חומר רקע - גורמים חיצוניים

שדולת הנשים בישראל | בצלאל3, ר״ג | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Bezalel 3, Ramat Gan | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il 12/03/26 כ"ג באדר תשפ"ו ,לכבוד חברות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון ,מגדרי ,שלום רב הנדון: השפעת מתווה החל״ת על נשים ועל שוק העבודה- מ "בצע "שאגת הארי ,"ישראל מצויה במלחמה מזה למעלה משנתיים וחצי, וכעת אנו במערכה השלישית, מבצע "שאגת הארי שלה קדמו אירועי7 באוקטובר ומבצע "עם כלביא". לאורך תקופה זו שוק העבודה נאלץ להתמודד לא רק עם איום ביטחוני מתמשך אלא גם עם מציאות כלכלית מורכבת: מקומות עבודה נסגרים בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מסגרות החינוך נסגרות לפרקי זמן ממושכים או פועלות באופן חלקי, ולעי תים המשק חוזר לפעילות בעוד המסגרות נותרות סגורות. במציאות זו, ציבור העובדות והעובדים, ובמיוחד הורים לילדים צעירים, נדרש להתמודד עם קושי ממשי לשלב בין עבודה לבין טיפול בילדים. נוסף על כך, בתקופות אלו מתרחבים גיוסי המילואים, כאשר במקרים רבים מדובר בגיוס של ג ברים, דבר שמותיר את בנות זוגם לשאת לבדן בנטל הטיפול בילדים לצד ניסיון להמשיך בעבודה. ביום12.03.26 הצהיר שר החינוך כי אין כוונה לפתוח את מערכות החינוך ברוב חלקי הארץ בזמן הקרוב. הצהרה זו מחזקת את ההבנה כי אנו עומדים בפני מערכה ממושכת שבה מסגרות החינוך עשוי ות להישאר סגורות לאורך זמן. לפיכך נדרש פתרון מדיניות .ברור ויציב שייתן מענה להורים עובדים ולשוק העבודה בתקופה זו במסגרת התוכנית הכלכלית שהציג משרד האוצר למשק בתקופת הלחימה, נקבע שוב מתווה פיצוי לע ובדו ת ולעובדים המבוסס בעיקרו על מנגנון של יציאה לחל״ת. בפועל מדובר בהצעה זהה למתווה שהוצג במהלך "מבצע "עם כלביא., ונראה כאילו משרדי הממשלה לא הפיקו את הלקחים הנדרשים מניסיון העבר כפי ששבנו והתרענו- פתרון החל"ת הוא לא מספיק, ודרושה הסדרה ברורה וחד משמעית של הזכות לשכר לעובדות ולעובדים בשעת חירום לצד הבטחת הפיצויים למעסיקים, חקיקה צופה פני עתיד, ולא פתרונות ,"אינסטנט" מסוג זה אשר פוגעים באוכלוסיות פגיעות בכלל .ועל נשים בפרט אנו, ארגוני החברה האזרחית הפועלים למען זכויות,נשים עובדות ועובדים, התרענו פעם אחר פעם במהלך .השנתיים האחרונות על הבעיות הקיימות במתווים מסוג זה קראנו לממשלה ללמוד מטעויות העבר ולא לחזור עליהן, והצענו מגוון פתרונות חלופיים אשר יוכלו לסייע הן לשמור על פעילות המשק והן יאפשרו המשך השתתפות עובדים ועובדות בשוק העבודה: החל מחקיקה ראשית לתשלום שכר בחירום, עובר בחל"ת גמיש, וכלה בהקלת הדרישה למסירת מכתב הוצ .אה לחל"ת ככל שמתעקשים להישאר עם המתווה המוצע התעלמות משרד האוצר מההצעות האלטרנטיביות גורמת לנזק רב לעובדים ובמיוחד לעובדות. אנו קוראים ,לשינוי פרדיגמה במשרדי הממשלה כדי למנוע את המשך הפגיעה המצטברת בעובדות ועובדים מוחלשים :הכל כמפורט להלן הבעיות המרכזיות במתווה 1. פגיעה ייחודית בנשים ובמיוחד באימהות מחקרים בישראל ובעולם מצביעים באופן עקבי על כך שבמצבי משבר כלכלי ומצבי חירום נשים נפגעות בשוק העבודה בשיעור גבוה יותר מגברים. כך למשל, במהלך משבר הקורונה נמצא כי נשים נכנסו למעגל האבטלה בשיעורים גבוהים יותר מגברים, נמצא כי שיעור התביעות לדמי אבטלה שהגישו נשים היה גבוה שדולת הנשים בישראל | בצלאל3, ר״ג | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Bezalel 3, Ramat Gan | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il מחלקן בכוח העבודה וכי תעסוקת נשים נפגעה באופן משמעותי, בין היתר בשל סגירת מסגרות החינוך .והרחבת האחריות לטיפול בילדים ובבני משפחה1 2 ממצאים דומים עולים גם מהמחקרים על השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על נשים בישראל. המחקרים3 מצביעים על כך שמצבי חירום ומלחמה מעמיקים פערים מגדריים קיימים, בין היתר בשל היעדר מדיניות .רגישה למגדר ובשל העומס המוגבר של עבודת טיפול במשפחה, המוטל בעיקר על נשים בישראל קיימים מלכתחילה פערים משמעותיים בין נשים לגבר ים בשוק העבודה, ובפרט בפערי השכר. לפי נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי ה - 4 OECD , ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות הארגון בפערי :השכר המגדריים. פערים אלו משפיעים באופן ישיר גם על חלוקת התפקידים בתוך משקי הבית בעת משבר כאשר נדרשת החלטה מי מההורים יישאר בבית עם הילדים בזמן שמסגרות החינוך סגורות, השיקול הכלכלי מוביל לעיתים קרובות לכך שהאם היא זו שתישאר בבית, שכן במקרים רבים שכרה נמוך משל בן .זוגה מתווה החל"ת הנוכחי מחזק דינמיקה זו. בפועל הוא מציב נשים רבות, ובמיוחד אימהות, בפני החלטה בלתי אפשרית: האם להישאר בבי ת עם הילדים בזמן מלחמה, כאשר יש אזעקות וטילים והילדים זקוקים לנוכחות הורית, או להמשיך לעבוד כדי לשמור על מקום העבודה, על הרצף התעסוקתי ועל האפשרות להתקדם בשוק העבודה. נשים רבות מוצאות עצמן למעשה כבנות ערובה של מציאות זו, בין האחריות ההורית והמשפחתית לבין ה רצון להמשיך להיות חלק ממעגל העבודה, להישאר פעילות מקצועית ולהמשיך להיות יצרניות מבחינה כלכלית. כך, מדיניות שאינה מביאה בחשבון את הפערים הקיימים בשוק העבודה .עלולה להעמיק את הפגיעה בנשים דווקא בתקופות חירום ניסיון העבר מלמד כי כאשר נשים יוצאות לחל״ת או מצמצ מות את עבודתן בתקופות משבר, ההשלכות אינן מסתיימות עם סיום המשבר עצמו. פעמים רבות הן הראשונות להיפגע כאשר המשק מתאושש: שיעורי הפיטורים בקרבן גבוהים יותר, היקף המשרה מצטמצם, והקידום המקצועי לעיתים קרובות ניתן לעמיתים .גברים שנותרו בשוק העבודה בהקשר זה יש להז כיר כי בשנת2024 קיבלה ממשלת ישראל את החלטת ממשלה2096 5. בנושא סיוע לנשים בשעת חירום, הקובעת כי יש להטמיע חשיבה מגדרית בעת גיבוש מדיניות וקבלת החלטות במצבי .חירום אולם מתווה החל״ת שפורסם אינו משקף בחינה מגדרית של השלכות המדיניות, ועלול דווקא להעמיק פערים קיימים בשוק העבודה. לפיכך מתבקש לברר האם בעת גיבוש המתווה התקיימה התייעצות עם המשרד לשוויון חברתי או עם הרשות לקידום מעמד האישה, והאם נבחנה ההשפעה האפשרית של המדיניות .על נשים בשוק העבודה 2. פגיעה מוגברת בעובדות שעתיות עובדות ועובדים שעתיים היו ,אמורים להיות עובדים במשרות אשר נדרשת בהן גמישות מיוחדת, זמניות עבודה חלקית או לא רציפה. במקרים אלו אופי ההעסקה מצדיק העסקה בשכר שעתי. אך מרבית העובדים שמועסקים היום במבנה העסקה שעתי הם עובדות ועובדים עניים מהפריפריה החברתית- כלכלית, שבשל היעדר כוח מיקוח, נ אלצים להסכים לתבנית העסקה פוגענית גם כשאופי התפקיד אינו מחייב גמישות, אי רציפות, זמניות או עבודה חלקית. בצורה זו, החוק מאפשר למעסיק "גמישות" תוך ניצול העובד. במקרים אלו ההעסקה השעתית היא העסקה פיקטיבית, ומטרתה להוזיל עלויות ולהוציא עובדים מתחולתם של הסדרים .מיטיבים 1 ( .שבע, נ2024 .)מצבן התעסוקתי של נשים בתקופת משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כנסת .ישראל 2 ( .בוורס, ל2020 .)משבר הקורונה והשפעתו על נשים בשוק העבודה :נזק בלתי הפיך או ירידה לצורך עלייה? . מרכז טאוב לחקר המדיניות .החברתית בישראל 3 הדס בן אליהו ,יעל חסון ונוגה דגן ־ בוזגלו ,השלכות המלחמה על נשים בישראל :חיוניות ,שקופות ומודרות , 2024 . 4 OECD, Gender Wage Gap 5 החלטת ממשלה מס ׳2096 - סיוע לנשים בשעת חירום , 9 באוקטובר 2014 שדולת הנשים בישראל | בצלאל3, ר״ג | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Bezalel 3, Ramat Gan | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il באופן לא מפתיע, רבים מהעובדים השעתיים הם למעשה עובדות שעתיות אשר מועסקות שעתיות, במיוחד "במקצועות "צווארון ורוד- סייעות, מטפלות, קוסמטיקה, מלצרות, מוכרנות, וכו'. במסגרת הפניות המגיעות לקווי הסיוע השונים, נשים המעוניינות להמשיך לעבוד והמועסקות בא ופן שעתי, מתקשות לקבל עבודה ובפועל מצומצמות שעות ההעסקה שלהן עד כדי מצב שחלקן הגדול לא מקבלות שעות בכלל או ,מקבלות שעות באופן חלקי בלבד. יתרה מזאת עובדות ועובדים שעתיים רבים הם עובדים שלא יהיו זכאים לדמי אבטלה במסגרת מתווה החל"ת- ,רבים מהם נשים. כך למשל עובדים אחרי גיל פרישה, מבקשי ומבקשות מקלט, נשים שחזרו מחופשת לידה ומיצו את תקופת החל"ת שלהם- כולם עובדים שלא יוכלו לקבל פיצוי על הפגיעה בפרנסתם במהלך תקופת המלחמה. על כן הבטחת תשלום שכרם של העובדים, או לחלופין מנגנון של חל"ת גמיש שאינו מותנה בסטטוס העובד (תושב/אזרחי) או גיל, יוכל לתת מענה מיטבי יותר במיוחד לאוכלוסיות ספציפיות. אוכלוסיות אלו זקוקות הן למענה מידי על שעות העבודה שלא ביצעו עד כה ומדיניות צופה פני עתיד- ופתרון החל"ת אינו מספק .מענה טוב מספיק עבורן 3. פגיעה בהכנסה בשל מתווה החל״ת לפי המתווה שפורסם, עובד או עובדת היוצאים לחל״ת זכאים לדמי אבטלה בלבד. דמי האבטלה אינם מהווים תחליף מלא לשכר, ובפועל עומדים לרוב על שיעור של כ- 50% - 70% מהשכר הקודם בלבד, ולעיתים אף פחות ככל שהשכר גבוה יותר. משמעות הדבר היא פגיעה משמעותית בהכנסה של עובדים ועובדות בתקו פה שבה ממילא קיימת אי- .ודאות כלכלית גבוהה בנוסף, בתקופת החל״ת העובדת או העובד אינם מקבלים שכר ממקום העבודה, תקופה זו אינה נחשבת לצורך ותק בעבודה, ואין בה הפרשות לזכויות סוציאליות כגון פנסיה או קרן השתלמות. כך, מעבר לפגיעה המיידית בהכנסה החודשית, נוצרת גם פ גיעה בזכויות התעסוקתיות של העובדות והעובדים. כאשר מסגרות החינוך סגורות ורק אחד מההורים יכול לצאת לחל״ת, משפחות רבות נאלצות לבחור מי מההורים יישאר בבית עם הילדים, ובמקרים רבים תהיה זו האם, דבר המעמיק עוד יותר את הפגיעה הכלכלית בנשים .ובאימהות עובדות 4. היעדר מענה לסוגיית הגנים הפרטיים (גילאי3 - 0 ) המתווה הכלכלי אינו נותן מענה ברור לסוגיית המסגרות הפרטיות לגילאי לידה עד שלוש. הורים רבים ממשיכים לשלם תשלום מלא למעונות פרטיים שעולים אלפי שקלים גם כאשר המסגרות אינן פועלות בפועל בשל המצב הביטחוני. כך נוצר מצב שבו משפחות רבות נאלצות לשאת בעלויות כפולות ואף משולשות: גם לשלם עבור מסגרת שאינה פועלת, גם להישאר עם הילדים בבית בזמן שהם מנסים לעבוד, ובמקרים רבים .גם לשלם עבור שירותי בייביסיטר כדי שיוכלו להמשיך לעבוד במצב זה יש לבחון מנגנון פיצוי ייעודי להורים לילדים בגילי לידה -3 אשר נושאים בנטל המסגרות הפרטיות בזמן מלחמה. 5. ה קלה בדיווח על ההוצאה לחל"ת לכל הפחות, ככל שהמדינה מתעקשת על מנגנון ההוצאה לחל"ת, יש להקל בתנאים שלו. המנגנון מחייב נכון להיום מכתב מהמעסיק, אשר מהווה תנאי לאישור הזכאות לדמי אבטלה על ידי המוסד לביטוח לאומ י. עם ,זאת, לא אחת, מעסיקים פשוט מפסיקים לקרוא לעובדיהם לעבודה, במיוחד עובדות ועובדים שעתיים מבלי לתת להם מכתב כאמור. במצבים אלו, עובדות ועובדים נשארים קירחים מכאן ומכאן - גם אין להם פיצוי אחר, וגם הם אינם זכאים לדמי אבטלה בהיעדר מכתב הוצאה לחל"ת. על כן, נ דרשת הקלה בעניין הזה, ועל הביטוח הלאומי לאפשר לעובדות ועובדים להצהיר על כך שהוצאו ,לחל"ת למעשה, מכיוון שלא נקראו לעבודתם בתקופה שיכולה לעמוד בתנאי הזכאות לפי מתווה החל"ת ולאפשר להם לצרף תלוש שכר לדוגמה או דוח נוכחות כדי להעיד על כך. בלי הקלה זו, עובדות ועו בדים שעתיים ימשיכו ליפול בין הכיסאות ולספוג את הפגיעה הכלכלית. 6. הבהרת אופן הדיווח על יציאה לחל״ת שדולת הנשים בישראל | בצלאל3, ר״ג | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Bezalel 3, Ramat Gan | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il לצד ההקלה המוצעת שתאפשר לעובדות ולעובדים להגיש את הבקשה לדמי אבטלה גם בהיעדר מכתב מהמעסיק, יש צורך גם בהבהרה ברורה לגבי אופן הדיווח על היציאה לחל״ת. ניסיון העבר ממערכות קודמות מלמד כי קיימת לעיתים אי־בהירות באופן הדיווח על יציאה לחל״ת בעת הגשת התביעה לביטוח הלאומי. על פי חוק הביטוח הלאומי והנחיות הביטוח הלאומי, עובד זכאי לדמי אבטלה רק כאשר הוא הוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק ועומד בתנאי הזכאות הקבועים בחוק, בעוד שעובדת או עובד היוצא לחל"ת ביוזמתו אינו זכאי לדמי אבטלה. בפועל, במקרים שונים במערכות קודמות נוצרו מצבים שבהם בטפסים שהוגשו לביטוח הלאומי צוין ע"י המעסיק כי החל״ת נעשה לבקשת העובדת או העובד, גם כאשר בפועל מדובר היה בהחלטה של המעסיק או בהחלטה משותפת שנבעה מהמצב הבי טחוני. במקרים אלה תביעות לדמי אבטלה נדחו, דבר שפגע בעובדים ובמשפחותיהם. לפיכך, לצד ההקלה המוצעת שתאפשר לעובדות ולעובדים להגיש בקשה גם ללא מכתב מהמעסיק, יש צורך בהבהרה מפורשת מצד המדינה- הן למעסיקים והן לעובדות ולעובדים, כי בעת הגשת הבקשה לחל״ת יש לציין כי ,מדובר ביציאה לחל״ת ביוזמת המעסיק בהתאם להוראות החוק. הבהרה זו חיונית כדי למנוע דחיית תביעות ולהבטיח שעובדות ועובדים הזכאים .לדמי אבטלה אכן יוכלו לממש את זכאותם 7. הנגשת הזכאות לדמי אבטלה ומיצוי זכויות ניסיון העבר ממערכות קודמות מלמד כי עצם קיומה של זכאות לדמי אבטלה אינו מבטיח כי עובדים ,ועובדות אכן מצליחים לממש אותה בפועל. בפועל, עובדים רבים, ובמיוחד עובדות מאוכלוסיות מוחלשות .נתקלים בקשיים משמעותיים בתהליך הרישום והגשת הבקשה לקבלת דמי אבטלה ראשית כל, קיימת בעיה של הפצת מידע והנגשת הזכויות. במקרים ר בים עובדים ועובדות אינם מודעים לזכאותם או אינם יודעים כיצד לממש אותה. בעיה זו בולטת במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, בדגש על עובדים בענפים בעלי מודעות נמוכה לזכויות עובדים, עובדים שעתיים, עובדי קבלן וכן בקרב עובדים שאינם דוברי עברית ברמת שפת אם (כך למשל עולי .)'ם חדשים, ערבים אזרחי ישראל, יוצאי קהילת אתיופיה וכו שנית, מלבד המודעות הנמוכה לזכויות, אפילו כאשר הזכויות מונגשות לעובדים, עדיין קיימים חסמים של נגישות שפתית. על מנת להבטיח מיצוי זכויות בפועל, יש צורך בהנגשה מלאה של המידע ושל הליך הגשת הבקשה בשפות .שונות, ובמיוחד בשפה הערבית שלישית, קיימים חסמים בירוקרטיים בתהליך ההזדהות והגשת הבקשה, אשר מקשים על אוכלוסיות בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה. הדרישה להזדהות באמצעים דיגיטליים מסוימים, כגון הזדהות ממשלתית הדורשת כרטיס אשראי או דרכון, עלולה להוות חסם משמעותי ,עבור חלק מהאוכלוסיות. בנוסף לכך עובדים ועובדות רבים מתמודדים גם עם חסמים של נגישות דיגיטלית, כגון היעדר מחשב אישי, חיבור .לאינטרנט יציב או יכולת התמצאות מספקת באמצעים דיגיטליים לצורך שימוש במערכות המקוונות בנוסף, במערכות הקודמות חלון הזמן שבו היה ניתן לה גיש את הבקשות היה קצר יחסית ולא אפשר במקרים רבים מיצוי זכויות מלא, במיוחד עבור עובדים מאוכלוסיות מוחלשות אשר זקוקות לזמן נוסף .לצורך קבלת מידע וסיוע בהגשת הבקשה ,לפיכך ,יש לוודא כי במסגרת המתווה הנוכחי יינקטו צעדים אקטיביים להנגשת המידע ולמיצוי זכויות לרבו ת הנגשה והפצה יזומה של מידע על הזכאות ואופן מימושה, הנגשה בשפות שונות, הסרת חסמים בירוקרטיים ודיגיטליים בתהליך ההזדהות והגשת הבקשה, וכן הארכת פרק הזמן להגשת בקשות. 8. פגיעה בעובדות לאחר חופשת לידה מתווה החל״ת עלול ליצור קושי גם עבור עובדות שחזרו לאחרונה מחופשת לידה. נשים רבות מממשות את .זכותן לחופשת לידה ולאחריה חל״ת לצורך טיפול בתינוק, ולכן נעדרות משוק העבודה תקופה ממושכת במקרים שבהם נשים אלו חזרו לעבוד זמן קצר בלבד לפני מבצע "שאגת הארי", עשוי להיווצר חשש כי לא צברו את תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת ד מי אבטלה. לפי הנחיות הביטוח הלאומי, חל״ת לאחר לידה מוכר כהיעדרות מוצדקת, ולכן בעת בחינת הזכאות לדמי אבטלה תקופת ההתייחסות של18 חודשים נבחנת .כך שתקופת החל״ת אינה נכללת בה, הבדיקה יכולה להיעשות גם על בסיס תקופות עבודה מוקדמות יותר עם זאת, חשוב לוודא כי מנג נון זה מיושם בפועל באופן מלא ואוטומטי, כך שנשים שחזרו לאחרונה מחופשת לידה לא יפגעו בזכאותן לדמי אבטלה ולא יידרשו להליכים בירוקרטיים מורכבים להוכחת זכאותן. במיוחד שדולת הנשים בישראל | בצלאל3, ר״ג | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Bezalel 3, Ramat Gan | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il יש לוודא כי נשים מאוכלוסיות מוחלשות אינן נפגעות מחוסר מודעות לזכויות או מקשיים בירוקרטיים במימ .ושן 9. פגיעה ברציפות התעסוקתית וביכולת לצבור תקופת אכשרה מתווה החל"ת מתבסס על תנאי זכאות הקשורים ברציפות תעסוקתית וצבירה של תקופת אכשרה ל-6 חודשי עבודה מתוך18 החודשים האחרונים. עם זאת, גם תנאי זה עלול להותיר מחוץ למעגל הזכאות עובדים ועובדות רבים אשר רצף עב ודתם נפגע בשנים האחרונות בשל מצבי חירום חוזרים. רצף האירועים הביטחוניים והמשברים הכלכליים הוביל לקטיעות תכופות בתעסוקה, צמצום היקפי משרה ולכניסה ויציאה חוזרת משוק העבודה. מצב זה משפיע במיוחד על עובדות ועובדים חדשים, עובדות ועובדים שעתיים או עובדות ועו בדים בהיקפי משרה משתנים, וכן על נשים שחזרו לאחרונה לשוק העבודה לאחר חופשת לידה או תקופת טיפול בילדים. עובדות ועובדים אלו עלולים למצוא עצמם במצב שבו לא הצליחו לצבור שישה חודשי עבודה מתוך18 החודשים האחרונים ולכן אינם עומדים בתנאי הזכאות לדמי אבטלה במסגרת המ תווה. מצב זה עלול להותיר עובדים ללא רשת ביטחון כלכלית דווקא בתקופה בה הכנסתם נפגעת בשל .המצב הביטחוני הצעות לפתרונות: נוכח הקשיים והפגיעות המתוארות לעיל, ובמיוחד הפגיעה האפשרית בנשים ובאימהות עובדות, יש צורך בבחינה מחודשת של מתווה הפיצויים שהוצג. מטרת הפתרונות המוצעים להלן היא לאפשר מענה מאוזן יותר למציאות שנוצרה, כזה שיאפשר מצד אחד למשק להמשיך לפעול ככל שניתן גם בתקופת חירום, ומצד שני יאפשר להורים להתמודד עם סגירת מסגרות החינוך ועם הצורך בטיפול בילדים, מבלי להידחק לחלוטין .מחוץ לשוק העבודה 1. הסדרת הזכות לשכר לעובדות ועובדים בשעת חירום ולפיצויים למעסיקים ישנה חשיבות עליונה ביצירת מנגנון מוסדר וקבוע. מנגנון זה חייב להסדיר לא רק את מתווה הפיצויים למעסיקים אלא לצידו גם זכות קנויה לעובדים לקבלת שכר על היעדרות בשל הנחיות חירום, על מנת לנטרל את אי הודאות הרבה שנ לווית לעובדה שמתווי הפיצויים ניתנים דרך קבע במודל רטרואקטיבי אד .הוק ,על כן לטעמנו נדרשת פעולה אקטיבית מצד המדינה לעיגון זכותם של עובדות ועובדים לשכר בגין ימי היעדרותם, ולקביעת מנגנון שאינו נסמך על הסכמה קיבוצית בדיעבד אשר לוקחת זמן ותלויה במנופי הלחץ שארג וני העובדים בוחרים להפעיל ובמידת האפקטיביות שלהם בזמן אמת, ואינה מבוססת על מנגנון החל"ת ודמי האבטלה אשר מחריגים כאמור מתחילתם אוכלוסיות רבות אשר אינן זכאיות לדמי אבטלה מכיוון שאינן עומדות בתנאי הסף. כמו כן, בדצמבר2024 הוגשה הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חי רום (תיקון – זכות לשכר בהיעדרות בשעת חירום), התשפ"ה – 2024 להבטחת הזכות לשכר לעובדים לצד הבטחת .הפיצוי למעסיקים באמצעות חקיקה ראשית ואנו קוראות לקדם אותה לפני שעת החירום הבאה6 2. אימוץ מודלים של חל״ת גמיש לחלופין, כל עוד לא מאמצים הסדרה קבועה של הזכות לשכר, ל כל הפחות יש לאמץ מודלים של חל״ת גמיש אשר יאפשרו התאמה טובה יותר למציאות שבה מסגרות החינוך סגורות אך המשק ממשיך לפעול. מודלים אלו מאפשרים לעובדות ולעובדים שהם הורים להמשיך להיות חלק משוק העבודה, לשמור על רצף תעסוקתי ולהתחלק ביניהם בטיפול בילדים. בכך ניתן ל צמצם את הפגיעה בעובדות ובעובדים, במיוחד באימהות :ולשמור במקביל גם על פעילות המשק בתקופת חירום. שני מודלים אפשריים א. הפחתת היקף משרה בליווי השלמת הכנסה מהמדינה במודל זה תינתן אפשרות לעובדות ולעובדים שהם הורים להפחית באופן זמני את היקף המשרה, כאשר המדינ ה משלימה למעסיק את החלק היחסי של השכר שאבד בשל הפחתת שעות העבודה. המעסיק ממשיך לשלם לעובדת או לעובד את מלוא השכר והזכויות הסוציאליות, והמדינה מפצה את המעסיק על חלק השכר שאבד. מודל זה מאפשר לעובדות ולעובדים הורים להמשיך לעבוד בהיקף חלקי, לשמור על רצף תעסוקתי ועל קשר עם מקום העבודה, ובמקביל להתמודד עם הצורך בטיפול בילדים בתקופה שבה מסגרות החינוך סגורות. בנוסף, בניגוד למודל החל״ת המבוסס על דמי אבטלה, שבו קיימת לעיתים פגיעה משמעותית בהכנסה, במודל זה הפגיעה בשכר העובדת או העובד מצומצמת יותר. מודל זה מיטיב לא רק עם העובדות 6 הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום ( תיקון – זכות לשכר בהיעדרות בשעת חירום ,)התשפ" ה– 2024 שדולת הנשים בישראל | בצלאל3, ר״ג | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Bezalel 3, Ramat Gan | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il והעובדים, אלא גם עם המעסיקים והמשק כולו, שכן הוא מאפשר למקומות העבודה להמשיך לפעול ככל .שניתן בתקופת חירום ולשמור על רציפות תפקודית ב. חל״ת גמיש ללא דרישת מינימום של14 ימים במודל זה ניתן יהיה לצאת לחל״ת לתקופות קצרות יותר, ללא דרישה למי נימום של14 ימים רצופים כפי שנקבע במתווה הנוכחי. גמישות זו מאפשרת לעובדות ולעובדים הורים להיעדר מהעבודה לפרקי זמן קצרים בהתאם לצורך, מבלי ליצור ניתוק ממקום העבודה. בנוסף, המודל מאפשר להורים עובדים להתחלק ביניהם בימי ההיעדרות, כך שפעם הורה אחד נשאר עם הילדי ם ופעם ההורה השני, ובכך לשלב בין המשך עבודה .לבין טיפול בילדים בתקופת החירום 3. קיצור תקופת הזכאות לחל״ת לשבוע ככל שהממשלה לא תבחר לאמץ מודל של חל״ת גמיש, יש לשקול קיצור של תקופת ההיעדרות המזכה בדמי אבטלה מ- 14 .ימים לשבוע בלבד קיצור תקופת הזכאות יאפשר גמישות גדולה יותר להורים עובדים ויקל על חלוקת האחריות בין בני הזוג. כאשר תקופת החל״ת קצרה יותר, ניתן יהיה לחלק את תקופת ההיעדרות בין ההורים באופן מאוזן יותר, כך שכל אחד מההורים יוכל לקחת תקופה קצרה יותר של היעדרות .מהעבודה פתרון זה עשוי להפחית את הפגיעה בר צף התעסוקתי של עובדים ועובדות ולאפשר להורים לשלב בין הצורך להישאר עם הילדים בתקופת חירום לבין הרצון להמשיך לעבוד ולהישאר חלק משוק העבודה . בנוסף, פתרון זה עשוי להקל גם על המעסיקים, שכן הוא מאפשר חזרה מהירה יותר לעבודה ושמירה על קשר רציף עם מקום העבודה, ובכך .גם תורם לתפקוד יציב יותר של המשק בתקופת חירום 4. מתן חל״ת גמיש לפחות לאוכלוסיות פגיעות ככל שלא יאושר מודל של חל״ת גמיש לכלל הציבור, יש לאפשר אותו לפחות לאוכלוסיות הזקוקות לו .במיוחד כך למשל, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שמתמודדים ממילא עם עומס טיפולי גבוה ,במיוחד ובמצבי חירום רבים מהשירותים והמסגרות התומכות עבור ילדים אלה אינם פועלים. ללא אפשרות לחל״ת .גמיש, הורים אלה עלולים למצוא עצמם נאלצים לצאת לחל״ת מלא או לעזוב את עבודתם גם אימהות חד - ה וריות נמצאות במצב פגיע במיוחד. בניגוד למשקי בית עם שני הורים, להן אי ן אפשרות לחלוקת הנטל בין .בני זוג, ולכן כל הפגיעה בהיקף העבודה ובהכנסה נופלת על הורה אחד בלבד קבוצה נוספת היא בני ובנות זוג של משרתי מילואים ., לרבות בני ובנות זוג לשעבר המגדלים ילדים משותפים בתקופות שבהן אחד ההורים מגויס לשירות מילואים ממושך, ההורה השני נד רש לשאת לבדו בנטל הטיפול .בילדים לצד ניסיון להמשיך לעבוד לכן, גם אם הממשלה לא תאמץ מודל של חל״ת גמיש לכלל העובדים ,במשק, יש מקום לאפשר לפחות לאוכלוסיות אלו מנגנון גמיש שיאפשר להן להמשיך לעבוד באופן חלקי לשמור על הרצף התעסוקתי ולהימנע מפגיעה ארוכת טווח בשוק .העבודה 5. הקלה בדרישת מכתב הוצאה לחל"ת ככל שהמדינה מתעקשת לעשות שימוש במנגנון החל"ת, לטעמנו על המוסד לביטוח לאומי לנקוט פרשנות לפיה עובד שלא קיבל שכר כלל למשך שבועיים לפחות בתקופה הקובעת, הדבר יהווה הוצאה לחל"ת הלכה למעשה, וזאת גם בלי להידרש למכתב רשמי על הוצאה לחל"ת בהסכמה. ניתן להסתמך על הצהרת העובד .ותלוש שכר, ולפנות למעסיק בהבהרה ככל שהדבר נדרש 6. התאמת תנאי תקופת האכשרה במצבי חירום נוכח הפגיעה ברציפות התעסוקתית של עובדים ועובדות בשנים האחרונות בשל רצף מצבי חירום, יש מקום לבחון התאמות בתנאי תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה במתווה החל"ת. הדרישה לצבירת שישה חודשי עבודה מתוך18 החודשים האחרונים עלולה להותיר מחוץ למעגל הזכאות עובדים ועובדות רבים אשר עבודתם נקטעה או צומצמה בשל משברים ביטחוניים קודמים. לפיכך, במצבי חירום יש לקבוע כי תקופת האכשרה המזכה בדמי אבטלה לא תעלה על שלושה חודשי עבודה בתקופה המיוחסת , על מנת להבטיח כי עובדים ועובדות לא יוותרו ללא רשת ביטחון כלכלית בתקופה שבה הכנסתם נפגעת בשל מצב .חירום ביטחוני ,לסיכום המציאות שנוצרה בתקופת המלחמה, שבה המשק חוזר לפעילות בעוד מסגרות החינוך נותרות ס גורות, מעמידה מאות אלפי הורים בפני מציאות בלתי אפשרית. מתווה החל״ת במתכונתו הנוכחית אינו .נותן מענה מספק למציאות זו ועלול להוביל לפגיעה ארוכת טווח בשוק העבודה, ובמיוחד בנשים ובאימהות שדולת הנשים בישראל | בצלאל3, ר״ג | טל. 054-4955361 Israel Women’s Network | Bezalel 3, Ramat Gan | Tel. 972-544-955361 [email protected] | www.iwn.org.il בפועל, בהיעדר פתרונות גמישים יותר, נשים הן אלו שנאלצות פעמים רבות לצאת לח ל״ת או לצמצם את עבודתן על מנת לטפל בילדים כאשר המסגרות סגורות. ניסיון העבר ממשברים קודמים בישראל מלמד כי כאשר נשים יוצאות משוק העבודה או מצמצמות את עבודתן בתקופות משבר, הן הראשונות להיפגע גם בשלב ההתאוששות של המשק- בפיטורים, בצמצום היקף המשרה ובפגיעה בקיד .ום המקצועי לפיכך אנו קוראות לממשלה ולכנסת ללמוד מלקחי השנים האחרונות ולאמץ פתרונות שיאפשרו הן את המשך פעילות המשק והן את היכולת של משפחות להתמודד עם המציאות בעת מלחמה. בראש ובראשונה יש לקדם פתרון קבע בחקיקה שיסדיר את הזכות לשכר לעובדות ולעובדים בשעת חירום לצד מנגנון פיצוי למעסיקים, וכן לאמץ מודלים של חל״ת גמיש שיאפשרו להורים להתחלק ביניהם בימי ההיעדרות, להישאר חלק משוק העבודה ולשמור על הרצף התעסוקתי. יישום פתרונות אלה אינו רק צעד חברתי נכון, אלא גם צעד כלכלי הכרחי לשמירה על שוק עבודה יציב ומתפקד בתקופ ות חירום, תוך צמצום הפגיעה הבלתי .מידתית בנשים ,בברכה רחלי סונגו, עו"ד מנהלת קשרי ממשל שדולת הנשים בישראל 052-5235718 דיאנה בארון, עו"ד ,מנהלת מדיניות ציבורית קו לעובד רולא חליחל, עו"ד מרכז הסיוע המשפטי ומרכז זכויות נשים ,בדואיות איתך- מעכי, משפט ניות למען צדק חברתי