פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 32
מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים
יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ו (20 בינואר 2026), שעה 14:32
סדר היום:
<< נושא >> החסמים בחלוקת דואר יעילה ואי הגעת דואר באופקים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מוזמנים:
פאדיה זידאן
–
מנהלת מחלקת בכירה ייעוץ משפטי, משרד התקשורת
שמעון שהם
–
מנהל אגף מדיניות והאסדרה מינהל הדואר, משרד התקשורת
סימה טל
–
מנהלת תחום שירותי דואר לציבור, משרד התקשורת
זיו ברק
–
מנהל רגולציה, דואר ישראל
יגאל שטרית
–
מנכ"ל, מסר - חברת הדואר הישראלית החדשה
חיים פרייברג
–
עו"ד, פעיל, מרכזי חוסן אופקים
רוחמה כהן
–
פעיל בעמותת חוסן קהילתי, אופקים, מרכזי חוסן
יורם כהן
–
פעיל, אופקים, מרכזי חוסן
שוקי זכות
–
תושב אופקים
יהלומה זכות
–
תושבת אופקים
איריס אדרי
–
אופקים
אברהם סיסו
–
אופקים
רבקה סיסו
–
אופקים
משתתף באמצעים מקוונים:
אורי דניאל
–
מנהל אגף שירות יעוץ לאזרח, עיריית אופקים
מנהלת הוועדה:
אפרת מורלי
רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות
<< נושא >> החסמים בחלוקת דואר יעילה ואי הגעת דואר באופקים << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו ממשיכים את דיוני הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים והחלטות ממשלה. הובאה לפנינו סוגיה כואבת של היעדר שירות ראוי, יעיל ואפקטיבי עבור תושבי אופקים בתחום הדואר. התופעה הזאת היא בלתי מתקבלת על הדעת. אופקים היא גיבורת ה-7 באוקטובר. היישוב שלא ידע שהוא חשוף להתקפה פוטנציאלית מעזה שילם מחיר אדיר בחיים, בקורבנות וגם גילויים אדירים של גבורה של תושבי אופקים, כולל משה אוחיון ובנו, כולל השוטר שנפטר עכשיו משיברון לב, אילוז, שעשה לנו מורשת קרב ברחוב כשהוא היה שם.
מדינה צריכה לדאוג לאופקים. יש לה הנהגה חדשה והיא נבנית ויש ביקושים ובתים אבל היא צריכה את הכול. ודואר זה לא מותרות, דואר זה לא אקסטרה, זה לא פינוק, דואר זה בייסיק. אדם שלא מקבל מכתב או חבילה בזמן מנותק או מפסיד או נפגע שלא סידר את ענייניו בשל עיכוב בהגעה של מכתב חשוב.
יהלומה, חברה שלי מאופקים, הציגה לי את הנושא הכואב הזה והבטחתי לה שהכנסת תדון בו. אני אתן לך ולאנשי אופקים לדבר, ואחרי זה נבקש תשובות גם ממשרד התקשורת ומאנשי הדואר. אז יהלומה, בבקשה.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
תודה רבה. אני מעריכה שזה כבר שנתיים שאנחנו פחות מקבלים דואר הביתה. אני אדבר קודם כל על שלושה נושאים: אחד זה הדואר שמקבלים, המכתבים הביתה. אחר כך סניף הדואר, ואחר כך התוצאות של זה. זה אומר שבכלל לא מגיע דואר. אני קרוב לחצי שנה, לפני חצי שנה, קיבלתי איזה מכתב אחד מהבנק, תקופה מאוד מאוד ארוכה בכלל לא מקבלת שירותי דואר.
הנושא השני הוא הסניף. סניף אחד יש בכל אופקים. הייתה בעבר איזושהי שלוחה לסניף הזה, שהשלוחה נסגרה. זאת אומרת שלנו יש סניף עם ארבעה אשנבים משנות ה-70, זה משרת את כל העיר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לעיר שהכפילה את עצמה ושילשה. כמה עכשיו גרים באופקים?
<< אורח >> יורם כהן: << אורח >>
40,000.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והיא עוד בונה בתים?
<< אורח >> יורם כהן: << אורח >>
יש בונים 5,000 יחידות דיור עכשיו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה עוד 20,000 תוספת.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
יש עשרות תלונות של תושבים בעיקר ברשתות החברתיות. יש לי פה מדגמית, באמת, אנשים מאוד מאוד כואבים. אני אגיד מה התוצאות של זה: למשל כל נושא ביטוח לאומי. אנחנו יודעים שהרבה אנשים הם נפגעי פעולות איבה, לא לכל האנשים יש נגישות, אין לנו בכלל קשר למשרדי ממשלה, לא ביטוח לאומי, לא משרד הפנים. רישיונות נהיגה שלא מגיעים.
אני אגיד שאני קיבלתי קנס מכביש 6. אני יודעת שעוד הרבה אנשים, אתם תשמעו פה עוד כמה סיפורים, שניתקו להם טלפון. ואם מנתקים טלפון קווי, אז זה אומר שגם אין את לחצן המצוקה. זה בא עם עוד כמה דברים.
לא רק מדובר במשרדים ממשלתיים, מדובר גם בחשבונות חשמל, חשבונות מים. דואר רשום שלא מגיע. אני אתן דוגמה שהיא שולית לגמרי, בסדר? הרשות הבולאית – אני מתקשרת אליהם, המכתב מגיע לאופקים וחוזר, מגיע וחוזר, שלוש פעמים מגיע וחוזר. כאילו זה משהו לא נורמלי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה? איך את יודעת שזה קרה?
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
בגלל שאבא שלי הוא עם דמנציה, אבל הוא בתוך הבולים שלו, זה מה שכל חייו, והוא יודע שצריכים להגיע בולים. אני מתקשרת לרשות הבולאית, אומרים לי: שלחנו לך. אני מגיעה לדואר ואומרים לי: החזרנו את זה. מגיעה שוב, אני לא מקבלת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה הם החזירו?
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
לא יודעת למה, אבל אני לא מקבלת אפילו מכתב על זה שזה הגיע לדואר. אני בכלל לא חלק מהמעגל של המכתבים שלי.
נדבר על קלאב-הוטל, אני מדברת על דברים שהם מותרות. קלאב הוטל – אנשים משלמים קנסות אם הם לא מקבלים את המכתב של קלאב-הוטל. נדבר על בתי משפט, מה קורה עם קנסות של בתי משפט? מה קורה עם הכפלת קנסות?
אני רוצה להגיד שהקול הזה הוא נבלע בתוך המצוקה היומיומית. אני חושבת שהקושי היומיומי לפעמים גורם לאנשים להרגיש שמוסדות ציבור הם גדולים מאוד וקשה להם לשנות ולהגיע אליהם, והפנייה שלי אליך היא באמת... אחרי שרבקה פנתה אליי, אני רוצה שתשמע פה את רבקה היא פנתה אליי ואמרה לי: תצילי אותי בבקשה, יהלומה, תצילי אותי. אני במצב שאני חייבת מכתב ממשרד הפנים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בוא נשמע את רבקה. תודה יהלומה.
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
קודם כל תודה רבה שקיבלתם אותנו להשמיע את הזעקה הזו של תושבי אופקים, ושלי בפרט. אני מחכה למכתב ממשרד הפנים כל כך הרבה זמן וכל פעם אומרים לי: שלחנו. אני נכנסת לאתר, משלמת את התשלום והדואר לא מגיע. מתקשרת לבנק, כרטיסי האשראי שלי, שלושה כרטיסי אשראי פג תוקפם, אין לי למי לפנות. אין למי לפנות. הכרטיסים – אני לא יכולה ללכת לסופר, אני לא יכולה כלום, כלום לעשות. אני נמצאת בבועה, פשוט בבועה. אני מוצאת את עצמי מטיילת באופקים לחפש דוור שמחלק מכתבים, אני גם את זה לא רואה.
אני רוצה לספר סיפור אישי שלי. ביום חמישי אני מסתכלת במצלמות של הבית ואני רואה בן אדם הולך עם כמה מכתבים ביד שלו ועובר בשכונה שלי, אחרי שהמון זמן – אני לא מגזימה – שנתיים לא קיבלתי דואר. שנתיים. אני רואה אותו במצלמות, אני יוצאת, אומרת לו: סליחה, אתה מדואר ישראל? הוא אומר לי: כן. אמרתי לו: למה אנחנו לא מקבלים מכתבים?. הוא אומר: אני שמתי לך בתיבה את כרטיסי האשראי. אמרתי לו: אל תשקר לי, אין לי, התיבה שלי סגורה, אני פה, אני פותחת אותה יום-יום, אין דואר, אל תשקר לי.
ואני יודעת על מקרה ששרפו את כל המכתבים שהגיעו כדי לא לחלק אותם. תבדקו את זה. עובד שלכם בדואר ישראל אמר לי את זה ואמר שזה נמצא בחקירה. לנו אין למי לפנות. אנחנו מתלוננים למי? זה שירות, אלוהים אדירים. מה זה הדבר הזה? שנתיים לא לקבל דואר? אני מחכה לדואר ממשרד הפנים, מביטוח לאומי, יש דברים שלא נותנים לנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כשאתם מציינים שנתיים, זה קשור למלחמה או אין קשר?
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
אין קשר למלחמה, אין קשר. באף עיר בארץ לא קרה מצב שלא מקבלים דואר שנתיים. בפרט אופקים, מוכת גורל, אלוהים אדירים.2 אנשים צריכים להגיע לוועדות בביטוח לאומי, לא מקבלים דואר, אין לי למי לפנות. אני כואבת, זה מעצבן אותי, זה מרתיח לי את הדם שאני פותחת את הדואר יום-יום ואני לא מקבלת דואר. ואומרים לי: שלחנו, ולא קיבלתי. אני מאוד מקווה שתעזרו. אני מאוד מקווה שאתם תרימו את זה ותשימו את זה על השולחן. אופקים לא מקבלת דואר. בבקשה, תסתכלו בתכתובת בפייסבוק, כמה אנשים מתלוננים, אין למי לפנות.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
מיכאל, יש לנו עוד סיפור.
נמצא פה חיים, הוא מתנדב שלנו מאז המלחמה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, נפגשנו.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
והוא הרבה בבית התמחוי.
<< אורח >> חיים פרייברג: << אורח >>
שלום, שמי חיים פרייברג. אני גר בפתח תקווה וכל הזמן החברים שואלים אותי מתי אני עובר לגור באופקים? כי אני נמצא הרבה באופקים מאז המלחמה. יש לי פה גם הזדמנות להגיד תודה רבה למיכאל ביטון, שבזמנו, כשהיה סיפור של הביטוח הלאומי, מרגע שפגשנו את מיכאל, תוך שעה וחצי סמנכ"לית ביטוח לאומי התקשרה. אז העסק עבד, אני מקווה שגם עם הדואר זה יקרה.
אני רוצה לתאר לכם סיטואציה אנושית קשה שאני חוויתי במו עיניי. בין היתר, אני נכנס לבתים של אנשים ומחלקים להם תכולה של מוצרי מזון ומוצרים בסיסיים. יש איזה יהודי – ואני לא אנקוב כרגע בשמו, אבל אם תרצו אני אעביר לכם את השם שלו – האיש הזה ערירי. כשבאתי לבקר אותו בפעם הראשונה, שאלתי אותו: עם מי אתה גר? אז הוא אומר לי: עם אבא שלי ואימא שלי. עכשיו, הוא יהודי בן 70 פלוס, בוא נראה את אבא שלך ואימא שלך, ואז הוא מראה לי את התמונה שלהם על הקיר.
יהודי מוכה גורל, הוא חי לבד. יש טלפון, יש לחצן מצוקה. ניתקו לו את הטלפון כי הדואר שוב לא הגיע. ניתקו לו את הטלפון, וזה אחד שלא יכול לבוא בטענות. ובמקרה שלו, הוא גם לא יכול היה לבוא בטענות כיוון שהוא התמוטט. במקרה אחי עבר, שלחו אותו לסורוקה, החזירו אותו לחיים. ואני שמעתי שהסיפור שלו סוף-סוף הטלפון עובד בעקבות המקרה שקרה לו. אבל האם צריך להגיע לסיטואציה שבן אדם מגיע לסף מוות בכדי שהעסק יתחיל לעבוד?
אני מתגורר בפתח תקווה, אז את שירותי הדואר בפתח תקווה אני גם מכיר. יש חוליים גם בפתח תקווה, אבל זה לא מתקרב למה שקורה באופקים. ותבינו דבר אחד, כל החבר'ה שיושבים בצד השני פה, אנשי אופקים – ואני אומר לכם את זה כאחד שגר במרכז – מרביתם לא יודעים להתלונן. כל דבר שכרוך ברשות ציבורית הם לא יודעים לפתוח את הפה. מיכאל ביטון יעיד על זה. הם לא יודעים לפתוח את הפה. אז באמת כדאי שתעזרו להם. תודה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עוד מישהו מאופקים?
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
נמצא יורם.
<< אורח >> יורם כהן: << אורח >>
אני לא אכניס את הסיפור האישי שלי שכמובן נאמר פה למעשה הכול, שאינני מקבל דואר וכו'. פשוט אני לא מבין כיצד הדואר לא מזיז משהו? המבנה של הדואר, כמו שיהלומה אמרה, הוקם בשנות ה-70 כשבאופקים היו לכל היותר 10,000 תושבים נכון להיום יש 41,000 תושבים. איפה השירות?
אין דוורים, לא מחלקים כלל וכלל דואר. שמעתי גם טענה אחרת של הדואר, שלכאורה – אולי זו חברה אחרת, חברת מסר. אני אף פעם לא שמעתי על חברת מסר – אבל אני מחזיק, קיבלתי במקרה לפני שבוע דואר ואחרי ששלחנו את הפנייה אלייך ויש עליה חותמת של הדואר בבאר שבע, 20 קילומטר מאופקים, יש עליה חותמת של דואר באר שבע מה-21 בדצמבר.
לאמור, המכתב הגיע אליי לתיבת הבית שלי אחרי שלושה שבועות. זה לא הגיוני, זה עומד בניגוד לרישיון חברת הדואר. אני בדקתי גם את רישיון חברת הדואר, כתוב ברישיון שהחברה חייבת לספק שירות בזמן סביר. לא מציינים שמה תקופה, מצוין שמה שמדובר בזמן סביר. אז אני חושב שזמן סביר זה יומיים-שלושה. אם אני זוכר היטב, אז גם מוזכר באותו רישיון שהחלוקה צריכה להתבצע מספר פעמים בשבוע. לא קורה הדבר הזה באופקים. וכמובן שכל 40,000 תושבי אופקים סובלים מזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה רבה לך.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
תודה יורם. אני רוצה להוסיף על הסניף הקטן, אנחנו יודעים שקשישים בדרך כלל מוציאים מזומן, ראינו את זה ב-7 באוקטובר איך זה עיכב את האנשים מלהוציא כסף. כל החשבונות המוגבלים, כל העניין של המטבע הזר. אנחנו לוקחים כרטיס, אבל בגלל שיש סניף אחד וכל כך הרבה אנשים עם פטורים, מחכים שם בין שעתיים לשעתיים וחצי ולפעמים אפילו יותר.
חלק מהאנשים בפייסבוק כתבו שהם נוסעים לסניף נתיבות וסניף באר שבע כי הם לא מצליחים לקבל את השירות במקום שלהם. תודה רבה, תודה על ההזדמנות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה. שוב, מצטיירת פה תמונה מחפירה של המציאות. עכשיו, הממשלה ניסתה ופועלת להפרטת הדואר, והתחייבה שההפרטה משפרת שירות ומקדמת אוכלוסיות ותיתן שירות שוויוני וראוי, ופה זו ממש קטסטרופה. בואו נשמע את משרד התקשורת והדואר. מה אתם אומרים?
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
אני שמעון שוהם, אני ממונה אגף מדיניות והסדרה במשרד התקשורת. קודם כל, אנחנו מברכים על הדיון שהיושב ראש כינס אותו, כל דיון כזה בסופו של דבר מעלה את השיח ומעלה את הסוגייה, אז בסופו של דבר זה משפר את השירותים.
צריך להבין מבחינת ההפרדה בינינו לבין חברת הדואר ובין חברת מסר וחברות דואר אחרות. אנחנו משרד התקשורת, אנחנו הרגולטור והמפקח על שירותי הדואר. זאת אומרת, אנחנו קובעים את המדיניות, קובעים את הרישיון – כמו שיורם ציין – את ההיתרים, ודואגים אחר כך גם כן לפקח על היישום של הרישיון וההיתר.
אני חייב לציין שאנחנו, כמשרד התקשורת מקבלים בשנה האחרונה המון תלונות על חלוקת דואר, על קשיים בחלוקת דואר בכל הארץ. לא רק... אני אחזור רגע שנייה אחר כך לאופקים, אבל כן, אנחנו מזהים שיש בעיה בחלוקת דואר במדינת ישראל. בגלל זה גם כן אנחנו, כמנהל הדואר במשרד התקשורת, מבצעים פקוחים, הכול בהינתן למשאבים שלנו, ואנחנו גם כן נוקטים בפעילות אכיפה. זאת אומרת שאנחנו מטילים עיצומים כספיים גם על חברת הדואר וגם על חברת מסר במקרים שאנחנו מוצאים שיש הפרה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
באיזה היקף העיצומים?
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
אני יכול להגיד לך שזה משתנה. ב-2024, לדוגמה, הטלנו 2.6 מיליון ש"ח על חברת הדואר. אנחנו הטלנו עיצום כספי ממש בתחילת ינואר גם על חברת הדואר על בעיות של מרכז מסירה אפילו\ זה לא היה ביחידת דואר, זו הייתה בעיה של מרכז מסירה בבית שמש לגבי דברי דואר שהיו חשופים וגלויים וללא השגחה.
גם על מסר הטלנו עיצומים לפני תקופה בשכונת פת ירושלים על חלוקת דואר לא תקינה. זאת אומרת, ככל שאנחנו מוצאים ואנחנו מזהים ואנחנו מתחילים הליך, ובסופו של דבר אנחנו מוצאים שההליך באמת מזהה שיש פה הפרה – אז מטילים עיצום כספי. אני יכול גם להגיד שגם היום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אולי זה לא מדגדג, אתה יודע. לתת לחברות שמרוויחות מאות מיליונים 2.6 מיליון שקל זה לא מדגדג. הוא אומר: לא נורא, תיתן לי את הקנס ונמשיך לא לתת שירות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה חיסכון של 50 משכורות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, הוא פשוט ביטל תקנים, ביטל עובדים, לא הרחיב את המקומות האלה שגדלו. הוא אומר: מקסימום אשלם שני מיליון שקל, יותר טוב מלבנות סניף דואר חדש או לשפר את השירות.
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
אני רוצה להזכיר ליו"ר כשהיה לפני שלוש שנים בוועדת כלכלה – אז תיקנו את החוק.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נכון, כן, אבל אני מצטער שתיקנו את החוק, אמרו שתהיה יעילות ואפקטיביות.
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
אם תרשה לי רק להתייחס לעניין העיצומים, אז אנחנו כמעט הגדלנו את העיצומים פי 20. מ-13,000 ל-26,000 בהתאמה, ול-200,000 ו-400,000. היום, דרך אגב, העיצום הגבוה עומד על 460,000 ש"ח. זאת אומרת, קודם כל הגדלנו את זה, ואם אנחנו נזהה בסופו של דבר, יכול להיות שגם זה דבר שצריך להשתנות.
אם אני יכול רגע לחזור לעניין של מה שדיברנו לגבי הפעילות שלנו, אז אנחנו גם היום נמצאים על השולחן במשרד. יש מספר מקומות בכל רחבי הארץ שאנחנו בוחנים אפשרויות של הטלת עיצום כספי, למשל קצרין, באר שבע, אשקלון, אפילו ראש פינה.
לגבי מה שהוזכר כאן לעניין של הסניף שהוא קטן, אני גם מזכיר, וגם זה היה בתהליך של לפני שלוש שנים, עשינו רפורמה מאוד גדולה בשוק הדואר וקבענו כללים – אפרופו הרישיון שמר יורם הזכיר – לגבי פריסת יחידות הדואר, והסניף באופקים עומד לפי הקריטריונים של הרישיון.
זאת אומרת, לפי הרישיון אין צורך להקים יחידה נוספת. אבל מה? הדבר המשלים לפריסה זה זמני המתנה. אנחנו באמת מזהים שיש זמני המתנה גבוהים ביחידת הדואר באופקים, בעניין זה גם כן פנינו לחברת הדואר, וחברת הדואר גם אחר כך תרחיב בעניין, והיא הוסיפה עובדים כדי לצמצם את זמן ההמתנה.
אנחנו, בכל מקרה, בהתייחס למה שאמרתם, שגברת רבקה אמרה שאין לי למי לפנות – יש למי לפנות. את יכולה לפנות אלינו, ויותר מזה, תפנו אלינו בזמן אמת.
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
אבל אנחנו תושבי אופקים, אנחנו לא נוהגים להתלונן. לא נוהגים. אנחנו מחפשים פתרונות לבד. אני רודפת אחרי הדוור בכל אופקים. זה לא הגיוני.
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
אני מסכים איתך, בגלל זה אני חושב שאם את פונה למשרד, ולמשרד יש מספיק כוח מול חברות הדואר כדי לפתור בעיות. ויותר מזה.
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
אנחנו לא היחידים.
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
מה זאת אומרת ליחידים?
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
אם כל תושבי אופקים מתלוננים, תסתכל בפייסבוק תראה את התלונות של האנשים.
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
לא, אז חבל שלא פונים אלינו, כי גם מי שפונה אלינו בסופו של דבר מקבל את המענה.
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
אנחנו בשביל זה פונים אליכם היום ומבקשים שתפתרו לנו את הבעיה הזאת.
<< אורח >> חיים פרייברג: << אורח >>
סליחה שאני מעיר, אם אפשר יהיה באמת לתת את הפרטים שלכם, כדי שנוכל להפיץ בקרב אנשי אופקים. כי רק לתשומת ליבכם, אני אמרתי שאני תושב פתח תקווה, אנשי אופקים, חלק ניכר לא יודעים מה זה אינטרנט. זאת אומרת, יודעים מה זה אינטרנט, אבל לא מתעסקים עם האינטרנט.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
שנייה, אני לא מדברת על נגישות. קודם כל, זאת לא הפתעה שאין דואר. זה מפתיע אותך? אם זה מפתיע אותך ושנתיים אין דואר באופקים, אז זה חמור מאוד. אם שנתיים אין דואר ואתה מופתע עכשיו, תסלח לי אדוני, אני מכבדת אותך מאוד, אבל משהו כאן... כי יש לי פה עשרות תלונות של אנשים שפנו למשרד התקשורת.
אני לא פניתי, בסדר? אני שיתפתי ואני חושבת שהרעיון פה הוא לתקן. אנחנו לא באים בהאשמות אישיות, באנו לתקן. ונראה, עוד חצי שנה אולי לא ניפגש ואולי כן ניפגש, אני לא יודעת. אנחנו רוצים בסופו של דבר עתיד יותר טוב.
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
זו המטרה של כולנו. אני גם יכול להבטיח כמשרד התקשורת שאנחנו נעשה פיקוח הדוק. עכשיו, גם במיוחד אחרי הדיון הזה אנחנו נעשה פיקוח הדוק על אופקים. אנחנו גם כן נצא לפיקוח גם לגבי יחידת הדואר, גם לגבי מרכזי המסירה, גם לגבי כל העניין הזה של חלוקת דואר. וככל שאנחנו באמת נמצא דברים, כמו שאת אומרת אפילו הדוגמה עם השריפה של דברי דואר, אם אין לי אפשרות להתחקות אחרי הדבר הזה, אני לא יכול לעשות עם זה הרבה.
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
יש תלונה במשטרה, אני לא יודעת.
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
מצוין. אז אם יש באמת במשטרה ותוכלי לקשר אותנו עם אותו אדם, אז אנחנו נפעל בעניין הזה.
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
תקשיב, זה נורא.
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
אבל בכל מקרה, כשאנחנו נגיע לפיקוח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני רוצה לשמוע את הדואר עצמו. האם אתם מכירים בבעיה?
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אדוני היושב ראש. זיו ברק, אני מנהל הרגולציה של חברת דואר ישראל. קודם כל, אני מברך על הדברים שאמרת בתחילת הישיבה לגבי תושבי אופקים ומה שהם עברו בשביעי באוקטובר. דרך אגב, שאלת האם זה קשור למלחמה? חשוב לי להגיד גם על תושבי אופקים בוודאי, אבל אפילו על תושבי שדרות ששבוע לאחר תחילת המלחמה אנחנו חזרנו לחלק דואר בשדרות, בוודאי באופקים ובכל היישובים. וגם סניף הדואר בשדרות ובאופקים מספר שבועות אחרי השביעי באוקטובר חזרו לעבוד כשרוב משרדי הממשלה והעסקים עוד לא חזרו לעבוד אנחנו חזרנו לעבוד מתוך החלטה ערכית.
כמובן שכמות הפעילות שהייתה אז הייתה מאוד נמוכה, וזו הייתה החלטה ערכית שלנו שזה חשוב לשדר מסר של לא משאירים אתכם לבד.
לעצם הדברים אני חייב להגיד שאני הופתעתי שנקבעה הישיבה וכשקראתי את הפנייה שצורפה לזימון לישיבה. כי קודם כול, אנחנו מכירים את זה שיש מקומות שונים, כמו שאמר פה ידידי שמעון ממשרד התקשורת, אנחנו מכירים מדי פעם בעיות כאלו ואחרות בתחום חלוקת הדואר, הרבה פעמים, מן הסתם, אנחנו יודעים קודם שיש פנייה. אנחנו כבר יודעים איפה יש בעיות וכמובן גם מנסים לטפל בהן.
באופקים אנחנו לא מכירים בעיה. להיפך, באופקים אנחנו מכירים שחלוקת הדואר תקינה. ומרגע שקיבלנו את הפנייה, יום למחרת אני שלחתי את הסרטון למנהלת הוועדה. מנהל מרחב דרום אצלנו נשלח למחרת בבוקר בהפתעה, בשעה 7:00 בבוקר, לעשות שמה ביקור פתע ביחידת הדוורים כדי לראות את איכות החלוקה – והחלוקה תקינה.
עוד לפני הביקור שלו, לצורך העניין, אנחנו בודקים את עצמנו קודם כל האם יש דוורים? נאמר פה שאין דוורים. צריך לבדוק קודם כול האם יש דוור לכל אזור חלוקה באופקים? והאם הוא יוצא לעבודה? ואלו דברים שאם הם לא נמצאים, אז כבר יודעים שיש בעיה. באופקים יש חמישה דוורים. יש דוור לכל שלושה אזורי חלוקה, שזה יותר טוב ממה שיש בשאר הארץ, שזה דוור אחד לכל חמישה אזורי חלוקה, זו הייתה חלק מהרפורמה. כמו שאתם יודעים, במשך השנים כמויות הדואר פחתו ב-70% ותדירות החלוקה פחתה. באופקים היא פחתה פחות. זאת אומרת, אנחנו מחלקים אחת לשלושה ימים לכל כתובת, ובשכונה מסוימת שיש בה מרכזי חלוקה, החלוקה היא כמעט מדי יום.
אני לא הסתפקתי בבקרה, כמובן בנתונים שיוצאים ממערכות הניטור ובבקרה שעשה שם מנהל המרחב, ואני אישית ביום ראשון בבוקר, בהפתעה, גם כן נסעתי לאופקים. רציתי לראות באמת-באמת את המצב שם. אני ביקרתי ביחידת הדוורים ובסניף.
אני ארצה, ברשותכם, להפריד שנייה בין חלוקת הדואר לבין הסניף, כי אלו נושאים שונים. אני דיברתי שמה עם הדוורים, ראיתי את המצב שמה. יש שמה, כמו שנאמר, דוור לכל שלושה אזורי חלוקה. אני דיברתי איתם, אני תחקרתי אותם. יש אצלנו בעגה הדוארית מה שקרוי "שולחן נקי". בדקתי, הגעתי בשעה שכבר הדוורים חלקם נמצאים לקראת היציאה לחלוקה. בדקתי האם הם יצאו עם כל דברי הדואר? וראיתי שכל דברי הדואר חולקו ולפחות ברמת הבקרה הזאתי, חלוקת הדואר מבחינתנו, מבחינת דואר ישראל, תקינה ושוטפת ולא אמורה להיות בעיה.
אני רוצה גם להגיד שברגע שקיבלתי את הזימון לדיון, הרשיתי לעצמי להתקשר לגברת יהלומה זכות. שוחחנו לפני מספר ימים כדי לבדוק את העניין, כי אני שומע פה את הדברים שאתם אומרים ואני לא מזלזל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה יודע מה? תראה, זיו, תכף תשלים את הסיפור על הקשר שיצרת עם יהלומה. אבל האם יכול להיות עד כדי כך פער, שציבור אומר מצב אנוש ואתה אומר הכול תקין? משהו פה לא מסתדר.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
נכון, זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר. אני לא רוצה שיישמע חלילה שאני מזלזל בדברים שלך או של כל אחד שטען פה טענות, כי באופן תיאורטי הכול יכול להיות. באופן תיאורטי יכול להיות שהדוור שלנו מצטיין, בא בשעה 5:30 בבוקר, ממיין לעצמו את הכול. אני אומר את זה רק באופן תיאורטי כי אני לא רוצה חלילה להכפיש את העובדים שלנו, המסורים שלנו. יכול להיות שדוור לוקח ב-7:00 בבוקר את כל דברי הדואר שהוא מיין, יוצא לחלוקה, זורק את הכול לפח הזבל והולך הביתה.
תיאורטית הכול יכול להיות. חלילה, שוב פעם, הישיבה הזו מוקלטת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היה פה תיאור מקרה שאני לא יודע כמה סימוכין וראיות יש לך על הסיפור של דוור ששרף את דברי הדואר. האם זו שמועה או שיש לנו ראיות?
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
רק שמועה.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אז אני שמעתי גם כן את השמועה הזאתי מגברת זכות, והדבר הראשון שעשיתי זה כמובן בדקתי את זה גם כן עם מנהל המרחב וגם עם הדוורים שהזדעזעו בכלל שאני העליתי את הטענה הזאתי. וכמובן ביקשתי ועדיין מבקש, ואת אומרת שיש תלונה במשטרה, ככל שיש, ועוד פעם, אנחנו לא היחידים שמחלקים דואר. אני לא יודע, עם "ככה שמענו" קשה לי לעבוד.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
שנייה, אנחנו לא נתרכז בזה.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
רגע נעזוב את השריפה של דברי הדואר.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
אני שנתיים לא קיבלתי דואר. יש בעיה. יש פער מאוד גדול בין מה שאתה מציג למה שקורה. תראה, אל תדבר איתי על תהליך. תהליך לא מעניין אותי.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
בוודאי שזה הדבר היחידי שצריך לעניין אותך בתור אזרח. אני ביקשתי ממך בשיחה בינינו – כי קשה לי לשמוע דברים באוויר – אני צריך דוגמאות שאני יכול לעמת אותן מול העובדים שלנו, אם קיימת בעיה. ביקשתי ממך דוגמאות מצולמות, הסברתי לך גם איך אפשר לדעת אם זה מכתב שנשלח בידי חברת דואר ישראל.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
עכשיו אני אלך לצלם.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אבל את שלחת לי.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
שלחתי לך מה שיש בפייסבוק, מה שהעברתי למיכאל, אנשים צילמו חלק מהדברים.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
ומה ששלחת לי, הסברתי לך לפי התמונות שאת שלחת: האם אלו מכתבים שנשלחו בידי חברת דואר ישראל או לא? וזה חד-משמעי.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
זה לא מעניין.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אני מבין אותך ואני לא מזלזל לרגע בטענות שלך. כשאני מקבל דוגמאות מצולמות, שזה הדבר הכי טוב כדי לדעת איפה קיימת בעיה – לצורך העניין, אם הייתם שולחים לי מכתבים שנמצאו זרוקים ברחוב, אם הייתי מקבל את זה ורואה לפי הכתובת, אני יודע לאיזה דוור זה שייך ואני יכול לבוא אליו בטענות. אבל שלחתם מכתבים שמה שאתם צילמתם שלא חולקו על ידי חברת דואר ישראל.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
בוא נדייק, רגע, רגע, רבקה, רק שנייה. בוא נדייק: אנחנו לא שלחנו לך, הוצאנו מהאינטרנט תלונות של תושבים.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
בסדר, אני מניח שאלו תלונות אותנטיות.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
אתה בטח מבין שאני לא מדמיינת דברים? לא מתחשק לי בבוקר לבוא לפה.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
לא הייתי מטריח את עצמי ואת מנהל המרחב ומתקשר אליי אם הייתי חושבת שאת מדמיינת.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
זיו, בוא נצא מנקודת הנחה שכרגע אנחנו מחפשים פתרון לבעיה. זה לא שאין בעיה. כולנו מחפשים פתרון לבעיה שקיימת. כי אתה אומר שאין בעיה.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אני אומר דבר אחד, ונושא חלוקת הדואר הוא חשוב לי, ואני דרך אגב מוכן לתת את הטלפון הנייד שלי לכולכם, ועל כל בעיה תעדכנו אותי אישית. למה? כי אם אני ראיתי בעיניים שלי ולפי המערכות שלנו שאין בעיה בחלוקת הדואר בידי דואר ישראל ואתם טוענים שכן – אז אם אני צריך לעמת את מנהל יחידת הדוורים או את מנהל המרחב או את הסמנכ"ל שאחראי על הנושא של חלוקת הדואר באופקים, אני צריך להראות לו דוגמאות שכל הנתונים שלנו הם לא נכונים. ותעזרו לי בזה. אני מוכן.
אני ראיתי את הדוורים שלנו, הדוורים שנטען פה שלא קיימים, ראיתי אותם ביום ראשון בבוקר לפני שהם יצאו לחלוקת דואר. ראיתי אותם.
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
יכול להיות שהם יוצאים מבית הדואר, אבל זה לא מגיע. אני שנה וחצי לא קיבלתי דואר. אני שנה וחצי לא קיבלתי דואר. נסעתי בכביש ה-6 לפני שנה וחצי, לא קיבלתי דואר, ואז אני רואה ששום מכתב לא מגיע אליי. הרמתי טלפון לכביש ה-6, יש לי חוב בכביש ה-6. תגידו, זה נורמלי? זה לא בסדר. מה זה?
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אז אני מסביר שוב.
<< אורח >> רבקה סיסו: << אורח >>
אנחנו אנשים שומרי חוק, אני לא צריכה לשלם שום קנס לאף אחד, אני לא חייבת לשלם שום קנס.. היא מדברת על קלאב הוטל, קלאב הוטל דחו את הטענה שלי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
העיכוב של המכתבים האלה פגע באנשים.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אין ספק. תשמע, אני בביזנס של חלוקת דואר. אני רוצה לחלק דואר, אני חי מחלוקת הדואר, נקרא לזה ככה. אין לנו שום אינטרס שלא לשלוח את הדואר. יש לנו דוורים, יש לנו מנהל יחידת דוורים. כשאנחנו מקבלים באופקים, דרך אגב, כל יום בממוצע 6,000 מכתבים.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
יופי. לא.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
והם מחולקים. עכשיו, ככל שיש טענה אחרת שנוגעת לחלוקת הדואר, אני מזמין אתכם ואני אתן לכל אחד פה את הטלפון הנייד שלי, תראו לי דוגמאות של דואר שהתקבל באיחור וחולק בידי חברת דואר ישראל.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
לא מספיק לך בפייסבוק?
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
גברתי, אני ניסיתי להסביר. הדוגמאות שצורפו בפייסבוק, שאני ראיתי אותן, נכנסתי לכל הקבוצות שיהלומה שלחה לי – אלו טענות כלליות בגלל שאנחנו לא החברה היחידה שמחלקת דואר, כשאומרים "הדואר לא מגיע" קשה לי להתמודד עם זה. אבל כשמצלמים מכתב של דואר ישראל שלא הגיע בזמן, זו כבר בעיה שלי שאני צריך לטפל בה. ולא היו כאלו, לא היו.
<< אורח >> יהושוע זכות: << אורח >>
אני רוצה ברשותך להסביר.
אנחנו יודעים שהדואר יודע לעבוד טיפ-טופ. אנחנו רואים את כל החבילות מחו"ל שמגיעות מתוקתקות, כל אחד בחנות שלו והכול, אתה מקבל את הדואר פיקס. כשזה מדובר על דואר בארץ? שום דבר. מכתב של חידוש רישיון מצאנו שלושה שבועות אחרי התאריך של פקיעת הביטוח. מצאנו את זה 70 מטר מהבית שלנו, שכן שראה את זה והביא לנו את זה הביתה. משהו שם... סליחה על המילה, דפוק.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אז עוד פעם, קשה לי להתייחס למכתב ספציפי שאני לא יודע מי שלח אותו ובאמצעות איזו חברה? ואני מבין שזה פחות מעניין אתכם.
<< אורח >> יורם כהן: << אורח >>
סליחה רגע, רק רגע. אני מחזיק בידי מעטפה שנשלחה מדואר באר שבע לאופקים ב-22 בדצמבר, והגיעה ב-11 בינואר.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אז אני אקח אותה ברשותך ואני אבדוק ספציפית.
<< אורח >> יורם כהן: << אורח >>
יש כאן חותמת של הדואר.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
והוא קיבל את המכתב
<< אורח >> יורם כהן: << אורח >>
רק רגע, עכשיו תנו לי לדבר.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
אחרי שהמכתב יצא הוא קיבל.
<< אורח >> יורם כהן: << אורח >>
רגע אחד, תנו לי לדבר. ואני מדבר אחרי שלפחות חודשיים לא קיבלתי דבר דואר. ברשותך, עוד מילה אני רוצה להגיד, דיברת שבאופקים יש חמישה דוורים. באופקים יש נכון להיום 40,000 תושבים, שזה 10,000 דירות. עוד הוספת משהו שהפתיע אותי שבאופקים מגיעים 6,000 מכתבים ביום. אם כך, כל דוור אחראי – אם אנחנו עושים חלוקה – כל דוור אחראי ל-2,000 דירות, וכל דוור צריך לחלק ל-1,200 דירות מכתבים מדי יום ביומו.
זה לדעתי לא פרופורציונלי ודוור איננו יכול לעמוד במשימה הזאת. 1,200 מכתבים שיחלק מדי יום ביומו, זה אומר שהוא צריך לבקר לפחות 500 או 600 דירות במשמרת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה רבה חברים, אנחנו עוד מעט צריכים לסיים את הדיון. יגאל?
<< אורח >> יגאל שטרית: << אורח >>
כן כבוד?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מסר, אתה רוצה להגיד משהו?
<< אורח >> יגאל שטרית: << אורח >>
שלום, יגאל שטרית, מנכ"ל חברת מסר. אני מקשיב בקשב רב לדברים שנאמרו פה. עשיתי בדיקות משנת 2020 לבקשת משרד התקשורת כמובן ולאור הפנייה שלכם משנת 2023 ועד היום. ובדקתי את אחוז התלונות באופקים לחלוקה של מסר. ברשותכם, (לפני שאני אגיע למספרים) במכתב שצורף בזימון לוועדה, כל האירועים שצוינו – החל מרישיון רכב, דואר רשום ותווי נכה – אלו דברים שמסר לא מפיצה אז אני שם אותם בצד.
מסר מפיצה דברי דואר כמותיים בלבד. ואחוז התלונות הישירות שקיבלנו לגבי חלוקה באופקים עומד על 0.43%. 0.43%, שזה פחות מהנורמה שאני רואה בכל הארץ. עכשיו, מאז 2024 מסר התחילה לחלק, בעקבות התיקון שכבודו עשה בחוק הדואר, במרכזי החלוקה באופקים. הכמויות הולכות וגדלות, אבל גם שם אחוז הפניות עומד על אותו שיעור.
יש לנו ארבעה ערוצים ישירים לתקשורת מול חברת מסר במידה ויש תלונות: הן באינטרנט, הן במענה קולי והן אל מול המדוורים. בבדיקות שאנחנו עשינו, ואימתתי אותן עם זיו מדואר ישראל, בעיר אופקים יש בעיית תשתית חמורה, וזה לא עלה פה. אמנם יש אחריות לחברות המדוורות והמפיצות, אחריות מקסימלית, עם זאת יש גם את הצד השני של המטבע שצריך לגעת בו, יש עניין של שמות רחובות עם בסיס נתונים לקוי, שיש שם רחוב ישן ושם רחוב חדש. ישנן תשתיות דואר שהן בכלל כמעט ולא קיימות. אז יש לטפל בכל החבילה ולא רק במדוורים עצמם.
האירוע של אופקים מאפיין את תשתיות הדואר שלנו בחלק מהמקומות בארץ, ואכן יש לטפל בזה. אני עומד מאחורי כל דבר שנחליט ויוחלט, ואנחנו נבצע. זו האחריות שלנו, כמו שזיו אמר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה יגאל, אנחנו רוצים בזום נציג העירייה, אורי דניאל, מנהל אגף שירות לאזרח. אתה איתנו?
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
כן, אהלן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אורי, מה נשמע? בפעם הבאה תבואו לוועדה, זה חשוב.
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
נכון, אבל הבנתי שהיה איזשהו פקשוש עם הזימון והלינק וכל זה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא משנה. מה אתה אומר אורי?
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
קודם כל אני רק אתקן, יש באופקים היום 44,000 תושבים. הנקודה הפיזית של הדואר, כמו שנאמר בוועדה על ידי תושבי אופקים, לא השתנתה משנות ה-1970. העיר מתפתחת דרומה והנקודה נשארת אותה נקודה. אנחנו בצפי של הסכמי גג ל-120,000 תושבים, ואנחנו עדיין עם אותו סניף קטן שבקושי מצליח לתת שירותים לאנשים שהם יותר נגישים וקרובים לדואר, ולא לשאר השכונות החדשות שנבנות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם פניתם אתם כעירייה למשרד התקשורת ולדואר?
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
אז אני אגיד מיכאל, אני חושב שעצם הבלבול הוא בעצם ההפרטה, הפריטו את שירותי הדואר, תושבים לא יודעים למי לפנות בדרך כלל – לא יודעים לפנות אם זה למסר או לדואר ישראל או לרשות או למבקר משרד התקשורת וכן הלאה. אנחנו בתור אגף שירות לתושב, וגם הרשות כרשות, אני הייתי לפחות פעם אחת, קיימנו ישיבה בנושא הזה עם נציגי הדואר, הם כל הזמן טוענים שאין בעיה, ואנחנו כל הזמן נתקלים בתלונות של תושבים על חלוקת דואר, על דואר שזרוק בפינות חשוכות. נאמר פה "נשרף", אז גם זה ראינו וגם זה קיבלנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לכם תמונות של דברים כאלו?
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
מיכאל, מה שיש לי פה הוא אוסף של משילות ואכיפה בעיר אופקים של פריטי דואר והתראות שנשלחו לתושבים מחודש יולי ועד היום חלקם לא נמסרו, חלק ממתינים לאישור הדואר, חלק הוסדר בטענה שאין נמען כשיש כתובת ויש הכול. יש פה אינספור תיעודים, אני יכול להעביר לוועדה מה שצריך, רק אני אצטרך לטפל בנושא הגנת הפרטיות ולמחוק פה את הפרטים של האנשים. יש פה אינספור תיעודים שלנו כרשות. זה כבר לא משרד הפנים באר שבע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה בכוונת העירייה לעשות מול הדואר ומשרד התקשורת במקרה הזה?
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
תראה מיכאל, אנחנו נפגשנו לפני שמונה חודשים. אני יודע שראש העיר גם קידם לפני. פשוט הם מדברים איתך במונחים כלכליים ש"לא משתלם" ו"אין צורך" ו"לא צריך", כשבשטח המצב הוא אחר לגמרי. היה זכיין נוספת באופקים שהוא סגר את הסניף, כי הוא אומר: תשמעו, לא משתלם לי לפי מה שמשלמים לי על פריטי הדואר שאני מחלק. הסניף הנוכחי אומר: אין לנו כוונה להתרחב. אנחנו נפגשנו איתם,
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
על 44,000 איש ואין כוונה לשנות את המבנה ההיסטורי של הדואר?
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
אני חושב שזה יותר תלוי בהחלטה של הדואר בכלל, זה לא שלי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל העירייה הולכת לפעול בנחישות מול הדואר ומשרד התקשורת? תגיד לדנינו שאני מבקש שגם הוא יעשה את זה. כי העירייה צריכה לדפוק על השולחן. אני יודע שאתם עובדים טוב וקשה, אבל בדבר הזה גם שייצאו מכתבים ודרישות, ותזמינו את מנכ"ל הדואר ואת מנכ"ל התקשורת לסיור ותראו לו בעיניים איך נראה סניף דואר של עיר שרוצה להיות 60,000 איש, האם זה ראוי?
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
אני יודע שזה על השולחן של ראש העיר, הוא לא מזניח את הנושא הזה, כי באמת תושבים אצלנו לא מקבלים דואר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז אם אתם מוציאים מכתב לדואר ולמשרד התקשורת על המצב, תעשו העתק לוועדה שנהיה בעניינים, בסדר?
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
בסדר. אני רק אגיד מיכאל: ההפרטה פה היא זו שבלבלה גם את התושבים וגם את המערכת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה שאתה אומר שההפרטה פגעה באזרחים, כל אלה שחושבים שזה טוב לעשות הפרטות. זו הפרטה שפגעה באזרחים, מסכנים, דווקא החלשים ביותר, דווקא אלו שעוד מתבססים על מכתבים. הרי הדור הצעיר עושה הכול במדיה, בדיגיטל. המבוגרים, הזקנים, העולים – מחכים למכתב הרגיל והם נדפקו.
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
מיכאל, זה גם משבש לנו את עבודת המערכת העירונית. אתה שולח מכתב התראה או צו ניקוי חצרות, ואתה לא מבין למה הדברים לא מתבצעים, ואחר כך תושב חוזר ואומר: תשמעו, אבל לא קיבלתי כלום, זה לא הגיע.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ברור, עיר שהדואר בה לא עובד. זה בייסיק, זה הבסיס. אני גם חושב שיהלומה, תתחילי לאסוף אנשים שנפגעו כלכלית מזה שמכתב לא הגיע בזמן, בואו נעשה תביעה ייצוגית. לפעמים זה מזיז את העסק יותר טוב. בוא נתבע על נזק כספי – בן אדם שהרישיון שלו לא הגיע, התבטל לו כרטיס אשראי, לא קיבל את הדברים בזמן. בואו נגיש תביעה ייצוגית.
<< אורח >> אורי דניאל: << אורח >>
עוד הצעה קטנה. מר זיו, אתה דיברת על כך שהכול נראה פיקס, אולי תבקש מכל המנהלים שלך, מהמנהל באופקים, שייתן לך דיווח על כל דברי הדואר שחזרו והוחזרו. יש לכם דיווחים כאלו, תבדוק ותתחיל לחקור מה קורה שם.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אני לא מבין, דואר חוזר זה דבר שקיים, נכון. גם אמר את זה. זה לא מעיד על בעיה בדוור. זה מעיד על בעיה בתיבות שלא תקינות או שכתובות לא מעודכנות.
<< אורח >> חיים פרייברג: << אורח >>
תרשה לי, תרשה לי. אני גם תושב פתח תקווה. גם בפתח תקווה יש מקרים שהדואר חוזר בחזרה.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אני יכול להראות לכם, אם הוועדה רוצה, מכתבים שאנחנו כתבנו לגורמים ממשלתיים. אפילו ממשלת ישראל ששולחת לאנשים מכתבים לכתובות שלא קיימות. יש לך יישובים רבים במדינת ישראל, במיוחד במגזר הערבי, שבכלל אין כתובות ואי אפשר לחלק דואר בצורה סדירה. זה לא דבר חדש, זה לא מעיד על בעיה בדואר.
<< אורח >> חיים פרייברג: << אורח >>
אני מדבר על פתח תקווה, עיר מספיק גדולה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני חייב לסכם. אתה משפט, משרד התקשורת ואני מסכם את הדיון.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
קודם כול, בהמשך לדברים של נציג העירייה, חשוב לי להגיד שהדואר משנות ה-70 כן השתנה, פשוט התמהיל השתנה. אם יש היום פחות מכתבים – לצורך העניין יש 70% פחות מכתבים מלפני 10 שנים, כי מה לעשות העולם מתקדם – אז החבילות הולכות וגדלות. ובאופקים, בנוסף לסניף הדואר יש שישה מרכזי מסירת חבילות שזה שירות שהולך ומתרחב כפי שהביקוש של תושבי אופקים, ברוך השם, גדל. הם מזמינים הרבה חבילות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל עדיין כרטיסי אשראי מגיעים במכתב, ועדיין חיובים של כביש 6 באים במכתב.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
מכתבים מגיעים לכתובות, סניף זה פעילות שבעיקר היא בנקאית של דואר פיננסי, מה שבעבר היה בנק הדואר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה חשוב.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
כן, זה חשוב מאוד. זמן ההמתנה, ואנחנו מודדים אותו באמצעות מערכת ממוחשבת ואנחנו יודעים את זה בצורה מדויקת, הממוצע בשנת 2025 של הדואר באופקים היה 13 דקות, שזה תקין מבחינתנו. הוא עלה לקראת אמצא השנה בגלל שעזב עובד. ואני שמח לבשר שהעובד
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
מאיפה הנתונים האלה.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
מאיפה הנתונים? מהמערכות הממוחשבות.
<< אורח >> יהלומה זכות: << אורח >>
אני לא יודעת, אנחנו באים עם בעיה, תפתרו לנו את הבעיה, זה הכול.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
תנו לי שנייה רק לסיים את דבריי. זמן ההמתנה עלה, ואני אומר את זה בשקיפות, ל-16.5 דקות בחודשים האחרונים בגלל עובד שעזב, נכנסו במקומו שתי עובדות חדשות לאחרונה, לפני בערך חודש וחצי, והן נמצאות בתהליך הכשרה. לוקח שלושה חודשים עד שעובד הופך להיות יעיל ואפקטיבי ב-100%.
אני משוכנע שאתם תראו בתוך כמה שבועות צניחה חזרה של זמן ההמתנה לממוצע שהיה בשנת 2025.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אדוני, המכתב שדיברת עליו, המכתב שהראית, מתי הוא נשלח ומתי הוא הגיע?
<< אורח >> יורם כהן: << אורח >>
נשלח ב-22 בדצמבר וקיבלתי אותו ביום ראשון שעבר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, אבל הדואר שיפר את עצמו, שלושה שבועות?
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
זה מקרה לא תקין, שלושה שבועות. אני אקח ממך את המכתב ואני אתחקר את זה באופן ספציפי. צריך להבין, מדובר פה על מכתב ספציפי מתוך 200 מיליון מכתבים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני חייב לסכם, ביקשת מילה אחת, כן?
<< אורח >> יורם כהן: << אורח >>
אני חושב שאחת מבעיות ההפרטה זה שבתורים בסניף הדואר מתעסקים בכל דבר אפשרי למעט דואר. אפשר לקנות שם סוללות ואפשר לעשות שם כל מיני עסקים, וזה מאריך את התור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה מה שההפרטה רצתה. רצו לעשות כסף מהדואר אבל לא לשרת את האזרח.
<< אורח >> זיו ברק: << אורח >>
אדוני, אני רוצה להגיד שיש איום שלאו דווקא קשור לאופקים. חשוב לי להגיד, זה לא נושא הדיון. יש איום על חלוקת הדואר באופן כללי, לא משנה של איזו חברה ולא משנה מתי. יש יוזמה של המפקח על הבנקים להעביר, ללא אישור מראש, את כל לקוחות הבנקים לדיגיטל מה שאומר שמי שמקבלים את הדור מודפס, הם יקבלו את הכול בדיגיטל כדי שהבנקים יחסכו כסף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בסדר, זה דיון אחר. משרד התקשורת, רוצה להגיד מילה? האם אתם מתכוונים לפעול מול הדואר ולאכוף את האירוע של אופקים.
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
כן. אנחנו נעשה פיקוח. הרעיון הוא לעשות פיקוח בהפתעה. גם אם עכשיו יש שולחן נקי, יכול להיות שבעוד שבועיים השולחן כבר לא יהיה נקי. המטרה פה היא להגיע באמת לבדוק בזמן אמת וזה מה שאנחנו נעשה גם לגבי חלוקת הדואר על ידי חברת מסר, גם בחלוקה רגלית וגם במרכזי חלוקה, וגם לגבי הסניף וגם לגבי מרכזי המסירה. אנחנו מצפים שאם נמצא – וכבר היו דברים מעולם, זאת אומרת שקיבלנו דיווחים שהכול תקין ומצאנו שלא תקין – אז נפעל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתם תיכנסו לבדיקת עומק באופקים?
<< אורח >> שמעון שהם: << אורח >>
בדיקת עומק מסיבית, כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית, הוועדה מודה לאזרחים הפעילים ולחברה האזרחית באופקים שהעלתה את הנושא הזה לסדר היום בכנסת. כשאמרתם שאזרח מתקשה לעמוד מול גופים גדולים והוא קצת מרגיש חסר אונים – אנחנו הכתובת שלכם. איפה שאתם לא יודעים או פוחדים מגוף גדול, תבואו אלינו, אנחנו לא פוחדים ויודעים לפעול מול כל הגופים. תבורכו, כי יכולתם להיות מיואשים ואפאטיים ולא לעשות כלום, והנה פניתם והדבר הזה לא יעבור לסדר היום עד שהוא יתוקן. זו פגישה ראשונה מבחינתנו, זו לא פגישה אחרונה.
אחד, אנחנו מבקשים להודות לכם. שתיים, הוועדה קוראת למשרד התקשורת לבצע בדיקת עומק, כולל כל הכלים שיש לה באכיפה ועונשים מול גופים וזכיינים שהפרו את הכללים ואת השירות והסטנדרט שנקבע בהסכמים, וגם בתהליכי ההפרטה.
הוועדה קוראת לדואר לעשות בדק בית, לעבוד מול התושבים, לאסוף עדויות כתובות, לבחון את המקרים ואת התקלות, ולא רק על בסיס ביקור חד-פעמי אלא סדרת בקרה על היישוב אופקים כדי להראות שיפור מתמיד במתן השירותים וירידה ברמת התלונות. אני מאמין שאם תעבדו ככה, אז התלונות בפייסבוק יירדו, והאווירה של חוסר שביעות רצון מהדואר ושירותיו תרד בעיר אופקים. העיר הזאת ראויה לכל דבר שוויוני ולשירותים כמו בכל מקום אחר במדינה.
הוועדה קוראת לעיריית אופקים ולהנהגתה לפעול בנושא מול שר התקשורת ומול מנכ"ל התקשורת, ומול כל הרשויות במדינה, כולל הוועדה לביקורת המדינה ומבקר המדינה לוודא שאזרחי אופקים יקבלו את השירות הטוב.
הוועדה שומרת לעצמה את הזכות לבצע דיון מעקב בהתאם להתפתחויות. מי ששיפר או תיקן או התקדם או גילה משהו, ורוצה לעדכן את הוועדה, נא לשלוח לאפרת מורלי כל עדכון שלפיו אנחנו נחליט על דיון המשך ואם הוא נדרש. אני נועל את הישיבה. תודה רבה לכולם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:24. << סיום >>