פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 879
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג באדר התשפ"ו (2 במרץ 2026), שעה 14:00
סדר היום:
<< הצח >> פרק י' (עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ולדימיר בליאק
אורי מקלב
אורית פרקש הכהן
נאור שירי
מוזמנים:
ראיה אנגל
–
רפרנטית תקשורת באג"ת, משרד האוצר
נילי בן טובים
–
מנהלת תחום בכירה תכנון מדיניות, משרד האוצר
אורי גרופל
–
אנליסט, משרד האוצר
רותי לירז שפירא
–
עוזרת ליועץ המשפטי, משרד האוצר
ישי פרלמן
–
עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר
ימית קוטובסקי
–
ממונה עידוד השקעות הון, רשות המסים, משרד האוצר
מיכאל אסולין
–
המשנה לכלכלן הראשי משרד האוצר, משרד האוצר
רוני גנוד
–
יועמ"ש אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר
אביגיל ונקרט
–
רכזת השכלה גבוהה ותקשורת באג"ת, משרד האוצר
אביעד בק
–
מנהל אגף מסים, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית
יעל מזוז הרפז
–
סמנכ"לית מדיניות, הרשות לחדשנות (המדען הראשי)
נתנאל היימן
–
ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל
שלומית דולה
–
חברת וועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל
האני נחאס
–
חבר וועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל
רולנד עם שלם
–
חבר וועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל
אורנה לוי
–
מייצגתEY פורום חברות הצמיחה
הילה ליפשיץ
–
פורום חברות הצמיחה
אליהו ביבי
–
פורום חברות צמיחה
אופיר לוי
–
IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות
מיכל שריג כדורי
–
מנהלת קשרי הממשל פורום חברות הצמיחה וויקס
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פרק י' (עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו בפרק על עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח. אביגיל, בקשה, מה בפיך?
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
כשאת מציגה מה בפיך תתייחסי גם לשאלה אם יש התקדמות בנושא התעשייה והדברים שעליהם דיברנו בישיבות הקודמות.
<< אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >>
בהמשך לדיון הוועדה הקודם אנחנו המשכנו בדיונים עם כל השחקנים, עם פורום רואי החשבון, עם חברות צמיחה, עם פורום CFO, עם התאחדות התעשיינים. אנחנו קרובים מאוד להסכמות עם כל הצדדים ואנחנו עובדים באופן די אינטנסיבי מצדנו על ניסוח של ההסכמות האלה על מנת להביא אותו לדיון הבא. מוסכם עלינו שצריך לתת ודאות לתעשייה יותר ממה שהנוסח הנוכחי נותן, לכן אנחנו עובדים גם מול ההתאחדות וגם מול כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה על הנוסח המתאים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
האם הכוונה של "ודאות לתעשייה" היא לשלב את ההיבטים האלה בחקיקה או ודאות במסגרת החלטות הממשלה?
<< אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >>
אנחנו עושים כרגע בחינה עם כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה לגבי הכנסה לחקיקה. זה תהליך שעדיין בשלבי בחינה ואני לא יכולה להגיד את התוצאה שלו.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
למה את לא יכולה להגיד?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
את יכולה להגיד את עיקרי הנושאים שאתם הולכים לתקן?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
למה אתם לא יכולים להגיד? מה, זה סוד?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כי הם עדיין בדיבור, בדיאלוג.
<< אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >>
בגלל שאנחנו עדיין בשיח עם כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה והוא עדיין לא הסתיים אז אני לא יכולה להגיד פה משהו ממש עד הקצה בהקשר הזה, אבל אני כן יכולה להגיד שניהלנו היום שיח מאוד חיובי עם התאחדות התעשיינים ואנחנו קרובים מאוד להסכמה, הסכמה שאני חושבת שתספק גם את הוועדה. אנחנו נשמח, אם זה מקובל מבחינת הוועדה, להתקדם היום כמה שניתן בהקראות, ולהביא את כל התיקונים לדיון הבא מתי שהוא ייקבע.
<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>
הסיכומים ששמענו מהם, כמו שאביגיל אמרה, זה שהנושא ייכנס לתוך החוק, והם הציעו מנגנון שכמובן - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא צריך עכשיו להיכנס לפרטי ההסכמות, זה לא יועיל.
<< אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>
משרד האוצר הציע מנגנון שייתן ודאות מול החברות בחו"ל, כשהתקציב יהיה תוספתי לתקציבים הנוכחיים של משרד הכלכלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בואו נתקדם עם ההקראה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
בדיון הקודם עצרנו בסוף סעיף 2. אנחנו עכשיו מתחילים בסעיף 3, עמוד 708 למטה, חישוב סכום הזיכוי.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
חישוב סכום 3. (א) סכום הזיכוי ממס שזכאית לו קבוצה זכאית בעד שנת מס, יהיה
הזיכוי הסך הכולל המתקבל מחיבור כל אלה;
הסעיף הזה נותן לנו את סכום הזיכוי, כאשר קודם אמרנו מי זכאי לזיכוי ובאילו תנאים. הזיכוי, אני מזכיר, ניתן ברמת הקבוצה ומחולק לחברות הקשורות בקבוצה.
(1) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים
תעשייתיים שבבעלות חברות כשירות המשתייכות
לקבוצה, שהם מפעלים תעשייתיים באזור פיתוח א'
או מפעלי מו"פ מיוחדים –
(א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב-15%;
(ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב-30%;
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
תתייחס להגדרות שהגדרתם ביחס לשיעור שעד למדרגה ולשיעור שמעל המדרגה, איך הגעתם לשיעורי האחוזים האלה, ולמה איחדתם את זה לאזור פיתוח א'.
<< אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>
אנחנו באים לבחון פה את שימור האטרקטיביות של ישראל. כתוצאה מהכללים החדשים שנכנסו לעולם בעקבות פילאר 2 אנחנו יודעים להגיד שזאת אוכלוסייה שדורשת כרגע סיוע משמעותי, מדרגה גבוהה יותר של תמרוץ כדי להשאיר את הפעילות הזאת אטרקטיבית, בין אם זה בפריפריה ובין אם זה קבוצות גלובליות שה-IP שלהן בישראל, בתנאי שהן שומרות על השלמות של החברה ולא הופכות למרכזי פיתוח.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
איך בחנתם את זה?
<< אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>
ההסתכלות בסוף היא ברמת התרומה המשקית של אותה פעילות וברמת התחרות הבינלאומית שאנחנו נמצאים בה במדינת ישראל ביחס למדינות אחרות, כאשר זה מסתמך גם על ההחלטות הממשלתיות הקודמות שנתנו לאוכלוסיות האלה שיעורי מס משמעותית נמוכים יותר ביחס לדברים אחרים.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
איך נקבעו השיעורים? תתייחסו גם להגדרות של שיעור שעד למדרגה ושיעור שמעל למדרגה.
<< אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>
השיעורים עצמם נקבעו בעבודה שבחנה דין משווה של הדברים, שיקולים תקציביים, פערים. היו הרבה שיחות עם התעשייה כדי להבין מה המנגנונים שבאמת חשובים לשמר ויעזרו לייצר יתרון תחרותי לישראל, לכן יצרנו מדרגה עולה. עשינו איזושהי בחינה של המספר שמעליו אנחנו רוצים לתת תמריץ אקסטרה כדי להביא פעילות תוספתית לישראל, לכן קבענו את המדרגה שמעליה הזיכוי יהיה בשיעור גבוה יותר. קבענו מדרגה אחידה גם לאוכלוסייה של ה-15 וה-30 וגם לאוכלוסייה של ה-2 וה-4, כדי באמת לייצר מנגנון של אדישות ולא להתחיל לראות איפה המדרגה הנוספת שלי פה ואיפה המדרגה הנוספת שלי שם.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
לא הצגתם בפנינו את הבחינה או את תוצאות המחקר שעשיתם כדי להגיע לתוצאה הזו. האם אתה יכול קצת להרחיב יותר או להציג את הנתונים שהבאתם בחשבון והובילו למסקנה הזאת שאלה צריכים להיות השיעורים, שכך זה צריך להיראות?
<< אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >>
הבחינה שלנו נעשתה בשני מישורים. אחד, המישור המקומי. הסתכלנו על החברות שאנחנו מעריכים שמושפעות מאותם שינויים גלובליים שתיארנו, גם הפילאר 2 וגם שינויים שהמדינות עשו בשנים האחרונות למשוך חברות. על אותן חברות שאנחנו מזהים כחברות שאנחנו רוצים לתמרץ להישאר בישראל, להרחיב את הפעילות בישראל, בחנו כמה אפשרויות. בחנו, למשל, אפשרות של לקבוע מדרגות יורדות, מדרגות שככל ששיעורי המו"פ עולים כך שיעור הזיכוי הולך ופוחת, שזה מסלול שראינו שנעשה בכל מיני מדינות בעולם. בחנו אפשרות של לעשות מדרגה אחת קבועה, שזה גם דבר שראינו שנעשה בחלק מהמדינות. הצגנו את האפשרויות האלה לתעשייה ובעקבות ההערות שלהם הגענו למסקנה שהדבר היעיל או הדבר המשמעותי ביותר שאנחנו יכולים לעשות זה דווקא מדרגות עולות. בעקבות ההערה הזאת ניסינו לחפש את המספר הנכון לקביעת שיעור המדרגה, כשמה שהנחה אותנו הייתה המחשבה שזה צריך להיות באמת משהו מאוד אסטרטגי. אנחנו חושבים שסך הכל השיעור של המדרגה ה"רגילה" הוא יחסית אטרקטיבי ברמת רוב התעשייה, כאשר תהיה מדרגה ייחודית לחברות אסטרטגיות שמעסיקות בכמויות מאוד גדולות עובדים בישראל. נרצה לתמרץ חברות שלא מגיעות לסף הזה להגיע אליו בעתיד הקרוב. אני לא רוצה להתייחס לחברות ספציפיות כי אלה נתונים פרטניים שאנחנו לא יכולים להציג כאן, אבל כן חיפשנו איזשהו מספר שמשקף פעילות מאוד משמעותית וגם מתמרץ חברות שקרובות למספר הזה להגיע אליו. המסקנה שלנו הייתה שהמספר הזה הוא 1.2 מיליארד. המספר הזה הוא מספר שנהיה מוכנים קצת לשנות אותו, קצת להפחית אותו, אבל אנחנו עדיין בשיח. אנחנו נרצה להגיע להסכמות ולהציג אותן בישיבה הבאה.
הרכיב השני של הבדיקה שעשינו זה השוואה בינלאומית לגבי התמריצים שמדינות אחרות נותנות ואיפה אנחנו צריכים למקם את עצמנו כדי להיות אטרקטיביים. מהבחינה שעשינו, שכבר נערכה במהלך כל השנה, בחנו את כל המדינות שאנחנו מזהים כמדינות שהן בתחרותיות מול ישראל, בעיקר מדינות אירופאיות ומדינות כמו סינגפור, ובחנו את שיעורי הזיכוי שהן נותנות, שזה זיכוי על הוצאות מו"פ. שמנו מספר שחשבנו שממקם את ישראל במקום טוב. הוא לא הכי גבוה בעולם ולא נמוך בהשוואה בינלאומית, אבל הוא ממקם את ישראל במקום טוב. לגבי המדרגה התחתונה אנחנו נמצאים בשיח עם השוק על מנת להגדיל אותה בהיקף מסוים, אבל אנחנו נציג את ההסכמות האלה בדיון הבא. אותם 15% נקבעו בעקבות השוואה בינלאומית שעשינו מול מדינות כמו צרפת, בריטניה, אירלנד, סינגפור, שווייץ, שאותן זיהינו כמדינות שאנחנו רוצים לשמור על האטרקטיביות שלנו ביחס אליהן.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
(2) סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של מפעלים תעשייתיים
שבבעלות חברות כשירות המשתייכות לקבוצה, שהם מפעלי מו"פ –
(א) כשהוא מוכפל בשיעור שעד למדרגה וב-2%;
(ב) כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה וב-4%.
הפסקה הראשונה מדברת על מפעלים בפריפריה ועל מפעלים שהם מפעלי מו"פ מיוחדים. מפעלי מו"פ מיוחדים הם מפעלים של קבוצות מאוד גדולות ברמה הבינלאומית שיש חשיבות מיוחדת למשוך לישראל, והם כבר היום נהנים משיעורי מס מיוחדים בחוק לעידוד השקעות הון. באזור פיתוח א' יש לנו אינטרס, אפילו אם מדובר במפעלים שהם לא מפעלים מו"פ בהכרח. פה אנחנו מדברים על מפעלים שמקבלים הטבות מכוח החוק לעידוד השקעות הון והם מפעלים במרכז שלא שייכים לקבוצות מאוד מאוד גדולות. המפעלים האלה מקבלים ניכוי נמוך יותר של 2% או 4%. ההכנסה שלהם שמשלמת מס היא הכנסה מועדפת, יש להם שיעור מס מועדף ביחס לשיעור מס החברות הרגיל, אבל שיעור המס הוא יותר גבוה משיעור המס של מפעלים בפריפריה או מפעלים של חברות גדולות ומפעלי מו"פ מיוחדים.
(ב)בסעיף זה –
"סך ההוצאות שמעל למדרגה" – סך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות
של כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, בהפחתת סכום
של 1.2 מיליארד שקלים חדשים, ואולם אם התוצאה המתקבלת קטנה
מאפס – יראו אותה כאילו היא אפס;.
"השיעור שמעל למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סך ההוצאות
שמעל למדרגה, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של כלל החברות
הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית;
"השיעור שעד למדרגה" – התוצאה המתקבלת מחלוקת סכום של 1.2
מיליארד שקלים חדשים, בסך הוצאות המחקר והפיתוח המזכות של
כלל החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאים, ואולם אם
התוצאה המתקבלת גדולה מאחת – יראו אותה כאילו היא אחת.
בגלל שהקבוצות האלו הן גם מפעלים שבפסקה (1) וגם מפעלים שבפסקה (2), אנחנו צריכים לאפיין איזה חלק של ההוצאות הקבוצתיות יראו כמעל המדרגה, איזה חלק יתייחס ל-2% ו-4% ואיזה חלק יתייחס ל-15% ו-30%. עושים את זה באופן יחסי, שזה בעצם מה שכל ההגדרות האלה עושות, על ידי כך שלוקחים את כל ההכנסות של הקבוצה, מחלקים אותן להכנסות בפריפריה של מפעלי מו"פ מיוחדים, ולוקחים את כל ההוצאות של המפעלים האחרים ומכפילים בשיעור שמעל המדרגה ובשיעור שמתחת למדרגה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
הצבתם את הנוסחאות האלו? אתם יודעים לעמוד מאחוריהן ולדעת שזה עובד?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
כן, הנוסחאות האלו זה משהו שהוא מאוד טכני, זה ממש להגיד שאנחנו נותנים את כל ההוצאות של כל הקבוצה מעל המדרגה ומתחת למדרגה ומחלקים בין החברות הכשירות. העניין של המדיניות זה להגיד שנותנים את זה באופן יחסי.
סעיף 4 הוא סעיף שמתייחס לאופן השומה של הזיכוי ממס.
שומת הזיכוי 4. (א) הגישה החברה המייצגת דוח מרכז לפי סעיף 2(א)(4) , ישלח פקיד
ממס השומה למבקשת ולשאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה
הזכאית, הודעה בדבר סכום הזיכוי ממס שזכאית אלו הקבוצה
בכללותה וסכום הזיכוי ממס שכל אחת מהן זכאית לו, בהתאם
לדוח המרכז.
פה יש בעצם אישור טכני שבו פקיד השומה מחזיר לחברה הזכאית ולכל שאר החברות בקבוצה את מה שהן הגישו. זה ייתן לכל החברות הכשירות איזשהו מסמך שמסביר מה הן ביקשו בהתאם לדוח המרכז. אין פה עניין של שיקול דעת, של שומה או של משהו אחר, אלא פשוט הוא מחזיר את מה שהגישו לו בדוח.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
סעיף 2(א)(4) מדבר על בקשה לקבלת זיכוי ממס. למה לא להפנות ל-2(א)(3) שמתייחס לדוח המרכז? כשכתוב "ישלח פקיד השומה", מה זה אומר מבחינת מועדים? מתי הוא צריך לשלוח למבקשת? האם הכוונה פה למייצגת? מי היא המבקשת? אני לא בטוחה שהמינוח "לשאר החברות הכשירות" הוא נכון, כי בסוף גם היא כשירה. האם לא נכון ליצור רישא של מסירת דוח ואז אישור או קביעה לפי מיטב השומה כמו שאנחנו רואים גם בחקיקה אחרת?
<< אורח >> ימית קוטובסקי: << אורח >>
זה בעצם כמו הגשת דוח, שבאים ומקלידים את כל הפרטים של הדוח ויוצאת איזו הודעה אוטומטית לחברות עם המס שהן צריכות לשלם. הן ייכנסו לאיזושהי מערכת, יקלידו את ההוצאות המזכות, את כל הנתונים, ופשוט תהיה להן הודעה אוטומטית ויישלח להן סכום הזיכוי שהן צריכות לקבל.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
יש פה מבנה קצת שונה מכל מה שיש לנו בחקיקה הקיימת, לכן כתבנו את זה בצורה כזאת. לגבי 2(א)(4) אני חושב שאת צודקת, זה אמור להיות 2(א)(3), צריך לתקן. מדובר פה במשהו שהוא יחסית פרוצדוראלי, לכן הזמנים פה הם פחות רלוונטיים. אתה רשאי להסתמך על הדוח שהגשת בין אם קיבלת את האישור ובין אם לא קיבלת את האישור.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
המבקשת זה המייצגת?
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
המבקשת זה המייצגת.
(ב)פקיד השומה רשאי לשום את הדוח המרכז ולקבוע לפי מיטב
שפיטתו את סכום הזיכוי ממס שזכאיות לו החברה המייצגת
ושאר החברות הכשירות המשתייכות לקבוצה הזכאית, כחלק
מהליך השומה של הדוח של החברה המייצגת שהוגש לפי סעיף
131 לפקודה, בשנת המס שבה הוגש הדוח המרכז.
זה הסעיף של השומה המהותית. זה אמור להיות חלק מהליך השומה הרגיל באותה שנה שבה החברה המרכזת הגישה דוח לפי סעיף 131 לפקודה, שזה הדוח השנתי הרגיל. כחלק מההליך של הבדיקה של הדוח הרגיל הוא גם יכול לעשות שומה לדוח המרכז, שזה יהיה לפי המועדים והזמנים הרלוונטיים לשומה של דוח לפי סעיף 131 לפקודה ובהתאם להוראות הפקודה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אולי נחשוב איך לנסח את זה ככה שיישב קצת יותר טוב.
<< אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>
בסדר גמור. בגלל שיש פה איזשהו משהו חריג שבו גם הדוח של השומה של החברה המרכזת משפיע על החברות הכשירות בקבוצה וגם הדוחות של החברות הכשירות יכול להשפיע על השומה המרכזת, יש כאן סעיפים שיוצרים את ההתאמה בין שני הדברים האלה.
(ג)נעשתה שומה לדוח המרכז כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי פקיד
השומה לקבוע את שומת הזיכוי ממס של חברה כשירה המשתייכת
לקבוצה הזכאית, בהתאם לשומת הדוח המרכז, בתוך שנתיים
מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח המרכז או במועד שבו
רשאי הוא לשום את הכנסתה של החברה הכשירה בשנה שבה
ביקשה זיכוי ממס בהתאם לדוח המרכז, לפי המאוחר שבהם.
בגלל שמדובר בזיכוי ממס, הזיכוי ממס זה חלק מהדוח השנתי של החברה הכשירה. פה יכול להיות מקרה שבו בגלל שהדוח המרכז משפיע על הדוח של השומה הכשירה, על הזיכוי שמגיע לחברה הכשירה, ייעשה שינוי בדוח המרכז שישפיע, יקטין או יגדיל את הזיכוי שמגיע לחברה הכשירה. במצב כזה צריך לתקן את הדוח של החברה הכשירה. בגלל שיש תקופות התיישנות לדוח הרגיל, ופה בעצם אנחנו נותנים עוד תקופה של שנתיים מתום שנת המס שבה נקבעה שומת הדוח המרכז, הוא יכול בעצם להתייחס לדוח המרכז, לאיך זה משפיע על הדוח של החברה הכשירה, לזיכוי של החברה הכשירה. זה מנגנון שהוא די דומה למנגנון של חברות משפחתיות וחברות בית שקיימות היום בפקודה.
(ד)במסגרת השגה או ערעור על השומה של חברה כשירה,
רשאית היא להשיג או לערער על השפעת שומת הדוח
המרכז על שומתה, אך לא על שומת הדוח המרכז עצמה.
הרעיון פה הוא שהחברה המייצגת היא זאת שתהיה הנציגה של הקבוצה הזאת אל מול רשות המיסים בכל העניין של הזיכויים האלה. אנחנו לא רוצים שעכשיו כל חברה כשירה תגיש על אותן סוגיות עוד פעם ועוד פעם שומות, לכן אנחנו עושים פה מהלך שבו כל הניהול המהותי לעניין הדוח המרכז בעניין השומה הזאת יתנהל אל מול החברה המייצגת. אם יש איזשהו משהו שמשפיע על החברות הכשירות עצמן וזה לא קשור באופן כללי לדוח המייצג, בזה כן יהיה אפשר לדון מול החברה הכשירה, לא על הדוח ועל השומה של כלל הקבוצה.
(ה)תוקנה שומתה של חברה כשירה המשתייכת לקבוצה
זכאית באופן המשפיע על הנתונים ששימשו בסיס לדוח
המרכז, רשאי פקיד השומה לתקן את שומת הדוח
המרכז, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו על תיקון
כאמור, בשינויים המחויבים.
מה שדיברנו עכשיו ב-(ג) ו-(ד) אלה מקרים בהם נעשתה שומה לדוח המרכז וזה משפיע על הדוח של החברה הכשירה ועל הזיכוי שמגיע לחברה הכשירה. יכול להיות גם מצב הפוך, מצב שבו ייעשה דוח לחברה הכשירה ובגלל שהדוח המרכז מבוסס על נתונים של החברה הכשירה הוא ישפיע על הדוח המרכז בדיעבד. גם פה, כמו שכתבנו בסעיפים (ג) ו-(ד), הדיון על הדוח הספציפי של החברה הכשירה ייעשה מול החברה הכשירה. אם זה משפיע על הדוח של החברה המרכזת, זה ייעשה מול החברה המייצגת. ניתן גם תקופה של עוד שנתיים לאחר הדוח של החברה הכשירה כדי לדון בזה אם יש איזשהו עניין של זמנים.
<< אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >>
סעיף 4 הוא חד כיווני כרגע, כי רק פקיד השומה יכול לערוך תיקונים. יכול להיות מצב שבעקבות השומה שעשה פקיד השומה הקבוצה הזכאית היא זו שתרצה לעשות את התיקונים הנדרשים. אנחנו נרצה שיהיה מצב דו-סטרי, שהתיקונים יבואו משני הצדדים, לא רק חד-סטרי על ידי רשות המסים.
<< אורח >> ימית קוטובסקי: << אורח >>
אפשר לבחון את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו נסיים כרגע ונתכנס, בעזרת השם, ביום חמישי כדי להמשיך ואולי לסיים סוף סוף. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:55. << סיום >>