פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 456
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ו (12 בינואר 2026), שעה 11:20
סדר היום:
<< נושא >> 1. היערכות הרשויות המקומיות להצפות לקראת החורף הקרוב - דיון מעקב << נושא >>
<< הלסי >> 2. היערכות המדינה והרשויות המקומיות להתמודדות עם הצפות ושיטפונות – בעקבות מותו של תושב הנגב - הצעה לדיון מהיר של חה"כ סמיר בן סעיד, חה"כ יוראי להב הרצנו וחה"כ אכרם חסון << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
סמיר בן סעיד
ווליד טאהא
חברי הכנסת:
אחמד טיבי
מוזמנים:
דניאל איטח
–
מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה
הנד חלבי
–
מנהלת תחום חוסן אקלימי, המשרד להגנת הסביבה
אלקנה ריקלין
–
אגף התקציבים, משרד האוצר
דנה יוליוסבורגר
–
רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
פיליפ פארן
–
ראש אגף ניהול תנועה ואחזקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ד"ר דוד אסף
–
סמנכ"ל, משרד החקלאות וביטחון המזון
חיים נודלמן
–
מנהל אגף א' היערכות לשעת חירום, המשרד לביטחון לאומי
תת טפסר כפיר ביביטקו
–
רח"ט מבצעים, כבאות והצלה לישראל
נצ"מ אברהם מבורך
–
ק' אג"מ, מחוז ש"י, משטרת ישראל
סנ"צ דוד לוי
–
רע"ן מבצעים מחוז דרום, משטרת ישראל
רפ"ק גבריאל עמר
–
ר' תחום אסונות טבע, משטרת ישראל
ד"ר רוני בלנק
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
שירי ספקטור בן ארי
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ד"ר עמיר גבעתי
–
מנהל השירות המטאורולוגי, השירות המטאורולוגי
תמ"ג עופר שניר
–
מנהל מחלקה, מגן דוד אדום
ליעד בר-צבי
–
מנהל תחום הידרומטאורולוגיה, רשות המים
איתי שגיא
–
מנהל אגף פיתוח משק מים וביוב עירוני, רשות המים
אלי אלישע
–
סגן מנהל אגף הנדסה וחלוקה, חברת החשמל
דרור גרינברג
–
היערכות לחירום, חברת החשמל
מאיה שולמן
–
חברת החשמל
ניר וגנר
–
ראש המועצה האזורית תמר
הייתם טאהא
–
ראש המועצה המקומית כפר קאסם, מרכז השלטון המקומי
ראאד כבהא
–
ראש המועצה המקומית בסמ"ה, מרכז השלטון המקומי
סמיר מחמיד
–
ראש עיריית אום אל פחם, מרכז השלטון המקומי
קעדאן חייאם
–
סמנכ"ל לענייני החברה הערבית, מרכז השלטון המקומי
רן קניגסברג
–
מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי
מאיה קרבטרי
–
מנהלת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-15
אורלי בביצקי
–
ראש תחום כלכלה וחוסן אקלימי, אדם טבע ודין
שמואל דוד
–
יועץ, הקרן החדשה לישראל
ייעוץ משפטי:
גלעד קרן
מ"מ מנהלת הוועדה:
ליאת סעדון
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> היערכות הרשויות המקומיות להצפות לקראת החורף הקרוב - דיון מעקב << נושא >>
<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: היערכות המדינה והרשויות המקומיות להתמודדות עם הצפות ושיטפונות – בעקבות מותו של תושב הנגב (מס' 6329). << נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
צוהריים טובים, ברוכים הבאים. אנחנו רוצים להתחיל בדיון, דיון שהוא דיון חשוב. הוא חשוב מאוד, לצערנו, בנסיבות הטרגיות והקשות שלו, מאחר שלפני חודשיים וחצי התחלנו בדיון של ההיערכות לקראת החורף של המדינה כולה, של השלטון האזורי, השלטון המקומי, ולא מאחר שיושבים כאן בבניין הזה האנשים החכמים ביותר או איזשהו נביא שיכל לתת לנו איזושהי אינדיקציה, אלא פשוט כי לא רצינו להגיע לדיון כשאנחנו בעיצומו של החורף, חורף שהוא מבורך, וכל יום גשם הוא ברכה, אבל ימי גשם כאלה לא אמורים להסתיים במוות של אזרח.
לצערי, גם בדיון הכללי שהיה, אנחנו ראינו שיש רשויות שאכן, לרוב אלה הרשויות החזקות יותר, הרשויות במרכז, שבאמת מכינות את העיר או את המועצה האזורית למוכנות לשיטפונות. מצד שני, ראינו רשויות שהן חלשות יותר, בעיקר בפריפריה, שיותר מתקשות, מתקשות בהרבה מאוד דברים, אבל בין היתר. בוודאי שיש לזה השלכות על המוכנות, ולהכין את האזרחים. בוודאי שאנחנו לא מופתעים כל פעם בנקודות מסוימות שיש שם שיטפונות ויש שם הצפות, זה חוזר כל שנה. וכמו שאמרתי, ימים כאלו לא אמורים להסתיים בטרגדיות, באובדן של חיים.
חבר הכנסת סמיר, העלית את הדיון הזה, הכנסנו אותו מהר מאוד ללוחות הזמנים של הוועדה, מאותה הסיבה, יורד גשם, אנחנו צריכים להיות שמחים. זה משהו שהוא טוב לחקלאות, טוב לכולנו, זה משהו שהוא משמח, לא משהו שהוא טרגי. ובוודאי כל מוות כזה, אני בטוח שהחקירה כאן בעיצומה, ואני מניח שהמסקנות יהיו שהיה אפשר למנוע אותו. אפשר למנוע אותו בהרבה מאוד דרכים: בחינוך, בהסברה, בנקיטה של אמצעים, בהעברת מידע, במוכנות של כוחות. אני מניח שיש אין ספור דברים שהיה אפשר לעשות כדי למנוע את המוות הזה של בחור בן 21 שמאבד את חייו, וזה לא משנה אם זה אסון שקורה בסחף של רכב בכביש הערבה, בכביש הבקעה, בנגב, בגליל.
לצערנו, אנחנו אחת לכמה זמן באירועי חורף שלא מפתיעים אותנו, אנחנו לא מופתעים שמגיע החורף כל שנה, מוצאים את עצמנו באירועים טרגיים. ולכן בדיון הזה אני מבקש מהגופים, בוודאי מגופי ההצלה, גם מהרשויות, מה נעשה בתחומן, כדי שאנחנו חלילה לא נצטרך להתכנס פה עוד למקרים שהם טרגיים, קשים, של אובדן חיי אדם, אלא בהמשך פיקוח וסיוע לרשויות וסנכרון בין הגורמים, כדי לוודא שהחורף הזה מגיע ואנחנו נהנים מהברכה של ימי הגשם. בבקשה, חבר הכנסת סמיר בן סעיד, שיזמת את הדיון המאוד חשוב הזה.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה לכולם. תודה לך, אדוני היושב ראש, יצחק. תודה לך על המענה המהיר שאחרי שביקשתי ליזום את נושא הדיון החשוב הזה אצלנו בדרום, זה מאוד מאוד חשוב. בגלל שאנחנו בפריפריה, באמת יש לנו מחסור בתשתיות לגבי כל המקומות שהם מאוד מסוכנים.
אתם שמעתם על מותו של תאמר אלזגארנה, אזרח ישראלי. תחילת השיטפונות ותחילת המקרה היו בגדה המערבית, וסחף אותו השיטפון כמעט מעל 20 קילומטר. מצאנו אותו, אלפים רדפו אחריו בכדי שיוציאו את הגופה. מצאנו את הגופה בנס גדול, אלפים באמת עזרו, ניסו לעזור. אני לא רוצה שהמקרה הזה תמיד יתמשך, תמיד יחזור. גם שמעתם לפני כמה שנים שהיה אסון גדול בוואדי ערבה, של כל הצעירים והצעירות שגם סחף אותם השיטפון הגדול.
כמה דברים אני רוצה להגיד ולהסביר על המקרה הזה. אני לא רוצה שיהיה עוד מקרה. מחר יש לנו גשם מאוד מאוד חזק, האם יש אסון הבא? לצערי הרב, כן יש סיכוי. כמה שאלות אני רוצה לשאול בוועדה הזו, אני לא רוצה רק לקיים דיון, אני רוצה גם לצאת מהדיון הזה עם תוצאות מעמיקות, תשובות ברורות. יש לי ארבע שאלות, אני רוצה תשובות ברורות על המקרה הזה במיוחד.
השאלה הראשונה, מי האחראי להתריע ולחסום כבישים בזמן האמת ולמנוע כניסה לאזורי סכנה? אתם יודעים שכביש 90, הממוצע שלו הוא מתחת לקו המים, כך שתמיד ברגע שיש שטפונות, יש הצפות, ותמיד הם חוסמים את הכביש. ואני רוצה לדעת איך משתמשים בזה ומתי, ומי האחראי להתריע על זה.
הדבר השני, האם קיימת בימים האלה מפת סיכונים עדכנית להצפות, שיטפונות, ובפרט בנגב? לידינו יש 45 כפרים בלתי מוכרים. אם הכפרים הם בלתי מוכרים, אם אין הכרה, אין תשתיות, אין הכול, לצד כל כפר לא מוכר, באמת, תמיד יש ואדי ענק וגדול, ואנחנו מפחדים שהאסון הבא יהיה שם.
והשאלה השלישית, אילו תקציבים הוקצו בפועל לתשתיות ניקוז, בפריפריה במיוחד, במיוחד בדרום? והדבר האחרון, איך מבטיחים שההתרעות יגיעו בזמן לציבור בכדי שיצילו עוד חיים. ואחר כך, אם יש עוד דברים, אני אגיד בהמשך. תודה לך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה לך על הדברים. חבר הכנסת ווליד, אתה רוצה לדבר או בהמשך?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש לנו ראשי רשויות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו נעבור לשמוע את ראשי הרשויות לפי סדר ישיבה, לא לפי איזושהי רשימה שיש אצלנו כאן, בבקשה.
<< אורח >> ראאד כבהא: << אורח >>
ראאד כבהא, ראש רשות, מועצה מקומית בסמ"ה בוואדי ערה. קודם כול, תודה רבה על הישיבה הזו, על היוזמה הזו של חבר הכנסת, כי זו באמת ישיבה מעניינת, מצוינת. הנושא הוא נושא שזועק לשמיים, וגם אנחנו משתתפים בצערה של המשפחה שאיבדה את הצעיר.
אני אתחיל את הדברים שלי במטאפורה, כי זו שעה שהיא גורלית לכולנו. כמובן, הגשם נחשב לברכה בחיינו, וכשהגשם נעצר, לא בא בזמן, אנחנו מתחילים להתפלל, לבקש שגשמי הברכה יגיעו. כשגשמי הברכה מגיעים, אנחנו כראשי רשויות, כצוותים של הרשויות, של העיריות, עם הידיים על הלב שחס וחלילה יקרה משהו, וזה מסוכן מאוד.
זה בדיוק כמו קבוצת כדורגל בליגה נמוכה מאוד שהולכת לשחק עם ליגת העל. אתה יודע את התוצאה מראש, שאתה מפסיד, אבל השאלה היא כמה. ומזג האוויר הזה, עם התשתיות הרעועות שלנו, אנחנו יודעים שמזג האוויר ינצח אותנו, הגשמים ינצחו אותנו, כי עוד אין לנו תשתיות מספיק טובות שיכולות להציל בני אדם או יכולות להציל אותנו, או יכולות לקדם אותנו ולפתח אותנו, כי זה חוסר תקציבי זועק לשמיים.
דבר שני שהוא שם המשחק זה תקציב, איך לפתח תשתית ראויה ביישובים, בכלל היישובים, אני לא מדבר רק על היישובים שלי, כי רוב היישובים הם יישובים בטופוגרפיה הררית, שזה מקום לשיטפונות, מקום לסחף, שאולי מקרה האסון הבא הוא בדרך. לצערי הרב, תקציבי הפיתוח שמוענקים לנו, אם אני אתן רק כדוגמה מוחשית, היישובים שלי, שלושה יישובים, אני מקבל 400,000 שקל לשנה לפיתוח, שאני לא יודע אם זה מספיק או לא מספיק. כקלישאה שאני אומר, אם אני אתן לילד שלי הוצאות של 100 שקל, הוא יבזבז את זה על דברים פשוטים. בדיוק ככה שנותנים לנו, אין לנו מה לעשות עם הכסף הזה, הזעיר. לא רק לי, אלא לרוב היישובים.
בנוסף לזה, לשים לב לבעיה שנוצרת אצלנו. כשאנחנו ניגשים לקול קורא, מצוין, הכול מעולה, טוב, תקציב. כשהמדינה נותנת לך 60%, אתה צריך לסבסד 40%. מאין נביא את הכסף הזה? למשל, נתנו לי 8.5%, אני צריך לגייס הלוואה של 5.5 מיליון. מאיפה אני מביא את הכסף? אני ניגש להלוואות, עד שמשרד הפנים מאשרים, עד שבודקים, עד, ועד, ועד, ועד, אנחנו כבר הפסדנו את המשחק. חוקי עזר יש לנו, הכול יש לנו. כלומר, אנחנו בהתפתחות מתמדת.
לאור זאת אנחנו צריכים ליצור מנגנון. כמו שיש לנו תוכנית חומש לתקציבים לכל מיני נושאים, פשוט מאוד, ההצעה שלי היא שאנחנו צריכים לעשות תוכנית חומש של הרבה תקציבים לתשתיות, מערכות ניקוז. אם תבקרו ביישובים הערביים או ביישובים אחרים, אתם לא תמצאו מערכת ניקוז עובדת, כל המים מתנקזים בכבישים, כאילו אתה זורם בנהר. ואתם רואים את הסרטונים, אנחנו מתפללים לאל שייתן גשם, שיהיה ברכה, ולא יהיה הרבה גשם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה לך על הדברים. אני מבקש גם מהמשרדים והגופים שנמצאים כאן לרשום את השאלות, וגם עוד מתחילת הדיון, השאלות של חבר הכנסת סמיר. לאחר הסבב אנחנו גם נשמח להתייחסויות של המשרדים והגופים ולתשובות לשאלות.
<< אורח >> הייתם טאהא: << אורח >>
שלום לכולם. הייתם טאהא, ראש עיריית כפר קאסם. אני אתחיל להציג את דבריי מזה שהתחלת להגיד על ימי הגשם, שאנחנו מחכים להם, ושאנחנו שמחים שיש ימי גשם. לצערנו, לפעמים אנחנו מפחדים שיש ימי גשם. אם אני מדבר על העיר שלי, אנחנו משקיעים המון מבחינת ניקוז. 90% מהעיר לא מנוקזת, אנחנו עכשיו מתחילים להשקיע בניקוז. והטופוגרפיה של העיר, ואנחנו בעיר בפיתוח מאוד מואץ, והטופוגרפיה שלה מאוד בעייתית, שאתה מדבר על שכונות חדשות, שתמיד יש הצפות, שתמיד יש סכנת חיים, ברגע שיש יום גשם אתה הכי מודאג שיש.
יש לנו הרבה שאלות, למה אנחנו לא חשופים לתוכניות מסודרות, למה אין סדר עדיפויות ליישובים שצריכים את הניקוז. אתה מדבר על עיר של 30,000 תושבים שגרים בה לפחות 40,000, ואין בה ניקוז, 90% מהעיר לא מנוקזת, לצערנו הרב. בכל יום גשם אנחנו מכינים את עצמנו, יש לנו מוקד חירום, שחס ושלום לא תהיה איזו הצפה מסוכנת באחת הדירות, או בוואדי. העיר בנויה על שלושה הרים, כך שיש באמצע שלושה ואדיות שאתה צריך כל הזמן לדאוג שלא יהיו הצפות קשות שיגבו לחיי אדם.
כמו כן, אנחנו לא חשופים באופן מלא לתקציב עצמו של רשויות הניקוז, של הוועדות למיניהן. גיוס הכספים שאני הצלחתי לגייס בתקופה הזאת כראש עיר במשך שנתיים הם מאוד מזעריים יחסית למה שהשקעתי בעיר, יחסית למה שהקציתי מתוך התקציב הרגיל, שבין כה התקציב הוא צפוף מאוד, שאנחנו בקושי מוציאים ממנו לטובת העיר.
כמו כן, הייתי מציע, בתקופה האחרונה יש לנו מזג אוויר קיצוני, זה עקב בעיות האקלים, אנחנו יודעים שמחר יש מערכת גשם מאוד רצינית, למה שבוע לפני אנחנו לא דואגים לרשויות המוחלשות והחלשות, מה הן צריכות, מה אפשר לעזור, איזו נקודה קריטית ואקוטית בזמן הזה, איך לעזור. זה גם מאוד חשוב, להקים את המוקד הזה, לפי דעתי, שבוע לפני לעדכן כל רשות ורשות, מה באמת היא צריכה, איך דואגים שלא יהיה חס ושלום איזה סוג של אסון.
זהו בגדול, אנחנו מתחילים מבחינתי בעירייה בניקוז, אנחנו כרגע בפיתוח מאוד מואץ. אני חושב שבשלוש השנים הבאות אנחנו נהיה ב-50% עיר מנוקזת, ועדיין לא מדברים על אזורי התעשייה, שגם כן שם יש סוג של תקלות מבחינת הוואדיות. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה על הדברים.
<< אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >>
סמיר מחמיד, ראש העיר אום אל-פחם. קודם כול, תודה, אדוני היושב ראש. תודה לחבר הכנסת סמיר על היוזמה. אני כאן מדבר כראש רשות, אבל כאדם שנושא גם זיכרון אישי ומאוד כואב. אמנם הדיון בא אחרי שתאמר טבע ונהרג, אבל ב-3 באפריל 2006 טבעה ונהרגה סחר מחמיד, תלמידה שלי לשעבר, בהיריון, משיטפון בכניסה לאום אל-פחם. זה גם זיכרון שקיים. מבחינתי, זה לא היה אסון טבע בלבד, זה היה גם כשל תשתיתי וכשל מערכתי.
המצב בשטח הוא מציאות מסכנת חיים. אני מדבר על אום אל-פחם, אבל גם על כל החברה הערבית. גם בחברה היהודית, לצערי הרב, המצב לא שונה. עיר של כמעט 63,000 תושבים סובלת ממחסור חמור במערכת ניקוז, רק עכשיו אנחנו מתפנים להכין תוכנית אב לניקוז, כן? יש נקודות, כבישים שבהם כל גשם חזק הופך לאיום ממשי על חיי אדם. רשויות מקומיות, במיוחד מוחלשות, אינן מסוגלות להתמודד לבד עם אירועי קיצון.
הכשל מבחינתי הוא כשל לאומי. אין במדינת ישראל גורם אחד מתכלל לנושא של נגר ושיטפונות. אין תוכנית לאומית מחייבת, למרות שיש החלטה מ-2021 בנושא הזה, אבל היא לא מיושמת. כ-60% מהרשויות המקומיות אינן מחזיקות תוכנית מוכנה להצפות. אני מניח שהמספרים האלה שמצאתי הם מופרכים, ל-80%, אולי ל-90% אין תוכניות. התחזיות קיימות, מדייקות, אך לא מתורגמות לתקינה ולביצוע.
אנחנו יודעים שיש שינוי אקלים, שינוי האקלים הולך ומחמיר בתקופה האחרונה, עוצמת הגשמים בפרקי זמן קצרים רק תמשיך לעלות, לצערי הרב. המשמעות היא יותר הצפות, יותר סחף, יותר סכנה לחיי אדם. אנחנו ממשיכים לבחון את הדברים.
מה אני דורש? מה הדרישות? קודם כול, לקבוע תרחישי ייחוס מחייבים לשיטפונות, גם אם זמניים, לא חייבים לתקופה ארוכה. להסדיר את תחום הניקוז תחת גורם ממשלתי אחד ברור. ליישם בפועל את ההחלטה מ-2021, החלטה 207. להגדיר מי נגר כמשאב לאומי, כי לצערי הרב, הנושא של מי נגר מבוזבז, זה גם משאב טבע שהולך לאיבוד. וגם להעמיד לרשויות המקומיות תקצוב, ליווי וסיוע מקצועי אמיתי.
לסיום אני אומר, כאשר המדינה יודעת, מזהה ומתריעה אך אינה פועלת, זו כבר לא גזירת גורל, למרות שאנחנו מאמינים בגורל. שיטפונות אינם אסון טבע בלבד, הם גם מבחן למשילות. תודה, אדוני היושב ראש.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה לך על הדיוקים. בדיון הקודם שעלה, שר החקלאות אבי דיכטר לקח על עצמו את הנושא של טיפול בנושא של ניקוז והעיסוק כולו בשיטפונות, אבל כן השאלה צריכה להיות אולי למשרדים השונים, לאוצר, להבין מה המשאבים שהוא קיבל ומה הסמכויות שלו כדי שבסופו של יום אתה כראש רשות תוכל להעביר את המידע אל התושבים שלך, אבל הן שאלות חשובות. בבקשה, ניר.
<< אורח >> סמיר מחמיד: << אורח >>
ברור.
<< אורח >> ניר וגנר: << אורח >>
ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר ים המלח. תודה רבה ליושב ראש. תודה רבה לחבר הכנסת. איך אומרים? כשיורד גשם, כולם נרטבים, גם הרשויות החלשות וגם הרשויות החזקות. אצלנו, ואני גם מתנדב ביחידת חילוץ עין גדי, לשעבר סגן מפקד היחידה, הייתי בכל האירועים הקשים שכולם מכירים, בצפית, בציחור, כמתנדב בפעולות החילוץ, ואני מקבל את כל מה שנאמר פה.
קודם כול אני רוצה להגיד תודה גדולה, לפחות במרחב שלנו, בים המלח, לשוטרים, למשטרת ערד בעיקר, שאמונה על האזור שלנו, שיד ביד, עם אנשי יחידת החילוץ, עם אנשי המועצה, מנהלים את האירוע הזה של שיטפונות וחסימת כבישים.
יחד עם זאת, וסליחה על הטרמינולוגיה, אסור לשפוך את התינוק עם המים. לא יכול להיות שאזור של כמעט 100 ק"מ כביש, ואני מדבר על המרחב שלי, לא מדבר אחרי זה, דרומה לערבה או צפונה לבקעה, אין בו רצף תחבורתי כמעט שליש או 25% מהחורף. אנשים, פעילות תעשייתית, מפעלים, משאיות, חופשות, אתם מכירים את פקקי הענק בדרך לאילת ולים המלח, תושבים. ולפעמים הולכים קצת רחוק מדי מהאירוע הזה.
בשבוע שעבר, ואני מניח שגם מחר, ב-14:00 סוגרים את כביש 90 לאורך של כמעט 150 ק"מ, המים הגיעו לכביש שש שעות אחר כך. אני מבין את הלחץ, אני מבין את הרצון לשמור על חיי אדם. מצד שני, אם אנחנו רוצים לחזק את הנגב ואנחנו רוצים לחזק את הפריפריה, אנחנו צריכים לתת גם לאנשים, לעסקים, למפעלים, לחיות, וזה בלאנס בעייתי ומורכב.
בעבר, ויתקנו אותי פה אנשי המקצוע, מי שקיבל החלטות על סגירת ופתיחת כביש היו הקצינים בשטח, מפקדי התחנות, היום זה עבר לרמות הממונות. לפעמים מהשוטר בשטח דרך הקצין, דרך מפקד התחנה, דרך המרחב, דרך המחוז, קצת מים על הכביש נראים כמו נהר.
אחת, אני מבקש מאוד לאפשר לנו את רצף החיים ולשמור עלינו, ואנחנו שותפים לשמירה. שתיים, ברמת המדינה, לא יכול להיות שכביש 90, ציר אורך מרכזי במדינת ישראל, לא מגושר ואין עליו רצף תחבורתי כשאנחנו נמצאים כבר ב-2026, לא יכול להיות.
אני יודע, פעם שאלו אותי, איפה המדינה שלך? אמרתי באנגלית, כי זה היה ראיון ל-BBC, וסליחה על האנגלית השבורה שלי:
(אומר באנגלית, להלן תרגום חופשי:) "בישראל, תל אביב היא פני המדינה, ירושלים היא לב המדינה, וים המלח הוא החלק האחורי של המדינה".
ולצערי, ככה כתושבי האזור, כעסקים באזור, אנחנו מרגישים. לא יכול להיות שכביש 90, שנוסעים עליו מיליוני אנשים בשנה לים המלח, לאילת, לנופש, לטייל, תעשייה, עסקים, מפעלים, שליש מהחורף סגור לתנועה.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
יצחק, לפי מה שאני שמעתי ויודע בחדשות, בחודש האחרון נראה לי שחסמו אותו רק שלוש פעמים, כל פעם כמעט יום שלם, תתאר לעצמך. באמת יש בעיה עמוקה לגבי הכביש ושאר המקומות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ממשרד התחבורה יש כאן איזשהו נציג? בבקשה.
<< אורח >> קעדאן חייאם: << אורח >>
צוהריים טובים לכולם. חיאם קעדאן, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי לענייני החברה הערבית. שוב, אני מודה לוועדה על קיום הדיון, דיון מאוד חשוב. איך שפתחתם את הדברים, ברגע שהגשמים יורדים, זו ברכה, ואם כמות מים גדולה יורדת על אזור שיש בו תשתיות, אפילו הכי מודרניות, זו יכולה להיות סכנה. ראינו את המקרה לפני כמה שנים בתל אביב, איך שהמים חדרו לחניון ונהרגו שם כמה אנשים. אבל אני רוצה להדגיש מה המצב כשבחברה הערבית יורדת כמות של גשם כשאין תשתיות. זה יכול להרוס שכונה שלמה, וזה היה.
אם אנחנו מדפדפים קצת באינטרנט, רק בחודש האחרון, אני אתן דוגמה איפה שאני הייתי, איפה שאני גר, בבאקה אל-גרביה, כמעט חמישה-שישה כבישים נחסמו לכמה שעות, המים חדרו לתוך הבתים, גרמו לנזק רב. בכובע הקודם שלי הייתי מנכ"ל עיריית באקה אל-גרביה, אני התמודדתי גם עם טראומה אישית, כמו שהזכיר ראש העיר של אום אל-פחם, כששני צעירים טבעו בתוך הוואדי, גם מחוסר תשתיות ומחוסר טיפול.
הנושא של התשתיות ממחיש את הצורך בחיזוק והגברת ההשקעות בתוכניות החומש בחברה הערבית. אוי ואבוי אם התוכנית הזו הייתה יורדת מהפרק כמו שרצו בחודש הקודם, וטוב עשה ראש הממשלה שהשאיר את זה והמשיך את התוכנית. אני מקווה שיפנימו שצריך תוכנית חומש לסגירת פערים ולא לצמצום פערים, זה האידיאל שמדינת ישראל צריכה להגיע אליו. בחברה הערבית אנחנו רואים אין ספור מקרים של סבל של תושבים בגלל חוסר תשתיות של ניקוז. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה לך על הדברים. חבר הכנסת ווליד טאהא.
<< דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
תודה רבה, היושב ראש. תודה לחברי סמיר על הדיון, דיון חשוב. גשם באמת הוא תמיד ברכה, וכמו שאמרו החברים, כשאין גשם, כולנו מתחילים להרים ידיים לשמיים ולהתפלל כדי שהגשם יגיע. מצד שני, כשאנחנו לא ערוכים לגשם הזה, בעיקר בכמויות הלא צפויות, בגלל שינויי האקלים, שמתחילות להפתיע אותנו, אנחנו נחשפים לתופעות שלעתים גובות חיי אדם, כפי שקרה לא מזמן עם הצעיר בנגב, וזה קורה בעוד מקומות.
לכאורה, נושא של הצפות ושיטפונות בתוך יישוב הוא עניינו של היישוב, לכאורה. אבל זה ממש לא, זה לא רק עניינו של היישוב, כי יש יישובים שמתוכם עוברים נהרות. ומבלי לסייע, להתאים את הדבר הזה למקרים של גשם בכמויות שלא רגילים אליהן, וכנראה צריכים להתחיל להתרגל שכמויות הגשם שאנחנו מקבלים הן לא בתדירות שהכרנו כל הזמן, אלא משהו קיצוני שתוקף לעיתים אזורים. באזורים מסוימים אתה מקבל כמויות אדירות, שכל ההכנות שהיו שם, גם בתוך היישובים וגם מסביב ליישובים, בדרכי המים, לא תואמות את הכמויות שיורדות. ועל כן, אכן צריך להקים איזושהי מנהלת, איזשהו גוף שיתכלל את הנושא הזה של היערכות לגשמים, ולתעדף את זה לפי היישובים שהכי נפגעים, כפי שהתנסינו כבר, מכמויות גשם גדולות.
ולגבי כביש 90, באמת, זה לא שאנחנו צריכים ללמוד את זה, את זה אנחנו כבר מכירים. ואם אנחנו מכירים, אנחנו צריכים לעשות צעדים שגם כאשר יש גשם, אין צורך להיערך לסגירת הכביש, אלא יש צורך כמובן תמיד להשאיר עיניים פקוחות, אבל להשאיר אורח חיים תקין, זרימת רכבים, תנועה סדירה. והיום יש גם טכנולוגיה שאפשר לדעת מתי באמת המים יגיעו לכביש, לא צריך לסגור אותו שעות לפני. אפשר להשתמש גם היום בטכנולוגיות שיתריעו שעה לפני אולי, אבל לא שש שעות. או בכלל, צריך להיערך לשינוי המצב מבחינת תשתית של הכביש, כך שגם במצב של גשם וגשם חזק ושיטפונות, המים ימצאו את דרכם מבלי לחסום את הכביש. תודה שוב, סמיר והיושב ראש, על הדיון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה לך על הדיוק של הדברים. אנחנו נתחיל לעבור באיזושהי מערכת פינג-פונג כזו בין משרדי הממשלה לגופי החירום וההצלה. רק אבקש שתתייחסו באמת לשאלות החשובות שעלו פה. נתחיל עם משרד ראש הממשלה, התייחסות שלכם בבקשה.
<< אורח >> דניאל איטח: << אורח >>
צוהריים טובים, כבוד היושב ראש. דניאל איטח, משרד ראש הממשלה. אני אתחיל בלמסור תנחומים כנים למשפחתו של תאמר אלזגארנה שנספה כתוצאה מהאסון הזה.
בנוגע לשאלת המאסדר, כפי שהיה בדיון האחרון בראשותך, נציג ראש הממשלה בדיון עדכן שישנו מיקוד מאמץ של משרד האוצר ומשרד החקלאות בשבועות האחרונים בכל מה שנוגע למאסדר הממשלתי בענייני הנגר. אנחנו מניחים ומעריכים שבכמה חודשים הקרובים, כנראה בסדר גודל של חצי שנה, העבודה שהאוצר ומשרד החקלאות מבצעים תסתיים, ולאחר מכן היא תגיע אלינו, לצוות הבין-משרדי שהוקם מתוקף החלטת ממשלה 207 לדיון, לבחון איך מיישמים את ההמלצה הזאת. עד כאן בנוגע לשאלת המאסדר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זאת אומרת, אתם היום נמצאים בהקמה של תוכניות, בהעברה של סמכויות, כשבסוף מי אמור להיות? משרד החקלאות שלקח על עצמו את הנושא, או שיש לכם איזשהו כיוון אחר להקמה, כמו שעלה פה וגם בדיון הקודם, לאיזשהו גוף? משרד שאמור להוביל את זה? זו לא הפתעה שיורד גשם בחורף.
<< אורח >> דניאל איטח: << אורח >>
קודם כול, אתה בהחלט צודק, זאת לא הפתעה. היו דיונים, וגם זה לא סוד, החלטת הממשלה עברה לפני כמה שנים טובות, ומשרד ראש הממשלה קידם דיונים רבים בשלושת צוותי המשנה, אחד מהם הוא באמת האתגרים המבניים והמימון, שנגעו בו גם ראשי הרשויות. וכרגע, לאור בקשה של משרד האוצר והחקלאות, למעשה, הם החליטו לעשות עבודה עצמאית כרגע, לראות איך הם מתקדמים, ואז הם יחזרו לעבודת הצוות.
אני אגיד, אולי זו היסטוריה רחוקה, אבל הייתה המלצה מסוימת של משרד ראש הממשלה בתוך הצוות למאסדר אחר, לבסוף ההחלטה שם הייתה לא להתקדם עם המאסדר הזה, וכרגע משרד החקלאות יחד עם משרד האוצר עושים עבודה ממוקדת ובודקים אפשרויות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו מבינים שהרי לחורף הנוכחי זה לא רלוונטי, אבל השאלה אם אתה בלוחות זמנים ואיך שאתה רואה, תכף נשמע התייחסות של האוצר ומשרד החקלאות שיתנו לנו אינדיקציה איפה הם נמצאים, האם אנחנו יכולים להסתכל פה לראשי הרשויות, או בכלל לציבור, ולהגיד: בחורף הבא אנחנו מקווים שיהיה כאן איזשהו גוף שידע להכין, אם זה בוודאי בהכנה ובדיקה של תוכניות ניקוז, העברה של מידע. יש את השירות המטאורולוגי שהציג פה בדיון הקודם יכולות טכנולוגיות מרשימות מאוד. בסוף איך זה מגיע לאזרח בקצה, כמו התרעה שלצערנו אנחנו יודעים מאירועים ביטחוניים?
<< אורח >> דניאל איטח: << אורח >>
אני מחלק את התשובה שלי לשניים, כי גם אתה, אדוני, נוגע בשתי סוגיות. אסונות טבע יש, וגם אם היה מאסדר היום בבוקר שהיה אחראי על כל עולם הנגר בישראל, עדיין יכולים לקרות אסונות טבע.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, חד משמעית. בסוף גם לאזרח יש אחריות אישית, אבל השאלה אם אנחנו יכולים להסתכל על עצמנו ולהגיד, אנחנו יצרנו את המערכת הטובה ביותר כדי למנוע.
<< אורח >> דניאל איטח: << אורח >>
רגע, ברשותך, תן לי רק להשלים את הנקודה. אני אומר, יש צוות אצלנו שעוסק בכל עולם החירום וההצלה, והוא חשוב בפני עצמו. כי כמו שאנחנו אומרים, יש פורס מז'ור, וגם האירוע הזה, והוא נוגע באמת לשירות המטאורולוגי ולשאר גופי החירום וההצלה, ואני מציע שהם יתייחסו לסוגיה הזאת.
בנוגע למאסדר, קשה לי לבוא ולהגיד מה הפתרון. צריך רגולטור ממשלתי כלשהו שיבוא ויסתכל בראייה הוליסטית על כל משק הנגר. כי בסוף מים הם מים, וזה לא מעניין אותם אם זה שטח פתוח או שטח עירוני, וחייבת להיות תמונה רחבה כזאת של מישהו שדוחף ומסייע לרשויות ומנחה אותן ויודע לייצר את התמונה, את אגני הניקוז בצורה הוליסטית ורחבה. אני לא יודע להגיד לך כרגע מה הקו או איפה עומדת העבודה של משרד החקלאות ומשרד האוצר, נוכל לשמוע אותם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
טוב. אתם יודעים בהנחיה של המשרד שלכם לתת לוחות זמנים לסיפור הזה?
<< אורח >> דניאל איטח: << אורח >>
שוב, אמרתי, אנחנו מניחים שהם יסיימו בחצי השנה הקרובה. בסוף צריך לכנס את השחקנים, אני מסכים, אנחנו עושים את זה כבר זמן רב. גם משרד האוצר פה וגם משרד החקלאות צריכים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כי בדיון הקודם, אני רק אזכיר לך, ב-21 באוקטובר גם נאמר שייקח חצי שנה. אנחנו כבר אחרי חודשיים וחצי, לצערנו, נשב פה בדיון אחרי האסון הבא וכולנו נצטער עליו, אבל נדע שהיינו עסוקים בלשבת ולדון ולא להביא פתרונות. לכן אני מבקש שהמשרד אצלך יגביל גם את האוצר וגם את משרד החקלאות, ששיבחנו אותו, שיש באמת שר שלקח על עצמו את האחריות הזו, זה דבר שהוא חריג, אבל הוא מאוד משמעותי. אבל כן לתחום את הנושא הזה בלוחות זמנים ולהציב איזשהו תאריך יעד ואבני דרך, שאנחנו נדע שלקראת החורף הבא התחילה כאן איזושהי תוכנית, התחיל כאן איזשהו תהליך, יש כאן משהו שכבר מונח על השולחן ודברים מתחילים לרדת כלפי מטה.
<< אורח >> דניאל איטח: << אורח >>
אני לגמרי מקבל את הבקשה, אדוני היו"ר. אני כן אגיד דבר אחד חשוב. אני לא יודע מה התוצאות של העבודה שעושים במשרד האוצר והחקלאות, צריך לקחת בחשבון שייתכן ויידרשו הליכי חקיקה או הליכים כאלה ואחרים שעלולים לארוך זמן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, רוצים לראות יעד.
<< אורח >> דניאל איטח: << אורח >>
מאה אחוז. ללא קשר לזה שאני מקבל את הבקשה פה לתחום בלוחות זמנים את העבודה הזאת, אני רק אומר, לחורף הבא, אני לא יודע להגיד איפה תהיה הכנסת בעוד חצי שנה או שנה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני יכול להבטיח לך שני דברים, האזרחים יהיו בחוץ והגשם יגיע.
<< אורח >> דניאל איטח: << אורח >>
מסכים במאה אחוז, אתה צודק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
משרד האוצר, אתם רוצים להתייחס לדיונים שלכם מול החקלאות?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אלקנה ריקלין, אגף התקציבים, משרד האוצר. ברשותך, כבוד היו"ר, אני אבקש ממשרד החקלאות להציג את העבודה עם אגף התקציבים ואחרי זה אני אתייחס לשאר הנושאים.
<< אורח >> דוד אסף: << אורח >>
שלום, כבוד היו"ר, שלום לכולם. אני אתייחס בכמה נקודות. ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל משאבי סביבה במשרד החקלאות, הרגולטור על חוק הניקוז. אנחנו במשרד החקלאות, כמו שציינת, אני רק אדייק, כי אמרת ששר החקלאות לקח על עצמו את התחום הזה. הוא לא לקח על עצמו, הוא הסכים לבצע בחינה, שכמובן בהינתן שנקבל את המשאבים ואת הסמכויות נוכל לקחת גם את האחריות, וזו בדיוק מטרת העבודה הזאת.
במסגרת הצוות שמוביל משרד ראש הממשלה, שמכוח החלטת הממשלה שצוינה כאן, 207, אנחנו מנסים לבוא ולייצר איזשהו מתווה, מה הכלים שרגולטור כזה צריך. לבקשת משרד האוצר, העבודה הזאת, כמו שציינת בדיון הקודם, כן ציינו שהיא כחצי שנה, כי זה העוגן שקבענו לחברת הייעוץ שמלווה אותנו בתהליך הזה, שבאמת התהליך הזה יתכנס איפשהו באזור אפריל. זה ייקח פחות, בערך עוד ארבעה חודשים.
כרגע, נכון לעכשיו, העבודה נמצאת בעיצומה. נעשית בחינה פרטנית מול כמה רשויות מקומיות, לנסות לאפיין את הכשלים ואת האתגרים ואת הפערים, מה הרשויות צריכות, איך אפשר לתת מענה לפערים האלה כדי שנוכל לגבש איזשהו מתווה, ובהתאם אליו לגזור ממנו מה הסמכויות והמשאבים שצריך בשביל ליישם אותו.
אני לא יודע כרגע להתייחס יותר מדי ברמה הפרקטית לתוכן העבודה, אני חושב שזה גם פחות רלוונטי, כי כרגע, מבחינה תהליכית, מה שמעניין פה לפי השאלות שלכם, אנחנו מתקדמים ויש לו"ז לתהליך הזה. אני שוב חוזר, זה באזור משהו כמו אפריל, כרגע אנחנו מכוונים, בהנחה שבאמת נצליח לעמוד בכל לוחות הזמנים הללו, כי אנחנו נמצאים בתקופה קצת מורכבת ואנחנו עובדים מול השלטון המקומי, מול רשויות שכרגע מתמודדות, כמו ששמענו, עם הרבה מאוד אתגרים, וקשה גם לייצר את הקשב מולם שיתפנו לתת לנו הרבה מאוד מידע שאנחנו צריכים בשביל לבנות את המנגנונים.
כמה נקודות נוספות שאני אתייחס שעלו פה. לגבי ניהול סיכונים נשאל פה. כן, אנחנו מנהלים מערכת של ניהול סיכונים. תיקצבנו את 11 רשויות הניקוז לעשות תוכניות ניהול סיכונים בהתאם לדירקטיבה האירופית שנקראת Flood-Risk Management. יצאנו לדרך עם הדבר הזה בתקצוב של 30 מיליון ש"ח, כשכל אחת מרשויות הניקוז עושה את התהליך הזה ומנסה בפועל לתת מפה מלאה של כל הסיכונים שיש במרחב שלהם, ובהתאם לזה תוכנית פעולה ומענה שניתן יהיה לתת ולהתמודד עם הסיכונים האלו.
התהליך הזה צריך להסתיים איפשהו בתחילת 2027, כשאנחנו נסיים את כל התהליך הזה מתחילתו ועד סופו. זה תהליך מאוד, מאוד, מאוד ממוקד ויורד לרזולוציות מאוד מאוד נמוכות, גבוהות ליתר דיוק, כדי שבאמת נוכל לתת פה את המענה הכי טוב שיש. לאחר שנסיים את התהליך הזה, כמובן שיהיה צריך ליישם את כל התוכניות הללו, ופה זה כבר עניין תקציבי, שהוא יהיה אתגר מאוד משמעותי.
אני מזכיר, ציינתי בדיון הקודם, התקציבים שיש למשרד החקלאות להסדיר את כל התחום של הנושא של שיטפונות הם רחוקים מלתת מענה לאתגר שקיים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש לך איזשהו אומדן להבין באילו סדרי גודל מדובר?
<< אורח >> דוד אסף: << אורח >>
כרגע אני רק יכול לתת לך את האומדן הבין-עירוני, שזה התחום שאנחנו אמונים עליו. אנחנו בכלל לא יודעים עדיין לעשות מיפוי מה קורה בתוך היישובים, אנחנו מבינים שיש פה אתגרים מאוד גדולים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל אתם ביקשתם להתייחס לכל המרחבים, גם העירוניים וגם השטחים הפתוחים.
<< אורח >> דוד אסף: << אורח >>
בעבודה האסטרטגית שאנחנו עושים, כן, אבל כרגע, נכון להיום, כשאנחנו רגולטור שאמון על המרחב הבין-עירוני, אנחנו מתייחסים רק למרחב הזה, וכמובן, ככל שאנחנו יכולים לייצר הגנה וכל מה שקשור לנחלים. כרגע, התקציבים שלנו, כמו שציינתי, הם בסדר גודל של כ-55 מיליון שקלים בשנה, כשהיקף הצרכים עומד על 6 מיליארד ש"ח בבין-עירוני. בעירוני זה בסדרי גודל, לדעתי, יותר גדולים. ולכן אנחנו נצטרך להבין איך אנחנו מקבלים את הכלים ואת המשאבים כדי לתת מענה לדבר הזה. אני חושב שאלה הנקודות שעלו פה שדרשו התייחסות. אם יש עוד משהו שאני נדרש להתייחס אליו, אני אשמח.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
באוצר יש לכם איזו מוכנות תקציבית לאירוע הזה? אתם מתחילים, מה שנקרא, לצבוע ולהסיט, להבין מול מה אנחנו עומדים?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אני מצוות שלטון מקומי, ואמון באמת על העולם של משרד הפנים וכולי, לכן אני לא רוצה לדבר בשם צוות הגנת הסביבה, שהוא גם חבר בצוות הזה. ברשות כבוד היושב ראש, לגבי השאלות שעלו על הכנה בעולמות של הרשויות המקומיות, כיום, אני חושב שאני לא מחדש, הנושא נמצא תחת אחריות הרשויות המקומיות, כמובן שעד שהוועדה הבין-משרדית תקבל המלצות ומסקנות, כך שזה עדיין חונה תחת הרשויות והן צריכות להיערך לזה במסגרת התקציב הקיים. אני כן אגיד שגם במסגרת החלטה 550 ו-1279 יש תקציבים שמופנים גם לעולמות של חירום וגם לעולמות של אסדרה, לצורך העניין של משק הביוב והמים, שהוא גם משפיע על הדבר הזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה מועבר ל - - - וזה כסף קטן, אלקנה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה יודע להגיד מה המספרים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש גם לניקוז.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שינחה אותי איפה נמצא ב-550 הכסף הגדול.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, ברגע שתרצה זכות דיבור, רק תסמן. תעשה את הבדיקות שלך שם ותעדכן. רק איזושהי שאלה לשירות המטאורולוגי שנמצא פה. בדיון הקודם הצגתם כאן יכולות באמת מרשימות. השאלה, א', אם יש איזשהו חיבור, כי עם גופי ההצלה יש, השאלה אם יש לכם איזשהו קשר ישיר לשלטון המקומי והעברת מידע, וגם העברת מידע בשפות, אם פה מדובר בשפה הערבית, הכוונה ייעודית למגזר החרדי שפחות מסתובב עם סמארטפונים, עולים חדשים.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
שאלה טובה. אכן בחודשים האחרונים, ובטח מאז הדיון האחרון שהיינו, כשהצגנו דרך אגב גם את המגמות שראשי הרשויות עכשיו דיברו עליהן, של ההקצנה, ודיברנו על זה שבחורף הקרוב אנחנו צפויים להיתקל באירועים עם עוצמות גשם משמעותיות, גם בתווך העירוני וגם באזורים הפתוחים, ואכן זה בדיוק מה שקרה.
אנחנו רואים לצד ימים חמים ויבשים, רק ביום חמישי שברנו שיא לינואר של 27 מעלות, ויום אחרי זה הצפות, שיטפונות. וזה לא רק, זה גם מזג אוויר סוער כמו הרוחות והנזקים שיהיו הלילה עם הרוחות החריגות. כל מה שדיברנו בדיון הקודם אכן קרה, והראינו גם את הפתרונות ואת הכלים. ובאמת עם גופי החירום וההצלה יש קשר מצוין, ממש ברמה היום-יומית והדקתית.
אני אומר בוודאות, ואני אומר את זה פה לפרוטוקול, אני יודע שהצלנו חיים בחודשים האחרונים בשמונה אירועים של אירועי שיטפונות. נכון, תמיד יש גם אירועים מצערים, אבל הנושא הזה של סגירת כבישים, ואני בהחלט מבין את ניר, אבל הוא באמת מציל חיים, וגם הפעילות המוכנה. מה שחסר עדיין זה הציבור, ולכן אני בהחלט מבין את ראשי הרשויות.
אנחנו עושים את כל המאמצים האפשריים דרך הפלטפורמות שלנו, גם האתר שיש בו גם בשפות, גם בערבית, גם באנגלית וגם בעברית. אבל אתה הזכרת, ואמרנו את זה גם בדיון הקודם, כמו שיש התרעות ביטחוניות על טילים, הדבר הזה עדיין חסר במדינת ישראל וקיים בכל העולם, קיים בכל מדינה בעולם. אנחנו עושים את כל המאמצים, ואני בכל פלטפורמה אומר את זה. המשרד לביטחון לאומי איתנו ומנסה לדחוף את זה. זה תקוע בין פיקוד העורף למשטרה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה זה, פער תקציבי?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
זה גם פער תקציבי, שאני בטח לא אכנס על זה, אלה תקציבים די גדולים. זה נקרא הודעות CB.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תכף יתייחסו המשרד, המשטרה.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
עוד משפט אחד. בסוף אנחנו גוף מקצועי. כמו שאני יודע לשלוח לאמצעי התקשורת התראות בפוש, וזה מגיע כל הזמן, ועשיתי את זה גם לפני חמש דקות, אין לי את היכולת היום לשדר לאזרחים, מה שקורה בכל שירות מטאורולוגי בעולם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אולי אפשר להוציא לפחות התראה בטווח ביניים, לראשי הרשויות לפחות, שהם ידעו להוריד.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אני אומר, אנחנו עובדים באמת דרך יוחאי, דרך וג'ימה, אנחנו עושים את זה מול השלטון המקומי, דיברתי על גופי החירום. עדיין צריך לעשות יותר בצדדים הטכנולוגיים, שיהיה מין פורטל כזה לראשי הרשויות, אנחנו כל הזמן מציפים את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, ראש עיר צריך לקבל פוש ממך, התרעה. כמו שאתה שולח למפקד תחנה, לממ"ז, לכב"ה, הולך להיות שיטפון. הרי נתיבי המים הם ידועים, זו לא הפתעה.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
נכון, לכן כמו שאמרת, העבודה המכינה, אנחנו יודעים את המקומות הרגישים, גם התחזיות מאוד מדויקות, וגם על האירוע המצער שהיה בצפון הנגב, בנחל חברון, בנחל מיתר, הייתה התרעה על האזור הזה, אבל באמת צריך את השיפור הזה מול הרשויות. יש 256 רשויות ויש עוד גם במרחב הכפרי, ואין פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת להעביר את זה, זה נקרא מערכת שו"ב כזאת, זה דבר שאנחנו מציפים בכל פורום. זה עניין תקציבי.
אם רוצים באמת להתגבר על העניין התקציבי, אפשר לחזק את הקשר הישיר הזה מול הרשויות, אבל צריך גוף אחד שירכז את זה מולנו. באמת יוחאי עושה את זה, מרכז השלטון המקומי. יש רשויות שפונות אלינו, בשבוע שעבר היה מנכ"ל עיריית רחובות ותל אביב היו אצלנו וראשון ואשדוד, אבל לא כל - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יכול להיות ששווה, אני אומר גם לראשי הרשויות, לייצר איזושהי פגישת עבודה, זה יכול להיות גם פה בוועדה, לזמן את ראשי הרשויות, דרך אגב, כל ראשי הרשויות, זה לא מגזר מסוים, ולעשות הצגת יכולות שלכם. ואם יש פה איזשהו פער תקציבי, אני בטוח שמדובר על תקציב הרבה יותר נמוך מאשר פוש בדחיפה לכל אזרח ולאתר אותו אם הוא נמצא באזור סכנה. אבל אם ראש הרשות יודע להוציא לפחות בתחומו, אחר כך אזרחים שנוסעים לאילת, יש דרכים אחרות, אבל לפחות על האזרחים במרחב, לעשות איזשהו תהליך, להתחיל איזושהי דרך פה. כי בסוף אני מניח שכל האזרחים שם היו עם סמארטפונים, זאת אומרת, תיאורטית היה אפשר להגיע, פשוט מידע לא עבר, לא משנה מה כל אחד עשה במרחב. אתה רוצה להתייחס?
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
כן, אני אשמח להתייחס. אני ליעד בר צבי, אני מהשירות ההידרולוגי ברשות המים. מאוד חשוב להגיד שלאירוע שהתרחש ב-29 בדצמבר בנחל חברון לא הייתה תחזית מקדימה מטעם השירות המטאורולוגי. פשוט התחזית הזאת נמצאת מולי. לפרק הזמן הזה, בתחזית של השירות המטאורולוגי הופיעו רק נחלי מדבר יהודה.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
פשוט לא מדייק. אתה לא חשוף למידע שמתקבל ברשויות.
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
תן לי לסיים. בסדר, יש לי פה את התחזית מולי.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אתה פשוט לא אומר אמת ומטעה את הוועדה.
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
העניין הזה עוד יותר בולט על רקע זה שבחוות הדעת ההידרולוגית של השירות ההידרולוגי סומן נחל חברון עם סיכוי לזרימות גבוהות. חשוב מאוד להגיד פה שהתחזיות של השירות המטאורולוגי לא כוללות את ההיבט ההידרולוגי של השיטפונות. ההיבט ההידרולוגי זה מה שמתרגם את הגשם.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אי אמירת אמת, פשוט אי אמירת אמת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו אחר כך נשמח שתתייחס. אני עדיין הולך לנקודת הקצה, שבסוף החיבור בין שני הגופים הוא חיבור חשוב, ותעשו סנכרוני מידע.
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
ברגע שאין תחזית אי אפשר להתריע.
<< אורח >> ניר וגנר: << אורח >>
אני חייב רגע להתייחס לקצה הקרחון שהרגע כולנו נחשפנו אליו. דווקא כאיש שטח, כאיש יחידת חילוץ, יתקנו אותי אנשי המקצוע, אבל עד כמה שאני למדתי מהשטח, השירות המטאורולוגי יגיד איפה וכמה ירד גשם, והשירות ההידרולוגי יגיד מה קורה לו כשהוא יגיע לקרקע. ולצערי היום, ובסדום לא מסתכלים אחורה, אני לא אסתכל למה זה קרה, כמו שראיתם פה, יש נתק בין שני הגופים האלה.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
ניר, אתה יודע טוב מאוד שאתה מקבל תחזיות על נחל ערוגות, איפה שאתה גר, ועל נחל דוד, ועל נחל צאלים, כולל ביום שישי האחרון. אתה יודע את זה טוב מאוד, אתה עכשיו לא אומר.
<< אורח >> ניר וגנר: << אורח >>
רק שנייה. יש נתק בין הגופים?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
יש החלטת ממשלה, אין שום נתק. יש גוף אחד אחראי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
השירות ההידרולוגי, איפה הוא יושב? תחת מי?
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
השירות ההידרולוגי הוא תחת משרד האנרגיה, רשות המים.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
יש החלטת ממשלה, 2632, שקבעה שיש גוף אחד שאחראי, ולכן הדיון הזה עכשיו הוא לא - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין בעיה. אני אומר ברמה הפרקטית, אנחנו כבר מה שנקרא אחרי אסון, אנחנו רוצים למנוע את האסון הבא. ולכן אני אומר, אם יש פה איזה פער של סנכרון מידע.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אין שום פער בסינכרון, אין שום פער.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי, תראה, צף פה פער, אנחנו שומעים אותו. ולכן אני אומר, אתם יושבים ביניכם?
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
קודם כול, אנחנו לא יושבים. אנחנו מאוד נשמח לשבת, אבל אנחנו לא יושבים.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אני אומר עוד פעם, אין שום פער בנתונים, הם הכי מדויקים אשר היו אי פעם, הכי מדויקים. מעולם לא היו במדינת ישראל נתונים כל כך מדויקים.
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
אני אשמח לתאר את השתלשלות העניינים בדיוק באירוע הזה בנחל חברון, ויגיד לי מנהל השירות המטאורולוגי אם הייתה תחזית או לא. זה נמצא מולי. כבר מהשעה 15:00, יש תחנה בנחל חברון, תחנה הידרומטרית של השירות ההידרולוגי שמדדה זרימה החל מהשעה 3:00. כלומר, היה סיכון כבר בשעה 15:00.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל מה אתה עושה עם המידע הזה?
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
היום אני על פי החלטת הממשלה לא יכול להוציא התראות ולא יכול להוציא סיכונים, על אף - - -
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
הוא לא אומר שיצאה התרעה ספציפית לנחל מיתר. ספציפית לנחל מיתר יצאה התרעה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל לאן המידע הזה עבר?
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
אפשר לסיים את המשפט?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
מעולם לא היה מצב שיצאה התראה ספציפית על נחל. על נחל מיתר עצמו יצאה התראה ב-SMS, הוא יודע את זה.
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
אני בדיוק רוצה לתאר את האירוע הזה. חוות הדעת שנשלחה מהשירות ההידרולוגי מראש התריעה בדיוק על אזור נחל חברון, התחזית של השירות המטאורולוגי לא התריעה על נחל חברון. תוך כדי האירוע, החל מהשעה 15:00, נמדדה זרימה, האירוע כנראה קרה בשעה 16:00. והשירות המטאורולוגי, תוך כדי האירוע, או בדיעבד, כמו שזה קורה כבר די הרבה פעמים, שלח הודעה. כן, ראינו את זה, את ההודעה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל כשאתה בשעה 15:00 רואה שיש זרימה, מה אתה עושה?
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
תשמע, אני קודם כול לא מוסמך עכשיו לתת התרעות, והרבה תחנות מודדות זרימה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מה אתה כן עושה?
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
אני יכול לספר פה על אתר התצפיות של השירות ההידרולוגי.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
כן? אתה התרעת על נחל שקמה שהציף?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו לא בוועדת חקירה. אבל אני אומר, ברגע שאתה רואה אירוע חריג, משהו עולה למעלה? אתה צריך להעביר את זה לשירות המטאורולוגי?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
הוא לא העביר. אם כבר, הוא לא העביר.
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
מבחינה הידרולוגית, הזרימה בנחל חברון לא הייתה מאוד חריגה, היא הייתה זרימה. הנחלים זרמו באירוע הזה, כל הנחלים, בהרבה מקומות בארץ, ונכון להיום - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יצאה התרעה מרחבית למרחב.
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
ונכון להיום, כמו שמנהל השירות המטאורולוגי אומר פה, לא אני הגוף שמוסמך לתת התראות, בשונה ממה שהיה לפני שנתיים, כאשר המרכז הלאומי לחיזוי שיטפונות היה קיים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יש משהו חריג, מה אתה עושה? מחר, לא נחל חברון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא האירוע הספציפי הזה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
חריג שאתה רואה שזה חריג. מה אתה עושה?
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
בזמן אמת אני לא יושב על הנתונים ומסתכל ומתריע כל הזמן, אני נותן תחזית פעם ביום.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אני אומר לך בצורה הכי ודאית שיש, מעולם לא היה מידע כל כך מדויק, לא היה קרוב לזה בכלל, ויש פה אנשים שיכולים להעיד על זה, אנשים שנמצאים בשטח.
<< אורח >> ניר וגנר: << אורח >>
איך מעולם לא היה? אתה שנים נתת לנו.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אדון ניר וגנר, מעולם לא קיבלת תחזית על נחל ערוגות, ועכשיו באמת, אתה לא אומר אמת, כי אתה מקבל את המידע הכי מדויק. זה שסוגרים את הכביש שעתיים לפני - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בהחלטת הממשלה, מי הגוף שאמור להוציא התרעות?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
השירות המטאורולוגי, והוא עושה את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ואתה שואב מידע גם מהשירות ההידרולוגי?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
בוודאי, מקבל גם את התצפיות שלו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי. אני אומר עוד פעם, אם יש פה איזשהו - - -
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אין פער, אין שום פער.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי, אני אומר, אם יש צורך שהוועדה תתערב, נשב פה כולנו בנחת, לא בשידור, על כוס קפה, ונדייק את צורת העבודה.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
כן, צריך לעשות מפגש עם הרשויות, אני חושב שזה רעיון מצוין.
<< אורח >> ליעד בר-צבי: << אורח >>
אני מבקש שתדייקו את הנושא של תחזית מראש, ולא התרעה אחרי שהאירוע קורה, כי תחזית מראש זה העניין, תחזית מראש.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. בבקשה, חבר הכנסת טיבי.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה רבה, כבוד היושב ראש. א', אני רוצה לברך את חברי סמיר בן סעיד, חבר הכנסת שיזם את הדיון, במיוחד בעקבות המוות הטראגי והמיוצר של תאמר זגארנה ז"ל. אני עד שכמעט כל חורף כשיש הצפות, אנחנו באים לכנסת, בדרך כלל אחרי, למרות שמדי פעם חברי כנסת מתריעים מראש גם על סכנת הצפות ושיטפונות, וגם סכנת רעידת אדמה, גם מכאן וגם משם. ובכל זאת, תמיד אנחנו נתקלים במציאות הקשה שבה אנשים מוצאים את מותם, תשתיות נהרסות. ההפסד, לפי הערכות של ההצפות האחרונות והשיטפונות, הוא מעל מיליארד שקל.
אפשר כטיפול מונע לשפר ולשדרג את מערכות הניקוז למשל, להודיע מראש. יש אנשים, גם כשאתה יוצא במסע הסברה, למשל תושבים בנגב, לא תמיד זה מגיע אליהם, במיוחד אם זה בעברית. לכן צריך לעשות את זה רב-לשוני, בשפות, ולעשות משהו אגרסיבי, הסברה אגרסיבית, כדי שזה יגיע לכולם.
ובנוסף, הרשויות המקומיות חייבות יותר תקציבים, יותר עזרה כדי לטפל בשיטפונות האלה. יש יישובים שראיתי תמונות שחסר רק שיהיו כמה קיאקים ביישוב הזה. אסור שב-2026 התמונות האלה יהיו כאן. תודה, סמיר. תודה, כבודו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה לך על הדברים החשובים. אני אומר עוד פעם, הוועדה כאן לפקח ולוודא שמדינת ישראל מכינה את עצמה ושלא נשב פה אחרי אסונות. אבל אם יש סנכרון, ואנחנו נדאג שתהיה כאן ישיבה, גם עם המטאורולוגי וגם עם ההידרולוגי וגם עם ראשי הרשויות וגופי החירום וההצלה, כדי לטפל, מה שנקרא בטווח הזמן המיידי, בהעברה והנגשת המידע, בטח גם בשפות וגם בדחיפה, כי בסוף ראש הרשות צריך לקבל לפלאפון שלו, לא יודע אם שיחה, אבל איזושהי הודעת וואטסאפ על המרחב שלו, מה הולך להגיע, שהוא יוריד את המידע הזה בסופו של דבר לאזרחים שלו.
וכמו שאמרתי, לפחות שנוכל להסתכל על עצמנו ועל אזרחים ולהגיד, עשינו ככל שביכולתנו למזער את הנזק. בוודאי שאנחנו תמיד נעדיף גם בהסטה של תקציבים לחיזוק התשתיות, ולא אחר כך לתקן את הנזקים, שהם לרוב גדולים בהרבה יותר.
אני רוצה לעבור לגופי החירום. משטרת ישראל, או מי שבסדרי העדיפויות, המשרד לביטחון לאומי קודם ואז המשטרה.
<< אורח >> חיים נודלמן: << אורח >>
צוהריים טובים. נודלמן חיים, אגף בכיר ביטחון חירום וסייבר, רח"ט אג"מ. כמה מילים, אם אפשר, על היקף הפעילות שביצענו טרום העונה, שתבינו איך זה נעשה ברמה הלאומית. קודם כול, יש תפיסה לאומית שנקראת תוכנית אב חליפת סערה, ועל פיה פועלים, וכנגזר, יש את כל הפקודות הרלוונטיות של הגופים האופרטיביים.
ב-24 בנובמבר בוצע קפ"ק לאומי, כולל מגיבים ראשונים, כולל משרדי הממשלה. כשאני אומר משרדי הממשלה, זה אומר שהשלטון המקומי נמצא שם, משרד הפנים נמצא שם, וגם השלטון האזורי. בוצעו שולחנות עגולים, גם של המשטרה וגם של המשרד, עם הגופים השונים ומשרדי הממשלה. הממשק עם השירות המטאורולוגי התקדם בצורה יוצאת מהכלל. זאת אומרת, אנחנו רואים פה שיפור אדיר גם בהיבט של הממשק הישיר מול המפקדים בשטח, מולנו כמשל"ט של השר, וגם מול הציבור, בהנגשה של המידע, גם בהנגשה ויזואלית, כולל דגשים בסוגיות שונות, אם זה טיולים, אם זה הצפות וכדומה. יש פה שיפור אדיר.
תבינו, לקראת כל אירוע אנחנו מקבלים התראה בין שלושה לחמישה ימים. אנחנו מבצעים תהליך של דריכות, יש דריכה אופרטיבית תמיד. זאת אומרת, תמיד מתקיימת דריכה אופרטיבית עם כלל המגיבים הראשונים, וגם המשרדים שמגיבים ראשונים, כמו משרד הבריאות, כמו משרד הפנים, כדי שיהיה ממשק ואחריות שלהם אל מול הרשויות המקומיות, כולל הוצאה של מסמך דגשים. אני הוצאתי היום לדוגמה מסמך כזה לגבי המערכה שצפויה היום בערב, כולל השלטון המקומי, כולל דגשים מה צריך לשים לב מול רשויות מקומיות וכדומה.
במסמך הזה, ובין היתר בפעילות של המשטרה כפוקד, יש דגש ניכר על נושא של הסברה. גבי פה לידי ירחיב, אבל ההסברה היא לא רק היום באתרים של המשטרה, היא הסברה שהיא בכל המדיה, היא הסברה כולל שימוש במסבירנים שעולים ומציי"חים בהתאם לאירוע. אנחנו ציי"חנו היום בעיקר את הרוחות החזקות ואת המשמעויות של העפת אלמנטים, של פעילות חיצונית וכדומה. זאת אומרת, יש פה התייחסות פרטנית והעמקה, כולל בשפות. זאת אומרת, היום זה מתפרסם גם בערבית, כולל פליירים, כולל הכול. כך שיש תשומת לב לנושא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתם מעבירים את זה בדחיפה לראשי הרשויות? זאת אומרת, מה זה מתפרסם? באתר של המשרד לביטחון לאומי?
<< אורח >> חיים נודלמן: << אורח >>
זה מתפרסם באינסטגרם, בפייסבוק. גבי ירחיב.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, לאן אבל? באתר שלכם, הרשמי, של המשרד.
<< אורח >> חיים נודלמן: << אורח >>
של המשטרה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה לא נדחף לראשי הרשויות. זאת השאלה. בסוף, ראש הרשות לא עוקב בפייסבוק אחרי המשרד לביטחון לאומי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מפקדי תחנות.
<< אורח >> חיים נודלמן: << אורח >>
מפקדי תחנות עושים את זה ומפקדי תחנות מורידים לרשויות המקומיות. יש את הממשק הלאומי ויש את הממשק האופרטיבי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שהוא שולח את ההודעות.
<< אורח >> חיים נודלמן: << אורח >>
ויש ממשק של המשטרה מול הקב"טים, של הרשויות והכול, ויש ממשק ברמת התחנה.
אנחנו לפני כשבוע כינסנו מחדש את תת הוועדה של מנכ"ל ראש הממשלה מתוקף 207 על מנת לתקף מחדש את ההמלצות שלנו. בזמנו פורסמו המלצות סדורות לגבי סוגי החילוץ וההצלה, רצינו לראות אם יש התקדמות, ובאמת ניכרת התקדמות רבה, בעיקר בסוגיות האלה של הממשק מול השירות המטאורולוגי. יש מספר פערים שאנחנו נמשיך לעקוב עליהם ונוציא עדכון של המלצות הוועדה.
בין היתר, האסדרה הלאומית, מי המנהל הלאומי של האירוע הזה, החלטת ממשלה 1661, שהמשרד מוביל את זה בעבודת מטה מול המל"ל עכשיו, להסדיר את מגרש המשחקים. ופעם שנייה, יש פער בממשק עם הרשויות המקומיות, מי הגורם שייקבע כאמון על ההכוונה וההיערכות של הרשויות המקומיות, התרגול שלהן, ולדוגמה, גזירת תרחיש ייחוס. יש תרחיש ייחוס לאומי, יש תרחישים לאומיים, יש מקומיים, צריך להוריד אותם לרמה של מקרו, לרמה של רשות מקומית, וזה פער.
לגבי ה-CB, נכון לעכשיו, יש פער נורמטיבי בהיבט של החוק. מי שיכול להוציא את ההודעות האלה זה משרד הביטחון. יש נוהל שנקבע בין פיקוד העורף לבין המשטרה. בנוהל הזה, המשטרה יכולה להפיץ באמצעות משרד הביטחון, פיקוד העורף, את ההודעה. אנחנו עובדים על זה שלמשטרה תהיה יכולת עצמאית להפיץ הודעות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שזה פער תקציבי או של סמכות?
<< אורח >> חיים נודלמן: << אורח >>
לא, זה קודם כול פער נורמטיבי, בחוק, לאפשר להם לעשות את זה לא דרך משרד הביטחון. בשלב הבא יש פה גם פערים נוספים של תקציבים וכדומה. אני מעביר לעמר בבקשה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה.
<< אורח >> גבריאל עמר: << אורח >>
שלום לכולם, צוהריים טובים. עמר גבריאל, ראש תחום היערכות לאסונות טבע של המשטרה במחלקת החירום. אני אתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן בדיון, ברשותך, היושב ראש. קודם כול, איום ההצפות והשיטפונות הוא אחד מאיומי הייחוס של מדינת ישראל, גם מופיע באיומי הייחוס שנקבעו על ידי רח"ל, והמשטרה מגיבה בהתאם.
ברור לכולנו שלאיום הזה יש פוטנציאל נזק והוא מהווה סיכון לנפש, לרכוש, וראינו את זה באירועים. המשטרה עצמה נערכת לאירועי שיטפונות והצפות במסגרת תוכנית, יש תוכנית מגירה, נקראת מפלס גבוה, ומי שמחולל ומתניע את תהליך ההיערכות זה השירות המטאורולוגי, הוא מה שנקרא הגוף המודיעיני שנותן לנו את ההתראה. בהמשך אני ארחיב על המסלול, על פעולות שמבוצעות בהתאם לכך.
המוכנות שלנו היא גם בתווך העירוני או בתוך היישובים, וגם מחוץ ליישובים, בשטחים הפתוחים. ועוד דבר שאני אומר, אתייחס לנקודה קטנה שנאמרה פה, אגני הניקוז הטבעיים או המלאכותיים, שהם בנויים בדרך כלל, הטבעיים נמצאים בכל מקום ברחבי המדינה, מוכרים, יודעים, מכירים אותם, וגם הכוונת הכוחות נעשית בזמן אמת בהתאם להתרעות שמוציא לנו השירות המטאורולוגי, נערכים ממש לפי נקודה או באזור, בתאי שטח שהשירות המטאורולוגי מתריע לנו כרגע שרמת הגשמים הולכת לעלות.
מבחינת הפיקוד והשליטה, כמו כל אירועי החירום שנובעים מפגעי מזג אוויר ופגעי טבע, היות והמענה הוא רב-ארגוני, הפיקוד והשליטה באירוע הם של המשטרה, על כלל השותפים, אם אלה גופי החירום הנוספים שהרשויות בתוכם, וכמובן כל מחוז בתחומו, בחלוקה טריטוריאלית שכל מחוז בתחומו בהתאם לשטחי הבט"פ.
המשימות שלנו הן כאלה שאנחנו כמובן מתעסקים במניעה, אם זה בהוצאת ההודעות והסברה לאוכלוסייה והתרעות לאוכלוסייה, ביצוע של פעולות למניעה מבעוד מועד, של כניסת אנשים לאזורי סיכון, לזה נועד הוויעוד, שגם גופים נוספים או כלל הגופים שמסייעים לנו במשימה הזו כן ייכנסו לפעולה.
אנחנו נערכים עם יתר גופי ההצלה והחירום להצלת חיים ואיתור נעדרים או לכודים, גם כתוצאה מהצפות, שיטפונות, כדי שנוכל לתת מענה מתואם וכמה שיותר מהיר. בהמשך גם סיוע לרשויות בפתיחת צירים וכל מה שנדרש כדי להחזיר את מרקם החיים חזרה לשגרה.
מבחינת ההיערכות, לקראת כל עונה, אם זה קיץ, אם זה חורף, אנחנו נערכים לאיומי הייחוס שקשורים למזג האוויר, שנוגעים לעונה. גם אם זה ביצוע ימי עיון ארציים ביחד עם הגופים החברים, ביצוע תרגול ומשחק מנהלים גם ברמה הארצית, לפעמים לאומית, וגם ברמות השטח, ברמת המחוזות והתחנות, שאם אנחנו מדברים פה על רשויות, הם אלה שנוגעים באנשי הרשות המקומית, הם אלה שמשתפים אותם ומכניסים אותם לתוך החוויה הזו, לחוויית ההיערכות.
התכנון המוקדם לסגירת צירים, יש תוכנית סדורה, למשל במחוז הדרומי, אפשר להרחיב כאן, נציג המחוז הדרומי. לסגור צירים, כמובן בהתאם להתרעות, בהתאם לתרחישי הסיכון שאנחנו יודעים שעלולים להתרחש.
כלי יפה שנעשה, וכל פעולה שנעשית, אנחנו משתמשים בה ומנצלים אותה כדי באמת לטייב את המענה שלנו, אם אלה המחסומים האוטומטיים שנתיבי ישראל הציבו בכביש 90 וגם במצפה רמון, זה מציל חיים, זו נקודה שהיא מצילת חיים.
כמו במופע הזה שאנחנו הולכים לקראתו מהיום בערב, כל מופע חירום, כל מופע של מזג אוויר שהשירות המטאורולוגי מתריע, נעשית הערכת מצב, האם אנחנו דורכים את המערכת, כן או לא, בהתאם להמלצות של השירות המטאורולוגי. גם פה, לכל אירוע נעשה ויעוד בין-ארגוני. כל אירוע, כולם משתתפים בו, כולל נציגי המשרד, נקבע מדרג הכוננות וכמה אנחנו אמורים להיות מוכנים, ומועברות הנחיות גם לגופים החברים וגם אלינו פנימה, אל המחוזות, להתחיל ולפעול ולהתכונן לקראת האירוע.
הדגש הוא כמובן מוכנות להפעלת התוכניות לחסימות צירים והנחיות ומידע מציל חיים לאוכלוסייה. המון פליירים, המון מידע שמוזרם ברשת, המון מידע שמוזרם בתוך המשטרה אל השוטרים הקהילתיים ואל קציני החירום, אל מערך החירום שלנו שפרוס כדי שיעביר את זה גם לרשויות, ואפילו לאוכלוסייה. שוטר קהילתי שהוא אמון על אוכלוסייה מסוימת, על יישוב מסוים, הוא יודע להעביר את זה אליהם, כנ"ל גם ביישובים שמשמר הגבול אחראי עליהם.
אני ארחיב טיפה על הקשר עם השירות המטאורולוגי. לא סתם ציינתי, הוא גוף המודיעין שלנו. זה ברמת האירוע. כלומר, אם עכשיו עומד להיכנס צביר של עננים לאזור אשדוד, הוא יעלה את רמות הכוננות ויגיד, תתייחסו, תתכוננו. הקשר הוא אופרטיבי. מה הכוונה? שהמוקד של השירות המטאורולוגי מתקשר למצודה הנוגעת, לחפ"ק שלנו, למוקד שלנו, ומעדכן אותם בדיוק מה התרחיש שהם הולכים להתמודד איתו כדי שיכניסו לכוננות גם את התחנה וגם את הציבור. אנחנו מקבלים את זה גם באופן אוטומטי בהתרעות הרגילות שמופצות ויש תמיד הקבלה, וזה דבר יפה מאוד.
מבחינת השותפים למענה, יש לנו פה המון שותפים, כמובן השירות המטאורולוגי. בתוך המשטרה, כל נושא הפיקוד וציר הפיקוד והשליטה, האת"ן, שאחראים לסגירות הצירים, כמובן הכול בהתאם להתראות שאנחנו מקבלים. יחידות החילוץ של המשטרה פרוסות ברחבי הארץ, ואנחנו רואים אותן נותנות מענה לאירועים. והמערך האווירי שלנו גם נותן מבחינת הסיוע לפיקוד ושליטה, איתור נעדרים, ושיתוף פעולה מדהים עם כיבוי אש, עם יחידת להב"ה של כיבוי אש להצלה בסיוע מסוק.
לא נשכח כאן כמובן את העמיתים שלנו, אם אלה לוחמי האש בתחנות עצמן שמבצעים חילוצים, יחידות חילוץ מיוחדות של כיבוי, וגם כמובן יחידת להבה. מד"א איתנו בתוך התמונה, נתיבי ישראל, וגם כמובן צה"ל בתוך התמונה, בשלב ההיערכות אנחנו כבר מגדירים לצבא את הכוננות שאנחנו צריכים ממנו, את האמצעים שאולי אנחנו נידרש אליהם. רשות הטבע והגנים, קק"ל, מוקד משרד החינוך, יש לנו המון גופים שאנחנו איתם ביחד מתניעים את התהליך כדי למנוע אירועים כאלה ולמנוע בכלל הפעלה של כוחות כדי שנוכל להציל חיים בדרך המניעה ולא בטיפול באירוע עצמו.
כמו שאתם רואים, המשטרה באמת משולבת עם המון גופים בהיערכות הזו, כולל גופים שאגני הניקוז גם בתחום טיפולם. נדמה לי שדיברנו על זה בדיון הקודם, על תוכנית אריאל, כיצד רשות הניקוז ביחד עם נתיבי ישראל נערכים למנוע הצפות בתווך העירוני בתחום גוש דן, למנוע פגיעה במטרו, תוכנית מאוד יפה וחשובה. וכמובן לקראת כל אירוע מבוצע תיאום מוקדם בין הגופים בהובלה של מחלקת המבצעים שלנו, וכמובן שהמענה הוא ברמה הטריטוריאלית.
לנו חשוב להבהיר שההסברה היא מרכיב מאוד מאוד מרכזי במניעה, אנחנו יודעים את זה, מכירים, יש בה כדי להשפיע על האוכלוסייה, וזה מה שאנחנו עושים ומשתדלים לעשות. וכמו שאמרתי, כל תוכנית שתקודם, המשטרה משתלבת בתוכה בלטייב את המענה כמה שיותר טוב. אם נתיבי ישראל החליטו על בניית מחסומים, אנחנו משולבים בתוכה, האת"ן משולב בתוכה, מבצע תרגילים כדי לראות שבאמת העסק הזה עובד. תוכנית אריאל, המענה האופרטיבי של התוכנית בעת תצפות, משטרת מחוז תל אביב גם משולבת בתוכה. אנחנו נעשה את המקסימום באמת כדי למנוע פגיעה בחיים. תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה לך על הדברים הברורים. כב"ה, בבקשה.
<< אורח >> כפיר ביביטקו: << אורח >>
שלום, אני כפיר, רח"ט מבצעים. אני אגיד בפתח דבריי שאלה לא רק הצפות ושיטפונות, יש עוד גורמים נוספים שיכולים לקרות לנו מחר בבוקר, אסונות, כמו מנופים, כמו מעליות, כמו כל מיני דברים כאלה שאנחנו צריכים להיערך אליהם. אמנם השיח פה ממוקד בשיטפון ובצירים וכולי, אבל יש לנו המון אירועים שבהם אנחנו לא אמונים על החוק, על האכיפה. אבל לצורך העניין, עם הרוחות שיש מחר בבוקר, מנוף שיעבוד, הוא יקרוס, נקודה. וראיתם את העצים שנפלו, היו כמה סרטונים. יש פה לא מעט, אני לא ממליץ להתרכז רק בנקודה אחת, אלא במגוון הדברים, כי זה מאוד חשוב.
כמערך הכבאות וההצלה לישראל, אנחנו תמיד מכינים בחורף את הקיץ ובקיץ את החורף, ואנחנו עוסקים בזה המון, המון, המון, ונמצאים. אנחנו מקבלים בדרך כלל באירועים כאלה ואחרים, כמו מחר, התרעות שהולך להיות משהו, יושבים על המפות, מנתחים, וככה אנחנו שמים את הכוחות שלנו ופורסים אותם, כי אין לנו לכל מקום כוח. ואנחנו פה פורסים, ובזמן אמת אנחנו גם יודעים לעשות את התיעדוף לאן כל אחד צריך ללכת.
לכם אני אומר, לכולם, מה שהיה בשקמה, לא יעזור ניקוז, לא יעזור, אין סיכוי שזה יעמוד. זו כמות של משקעים של נקודת זמן אחת, שמי שהיה שם, וזה היה בלילה, ולא הייתה הרבה תקשורת, כך שלא כל כך ראו את זה, אבל אני מדבר איתכם על 1.8 מטר גובה של מים שנכנסו והציפו על הנחל בתים שלמים. והייתה שם עבודה מצוינת, גם של הרשות המקומית וגם כדי להוציא את האנשים. וברוך השם, לאף אחד לא קרה כלום. כלומר, יש לא מעט נזק לבתים שהיו ליד הנחלים, אבל בהיבט הנפש שום דבר. ולכן ההיערכות הזאת היא מאוד חשובה, והיא קורית כל הזמן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
להבה היו מראש שם.
<< אורח >> כפיר ביביטקו: << אורח >>
הם קיבלו התרעה, ואני אישית ישבתי וראיתי. היה לנו אירועים לא פשוטים שם, כשישה אירועים בכל הארץ, מורכבים. דרך אגב, חלק מהאירועים הם החלטות של אזרחים. ואם מסתכלים על כל החילוצים שעשינו בעונה הזאת, הרבה מאוד זה החלטות של אזרחים לבדוק את הרכב שלהם, לבדוק את היכולות שלהם, כל מיני דברים כאלה. ואז אתה מוצא אותם בתוך איזה נחל, הם יושבים שמה, ואתה נכנס לאירוע שאתה מחלץ אותו. ואלה לא אנשים קטנים, אלה אנשים מבוגרים שעושים את זה. דרך זה עושים המון הסברות והמון דברים.
אבל עצם העניין, אנחנו מקבלים, יודעים לשים את הכוחות ולהגיד ביושר, ההתרעות האלה הן קצרות. זה לא שיש לנו התרעה לשקמה חצי יום. היא מגיעה והיא נופלת אלינו לפעמים עשר דקות, 15 דקות לפני, ועם המידע הזה אנחנו רצים ונערכים עם הכוחות שפרוסים.
וכשדיברתם פה על להעביר לאזרח את ההתרעה, צריך להבין שגם ההתרעה הזאת היא קצרה יחסית. ולכן אני חושב, וזו ההמלצה שלי פה, שאין מנוס לחנך ולהסביר בכל מקום איך להתנהג במצבים כאלה. כמו שיש לנו הדרכה מצוינת ברעידות אדמה, ככה צריכה להיות הדרכה מצוינת לא רק לשיטפונות וכולי, אלא גם לשריפות, כל מה שקורה, מה שהטבע יוצר לנו, כדי להתמודד עם הדבר הזה. כל אחד רוצה להיכנס לשלולית, אבל הוא לא יודע מה קורה בפנים, אבל הוא קופץ, ואחרי שהוא קופץ, הוא לא יודע איזה גובה היא. אם זה בטווחים קצרים ובמקום כזה, זה עובר, ואם לא, אתה נכנס לאירוע.
ולכן ההמלצות שלי הן יותר בהקשר הזה, כדי למנוע את האירוע ולא לעסוק באירוע. אנחנו הרבה עוסקים באירועים האלה, ולשמחתי, נאמר פה קצת, אבל אנחנו יכולים להגיד שחילצנו עשרות אנשים, גם מהאוויר, עם משטרת ישראל, סריקה למעלה, שיש לנו את היכולות האלה, יכולות יום בעיקר, מקבילות ל-669, אותו דבר, ואנחנו באוויר ומחלצים, גם בקרקע. ואלה היכולות, עם יחידות מיוחדות, עם סירות, עם כל מה שיש לנו, עושים את הטוב ביותר. עד כאן, תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
קודם כול, תודה רבה לך על הסקירה. אני מסכים לחלוטין שמדובר בהרבה חינוך והסברה. בסוף דייקת ואמרת, עדיף לא לעסוק באירוע, אלא במוכנות שלו. ומשם זה נגזר לדבר השני שאמרת, ואני חושב שהוא חשוב מאוד, כי המידע שאני מבקש שיעבור בין גופי החירום וההצלה לרשויות הוא לא רק על איפה הולכת להיות זרימה. אתה נגעת בנקודות משמעותיות: אתרי בנייה, שילוט מאוד גבוה, מרחבים ציבוריים, מנופים, בוודאי שיש לזה השלכות משמעותיות.
כמו שאמרתי, בסוף ההתרעות ההרסניות מגיעות אליכם, כמו שאתה אומר, בטווחי זמן קצרים, אבל אם השירות יודע והוא נותן את ההתרעה לגבי זה שמחר הולך להיות יום סוער, אני מניח שאתם תוציאו התראה, סתם אני אומר, ללשכת הקבלנים או להתאחדות הקבלנים: מחר יש איסור בעבודה במנופים באתרי הבנייה. אני מתאר לעצמי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
באיזו עוצמה זה יהיה, באילו שעות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חד משמעית. לכן אני אומר, ההתרעות הן חשובות מאוד. הדבר הנוסף, שאני כן רוצה לנצל את זה שאתה כבר פה, אם תוכל לתת כבר איזשהו מידע לגבי מה הולך להיות מחר, ושאזרחים שצופים בנו עכשיו יוכלו לקבל את המידע, ואני בטוח שגם ערוץ הכנסת והדוברות של הוועדה ישמחו לסייע ולהנגיש ולהעביר את המידע לאזרחי מדינת ישראל.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אני רק רוצה לחדד. אני יכול לתת התרעה, אבל איסור להפעיל מנוף זה לא ביכולת שלי. זאת אומרת, בסוף מישהו צריך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חד משמעית, אבל אני מניח שמחר, אם תצא התרעה לסכנה לרוח באזורים מסוימים, אני מניח שמהנדסי הביצוע בשטח ישכילו להבין את ההתרעה.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
בהחלט.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אני אנצל את ההזדמנות. זה לא מחר, זה כבר היום בערב.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי, עוד יותר.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
מזג אוויר קיצוני שכבר לא היה כמה שנים, למעשה, מאז 2020 לא היו רוחות בעוצמה כזאת. ראינו משהו שקרה ביום שישי כבר, וראינו גם את התוצאות של האירועים האלה. הפעם זה יבוא מלווה גם עם כמות משקעים מאוד גבוהה, עם הצפות ועם שיטפונות, בעיקר באזור המרכז, אבל לא במישור החוף, לא בערים הגדולות שלנו, יותר באזור יהודה, בשומרון, באזור החוף הדרומי, באזור אשדוד ואשקלון, בנחלים. אנחנו יודעים גם למקד בדיוק באילו נחלים: בבשור, בשקמה, בלכיש ובשורק. שלג ברמת הגולן, זה גם כן דבר שלא היה לנו כבר שנתיים.
ובעיקר הרוחות, כל האזור מאשדוד ואשקלון, קו החוף, מהיום בחצות ועד הבוקר. זה יכול לגרום גם לשיבושים בטיסות, והבוקר גם הייתה לנו הערכת מצב עם שרת התחבורה, נזקים לקווי הרכבת עם שיבושים, כי עצים ייפלו, ונפלו מאות עצים ביום שישי. זה אירוע קיצוני, זה בדיוק שילוב של החום והקור, כל מה שדובר פה, אמרו את זה גם ראשי הרשויות וחברי הכנסת, היום חם ובהיר, מחר יהיה קר. זה לא מזג אוויר אופייני לחורף הישראלי, הרוחות העוצמתיות האלה, זה באמת אקלים חדש. ובאמת גם רמת ההתרעות ורמת הידע הן ברמה הזאת, ולכן הוצאנו התרעות אדומות.
יש היום גם מדרג התרעות, שהאדומות אומרות פשוט לצמצם פעילות בחוץ. ראינו עוד פעם מה קרה, הוצאנו התרעה מיוחדת לכל הספנות, לא לצאת לדייג ולא לצאת לפעילות חופית לאורך חופי הים, כי הגלים צפויים להיות בגובה שבעה מטרים. ויש היום באמת את המידע הכי מדויק, רק צריך שבאמת זה יגיע לכל אזרח, שלא יהיה באמת מישהו שיצא לגלוש בגלים מחר ובסוף ייפגע מזה.
ראינו את העצים שנופלים על מכוניות, זו סכנת חיים, אי אפשר להגדיר את זה אחרת. אנחנו הולכים ליממה באמת קיצונית. זה קצר, זה יתחיל היום בחצות ויגמר מחר ב-14:00, כולל הצפות, אנחנו נראה מחר הצפות באזור השומרון, אזורים שבדרך כלל לא מוצפים, באזור בנימין, בצומת הדואר, נראה באזור ירושלים ובעיר עצמה הצפות מחר.
מחר בשעות האלה אנחנו נהיה תחת מזג אוויר קיצוני באזור של אשקלון ואשדוד ובים המלח, כביש 90. ראש המועצה הלך כבר. ושוב כביש 90 ייסגר. אני מסכים איתו שצריך לגשר את הנחלים האלה, אבל נחל ערוגות יזרום ועד נחל צאלים, ומחר שוב אי אפשר יהיה לנסוע לעין גדי כי יהיו הצפות. מה לעשות? זה האזור הכי נמוך בעולם ויש שם הצפות מאוד חמורות. מזג אוויר קיצוני בדרך וצריך להיערך אליו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בתור תושב הגולן, איפה אתה צופה לנו שלג?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
מגובה 1,000 ומעלה, מבוקעתא וצפונה, כולל סוריה, וגם הצבא מעודכן דרכנו. צפון רמת הגולן מ-1,000 ומעלה. אבל שלג חריג מהאזור של החרמון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה כמות המשקעים?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
גבוהה מאוד, באזור ירושלים 100 מ"מ. שים לב שהשנה הכול הולך לאזור המרכז ופחות לאזור הכנרת, אבל גם באזור שלך יהיו כמויות גבוהות. באזור תל אביב הרבה פחות. יגידו, על מה אתם מדברים? תמיד מאשימים אותנו שאנחנו נערכים יתר, למה אתם קוראים לזה בשמות? אבל כשקורה משהו, באמת יש כאלה שרק מחכים לראות שאזרח נכנס למים. מה לעשות שלפעמים אזרחים גם נכנסים למים למרות שהמים האלה זורמים? נגיע ל-100 מ"מ. כל אזור הדרום, זו בשורה טובה, החקלאים נמצאים פה, זה כבר עובר את הממוצע. שנה מאוד חריגה אקלימית.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יהיה שלג אצלנו מחר בירושלים?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
בירושלים לא, למרות שהיו כבר כאלה שפרסמו, זה פייק. נחכה לפברואר. אבל מהאזור של בוקעתא, מרום גולן, 1,000 מטר, יהיה 5 ס"מ שלג על הקרקע, שגם זה יכול לגרום לשיבושים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מדהים. טוב, צפי למטיילים רבים בסוף השבוע אצלנו.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
רק לא מחר, מחר שלא יטיילו, שיחכו כמה ימים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, מחר לא. בסדר גמור, תודה רבה על הדברים.
<< אורח >> דוד לוי: << אורח >>
צוהריים טובים, קוראים לי דודו, אני ראש ענף מבצעים של מחוז דרום. אני חושב גם שהאירועים הגדולים ביותר היו במחוז דרום, ציחור, צפית, אנחנו מכירים, והאירוע המצער שהיה עם תאמר. אני רוצה להגיד כזה דבר. קודם כול, החורף הזה, כבר כשהוא נפתח הוא הרבה מעבר לחורפים רגילים שאנחנו מכירים, לחורף אחר. אנחנו עם שמונה אירועים מאוד משמעותיים בגזרת מחוז דרום.
דיברו פה על אחריות, כמובן אחריות קיימת למשטרה של שמירת ביטחון הנפש והרכוש, אבל יחד עם האחריות הזאת יש אחריות משותפת של הרבה מאוד גופים, שכל הגופים האלה עובדים איתנו באופן קבוע. אני לא אחזור על מה שאמר גבריאל, הוא באמת פירט את כל הפעולות שאנחנו מבצעים. אני עם ד"ר גבעתי מדבר לפחות 12 פעמים ביום, והתדירות שלנו בכל היערכות כזאת היא מאוד משמעותית ואינטנסיבית.
להגיד ולציין שלאורך כל השנים, ואני ותיק מאוד באזור הדרום, התחזית שקיימת השנה, יחד עם ד"ר גבעתי, היא תחזית מאוד מאוד מדויקת. לעולם זה לא יהיה מתמטיקה, לעולם יהיה אפשר אולי יותר, אבל מעולם גם לא קיבלנו תחזית מדויקת שנוגעת בנחלים, בצירים, באופן פרטני מאוד ובאופן אינטנסיבי. זה מתחיל ימים לפני, זה מגיע ליום עצמו, וזה מגיע שעות לפני האירוע ובמהלך האירוע, וזה עוזר לנו כמובן להיערך.
אני רוצה לציין שלאורך הרבה שנים אני חושב שלא עשו מספיק. אנחנו כמשטרה משקיעים עשרות שוטרים בכל אירוע כזה, לאורך ימים ולילות מאוד ארוכים. כמות שוטרים שמגיעה בסופו של דבר מים אתגרים אחרים שיש למשטרת ישראל.
יש דברים שהם מאוד מאוד יקרים, כמו הגשרים האלה שדיברו, להקים גשר מתחת לנחלים ולתת לשגרה לזרום במהלך ימים כאלה של שיטפונות, אבל יש גם דברים שהם פחות בעלויות שחשוב לחזק ולעשות אותם.
אני מדבר מעבר לזה על מחסומים, מחסומים נוספים מעבר לשלושה שמוכיחים את עצמם כטובים, הרבה שילוט גדול שמתריע לפני מחסום, מצלמות שאפשר לשים בנחלים האלה שימנעו, בשפות, דיגיטלי, כל נושא הכריזה במחסומים, שיהיה אפשר לדבר דרך משל"ט עם אותו מחסום, וסליחה שאני יורד לפרקטיקה. הסמכויות של פקחים של משרד התחבורה, הסגירות של ווייז, מה שדיברו פה עם הודעות פורצות, ההנגשה של זה והיכולת שלנו להשתמש בהודעות פורצות לאזרחים יכולות למנוע סכנה.
ובסופו של דבר, הדברים האלה יהיו שובר השוויון, בתהליך סדור, כדי שהדרום ייראה הרבה יותר בטוח ויהיה אפשר גם לשמור על שגרה וגם לתת מענה לאירועי חירום. עד כאן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. יש פה עוד איזה גוף חירום שלא פנינו אליו? מד"א.
<< אורח >> תמ"ג עופר שניר: << אורח >>
צוהריים טובים לכולם. מבחינתנו, קודם כול, כהליך ההכנה, אנחנו מתואמים עם משטרת ישראל, מקבלים את פקודת המשטרה גם להיערכות לחורף וגם לנושא של היערכות לפתיתים לבנים, שלג וכיוצא בזה, וכמובן מפיצים פקודת חורף אצלנו ותוכניות מגירה בהתאמה.
אנחנו מקבלים עדכון שוטף מהשירות המטאורולוגי לפחות פעמיים ביום על התחזית, וכמובן משתתפים בכל הוויעודים, הערכות המצב, גם של משטרת ישראל, ומתואמים עם צה"ל בגזרות הרלוונטיות. בכל ויעוד או הערכת מצב או התראה שקיימת, אנחנו כמובן מפיצים הנחיות היערכות, כשחלק מזה זה כמובן פריסת אמבולנסים כוננים, הצבת אמבולנסים בנקודות מפתח, תגבור משמרות, וכיוצא בזה, איוש רכבי 4X4, רכבים ייעודיים כמו יונימוגים וכל מה שקשור בזה.
בנוסף, אנחנו גם נמצאים בתיאום עם משרד הבריאות במידה ונידרש לפינוי מתקנים רפואיים, בתי אבות, מוסדות וכיוצא בזה, או חצר"מים, זה אומר אנשים עם בעיות רפואיות שנמצאים ביישובים ודורשים פינוי כאקט מכין עוד בטרם הגיעה הסערה לפתחם. עד כאן, תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> פיליפ פארן: << אורח >>
פיליפ פארן, משרד התחבורה, ראש אגף ניהול תנועה ואחזקה. אני מתייחס לעניין כביש 90 והסגירה שלו. חברת נתיבי ישראל בשנים האחרונות הציבה שני מחסומים אוטומטיים עם מדידים במעלה, שכשיש זרימה בנחלים הם מתריעים והם נסגרים. שני המחסומים היום קיימים ועובדים, אחד על נחל ערוגות והשני בצאלים. יש אחד שלישי שהוא בהקמה על נחל רחף.
בנוסף, כל עניין ההיערכות הוא תהליך סדור שבאחריות המשטרה. הסגירות, הפתיחות, כל הדברים האלה מתבצעים והם באחריות המשטרה. כלים כוננים, מבחינת אם הציר נחסם אחרי סיום הזרימה, תמיד יש בשטח, בתיאום, יש היערכות מראש כדי להשמיש ולהחזיר את התשתית לכשירות. בנוסף, ישנם עוד שני גשרים, אחד בהקמה, במקטע המדובר, ואחד יצא למכרז.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
איפה?
<< אורח >> פיליפ פארן: << אורח >>
במקטע הרלוונטי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בנחל ערוגות?
<< אורח >> פיליפ פארן: << אורח >>
יש בעין גדי במכרז, ועינות צוקים כבר בהקמה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ציחור עובד כבר, יש גם בציחור שעובד.
<< אורח >> פיליפ פארן: << אורח >>
כך שמבחינת שיפור תשתית, אנחנו משפרים תשתית. התרעה אוטומטית, גילוי במעלה מים, מחסום, שהוא נמצא 24/7, שיכול לתת מענה גם כשהגורם האנושי לא נמצא, גם אנחנו משתפרים שם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
דרך אגב, החסימה הזאת מצולמת? זאת אומרת, יש מצלמות ויכולת דיבור לנוסעים?
<< אורח >> גבריאל עמר: << אורח >>
כן.
<< אורח >> פיליפ פארן: << אורח >>
יש רדארים וזה, אבל בסוף - - -
<< אורח >> גבריאל עמר: << אורח >>
במחסום יש מערכת כריזה, יש שילוט אלקטרוני שאפשר לדבר גם עם האנשים שמגיעים ולהזהיר אותם, פנס כחול מהבהב. זה קיים, בוצעה תרגולת של זה.
<< אורח >> פיליפ פארן: << אורח >>
בסוף זה לא יכול לחסום בן אדם שהרצון שלו הוא להיכנס.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. אתם ערוכים לגבי מחר לרוחות עם הרכבת, הצפות?
<< אורח >> פיליפ פארן: << אורח >>
כל גופי משרד התחבורה מקבלים התרעות והתייחסות, ויש היערכות גם כן במעמד של מקבלי ההחלטות בתוך המשרד. רק להזכיר, השירות המטאורולוגי הוא חלק ממשרד התחבורה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אפילו היה הבוקר דיון עם השרה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מוכנים? מה שציינת לגבי שדה התעופה וכולי?
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
מטוסים הונחו לקחת כמות נוספת של דלק כי יכול להיות שהם יצטרכו לחזור לקפריסין לנחות, השרה הנחתה אותם היום. רכבת ישראל גם קיבלה הנחיות לגבי שיבושים. היה היום ויעוד על זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יפה מאוד. השלטון המקומי והאזורי.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
שלום, כאן רן, מרכז השלטון המקומי. רק רציתי לציין כמה דברים קטנים. דבר ראשון, הבעיה פה, ודיברו בעיקר, ובצדק, ראשי רשויות ערביות, אבל הבעיה כמובן גורפת לכל הרשויות המקומיות בישראל. שתי נקודות שמרכזיות עבורנו, פעם אחת בהיבט של סוגיית האחריות, אלה שני דברים שדנים עליהם בצוות הבין-משרדי, אבל כשהאוצר אמר מקודם שהתקציבים צריכים להגיע מהשלטון המקומי, אחת, חשוב להכיר שהיום לא ברור איפה מתחילה ואיפה נגמרת הסמכות והאחריות של השלטון המקומי בסוגיות הנגר.
והדבר השני, כפי שציינו פה כולם, מדברים פה על תקציבי עתק, על תקציבים של לפחות 6 מיליארד שקלים, אם לא יותר, שאין לזה עדיין הערכה קיימת, ואכן ברור שתשתיות הניקוז לא יכולות לבוא מתקציב השלטון המקומי בלבד, שאין לו היום מקור תקציבי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. יש כאן עוד מישהו שרוצה להתייחס?
<< אורח >> אלי אלישע: << אורח >>
אנחנו גם נערכים למחר. אלי אלישע, מנהל אגף הנדסה וחלוקה. גם אצלנו נערכים לכל האירוע של מחר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יהיה לנו חשמל בגולן מחר? מה אתה אומר?
<< אורח >> אלי אלישע: << אורח >>
כן, בעזרת השם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אופטימי.
<< אורח >> אורלי בביצקי: << אורח >>
אורלי בביצקי, אדם טבע ודין. אני מבינה שלפני כחודש התפרסם דוח של מנהלת האקלים שמדבר על היערכות לעוצמות הגשם, ובדוח הזה הייתה עבודה מאוד מקצועית, רצינית. תקן אותי אם אני טועה, 15 מודלים אזוריים וכוח מחשוב גדול, משהו כזה, עם תוצאות, ויש תוצאות, ויש תחזיות שמדברות, ויש אפילו המלצות.
ועם כל התחזיות ועם כל ההמלצות, אנחנו שומעים ראשי ערים שאומרים, תנו לנו בבקשה תרחישי ייחוס, אנחנו חייבים אותם. יש תרחישי ייחוס, והם נמצאים בדוח, ואז מנהלת האקלים אומרת, אבל לא, אנחנו לא מפרסמים אותם, אנחנו נחכה שנה, נדייק אותם, נכון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יצא עכשיו דוח.
<< אורח >> אורלי בביצקי: << אורח >>
זה פורסם, אבל זה מחויב למנהל התכנון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו שאלה טובה.
<< אורח >> אורלי בביצקי: << אורח >>
זו השאלה. כי כל עוד זה מפורסם זה נחמד ויפה, אבל ברגע שמנהל התכנון לא מחויב היום בכלל להתייחס ולתכנן, אנחנו בעוד שלוש, ארבע, חמש שנים נשב כאן, כי ברגע זה מאושרות תוכניות בינוי ותשתיות שבכלל לא מתייחסות לתחזיות האלה, כך שהתחזיות המפורסמות הן רק על נייר, ולא נעשה שום דבר, ואין שום דחיפה כדי לעדכן את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תוכל לחזור רגע? מנהל התכנון לא מחויב במה?
<< אורח >> אורלי בביצקי: << אורח >>
השירות המטאורולוגי פרסם המלצות מאוד מאוד מדויקות למנהל התכנון, לאילו תרחישי ייחוס צריך היום להתייחס כשבונים היום שכונה.
<< אורח >> עמיר גבעתי: << אורח >>
אנחנו לא יכולים לחייב אותם, את צודקת.
<< אורח >> אורלי בביצקי: << אורח >>
אתם לא יכולים לחייב אותם, בשביל זה יש ממשלה. ומה שקורה זה שעכשיו ניגשים לדיוק הנתונים וזה, אתם יודעים, כשפרסמו את תרחיש הייחוס לעליית מפלס ים, אמרו: אוקיי, אנחנו צריכים לדייק את זה, אבל בינתיים יש תרחיש זמני, נתייחס אליו. אפילו לא לקחו את זה כתרחיש זמני. כלומר, יש תרחישי ייחוס ואין שום מחויבות להתייחס אליהם.
ואנחנו נשב פה איתכם בעוד חמש שנים עם שכונות חדשות שנבנות עכשיו, והן יוצפו. הדבר הזה הזוי, כי הוא קיים על השולחן, ומדעת, מבחירה, לא עושים בו שינוי. ואני קוראת לוועדה הזאת לקחת את הנושא הזה ולחייב כרגע, גם אם בתור תרחיש זמני, את התחזיות האלה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נרשם. תודה רבה. לפי סבב, שלא נפספס פה אף אחד.
<< אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >>
מאיה קרבטרי, פורום ה-15. אני רוצה להתייחס לשני נושאים. אחת, נתחיל מהסוף, מה שאורלי דיברה עליו. הסיפור של תכנון הוא מורכב, והוא חשוב מאוד, מה שאורלי הזכירה. קודם כול, מה שאמר עמיתי רן ממרכז השלטון המקומי, על מנת שנוכל להטמיע את התחזיות החשובות האלה אנחנו באמת צריכים להתייחס לנושא המימון, ויפה שעה אחת קודם.
כי זו לא רק בעיה תכנונית, אלא גם בעיה יישומית. אבל גם אכן ברמה התכנונית, יש לנו דוגמאות, אני לא יכולה לציין אותן מפורשות, אבל של רשויות שביקשו להכניס לתכנון של שכונות חדשות, אם זה ותמ"ל או - - - דרישות יותר מתקדמות, ונענו בשלילה על ידי כל מיני גורמים מפתחים. כלומר, גם כשרשויות מקומיות מרימות את הראש וכבר רוצות להטמיע את התחזיות האלה, ואנחנו שמחים שגם באים אלינו כל הגופים, לדבר איתנו על הנושאים האלה, ואנחנו מארחים אותם, גם כאן הם לא מקבלים מענה מהגופים המפתחים, כך שזאת בעיה שצריך לטפל בה.
והנושא השני, שאלתם לגבי ההתייחסות לאוכלוסיות שונות, אני רוצה להזכיר שבדיון הקודם ישבה כאן עיריית אשדוד, והיא דוגמה לעירייה שממש מספקת מענה ספציפי בניסוחים שונים לאוכלוסיות שונות. יש להם ממש ניסוחים, גם ביידיש, גם באמהרית, בהרבה שפות, ממש מפלחים את תושבי העיר ושולחים התרעות ייעודיות.
ולבסוף, אני כן רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לעמיתיי בשירות המטאורולוגי. אנחנו מרגישים שיפור משמעותי במודעות ובשירות, אפילו אני מקבלת אישית מדי פעם, בנוסף לכל ההתרעות הרשמיות, הודעות מעמיר, כשזה משהו ממש חשוב, אנא שימי לב, בנוסף לערוצים הפורמליים. כך שאני כן מרגישה שיש פה שינוי. כמובן שצריך, תמיד אפשר לשפר וצריך לשפר את כוח המחשוב, אבל אני כן מרגישה שיפור בקשר עם ההתרעות עם השירות המטאורולוגי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> שמואל דוד: << אורח >>
שמוליק דוד מהקרן החדשה לישראל. אנחנו עובדים עם הארגונים הבדואיים בנגב, ולאור האירוע של תאמר זגארנה וגם לאור אירועים קודמים קשים שהיו בנגב, אנחנו חושבים שצריך להפריד בין הדחוף והחיוני לבין דברים שהם קצת פחות חשובים.
יש תוכנית אב לניקוז, והיא על הכיפאק, למשל של שקמה בשור, אחר כך צריך לייצר סקרי סיכונים. יכול להיות שסקרי הסיכונים יקחו שנתיים וחמש ותקופות מאוד ארוכות, אבל יש את הדחוף, והדחוף הוא מקומות מסוימים שאפשר לזהות אותם יחסית בקלות גם מדיווחים של אנשים, גם מאירועים קודמים, לא נעים להגיד, כמעט תאונות שקרו, כולל בשבוע האחרון, שיכולים להיות אינדיקטור למקומות מסוימים שבהם כדאי לשים מובלים, מעבירי מים או אמצעים אחרים כדי שאנשים יוכלו לעבור אל הכפר שלהם בביטחון. אחרת, המדינה אחר כך צריכה לשלם סכומי עתק על מסוקים ועל אמצעים אחרים ועל חסימות דחופות ועל אירועי חירום של לחפש אנשים וכל מה שקשור בזה.
יש מקומות שאפשר לסמן אותם היום כדחופים, למשל בוואדי רם, למשל בביר משאש, למשל באזור זערורה, מקומות ספציפיים שצריך להערכתי לסמן אותם, דרכים, מקומות שבהם היו טביעות ואירועים קשים בהזדמנויות קודמות, למשל וואדי רם, ולתת להם מענים נקודתיים בלי לחכות לסקרים שיהיו או לא יהיו בעוד שלוש שנים.
<< אורח >> הנד חלבי: << אורח >>
הנד חלבי, המשרד להגנת הסביבה. אני גם רוצה להתייחס לדוח שיצא. קודם כול, אני רוצה להגיד שהמדינה עשתה קפיצה משמעותית בעניין תכנון חדש, וגם מנהל התכנון נמצאים אצלנו במנהלת שינויי אקלים. הם חלק בלתי נפרד, גם מהדוח וגם מדוחות אחרים שפרסמנו.
האתגר היום הוא בתשתיות קיימות ובנויות ולא בתכנון קדימה. היה כן תיקון לתמ"א 1, תיקון 708 שהתייחסו אליו, אבל באמת צריך גם להתייחס לתשתיות קיימות ובנויות, ואני מסכימה עם מה שנאמר פה, שזה צריך להיות גם טיפול מערכתי רב-משרדי וגם מבחינת התקציב.
הדוח הזה שהוצאנו לפני כשבועיים, גשמים כבדים, מתייחס גם לניתוח אירועי גשם קיצוניים עם השירות המטאורולוגי, גם עם אמיר, הם גם היו חלק מהדוח הזה. הצבענו על פערים בין תכנון חדש לבין תשתיות קיימות, והיו גם המלצות למדיניות בתוך הדוח הזה. אבל כפי שנאמר, אנחנו לא יכולים לחייב. הייתה גם עבודה מקצועית של ד"ר גלעד ספיר ההידרולוג, וחברת DHV, שאנחנו ניתחנו לעומק עיר במרכז הארץ בתוך הדוח, והמסקנה המרכזית הייתה שגם תשתיות שתוכננו לפי התקן לא עומדות בעומסים אקלימיים חדשים, כך שכן צריך טיפול בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שם מה זה, הגדלה של תשתיות ניקוז?
<< אורח >> הנד חלבי: << אורח >>
של תשתיות, כן, הן לא יכולות להכיל את כמות הגשמים והמים שזורמים. העבודה שהם אמורים לבצע לנו עכשיו, בשנת 2026, זה גם בדיקת אזורי תעשייה, תשתיות באזורי תעשייה, שזה גם נושא מאוד חשוב ולא מתייחסים אליו. אני גם רוצה להגיד שאנחנו עובדים ישירות עם רשויות מקומיות. שלוש הרשויות הערביות שיושבות פה: בסמ"ה, כפר קאסם ואום אל-פחם הכינו תוכניות היערכות לשינויי אקלים במימון 100% של המשרד להגנת הסביבה. הן התייחסו לנושא השיטפונות והניקוז וכל הנושא הזה, אך הן לא יכולות לעמוד בתקציבים. גם רשויות חזקות לא יכולות לעמוד בתקציבים האלה. כן צריך - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
איזושהי התייחסות תקציבית לסיפור הזה. תודה רבה.
<< אורח >> אורלי בביצקי: << אורח >>
סליחה, אבל למה אתם לא יכולים להכריז על מה שעמיר עשה בעבודה כתרחיש ייחוס זמני? את אומרת שאת לא יכולה לעשות דבר כזה, למה? הרי עשיתם את זה בעליית מפלס ים.
<< אורח >> הנד חלבי: << אורח >>
נכון, אבל אנחנו לא יכולים לחייב.
<< אורח >> אורלי בביצקי: << אורח >>
איך בעליית מפלס ים את כן מחייבת ופה את לא יכולה לחייב? לא מובן לי ההבדל.
<< אורח >> הנד חלבי: << אורח >>
אנחנו אמרנו בעליית מפלס הים שזה התרחיש שקיים. פה יש לך גם שוני בין רשויות, בין אזורים שונים בארץ. צריך עוד עבודת עומק לעשות על הנושא הזה, וגם אנחנו לא יכולים לחייב, לא את מנהל התכנון ולא את הרשויות לעשות את זה.
<< אורח >> אורלי בביצקי: << אורח >>
אם כך, מי כן יכול לחייב את מנהל התכנון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תיקון חקיקה, רק תיקון חקיקה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי. תיקון חקיקה שיכול להגיע מכם, מתוך המשרד. זו חקיקה ממשלתית שצריכה לבוא. תציפי את זה כלפי מעלה. זאת אומרת, עוד סמכויות שאתם צריכים כדי לתת פה איזשהו פתרון ומענה.
עוד מישהו שנוכח כאן ורוצה להתייחס? בבקשה, חבר הכנסת סמיר. ושוב, גם לפני הסיכום, תודה רבה על ההעלאה של הנושא, ואני מאוד מקווה שאנחנו נמשיך לפקח כאן על המשרדים ולא חלילה נתכנס כאן בעקבות אסון שבסוף גובה חיים של אזרחים במדינת ישראל.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
קודם כול, אדוני היושב ראש, המילה החשובה ביותר, אני אומר לך המון תודות על שיתוף הפעולה, על המענה המהיר שלך לנושא החשוב. אני מברך את השתתפות כל גורמי משרדי הממשלה, קיבלנו תשובות. כן, יש עבודה. וגם אני מברך ואומר תודה לכל ראשי הרשויות שהגיעו.
בהתחלה, ברגע שחשבתי על נושא הדיון, ברגע שהעליתי אותו, חשבתי שכל ראשי הרשויות שיגיעו הם מהדרום. מה זה אומר אם אף אחד לא הגיע, רק הגיעו מהצפון, וגם ניר ממועצת תמר. זה משדר דבר חשוב מאוד, שיש המון פערים, ואני מקווה שרק נסגור את כל הפערים האלה.
הציפייה שלי מהדיון הזה, גם לפרוטוקול – צעדים מיידים לשארית החורף הנוכחי, תוכנית עבודה ברורה, מתחת לרדאר אנחנו נעשה את זה. וגם בסופו של דבר מילת סיכום שנתן לי להביא את כל הנושא הזה לדיון, מותו של תאמר אלזגארנה, בן 21, תושב ישראלי מכפר רמאדין ליד מעבר מיתר. אני רוצה למנוע, אני ואתם, אנחנו חייבים למנוע את האסון הבא. תודה לכם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. אני חושב שבשם הוועדה כולה, תמסור תנחומים למשפחתו של תאמר. אני כן מבקש לקחת בצורה מאוד עניינית ומקצועית את הנקודות שעלו פה, גם לגבי התוכניות ארוכות הטווח והסטה וצביעה של תקציבים לפרויקט שמתבצע במשרד החקלאות. אני כן מבקש שתתחמו את עצמכם באילו שהם לוחות זמנים לגבי החורפים הבאים, בטח אם נספיק לקראת החורף של השנה הבאה כן לייצר פה את האיזון, אם דובר פה על חסימות כבישים, כן לדחוף שימוש בטכנולוגיות שקיימות מעבר להקצאות כספיות גדולות של שיקום ובנייה של גשרים מעבר לנחלים. אני רוצה שהעבודה מכאן תצא בצירים המקבילים, גם לטווח הרחוק, גם לטווח הקרוב.
אני כן רוצה שאנחנו נעשה כאן איזושהי ישיבה עם כל ראשי הרשויות, כי כמו שאמרת, בסוף הגיעו רק ראשי הרשויות מהצפון, אבל זה רק מראה שהבעיה היא באמת בפיזור מאוד רחב. וגם, כמו שנאמר פה, התשתיות הן דבר יקר, כך שגם ה-15, גם הרשויות החזקות שהיו פה, בסוף מדובר על שתיים-שלוש רשויות, לא מעבר לזה שבאמת יודעות להתמודד עם היכולת לעמוד כל הזמן בקצב של הצמיחה הדמוגרפית ועדכון של התשתיות האלה, זה דבר נורא יקר.
אבל כן לייצר כאן סנכרון בין הגופים שהיו פה, עם ההידרולוגי והמטאורולוגי, באמת לדייק ולטייב את המידע, וגם לגופי החירום, איך אנחנו מצליחים בחינוך ובהסברה לדחוף את המידע הזה בצורה אקטיבית ולא רק לפרסם, ואז כשהדבר ירד במעלה הפיקוד אצלכם לתחנה, לשוטרים הקהילתיים, אלא לדחוף לראשי הרשויות, לייצר איזשהו מנגנון שיודע להעביר את המידע ולוודא שאכן ראש רשות קיבל את המידע, ואם זה לתרגם אותו לערבית, לאמהרית, לרוסית, לדחוף בצורה מסוימת לחברה החרדית, שהם עם בעיה והנגשה של מידע בטלפונים חכמים. אבל אני מניח שלכל אוכלוסייה יש את הדרך להגיע אליה ולהעביר את המידע.
ושוב, אני מאוד מקווה שאנחנו נמשיך כאן במעלה החורף ונהנה מהגשמים ומהשלג ומהמדינה שתמשיך לפרוח והמאגרים שיתמלאו והחקלאות שתפרח, ולא חלילה מעוד אסון שיגבה את חייו של אזרח במדינת ישראל. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:03. << סיום >>