חומר רקע
:לכבוד
ץ מר
2026
ח ה"כ ניסים ואטורי
יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
,שלום רב
:הנדון
תוכנית ה
י ערכות לפיתוח בר קיימא של המרחב הימי של ישראל בים התיכון
הים כמשאב לאומי–
כיום ולדורות הבאים
,משרדי האנרגיה והתשתיות, הגנת הסביבה, החדשנות המדע והטכנולוגיה ,מנהל התכנון ומשרד
,החקלאות, יחד עם מכוני מחקר לאומיים (המכון לחקר ימים ואגמים, המכון הגאולוגי) והות"ת
חברו יחד ליצירת תוכנית לאומית לפיתוח בר קיימא של המרחב הימי של ישראל, בהתאם ליעדי
חוק הקרן
.לאזרחי ישראל
התוכנית תביא לפיתוח ענף כלכלה כחולה
בת קיימ א-
בדגש על
טכנולוגיות ימיות ו באמצעות
( חדשנות במרחב הימיBlueTech
)
. הדגש
ב מסמך זה הוא על המרכיבים הנמצאים בקשר ישיר
ל קידום
טכנולוגיות ימיות במרחב הימי של ישראל
ומתמקד
בשלוש
ת ה
תחומים
המרכזיים
הרלבנטיים למדינת ישראל
: אנרגיה, מזון (חקלאות ימית) ו חדשנות טכנולוגית ימית ,
כל זאת תוך
שילוב
שיקולים סביבתיים ו
שמירה על סביבה הימית ו
איכות מי הים . לצורך קידום תחומים אלה
מופו האתגרים המרכזיים המחייבים פתרון
ולהם נדרש מימון מ
ה קרן
ל
אזרחי ישראל
(פירוט
)בטבלה בהמשך
א.
מחקר
ים
וסקרים
הנדרשים לצורך
יישום ומימוש
טכנולוגיות בים:
מחקרים ה מאפשרים סגירת פערי הידע לקבלת החלטות מבוססת מידע ו
קידום
יזמי של
מערכים טכנולוגיים של אנרגיה מתחדשת בים, לדוגמה של ,חוות רוח
הם סקר עופות וסקר
רוח בים. לצורך כך נדרשות תשתיות של מכ"ם
לניטור מסלולי תעופה של בעלי כנף מעל
הים
ומכשיר ליידאר למדידה רציפה של
מהירות
הרוח )(ומאפיינים נוספים.בים
סקרים
ימיים נדרשים גם לצורך תכנון מרחבי
של תשתיות (צנרת , גז, כבלי תקשורת, איים
)מלאכותיים וכדומה ולקבלת
רישוי להצב
תם
, פיתוח חקלאות ימית ו ביצוע ניסויים
.בטכנולוגיות חדשניות בים
ב.
הכשרה מקצועית(מסלולי לימוד) של אנשי מקצוע הנדרשים ליישום טכנולוגיות ימיות
– ייעודית לחיילים משוחררים ולהסבות מקצועיות למשרתי מילואים :
מסלולי הלימוד
,וההכשרה המקצועית שאינם קיימים בישראל ,
הם בעיקר הנדסה חופית
וימית (בדגש על תכנון .מתקנים ימיים) ותכנון ימי
הכשרת אנשי מקצוע
מקומיים
בתחומים אלו תאפשר את יישום ה טכנולוגיות במרחב
הימי של ישראל .
ג.
גיבוש תשתית ניהול ותמיכה הנדרשות לפיתוח ויישום של חדשנות טכנולוגית במרחב
הימי
וניסויים :בטכנולוגיות חדשניות בים
בניגוד לניסויים ביבשה, הניסויים בים בטכנולו גיות חדשניות הם בעלי מורכבות גבוהה
בהיבטים הרגולטוריים –
הנדסיים–
.כלכליים לכן, כמקובל בשאר מדינות העולם, נדרשת
תשתית ו)מעטפת ליזמים (יזמות, רגולציה, תשתיות, ידע
וכן
מסלול לתמיכה בחברות הזנק
.העוסקות בפיתוח טכנולוגיות ימיות חדשניות
ד.
תשתיות פיזיות הנדרשות לפיתוח הטכנולוגיות הימיות:
תשתיות פיזיות הנדרשות למימון ציבורי
ומהוות צוואר בקבוק ל
יפ ות ח טכנולוגיות ימיות
.בתחומי האנרגיה המתחדשת והמזון
ביניה ם -
ספינת מחקר שתאפשר ביצוע הסקרים
הנדרשים טרם פיתוח בים
, מזח
ים ייעודיים לחקלאות ימית וחדשנות
ש
יאפשרו פיתוח
י ם
בים הפתוח ,
חיבור תשתיות
לאתר ניסוי ימי לגידול מזון ו
אתר ניסוי בים
לאנרגיות
מתחדשות ה
מצויד בחיבור לחשמל ומחובר בכבל תת-
,ימי לרשת החשמל על החוף
,במערכות עגינה ומערך ניטור הביצועים
ו מאגר נתונים ימי שישרת יזמים ו
מתכננים ו בו
יעשו שימוש מ
קבל
י
החלטות בתחום הBlue-Tech -
.
תוכנית תקציבית לשנת2026
לקיום הפעילויות לעיל נדרשת השקעה מודולרית של כ-
139.5
מיליון שקלים . חלק משמעותי
מההוצאות המבוקשות הן הוצאות תשתי תיו .ת, אשר ישמשו את הפעילות לאורך זמן
ה חלוקה בין
"ה"סלים
למימון בשנת2026, כמפורט להלן
לפי הפרקים שתוארו לעיל
)₪ (במיליוני:
1.
איסוף מידע ותשתיות ידע:
מחקרים וסקרים
הנדרשים לצורך יישום טכנולוגיות בים
1.1
מכשיר ליידר סורק למדידה ארוכת טווח של רוח בים והצבתו
באזור הכרמל *
3.5
*
:הסבר
( ליידר סורקscanning LIDAR) למדידת ממוצעי רוח מעל הים ו לכימות
ה פוטנציאל המסחרי של אנרגיית
רוח ה בים לצורך קבלת החלטות ותכנון מיטבי .
,בנוסף הנתונים יאפשרו ליזמים גישה ל מידע החיוני ,החסר כיום וכך יתרמו
לקידום יוזמות ל.פרויקטים מסחריים של חוות רוח בים
המכשיר יוצב על החוף
בקרבת הים ויסרוק מספר גבהים מעל הים במרחק מהחוף באזור פוטנציאל אנרגיה
מרבי (מול חיפה-
.)חוף הכרמל( עלות רכישה3
מלש"ח) ועלות תפעול לשלוש שנים
של ביצוע הסקר (כ-
150
אלף ש"ח לשנה): סה"כ3.5
מלש"ח
1.2
מכ"ם לניטור מסלולי תעופה של בעלי כנף מעל הים והצבתו
באזור הכרמל *
3.5
*
:הסבר
העדר מידע לגבי מסלולי התעופה של עופות מעל הים הוא אחד החסמים
המרכזיים ל קבלת החלטות .תכנון ופיתוח מסחרי של חוות רוח בים המכ"ם יספק
מידע לגבי מסלולי נדידה ושיחור של בעלי כנף מעל הים (ציפורים ועטלפים). המידע
.שיתקבל יאפשר לבסס שיח מקצועי וציבורי לצורך קבלת החלטות וסדרי עדיפויות
תוצאות סקר מכ"ם עופות יאפשרו גם ליזמים לזהות את המיקומים האופטימליים
למיקום חוות רוח, בהיבט הקונפליקט עם פגיעה בעופות, ולמקבלי החלטות, את
בסיס הנתונים הנדרש לצורך קבלת החלטות לפיתוח מערכים של אנרגיית רוח בים .
בנוסף, המכ"ם יהווה חלק ממערך תפעול חוות הרוח אם וכאשר תוקם, ויאפשר
תכנון זמני הפעלת הטורבינות ואיתור והתראה על להקות המתקרבות לטורבינה
על
.מנת למנוע התנגשות על ידי השבתה
( עלות רכישה3 מלש"ח) ועלות תפעול לשלוש שנים של ביצוע הסקר (כ-
150
אלף
ש"ח לשנה): סה"כ3.5
מלש"ח
1.3
הקמה של מערכת מבוססת רדארHF
לניטור רציף של גלים
וזרמי פני השטח במרחב הימי של ישראל1
3.5
:הסבר
מערכת רדאר יבשתית בתדר גבוה למדידות אוקיאנוגרפיות מאפשרת
מדידות רציפות עבור שטחים נרחבים (טווחים של עד כ-
200
ק”מ עבור זרמים
ועד כ-
60
ק”מ עבור גלים). מערכות אלו הינן בעלות חשיבות גדולה עבור תכנון
ופיתוח טכנולוגיות ימיות בתחומים שונים וכן מאפשרים לעקוב ולחז ות
התפשטות זיהומים ימיים, המוסעים על ידי הזרמים, ובמיוחד כאלו בעלי
ציפה חיובית כגון כתמי נפט. עלות מערכת אחת כ1.1
מלש"ח ועל מנת לכסות
את כל חופי הארץ (ים תיכון) יש צורך בחמש מערכות. שתי מערכות כבר
הוקמו לחופי אשדוד ואשקלון ונדרש מימון ל3
.מערכות נוספות
1.4
סקרים מקדימים
לאתר ניסוים של בלוטק-
אנרגיה ו לאזורי ניסוי
ימיים בטכנולוגיות חדשניות
, חקלאות ימית
*ומחקר ימי יישומי .
3
:הסבר מנהל התכנון אישר תמ"א מפורטת למגוון גדול של אזורי ניסוי ימיים
וכן
איזורי מו"פ חקלאות ימית מול אשדוד ומול מכמור
ת.
. עם זאת, לצורך תחילת
,פריסת מתקני ניסוי של חברות הזנק ,ובעיקר להקמה של אתר ניסוים קבוע
.נדרשים סקרים ימיים מקדימים שיהוו בסיס מידע חיוני לתכנון מתקני הניסוי
כך
גם למערכי
)(חוות
אנרגיה מתחדשת בים וחקלאות ימית . לצורך רישוי , יש צורך
ב סקרים
בתימטריים, אקולוגיים וסביבתיים.
1.5
הקמת
מאגר מידע ימי לאומי נגיש ל יזמים, מתכננים ומקבלי
החלטות
:הסבר
,יזמים, מתכננים ומקבלי החלטות מתקשים מאוד בהשגת נתונים ימיים
בעיקר בתחום הפעילות האנושית והתשתיות בים. נתונים אלו הם חיוניים ולתכנון
.ופיתוח כל מרכיב כלכלי/לאומי בים בעיה זו מוכרת בעולם הרחב והאיחוד האירופי
הקים מאגר מידע ימי דומה המאפשר קידום ופיתוח כלכל
י-
טכנולוגי בים. עבודת
מטה שנערכה במנהל התכנון, יחד עם כל בעלי העניין, העלתה שנתונים ביולוגיים -
כימיים-
פיזיים מונגשים במאגר המידע של המכון לחקר ימים ואגמים, אך קיים
,חוסר קריטי במאגר נתוני הפעילות האנושית והתשתיות הימיות. בהתאם לכך
התגבשה הסכמה רחבה של זרועו ת הממשלה הפועלות בים על הצורך בהקמת מאגר
.מידע ימי לפעילות האנושית במרכז למיפוי ישראל
2
1.6
פריסת רשת סיסמית בקרקעית הים למעקב אחרי פעילות
העתקים גיאולוגיים
2
אחד הסיכונים לתשתיות .ימיות הוא נזקי רעידות אדמה כדי לענות על השאלה
האם העתקים מול חופי ישראל
מייצרים רעידות אדמה , או שהם זוחלים באיטיות
ובהתמדה
, יש להציב על קרקעית הים רשת סיסמית
שתקלוט
רעידות קטנות ומדי
מעוות שימדדו שינויים קלים בקרקעית הים. הצבת המערכת והקלטת הנתונים
תעשה במסגרת שת"פ מדעי עם מכון מחק ר ימי אירופאי שיש ברשותו רשתות תת
ימיות ניידות לפריסה
וה תקנת8-10
( סיסמומטרים תת ימייםOBS – ocean
bottom seismometers
), למשך תקופת ניטור של12
חודשים, בתוספת רכישת
מערכות מיחשוב לעיבוד ואיחסון הנתונים .
עיבוד התוצאות והסקת מסקנות יעשו
ב מכון
הגיאולוגי.
:עלות2
₪ מיליון.
1.7
מערך ניטור צף(2
תחנות חדשות ושדרוג2
)קיימות
9
,תחנות מחקר (קווי עיגוןmoorings
) המספקות מידע חיוני לגבי מצבו הסביבתי
של אגן הים התיכון המזרחי והסיכונים. ידע זה חשוב במיוחד במציאות המשתנה
,של שינויי האקלים המשפיעים על אופי הסערות בים ועל גובה פני הים. התחנות
מתעדות ומאפשרות מחקר מתמשך של מגוון משתנים כימיים, פיזיקליים
וביולוגיים בים הפתוח מול חופי ישראל. כיום קיימות שתי תחנות ניטור בים
( העמוק מול צפון ישראלDeepLev
ו-
THEMO
כ-
50
ק״מ מחיפה) אשר דורשות
שידרוג, ויש צורך בהקמת שתי תחנות חדשות בדרום ישראל, האחת בים העמוק
והשנייה במדף העמוק באותו אזור. על כל קו עיגון יותקן מערך של מדי זרם
(
ADCPs
( ), טמפרטורה, מליחות וחומציותpH
,), מלכודות סדימנט אוטומטיות
דוגמי מים אוטונומיים ומערכ .ות תיעוד ויזואליות
המערך חיוני לסגירת פערי ידע לפיתוח המרחב הימי לשימושי כלכלה כחולה
.ובלוטק
המערך בתפעול משותף של חיא"ל ומרסי–
.ות"ת
עלות השדרוג של כל
תחנה כ-
1.5
מיליון ש"ח ועלות הקמה של תחנה חדשה מוערכת ב3
מיליון ש"ח
לתחנה: סה"כ9
.מיליון ש"ח
1.8
מחקרים תומכי
פיתוח בלוטק
6
הסבר :
פרויקטים ייעודים שיאפשרו הרחבת הידע התומך תכנון ופיתוח, כגון
מחקרים גיאולוגיים ואקולוגיים , שדרוג מערך ניטור צף
לניטור ים ומחקרים
נוספים
.שיאפשרו פיתוח מושכל
סה"כ למחקרים וסקרים הנדרשים ליישום טכנולוגיות ימיות
32.5
2.
פיתוח הון אנושי, הכשרה והסבה מקצועית של חיילים משוחררים ומשרתי מילואים
לתחומי הנדסה ימית, תכנון ימי וטכנולוגיות ימיות:
2.1
תמיכה והכשרת חיילים משוחררים וחיילי מילואים לתחומי
הנדסה וטכנול
ו גיות ימיות באמצעות
מסלול אקדמי ייעודי
של
הנדסה ימית וחופית
**בישראל
2.5
:הסבר
בישראל פועלים מספר מהנדסים חופיים וימיים בודדים שרובם המכריע
חצו זה מכבר את גיל הפרישה. תכנון כלל מרכיבי הפיתוח הימי של ישראל לאורך
החוף ובעומק הים, בענפי הכלכלה השונים, מחייב אנשי מקצוע מקומיים בתחום
.זה
משרתי המי לואים והחיילים המשוחררים נושאים בנטל הביטחוני ומשלמים מחיר
.אישי ותעסוקתי כבד, במיוחד בעתות חירום
מסלול ייעודי זה מהווה הוקרה
מעשית על שירותם ומע ניק להם אופק תעסוקתי יציב ורווחי בתחום מבוקש, ובכך
מסייע לחזרתם המיטבית לחיים האזרחיים תוך צמצום פערים שנוצרו בזמן
.השירות,בפרט
אלו ששירתו בזרוע הים וביחידות טכנולוגיות, מביאים איתם
ניסיון שטח ייחודי, הבנה עמוקה של המערכת הימית ויכולת עבודה בתנאים
מורכבים.
2.2
הסבת מהנדסים, בוגרי מדעי הטבע ואנשי תכנון, תוך מתן
עדיפות לחיילי מילואים, לתחומי טכנולוגיו
ת
ימיות ולמסלול
**אקדמי חדש של תכנון מרחב ימי
2.5
:הסבר
תכנון במרחב הימי מחייב מיומנויות וידע שאינם נחלתם של מתכננים
הפועלים ביבשה. המורכבות והשונות הפיזית של המרחב הימי, המערכת
האקולוגית, שיטות העבודה והפיתוח, ומרכיבים רבים נוספים, שונים בתכלית
מאלו שביבשה. בתקופה האחרונה אנו עדים לרצף של מהלכי תכנון בים שנחל ו
כשלון מקצועי בשל העדר המיומנות הימית הנדרשת. הכשרת מתכננים ימיים
במסלול התמחות נפרד במסגרת אקדמית קיימת תאפשר את התכנון הנדרש
.לפיתוח העתידי, בין השאר, של טכנולוגיות ימיות
אנשי המילואים , שהוכיחו חוסן, כושר מנהיגות ויכולת עבודה במצבי לחץ, הם
.מועמדים אידיאליים להוביל פרויקטים תשתיתיים וטכנולוגיים רגישים בים
הענקת עדיפות להם לא רק מסייעת בהתפתחותם המקצועי ת
ובחיזוק ביטחונם
הכלכלי לאחר שירות ממושך, אלא גם מבטיחה למשק עתודה ניהולית ערכית
ומחו
יבת .
2.3
מלגת בתר דוקטורט להכשרה טכנית ומענקי מחקר יישומי
לחוקרים מפעילים ציוד מדעי מתקדם, כגון כלי שייט
.אוטונומיים, רובוטים, וגליידרים
5
:הסבר
כלי מחקר המאפשרים את מיפוי וחקר המעמקים, מספקים בסיס נתונים
הנדרש לתכנון, קבלת החלטות ויישום הפיתוח של טכנולוגיות ימיות. כלים אלו
שבחלקם פועלים באופן אוטונומי, הם כלים טכנולוגיים מתקדמים שהפעלתם
.ותחזוקתם מחייבת אנשי מקצוע מקומיים מיומנים ברמה גבוהה
2.4
חינוך
והנגשה של נושא ומורשת ימית
3
הסבר :
,פעילויות חינוכיות (תכניות חינוכיות חשיפה
לים
ועוד) המציגות את
הסביבה הימית לציבור הרחב, במטרה לייצר חשיפה ציבורית לשפע הביולוגי הגלום
בים, להיסטוריה ולמדע העוסקים בים, ולשירותי המערכת שהים מספק לאדם
ולסביבה. עידו ד סקרנות והבנת החשיבות של שימור הסביבה הימית לנוכח
האתגרים הטכנולוגיים והכלכליים אשר ניצבים ביניהם, ואת האפשרויות הגלומות
.בים
סה"כ להכשרה המקצועית של אנשי מקצוע בהקשר הישיר של פיתוח
טכנולוגיות ימיות
13
3
גיבוש תשתית ניהול ותמיכה הנדרשות לפיתוח ויישום של חדשנות טכנולוגית במרחב
:הימי וניסויים בטכנולוגיות חדשניות בים
3.1
מסלול
י לתמיכה בחברות הזנק-
בלוטק
10
:הסבר
א.
תמיכה בטכנולוגיות בלוטק אנרגיה בשלבי פיתוח מתקדמים
–
יצירת
מסלול ייחודי לתמיכה במו"פ בלוטק אנרגיה בדגש על טכנולוגיות בשלבי
פיתוח ,מתקדמים, כולל מימון ייחודי מותאם לעלויות של עבודה בים
יצירה והנגשת תשתיות ניסוי כגון מעבדות, תשתיות ניטור, אתרי מים
פתוחות ואזורי הרצה, התאמות רגולטוריות, חיבור למומחים
.בינלאומיים ולמאגרי ידע
"המסלול "בלוטק אנרגיה ייעודי שיהיה פתוח
לטכנולוגיות בלוטק רחבו ,ת המשלבות אנרגיה ויתבסס על קולות
קוראים ""הזנק" וחלוץ
של משרד האנרגיה ., אך עם גובה המענק מוגבר
זאת, משום ש
סביבת הפעילות הימית מציבה אתגרים ייחודיים
ומתקני
פיילוט
ימיים לאנרגיה
דורשים תקציבים גבוהים
משמעותית מפרויקטים
יבשתיים.
לצורך כך נדרש5
מלש"ח לשנת2026
.
ב.
תמיכה וחיזוק אקוסיסטם ישראלי של חדשנות ימית–
עבודות מטה
רוחביות שונות של הנושא העלו, כפי שעלה גם בשאר מדינות אירופה, כי
החסמים העומדים בפני חברות הזנק של טכנולוגיות ימיות הם גדולים
,מאוד ומחייבים התערבות ממשלתית. מדינות כמו: פורטוגל, אירלנד
ספר ד ורבות אחרות הקימו מסלולי תמיכה דומים לחברות הזנק ימיות
והביאו ליצירת אקוסיסטם של חדשנות ימית. בישראל הוקם מרכז
עירוני בחיפה הנשען על משאבים מוגבלים, אך למרות זאת, הצליח ליצור
סביבו פעילות משמעותית. הקמת מסלול תמיכה לחברות בתחומי
חדשנות ימית
תאפשר לפתוח א פיק חדשנות נוסף בישראל ולבסס ענף
כלכלי-ימי בתחום החדשנות . לצורך כך נדרש5
מלש"ח לשנת2026
.
3.2
הקמת מינהלת מתכללת
למו"פ וחדשנות בים *
7
*
:הסבר
הקמה של מנהלת לקידום התחום בישראל. המנהלת תתכלל את פעילות
הממשלה ותדחוף להאצה של הליכי ה
פיתוח
, הסרת חסמים ,
קידום חיבורים
חשמליים וכיו"ב, אל מול הגופים בעלי הסמכות כל אחד בתחומו. לאחר יצירת
התשתיות התומכות המנהלת
תפעל לשיפור סביבת היזמות של אנרגיות
,מתחדשות בים ובלוטק תתפעל את אתרי ניסוי, כולל ניטור ביצועי וסביבתי של
,הפיילוטים
ותהווהPOC
של התעשייה, האקדמיה והגופים הנוספים, עם
הממשלה
בדומה למסגרת המוצעת ה
קיימות במספר מקומות בעולם . המנהלת
מבוססת על תשתיות ופעילות
המכון הלאומי לחקר ימים ואגמים
המשמש כזרוע
.הביצוע של הממשלה למחקר וניטור ימי כבר כיום
לצורך כך יוקצ
ו 7 מלש"ח, לגיוס כח אדם מתאים
, מחקר,
ייעוץ ויצירת אקוסיסטם
תומך –
.קהילות, מפגשים מקצועיים וכיו"ב
קידום הניסויים הימיים בטכנולוגיות
חדשניות, יתבסס על התשתית הסטטוטורית של תמ"א13
.'ג
סה"כ לגיבוש תשתית הניהול הנדרשת למימוש
17
4
תשתיות פיזיות הנדרשות לפיתוח הטכנולוגיות הימיות
4.1
ספינ
ו
ת מחקר חדש ות
60
הסבר :
בכדי לבצע מחקר ימי בישראל ובעיקר בים תיכון קיימות היום שתי פלטפורמות
מחקריות ימיות העיקריות הזמינות בישראל–
ספינת המחקר המדאקספלורר של
עמותת אקואוש ן ) (ראו נספח אשר פועלת משנת2004
ומשמשת את קהילת
הבלוטק המתפתחת, את משרדי הממשלה השונים (מחקרים מטעם משרד
האנרגיה, משרד המדע, משרד להגנת הסביבה וכו') ואת הקהילה המחקרית
אקדמית, כמו גם מקדמת חינוך ימי/סביבתי לקהילות שונות ו
ספינת המחקר בת -
גלים
שנרכשה ע"י משרד האנרגיה, שופצה ב2016
ומנוהלת ע"י חקרי ימים
ואגמים לישראל לטובת מש ימות ניטור לאומיות ו אחרות כמו גם לטובת הקהילה
.המחקרית
שתי ספינות המחקר חיוניות ומשמשות לצרכים שונים ומשלימים
של בעלי העניין
השונים כולל תעשיות הבלוטק המתפתחות. כאשר המדאקספלורר הינה ספינה
קטנה יותר (כ21
מ' אורך), עיקר עבודתה הינו בתחומי המים הטריטוריא ,לים
ועלותה למשתמש נמוכה יחסית , ואילו הבת גלים (כ40
מ' אורך) יכולה לבצע
פעילות ים-
עמוק ולהוות פלטפורמה למכשור כבד וגדול (כמו הכלים הרובוטיים
התת-
ימיים הגדוליםROV
וAUV
.)
עקב
מצבן
הרעוע
של
שתי
הספינות ,קיים
צורך הכרחי
בהחלפתן בשנים הקרובות .
ה עלות הכוללת של ההחלפה של שתי הספינות הינה כ60
ימ ( ₪ ליון22
ימ ₪ ליון
למדאקספלורר ו38
ימ.) לבת גלים₪ ליון
הסבר לגבי הצורך ב החלפת ה( מדאקספלורר
ב : )ניהול עמותת אקואושן
הספינה מד-
אקספלורר פעילה אינטנסיבית משנת2004
, בהיקף של כ100
ימים
בשנה
ומשמשת תשתית לאומית זמינה ,גמישה וחסכונית לקידום כלכלה
כחולה
בישראל .המדאקספלורר
מנוצלת ע "י בעלי
עניין שונים כולל תעשיות הבלוטק
המתפתחות, משרדי הממשלה (כולל פעילות במקרי זיהום ים) והקהילה
המחקרית/אקדמית כפלטפורמה רב־תכליתית למחקר ,פיתוח ,
ניסויי
שדה
והדגמות
טכנולוגיות בכלל שלבי הTRL
(
ראו נספח מצורף מטעם עמותת
אקואושן לגבי הפעילות של המד-אקספלורר ונחיצ)ות החלפתה . הספינה זקוקה
בדחיפות
להחלפה ולשדרוגה לספינה בסדר גודל דומה אשר תמשיך ותנוהל ע"י
עמותת אקואושן. יש הסכמה רחבה של הקהילה המחקרית בהמשך הפעילות
והנחיצות של ספינה בגודל זה (עד24
,מטר100
,טון15
מפליגים), בהתאמה עם
הצרכים והטכנולוגיות של העשור הקר
וב .
עקב התיישנות הספינה ואבזורה, יש
צורך לרכוש בטווח של5
השנים הקרובות (עד2028
) ספינה חדשה בקטגוריה דומה
(עד24
,מטר100
,טון15
,מפליגים), מאובזרת בכננת אוקיאנוגרפית וכננת גרירה
( רוזטה24
מכלים) ומערכתCTD
, מערכת סינון מים, מעבדה כימית
ואוקיאנוגרפית על הסיפון, מערכת מיקום דינאמית ועוד. עלות הרכישה מוערכת
ב22
, תפעול ותחזוקה ע״י עמותת₪ מיליוןEco Ocean
.
"למדינת ישראל קיימת כיום ספינת מחקר לאומית גדולה אחת "בת גלים
המשמשת כפלטפורמה המרכזית לביצוע מחקר ימי, ניטור סביבתי, מיפוי האזור
הכלכלי הבלעדי של( ישראלEEZ
) ופעילות מדעית רחבת היקף. הספינה נרכשה
בשנת2016
ע"י
משרד הא נרגיה
והוסבה לשימוש מחקרי
ומנוהלת ע"י חקר ימים
)ואגמים לישראל (חיא"ל
, והיא מהווה מאז תשתית קריטית לפעילותם של
כלל
הגופים האקדמיים והציבוריים העוסקים במחקר
.ימי בישראל
עם זאת, הספינה נבנתה במקור בתחילת שנות ה־90
, ולמרות השקעות תחזוקה
משמעותיות, מגבלות הגיל והטכנולוגיה הולכות ומתחדדות. המשמעות איננה רק
תפעולית, אלא אסטרטגית: המשך הישענות על פלטפורמה מתיישנת יוצר סיכון
לפגיעה ברציפות המחקרית וביכולת הלאומית לה .פיק ידע עצמאי על המרחב הימי
העלות הכוללת מוערכת בכ־48
מיליון ש״ח, מתוכם חיא״ל תישא במימון עצמי של
כ־10
מיליון ש״ח. נדרשת השלמת השקעה בהיקף של כ־38
מיליון ש״ח.
מדובר בהשקעה חד־פעמית בתשתית לאומית ארוכת טווח, שתניב תשואה
ציבורית מצטברת: חיזוק הידע ,הלאומי, תמיכה בקבלת החלטות בתחומי סביבה
אנרגיה ותכנון, ושימור מעמדה של ישראל כמדינה בעלת יכולת מחקר ימי
עצמאית.
.
4.2
תכנון ו
הקמת רצי
פים
תפעולי
ים
לכלי שייט לשירות מו"פ
הכלכלה הכחולה
.)(החקלאות הימית ואנרגיה מתחדשת
6
,הסבר: פיתוח פעילות ימית (מו"פ חדשנות, ייצור) מחייבים בסיס יבשתי של רציף
תפעולי לכלי שירות, דבר המהוו ה
תנאי לכל פעילות ימית. נדרש תכנון מפורט של
רציפים ב4
אתרים– אשקלון, אשדוד, חדרה וחיפה.
4.3
תכנון
אתרי ניסוי ימיים לטכנולוגיות ימיות חדשניות וחיבור
לרשת החשמל
6
*
:הסבר
א.
תכנון הנדסי של
אתר ניסוי לבלוטק
אנרגיה(
Marine Energy test site
):
מנהל התכנון הביא לאחרונה לאישור את תמ"א13
/ג המאפשרת הוצאת
היתרים למתקני ניסוי בטכנולוגיות חדשניות בים. במהלך העבודה עלה הצורך
בהקמת מעבדת ניסויים ימית חכמה
למגוון רחב של חברות הזנק שתציע את
התשתיות לניסויים, בדגש על אנרגיות מתחדשות וחיבור המתקנים בכבל
חשמל לחוף. אתר כזה יאפשר להציע לחברות הזנק (בעיקר אלו הפועלות
בתחום האנרגיה המתחדשת), כפי שמוצע במדינות שונות באי רופה, אתר
.ניסויים בו הן יוכלו להתחבר לתשתיות הנדרשות
בשלב ראשון פיתוח האתר נדרש לבצע תכנון הנדסי של אתר הניסוי, כולל
.פיתוח מנגנון קליטת האנרגיה המתחדשת וחיבור לרשת החשמל הארצית
.בנוסף, יש לבצע רישוי תשתיות
:עלות3
. ₪ מיליון
ב.
אתר ניסוי לחקלאות ימית :
האתר להתנעה מיידית נמצא במכמורת ודורש
פיתוח בים (סינון ימי, תחנת דיגום זרמים, גלים, טמפרטורה וכו') כמענה
לצרכים של פרויקטי מו"פ חדשנות בתחומי החלקאות הימית
:עלות3
.₪ מיליון
4.4
תכנון אתר משולב של חקלאות עם ייצור אנרגיה מתחדשת
במרחב הימי
5
:הסבר
:אתר משולב של חקלאות עם ייצור אנרגיה מתחדשת במרחב הימי
בעדכון מסמך
החזון ומדיניות למרחב הימי, מוצע לאפשר קידום של מספר מתחמים לאזורים
מרובי שימושים שישלבו ייצור אנרגיה מתחדשת עם כלובי דגים. בכוונת משרד
האנרגיה והתשתיות ומשרד החקלאות, לקדם בשיתוף פע ולה תכנון מפורט של
.חלק מהאתרים
שלבים מקדימים
לקידום
האתר
ים:
א.
תכנון סטטוטורי -
,בין היתר
תידרש
תמ"א ייחודית
שתאפשר
הקמה של
אתר במקום הנבחר לכך שיקודמו בשיתוף של שני המשרדים.
ב.
תכנון, רישוי וקידום תשתיות פיסיות באתר: לצורך פיתוח האתר נדרש
לבצע תכנון פיסי והנדסי, כולל
רצועת חיבור מתק
ן האנרג יה ה מתחדשת
לרשת החשמל
הארצית והמתקנים הנדרשים לשם כך .
ג .
ביצוע סקרים מקדימים באתר: סקרים בתימטריים, אקולוגיים
וסביבתיים הנדרשים לצורך התכנון, לרב
ות באמצעות חברות בינ"ל.
:עלות5
.₪ מיליון
סה"כ לתשתיות פיזיות הנדרשות לפיתוח טכנולוגיות ימיות
77
* סעיפים מסומנים בכוכבית, הוגשו במסגרת הצעה של משרד האנרגיה לחיזוק מו"פ וחדשנות
באנרגיה לחיזוק הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל .
מתוך כך15.6
מלש"ח מופיעים בהצעה
,שהוגשה על ידי הממשלה לתקציב הקרן לאזרחי ישראל.למימון חלקי של הסעיפים המסומנים
** לצורך תכנון ויישום סעיף זה נדרש המשך עבודת מטה ושת"פ עם מל"ג/ות"ת–
בטיפול