פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 95 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ו (12 בינואר 2026), שעה 12:34 סדר היום: << נושא >> מחקר ופיתוח ידע בתחום החקלאות האורגנית בישראל << נושא >> בהמשך לסיור הוועדה בחוות לחקלאות אורגנית ב-28/07/2025 נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר איימן עודה חברי הוועדה: יעל רון בן משה מוזמנים: ד"ר מיכל לוי – המדענית הראשית, משרד החקלאות וביטחון המזון עמית ורד – מדריכת גידול ירקות אורגניים ארצית, משרד החקלאות וביטחון המזון נעמי פליס – מנהלת מחקר, משרד הבריאות יותם זך – מנהל קלאסטר אגרי-פודטק, משרד הכלכלה והתעשייה יעל אורן – מנהלת אגף סביבה חקלאית, המשרד להגנת הסביבה ד"ר ניל נמיר – יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי אהוד נחשון – יו"ר "טוב השדה" - ארגון לחקלאות אורגנית בישראל איתן בוצר – מנכ"ל, "טוב השדה" - ארגון לחקלאות אורגנית בישראל דניאל דוד חן – יו"ר שולחן לול אורגני, "טוב השדה" - ארגון לחקלאות אורגנית בישראל ד"ר יזהר טוגנדהפט – מנהל מדעי, "טוב השדה" - ארגון לחקלאות אורגנית בישראל סטיבן שרמן – חבר מזכירות האורגנית, "טוב השדה" - ארגון לחקלאות אורגנית בישראל גיא רילוב – יו"ר, עמותת ישראל אורגנית אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל ד"ר דני מוריק – ראש חוג ביוטכנולוגיה וחקלאות ימית, אוניברסיטת חיפה מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מחקר ופיתוח ידע בתחום החקלאות האורגנית בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> צהריים טובים לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת המדע והטכנולוגיה. נושא הדיון הוא חקלאות אורגנית והמחקר ופיתוח בחקלאות אורגנית. לפני שנתחיל לצלול לתוך הנושא, אני חייב כאן לפתוח באסון שהיה ביישוב שלנו, שלושה הרוגים שנרצחו בשפרעם, שלושתם בני היישוב, בני השבט חוג'יראת, מביר אל-מכסור. זה בכול הנושא של אלימות ופשיעה, מה שקורה בחברה הערבית. לצערנו אנחנו סיימנו שנה כואבת עם 267 נרצחים ב-2025, והייתה פתיחה קשה מאוד ב-2026. לפי הנתונים 17 נרצחים עד אתמול ואנחנו היום ב-12 לחודש. אנחנו פנינו ופונים, הנושא הזה של פשיעה ואלימות, יש כאלה שאומרים "תרבות", יש כאלה שאומרים "זו החברה הערבית", אבל אני אומר: פשיעה מאורגנת זה תפקידה של הממשלה, תפקידו של ראש הממשלה, תפקידו של שר לביטחון לאומי, לטפל בנושא. לפחות 70%-80% מהפשיעה והנרצחים הם בפשיעה מאורגנת וארגוני פשיעה מאורגנים. למשטרה יש את כול המידע על אותם ארגונים, אבל אנחנו רואים שהממשלה הנוכחית והשר הנוכחי שמים את כול הנושא הזה בתחתית סולם העדיפויות. לפני שבועיים-שלושה אנחנו ראינו שכוחות משטרה, מאות או עשרות של שוטרים, הגיעו לכפר תראבין א-צאנע בשביל לחפש או לעשות חיפושים, או לחפש איזו סוסה שנגנבה. אנחנו לא ממעיטים ואנחנו לא רוצים בזה אבל חיי אדם הם הרבה יותר חשובים מלחפש סוסה שנגנבה, ובסוף לא מצאו לא סוסה ולא מצאו אמל"ח באותו יישוב. אני הייתי שם, הקימו חמ"ל בכניסה של כפר תראבין א-צאנע, ואני אומר: לו היו עושים את זה והיו מקימים חמ"ל בשביל לטפל בנושא של הפשיעה והאלימות בתוך המשרד לביטחון לאומי, אני בטוח שהיו מטפלים והיו מגיעים לתוצאות. החברה הערבית מדממת, באמת היא מדממת. ואת האמת אני אומר לכם, התסכול וההרגשה בתוך היישוב וגם הרבה יישובים, שכבר אין לך ביטחון לצאת לעבודה. בסך הכול זה אנשים שיצאו לעבודה. שני אנשים גם נהרגו לפני זה במקום העבודה, אבא ובן שלו בן 16, ילד, ולפני יומיים נרצח עוד ילד בנצרת. ואנחנו נמצאים בכול הנושא הזה של פשיעה ואלימות בלי הפסקה. זה שלוש שנים קשות, שאנחנו עברנו מעל 900 נרצחים. זה לא רק 900 הנרצחים עצמם, זה כול אדם הוא עולם ומלואו. תדמיינו לעצמכם שנרצח יש לו משפחה, יתומים, ואישה אלמנה, ואמא, ומשפחה, מעגל שלם. אז אני אומר אנחנו מדברים על מאות ועל אלפים שנמצאים במעגל הזה. קשה לי את האמת, קשה לי מאוד. אני הגעתי היום לכנסת ואני אומר, מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו כבר שלוש שנים זועקים, זועקים. אף אחד לא שומע אותנו, אף אחד מתוך הממשלה לא מנסה לתת פתרונות ולקחת את הנושא לידיים. אני מנסה להיות גם ממלכתי ולא לפגוע באף אחד, אבל זה עניין של סדר עדיפויות. אם היו נותנים לנושא הזה ושמים את זה בסדר עדיפות עליון, אין ספק ואני מאמין שאפשר לטפל בזה. כמו שטיפלו בפשיעה בחברה היהודית בנתניה, באשדוד וכולי, אז יש גם את הכוחות. המשטרה אותה משטרה לא השתנתה. השתנה השר וזה אומר הכול. שוב, אני מקווה שיהיה פתרון לכול הסוגייה הזאת. אנחנו נחזור לנושא שלנו. אנחנו היינו בנושא של חקלאות אורגנית, יצא לי להיות בשני סיורים, סיור אחד של הוועדה וסיור אחד שלי, בשני אתרים ובשני מקומות של גידולים אורגניים. יצא לנו גם לראות את החקלאות האורגנית של הצומח וגם של בעלי חיים. והיו הרבה דברים שדיברנו עליהם, תכף אנחנו נשמע אותם, אבל מהרושם שהיה לי מתוך שני הסיורים, שחסר כאן במדינה דגש על הנושא של פיתוח ומחקר בנושא של החקלאות האורגנית. מחסור בלימוד הנושא הזה בצורה יותר רחבה בתוך הפקולטות לחקלאות, על הנושא של הכשרה גם בתוך המוסדות וגם במוסדות האקדמיים. אנחנו נשמע כאן, והמטרה מהדיון הזה אולי אנחנו נצא עם איזושהי מסקנה או איזה שהן המלצות. כמובן אנחנו כוועדת מדע וטכנולוגיה, חשוב לנו את כול הנושא הזה של המחקר בעיקר, אבל אנחנו נשמע אתכם ונראה בסוף אילו המלצות אנחנו נעביר למשרד המדע, כמובן למשרד החקלאות. אז תודה, ואנחנו נתחיל עם הדובר הראשון. איתן. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> שלום לכולם. קודם כול אנחנו מאוד שמחים על הכינוס של הוועדה, בעקבות מה שאמר היושב ראש. סיור שהיה ביולי 2024 ובעקבותיו מתקיים הדיון. אז אנחנו באמת שמחים שהנושא הזה מגיע סוף סוף לדיון. אני איתן בוצר, אני מקיבוץ עלומים, חקלאי. אני מכהן כמנכ"ל הארגון לחקלאות אורגנית, חדש מאוד בתפקיד, בסך הכול נכנסתי לתפקיד בדצמבר 2025. זהו, חקלאות אורגנית מאוד קרובה לליבי, עסקתי בחקלאות אורגנית במשך שנים רבות, גם בתור חקלאי. בנגב המערבי, כידוע, מגדלים המון ירקות שורש. ירקות שורש במחזור זה דבר מאוד קריטי, ומכאן הקירבה שלי לנושא. עוד הייתי אחראי גידולים אורגניים, עסקתי גם בתחום הזה לאחר מכן, כשעברתי לתפקידים שיווקיים. למשל, עבדתי בחברת מהדרין תנופורט, ששמה ריכזתי את כול נושא הגזר האורגני, אם זה היה לאירופה ואם זה היה לארצות הברית. אז מכאן כול הידע שלי והרצון שלי לבוא ולקדם את החקלאות האורגנית בישראל. ושוב, אנחנו מודים לכם כולכם שהצטרפתם פה לדיון החשוב הזה. מצפים פה לדיון בהחלט ער ושנגיע למסקנות, להמלצות, כמו שהיושב ראש ציין. אז תודה רבה. רצינו להתמקד, יש לנו תוכנית אסטרטגית שכתבנו יחד עם האגף לאסטרטגיה של משרד החקלאות, ופורסמה התוכנית באתר של המשרד. אנחנו ניגע באחד מהאדנים של התוכנית, שזה מחקר ופיתוח ידע בחקלאות אורגנית בישראל. (מציג מצגת) אני אתן קצת מידע, למרות שאני חושב שכולם פה בשולחן הזה מבינים ויודעים מה זה חקלאות אורגנית, אבל נעשה רגע איזה brief כזה להכניס אותנו לעניינים. חקלאות אורגנית בגדול, נדבר על עקרונות התנועה האורגנית שזה אחריות, סביבה, הוגנות ובריאות. אנחנו בחקלאות האורגנית, הרבה אנשים ששואלים אותם מה זה חקלאות אורגנית, אומרים "אוקיי, בלי ריסוסים". אבל יש פה כמה עקרונות שמאוד חשובים, אם זה אחריות כלפי האדם, כלפי האדמה, סביבה - טיוב הסביבה, לא לפגוע בה. הוגנות - גם כלפי העובדים שלנו, גם כלפי הצרכנים ובריאות, שאנחנו בסך הכול מוציאים מתחת ידינו מוצרים בריאים. זו חקלאות המבוססת על תהליכים ביולוגיים. בחוץ לארץ התנועות האלה נקראות תנועות ביולוגיות, לא חקלאות אורגנית אלא bio. ואנחנו מתמקדים בלאזן את המתח שתמיד מובנה בין היכולת לייצר לשמירה על הבריאות והסביבה. יצרן הוא מן הסתם משתמש במשאבי הטבע והוא לפעמים מזהם ולפעמים פוגע בהם, ופה תמיד יש מתח כזה. החקלאות האורגנית חרטה על דגלה הפרה של מינימום של הנושא הזה. הפרקטיקות שלנו פרקטיקות מאוד מגוונות, אם זה באי-פליחה, אם זה בחומרים וטכנולוגיות שעוד רגע ניגע בהם. עוד דבר חשוב זה עיגון בחקיקה ותקינה, עם מנגנון של פיקוח ממשלתי. ב-2005 חוקק החוק לחקלאות אורגנית. החוק הזה עיגן את העיסוק בחקלאות האורגנית, מה הפיקוח, מה התקינה. החקלאות, העיסוק היחיד שמפוקח על ידי המדינה. גם בכול שרשרת האספקה, כמו שכתוב פה, גם ברישוי של התשומות שלנו, גם בגידול, גם בייצור, גם באריזה, בשינוע, בשיווק עם ה-label המיוחד של ה-PPIS ושל הארגון שלנו שאנחנו ארגון וולונטרי. ככה הצרכן יכול לזהות ולראות שהמוצר אורגני. אז נעשה רגע איזה Drill Down קטן, מה החקלאות האורגנית מקיימת ומה לא. החקלאות האורגנית שואפת לשמור, כמו שאמרתי, על שיווי משקל ביולוגי של קרקע, צמח ואורגניזמים בקרקע ועל פניה, ללא כימיקלים סינתטיים ותוך שימוש מזערי בעיבודים מכניים, אי-פליחה, תוך איזון ומניעה במקום ממשק תגובתי. מה זה אומר? למשל חקלאי רגיל, אתן דוגמה קטנה, משתמש בקוטלי עשבים כשיש לו עשבייה. אנחנו מנהלים את נושא העשבים. אנחנו מכסחים כשאנחנו ממש נדרשים לפעולה הזאת, ואם לא אנחנו מקיימים ממשק של עשביית חורף וקיץ, ממשק מאוד הוליסטי, שיש למעשה עשבייה שהיא מפרישה חומרים, זה נקרא אללופתיה, שמונעת מעשבים אחרים שמפריעים לנו להשתרש בתוך המטע או בתוך השדה. למשל דשנים סינתטיים, אנחנו לא משתמשים בדשנים סינתטיים, שכמובן הם מגבירים את הפגיעה בסביבה, אלא משתמשים בדישון בקומפוסט. וככה אנחנו למעשה מפחיתים את הזיהום של הסביבה ואת השימוש המוגבר באנרגיה. משתמשים בתכשירים, אנחנו כן מרססים למעשה, אנחנו משתמשים בתכשירים ממקור טבעי להגנת הצומח והדברה ביולוגית. ואנחנו החקלאות היחידה שמותר בה אפס שאריות חומרי הדברה, לעומת החקלאות הקונבנציונלית שיש שאריות של חומרי הדברה שמתחת לסף מותר. אגב, הסף הזה נקבע לאדם מבוגר, לא לילד. הרבה לא יודעים את זה, אבל זה לאנשים מבוגרים, לאו דווקא הלכו למכנה המשותף של ילדים. אבל אנחנו, החקלאות היחידה, שדוגלת ברישוי שלה ובפיקוח שלה - אפס שאריות חומרי הדברה בתוצר הסופי. אז למה חקלאות אורגנית? חקלאות אורגנית כמו שעוד רגע נציג, היא חקלאות מאוד קטנה בהיקפים שלה, בטח בישראל. והחקלאות האורגנית למעשה היא קטר, היא מנוע. היא יודעת לקחת את החקלאות המחדשת, את החקלאות הקונבנציונלית, קדימה. למשל, תראו נגיד פרסומים של IFOAM, זה הארגון העולמי לחקלאות אורגנית, שהוציאה הוראה: "אירופה, האם את רוצה אדמות יותר פוריות?". אז אדמות יותר פוריות בחקלאות אורגנית למעשה רואים, שאם חקלאי משתמש בטווח של 0 עד 30, לרוב הגידולים, והוא צריך את הקרקע הזאת פורייה - אז יש 16 סנטימטר יותר פוריות בקרקע. יש עוד 34% יותר של מגוון ביולוגי, שלא פוגע בקרקע. חקלאי רגיל למעשה מרסס, פוגע במגוון גם של פטריות, גם של חרקים. יש עוד 34% בסך הכול הכללי ממה שהמכון בדק, מכון פיבל, שגורם למגוון הביולוגי, ל-ecosystem, לעלות. עוד בין 40%-60% פחות זליגה של ניטריטים, של חנקן לקרקע. ועוד יש לנו תועלות חברתיות, שאנחנו, עוד פעם, קטר בחדשנות החקלאית, החדשנות הכללית. ולמעשה עוד דבר שרציתי לגעת בו זה קידום דור חדש בחקלאות. עשינו עבודה בסוף 2024. העבודה הזאת קבעה שהחקלאים האורגניים הם למעשה בגיל ממוצע של בין 45 ל-50. אז אני רוצה לדבר מאוד בזהירות, אבל זה בין 10 ל-15 שנה גיל ממוצע יותר נמוך מאשר העוסקים בחקלאות הכללית. פי שתיים נשים, אגב. אם יש 10% חקלאיות בארגון החקלאים האורגניים, זה 20% נשים. יש לזה המון סיבות. עוד אחד האדנים זה בריאות הציבור, גם לצרכן, גם לחקלאים כמובן. יש פה חקלאים שעסקו בזה והיו קונבנציונליים, נפגעו, וגם יכולים להעיד על עצמם שהם עברו לזה לא אחת בגלל הפגיעה במשפחה שלהם ובעצמם, וכמובן כול העובדים במשק. אנחנו חושבים שעיסוק בחקלאות האורגנית יביא מנוע צמיחה במסחר, בייצוא ובשוק המקומי בכול הנושא של תוצרת טרייה. נדבר קצת על החקלאות האורגנית בעולם ובישראל. הנתונים נלקחו מתוך עולם החקלאות האורגנית, זה דוח שמוציא מכון פיבל, שזה מכון המחקר המכובד והמוביל היום בעולם לחקלאות אורגנית, נמצא בשווייץ עם עוד שלוחות ברחבי העולם, בשיתוף עם IFOAM. אז כמו שאנחנו רואים יש 190 מדינות שבהן מתקיים ייצור אורגני, כמעט מיליארד דונם. בעשור האחרון אנחנו רואים גדילה של 200% בשטחים, ובסך הכול הסחר במוצרים אורגניים בעולם מוערך ב-136 מיליארד. אם אפשר בקטן לראות את זה, אז בערך אירופה זה 13 מיליון דונם, אוקיאניה זה 51, אבל זה נתון שהוא נובע כתוצאה מגידול עדרים, בגלל זה הנתון הזה כזה גבוה. עוד נדבר על פוקוס החקלאות האורגנית באיחוד האירופי. האיחוד האירופי השיק תוכנית שנקראת ה-Green Deal. יחד הם הכריזו על רצון שלהם ויעד להגיע ל-25% מהשטחים חקלאים עד סוף 2030 שיהיו אורגניים. נכון ל-2024, החקלאות האורגנית מהווה 11%. 28 מדינות קיבלו את התוכנית, 24 מתוכן מציבות יעדים ספציפיים ומקצות משאבים להגיע ליעד הזה. מדינות התחייבו לתמיכה בחקלאות האורגנית בסכום הקרוב ל-15 מיליארד יורו. 3 מיליארד יורו לשנה בחמש שנים. ופה לב העניין – 30% ממימון המחקר והחדשנות החקלאי הוקצה למגזר האורגני. זה לא תחמו את זה בסכום אבל הם תחמו את זה ביעד מסוים כחלק, Portion, מתוך ההשקעה שלהם. כך שאם הן משקיעות כמובן מיליארדים רבים בנושא הזה, אז 30% מוקצה לחקלאות האורגנית. אגב, סתם רואים פה, בשנת 2014-2020 האיחוד השקיע יותר מ-50 מיליון אירו במימון מחקרים. ועוד נקודה שהיא קריטית לנו בתור חקלאים אורגניים - בשנת 2020 מעל 60% מהשטחים בממשק אורגני קיבלו תמיכה ייעודית, שזה לא קשור למחקר, אבל הם קיבלו תמיכה ייעודית מהמדינות שבהן הם נמצאות, על מנת לקיים את הפתרון ההוליסטי הזה. חקלאות אורגנית בישראל, פוקוס. נתונים נלקחו מה-PPIS. זה לא נכון שמה, נכון לשנת 2024, זה צריך להיות 2025, אני מתנצל. אז יש לנו 46,000 דונם בממשק האורגני. 1.15 מכלל השטחים החקלאיים, הכוללים במדינת ישראל, פזורים מהצפון לדרום, כמובן בפריפריה, מושבים, קיבוצים. 350 מגדלים אורגניים. מה שמייחד אותנו זה גם חקלאים גדולים, גם חקלאים קטנים, גינות ירק של 5 דונם. אם נתקלתם במוצרים אורגניים, זה אומר ירקות, פירות, זה אומר ש-98% מהמכר של תוצרת טרייה מגיע מגידול מקומי. לצערנו אנחנו מייצאים מכלל התוצרת רק 6% ממה שאנחנו מייצרים. וזה בגלל, אני חושב, הנושא של הקונסולידציה באירופה. זה עוד היה לפני המלחמה, הייתה לנו עדנה מסוימת עד 2019-2020. אני זוכר מקרה שלי בעצמי, שהגעתי ללקוח בגרמניה והלקוח אמר לי "תשמע, לא יהיה כבר גזר אורגני מישראל", וזה קרה בשנת 2021. אז זה לא קרה ב-2021, זה קרה ב-2022, אבל הוא צדק וזה לא המשיך. ישראל הובילה בתחום הזה של, למשל תפוח אדמה, גזר, שפה נובעת הירידה הגדולה של נתח הייצוא. ענפים משמעותיים שיש לנו בעיסוק זה זית, תמר, חוחובה, אבוקדו, מנגו, הדרים, תפוח אדמה עדיין וגני ירק, כמובן, שמייצרים לנו, לפי הנתונים שלנו, נכון עמית? בין 55%-60% מהתוצרת הטרייה בענף הירקות. טוב, דיברנו על הנתח של החקלאות האורגנית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגיד, כאתה אומר מושבים זה בעצם מגדלים פרטיים, נכון? << דובר_המשך >> איתן בוצר: << דובר_המשך >> כן, גם, בין היתר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תגיד, יש מגדלים בחברה הערבית, ביישובים ערבים אורגניים? << דובר_המשך >> איתן בוצר: << דובר_המשך >> יש כמה, אני לא יודע את הנתונים. << אורח >> יזהר טוגנדהפט: << אורח >> בודדים. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> אומר פה המנהל החקלאי שלנו, יזהר, הוא אומר שכמה בודדים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> איתן בוצר: << דובר_המשך >> אז בהחלט יש פוטנציאל פה. נגענו בנושא של מה החקלאות האורגנית יכולה לתרום. נתנו פה מספר דוגמאות על האפקט של החקלאות האורגנית. גם אתם בסיור נתקלתם בזה שהייתם אצל יואל מהר פרחים, שהוא בין היתר נוקד. והוא אמר: ברגע שאני מוצא פתרון מסוים אצלי במשק, הפתרון הזה הוא פתרון שישר השכן שלי מחקה אותו. מכיוון שהוא יודע שאם אני מצאתי פתרון ואני משתמש בשיטה אורגנית לגדל את בעלי החיים שלי, אז בוודאי שזה יעבוד בשיטה הקונבנציונלית. הפוך זה, אגב, לא עובד. הבאנו פה מספר דוגמאות לאיך החקלאות האורגנית תרמה עם השנים גם בישראל לפרקטיקות מסוימות, שמקיימים אותם היום ברוב המשקים, אני לא רוצה להגיד בכול אבל ברוב. קילטור מצע רפת - רפת אורגנית הרדוף, יורם קלגרד, עבודה שנעשתה על-ידו. הקילטור בעצם גרם לטיוב הקומפוסט, לאוורור של הקומפוסט וגילו שמחלה מסוימת שגורמת לדלקת בעטין התמעטה. וזה רק מפעולה פשוטה של קילטור. קילטור זה כלי מקלטר שעובר פשוט ומאוורר את מצע הקומפוסט ברפת. כמובן החקלאות, גם אצלנו בקיבוץ כולם עברו לדבר הזה, רכשו קלטרות, הדבר הזה מוכח. אני חושב שגם זה בכמה מקומות בעולם שמעתי שזה התפשט. הצבת תיבות קינון. כשאני הגעתי לעבוד בקיבוץ, אמרו לי שמאז 1992 יש תיבות קינון. הצבנו תיבות קינון, זה פרויקט ששאולי אביאל מהצפון, משדה אליהו, דחף אותו. ומה זה בעצם אומר? אומר, אנחנו מפזרים קינים, יקננו בהם התנשמות, התנשמות יאכלו את המכרסמים. הדברה ביולוגית. היה צריך משוגע לדבר הזה בכול קיבוץ, ועם הרבה אמונה של שאולי זה קרה. ואני רוצה להגיד באמת מניסיון, שהשימוש בחומרי הדברה פחת מאז ההתפשטות של הפרויקט הזה, מאז הקינון של התנשמות. נכון, צריך לעשות עוד הרבה פעולות, לתחזק את זה, אבל אין ספק עוד דבר שהחקלאות האורגנית תרמה. חיטוי סולארי, שהוביל פרופסור יעקב קטן, הצלחה עולמית. בעצם מה זה אומר? משקים שטח לפני שרוצים להשתמש בו במחזור גידולים. שטח, יחידת שטח מסוימת, צריך להבין, מגדלים עליה גידולים כול שנה, זה נקרא מחזור גידולים. כול אזור לפי הגידולים שמתאימים לאזור שלו, בזנים מסוימים. אתה רוצה לחטא את הקרקע ולהימנע משימוש בעשבים. משקים, פורסים יריעת פלסטיק כזו או אחרת, הרעיון עצמו זה להשהות את הקרקע כמה חודשים, בקיץ רצוי. טמפרטורות שם עולות, משמידות את רוב הזרעים, זרע יש לו מנגנון מאוד מסוים, שהוא יודע לנבוט בגלים, כדי לשמר את עצמו. זה עושה פעולה נפלאה. הפרויקט הזה, אגב, הועתק בכול העולם. עוד דבר אחרון זה שילוב ממשקי עיבוד, ממשק אורגני וקונבנציונלי בגד"ש עין חרוד מאוחד. חבר'ה בעין חרוד מגדלי כותנה אורגנית, מגדלים עוד גידולים אורגניים, מובילים בתחום הזה. ראו שפעולות שהם עושים באי-פליחה, והם גם מדריכים עוד חקלאים באזור, ללמוד את הפרקטיקות ואת הטכניקות האלה. פשוט גרמו להם ליבולים מוגברים, לחיסכון כמובן בפעילות. צריך להבין שכול פעולה כזאת בקרקע גם אתה משקיע על מנת לקבל משהו בסוף. הם מצאו שהפחתה של, לפחות הפחתה, לא אמרתי לא לגמרי, אבל הפחתה בהחלט תרמה להם לחיסכון ולעלייה ביבולים. והפרקטיקות האלה מיושמות בעוד גד"שים אחרים שמעוניינים ללמוד. אלו כמה דוגמאות למה החקלאות האורגנית היא קטר ומנוע לחדשנות, ושתוכל לתרום עוד פרקטיקות לחקלאות הכללית. אז מה קורה מבחינת מחקר וחקלאות אורגנית באירופה? דוגמאות לגישות מסוימות. יש מכוני מחקר ייעודיים לאורגני, אם זה בשוויץ מכון פיבל, בהונגריה, שוויץ יש פרויקט שכבר נחקר בן 45 שנה, שמשווה בין חקלאות ביו-דינאמית, אורגנית וקונבנציונלית, שזו באמת הרמה הכי גבוהה, אני חושב, של עיסוק במחקר. יש עוד מחקרים אורגניים במוסדות קיימים, למשל בגרמניה, במכון מחקר שנקרא טונן. אגב, את התוכנית האסטרטגית שלנו כתבנו עם חוקר שמומחה במדיניות ציבורית מהמכון הזה, ניל למפקין, ששמה זה מוסד קיים ויש אגפים שמתעסקים בחקלאות אורגנית או תוכנית מחקר בדנמרק, בגרמניה. ויש מחקר יישומי ועוד בשילוב עם עוסקים אורגניים בצרפת, בגרמניה ובדנמרק מול מדינות שמעוניינות לפתח את הנושא האורגני. אגב, במדינות שמשרד החקלאות בתוכנית ביטחון המזון שלו הסתמך עליהן בבניית התוכנית. אגב, רק לסבר את האוזן, שמונה מתוך עשר המדינות האלה משקיעות ישירות בחקלאות האורגנית ובמחקר, אם בתמיכה בחקלאים האורגניים ואם במחקר. עוד שתי מדינות שמה זה סינגפור ובחריין, שגם התוכנית הסתמכה עליהן. הן לא משקיעות, אבל שמונה מתוך המדינות, ואלו שציינו הן בהחלט בתוך התוכנית, משקיעות בחקלאות אורגנית בצורה סדירה. זה סתם איזה שקף, שאני מתנצל, במקרה השתרבב. קצת לדבר על המחקר וחקלאות אורגנית בישראל. כיום אין מחקר או הכשרה ייעודית בתחום. חסרים תקציבים ייעודיים, גם מקרן המדענית, גם מקרן שה"מ, גם מכון וולקני, גם מהמועצות. חסרה לנו חלקת מו"פ לניסיונות. בעבר היו חלקות אורגניות במספר מו"פים. אני חושב שעמית ורד פה מהמשרד תוכל להרחיב על זה, אני אשמח מאוד. שולחן אורגני - אין לנו, במועצת הצמחים אנחנו עמלים על זה בשיתוף איתם. במסלול האקדמי גם כן לוקה בחסר. אני זוכר שזה עוד קורס שאני לקחתי בפקולטה ולמדתי שם ב-2001 בתור אגרונום. בסך הכול 2 נקודות זכות, סוגיות מדעיות בחקלאות האורגנית. אז זה המצב של המחקר היום בישראל. אני ארצה שדוקטור יזהר טוגנדהפט, המנהל המדעי של הארגון, ימשיך מכאן במיקוד למה אנחנו רוצים וצריכים. שלך, יזהר. << אורח >> יזהר טוגנדהפט: << אורח >> תודה איתן. איתן ציין את המובילות של הפרקטיקות של החקלאות האורגנית ושל החקלאים האורגניים כמודל לחיקוי. ויש לא מעט חקלאים היום, מה שאנחנו קוראים קונבנציונליים או כימיים, שמאמצים שיטות של הפחתת שימוש בחומרי הדברה, הפחתת שימוש בקוטלי עשבים, שיטות להגברת פוריות הקרקע, בריאות הקרקע. דברים שאנחנו עושים אותם כדרך חיים. זאת אומרת, הגישה עובדת. יש הרבה ביקורת על היעילות, על יכולת הייצור של מזון בגישות אורגניות, ואני חושב שזה המקום לדון בחוסרים, בפערי הידע, כדי להתגבר על הפערים האלה. כי בסופו של דבר אנחנו רוצים לייצר מזון לבני אדם, לא לעשות איזשהו פעילות סביבתית לשם שמיים. מה שחסר מבחינת הידע לחקלאים האורגניים בישראל, וזה אחד הקשיים או נקרא לזה החסמים שמקשים על כניסה והתרחבות של היקף הפעילות האורגנית - נושא של טכנולוגיות. אימוץ של טכנולוגיות קיימות יכול להיות, לקבל הקלה דרך תמיכה של המדינה. יש הרבה טכנולוגיה בעולם. יש פה דוגמאות של נושא של עישוב אוטונומי, או סמי-אוטונומי, אוטומציה של ניטור פגעים. יש פה גם המון מקום לחדשנות חקלאית. על בסיס פערי ידע, שקיימים בחקלאות האורגנית אפשר לזהות הרבה מאוד חוסרים והזדמנויות לפיתוח של סטארט-אפים טכנולוגיים, שיתנו מענה לבעיות האלה. דברים שהרבה יותר קשה לפתח במערכת חקלאית, שבה ברירת המחדל זה לרסס ולהשמיד את הפגע או להוסיף עוד קצת דשן כימי, כדי להתגבר על מחסור. הנושא של פוריות הקרקע. פוריות קרקע זה חיים בקרקע. זה מיקרואורגניזמים, זה פטריות, זה חומר אורגני. זה פחמן שמתקבע מהאטמוספרה ונשאר באדמה. קרקע פורייה מחזיקה יותר מים, יש לה יכולת לעמוד בתנאי בצורת יותר קשים, ובסופו של דבר להפוך את הגידול ליותר עמיד לפגעים. זאת אומרת שאם אנחנו משקיעים בקרקע ואנחנו עושים את הקרקע עם מגוון גדול של מיקרואורגניזמים, אז אנחנו יכולים להשיג צמחים, שצריך פחות לרסס אותם, הם פחות נפגעים, לפעמים אפשר להגיע לסוף החורף עם פחות מים. אנחנו רואים ממש, זה לא סיסמאות, אנחנו רואים עמידות לתנאי בצורת בקרקעות מה שאנחנו קוראים אורגניות. קרקעות שהן יותר בריאות, עם יותר חומר אורגני. אלה דברים מדידים ומוכחים. הקושי הגדול הוא בתנאי המסחר שיש היום בארץ, שקשה מאוד להגיע לאיכות אדמה הזו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הגיע אלינו אורח חשוב, הוא היה גם יושב ראש הוועדה לפניי. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, מזמן לא נפגשנו, אנשים יקרים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תמשיך. << אורח >> יזהר טוגנדהפט: << אורח >> תודה. אז במסגרת התוכנית האסטרטגית לקידום החקלאות האורגנית, בנינו מספר עוגנים. התוכנית כפי שציין הבוס שלי, איתן, הוגשה למשרד ואומצה על ידו, משרד החקלאות. אני רוצה לדבר על עוגן המחקר, במסגרת חמשת העוגנים, כי , אני חושב, זה המקום לדבר. מה שחסר בתחום המחקר, קודם כול יש שאלות מחקריות לא פתורות. תכף אני אגע בכמה מהן. ואיך לחזק את הקשר בין המחקר, ההכשרה וההדרכה. אנחנו כארגון של חקלאים עושים הרבה עבודה עם משרד החקלאות כדי להוסיף ידע לאנשי שירות ההדרכה והמקצוע, למדריכים של משרד החקלאות, שיוכלו להפיץ את הידע ולכוון את החקלאים לגישות היותר סביבתיות ויותר למה, שלטעמנו, גישות יותר בריאות. זה, איתן נגע בזה קודם, הנושא של עידוד המחקר והפיתוח, ואני חושב שלמדינה יש יכולות רבות מאוד בתמיכה, אפילו ב matching, במעט כסף. הנושא של משקי מודל זה כלי הדרכתי מאוד חשוב. היה בעבר במשרד החקלאות, ותכף אני איגע בלמה אני חושב שזה לא מתקיים ואיך אפשר לקיים דברים מהסוג הזה. וזה חלק ממערך הכשרה והדרכה, גם פרטי, גם ממשלתי וגם הפצת ידע אקדמי. הנושא של עידוד המחקר והפיתוח, כפי שאנחנו ערכנו ניתוח והצגנו למשרד החקלאות, לא דורש השקעת משאבים גדולה, אלא בעצם שינוי של תיעדוף של משאבים קיימים. יש תוכנית, אני לא אעבור עליה עכשיו, תוכנית של איזה 90 עמודים, יש חוברת יפה שהשקענו בה הרבה מאוד עבודה. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> היא באתר של הוועדה. << אורח >> יזהר טוגנדהפט: << אורח >> היא זמינה לכול אחד לקריאה. בעולם, גם בארצות הברית, באירופה זה מאוד בולט אבל גם במדינות אחרות בעולם, אנחנו רואים ביפן, אנחנו רואים באוקיאניה, ניו זילנד, אוסטרליה - תמיכה מאוד משמעותית בהרחבת הפעילות של ייצור מזון בגישות אורגניות. אחד המנועים הכי חזקים זה תמיכה במחקר וביסוס ידע. ואני חושב שמדינת ישראל צריכה לאמץ את הגישה הזו ולעודד את השוק הפרטי, לעודד את החקלאים לאמץ גישות, שבונות קרקע, גישות שמאפשרות לייצר מזון עם פחות חומרי הדברה, עם פחות התנגשות עם שכנים. אנחנו מדינה מאוד מאוד צפופה, ותמיד יש עדיפות לאזור המבונה, לתושבים, לבתי המגורים. ויש חקלאי שבאוטומט ייצא לרסס 10 מטר משכונת מגורים, אם זה במושב, אם זה במושבה, אם זה בדיוק ליד העיר שהולכת ומתפתחת. יש אלטרנטיבות. אפשר לייצר מזון, אפשר לייצר הרבה מזון, גם בלי "להרעיל" את השדה, את העובדים ואת השכנים, את התושבים שמסביב. בבקשה. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> תודה, יזהר. לסיכום, עשינו פה איזה סיכום קצר. אנחנו מעוניינים לעודד את המחקר והפיתוח בידע במנגנונים הקיימים, לפתח קולות קוראים של המדענית במשרד החקלאות, ועדות מו"פ אורגני במכון וולקני ובקרן שה"מ. יצא לי להיות, סתם אני אומר, בסיור מגדלים, נפגשנו גם ברמת נגב עם שלושה חוקרים, מנהל המו"פ ועוד שני חוקרים, ועוד חוקר בעל שם מהערבה, שהצטרף למפגש. והם בהחלט אמרו לנו, נכון? באותו מפגש: "חבר'ה, יש צינורות מאוד מקובלים, אנחנו פה לרשותכם, אנחנו מעוניינים לקדם את החקלאות האורגנית". אם יגיע תקציב, אנחנו בהחלט גם יודעים איזה מחקרים אנחנו רוצים ומה אנחנו רוצים, מכיוון שהם מאוד מעורים בשטח. אחת החוקרות היא אפילו בעלת משק, כך שרצון לחוקרים להשתלב במחקר הזה בהחלט יש. דבר שני, חלקות מו"פ לניסיונות. בחירת מו"פ מתאים והקמת חלקות ניסיונית אורגנית, להחזיר עטרה ליושנה. שולחן אורגני במועצת הצמחים, מתוך ההיטלים שמשלמים המגדלים. זה אני חושב שזה ברור לכולם, וזה אנחנו יעד שהצבנו לעצמנו בתוך הארגון. פיתוח והכשרה אקדמית, שפה צריך לחשוב איך מגיעים לזה. מעבר ל-2 נקודות זכות שהוזכר, איך נושא של ללמוד על חקלאות אורגנית. הארגון שלנו מעביר קורס ביסודות חקלאות אורגנית, אבל אני חושב שמבחינה מחקרית צריך לפתח את הנושא הזה עוד. הקמת משקי מודל, כמו שיזהר נגע, שזה כחלק מתוכנית לאומית בחבל תקומה, צפון ודרום, בהחלט חשוב. זהו, תודה רבה לכם. << אורח >> גיא רילוב: << אורח >> אני הייתי רוצה להוסיף כמה דברים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> דקה, דקה. אנחנו ניתן לכולם, מי שרוצה לדבר ידבר. אני אשמע את כולכם. אני רוצה לתת בסוף למשרד החקלאות וד"ר מיכל שהם יגיבו בסוף, ואם יש עוד משרדי ממשלה. אבל לפני שנתקדם, אני רוצה לתת לחבר הכנסת איימן עודה אם רוצה להגיד משהו. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האמת שאין לי מה להוסיף, רק באתי לוועדה הכי בריאה בבניין הזה. וממש בשביל לחזור לוועדות היותר בעייתיות עכשיו. יישר כוח, כול הכבוד לכם. עושים דברים הכי טובים לבן אדם. כול הכבוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. אז עכשיו מי שרוצה לדבר, רק להגיד לי שם ותפקיד ואנחנו ניתן לו. אני מבקש שתיים-שלוש דקות, לא לחזור על דברים שנאמרו. אם יש דברים חדשים ונתקדם. << אורח >> גיא רילוב: << אורח >> לי קוראים גיא רילוב ואני יושב ראש של עמותה שנקראת "ישראל אורגנית", שעוסקת יחד עם הארגון לחקלאות אורגנית בקידום החקלאות האורגנית בישראל. השנה גייסנו חצי מיליון שקלים - זו עמותה של מתנדבים כמובן, לא אנשים שמקבלים שכר - מגופים שונים בארץ, כמובן חוץ-ממשלתיים, כי עם הממשלה היה מאוד קשה ואני מקווה שהדיון הזה ישנה את הגישה הזאת, למחקרים אורגניים. בתחום הכותנה, בתחום גני ירק, בתחומים נוספים. ובלי שותפות של הממשלה העסק הזה באמת לא יתקדם, כמו שאיתן אמר. ואני חושב שאני ממש לא אחזור על מה שאיתן אמר, איתן ויזהר, אבל אני אתן כמה נקודות חשובות. החקלאות האורגנית בישראל מהווה ציר מרכזי במעבר למערכות מזון בנות קיימא בעידן של שינויי אקלים, משברים גיאופוליטיים ודרישות גוברות למזון בריא. השקעה במו"פ בתחום הזה אינה רק צורך מגזרי אלא אינטרס לאומי אסטרטגי. וכמה נקודות ממש קצרות. ביטחון מזון ועצמאות חקלאית. חקלאות אורגנית מפחיתה את התלות ביבוא תשומות חוץ. דשנים כימיים וחומרי הדברה, החומר העיקרי שאנחנו צריכים ואם לא יהרסו לנו את הרפתות בישראל זה קומפוסט. ויש לנו יתרון אדיר בארץ הזאת, שיש לנו קומפוסט שהוא קומפוסט בעלי חיים. אני הסתובבתי הרבה מאוד שנים בעולם בחקלאות האורגנית, אין את זה בעולם. אנחנו בגלל הרפתות מסוגלים לייצר קומפוסט, הרפתות והלולים, שהוא זמין לחקלאי במחיר מצחיק יחסית, כולל הובלה וכולל הכול. ובניגוד לדשנים, גם לא עלה בשנים האחרונות. ואני לא חקלאי כימי כבר הרבה שנים אז אני לא יכול להגיד מה מחיר הדשנים ןחומרי ההדברה, אבל ברור שאני חקלאי כבר 36 שנה אורגני, לפני זה הייתי חקלאי כימי, אני ממשק שנקרא "חוות מקורה". המחירים של הדשנים וחומרי ההדברה עלו בצורה דרמטית בעולם וזה משפיע על החקלאים ואני יודע שחקלאים, לשמחתי, גם פחות משתמשים בהרבה דברים. פיתוח ידע מקומי, אני מתייחס למחקר, יאפשר למקסם יבולים תוך הסתמכות על משאבים טבעיים ומיחזוריים. כן? קומפוסט זה מיחזור. זה לקחת זבל פרות, זבל עופות ולהחזיר אותם לאדמה. התמודדות עם משבר האקלים. שיטות אורגניות מצטיינות בשימור פוריות קרקע, לא נחזור על זה, בקיבוע פחמן. מחקר יישומי נדרש כדי להתאים שיטות של חקלאות סביבתית לאקלים הישראלי הצחיח, במטרה להגביר את עמידות המשקים לבצורות ושינויי טמפרטורה קיצוניים. ואני יכול להגיד לכם, שבמשק שלי במקורה אנחנו מתמודדים מדי קיץ עם טמפרטורות גבוהות, ולקומפוסט ולפרקטיקה האורגנית יש יתרון אדיר, לא ניכנס למה. בריאות הציבור והגנת הסביבה. צמצום השימוש בחומרים כימיים רעילים מפחית את זיהום מי התהום ושומר על מערכת אקולוגית. מו"פ ייעודי יאפשר להוזיל את עלויות הגידול האורגני ולהנגיש מזון נקי משאריות הדברה לכלל הציבור בישראל. אני הבאתי כאן, וזה פחות או יותר אני אסיים, את תוצאות בדיקות המים של הבאר שנמצאת בתוך השטח האורגני במקורה. זה נעשה על ידי רשות המים. כשהתחלנו את החקלאות האורגנית אצלנו היה אצלנו 60 מיליגרם לליטר NO-3, ניטרטים. זה באר שאסור לשתות ממנה. נכון לאתמול, קיבלתי מנציבות המים את הנתון האחרון, יש לנו 13 מיליגרם לליטר. אני יכול להשאיר את זה לוועדה שתראו. המשמעות היא שבמקומות אורגניים שלא מדשנים כבר שנים, אנחנו מרפאים את אקוויפר המים שלנו. וזה משהו ש- - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה ההפרש בשנים? כמה שנים? << דובר_המשך >> גיא רילוב: << דובר_המשך >> זה הרבה שנים, אבל אני יכול לתת לך נגיד, בוא ניקח את 1993. אנחנו התחלנו באורגני ב-1989. הבדיקה הראשונה היא מ-1993, זה היה 52 מיליגרם NO3. זה מסמך של הממשלה. בשנת 1996 זה כבר היה 49, בשנת 2000 זה כבר היה 35, והיום זה 13. זאת אומרת שלאורך זמן, כמובן שזה לא מיידי, לאורך זמן אנחנו מפחיתים את הזיהום בניטרטים, שהוא זיהום שפסל בארות לאורך כול מישור החוף ומקומות אחרים. זה דבר שהוא דמיוני, זאת אומרת, והוא בכלל לא מוכר בארץ כי לא עשו על זה מחקר. חדשנות טכנולוגית. החקלאות האורגנית משמשת כקטר טכנולוגי. פיתוחים בתחומי ההדברה הביולוגית, החיישנים והבינה המלאכותית לניהול מזיקים שצומחים מהצורך האורגני, מיושמים בהמשך בכלל החקלאות הישראלית ומהווים פוטנציאל אדיר לייצוא ידע. יזהר הזכיר איך זולג ידע מהחקלאות האורגנית לחקלאות הקונבנציונלית. הדבר המשמעותי ביותר, לדעתי, זה השימוש בקומפוסט. אנחנו כבר עשרות שנים משתמשים בקומפוסט. היום הצרכן העיקרי של קומפוסט זו לא החקלאות האורגנית, זה חקלאים רגילים. זה בתי צמיחה בערבה, זה מטעים בכול הארץ, שמשתמשים בקומפוסט. זה התחיל אצלנו, לא בשום מקום אחר. הקצאת תקציב מחקר ייעודי - דיברו על זה. תקצוב חוות מודל - דיברו על זה. ויצירת מנגנון לשיתוף פעולה בין האקדמיה ליזמים טכנולוגיים בתחום החקלאות בת הקיימא. זה משהו שהוא משמעותי. העולם הולך לשם וישראל צריכה להתחיל להשקיע בזה. וזה לא יכול להיות, שאגף האקלים של קק"ל יבין את זה וישקיע השנה, גייסנו ממנו 300 אלף שקלים למחקר, והגופים הממשלתיים לא יהיו בתוך הסיפור הזה, כי זה הסיפור של העתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אהוד נחשון: << אורח >> אהוד נחשון, משמש כיושב ראש הארגון לחקלאות אורגנית, דור שלישי לחקלאים. אני מגדל תות שדה אורגני. איתן פה דיבר על הרבה דברים, אני אתן קצת את הפן של החקלאי. במקרה ישבנו מקודם בקפיטריה ושתינו קפה, אני אומר ליזהר, שואל אותי "איך העונה?", אמרתי לו "יש איזושהי פטרייה מיוחדת עכשיו, שתוקפת. כלל עולמי, משהו שהוא תוקף כלל עולמי, ולא יודעים מה לעשות". אז הרבה חברות קונבנציונליות ישר משתלטות על זה ועושות ניסיונות. משרד החקלאות עכשיו קצת ב-delay התחיל לעשות, אבל אף אחד לא בודק מה אפשר לעשות לחקלאי האורגני. וזו בדיוק הדוגמה הספציפית הזאת, כי זה משהו שהוא תוקף והרבה שדות אורגניים נתקפים מהפטרייה הזאת. אז אין ספק שהקמת מו"פים, גם צפון, גם דרום, הם מאוד הכרחיים לכול התחום הזה. ומי שיודע שמו"פ אי אפשר להקים אותו בשנה, כי אתה חייב לבסס את הקרקע, שהקרקע שלך תהיה אורגנית. אתה רוצה להביא מטבוליזם טוב לקרקע ומשמה לבחון את הגידולים הרצויים. אנחנו, כארגון שמאחד סביבו את מירב החקלאים האורגניים, גם העוסקים האורגניים, יש לנו מדריכים, יש לנו חוקרים - אנחנו מושיטים את היד. אנחנו קוראים פה לכולם, בואו תפנו אלינו, תציעו לנו תקציב, תגידו לנו מה, אנחנו מושיטים את היד. אנחנו בקשרים עם החקלאים, אנחנו יודעים מה הצרכים של החקלאים. בזה, כארגון, אנחנו נשמח לעזור גם לחקלאים וגם למחקר. בנושא של מחקר, דרך אגב, יש איזושהי פלטפורמה אבל כול הזמן זורקים אותנו מהמדרגות, מועצת הצמחים. החקלאים שלנו משלמים היטלים, מגיע לנו איזשהו שולחן אורגני, תקציב אורגני, ומשם אנחנו יכולים להתחיל לנתב לא מעט מחקרים וצרכים של החקלאים. זה פחות או יותר, אני לא אחזור על דברים שאמרו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << אורח >> דניאל דוד חן: << אורח >> צהריים טובים. אני דניאל חן ואני יושב ראש שולחן לול הטלה בארגון החקלאות האורגנית. אין לי מה להוסיף למה שאמרו פה חברים היקרים. הם אמרו דברים מאוד נכונים ומאוד מהותיים. יש לגבי הנושא הזה של בעלי חיים. נושא בעלי חיים הוא שונה, כי יש מעט מאוד מגדלים. כתוצאה מזה אנחנו מעבירים מידע אחד לשני, אבל המידע לא מספיק להתרחב. למרות זאת, יש לי שלושה מקרים שהם מקרים פרטיים שלי, שהפכו להיות נחלת הכלל, ושיכולים לעזור לא רק לנושא של בריאות התושב, אלא גם נושא של איכות הסביבה, תקציבים של רשויות מקומיות וכולי. לדוגמה, לפני כמה שנים משרד איכות הסביבה עזר לי לממן תוף אקולוגי, שהמטרה הראשונית שלו הייתה לטפל בפגרים. במסגרת זה שישבתי מול הדבר הזה, ראיתי שהוא מסוגל לבצע גם עיבוד של רפד. וקניתי קש חיטה אורגני וייצרתי את זה. שמעו את זה בחוות יער ואימצו את זה, ויצאו עם מחקר מלא, כאשר הם משתמשים כפחמן לא בקש אלא בגזם עצים שמרוסק. תחשבו על זה שהרשויות המקומיות שמוציאות מיליונים בשנה על פינוי גזם, שישימו להם בקצה כמה תופים כאלה, ירסקו את כול הגזם הזה, יערבבו אותו עם רפד של בעלי חיים, ותקבל במקום זבל שמטמינים אותו בהון עתק - זבל לעבודה שוטפת. קומפוסט. ממש בגרושים. דוגמה אחרת: לפני כמה שנים חטפתי איזושהי מחלה. הרופא של המעבדה האזורית אמר לי "דניאל, אנטיביוטיקה". אמרתי לו "לא אצלי". מה עושים? חקרתי, בדקתי, החלטתי לתת שמן אורגנו. אני מדבר לפני 5-10 שנים. מאז כולם משתמשים בזה. לא צריך כדי כנגד הקוקסידיוזיס להשתמש באנטיביוטיקה יותר. עכשיו זו המצאה שלנו פרטית, זאת אומרת זה פיתוח שלנו פרטי שעשינו אותו וכולם משתמשים בו. אם היה מושקע כסף בלפתח את הדברים האלה עוד יותר, באמצעות מחקר מסודר ומאורגן, אני חושב שכול היושבים כאן, כול המשרדים כאן, היו מרוויחים הרבה מאוד. והיו להם עודפי תקציב להעביר לדברים חשובים לא פחות. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. כן. << אורח >> סטיבן שרמן: << אורח >> קוראים לי סטיבן שרמן, אני חבר קיבוץ צובה. אני מ-1984 בצובה ובערך מאז גם בחקלאות. יש לנו גם חקלאות אורגנית בצובה, אנחנו מגדלים גם בסביבות ה-30 פלוס שנה. במטע של צובה זה משק מעורב. אני חושב זה מאוד שונה ממה שדיברו עד עכשיו, כי יש הרבה יותר אתגרים. החוקים בין החקלאות הקונבנציונלית לאורגנית, שלא יהיה מה שנקרא Drift או עוד הרעלה של אורגני עם חומרים קונבנציונליים. ויש חוקים שאנחנו צריכים להקפיד עליהם, אני לא איכנס אליהם עכשיו. אבל זה מאוד שונה. למשל, החלק הגדול שלנו של 600 דונם זה ענבי יין. אנחנו מגדלים תפוחים אורגניים ונקטרינות. היו לנו אגסים עד שנה שעברה, במשך 30 שנה אנחנו גידלנו אגס אורגני ואיכשהו הצלחנו. אז במשך 30 שנים העצים הלכו והזדקנו. אבל הבעיה הכי קשה היה לא של מזיקים ומחלות. למשל יש באגס, מי שמכיר, זה נקרא פסילת אגס. זה מזיק שבחקלאות, רק בארץ מיליונים, אתם יכולים להגיד לי יותר, אבל הרבה כסף על זה. אני כול פעם שאני נפגש עם חקלאים ומדברים על אגסים ופסילה, אני אומר, אני הייתי אומר להם: "אני לא יודע מה זה". כי הרמה, בגלל שזה אורגני, המטע הרבה יותר מאוזן. אין את ההפרעות שיש בחקלאות הקונבנציונלית. אם יש לי מטע קונבנציונלי, אני מדשן עם הרבה חנקן, שגם מריץ את חלק מהמזיקים. ופה לא היה לנו. גם מזיקים אחרים, למשל זבובי הים התיכון שאתם מכירים, אין כמעט הבדל בטיפול היום מטיפול, כן? זה אותו דבר כמו שיזהר אמר. אבל נושא נוסף זה גם הקרקעות בצובה מאוד גירניות, הרבה. תמיד זה בעיה, צריכים לתת הרבה ברזל. וזה היה, היה לנו מחסור והעצים צהובים וקשה להתגבר על זה. אני אוסיף נושא נוסף פה. הנושא של אישורים של ועדה. האישורים במשרד החקלאות, מאוד קשה לקבל אישורים על חומרים אורגניים חדשים. זה עובר תהליך של שלוש שנים, ואחרי שלוש שנים אפילו הרבה פעמים זה לא מקבל את האישור, זה נופל. ולא ברור, אני צריך להגיד דוגרי, לא ברור אולי למישהו אחר כן ברור, אבל אני לא יודע למה. גם, למשל, יש ייבוא של הרבה חומרים אורגניים ופשוט מכניסים אותם לשוק הקונבנציונלי כי בשביל מה להשקיע בשלוש שנים? כול חברה, אני דיברתי עם כול חברות ההדברה, וזה נושא שחוזר על עצמו. רציתי להוסיף נושא נוסף שיותר קשור לוועדה שלכם, של הטכנולוגיה. היום מתפתח נושא של קולטי שמש בחקלאות. הרבה חקלאים קונבנציונליים ואולי גם אורגניים מדברים על זה שקולטי שמש זה מה שיציל את החקלאות. קולטי שמש, סולארי. וזה מה שיכול להציל את החקלאות, כי היום את הכסף שנקבל מזה, באיזון עם המטעים, זה יכול להביא לנו. זה גם נושאים מאוד טכניים שיש אנשים במשרד החקלאות - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> דווקא יש מחקר על זה במו"פ המשולש. אנחנו היינו שם בסיור ויש להם מחקר שבעצם משתמשים גם באנרגיה סולארית וגם בגידול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתוך חממות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חממות, כן. נכון, בכפר קרע. << אורח >> סטיבן שרמן: << אורח >> גם בשטח יש גם חיכוך באיכות הסביבה בנושא, יש התנגדות של חלק מאיכות הסביבה וארגונים ירוקים. אני עובד עם מי שמרכז ענף שלנו, קוראים לו אלון גרינבוים, ויש לו רעיון לקחת את הוולטאי ולשים את זה על המטע. ואנחנו רוצים עם זה להשתמש ולהפוך את זה לאפשרות לקרר את המים. זה פשוט יש איזה תהליך שאתה יכול דרך משאבת חום היפוך Reversible heat pump. ואתה מקרר את המים ואז אתה יכול לתת את המים האלה להזרים, דרך הטפטוף יגיע לשורשים של העצים ויקרר אותם בקיץ החם, וגם במיוחד בסתיו. למשל בסתיו בחלק מהגידולים, הסתיו הפך להיות מאוד חם. למשל, אנחנו מגדלים חלקה של שזיפים - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם החורף הפך להיות חם. << דובר_המשך >> סטיבן שרמן: << דובר_המשך >> כן, אז גם חם לעצים. אז השזיף האירופי אומר: חם, נעים, עכשיו אני אתחיל לפרוח. אבל הוא לא ייתן פרי, ואנחנו עלולים להפסיד לא מעט פרי. ויש רעיון לשים רשתות שחורות על זה, אבל אם מחשבה כזאת יכול לעבוד, ויש כמה חוקרים שבעבר בגילות עבדו על מחשבה כזו, ואז יהיו לנו מים קרים שיורידו את הטמפרטורה בזמן הסתיו בעיקר, ואז את העוד 2-3 מעלות פחות, זה יכול להגיע לשנה הבאה עם פריחה מלאה יותר. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. יש כאן נציג של משרד הבריאות אם רוצים להוסיף משהו? רק שם ותפקיד בבקשה. << אורח >> נעמי פליס: << אורח >> שלום, תודה רבה. שמי נעמי, ד"ר נעמי פליס. אני מייצגת את משרד הבריאות, אני עובדת באגף התזונה במשרד הבריאות, ואני שמחה מאוד על הדיון. באגף התזונה אנחנו שותפים לדעה הרווחת כאן, שיש מקום בהחלט לפתח את התחום של חקלאות אורגנית במדינת ישראל, בהתאם להרבה מאוד תהליכים שאנחנו מנסים לקדם. בין היתר גם תהליכים בין-משרדיים כמו התוכנית הלאומית לביטחון מזון, שבה היו שותפים גם חברים ממשרד החקלאות ומשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה לא משרד החקלאות, זה המשרד לביטחון תזונתי. << דובר_המשך >> נעמי פליס: << דובר_המשך >> נכון, סליחה, משרד החקלאות והמשרד לביטחון המזון, אני מתנצלת. מבחינתנו המשמעות של חקלאות אורגנית בתזונה של האוכלוסייה הישראלית יכולה לבוא לידי ביטוי בשני מובנים, שהם משפיעים, כמובן, על הבריאות שלהם. ראשית, אנחנו בהחלט מודעים לעובדה שהאוכלוסייה הישראלית חשופה לשאריות של חומרי הדברה וכימיקלים נוספים, שרלוונטיים לחקלאות התעשייתית. יש לא מעט מחקרים מכול העולם אבל גם מישראל שהראו שהאוכלוסייה הישראלית, ובמיוחד אנחנו מוטרדים מהילדים הישראלים בארץ, שמדגימים חשיפה גבוהה, גם ביחס למדינות אחרות יחסית, לחומרי דישון וחומרי הדברה, שבאים לידי ביטוי בדגימות שנעשות עליהם. יש כמה מחקרים מאוד מעניינים, שיצאו מהאקדמיה הישראלית ומדגימים את הדבר הזה. ואפילו אפשר לראות גם שאריות של החומרים האלה בדגימות של חלב אם אפילו בקרב נשים מניקות. אנחנו יודעים שבישראל יש צריכה יחסית גבוהה למדינות אחרות ב-OECD של פירות וירקות. במיוחד בילדים אנחנו רואים צריכה גבוהה, יחסית, של פירות וזה דבר חיובי בסך הכול, אבל אנחנו משייכים לזה יחד עם צריכה יחסית גבוהה של מוצרי חלב ומוצרי בשר, גם חשיפה לכימיקלים, שהם אינם רצויים במסגרת התזונה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את מתכוונת שהחשיפה היא כי זה נמצא בתוך הפירות ובתוך התוצרת החקלאית כאילו, לא מחשיפה שמרססים באוויר או משהו כזה? << דובר_המשך >> נעמי פליס: << דובר_המשך >> כן, וגם חשוב לציין שזה דבר שקיים בחקלאות מן החי. מבחינת הדיון הנוכחי שמדבר על צרכים שלנו בהערכת חשיפה ובכלי מחקר שיסייעו לבסס את הטיעונים הללו, אז יש בהחלט מקום לשפר את האמצעים הקיימים לבצע בדיקות לניטור של חשיפה של האוכלוסייה הישראלית לחומרים בלתי רצויים, שקיימים בחקלאות כיום, כדי להציג כמובן את היתרון של החקלאות האורגנית. ויותר מזה גם לשפר את האמצעים הקיימים להערכת חשיפה אקטואלית, גם מחישובים שאנחנו יודעים לעשות מדיווח על מזון, אבל גם, כמובן, מניטור בבדיקות מעבדה. כאשר חשוב לנו להדגיש אוכלוסיות מיוחדות שחשופות ורגישות אולי במיוחד לנזקים הבריאותיים הפוטנציאליים של החומרים האלה, ויכולים ליהנות, כמובן, מהיתרון שלחקלאות אורגנית יש מה להציע. אני גם אציין שיש מעט מחקרים, בלי מסקנות ודאיות עדיין, שמציגים ערכים תזונתיים חיוביים יותר לחקלאות האורגנית, שגידולים של חקלאות אורגנית הם עשירים יותר ברכיבי תזונה חיוביים, שאנחנו רוצים לעודד את הצריכה שלהם ושיש להם פוטנציאל להגן מפני תחלואה כרונית. מגוון רחב של פיטוכימיקלים ואנטיאוקסידנטים, ויש גם כמה מחקרים מאוד גדולים שכבר התפרסמו מהעולם, כולל הנוטרי-סנטה הצרפתי, שמציגים קשר מגן לצריכה גבוהה של חקלאות אורגנית לאורך זמן מפני סוגים שונים של סרטן ותחלואה כרונית אחרת. << אורח >> גיא רילוב: << אורח >> בעניין הזה יש לי שאלה. הייתה לנו תוכנית הזנה לילדי ישראל יחד עם משרד הבריאות, שאני עבדתי עליה הרבה מאוד, גם בארגון עבדו עליה יחד איתי. איפה זה עומד? היה לנו תקציב כבר. למה ילדי ישראל מהעשירונים התחתונים, שהיו אמורים לקבל מנה אורגנית אחת בשבוע, למה הם לא מקבלים מנה אורגנית אחת לשבוע? << אורח >> אהוד נחשון: << אורח >> אני רק אוסיף, שכול הרעיון הוא להנגיש תוצרת אורגנית לפריפריה ובעיקר לילדים, וככה גם לחנך את הפריפריה לצרוך תוצרת אורגנית. כי אנחנו יודעים שמבחינת סוציו-אקונומי גבוה צורכים יותר אורגני. לא עלינו אנשים חולים במחלות כלשהן אומרים להם "תצרכו אורגני". אז כול הרעיון היה להנגיש לילדים ומשם גם לחנך את ההורים. << אורח >> נעמי פליס: << אורח >> נכון. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו אם אפשר. אני אשמח לראות איך אנחנו משתפים פעולה בנושא, כי זו תוכנית שהוגשה וכבר זכינו במכרז במשרד החינוך ב-9 באוקטובר 2023. ב-9 באוקטובר 2023 היינו בסיטואציה אחרת לגמרי. לא שאנחנו היום בסיטואציה יותר טובה, אבל טיפה יותר טובה, אבל עדיין בלחימה וזה לא איזה רוגע ושקט ושלווה. אבל בהחלט יש מקום, אני חושב, לבוא ולהציע את התוכנית הזאת שוב למשרד החינוך, אם נקבל תמיכה של המשרד שלכם. כמובן שאנחנו מחפשים גם תמיכה ונקבל אותה, כבר הובטח לנו, ממשרד החקלאות. אבל אם נקבל איזה נייר רשמי של משרד הבריאות או גם המשרד להגנת הסביבה בנושא הזה, אם אפשר, אז בהחלט זה יתרום לזה. שהכוונה היא באמת להזין עשירונים אחד עד שלוש עם החרגה של עוטף עזה, ולפחות ביום אחד בשבוע. פה אתם זוכרים, יש פה עד היום אפילו אני חושב שדולה ל-Meatless Monday, היה איזה מישהו או משהו כזה. עד היום יש פה איזה שדולה לדבר הזה בכנסת. אז דובר על יום בשבוע שילדי ישראל יאכלו פירות וירקות אורגניים ומפה נתחיל להתקדם. אגב, אלו תוכניות שקרמו עור וגידים ומאוד הצליחו למשל בדנמרק, אפשר לקרוא על זה. << אורח >> נעמי פליס: << אורח >> נכון. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> אז אם אנחנו מדברים על Bottom-up - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מציע אולי תשבו, אולי תקבעו פגישה ואז לתאם איך בעצם ממשיך לשתף פעולה בנושא הזה. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> תודה. << אורח >> גיא רילוב: << אורח >> בכול מקרה זה יכול להיות Game Changer וקרן מורן הובילה את זה. היום היא ראש האגף. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גיא, אנחנו רוצים להתקדם בדיון. נציגת משרד הגנת הסביבה. << אורח >> יעל אורן: << אורח >> יעל אורן, ראש אגף סביבה חקלאית במשרד להגנת הסביבה. אני חושבת שאני, אני אגיד את זה במירכאות, אנחנו סוג של "לקוח שבוי", זאת אומרת די ברור שמבחינתנו כול פעילות של חקלאות אורגנית או חקלאות מחדשת, או חקלאות משמרת, כול דבר שמונע שימוש בחומרי הדברה, בדשנים כימיים, בעיבודים של הקרקע כשהם מוגזמים - יש לו הרבה יתרונות סביבתיים. יש לזה יתרון כמובן של אם זה זיהום קרקע, אם זה זיהום מי תהום בחומרי הדברה, בדישון. אין לי ויכוח, כול הדברים נאמרו פה, אני לא רוצה לחזור עליהם. אני כן אולי אדגיש, דובר פה למשל על הקילטור. היום קילטור זו דרישה ברישיון עסק אפילו של רפתות, לבצע קילטור, כי זה לא רק מייצר חומר, קומפוסט, לא קומפוסט - אני לא חקלאית גדולה ולא אגדיר פה מה זה קומפוסט, אבל זה מונע לנו מפגעים של ריח וזבובים ולכן זה מאוד משמעותי. מבחינתנו גם כול הדברים האלה, כמובן, הם מונעים פגיעה במגוון הביולוגי ולכן הם חשובים. ואנחנו מאוד נשמח שזה יתקדם. בעבר גם היו, למשל, אני אולי אציג משהו שהוא יותר במידה מסוימת באחריות שלנו, הנושא של טיפול בפסולת. ככל שיותר פסולת תגיע, וזה גם נאמר פה, לשימושים של חקלאות, מבחינתי לא משנה כרגע אם היא אורגנית או לא אורגנית, זאת אומרת, גם הנושא של ניהול דישון והוספה של חומר אורגני מבעלי חיים או מגזם על חשבון דישון כימי הוא דבר חיובי, גם אגב, אם הוא לא מקבל את הכותרת, ויסלחו לי פה החברים המכובדים אבל הם יודעים את דעתי, דיברתי איתם. גם אם הוא לא מקבל את הכותרת של חקלאות אורגנית אלא הוא פשוט עושה חצי דרך. ופה אני חושבת שכן, אני אגיד, יש פה חשיבות לחקלאות האורגנית, אולי כפורצת דרך, אולי כמכניסה פרקטיקות שהן פרקטיקות סביבתיות בסופו של דבר, ואנחנו נשמח לכול דבר כזה. << אורח >> גיא רילוב: << אורח >> אבל לשמוח זה לא מספיק. צריך גם להקציב כסף למחקר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גיא. אתה מתפרץ. אנחנו, בגלל שאנחנו ועדה זה, אנחנו נותנים. בדרך כלל נותנים לאנשים לדבר, אבל בלי התפרצויות. ההצעה שלי למשרד הגנת הסביבה, במקום להיות לקוח שבוי, להיות לקוח יוזם. כי אפשר ליזום פעילות עם החקלאות האורגנית למען הסביבה. מה שהוא אמר - - - << אורח >> יעל אורן: << אורח >> אנחנו יוזמים לא מעט פעילויות. אני חושבת שבסופו של דבר המקצוע ואנשי המקצוע הנכונים בהקשר הזה של חקלאות יושבים במשרד החקלאות. אין לי מחלקה שמתמחה או מדריכים שמתמחים בנושא של חקלאות אורגנית. כמובן, כול דבר כזה שיתקדם, אנחנו כתלות בתקציבים שממשלת ישראל תקצה, נוכל לנסות לסייע. נכון להיום, למשל, במחקרים שקשורים לחקלאות - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה שנאמר כאן לדוגמה על זיהום מים, את מבינה? זה הוכחה שזה מוריד זיהום מים, מה שנאמר כאן, התוצאות. אז אפשר ליזום, נגיד, הקטנת זיהום מים ואז אולי להציע איזה שהוא פרויקט כזה ותמיכה במחקר. צריך לחשוב מחוץ לקופסה. אני לא רוצה תשובות עכשיו, אבל צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולראות איך לעשות דברים, שיכולים להקטין זיהום סביבתי. לפני שאנחנו נגיע לדוברים הסופיים של נציגי משרד המדע והמדענית הראשית, אני נותן לחברת הכנסת יעל. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני מעדיפה לשמוע קודם, ואני שומרת את זכות הדיבור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> טוב, כי הם האחרונים ואחר כך אנחנו ניתן לך לפני הסיכום. אוקיי, ד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> משרד החקלאות וביטחון המזון. אני אתן קודם לעמית ורד, שהיא מדריכת שה"ם ועוסקת בהדרכה. שה"ם זה שירותי הדרכה והמקצוע של המשרד, והיא אחראית על הנושא של הדרכה לעולמות האורגניים. היא קודם תדבר ואז אני אסכם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, בסדר. << אורח >> עמית ורד: << אורח >> אני נכנסתי לעבוד במשרד לפני חצי שנה בערך, ואני מדריכת גידול ירקות קונבנציונלי במחוז גליל גולן ומדריכת ירקות אורגניים ארצי. קודם כול אני קצת אחזור על מה שנאמר. אנחנו יודעים שהחקלאות היא גורמת לנזקים ארוכי טווח שהם מצטברים והולכים וגדלים לאורך זמן. ובעיקר הנושא של המשאבים, שהולכים ומתדלדלים צריך להעסיק אותנו, ואנחנו צריכים להעמיד לזה פתרונות כדי למנוע את זה. וחקלאות אורגנית היא בהחלט חקלאות בת קיימא, ששומרת על משאבים ונותנת מענה בהקשר הזה. גם נאמר, שחקלאות אורגנית נותנת מענה ופתרונות לכלל החקלאות, ומקדמת את הנושא של סביבה ובריאות, ולכן אנחנו כמובן רוצים לפעול ולקדם את זה עוד. בעיקר הנושא של הפחתת שימוש בתשומות כימיות ושמירה על משאבים. רואים את זה חזק מאוד בשטח. לא נאמר פה שאנחנו מדינה קטנה ויש לנו מתוך זה משאב מאוד מצומצם, משאב הייצור הכי משמעותי שלנו, שהוא הקרקע, ולכן אנחנו נדרשים עוד יותר לשמור עליו ולנהל את הנושא הזה בצורה אחראית. אני אשתף קצת ממה שנעשה בחודשים האחרונים במסגרת המשרד, בשביל לקדם את התחום. אז קודם כול, לפני כחודש הוקמה, אחרי הרבה מאוד שנים שלא התכנסה, ועדה מקצועית לגידול ירקות אורגניים והעמדנו פאנל מכובד מאוד, אם יורשה לי לומר, של חוקרים ומדריכים בתחום. והגישו הצעות מחקר, שאנחנו מקווים לקדם. חוץ מזה דובר על הקמה של חלקת מו"פ. חלקת ניסיונות אורגנית באחד המו"פים, אז אנחנו מנסים להקים איזו שהיא חלקה. יש עכשיו איזה שהם מגעים לגבי חלקה ברמת הגולן, שאנחנו מקווים להתקדם עם זה. חוץ מזה בתוך שירות ההדרכה והמקצוע מתחילה להתגבש איזו שהיא הקמה של צוות הדרכה ייעודי לתחום. כלומר, כמו שאני נציגה בתחום של ירקות, אנחנו נרצה שיהיה בעוד תחומי גידול, ושיהיה איזה שהוא צוות בשירות ההדרכה והמקצוע שיותר ייתן לזה מענה. אני יכולה לשתף מתוך העבודה בשטח, שבאמת זה שאני עובדת בתור מדריכה קונבנציונלית, אבל תחום הידע המרכזי שלי הוא האורגני זה באמת מאוד משמעותי בתוך החקלאות הקונבנציונלית, כי בסוף הכלים והפרקטיקות המקיימים יותר, הם זולגים גם לשם, ובהחלט נדרשת עוד עבודה בתחום. אבל אנחנו בדרך לקדם את זה ככה עוד, מבחינה מקצועית. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> טוב, קודם כול אני רוצה להגיד, שהנושא הוא חשוב ומשמעותי, וטופל לאורך השנים במשרד החקלאות. בחודשים האחרונים הוקם אגף חדש במשרד, שנקרא אגף עידוד חקלאות ישראלית, שבתוכו יגויס אדם בתקן, לטפל בכול הנושא של חקלאות אורגנית. אני חושבת שעצם זה מראה את הכוונה של המשרד לקדם את התחום הזה. אני פתחתי במערכת שלנו, המערכת המדענית שמנהלת את כול המחקרים שאנחנו מממנים לאורך השנים, ואמרתי אני אסתכל מה קרה בתחום הזה מ-2015. אז אני רוצה להגיד, שגם אם לא היו אמירות או כותרות, ממש אפשר לראות שבכול שנה מאז 2015, לא עברתי אחורה מעבר לזה, הייתה תמיכה במחקר בעולמות של חקלאות אורגנית. הסכומים נעים בין מיליון שקלים בשנה לשני מילון. זה משתנה, כמובן, משנה לשנה. לא היה משהו שהוא היה אולי מאוד מוגדר וייעודי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> היה מענקים ייעודיים? אורגני? << דובר_המשך >> מיכל לוי: << דובר_המשך >> למחקר, כן, למחקר בנושאים שונים בתוך עולם התוכן הזה של חקלאות אורגנית. בשנים האחרונות אנחנו מממנים מחקר בעולמות של חקלאות מחדשת. גם כן באותם סכומים, פחות או יותר, סדר גודל של מיליון, שני מיליון שקלים בשנה. וגם הדברה משולבת. זאת אומרת, יש כן ניסיונות ורצון לתמוך ולקדם את התחום הזה באמצעות מחקר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כשאתם מפרסמים נגיד קול קורא כזה למחקר, שהוא ייעודי בתחום האורגני, האם היה הרבה ביקוש או שהיה מעט ביקוש? כי השאלה, את יודעת, אם יש הרבה חוקרים שמתעניינים בזה או לא. זאת השאלה. << דובר_המשך >> מיכל לוי: << דובר_המשך >> מאז שאני בתפקיד לא פרסמנו משהו ייעודי לעולמות של חקלאות אורגנית. אני מניחה, שכשנתחיל לעשות את זה, ויש לנו רצון להתחיל לעשות את זה, אנחנו נראה לאט-לאט עלייה בחוקרים שמעוניינים לעסוק בתחום. אנחנו עוסקים במגוון נושאים שהם רלוונטיים לעולמות של חקלאות אורגנית, כמו פיתוח של זנים עמידים למחלות או סבילים. הקמנו במיליון דולר בשיתוף עם משרד המדע, פתחנו קונסורציום עולמי בשיתוף עם ארצות הברית, בריטניה, מדינות נוספות, לפיתוח חומרי דשן ידידותיים לסביבה. זה ממש התחיל מחקר השנה בתחום הזה, גם בישראל אבל גם במדינות אחרות. אנחנו משקיעים בעולמות של מיקרוביום בקרקע. אז כך שהנושאים שדוברו פה הם נמצאים לגמרי על שולחן העבודה שלנו. אין ספק, שצריך לעשות יותר וצריך לקדם יותר ואני לגמרי פתוחה לפתח איזשהו קול קורא ייעודי לתחום. אני גם אגיד שבמסגרת החלטות הממשלה לשיקום הצפון וגם חבל תקומה אמורים לקום משקי מודל, שיכול להיות שאחד מהם או שניים יעסקו גם בעולמות של חקלאות אורגנית. זהו, אני חושבת שמדיניות המשרד היום היא לקדם את התחום הזה ולעשות יותר. זה גם מוטמע, כמו שאמרה נעמי, בתוכנית הלאומית לביטחון מזון, שפורסמה לאחרונה. זהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם כולל גידול בעלי חיים או שזה רק חקלאות? << דובר_המשך >> מיכל לוי: << דובר_המשך >> גם בעלי חיים, כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. את רוצה להגיד משהו? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אדוני היושב ראש. קודם כול, תודה שאתה ממשיך לקדם את הנושא החשוב הזה. השתתפנו יחד בסיור בנושא, אני חושבת שביקרנו אצלך, אדוני, ונפגשנו עם עמית המדריכה. ומאז הוקם האגף החשוב לחקלאות ישראלית במשרד החקלאות וביטחון המזון, ובתוכו הטיפול באורגני. ולך, אדוני, היושב ראש, ולוועדה יש חלק גדול בדבר הזה, וזה שאתה משאיר את זה על סדר היום. סליחה מכולם שהגעתי באיחור ובאמת לא הספקתי לשמוע אתכם, הוועדות פה בכנסת מכריעות אותנו. אבל אתם בידיים המסורות של היושב ראש וצוות הוועדה. אני חושבת שעמית היא הדוגמה הכי טובה לזה, שכשמחליטים להשקיע במשהו, שמים אדם, נותנים לו סמכות, נותנים לו תקציבים, אפשר להגיע גם להישגים בשטח. סליחה, שלא שמעתי מה אתם חושבים על זה, אבל אם אתם חושבים שההדרכה היא רכיב פחות חשוב, אז אני אשמח לדעת את זה. אני חושבת שזה מאוד מאוד משמעותי. אני חושבת שזה הכיוון שהוועדה צריכה להמליץ עליו: המשך של העסקה, אם אפשר היה לשכפל את עמית אז לשכפל אותה, אבל אם לא אז לפתוח את זה לצעירים, חדשים, שירצו להיכנס לתחום ההדרכה. ובאופן ספציפי ההדרכה האורגנית. אנחנו הרבה מאוד עוסקים פה בכנסת בנושא הזה של מי יהיו חקלאי העתיד שלנו, וברור לנו שאנחנו צריכים להתחדש. אני מגיעה ממקום חקלאי, אבל מה הסיכוי שהילדים שלי ירצו להיות בחקלאות, אם לא נציע להם את הדבר מה הנוסף, החדשני, הטכנולוגי, המתקדם, הבריא, ה"סופר-פוד", כול המילים הגדולות האלה שהם שומעים ורואים בטיקטוק ובמקומות אחרים. וזה, אני חושבת, אחד התפקידים של הכנסת, לוודא שהממשלה עושה את זה. ולמדענית נגיד: אנחנו פה כדי לסייע לדבר הזה. אנחנו גם נגיד מה שלא נראה לנו, והוועדה הזו וועדת כספים וועדת כלכלה יודעות לבקר. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> תעזרו לנו להביא תקציבים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו שאלה של מי התפקיד להביא תקציבים. יושב ראש ועדה, חברת כנסת, שנינו מהאופוזיציה, לא במקרה אין פה חברי כנסת מהקואליציה, אבל אנחנו צריכים גם אותך בדבר הזה. אנחנו, האחריות היא עלינו, אנחנו לא מסירים. לא התכוונתי להסיר אחריות מאיתנו ואנחנו מחויבים לדבר הזה. אבל כן, אנחנו רוצים לראות בתקציב המשרד, בדיונים שהם מתחילים עכשיו, יותר מקום לתמיכה וחקלאים גם באופן ישיר, ובוודאי בנושא של החקלאות האורגנית, שהיא המחר והעתיד של החקלאות הישראלית. אחרת הילדים שלנו והצעירים לא יבואו למקום הזה. אז ההדרכה והמו"פ והקולות קוראים והתמיכה הישירה, זה משהו שככה מאוד חשוב לנו לראות שהוא יבוא לידי ביטוי בתקציב. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. כן, ד"ר ניל, דקה. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> שאלת הבהרה בבקשה. אני מניח שעל ידי פיתוח זנים סבילים הנדסה גנטית יכולה לעזור. למה זה עומד בסתירה לחקלאות אורגנית? << אורח >> יזהר טוגנדהפט: << אורח >> החקיקה בעולם, וישראל אימצה את החקיקה האירופית בתחום הזה, שוללת שימוש בהעברה של גנים בין אורגניזמים שונים, כאיזושהי גישה עקרונית. אפשר להתווכח עם הגישה הזו, אפשר לתקוף אותה מבחינה מדעית, אבל השורה התחתונה היא שזו החקיקה הקיימת. אני חושב שלשנות - - - << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> אבל יש הנדסה גנטית של פירות וירקות בעולם. << אורח >> יזהר טוגנדהפט: << אורח >> נכון. השאלה היא מה. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> אז זה מופיע באגף ה-Xים? << אורח >> יזהר טוגנדהפט: << אורח >> זה לא לי, לא מקומי להגן - - - << אורח >> גיא רילוב: << אורח >> אני יכול להגיד שתי מילים על זה. בתור אחד שכתב את הקוד האתי האורגני העולמי יחד עם עוד חמישה אנשים מכול העולם, איפה שנפלה ההנדסה הגנטית זה בנושא של האחריות. ואנחנו לא יודעים מספיק על התחום הזה, ולכן הוא נפסל על ידי החקלאות האורגנית ברמה העולמית, כן? אין היום, אני ישבתי עם העוזר של קלינטון שכתבו את החוק האורגני האמריקאי, והוא אמר "אנחנו נעביר בארצות הברית חוק אורגני עם הנדסה גנטית". אז אמרתי לו "זה מאוד נחמד, אבל גם החקלאים שלך לא ישתפו עם זה פעולה, והדבר השני שיקרה זה שלא תוכל לייצא לשום מקום בעולם תוצרת אורגנית". הנושא של אחריות, שהוא אחד מארבעת העקרונות, שאיתן הראה, שהיה לי את הכבוד וההזדמנות לנסח אותם, הוא שאנחנו לא יודעים מספיק על הנדסה גנטית ואנחנו מסכנים. ואנחנו לא מוכנים בחקלאות האורגנית לסכן בריאות על דברים שהם לא בטוחים וברורים. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> השאלה שלי אם זה צריך להיות חלק ממו"פ? אולי אנחנו נפרוץ דרך - - - << אורח >> גיא רילוב: << אורח >> אנחנו לא נעודד את זה באורגני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, אני יכול להבין את זה לגבי הנדסה גנטית, מהניסיון. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> מה לגבי עריכה גנומית? Gene Editing. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, הם אומרים על הנדסה גנטית והכנסת גן, כי בסך הכול כשאתה מכניס גן לתוך אורגניזם, אתה לא יודע איזה עוד שינויים אתה עושה בתוך הגנום שלו. יכול להיות שאתה מכניס גן אבל אתה עושה שינויים אחרים, ולכן מה שהם אומרים יש חשש שאתה לא יודע איך ההשפעה של זה תהיה על הבריאות. וזה לוקח זמן. זה לא תוך שנה-שנתיים-שלוש אתה יכול לדעת מה האפקט שלו. וזה משהו מצטבר, שצריך שנים עד שאתה תלמד לזנים המהונדסים והפירות וכול מה שאנחנו אוכלים יש לו אפקט על הבריאות שלנו בעוד כמה שנים. איתן אחרון, הערות ואחר כך נסכם. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> אני רציתי רגע לדבר על ההמלצות ולהתמקד רגע בשקף האחרון ואולי להגיע לפוקוס של הדיון הזה. אני רואה פה באמת מקיר לקיר תמיכה במה שהצגנו פה מכול המשרדים. ובהחלט יש פה רצון של המשרד, דובר על התפקיד של עמית ועל האגף החדש הוקם. אנחנו בקשר מתמיד גם עם עמית, גם עם קובי, בלייך שלא נמצא פה, קצת מצונן, הוא לא יכל להגיע. אבל בהחלט רצון לקדם את הדברים האלה, את נושא המחקר. באופן כללי אני רק מזכיר, שנושא המחקר הוא עוגן שלישי מתוך חמישה עוגנים של התוכנית האסטרטגית של תוכנית אורגנית 2035 שאומרת בשורה התחתונה: עד 2030 גדילה של 3.5% בשטחים אורגניים בישראל, ועד 2035 גדילה של 10%. אני חושב שצריך להגיע רגע להיבטים יותר פרקטיים. זה שהמשרד אומר, הנציגים שלו אומרים "אנחנו בעד", אנחנו עוד לא שמענו מהמשרד גם נושא של אישור של פרסום של התוכנית. היא פורסמה, אבל היא לא אושרה. אילו חלקים בה יאושרו ואיזה לא. באמת אני אומר חבל שקובי לא פה, אבל צריך גם את התוכנית הזו לאשר. אם לא את כולה אז חלקים ממנה ורגע להבין מה התוכנית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> התוכנית הזאת עם העוגנים היא לא מאושרת במשרד החקלאות? << דובר_המשך >> איתן בוצר: << דובר_המשך >> היא פורסמה, היא נכתבה יחד עם האגף לאסטרטגיה, בשילוב. פורסמה באתר של המשרד רסמית. רק אנחנו דוחפים לפגישה שלנו עם השר, שגם לא קרתה. זה נתון, זאת אומרת בלי, אני לא עכשיו, אתה יודע, השר הוא מאוד אינטואיטיבי והוא מאוד אכפת לו מהנושא, בין היתר, ואנחנו יודעים את זה גם עם הפגישות עם קובי. אבל אני חושב שצריך להגיע ל-Drill Down פה יותר פרקטי. איך מאשרים את התוכנית הזאת? איך מוצאים את האדם הנכון בתוך האגף של קובי, שיהיה פרויקטור לדבר הזה? וכשזה יקרה, אז אני חושב שגם הנושא של העוגן השלישי שדובר בו - -- << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש את האגף החדש של החקלאות, הוא זה - - - << דובר_המשך >> איתן בוצר: << דובר_המשך >> נכון. חקלאות ישראלית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> חקלאות ישראלית. הם צריכים לקחת את הבעלות. << דובר_המשך >> איתן בוצר: << דובר_המשך >> צריך לקחת פרויקטור בתוך האגף הזה, לקחת פרויקטור אישי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הם אומרים שהוא חשב, לפי מה שאמרה דוקטור מיכל, שהם הולכים לקחת עכשיו מישהו שיהיה אחראי על חקלאות אורגנית בתוך האגף הזה. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> כן, יהיה מישהו עם תקן. בתקן, שיטפל בנושא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תקן. אז הוא יהיה הפרויקטור. תודה לכולם. אני רוצה קודם כול, תודה לכול מי שהגיע לדיון הזה. זה דיון כמו שאמרתי בזמנו גם בשטח ואני אומר את זה, כי מה שהבטחתי לקיים בשליטתי אני מקיים. לגבי המשך ותקציבים וזה אנחנו נדבר, נעשה שיח עם שר החקלאות, כשנפגוש אותו, שיתנו לזה חשיבות ויתקצבו את זה. אני אומר ככה, חשוב מאוד שהתוכנית הזאת שהצגתם לנו והחוברת הזאת של התוכנית האסטרטגית של החקלאות, שהיא תאושר. ואני כאן מבקש מהמדענית הראשית דוקטור מיכל שהם - - - << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> אם זה באתר זה מאושר. אם זה פורסם באתר המשרד אז עבר אישור. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> אבל היא לא מתוקצבת. היא לא עברה כאילו החלטת ממשלה. הם הציגו אותה. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> זה לא אמור לעבור החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, לא. זה צריך להיות עכשיו אם היא מאושרת צריך לתקצב אותה. << אורח >> איתן בוצר: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה מה שחשוב, אנחנו פונים כאן. אני מסכם. קודם כול, אין ספק שהנושא הזה של חקלאות אורגנית זה נושא כבר שהוא חשוב מאוד לאנושות ואנחנו רואים איך זה מתקדם בעולם, ואני חושב צריך להיות גם אצלנו. כי החשיבות של זה לא רק לייצר תוצרת חקלאית בריאה, אלא הוא שומר על הבריאות שלנו כבני אדם, על הסביבה. זה גם יכול להיות מנוע צמיחה כלכלית, שצריך להשקיע בזה. לכן אני חושב זה צריך להיות אינטרס לאומי להשקיע בנושא הזה של חקלאות אורגנית, כשאני אומר חקלאות אורגנית כמובן הצמחית וגם של בעלי חיים. אני כאן מעלה את כול הנקודות החשובות, שהועלו כאן בנושא, אנחנו כמובן ממליצים ומבקשים ופונים למשרד החקלאות וביטחון תזונתי להקצאת תקציבי מחקר ייעודיים לחקלאות האורגנית, בנוסף למה שיש כאן להקצות עוד תקציבים. אני מציע למשרד גם לעשות מיפוי של כול החוקרים, שמתעניינים וחוקרים את החקלאות האורגנית ובשביל לדעת כמה חוקרים יש ואם יש צורך לעודד וקליטת עוד חוקרים למוסדות האקדמיים במדינה בתחומים האלו, אם יש מחסור בחוקרים. אולי גם לעודד קליטת חוקרים בנושא של חקלאות אורגנית, כי אנחנו רואים זה העתיד של החקלאות. כול מה שנקרא לגבי מחקר ומו"פ, אני אומר לא צריך לפתוח מו"פים חדשים אלא במו"פים הקיימים של משרד החקלאות להכניס בתוך זה את הנושא של חקר החקלאות האורגנית. לתת לזה גם עדיפות ולבקש מהמו"פים הקיימים ולתת תקציבים ולתקצב מחקר בחקר החקלאות האורגנית. לגבי הנושא של חלקות, אולי צריך להקצות להם חלקות בכמה מקומות, לדעתי, לפחות, כדי שיהיה מחקר משקף גם בדרום וגם בצפון וגם אולי במרכז, שיהיו חלקות למחקר לחקלאות אורגנית. כול הנושא הזה של אקדמיה, אולי צריך לפנות למל"ג ולראות אם יש צורך בשדרוג תוכניות הלימוד לחקלאות, אולי להכניס איזושהי התמחות בתוך לימודי החקלאות בפקולטה לחקלאות על הנושא של חקלאות אורגנית, לתת לזה יותר חלק נכבד בתוך לימודי התואר. אולי לאפשר גם למחקרים של תואר שני ושלישי בנושא הזה, לעודד חוקרים בתואר שני ושלישי לדוקטורט לחקור בחקלאות אורגנית אצל החוקרים הקיימים. ובסוף צריך לתקצב ולהעמיק את התקצוב בכול הנושא הזה של החקלאות ומחקר בחקלאות האורגנית. תודה לכם, אנחנו נשמח תמיד להמשיך וללוות. לגבי הנושא של התקציב כמובן שאנחנו פונים כאן למדענית הראשית, שהיא תטפל בזה ותנסה לעשות מה שהיא יכולה בתוך המשרד. אנחנו, כמובן, כחברי כנסת נבדוק איך אפשר לעזור דרך הקשרים שלנו הקיימים כאן עם המשרד, עם השר ועם חברי הכנסת מהקואליציה, שחשוב להם הנושא הזה. אני חושב שיש לכם גם שדולה, נכון? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי גם את השדולה, כאילו צריך לרתום את השדולה לנושא הזה של מחקר בחקלאות אורגנית. אני סוגר את הישיבה. תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:03. << סיום >>