש לנו פה כבר את כול התשתית, אנחנו כמובן ניגש למכרזים הקרובים ובמידה ונזכה יש לנו את כול התשתית להביא את כול העובדים. וכמובן העובדים נשאף שהם יהיו עובדים שלנו, זו הדרך הכי יעילה מבחינתנו לנהל את האירוע הזה. משהו אחד שרציתי להגיד, בכובע אחר אנחנו גם חברת ביצוע. אנחנו בונים בבנייה למגורים, יש לנו 1,100 עובדים היום, פועלי בניין. ואחד האתגרים שיש לנו, ומשה נקש מכיר את זה היטב וגם יושבת הראש, יש לנו בעיה של בריחה, ברחנים. כלומר המדינה, מדינת ישראל קשה לה מאוד לאכוף את הנושא הזה. עובדים הם מגיעים ונעלמים לשוק השחור. ואני חושב שחשוב שהמטרו, את בכובע שלך יחד עם רשות אוכלוסין תנסו לבנות איזשהו מנגנון שיקטין את המוטיבציה של בריחה של עובדים. צריך לחשוב איך עושים את זה, לדוגמה לתת להם אופק יותר גדול, כלומר במקום חמש שנים עשר שנים. לדוגמה להפחית את האגרות. כול מיני דברים שיכולים להפחית את המוטיבציה לעבור מעבודה מסודרת לשוק השחור. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> גבירתי הבעיה אצלם הברחנות בתנאי ההעסקה שלהם. על זה אני דיברתי בדיוק. יש פה בעיה בתנאי ההעסקה שלהם, הם לא משלמים כמו שצריך, לא משלמים על פי חוק ולכן העובדים - - - << אורח >> דני פיין: << אורח >> טוב, זה כמובן לא נכון, אני סמנכ"ל הכספים של החברה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את נקש, את ההתייחסות שלו בנושא הסוגיה הזאת. נקש, אפשר להתחיל? אם אתה יכול להתייחס לברחנים, כאילו גם במטרו, במצב החדש. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בוא נתייחס כן, קודם כול לסוגיה לשמה התכנסנו. אז באמת החברים מנת"ע ומרשות המטרו במשרד התחבורה, אני כול פעם בכול ישיבה ובכל פורום מחמיא להם, כי בעיניי ככה מנהלים אירוע, בטח אירוע כזה משמעותי וגדול. הם באו מספיק זמן מראש והם מעלים את כול הסוגיות והם רוצים לסגור את כול הדברים כמה שניתן בשביל לתת ודאות, גם להם כמשרד שהולך לנהל את האירוע הזה מהפן שלהם, וכמובן גם למי שיתמודדו או יזכו במכרזים. אז בהחלט ככה צריך לעבוד ובאמת כול הכבוד לכם על כך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש סליחה רגע, מה רשות האוכלוסין לא תנהל את ה- - -? זה יחד בשיתוף האגרות ומה שקורה היום אתה תמשיך, לא? << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> כן-כן, הם מנהלים. הבאת העובדים הזרים והסדרת כול נושא העסקה מן הסתם זו אחריות של רשות האוכלוסין וההגירה וזה מה שאנחנו עושים, אבל בסוף יש פה משרד שהוא משרד ממשלתי שמוביל את האירוע מבחינתו ובמקרה הזה זה החברים שנמצאים פה והציגו את הדברים, והם עושים את זה בצורה ראויה להערכה ובאמת כול הכבוד להם על כך. מבחינתנו נעשה כול מה שאנחנו יכולים כדי לסייע. אנחנו מבינים את האירוע, אנחנו מבינים את החשיבות, זה פרויקט שלא, אני לא יודע, אם אני יכול להגיד לא היה כמותו במדינת ישראל בהיקפים האלה. אז אנחנו נערכים לזה. כמובן שנדרש למשאבים והחברים גם מכירים את זה וגם החברים ממשרד האוצר מכירים את זה וננסה לתת את כול המענים האפשריים לענף הזה כדי שיוכל לתפקד כמו שצריך ולעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו. לעניין הנושא של ברחנים, אז דיברתי על זה גם בדיון הקודם, באמת אחוז הברחנים בחברות הביצוע הוא באמת גבוה יותר מכול ענפי המשק האחרים. דבר שצריך לבחון אותו ולבדוק ממה הוא נובע ולמה הוא קורה ואנחנו על זה ביחד עם גורמי האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה ואנחנו ננסה מה שאפשר לעשות בשביל לטפל בתופעה הזאת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איך אתם נערכים מבחינת עובדי הרשות? ענף חדש? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ובחוסר אדם. << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> אנחנו מתכננים להקים יחידה, שתהיה כול כולה ייעודית לנושא הזה של המטרו. יוקם אגף חדש, יינתנו לנו המשאבים. אם לא יינתנו המשאבים אז נצטרך, חברים, לא יהיה מטרו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ותקלטו עובדים, כי היום קשה לקלוט. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ונקלוט עובדים, אנחנו נקלוט בעזרת השם ועם גבירתי, יושבת הראש, שעוזרת לנו גם לקדם את הסכם השכר של עובדי המינהל אז יהיה לנו, מן הסתם, יותר פשוט לקלוט. ואני מקווה שזה באמת יצליח ושני הדברים יקרו פה במקביל כדי לקדם את זה כמה שיותר מהר. וכן, זו התוכנית, אנחנו נקים אגף שלם שיתעסק בנושא הזה מא' ועד ת' בכול התהליכים שלו. הוצגו פה כול מיני מסלולים או תתי מסלולים בתוך הענף הזה, אז זאת הכוונה שלנו, כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש לזה ביטוי בהחלטת הממשלה? << אורח >> יאיר ארז: << אורח >> החלטת הממשלה המקודמת נוגעת גם למשאבים הנדרשים לטובת רשות האוכלוסין. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אין עדיין, אין עדיין את המספר, כי הדברים האלה עוד נבחנים אבל יש לזה סעיף שיושלמו בו התקנים הנדרשים. אלו לא רק תקנים של המינהל שלי, אלו גם תקנים של המחלקה המשפטית שלנו שמלווים אותנו בכול התהליך הזה, יש לזה עוד הרבה משמעויות והשלכות. מה גם שהתבקשנו פה בכול מיני טיוטות, שוב, אנחנו עדיין בשלבי טיוטות, אבל התבקשנו פה לעשות משימות נרחבות נוספות וגם להן יש משמעויות. אז אנחנו כמובן ניתן את ההתייחסות קודם כול הפנימית בין המשרדים ולאחר מכן- - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה מספר החלטת הממשלה וממתי זה? << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> היא עוד לא עברה, זה טיוטה. מדובר בטיוטה בתהליכים מתקדמים. אנחנו ממש בשיתוף פעולה מלא עם רשות האוכלוסין ורשות המטרו ומשרד התחבורה ומשרד האוצר. וברור לנו שאי אפשר לקדם את המהלך הזה של 16,000 מכסות בשיא בלי שרשות האוכלוסין יקבלו את המשאבים הראויים לכך. זה חד-משמעי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש, אתה יכול להתייחס בבקשה לשאלה האם גם העובדים הזרים שיגיעו לעבוד במטרו יהיו מוגבלים בתקופת השהייה כמו העובדים הזרים ביתר הענפים? חשבתם על זה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, החוק הוא אותו חוק לגבי כול העובדים הזרים במדינת ישראל. כולם מגיעים לפה ל-63 חודשים. כך גם יהיה עם העובדים האלה. יש פה מחשבה או כוונה לייצר איזשהו מסלול של מומחים מסוימים לתקופות שהייה יותר ארוכות. כבר היום יש מענה לזה בחוק הכניסה לישראל לגבי עובדים מומחים ואחרים, שאפשר להאריך להם מעבר לכך בתנאים מסוימים שעומדים ב- - -, כמו שאמרתי שכתוב בחוק. ופה מנסים ליצור איזשהו מסלול או מתווה ספציפי וייעודי לנושא הזה. אני מניח שיינתן לזה מענה במסגרת החלטת הממשלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עד כמה שנים אפשר לאשר למומחים מבחינת - - - << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> אין מגבלת גג. היום עובד מגיע לחמש שנים ויוצא. במקרים שיש תרומה ממשית למשק, לחברה או לכלכלה או לתרבות והספורט בישראל, אפשר להגיש בקשות ויש ועדה, שבוחנת וועדה שממליצה ושרים שמאשרים. ואחרי שמאשרים זה כול פעם לשנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין לזה שרים שמאשרים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש שר הפנים, שר העבודה, שר האוצר - בוחנים, מקבלים את ההמלצות ונותנים את ההתייחסויות שלהם לעניין הזה. << אורח >> אתי גבאי: << אורח >> אני אשמח להוסיף בעניין הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אתי גבאי: << דובר_המשך >> אני אתי גבאי מחברת אריאל גבאי. זה בדיוק מתקשר לדברים שאתה אמרת על המומחים. אז אנחנו חברה אמנם משפחתית, אבל היום היא חברת התשתיות, אני אגיד את זה בצניעות, הגדולה כנראה בארץ. אנחנו עשינו שליש מקו ההפרדה עם עזה, לדוגמה. עשינו את מרבית התחנות עבור הקווים שישנם היום, אם זה קרליבך, ארלוזורוב, קפלן, תחנת יהודית, כול מיני תחנות שכמובן מוכרות. אני אולי ההוכחה שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים כי אני מדברת על עובדים מומחים. יש לנו מכונות הידרומיל ענקיות ששוקלות 70 טון, יש להן אלפי חלקי חילוף. אין שום סיכוי, ואני אומרת את זה באמת בצער, להכשיר עובדים ישראלים להבין ולטפל במכלול המכונה. אז יש כאלה שמבינים בחשמל ויש כאלה באלקטרוניקה ויש כאלה בדברים אחרים, אבל אין מישהו שיכול לראות בתקופה מאוד קצרה שהמכונות האלה בארץ, הן יובאו לקו ההפרדה עם עזה, אי אפשר לטפל בהן לבד. אז אני, למשל, היום נמצאת עם מספר מאוד קטן של מומחים. לי יש במקרה היום אחד שאני נלחמת עבורו. למה? כי הוא נמצא חמש שנים בארץ ואם אני לא אקבל אישור מיוחד אז הוא ייאלץ לצאת מפה. ואם הוא יוצא מפה זה אומר שהעובדים שאתם מדברים עליהם, זה אומר ש-30 ו-40 עובדים באתר יושבים ומסתכלים על השמיים, כי אין אף אחד בארץ שיודע לטפל במכונה הזאת. אז אני צריכה להזמין לו כרטיס, לאשר לו כול מיני דברים וכדי שהוא יבוא לתקן. הייתי תקופה בלי האנשים המומחים האלה. מה שאני אומרת זה שהאנשים האלה הם קריטיים. הם כבר היו פה חמש שנים, הם למדו גם את התרבות, גם את ההתייחסות לעובדים. יש להם צוות ישראלי, אבל הישראלים לא יכולים לעשות את זה לבד, למרבה הצער. ויש לי אנשים מאוד מוכשרים. מהנדסים שסיימו טכניון אבל עדיין בחמש שנים אתה לא יכול ללמוד את המכונה הזאת. ואתם בטח תשאלו האם פניתי להביא אנשים אחרים. אנשים שפה חמש שנים הם מקסימים. הם עולים לי פי שלושה כמו שמישהו פה ציין פי שניים, זה גם עולה פי שלושה מאנשים ישראלים, אבל אין לי ברירה כי אני רוצה לעשות את המטרו, אני אהיה חלק ממנו מן הסתם. אני עובדת היום עבור רפאל, אני עושה פרויקטים גדולים ויפים, תודה לאל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את הגשת בקשה למגזר העסקי? << דובר_המשך >> אתי גבאי: << דובר_המשך >> אנחנו הגשנו בקשה אחת למגזר העסקי עבור עובד, שנאלץ, לצערי, לעזוב את הארץ בצער מאוד גדול, כי לא אישרו לי את הבקשה. יש לי עכשיו עוד בקשה בקנה על מישהו שאני לא יכולה לוותר עליו ונצטרך למצוא מנגנון. אתם יכולים להגיד: תשלחי אותו ותביאי אחרים, - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, שניה, אני מנסה לעזור לך. משה, הוא עובד מומחה, למה לא מאשרים אותו? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מן הסתם אני לא אתייחס פה למקרה פרטני כזה או אחר, זה לא נראה לי נכון. << אורח >> אתי גבאי: << אורח >> אין בעיה, זה משהו כללי. << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> שנייה. אני לא אתייחס פה למקרה פרטני כזה או אחר, מן הסתם. אם הם רוצים לשאול אותנו הם יודעים לפנות אלינו ולקבל תשובה, וגם כשאנחנו לא מאשרים אנחנו מסבירים למה אנחנו לא מאשרים. באופן עקרוני עובדים זרים, כמו שאמרתי, באים לפה לחמש שנים וצריכים לעזוב. המעסיקים שלהם צריכים להתכונן לזה, לדעת את זה, להכיר את זה. העובדים עצמם צריכים לדעת את זה, להכיר את זה. כולם יודעים את זה. וכן, יש מקרים פרטניים מיוחדים שבהם אנחנו מאשרים מעבר לחמש שנים, כשמתקיימות הנסיבות שכתובות בחוק. וכשזה כך וזה מה שהוועדה שלנו משתכנעת אז היא מאשרת ואנחנו גם מאשרים מקרים מסוימים, אבל ככלל, העובדים הם עובדים זרים זמניים שבאים, מסיימים, יוצאים ואחרים מגיעים במקומם. זה התהליך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מודה לך על התייחסות. << אורח >> אתי גבאי: << אורח >> רק אגיד משפט, רק משפט אחד אחרון. אני אישית, אני יכולה להראות את זה כאן במיילים שלי, פניתי להרבה מאוד אנשים כי אני מכירה המון אנשים בתחום בעולם, כי אנחנו קונים מהם את המכונות כבר הרבה מאוד שנים. פנינו למומחים אחרים, אמרנו להם: "בואו, מתפנה לי משרה בואו, באיזה שכר שאתם רוצים. בית מהמם, מה שתירצו רק תבואו". "מה פתאום, אנחנו לא מגיעים במצב הזה. נחכה, נראה שנה הבאה, יהיה כזה". אין כזה, כול פעם יש לנו אקשן פה במדינה ואנשים לא רוצים לבוא. הייתי שמחה להביא מישהו אחר, אני לא קשורה אליו רגשית. אולי כן, כי הם באמת אנשים מאוד מקצועיים ונאמנים, אבל הייתי שמחה גם להביא אנשים אחרים שלא רוצים להגיע. ואני חושבת שאני יכולה להבין אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקי תודה. << דובר_המשך >> אתי גבאי: << דובר_המשך >> תודה לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד החוץ, בבקשה. << אורח >> נעמי אלימלך שמרה: << אורח >> נעמי אלימלך שמרה, מנהלת מחלקת אמנות בינלאומיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה שאני אלך לפי השאלות או שתתני פתיח? << אורח >> נעמי אלימלך שמרה: << אורח >> הקונסולרית לא הגיעו כי אלי יפרח נוחת היום. אבל מבחינתנו זה באמת פרויקט דגל של מדינת ישראל שאנחנו נעשה כול מה שאפשר כדי לסייע בכול מה שנונחה לעשות. פרויקט חשוב ואנחנו כמובן ברגע שנונחה ויהיה לנו רצון לעשות כמובן הסכמים בילטרליים להביא את העובדים כי זו דרך המלך. אנחנו לא רואים את זה כלהביא בהבאה פרטית בכמויות של עובדים. כול המשמעויות של זה ששמעתם הרבה פעמים כאן בוועדה ולכן במסגרת הוועדה הבילטרלית, שנקש עומד בראשה, אנחנו רוצים שברגע שיפנו אלינו לקדם הסכמים עם מדינות - אנחנו נעשה את כול מה שאפשר לעשות את זה בצורה אינטנסיבית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אתם יוצאים לדרך לקדם זה? << דובר_המשך >> נעמי אלימלך שמרה: << דובר_המשך >> צריכה להיות החלטת ממשלה, ואז יש את ההחלטה של הוועדה הבילטרלית ששם ידונו באילו מדינות לקדם את ההסכמים. וברגע שיתקבלו החלטות כאלה אנחנו נעשה את כול מה שאפשר לעשות את זה כמה שיותר מהר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לזה יש ביטוי בהחלטת הממשלה, להסכם בילטרלי? << אורח >> יאיר ארז: << אורח >> יש ביטוי. החלטת הממשלה מדברת על שני המנגנונים. גם הבאה ישירה על ידי קבלנים וגם הבאה בילטרלית. בסופו של דבר יש, כמו שאמרנו, זה לא רק הקבלנים הישראליים שיביאו עובדים ואז אולי הם יותר נעזרים בהבאה בילטרלית. יש פה גם תאגידים בינלאומיים שיחברו וירצו להביא את הצוותים שלהם, וגם להם צריך לאפשר את המסלול הזה. ולכן החלטת הממשלה מאפשרת את שני המסלולים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, אבל אולי יש מדינות שהן מכירות את כול הפרויקט ה- - - << אורח >> נעמי אלימלך שמרה: << אורח >> כן, נכון. יש לנו מדינות שכבר יש הסכמים איתן ואפשר להרחיב, יש מדינות חדשות שאפשר להכניס אותן לתמונה. יש אפשרות לעשות הסדרי יישום במדינות שעוד לא עשינו. יש הרבה מאוד אפשרויות. אנחנו כן רוצים לעשות את זה בדרך המלך כמה שאפשר. חשוב לנו גם להיות בתוך החלטת הממשלה הזאת, משרד החוץ לא מופיע שם, אז לצרף אותם. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> מה זאת אומרת? כמובן שההחלטה זאת תועבר להערותיכם. << אורח >> נעמי אלימלך שמרה: << אורח >> אז לא הופצה אצלנו, אני מתנצלת. אז כמובן שזה יופץ ונוכל להגיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק על אילו מדינות מדובר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד, לחשוף? << אורח >> נעמי אלימלך שמרה: << אורח >> אנחנו לא יודעים כי עוד לא הייתה החלטה בוועדה הבילטרלית. צריך להיות דיון על זה, אחרי שהצעת מחליטים עוברת זה יגיע אלינו, נוכל יחד בצוות של הוועדה הבילטרלית, שזה רשות אוכלוסין, משרד המשפטים, אנחנו, משרדים נוספים שהם רלוונטיים. ואז נוכל לדון בעצם באיזה מדינות. כמובן, יש מדינות שיש להן יותר מומחיות בתחום של המטרו. אז יש מדינות שיש להן יותר את המקצועיות ומן הסתם אנחנו יותר נלך לכיוון הזה, אבל נראה מה יהיה בהמשך מבחינתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה נוספת. כיצד תיערכו להגעה של אלפי עובדים זרים לפרויקט מבחינת עיכובים קונסולריים? בדיונים הקודמים הבנו שיש עיכובים בקונסוליות במדינות, את יכולה להתייחס? << דובר_המשך >> נעמי אלימלך שמרה: << דובר_המשך >> אז באמת אין לנו את היכולת לאלפי עובדים שיגיעו לעשות את הטיפול הקונסולרי באשרות. אלא אם כן נקבל הרבה מאוד תקנים ונוכל לעשות את זה, אבל במצב הזה זה לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא חשבתם על זה? << דובר_המשך >> נעמי אלימלך שמרה: << דובר_המשך >> זה משהו שצריך להבין שבאמת אנחנו יכולים לפעול להביא ל-50-60 אנשים ביום, לא לאלפים. מן הסתם ברגע שהפרויקט הזה יתחיל מבחינת ביצוע ב-2028 מה שאני מבינה שאתם רוצים - - - אנחנו נצטרך באמת הרבה מאוד תקנים בשביל לטפל בזה. אנחנו מאמינים שהכי נכון שרשות האוכלוסין תעשה את זה בהגעה לארץ, אבל אם יוחלט אחרת אנחנו נצטרך סיוע בתקינה לבצע את זה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> השאלה אם יש ביטוי לזה בהחלטת הממשלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על הברחנים, על העובדים שנוטשים. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> כן, אני אתייחס לכול השאלות שעלו פה. קודם כול אין לנו פריבילגיה להסתמך רק על עובדים זרים. ממש לא, כאילו כשהפרויקט הזה ייצא אני מקווה שיישארו עובדים מקומיים לפרויקטי תשתית אחרים. באמת. אנחנו חד-משמעית הולכים להשתמש בעובדים מקומיים. שאלת על הבחנה בין תת-קרקע לעל-קרקע. כול הפרויקט הזה הולכות להיות לו אדוות לוגיסטיות מטורפות. כלומר הקבלנים, ה-joint venture הזה, שיאיר דיבר עליו בין קבלן זר לקבלן מקומי הם יעסיקו המון קבלני משנה. יש לנו מרלוגים, אתרים לוגיסטיים, שיהיו בצמוד לאתרי העבודה שיצטרכו קבלנים שיפעילו אותם. יש לנו אתרי הטמנת עפר, משהו שגם לא היה באף פרויקט אחר. יצטרכו קבלנים, קבלני עפר שיפעילו את האתרים האלה. אתרים לעובדים זרים גם יצטרכו מישהו שינהל את האירוע. מכרז קופסאות, מכרז של התחנות של M3, שיוצא השנה, הוא רק לקבלנים מקומיים. כלומר יש פה המון עבודה שאני מקווה שיהיו מספיק קבלנים מקומיים ועובדים מקומיים, שיוכלו לענות עליה. עלה פה הנושא של הברחנים. בתוך ההחלטה אנחנו מאפשרים מוביליות בתוך ענף המטרו. יש 12 חבילות. בתוך ענף המטרו הם יוכלו להתנייד. אנחנו לא נאפשר להם לעבור לענפים אחרים. ומבחינתנו כשהפרויקט הזה ייגמר אנחנו לא מצפים שיישארו פה ויחפשו עבודה, כן? זה גם רשות אוכלוסין תוכל להתייחס לזה. הקצאה ייעודית ונפרדת - אין הקצאה ייעודית ונפרדת. זה חלק מהמכסה הכללית, אבל ההחלטה משריינת פר שנה כמות עובדים. וזה חשוב, יושבת-ראש הוועדה, גם כי שאלת על זה. לא נידרש כול פעם ללכת לוועדת מנכ"לים ולשריין מחדש את ההקצאה. ממש יש טבלה שמדברת על כמות עובדים פר שנה. אם יהיו איזה שהם שינויים והתאמות, כמובן שכן נצטרך לעשות את זה אבל אנחנו מקווים שלא. רק להגיד לעניין הוודאות. זה קריטי לנו באמת שהחלטה זאת תקודם כמה שיותר מהר, כדי שהקבלנים ידעו ושתהיה להם הוודאות הזאת מראש של כמה עובדים זרים הם יכולים להביא ובאילו תנאים. זה באמת הדבר הכי חשוב. ושיידעו גם לתמחר את זה במכרזים שלנו כמובן. ואני רוצה להגיד משהו מאוד חשוב. הפרויקט הזה הוא הפרויקט הכי מורכב ומשמעותי שהיה בישראל ובמדינות המערב. אין לנו פריבילגיה לטעויות. אנחנו לא יכולים, שהקבלנים לא יחליטו או לא יוכלו לקחת חלק בבחירת העובדים שלהם. כלומר, נכון, יש הסכמים בילטרליים וכנראה גם עובדים יגיעו משם, חד-משמעית. אבל חייב לאפשר גם הבאה ישירה. אנחנו לא יכולים לאפשר שעובדים לא מוכשרים יבנו את הפרויקט הזה. ממש ממש לא. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בואי רק נדייק את העניין. הבאה בילטרלית אין משמעותה עובדים לא מוכשרים. בסדר? הבאה בילטרלית זו דרך אחת להביא עובדים, שגם שם מביאים עובדים מוכשרים. וגם הבאה פרטית זו דרך אחרת להביא עובדים. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> וגם משם יביאו כנראה עובדים למטרו, אבל אנחנו חייבים גם לאפשר להם את הוודאות שהם יכולים להגיע עם העובדים שלהם. והדבר האחרון. ממש בבדיקות שטח שעשינו לאחרונה עלה הנושא של עיכובים קונסולריים ביתר שאת. מסתבר, שמהרגע שעובד מקבל את ההיתר מרשות אוכלוסין הוא צריך ללכת לקונסוליה במדינת היעד שלו, נניח הודו. מדינת הודו היא מדינה ענקית, לפעמים הוא צריך לטוס לניו דלהי כדי להגיע לשגרירות הזאת, לפעמים הוא צריך להגיע פעמיים. כול התהליך מרגע קבלת האישור של רשות אוכלוסין ועד רגע קבלת האישור של הקונסוליה לוקח בממוצע ארבעה חודשים. תחשבו מה זה עיכוב של ארבעה חודשים בפרויקט כזה. זה משהו שאי אפשר לאפשר. אני מאוד שמחה שנציגת משרד החוץ הציעה את האופציה הזאת של איזשהו מסלול כזה שהוא ישירות דרך רשות אוכלוסין, כי אנחנו מדברים פה על אלפי עובדים ביום וממש לא 60 עובדים ביום. ואי אפשר לאפשר עיכובים בפרויקט הזה. פשוט זה לא זה לא אפשרי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> השאלה אם בחנתם במסגרת החלטת הממשלה שאתם כותבים גם לתת ביטוי למשרד החוץ ולתכנים ושגרירויות? לא רק בהודו, במדינות אחרות. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> אני באמת חושבת שגם אם יהיו תקנים זה אי אפשר להתמודד עם הכמויות האלה, ולדעתי זה אפילו משרד החוץ אומרים את זה, כן? חייב לחשוב על כמו שיש ויזת תיירות היום שיש מדינות שיכולים להגיע ישירות בלי לעבור בקונסוליה לישראל, צריך לעשות אותו דבר עם ויזת עבודה. וזה משהו שממש עלה לאחרונה, רק חשוב שיהיה לו ביטוי בהחלטת ממשלה. חשוב מאוד. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אומר, גם אמרתי את זה קודם, קודם כול הנושא הזה נמצא בדיונים. דבר ראשון באופן עקרוני זאת העבודה של משרד החוץ והם עושים אותה מן הסתם הכי טוב, כי הם נמצאים שם בשטח והם יודעים לאמת דברים שלנו פה בישראל הרבה יותר קשה לעשות. מה שנקרא בצוק העיתים או במה שנוצר אז התקבלה החלטה אצלנו לעשות את זה עם ענף הבנייה, ואנחנו עושים את זה מבלי שניתנו לנו לעניין הזה תוספות. אני מרגיש שכולם רואים כי טוב, למרות שהיו ועדות שהתלוננו על העבודה שלנו, אבל נראה לי שאם כולם מבקשים שאנחנו נעשה עוד ועוד דברים אז אולי אנחנו עושים משהו טוב. אני לא יודע, נראה לי ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לפרגן לך, משה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא לא, בסדר. זה נקרא fishing compliment, את יודעת. בכול מקרה הנושא הזה גם נמצא בהתדיינויות, אנחנו בוחנים. יש לזה משמעויות. אנחנו בסופו של דבר, וזה אמר המנכ"ל שלי הקודם, שאנחנו נעשה כול מה שאפשר בשביל להציל את המשק ולתת מענים איפה שצריך אותנו. אבל יש לזה משמעויות כדי שנוכל לבצע את הדברים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקי. משרד האוצר בבקשה. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> שלום, לימור אגף תקציבים. כפי שציינו פה שאר נציגי הממשלה, אנחנו עובדים יחד בשביל לתת מענה לפרויקט לאומי, שלא נעשה כמותו במדינה. ואני חושבת שכפי שציינו, מאוד בקרוב נוכל לתת לפחות בגיזרה הזאת מענה יחסית מיטבי ומקיף לסוגיות שהועלו בינתיים בעתיד על המטרו. << אורח >> אלי זאבי: << אורח >> אפשר להוסיף משהו אולי בנושא של אותם עובדים שמגיעים ארצה, בעיקר בנושא של תשתיות וזה גם יכול לתת מענה למקרה של חברת שפיר. יש דרישה בעיקר בחברות תשתיות, שיגיעו לפה עובדים עם רישיונות נושא של כלים הנדסיים, קרי בומנג, מפעילי שופלים או באגרים. ואנחנו נתקלים בעיקר עם העובדים שלנו בנושא מולדובה או לחילופין הודו בהמרה של הרישיונות שלהם במשרדי הרישוי. שזה חלק שהוא ממש חשוב כי יש לנו גם עובדים שמקבלים רכבים מקבלנים באתרים מרוחקים, פשוט שלא יכולים להגיע לאתר הבנייה ואז זה גם מקשה עליהם באיזשהו מקום לנסוע ללא רישיון נהיגה, שזה מאוד חשוב. אבל העניין של העובדים הזרים לתת להם את המענה של המרת רישיונות נהיגה, הן בנושא הפעלת כלים הנדסיים ורישיון נהיגה כללי. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נת"ע, לא התייחסתם גם לנושא של בטיחות בעבודה. רק אתמול שמענו התבשרנו שאחד נפל, עוד תאונה הייתה. זה הולך עכשיו לפרויקט רציני כזה וגם צריך ללכת. מה עם נושא בטיחות בעבודה גם? איך אתם נערכים? << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> אני אגיד זה באמת נושא שלם שחשוב מאין כמוהו ויש לנו גורמים בנת"ע שזו האחריות שלהם. וגם בזה בהסכמים עם הקבלנים יש הנחיות מאוד מדויקות לגבי הבטיחות בעבודה וגם יש לנת"ע יכולת לאכוף אי עמידה בהנחיות האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקי. מעולה. יש עוד נושא לגבי שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> גם בזה באמת העליתם פה את הנושאים הכי חשובים, אין מה להגיד. אנחנו למודים הרבה לקחים מפרויקטי הרכבת הקלה שיאיר ציין והיו לא מעט חיכוכים בהקשרים האלה עם רשויות מקומיות. גם בזמן העבודות זה נטל מאוד משמעותי וזה מאוד לא פשוט, ולכן אנחנו הקמנו בנת"ע אגף ייעודי לרשויות מקומיות. ועכשיו גם קיבלנו אישור, שבכל רשות מקומית יהיה נציג של מינהלת לא רק המטרו אלא בעצם כול רכיבי הסעת ההמונים שיש בגוש דן, שיהיה כול היום ברשות ויעדכן אותה על עבודות ויהיה מסונכרן בדברים, אירועים שקורים ברשות, לא יודעת, איזה מרוץ שקורה ברשות. ובנוסף אנחנו מקימים במסגרת הפרויקט הזה מרכז שליטה ובקרה שגם שם יהיו נציגים של הרשויות המקומיות, כדי שתמיד נוכל להסתנכרן. אם יש איזושהי תקלה של אחד הקבלנים שלנו, לא יודעת, איזו משאית שעברה תאונה ויוצרת חסימה, איזו בעיה באתר עבודה - כדי שנוכל לעדכן את הרשויות בזמן אמת. יש לנו פורום של ראשי רשויות ושל מנכ"לי רשויות שאנחנו מעדכנים אותם בכול התקדמות בשלבי עבודה. ממש, מקידום זמינות העתקת תשתיות ועד עבודות האינפרה. המטרה שלנו זה לשנות את המוניטין שהרווחנו, ביושר כנראה, ברכבת הקלה ולשפר את היחס מול רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפי מה שאת אומרת לא יהיו מובטלים, אתם מקימים הרבה אגפים וכולם זה, ידפקו לכם. יהיו הרבה זה, היענות. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> בשיתוף עם ראשי הרשויות בא לידי ביטוי גם היערכות לשיכון של כול העובדים הזרים? שירותי בריאות ורווחה? ואם באים מומחים עם משפחות אז גם חינוך? << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> זו נקודה גם מאוד חשובה. כמו שאמרתי, בעבר זה לא היה בפרויקטים אחרים. זה לא היה כי אלו היו היקפים, שהקבלנים ידעו להתמודד איתם לבד ופשוט להסתדר. למצוא לבד בניינים ולשכן שם את העובדים שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמו שנעשה עכשיו. << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> נכון. אבל אנחנו לא בונים על זה כי אנחנו מדברים על 16,000 בתקופת השיא. ולכן אנחנו כבר עכשיו מאסדרים אתרים מבחינה סטטוטורית, כדי שיתאפשר להקים שם מתחמים לעובדים זרים. כמובן, לפי התנאים שיש בחוק שזה לדעתי 12 מטר פר עובד, לרבות שטחי אוכל ושירותים וכול מה שצריך. וגם הקבלנים הם יצטרכו גם להוביל את העובדים לאתרי עבודה כול יום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> אז אנחנו נערכים לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סמוך למקומות, לאתרים? << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> סמוך לאתרי עבודה זה באמת אתגר. אני אגיד האתגר הסטטוטורי פה הוא עצום כי למצוא אתרים משמעותיים להלנת עובדים, נניח 1,000 עובדים בסמוך לאתרי עבודה בגוש דן זה מאוד לא פשוט. הוצאנו גם RFI בנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נערכים? << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> אנחנו נערכים, יש לנו כרגע חמישה אתרים שאנחנו מנסים לייצר שם סטטוטוריקה. הוצאנו גם RFI לקבלנים, שמסוגלים בעצמם להביא לנו הצעות לכול מיני בניינים או מתחמים. מלונות נטושים, בתי אבות נטושים, שאנחנו יכולים לייצר שם סטטוטוריקה מתאימה למגורים של עובדים זרים. ואני גם פה פותחת את זה עבורכם: אם יש לכם הצעות, ה-RFI הזה הוא פתוח ואנחנו נשמח. המטרה שלנו זה להוריד כמה שיותר סיכונים מהקבלנים ולתת להם פלטפורמה כמה שיותר טובה עבור כול המשאבים שהם צריכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אביבית, משרד העבודה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אביבית אסרף ממשרד העבודה. נשאלה פה שאלה לעניין הבטיחות בעבודה של עובדים וגם נאמרו פה על כול מיני מקצועות שנדרשים ברישוי. אז אני רוצה רק לציין שהחלטת הממשלה נמצאת הרי כרגע בסבב בין-משרדי עם הערות וכמובן שאנחנו נכניס את כול מה שנדרש, בין היתר, גם בהיבט של בטיחות, גם בהיבט של רישוי. זה יעבור דרכנו ואני מניחה שנמצא פתרונות כדי גם מצד אחד לתת את המענה לצורך הזה בעובדים במטרו, ומצד שני כמובן לא לפגוע לא בבטיחות של עובדים ולא באזרחים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם מגורים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מגורים הולמים? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> בוודאי, כול מי שמביא עובדים זרים, זה בחוק, הוא מחויב לספק מגורים הולמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלה שיעבדו במטרו, תנאי העסקתם יהיו כמו העובדים הזרים הרגילים בשאר הענפים? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כן, כן, בהתאם. מומחים כמו מומחים ויתר העובדים, כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מתי את צופה שהחלטת הממשלה עברה ל- - -? << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> אנחנו השבוע מתחילים פגישות עם יתר המשרדים ומעבירים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אתם צופים שכבר תהיה החלטת ממשלה, שתובא לממשלה? בערך, ככה, פחות או יותר. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> חודש, חודש וחצי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אה, זה לא הרבה. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> אני מקווה שלפני גם. אין לנו זמן, אין לנו זמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, חודש זה סביר. << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> אני מפרסמת את המכרזים השנה. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> יש לי שאלה לנת"ע. ליאור, עמותת דף חדש. רציתי לדעת אם עשיתם מחקר, אני רואה, בנושא של העובדים הזרים ובצרכים שלהם. האם פניתם לתאגידים באופן כללי כדי להבין מה הצרכים ואיך עושים את זה ואיך מנהלים את האירוע הזה? כן, פניתם? << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> עשינו הרבה פניות לשטח, גם עם תאגידי כוח אדם, גם עם קבלנים של פרויקטי תשתית אחרים שהעסיקו עובדים זרים. אבל אנחנו מאוד נכונים להמשיך ואנחנו כול העמדה שלנו היא רק להקשיב, כי לא נעשה, אין ניסיון בפרויקט כזה לפני, לא העסיקו כמות עובדים זרים כזאת גדולה לפני. ואני אשמח גם להיפגש עם התאגיד שלך ולשמוע מה יש לכם להגיד. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> אנחנו עמותה שמייצגת כ-150 תאגידים. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> אז יכול להיות שתוכל גם לתרום בנושא ממה שאני שומעת. << אורח >> ליאור טל: << אורח >> כמו שאמרנו, חייב שולחן עגול שנפתור את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אז חשבתם על זה, על הרעיון הזה, נכון? לשתף אותם לדיונים הרלוונטיים. << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> חד-משמעית ונשמח לתאם אחרי זה פגישה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה את אומרת? 23,000 עובדים זרים החל משנת 2028? << אורח >> נועם דן להב: << אורח >> בואו נחלק את זה רגע למכסות ולכמות העובדים. אנחנו אומרים 23,500 עובדים זרים כי אנחנו מניחים תחלופה. גם יש לנו מקצועות שונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזו תחלופה? בתום חמש שנים? << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> הם יחליפו. כן, בדיוק. מתישהו תגמר להם האשרה והם יצטרכו עובדים מסוימים ללכת, עובדים אחרים להגיע. גם יש לנו התמחויות שונות. השלב הראשון של אינפרה 1 זה יותר עבודות עפר, הנדסה אזרחית. השלב השני זה כבר שלב יותר בתחום הנדסות, הנדסת חשמל, הנדסת מערכות, אלקטרוניקה, ולכן אנחנו מניחים גם תחלופה. אבל בשיא, מבחינת מכסות, כמות העובדים שתהיה פה, זה יגיע ל-16,000 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה שנה 16,000? << דובר_המשך >> נועם דן להב: << דובר_המשך >> כבר אני אגיד ב-2027 נצטרך את המומחים, וב-2028 יש לנו כבר כמויות מאוד משמעותיות שלדעתי בערך 9,000 עובדים כבר. אבל יש לי במצגת, שהעברתי לכם, ממש טבלה שמחלקת את זה לפי עובדים כלליים, מומחים ומומחי מיכון וטכנולוגיה מיוחדים, כמו למשל ה-TBM. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי, מעולה. << אורח >> דני פיין: << אורח >> יושבת-ראש הוועדה אני רוצה רק להוסיף משהו. לגבי הנושא של החמש שנים, 63 חודשים. החוק הזה נחקק ב-1952. ואני רוצה לומר, המצב היום בעולם השתנה לגמרי, וגם המצב של ישראל השתנה לגמרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חוק הכניסה לישראל אתה מתכוון. << דובר_המשך >> דני פיין: << דובר_המשך >> כן. היום קשה להשיג גם פועלי בניין וגם פועלי תשתיות בכול העולם. בסין, לדוגמה, קשה למצוא היום פועלי בניין וגם פועלי תשתיות. עכשיו, להתחיל פרויקט של 10 שנים ולהביא עובדים לחמש שנים, זה לא סביר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל הם יושבים על זה. מה ששמענו מנקש. אפרת את רוצה להתייחס? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו לא יושבים על תיקון חוק הכניסה לישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ברור. על הסעיף בהוראת החוק. << אורח >> דני פיין: << אורח >> אבל הם מדברים על המומחים. המומחים זה רק קמצוץ. כלומר רוב העבודה נעשית לא על ידי המומחים, נכון? << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון, והם צריכים לצאת. << אורח >> דני פיין: << אורח >> אבל אין אחרים, משה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נכון והעובדים האלה הם צריכים - - - . יתחלפו כמו שקרה בפרויקט של הקו האדום. יתחלפו. << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> יש מדיניות הגירה ברורה ועובדים זרים שנשארים פה הרבה שנים עלולים גם להגיע למצב של השתקעות. וזה כי מרשות האוכלוסין וההגירה אחד מהתפקידים שלנו כדי למנוע את זה, ולכן יש את החוק הזה ואנחנו עובדים לאור הדבר הזה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> יש הרבה עובדים זרים שמנסים להשתקע פה בישראל והתנאי של ה-63 חודשים נקבע לאחר מחשבה, מתוך יישום והגשמה של מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. יש לנו גם ניסיון מהחיים עצמם, כן? כולל של, לא נעים להגיד, עובדים של אחד המעסיקים שיושב כאן אפילו, שאחרי שהם סיימו לעבוד אצלו ניסו להישאר בישראל בדרך אחרת. ויש לנו ניסיון עם עובדי בניין ותיקים, שאחרי הרבה הארכות הגישו בקשה למעמד של קבע בישראל ובמשך הרבה זמן ניהלנו איתם הליכים. הם תקפו אותנו כמובן, זה התחיל בבית הדין לעררים, המשיך לבית משפט מחוזי והגיע עד לבית משפט העליון. הם ראו את עצמם כתושבי קבע דה-פקטו. ביקשו מעמד של קבע. אז אנחנו לא – זה לא סתם, כלומר יש ניסיון בזה ויש חשיבה מאחורי זה. וכמובן, לגבי מומחים באופן כללי, לא רק לגבי המטרו, מומחה זר, שמבקשים את הארכת הרישיון שלו מעבר ל-63 חודשים, יש מסלול מובנה בחוק לפי סעיף 3א' רבתי ג(1) קטן, שלושה שרים, כפי שנקש ציין וזה משהו שאנחנו יודעים לעשות. אנחנו עושים את זה בשוטף, יש לנו ועדה שמתכנסת, יש אישור שרים, אנחנו יודעים לעבוד, יודעים לתפעל את האירוע הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. מרב, את רוצה עוד? בבקשה. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> שאלה אחת. ממה שאת אמרת, זה מביא אותי למחשבה מעבר לזה קצת. בכלל, את דיברת על זה שעלולים להישאר ולהשתקע. האם יש מישהו שנותן את הדעת על השפעות רוחב של כמות כול כך גדולה של עובדים זרים באזורים בסך הכול די מצומצמים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> מבחינת תנאי מגורים או בכלל מבחינת מדיניות הגירה? << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> בכלל. אנחנו יודעים כבר היום על זה, שיש כול מיני בעיות שמתעוררות בגלל שיש - - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נכון. אז יש את ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים, ועדת מנכ"לים שהוקמה בהחלטת ממשלה 1752 מחודש מאי 2024. היא אמונה על כמובן ניהול המכסה הכוללת. בין אם בין ענפים ובין בכלל. והיא אמורה גם לקחת בחשבון את השפעות או השלכות הרוחב בכלל, בכול מיני היבטים. הזכרתם מגורים, הזכרתם דברים אחרים, השפעה על המשק, על תעסוקת ישראלים. זה משהו שנבחן שם. גם אצלנו, ברשות האוכלוסין וההגירה, יש לנו אגף לתכנון מדיניות ואסטרטגיה, אני מניחה שגבירתי מכירה אותו, שגם עורך מחקרים ובוחן את כול הדברים האלה. יש פרסומים שהאגף הזה מפרסם בהקשרים הללו. אז כן, כלומר זה כן משהו שנבחן וכפי שאפשר לראות אפילו כאן בוועדה. אנחנו, כרשות האוכלוסין וההגירה, לא אמונים רק על לעזור למשק או להבדיל לעזור למעסיקים סיעודיים. אנחנו גם אמורים להרים דגל של חשש מהשתקעות וחשש מהגירה לא חוקית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וגם לשמור על הזהות היהודית, עם כול הכבוד. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> כן, על הצביון. צביון של מדינה יהודית דמוקרטית זו לא מילה גסה. ואנחנו פה גם בשביל זה. << אורח >> מרב פלג-גבאי: << אורח >> השאלה אם זה משוקלל באיזו שהיא עבודת מטה שנעשית בפרויקט הזה? כשמתכננים את ה- - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אז יוכלו להגיד הקולגות שלנו, שיושבים כאן והציגו. אנחנו כבר אחרי כמה וכמה דיונים על הנוסח של הצעת המחליטים. ויש דברים, שהחברים היקרים שלנו פה ביקשו, ואמרנו להם שאנחנו לא מסכימים. לא ניכנס לזה כאן עכשיו כי אלו דיונים פנימיים ממשלתיים בנוגע לבקשה ולכול מיני מנגנונים שהם ביקשו ואנחנו התנגדנו. בסוף, הצעת המחליטים היא תעלה לממשלה והממשלה תאשר את מה שתאשר. בשים לב לזה שכרגע גם אין שר פנים מכהן, שהוא גם אמור להיות אמון על מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. אבל בסופו של דבר אנחנו פה כגורמי מקצוע, כלשכה משפטית, יודעים להרים את הדגלים בהיבטים שלנו בהקשר של הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. לא השתכנעת ב-100%, אבל בואו נתקדם. נראה בהמשך איך מתפתחים הדברים. אני מסכמת: א', הוועדה מודה לנציגי נת"ע ורשות המטרו על הסקירה המקיפה והמקצועית שהצגתם. ב', הוועדה מבקשת מחברת נת"ע להזמין את נציגי ההסתדרות וההסתדרות הלאומית ולשמוע גם אותם בהיבט של העובדים הישראלים, שיעבדו בפרויקט ולשקול שיתוף פעולה גם עם שירות התעסוקה ולשתף גם את התאגידים. ג', הוועדה מבקשת מחברת נת"ע לעדכן את הוועדה כשתושלם ותאושר החלטת הממשלה ואנו מבקשים לקבל את הנוסח הסופי כשיושלם. ד', הוועדה תקיים ישיבות מעקב באופן שוטף עד להשלמת הפרויקט במהלך השנים. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:06. << סיום >>