חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
09
מרץ
2026
כ 'אדר תשפ " ו
,לכבוד
יו"ר וחברי הוועדה ליזמים ציבוריים
כנסת
ישראל
:הנדון עמדת חברתd
of Gol
Bits
בעניין מתן האפשרות לבנקים לעסוק במסחר בקריפטו
(
התייחסות לסעיף52
(.
3
))
להצעת החוק
שלום רב ,
חברת ביטס אוף גולד בע״מ שהוקמה ב-
2013
, היא החברה הוותיקה והמובילה בישראל למסחר
במטבעות דיגיטליים. החברה פועלת תחת רישיון נותן שירותים פיננסיים מורחב '(מס56716
) ומפוקחת
על ידי רשות שוק ההון .
אנו משרתים מאות אלפי ישראלים ומשמשים כגשר המפוקח בין הכלכלה
המסורתית לעולם .החדש אנו מובילים חדשנות פורצת דרך, כולל השקת המטבע הדיגיטלי היציב
הישראלי הראשון
(BILS)בשיתוף פעולה הדוק עם הרגולטורים ובאישורם .ו אנ , יחד עם חברות
הפינטק הישראליות, מייצגים את מנועי הצמיחה והתחרות שהחוק הזה אמור לעודד.
אנו מברכים על הרצון לקדם תחרות ב
שוק ה בנקאות, אך מבקשים להתריע כי התיקון המוצע לסעיף
10
(7) לחוק הבנקאות , המאפשר)לכל הבנקים (כולל חמשת הגדולים
לעסוק במסחר במטבעות
דיגיטליים באופן מיידי, ישיג את התוצאה ההפוכה:
חיסול התחרות, הברחת חדשנות מישראל וביצור
כוחם המונופוליסטי של הבנקים הגדולים.
1.
הכשל המהותי: "שומר הסף" הופך למתחרה דורסני :
שוק הקריפטו בישראל תלוי באופן קיומי במערכת הבנקאי
ת .
ללא חשבון בנק, חברת קריפטו מפוקחת
,אינה יכולה לקלוט שקלים מלקוחות ,להעביר שקלים ללקוחות
לשלם מסים או לפעול .
הבנקים
הגדולים משמשים כיום כ"צינור החמצן" הבלעדי של גופים כמונו
, ישראלים ובינלאומיים.
•
ניגוד עניינים מובנה :
ברגע שהבנק הופך למתחרה ישיר (סוחר בקריפטו), נוצר לו תמריץ כלכלי לחסום
או לשבש את הפעילות של המתחרים החוץ-
בנקאיים ה
נשענים
)"על התשתית שלו ("חסימה אנכית.
•
שימוש לרעה במיד:ע
כספקי תשתית, הבנקים חשופים למידע עסקי רגיש ולפעילות הלקוחות של
חברות הקריפטו. קיים חשש כבד שמידע זה ישמש אותם לטובת פעילות המסחר המתחרה שלהם.
•
אם יאושר החוק בנוסחו הנוכחי , הבנק יחסום בבוקר
את חבר
ו ת הפינטק המפוקחות העוסקות
בקריפטו
בטענות "ניהול סיכונים"
, ויציע ללקוח בערב
את אותו שירות בדיוק באפליקציה שלו .
זהו
גזר דין מוות לתעשיית הפינטק הישראלית העוסקת בקריפטו באופן מפוקח.
2.
לציבור
עמלות
והעלאת
הבנקים
של
השליטה
העמקת
הבנקאי",
ה"סל
ריכוז :
הוספת שירותי קריפטו
ל"סל הבנקאי" תעבה אותו ותקשה על לקוחות לפנות לספקים מתחרים, בניגוד
למאמצי האוצר ורשות התחרות לפרק את השירותים הפיננסיים .
חמשת הבנקים הגדולים, שאינם
מתחרים כיום על מחיר בעמלות, עלולים להביא התנהגות זו גם לשוק הקריפטו התחרותי ולהוביל
לעליית עמלות לציבור.
3.
שינוי דרמטי ללא דיון ציבורי מעמיק
2
שינוי החקיקה המוצע כאן הינו מבני אדיר המרחיב את עיסוק הבנקים לתחום שלא היה קיים בעת
חקיקת חוק הבנקאות בשנות השמונים .
לא ייתכן ששינוי כה דרמטי –
כניסת בנקים לתוך תחום פעילות
חדש
, המשפיע על עתיד החדשנות הפיננסית בישראל, יעבור ללא דיון עומק על ההשלכות
,כמו למשל
פגיעה ברפורמת "ניוד בקליק", סיכונים ליציבות המשק , השפעה על הגנת הצרכן
ועוד השפעות קריטיות
.שכלל לא נבחנו
לא ייתכן כי הדיון היחיד שמתבצע (וגם הוא לא בטוח שהתקיים) הוא במסדרונות
.בנק ישראל בלבד, שעה שהדבר משפיע רוחבית על כל המשק והגופים בו
4.
עיתוי קריטי: שוק בהתהוות מול מונופול דורסני
•
.תחום הקריפטו בישראל עדיין נמצא בשלבי אסדרה ראשוניים ,עדיין קיימים פערים בתשתיות
ורגולציה ספציפית (כגון עדכון נב"ת411
של בנק ישראל ,, חקיקת מיסוי, חקיקת מטבעות יציבים
חקיקת שמירת נכסים ועוד )
אשר
טרם הושלמה.
•
היעדר תקדים בינלאומי :
כמעט ואין תקדים עולמי לבנקים המאפשרים מסחר ישיר בקריפטו ללקוחות
פרטיים בשל השלכות לא ברורות. מהלך כזה בישראל ירתיע ענקיות בינלאומיות (כגון Coinbase או
Kraken) מכניסה לשוק הנשלט על ידי מונופול בנקאי שהוא גם מתחרה ישיר.
•
היעדר דחיפות: לבנקים יש כבר היום מענה דרך הפצת תעודות סל (ETF)
,
שצמחו תוך שנתיים לנתח
שוק השווה לזה של חברות הקריפטו המפוקחות הפועלות בישראל מעל13
שנים.
5.
הפתרון המוצע: מתווה "הגנת ינוקא" ל -
5 שנים
:לטובת עידוד התחרות
א.
בלעדיות לבנקים קטנים ולגופים מורשים :
היתר מסחר ישיר יינתן בשלב הראשון רק לבנקים
קטנים וזעירים ולגופי קריפטו מורשים .
מטרת המהלך היא להשתמש בתחום כמנוע צמיחה
לשחקנים חדשים ולא ככלי לביצור כוחם של חמשת הבנקים הגדולים.
ב.
תקופת צינון של5 שנים :
חמשת הבנקים הגדולים יוגבלו ממסחר ישיר למשך חמש שנים, ויוכלו
לפעול רק במודל שיתוף פעולה .
זמן זה הכרחי לייצוב הרגולציה, התשתיות והתחרות בשוק בטרם
תיבחן כניסתם מחדש.
ג.
מודל שיתוף פעולה מחייב:(Baas)
ב נקים המעוניינים להציע שירותי קריפטו יחויבו לבצע זאת
באמצעות התקשרות טכנולוגית עם גופים מפוקחים קיימים (פינטק/קריפטו), במקום הקמת דסק
)"מסחר עצמאי ("גן סגור.
ד.
)"חובת ניידות ("ניוד בקליק :כל גוף מורשה יחויב לאפשר הוצאת מטבעות לארנקים חיצוניים.
ללא ניידות, הבנקים יציעו למעשה חשיפה ערכית בלבד ("ניירות ערך" במסווה), תוך מניעת בעלות
אמיתית של הציבור על נכסיו.
ל ,סיכום אישור החוק בנוסחו הנוכחי מהווה "גזר דין מוות" לתעשיית הפינטק והקריפטו הישראלית .
אנו קוראים לוועדה לאמץ גישה מדורגת שתבטיח תחרות אמת: קידום הבנקים הקטנים והגופים
המפוקחים, אל מול בלימת השתלטות הבנקים הגדולים .
חיוני לאפשר לשוק תקופת התפתחות של5
שנים בטרם מסירת "המפתחות" למונופול הבנקאי, וזאת כדי להגן על הציבור ועל עתיד החדשנות
הפיננסית בישראל .
בברכה,
יובל רואש , מנכ״ל
Bits of Gold
:מ.ר56716