חומר רקע
1
נגישות תלמידי החינוך הערבי בנגב ללמידה מרחוק
,נייר עמדה המוגש לוועדה לביקורת המדינה10
מרץ2026
מגפת הקורונה, מלחמת ''חרבות ברזל'' ומבצע ''שאגת הארי'' חשפו פערים רבים ביכולתה של
מערכת החינוך להבטיח רציפות תפקודית ולמודית אפקטיבית בעת חירום. אף שהליקויים ניכרים
.ברמה הלאומית, הפערים באים לידי ביטוי באופן קריטי ומועצם בחברה הערבית, ובפרט בנגב
לפי דו"ח
( מבקר המדינה2026
) הפגיעה ברצף החינוכי נובעת מחוסר מהותי בתשתיות פיזיות
וטכנולוגיות מותאמות, מהיעדר הפקת לקחים ומאי-
.יישום של המלצות חיוניות
מוגנות ומוכנות של מוסדות החינוך
תנאי בסיסי להבטחת רציפות לימודית בשעת חירום הוא מוגנות מוסדות החינוך, אולם בפועל קיים
כשל מתמשך באספקת תשתיות המיגון בבתי הספר, כאשר בראש רשימות הפערים והליקויים
בתחום נמצאים היישובים הערביים והבדואים1.
הרשויות המקומיות בהן השיעור הגבוה ביותר
של בתי ספר ללא מיגון או עם רמת מיגון נמוכה הן ברובן ערביות, כאשר במועצה אזורית נווה מדבר
( מחצית מבתי הספר חסרי מיגון תקני50%
( ), ונתונים דומים קיימים בכסייפה40%) ואל-
קסום
(
%
39
.)
2 בקרוב ל-
40%
מהמוסדות, התלמידים לא מסוגלים להגיע למרחבים המוגנים במסגרת זמן
.ההתרעה שנקבע3
במרחבים המוגנים ישנם ליקויים משמעותיים, כאשר ברוב המוסדות, חסרו מרכיבים חיוניים
( לשהייה ממושכת כגון שירותים55%
( ), מערכות סינון אוויר69%
( ) ותקשורת87%
.)
4 ב-
5%
מבתי
הספר לא מונה רכז ביטחון וב-
15%
.נוספים הרכז לא עבר הכשרה מקצועית מתאימה5
"בחינוך הבדואי, בפועל בתי הספר אינם פועלים הן בעת "שגרת חירום
.והן בשעת חירום
פערים וקשיים בלמידה מרחוק
,בדיקות ביחס להפעלת למידה מרחוק חושפות פערים עמוקים, בעיקר באוריינות הדיגיטלית
במחסור בציוד ובהיעדר תשתיות, המונעים מתלמידים רבים נגישות בסיסית ללמידה. חסמים אלו
.מייצרים פער תפקודי בין מגזרי האוכלוסייה
על פי סק ר ההורים שערך משרד מבקר המדינה, קיים פער דרמטי בזמינות התנאים ללמידה
:מקוונת
בעוד ש-
74%
מההורים בחינוך הממלכתי-
יהודי דיווחו כי לילדיהם יש נגישות מלאה
1
,ניצן פייביש מיגון מוסדות חינוך– עדכון
,(הכנסת, מרכז המחקר והמידע2026
.)
2
'שם, בעמ4.
3
'שם, בעמ69
.
4
,מבקר המדינה היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל (ינואר2026
.)
5
'שם, בעמ75
.
2
לאמצעים הדרושים ללמידה (מחשב, אינטרנט וסביבת למידה), בחינוך הממלכתי-
ערבי הנתון צונח
ל-
44%
.בלבד6
נתונים א :לו מקבלים משנה תוקף בדיווחי הדרג הניהולי92%
ממנהלי בתי הספר בחברה הערבית
מעידים על מחסור באמצעים ללמידה מרחוק. זאת, לעומת ממוצע ארצי של72%
.
7
בחברה הבדואית בנגב המצב חמור במיוחד: ביישובים המוכרים, ברוב השכונות, אין חיבור
לאינטרנט או שאין תעבורת נתונים מ ספקת, המתאימה ללמידה רציפה בזום. בבתים רבים, אין
."מחשב כלל, או שמחשב בודד משמש מספר תלמידים וכן את ההורים העובדים "מרחוק
,לפיכך
למידה מרחוק אינה מתאפשרת לרוב התלמידים הבדואים, החיים ביישובים מוכרים.
עבור
התלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים, למידה מרחוק אינה אפ .שרית כלל
.מחקרים חשפו כי מנהלים ומורים חווים פער עצום בין ההנחיות הארציות למה שמתאפשר בפועל
התגובה היא של דיסאורינטציה וחוסר אונים. מורים מאלתרים לעיתים פתרונות "יצירתיים", כגון
משלוח חומרי לימוד לתלמידים בקבוצות וואטסאפ. ואולם, פתרונות אלה אינם תחליף לה וראה
איכותית בזום ואף לא למפגש התומך עם החברים לכיתה. התלמידים הבדואים חשים כי מערכת
.החינוך "מוותרת" עליהם ואינה נותנת להם כל מענה בשעת חירום
.בהיעדר השקעה ממוקדת בתשתיות, הלמידה מרחוק לא מהווה פתרון עבור החברה הערבית בנגב
!!!בפועל, לא מתקיימת למידה עשרו
ת אלפי תלמידים מודרים מהמערכת החינוכית בעת חירום .
הפערים החברתיים הקיימים ממילא-
.מתרחבים
היעדר הפקת לקחים ועיצוב תוכנית לאומית
.פערים אלו אינם בבחינת גזירת גורל, אלא תוצאה ישירה של התנערות המדינה מהתחייבויותיה
כבר בשנת2021, קבע מבקר המדינה כי על משרד הח ינוך לגבש תוכנית אסטרטגית לאומית לקידום
.הלמידה הדיגיטלית8
,אולם, ממצאי הביקורת העדכניים מעלים כי התוכנית מעולם לא הושלמה
.ולא נקבעו לה מדדי הצלחה, יעדים מתוקצבים או מנגנוני בקרה9
היעדר תוכנית אסטרטגית-
"לאומית חמור אף יותר לאור "גלגול האחריות מהדרג הממשלתי אל
הרשויות המקומיות. במקום לקבוע סטנדרט לאומי להצטיידות ולממן תשתיות, המדינה העבירה
את האחריות למימון רכישת אמצעי קצה ותפעולם לתקציבי הגפ"ן (גמישות פדגוגית-
.)ניהולית10
שיטת תקצוב זו מייצרת אפליה מובנית
: רשויות בדירוג סוציו-
אקונומי נמוך, ובפרט ביישובי
החברה הערבית הבדואית, אינן מסוגלות לשאת בנטל הכלכלי הכרוך במימון משלים ובניהול
.המערך הטכנולוגי. כתוצאה מביזור האחריות, הפערים במוכנות רק הולכים ומעמיקים
סיכום והמלצות
בשעה שבה מערכת החינוך נדרשת שוב להפגין חוסן וגמישות, נחשפים האתגרים שפוקדים את
ה .מערכת כולה, וביתר שאת חומרת הפערים בחברה הערבית בנגב מציאות זו, שבה עשרות אלפי
6
מבקר המדינה, לעיל הערה4
', בעמ22
.
7
'שם, בעמ21
.
8
'שם, בעמ13
.
9
'שם, בעמ15
.
10
'שם, בעמ23
.
3
תלמידים נותרים ללא מענה פיזי או טכנולוגי ללמידה, מחייבת שינוי סדרי עדיפויות ממשלתי
.ומעבר למדיניות של התערבות אקטיבית ומתוקצבת היטב
●
בימים הקרובים, להפעיל מסגרות לימוד קטנות במ רחבים מוגנים במבני ציבור כדי
.לשמור על רצף לימודי גם כאשר בתי הספר סגורים, בפרט בכפרים הבלתי מוכרים
●
.לפצות את התלמידים ולהבטיח השלמה מלאה של ימי הלימוד שהחסירו בפועל
●
בטווח של3
חודשים, להורות למשרד התקשורת להבטיח כיסוי מלא של כלל השכונות
ביישובים המוכרים .והבטחת גישה לאינטרנט איכותי, המאפשר למידה מרחוק
●
.לפרסם מעתה בשקיפות אחת לחודשיים נתונים על נגישות כלל השכונות לאינטרנט
●
לפרסם כבר כעת נתונים מלאים על השתתפות התלמידים הבדואים בלמידה מרחוק
בשנתיים האחרונות, ולערוך סקר על עמדות המורים התלמידים וההורים בסוג .יה
●
.לערוך הכשרות לכלל המורים הבדואים, שרובם לא התנסו בפועל בלמידה מרחוק
●
לעת חירום, להקצות30,000
מחשבי לפטופ לתלמידים שבמשפחתם אין גישה למחשב
.אישי או שמספר תלמידים במשפחה משתמשים במחשב בודד
בהיערכות המשכית בחינוך הבלתי פורמלי, הפועל גם בכפרים הלא מו :כרים
●
לגייס צעירים וסטודנטים למערך חונכות שיסייע לתלמידים לקיים פעילות הפגה וחוסן
ולהשלים פערי למידה בתקופות חירום ולאחריהן.
●
להעניק למדריכים בעמותות ותנוע ות נוער
הכשרה לניהול פעילות חינוכית ב
חירום.