חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
2026
1/2/
שדרוג תשתיות- מחקר ימי בישראל
בקשה ל הקצאת משאבים מהקרן לאזרחי ישראל
הגשה מטעם המרכז הישראלי לחקר הים התיכון
ו
העמותה הישראלית למדעי הימים
:הים הוא משאב לאומי ואסטרטגי עבור מדינת ישראל
מרבית הסחר הבין–
לאומי עובר בנמליו, הגז המופק
מהים הוא מקור אנרגיה מרכזי ומשאב כלכלי מרכזי, מי הים מספקים חלק הולך וגדל ממי השתייה וחופיו
,מושכים תיירות ופעילות פנאי. בנוסף ,)הים תורם לעתיד הביטחון התזונתי (חקלאות ימית / מקורות חלבון
.)הוא מקור אפשרי לאנרגיה מתחדשת, ומהווה רזרבה חשובה של שטחים (איים מלאכותיים מעבר לניצול
הנוכחי של משאבי הים, קיים גם פוטנציאל לא ממומש לקידום כלכלת המדינה ולחוסנה. לפי התחזית של ה
–
OECD
,
כלכלה ימית תגדל בעתיד בקצב כפול מהכלכלה העיקרית, ומונחים כלכליים חדשים רבים
( מתארים התפתחות זוBlue economy, Blue-tech, Blue growth
.)
( כיום
ובעתיד הנראה לעין ,)
הרוב המכריע של המשאבים המגיעים לקרן לאזרחי ישראל הינו מניצול
משאבי הים ,. מנגד ההכנסות המגיעות מהים אינן מובטחות. חוסר הבנה של המערכת הימית עלול לגרום
לקריסת המערכת האקולוגית ופגיעה בתיירות; התמודדות לא אופטימלית עם זיהום ימי (עקב הבנה לקויה
של משטר הזרימה ו/או מחסור באמצעים לניטור הים) עלולה לגרום לסגירת מתקני ההתפלה לתקופה
ממושכת ו .לנזקים רבים, ועוד הדרישה הגוברת למשאבים מן הים מחייבת מחקר מתמשך, תוך דגש על
הים הפתוח ומעמקיו, חדשנות ופיתוח בר–קיימא שיבטיחו את היכולת להמשיך להנות מהמשאבים
.(ואף להגדילם), תוך שמירת הטבע ואוצרותיו הימיים גם לדורות הבאים
המחקר הימי, וניטור מתמשך של הסביבה הימית לטובת פיתוח בר קיימא, דורשים תקציבים אשר יאפשרו
שימוש בתשתיות מתקדמות, כגון ספינות מחקר, רובוטים תת -
ימיים, לוויינים ועוד. בהקשר זה, יש להדגיש
כי .מדינת ישראל מצויה כיום בפער ניכר לרעה ביחס למדינות ים אחרות אנו מציעים להקצות תקציב מרווחי
הקרן לאזרחי ישראל לטובת רכישת ותפעול תשתיות מחקר ימיות אשר יסגרו פערים קיימים ביכולת המחקר
והניטור, ויבטיחו את פיתוח משאבי הים וגילוי משאבים נוספים. תקציב זה חיוני לשימור היכולת להפקת
.משאבי ים בעתיד
2
העמותה הישראלית למדעי הימים הוקמה ב2003
והיא מאחדת את כלל חוקרי הים בישראל–
,באקדמיה
במכוני מחקר ממשלתיים ובגופים ציבוריים אחרים. העמותה רואה מתפקידה עידוד וקידום המחקר הימי
והאקווטי בישראל והכשרת חוקרים צעירים בתחום, תוך שימת דגש על מחקר הדינמיקה של הסובב הימי
והיבשתי בהקשר עם השינויים האקלימ יים הגלובליים. המסמך המוגש בזה על ידי המרכז הישראלי לחקר
הים התיכון (ראו
)מטה והעמותה הישראלית למדעי הימים
,מביא לידי ביטוי צרכים תשתיתיים ואחרים
המוגדרים כהכרחיים לפיתוח המחקר הימי בישראל, ובעיקר מחקר הים הפתוח באגן הלבנט (מזרח הים
.התיכון) שלחופי ישראל
המרכז הישראלי לחקר הים התיכון
הינו קונצורטיום המאגד
את קהילת חוקרי הים
התיכון
.מכל אוניברסיטאות המחקר, המכון הגיאולוגי, חקר ימים ואגמים לישראל ומכללת רופין
המרכז הוקם בשנת2012
כאשר בין מטרותיו העיקריות עידוד מחקר ימי מתקדם של
חוקרים ישראלים בים התיכון
.והנגשת תשתיות המחקר הנדרשות לקיום המחקרים
התאגדות הקהילה במסגרת המרכז ופעילותה היווה את אחד המנופים העיקריים לקידום
המחקר הימי בים תיכון ובעיקר בהקשר של רכישה ושדרוג של תשתיות ימיות מתקדמות
בעשור האחרון –
כולל ספינת המחקר –
הבת גלים וצוללות מחקר בלתי מאוי .ישות
המרכז הישראלי לחקר הים התיכון (להלן "המרכז") הינו אחראי לקולות הקוראים ולחלוקת
המשאבים המוענקים מות"ת במסגרת תכנית הדגל הרב שנתית של ות"ת בתחום הקיימות
ומשבר האקלים. יש לציין שכחלק מאסטרטגיה לאומית לתמיכה במחקר ים בשנים
האחרונות תועלו משאבים נוספים (למשל ד רך הISF
.) לטובת ימי ים ופעילות ימית
כיום אנו נמצאים במצב שיש לחוקרים משאבים לימי שיט אולם אחד החסמים הגדולים
במימוש ימי הים וקידום המחקר הינו יכולת היציאה לים על גבי ספינות מחקר מודרניות
.המותאמות ליציאה לים בתנאים שונים ומאפשרים לפעילות מגוונת לקהילות שונות
הבקשה לתקציב
אנו מבקשים להקצות מהקרן לאזרחי ישראל תקציב של52.5
מיליון ש״ח לשדרוג תשתיות מחקר
ימי בישראל, תוך דגש על.הים התיכון. פרוט התקציב מופיע בהמשך
3
הבקשה נועדה לקדם את המחקר הימי בישראל ולהעמידו בשורה אחת עם זה המתבצע במדינות אחרות
לחופי הים התיכון. החשיבות והדחיפות של הבקשה נעוצות במגוון הפרוייקטים הכלכליים המתבצעים באגן
.הימי העמוק הקרוב מאד לחופי ישראל, כמו גם בתנופת הפיתוח על קו החוף
נתוני המחקרים ו
תוצאות יהם
יאוגדו
במסדי נתונים פתוחים לציבור הרחב והמסקנות האופרטיביות של
המחקרים יועמדו לשימוש גופי המחקר וגורמי ממשל בישראל, ויהיו זמינים הן לאירועים הדורשים תגובה
מהירה (כמו במקרה של זיהום ים) והן לטובת ניהול ארוך טווח ופיתוח של המערכת הימית. הגופים
האחראים לתפעול ותחזו .קת כל מערכת מפורטים מטה
פירוט לגבי סעיפי הבקשה
1.
ספינת מחקר בים תיכון
עלות כוללת מוערכת ב22
.מ״ש
בכדי לבצע מחקר ימי בישראל ובעיקר בים תיכון קיימות היום שתי פלטפורמות מחקריות
ימיות העיקריות הזמינות בישראל –
ספינת המחקר המדאקספלורר של עמותת אקואושן
אשר פועלת משנת2004
ומשמשת את הקהילה המחקרית אקדמית, את משרדי הממשלה
השונים (מחקרים מטעם משרד האנרגיה, משרד המדע, משרד להגנת הסביבה וכו') כמו גם
מקדמת חינוך ימי/סביבתי לקהילות שונות וספינת המחקר בת -
גלים
שנרכשה ע"י משרד
האנרגיה, שופצה ב2016
ומנוהלת ע"י חקרי ימים ואגמים לישראל לטובת המשימות
.השלטוניות כמו גם לטובת הקהילה המחקרית
יש לציין ששתי ספינות המחקר חיוניות ומשמשות לצרכים שונים של הקהילה
המחקרית/אקדמית –
כאשר המדאקספלורר הינה ספינה קטנה יותר (כ21
מ' אורך) אשר
עיקר עבודתה הינה בתחומי המים הטריטוריאלים ואילו הבת גלים (כ40
מ' אורך) יכולה
לבצע פעילות ים -
עמוק ולהוות פלטפורמה למיכשור כבד וגדול (כמו הכלים
הר ובוטיים
התת -
ימיים הגדולים
ROV
וAUV
.
,אנו רואים חשיבות רבה בתמיכת הקרן לאזרחי ישראל בשתי ספינות מחקר חדישות, אולם
מבחינת תיעדוף הקהילה אנו רואים לנכון שיש לתעדף כעת את החלפת המד -
אקספלורר
אשר עובדת משנת2004
,בפעילות אינטנסיבית נמצאת בשימוש קרוב ל100
ימים בשנה נכון
ל2026
וזקוקה בדחיפות להחלפה ולשדרוגה לספינה בסדר גודל דומה
אשר תמשיך
4
ותנוהל ע"י עמותת אקואושן. יש הסכמה רחבה של הקהילה המחקרית בהמשך הפעילות
והנחיצות של ספינה בגודל זה (עד24
,מטר100
,טון15
,)מפליגים לספינת מחקר מותאמת
.לצרכים ולטכנולוגיות של העשור הקרוב
2.
תחנות מחקר ים פתוח
:עלות12
מ״ש .
,תחנות מחקר (קווי עיגוןmoorings
) מתעדות ומבצעות מחקר מתמשך של מגוון משתנים
פיזיקליים ,
כימיים
.וביולוגיים, אשר מספק מידע לגבי העמידות של האגן הימי ולגבי הסיכונים עמם הוא מתמודד
( אנו מבקשים1
)
לשדרג את תחנתDeepLev
,
,הממוקמת בים העמוק100
( ,ק״מ מחיפה2
) להקים תחנה
( ,נוספת בים העמוק מול חופי תל אביב או במיקום נוסף אשר יאפשר קבלת נתונים מרחביים נוספים3
)
( ,תחנה בקצה המדף היבשתי באותו אזור4
)
לשדרג את התחנהREDMAST
בצפון מפרץ אילת, המשמשת
ל איסוף נתונים ברזולוציה גבוהה במיוחד. הקמת מערך שכזה תהווה קפיצת מדרגה אסטרטגית ביכולות
( המחקר הימי בטווח המיידי והארוך. על כל קו עיגון יותקן מערך של מדי זרםADCPs
,), טמפרטורה
( מליחות וחומציותpH
.), מלכודות סדימנט אוטומטיות, דוגמי מים אוטונומיים ומערכות תיעוד ויזואליות
עלות השדרוג של כל תחנה קיימת מוערכת בממוצע ב2
מ״ש ועלות הקמה של כל תחנה חדשה
מוערכת ב4
:מ״ש לתחנה. סה״כ
12
.מ״ש
רכישת מרכיבי התחנות תתבצע ע״י האוניברסיטאות השותפות (העברית, חיפה, תל אביב, בר-
אילן והמכון
הבינאוניברסיטאי) בשיתוף עם חקר ימים ואגמים לישראל (חיא״ל). תפעול ותחזוקה יבוצעו בהובלת חיא״ל
ואונ׳ בר-אילן בים ה תיכון והמכון הבינאוניברסיטאי במפרץ אילת. מימון התפעול: תקציב שנתי מההקרן
(
40-50%
, בקשה מפורטת בסעיף6
)
+
.)מקורות מימון עצמיים (קרנות מחקר
3.
מערכת רדאר למדידות אוקיאנוגרפיות מהחוף
:עלות3.5
מ״ש .
מערכת רדאר יבשתית בתדר גבוה למדידות אוקיאנוגרפיות מאפשרות מדידות רציפות עבור שטחים נרחבים
(טווחים של עד כ-
200
ק”מ עבור זרמים ועד כ-
60
ק”מ עבור גלים). מערכות אלו הינן בעלות חשיבות
5
גדולה למעקב וחיזוי התפשטות של זיהומים ימיים, המוסעים על ידי הזרמים, ובמיוחד כאלו בעלי ציפה
.חיובית כגון כתמי נפט
עלות מערכת אחת כ1.1
.מ״ש ועל מנת לכסות את כל חופי הארץ (ים תיכון) יש צורך בכחמש מערכות
שתי מערכות כבר הוקמועל ידי אונ׳ תל אביב לחופי אשדוד ואשקלון, ומבוקש מימון ל3
.מערכות נוספות
רכישת המערכת תתבצע ע״י אוניברסיטת תל-
אביב. תפעול ותחזוקה-
ממקורות מימון אוניברסיטאיים
.ותקציבי מחקר
4.
תחנות מחקר חופיות
:עלות15
מ״ש .
היום קיימות שלוש תחנות מחקר חופיות לחוף הים התיכון ': אחת במכללת רופין (מכמורת) ואחת של אונ
חיפה (תחנת מוריס קאהן לחקר הים בשדות ים) ואחת שהוקמה לאחרונה באשקלון ע"י אונ' בן-
גוריון. בכל
,אחת מתחנות אלו יש להקים מערכות מודרניות שיהוו בסיס לקהילת מדעי הים בישראל לצרכי מחקר
( הוראה, פעילות ציבוריתoutreach
,)ופ יתוח תעשיית הקלינטק (אתר ניסוי). כמו כן מעבדות מחקר
ומעבדות הוראה, משרדים, כיתות לימוד ואולם הרצאות. מיקומן על קו המים יאפשר נגישות להפלגות וכן
.למחקר חופי ויש לדאוג להקמת התשתיות הנדרשות
המשאבים הנדרשים מבוקשים להרחבה ושדרוג של תשתיות קיימות כאשר הרחבה/שדרוג התחנות תתבצע
ע״י האוניברסיטאות המפעילות. תפעול ותחזוקה–
.ממקורות מימון אוניברסיטאיים ותקציבי מחקר
6
סכום מרכיבי ה בקשה
לשדרוג תשתיות ימיות לשימוש המחקר הימי בישראל.
מרכיב בבקשה פרוט
תקציב
נדרש
(מליון₪
)
החלפת ספינ ת המדאקספלורר ספינת המחקר המדאקספלורר של עמותת אקואושן
פועלת משנת2004
ו מבצעת כ100
ימי מחקר בים
.כל שנה משמשת את הקהילה המחקרית אקדמית, את
משרדי הממשלה ,השונים מקדמת חינוך ימי/סביבתי
לקהילות שונות
22
תחנות מחקר ים פתוח שדרוג
תחנתDeepLev
,
,הממוקמת בים העמוק
100
ק״מ מחיפה
. הקמת
תחנה נוספת בים העמוק מול
חופי תל אביב או במיקום נוסף אשר יאפשר קבלת
נתונים מרחביים נוספים
ושדרוג של תחנה קיימת
באילת
12
למדידות
רדאר
מערכת
אוקיאנוגרפיות מהחוף
מערכת רדאר יבשתית בתדר גבוה למדידות
אוקיאנוגרפיות מאפשרות מדידות רציפות עבור
שטחים נרחבים ב
טווחים של עד כ-
200
ק”
מ עבור
זרמים ועד כ-
60
ק”מ עבור גלים
3.5
תחנות חופיות ים תיכון הקמ ה והרחבה של תשתיות ניסוייות בתחנות החופיות
במכללת רופין (מכמורת), אש
קלון (אונ' בן-
)גוריון
ו)שדות ים (אונ' חיפה
15
סה"כ
52.5