מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm למידה מרחוק באוניב ר סיטאות :כתיבה רועי גולדשמידט :| אישור יובל וורגן :תאריך"ד כ ייר אב "תשפ ג , 15 אי מב 2023 מבט משווה למידה מרחוק באוניברסיטאות הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 4 1.1 אתגרים והזדמנויות בלמידה דיגיטלית ................................ ................................ ............... 5 2. למידה מקוונת/מרחוק באוניברסיטאות בישראל: תמונת מצב ................................ .................. 7 2.1 היצע הקורסים המקוונים ................................ ................................ ................................ ... 7 2.2 ?למידה מרחוק כחלופה ללמידה פרונטלית ................................ ................................ ...... 10 2.3 מעבר ללמידה מרחוק בחירום ................................ ................................ ......................... 12 2.4 התייחסויות נוספות לקידום למידה מקוונת מצד מוסדות ................................ ................... 13 3. ממצאי סקרים בישראל אודות למידה מרחוק ................................ ................................ ........ 16 3.1 ממצאים עיקריים ביחס ללמידה מקוונת במוסדות להשכלה גבוהה בשנת תשפ"א .............. 16 3.2 ממצאים עיקריים ביחס ללמידה מרחוק מסקר שבוצע עבור התאחדות הסטודנטים ............ 17 4. פעילות המועצה להשכלה גבוהה בתחומי הלמידה הדיגיטלית ................................ ................. 18 5. מיזם קמפוסIL – מערך הדיגיטל הלאומי ................................ ................................ ............. 20 נתונים :נבחרים ................................ ................................ ................................ ........................ 20 6. דוגמאות מהעולם ללמידה מרחוק באוניברסיטאות ................................ ............................... 22 6.1 בריטניה ................................ ................................ ................................ ......................... 22 6.2 איטליה ................................ ................................ ................................ .......................... 23 6.3 הולנד ................................ ................................ ................................ ............................ 23 6.4 קנדה ................................ ................................ ................................ ............................ 24 7. מה קרה לקמפ"רים(MOOCS) ? ................................ ................................ ........................ 24 שיעורי נשירה ................................ ................................ ................................ ............................ 25 קורסים מקוונים: רב תרבותיות, מקומיות ואי-שוויון ................................ ................................ ....... 26 שיבוש(Disruption) ?או היטמעות במערכת ................................ ................................ ............... 27 למידה מרחוק באוניברסיטאות | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך .זה נכתב עבור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מגיפת הקורונה אילצה את מוסדות ההשכלה הגבוהה לעבור למוד ל של למידה מרחוק ואף לביצוע תהליכי .בחינה והערכה מרחוק תוך זמן קצר המסמך בוחן את ההשפעות וההשלכות של המעבר הכפוי ללמידה מרחוק באוניברסיטאות על עתיד הלמידה מרחוק באוניברסיטאות– בעיתות שגרה ובחירום, במטרה להבין האם וכיצד השפיע השינוי האמור על התפיסות ביחס ללמידה מרחוק, ועל המימוש של למידה מרחוק בפועל ב אוניברסיטאות בישראל . :למידה דיגיטלית יכולה מחד לאפשר הזדמנויות חדשות ומאידך מזמנת אתגרים בין ההזדמנויות ניתן לציין: גמישות ב זמן, מקום והיקף ה למידה; אפשרות התאמה לשוק העבודה העתידי ושיפור המיומנויות והאוטונומ יה של הלומד :; פיתוח קהילות לומדים גלובליות יכולת ניתוח של תהליך ההוראה והתאמת התערבויות, ו אפשרות הוזלת עלויות הלימודים. בין האתגרים של למידה דיגיטלית ניתן לציין: פער דיגיטלי ו תלות ב ;תשתיות פיזיות; התמודדות עם למידה עצמית מגבלות בלמידה א- ,פורמלית קושי בהק ניית "ידע סמוי" ומנטורינג; חשש מפרגמנטציה של תארים או דרדור הלמידה האקדמית, ו .חשש לפגיעה בפרטיות המידע של הלומדים "למידה מרחוק" ו"למידה מקוונת" אינם היינו הך. בעוד למידה מרחוק ,, בפרט בתרחיש החירום שגרם נגיף הקורונה הייתה ככלל סינכרונית ומבוססת על תוכנות ה יוועדות חזותית דוגמת "זום" ועל תכנים שעוצבו עבור כיתת לימוד "פרונטלית" ", הרי ש למידה מקוונת " היא דפוס למידה שמעוצב מלכתחילה בהתאם למדיום ההוראה ברשת, יכול לכלול תוכן שרובו נלמד בזמנו החופשי של הלומד (א- סינכרוני) ובהתבסס על תכנים וכלים ,דיגיטליים ייעודיים שא.מורים לסייע ללומדים ליצור אינטראקציות לימודיות מקוונות היצע הקורסים המקוונים באוניברסיטאות מנתונים שהתקבלו מהאוניברסיטאות אשר השיבו לבקשת מידע מטעמנו עולה כי ברוב המוסדות היצע הקורסים המקוונים במלואם– קורסים א-סינכר ו ניים הניתנים ללמידה עצמית, קטן י חסי ת: כ- 1% - 5% מן ,הקורסים לתואר ראשון ,למעט אוניברסיטת חיפה אשר לפי תשובתה מציעה כמעט100 קורסים א- סינכרוניים לתלמידי התואר הראשון. זאת בשונה נ קורסים סינכרוניים– ,המועברים גם באמצעות למידה מרחוק ומ קורסים היברידיים המשלבים בין למידה בכיתה ללמידה מרחוק - ששיעור ם גדול יותר . בנוסף, נראה כי קיימת .שונות לא מבוטלת בדפוסי השימוש בכל צורת הוראה בין המוסדות האוניברסיטאיים המשיבים ?למידה מרחוק כחלופה ללמידה פרונטלית שאלנו את נציגי המוסדות האם לשיטתם למידה מרחוק היא כיום חלופה הולמת ללמידה בכיתה. לשיטתם של אנשי חלק מן המ וסדות השימוש בשיטות הלמידה מרחוק לא הבשיל לכדי חלופה הולמת ללמידה פרונטלית ב פרט ב תוכניות הלימודים כוללות מעבדות, סדנאות והתנסות מקצועית. הניסיון מתקופת הקורונה מלמד שהישגי למידה מרחוק באוניברסיטאות | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,התלמידים היו פחותים ביחס ללמידה בקמפוס. עם זאת אפשר להרחיב את השימוש בלמידה מרחוק ב מקרים .מסוימים כגון: הרצאות מרובות תלמידים נציגי מוסדות אחרים ציינו כי לכל שיטת הוראה יש יתרונות וחסרונות. קורסים ללמידה מרחוק מאפשרים גמישות בזמן ובמקום, פנייה לאוכלוסיות מרוחקות (בפריפריה ותלמידי חו"ל), אפשרות לפיתוח קריירה במקביל ללימודים , שינוי תפיסת הלומד מפסיבי לאקטיבי על ידי שילוב אינטראקציות ומשימות דיגיטליות; אפשרות לשילוב מרצים אורחים מהארץ ומהעולם ושיתופי פעולה אינטרדיסיפלינריים ועוד. עם זאת, למידה מרחוק גם מחייבת "סוציאליזציה של הלומדים" ויצירת מערך תמיכה טכנולוגי ל לומדים, בפרט כאלה ממעמד כלכלי- חברתי נמוך. בנוסף, למידה מרחוק דורשת שמירה על הקשר האישי ועל פיתוח חלופות לחוויה החברתית. בשל האמור גם המצדדים באופן יחסי בלמידה מרחוק ציינו כי יש צורך למצוא תמהיל השומר על הרמה האקדמית, המאפשר גמישות ושינוי מהירים ומתחשב בהקשר הייחודי של כל חוג, בתואר הר .לוונטי ובהיבטים נוספים פעילות המועצה להשכלה גבוהה בתחומי הלמידה הדיגיטלית במחקר הסוקר את התפתחות הלמידה הדיגיטלית באקדמיה בישראל, טוענים המחברים כי התפתחות הלמידה הדיגיטלית באקדמיה בישראל הונעה על ידי צרכי שוק ההשכלה הגבוהה ונעדרה הכוונה או יוזמה שיטתית מצד משרד .החינוך או המועצה להשכלה גבוהה מסקירתנו את הנושא עלה כי המועצה להשכלה גבוהה (להלן המועצה) נדרשה לנושא הלמידה הדיגיטלית בהחלטה מנובמבר2018 תחת הכותרת "למידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה". החלטת המועצה שעניינה רק קורסים מקוונים במלואם (ולא קורסים היבר ידיים )ה :גדירה "למידה דיגיטלית" כך" המונח "למידה דיגיטלית" מתייחס לתהליך למידה : הבניית ידע ומיומנויות המתבססות על שיטות הוראה שתוכננו להתקיים במרחבים מקוונים ובאינטרנט ועושות שימוש במדיום של האינטרנט ושל התקשורת הדיגיטלית למקסום התועלת הפדגוגית, ארגון ובני ית הידע ."החדש לשם שיפור והעצמת חוויית הלמידה ההחלטה איננה מתייחסת לדפוס הלמידה או ל מדיום הטכנולוגי של ההוראה במפורט. ,לפי תשובת נציגת המועצה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת יש צורך בחידוד ההבחנה בין למידה דיגיטלית ללמידה מקוונת ובאסדרת הנושא ולכן על ס דר היום של המועצה לעדכן את ההחלטה בנושא. במאי2020 " פרסמה הות"ת תכנית תמיכה תלת שנתית לעידוד המוסדות המתוקצבים, לפעול להקמה וביסוס של תשתיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית ,". לפי תשובת נציגת המועצה לפנייתנו28 מוסדות ניגשו ומשתתפים בתוכנית ולעומת ם שלושה מוסדות זכאים בלבד בחרו שלא לקחת בה חלק . לפי הדוחות שהוגשו ,לשנת תשפ"ב שמונה מוסדות עומדים בהיקף של30% .קורסים דיגיטליים במוסד באשר לדיון בדבר הפרת זכויות היוצרים של מרצים שלהם הרצאות מוקלטות או תכנים דיגיטליים א- סינכרוניים אחרים באמצעות שימוש בהם שלא בכפוף להסכמה של המרצה או לאחר סיום העסקתו, לפי תשובת נציגת המועצה ."להשכלה גבוהה "עניין זכויות היוצרים נתון לשיקול דעתו של כל מוסד למידה מרחוק באוניברסיטאות | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מיזם קמפוסIL – מערך הדיגיטל הלאומי קמפוסIL , המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית, הוקם כדי להנגיש השכלה אקדמית, מקצועית וכלל ,ית לקהל הרחב בחינם לצורך צמצום פערים חברתיים וצמיחה כלכלית מואצת. קהלי היעד המרכזיים הם תלמידי תיכון ומועמדים להשכלה גבוהה, סטודנטים, ובעיקר לומדים במהלך החיים- Life Long Learners . היצע הקורסים כיום כולל מעל430 ,קורסים מתוכם כ- 100 ,קורסים אקדמיים מהם כ- 15 קורסים ה מאפשרים קרדיט ללומדים מן החוץ. מספר הלומדים הפעילים בשנת2022 הוא כרבע מיליון ; ו אורך הביקור הממוצע של לומד בפלטפורמת הלמידה עמד בשנת2022 על21:07 דקות. סך שעות הלמידה שנלמדו ב- 2022 הינו1,155,752 .שעות השותפים המרכזיים שמשתתפים גם במימון תוכן .הם המל״ג, משרד החינוך, זרוע העבודה ועוד תקציב המיזם בשנת 2022 עמד על כ- 24 .מיליוני ש״ח קורסים מקוונים , פתוחים ומרובי משתתפים– ?שיבוש או היטמעות במערכת למרות הציפייה כי ללמידה מקוונת של קורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים ( MOOCS )"או "מוקים יהיה אפקט של ,דמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה עם פתיחה של שוק ההשכלה הגבוהה, המציאות הייתה זוהרת פחות: ככלל משתתפים בלמידה כזו נטו להיות משכילים זה מכבר, מאזורי מגורים אמידים יחסית בארצות הברית ובמדינות מפותחות באזורים אחרים בעולם. חוקרים שונים של תחום הקורסים המקוונים מ תארים את דפוסי השינוי של המוקים כשינוי במודל העסקי שלהם: מספקי ם של לימודים אקדמיים– לגופי הכשרה מקצועית או ספקי שירות עבור האוניברסיטאות עצמן, ומגופים המתחרים באוניברסיטאות לכאלה הפועלים איתן יחד. ספק אם ההבטחה שהייתה גלומה בקורסים המקוונים כ"משחררי ההשכל.ה הגבוהה" התממשה ,לפי ג'סטין רייך מהמכון הטכנולוגי במסצ'וסטס טכנולוגיה כשלעצמה ללא שינוי פוליטי שיגרור שינוי במיקוד, במימון ובמטרה של השכלה גבוהה לא יכולה לגרום לשיבושdisruption) ) .אמיתי אלא צפויה לעבור "ביות" על ידי תרבויות ומערכות קיימות נראה כי תיאור זה עשוי להיות תקף גם ביחס למצב הנוכחי בישראל: למרות הקמה של מיזם "קמפוס" המקנה גישה לקורסים חינמיים לציבור, ולמרות פעילויות של המועצה להשכלה גבוהה כדי לעודד את המוסדות לפתוח קורסים מקוונים לטובת הציבור, בפועל נראה כי הבלעדיות של מוסדות אקדמיים על תוכן אקד ,מי ותעודות .לא השתנתה באופן משמעותי לא ברור האם הדבר נובע מחסמי שפה, תרבות, ,מדיניות טכנולוגיה או פדגוגיה לא ,בשלה.אך ככלל, קשה לדבר על "מהפכה" במונחי הגישה ללמידה אקדמית הזכאית להכרה ,באשר ללמידה מקוונת באקדמיה כפי שניתן היה לראות לעיל בתשובות מן המו ,סדות האקדמיים הקורונה אמנם גררה שינוי בדפוסי הפעילות של המוסדות האקדמיים והכנסה של למידה מרחוק ולמידה מקוונת במודלים חדשניים, אך לא גררה שינוי כוללני יותר בהיקף הלומדים, באופן הלמידה או בעלויות הלימודים במוסדות .האקדמיים עם שוך המגיפה, נראה כי ככלל מגמות ההמשכיות והשימור של דפוסי הלימוד המסורתיים דומיננטיות ,יותר מהשינוי בדפוסי הלימוד. בנוסף נראה כי השוק המקומי בישראל לא נפתח בצורה משמעותית לשחקנים גלובליים. זאת למרות חשיפה מסוימת של מוסדות ישראליים לשוק הגלובלי, באמצעות העלאת קורסים פתוחים לפלטפורמות בינל.אומיות למידה מרחוק באוניברסיטאות | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. מבוא מסמך .זה נכתב עבור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מגמות הדיגיטציה שמלוות את כל תחומי החיים ובתוכן את תחום הלמידה האקדמית התפתחו ב הדרגה ב עשורים האחרונים והשימוש בהן באקדמיה גבר במהלך השנים, אך מגיפת הקורונה הפכה את מה שהיה בגדר אפשרות– להכרח. תהליכים ש ב שגרה היו עשוי י ם לה י משך שנים רבות, הואצ ו והועצמו בלית ברירה בשל התחלואה והסגרים, ואילצו את מוסדות ההשכלה הגבוהה לעבור למודל של למידה .מרחוק ואף לביצוע תהליכי בחינה והערכה מרחוק תוך זמן קצר בעוד מוסדות דוגמת האוניברסיטה הפתוחה או חברות המפעילות קורסים מקוונים מרובי משתתפיםMoocs – Massive Open Online Courses) )"; ולהלן גם "מוקים פעלו במתכונת של "למידה מרחוק או במתכונת "היברידית– המשלבת למידה מרחוק עם מפגשים עיתיים פנים אל פנים, מזה כעשור או יותר, הרי שמוסדות ההשכלה הגבוהה נאלצו לבצע שינוי כפוי ומהיר שהציב אתגרים חדשים למערכת האוניברסיטאית כולה.ובתוכה למוסדות ולתלמידים מסמך זה מנסה לבחון את ההשפעות וההשלכות של המעבר הכפוי ללמידה מרחוק באוניברסיטאות על עתיד הלמידה מרחוק באוניברסיטאות– בעיתות שגרה ו ב חירום, במטרה להבין האם וכיצד השפיע השינוי האמור על התפיסות ביחס ללמידה מרחוק באוניברסיטאות ועל המי מוש של למידה מרחוק בפועל במוסדות האקדמיים בישראל .כמו כן, יוצגו דוגמאות למידע ע ל היקף ה שימוש בלמידה מרחוק באוניבסיטאות במדינות אחרו ת. בנוס ף, כיוון שקורסים מקוונים מרובי משתתפים נתפסו בזמנו כהבטחה לשידוד מערכות באקדמיה, נבחן גם בקצרה את השאלה "מה קרה ל'מוק ים? " בחלוף כעשור מראשית התהוות ם. יובהר כי בשל רוחב היריעה .הסקירה אינה ממצה את הנושאים האמורים ויוצג בה מידע וסוגיות עיקריות בלבד יש לציין כי "למידה מרחוק" ו"למידה מקוונת" אינם היינו הך. בעוד למידה מרחוק , בפרט בתרחיש החירום שגרם נגיף הקורונה, הייתה ככלל ס ינכרונית ומבוססת על תוכנות היוועדות " חזותית דוגמת "זום" ועל תכנים שעוצבו עבור כיתת לימוד פרונטלי ת" שאותם נאלצו צוותי "ההוראה להתאים בחיפזון למצב, הרי ש למידה מקוונת " (לפחות כמודל אידיאלי) היא דפוס למידה שמעוצב מלכתחילה בהתאם למדיום ההוראה ברשת, יכול לכלול ת וכן שרובו נלמד בזמנו החופשי של הלומד (א- ,סינכרוני) ובהתבסס על תכנים דיגיטליים ייעודיים, אתר קורס וכלים דיגיטליים מסייעים שונים שאמורים לסייע ללומדים ליצור אינטראקציות לימודיות מקוונות. כמובן בפועל אלו שני קצוות של דפוסי הוראה וסביר כי ניתן לפתח מודלים משול בים .שאינם עונים רק לאחת משתי ההגדרות1 1 Inside Higher Ed, "Emergency Remote Instruction Is Not Quality Online Learning", February 3, 2022. Charles B. Hodges et al., "The Difference Between Emergency Remote Teaching and Online Learning", Educause Review, March 27, 2020. למידה מרחוק באוניברסיטאות | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.1 אתגרים והזדמנויות בלמידה דיגיטלית2 למידה דיגיטלית יכולה מחד לאפשר הזדמנויות חדשות ומאידך מזמנת אתגרים. להלן נציג .בקצרה כמה אתגרים והזדמנויות :בין ההזדמנויות ניתן לציין  :גמישות בלמידה למידה דיגיטלית א-סינכרונית יכו לה לאפשר ללומדים גמישות במועדי הלימוד ובמקום הלימוד ובכך לאפשר למשל לתלמידים שמשלבים למידה ועבודה או ניהול משפחה ומשק בית יחד עם לימודים אקדמיים, לקבוע את קצב הלימוד ואת מועדו. זאת בניגוד ללמידה קמפוסית רגילה שמחייבת לרוב נוכחות במועדים .ושעות קבועים  אפשר:ות התאמה לשוק העבודה העתידי במציאות שבה רבים עובדים מרחוק בהיקף חלקי או מלא, מיומנות הניהול העצמי והמיומנויות הדיגיטליות של מי שלומד מרחוק, יכולות להוייל לו לא רק עבור הלימודים עצמם, אלא גם כשער לתעסוקה העתידית שלפחות בחלקה סביר כי תבוצע מרחוק ועל בסיס תש.תיות מחשוב  :קהילות לומדים גלובליות למידה מרחוק יכולה לאפשר לקחת חלק בקהילות לומדים שאינן מבוססות על זיקה גיאוגרפית. הן המרצים והן הסטודנטים יכולים להיות ממקומות .שונים ולהבחר על בסיס מצוינות או זיקה לנושא  :אנליטיקה של תהליך ההוראה והתאמת התערבויות המעבר של למידה לדיגיטל מייצרת "עקבות דיגיטליים" ועושר של ידע אודות פעילות הלומדים. הידע האמור יכול לאפשר לזהות חסמים או נקודות ספציפיות של קושי בקרב הלומדים, לשפר את .המדידה ואת תהליכי ההוראה ולספק תוצאות של ניטור כמעט בזמן אמת  :אפשרות הוזלת עלויות הלימודים צמצ ום למידה בקמפוס וצמצום הצורך בתשתיות פיזיות מקומיות כגון חדרי הוראה רבים וכדומה, לצד תהליכי אוטומציה של חלק מן .ההוראה וההערכה יכולים באופן עקרוני לאפשר הוזלה בחלק מן העלויות של לימודים עם זאת, ישנן טענות כי צמצום הזיקה עם סגל ההוראה והמחקר צפוי לפגוע ברמת .הלימודים בין האתגרים של למידה מרחוק ניתן לציין: )ראו גם: ניצה דוידוביץ ורבקה ודמני, "למידה מקוונת בשגרה ובחירום" בתוך רון בלונדר ואחרים (עורכות טכנולוגיות למידה ב השכלה הגבוהה בישראל , 2 , 2022 , מיט"ל- מרכז ידע לטכנולוגיות למידה. 2 Weko T and Morely C., "Revised Draft Summary Record: 4th Meeting of the Group of National Experts on Higher Education", OECD, 16th February 2022, Pp: 9 -15. " ,רועי גולדשמידט למידה אקדמית מקוונת והכרה בה ,", מרכז המחקר והמידע של הכנסת30 במאי2013 . למידה מרחוק באוניברסיטאות | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  :פער דיגיטלי ותשתיות פיזיות אמנם העלות של חיבור אינטרנטי ובעלות על מחשב כיום אינן גבוהות במיוחד, אך עדיין, הצורך בחיבור אינטרנטי יציב, במחשב הזמין ללומד ואף במקום פיזי שמאפשר למידה, לצד אוריינות דיגיטלית– הן בבחינת דרישות סף. מגיפת הקורונה הייתה דוגמה למצב בו לא היה די במחשב או שניים למשק בית שבו התנהלו למידה ועבודה מרחוק בקרב יותר משניים מבני הבית בו זמנית. מחקרים על פערים דיגיטליים מצביעים על זיקה בין משתני רקע לבין הזמינות, המיומנות ורמת השימושים הנעשי ם באינטרנט ומכאן כי למרות הפוטנציאל של למידה מרחוק לצמצם .פערים דמוגרפיים וגיאוגרפיים, בפועל התמונה מורכבת יותר  :התמודדות עם למידה עצמית כפי שמוצג בהמשך, מחקרים שונים מצביעים על האתגר שבלמידה מרחוק בשל העצמאות הנדרשת מהלומדים. שיעורי הנשירה הגבוהים מעסיקי ם לא רק את מפעילות פלטפורמות הלמידה אלא גם חוקרים המנסים לאבחן את הזיקות בין מניעים ומוטיבציות שונות ושיעורי ההצלחה ועוד. בהכללה, ברור כי למידה מרחוק וצמצום האינטראקציה החברתית שמתלווה לה, דורשים מיומנויות .לומד שונות  מגבלות בלמידה א-פורמלית, "ידע סמוי" ו :מנטורינג קיימת שונות בין תחומי דעת שונים והיכולת ללמוד אותם מרחוק. קורסים אקדמיים המתאפיינים בגישה לתשתיות מחקר פיזיות כגון מעבדות, סדנאות, גישה לתשתיות מחשוב ועוד, נתקלים במגבלה "בלמידה מרחוק. בנוסף, נראה כי ככל שהידע פחות מוגדר ויותר "סמוי(Tacit) צפוי כי יהיה קשה יותר להעביר אותו מרחוק. גם צמצום האינטראקציה עם מרצים או עם מפגשים אקראיים המאפיינים למידה קמפוסית, עלול להגביל את האפשרויות ."ל"חניכה  :חשש מפרגמנטציה של תארים או דרדור הלמידה האקדמית מחד נראה כי ניתן לסמן מגמה כללית בלימודים להשכלה גבוהה לפיה גדלה הזיקה בין שוק התעסוקה לשוק ההשכלה הגבוהה– אינדיקציה לכך ניתן לראות בשיעור ההולך וגדל של הלומדים את מקצועות המדע והטכנולוגיה(STEM) . מאידך, המבנה הנוכחי של תארים אקדמיים עדיין כולל תהליכי למידה יסודיים הכוללים לימודים תיאורטיים בהיקף נרחב יחסית ולא רק "הכשרה מקצועית". על פניו, קיים חשש כי למידה מרחוק תוביל להתפתחות מסלולים קצרים, ספציפיים ומבוססי "הכשרה מקצועית" שיצמצו את היקף הלומדים .לתארים אקדמיים מלאים  :חשש לפגיעה בפרטיות המידע של הלומדים יכולות הניטור והניתוח של דפוסי הלמידה והתוצאות של לומדים בדי גיטל מזמנות גם אתגרים בהגנה על הפרטיות של למידה מרחוק באוניברסיטאות | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm התלמידים הן אל מול המוסד, ואף יתרה מכך אל מול צדדים שלישיים (כגון: מעסיקים )פוטנציאליים, ספקי שירותים משלימים/אחרים ועוד3 . 2 . למידה מקוונת/מרחוק באוניברסיטאות בישראל: תמונת מצב כדי להבין מהו היקף ואופי הלמידה מרחוק לתלמידי תואר ראשון באוניברסיטאות בישראל כיום )פנינו אל המוסדות באמצעות ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה4 . המידע שלהלן מבוסס על עיקרי התשובות שקיבלנו מנציגי ה אוניברסיטאות שהשיבו לפנייתנו. 2.1 היצע הקורסים המקוונים  ב אוניברסיטת תל-אביב זמינים כיום לתלמידי תואר ראשו ן29 קורסים מקוונים במלואם– המבוססים על למידה עצמאית וא-סינכרונית . אוניבסיטת ת"א מציעה כיום כ- 2,100 קורסים לתואר ראשון ומכאן כי חלקם של הקורסים המקוונים עדיין קטן והוא קצת יותר מ- 1% .מכלל הקורסים מעניין לציין כי כמעט שליש מהקורסים המקוונים מוצעים בפקולטה( למדעים מדוייקים12 מתוך29 הקורסים, והשאר – בין2 - 3 קורסים בכל פקולטה). יש לציין כי האוניברסיטה מציעה לתלמידיה בנוסף220 קורסים היברידיים – " המשלבים למידה מרחוק עם למידה פרונטלי.ת" קלאסית5  אוניברסיטת חיפה מציעה לתלמידי התואר הראשון108 קורסים מקוונים ב מלואם ללמידה מרחוק (מהם98 א-סינכורניים ו- 10 )סינכורניים . חלקם של הקורסים המקוונים הוא כ- 5.5% מכלל הקורסים לתואר ראשון. האוניברסיטה גם מציעה לתלמידי התואר הראשון כ- 95 קורסים היברידיים המשלבים למידה מרחוק ולמידה פרונטלי ת. חלקם של הקורסים ההיברידיים כ- 5% מכל .ל הקורסים לתואר ראשון יצוין כי לפי החלטת המועצה להשכלה גבוהה מ- 2018 (ראו הרחבה בפרק4 )להלן מוסדות רשאים ללמד עד1/3 מהתואר באמצעות למידה מרחוק ללא אישור מיוחד בכפוף לתנאים המפורטים בהחלטה. לפי תשובת אוניברסיטת חיפה נציגיה בוחנים ביצוע פיילוט באחת מתוכני ות הלימודים בהיקף של1/3 .מהתואר6  לפי נתוני אוניברסיטת אריאל כיום מוצעים באוניברסיט ה320 קורסים מקוונים סינכרוניים - בהם הלמידה מתבצעת מרחוק אך ב"זמן אמת" ולא בשעות למידה 3 " ,ראו גם: רועי גולדשמידט שימוש בתוכנות בקרה בבחינות מרחוק במערכת ההשכלה הגבוהה ,", מרכז המחקר והמידע של הכנסת25 בינואר2021 . 4 כל המענים שנתקבלו ומפורטים בהער.ות השוליים נתקבלו באמצעות דוא"ל מדבורה מרגוליס, ראש מנהלת ור"ה 5 פרופ' אייל זיסר, סגן הקרטור אוניברסיטת תל- ,אביב, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת18 באוקטובר2022 . 6 פרופ' שי צפריר, דיקן הוראה, אוניברסיטת חיפה, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר ו ,המידע של הכנסת31 באוקטובר2022 . למידה מרחוק באוניברסיטאות | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עצמאיות. קורסים מקוונים סינכרוניים מהווים כ- % 17 .מכלל הקורסים7 בנוסף מוצעים 13 קורסים א- סינכרוניים בהם הלמידה מתבצעת באופן עצמאי בשעות לפי בחירת התלמיד ובהתבסס על תכנים דיגיטליים כפי שיפורט בהמשך. קורסים א- סינכרוניים .מהווים כחצי אחוז מכלל הקורסים8  אוניברסיטת בן גוריון מציעה לתלמידי התואר הראשון7 קורסים "מקוונים באופן מלא" כלומר כאלה שהם א- סינכרוניים בעיקרם ומבוססים על למידה עצמית ותוכן דיגיטלי המותאם למדיום הלמידה ושונה מקורס פרונטלי . בנוסף, מציעה האוניברסיטה לתלמידים עוד38 קורסים המועברים באופן מקוון אך מתבססים על הוראה פרונטלית ועל תוכן הזהה לתוכן של קורס פרונטלי אך מועבר באמצעות תוכנת זום. האוניברסיטה מציעה גם קורסים היברידיים המשלבים הוראה בכיתה עם למידה מרחוק, אך אין לה .נתונים באשר למספר הקורסים הללו9  לפי תשובת נציג הטכניון , המוסד מציע לתלמידי תואר ראשון קורסים בודדים המקוונים במלואם. באשר לקורסים היברידיים, כיוון שכל מרצה יכול להשת מש בשיטות הוראה מגוונות ובכללן הוספת רכיבים דיגיטליים להוראה פנים אל פנים בקמפוס, אין .לטכניון נתונים10 7 120 ;קורסים בפקולטה למדעי החברה והרוח85 ;קורסים במדעי הבריאות60 ;קורסים בהנדסה20 ;בבית הספר לתקשורת15 בבית ;הספר לארכיטקטורה5 קורסים בקדם רפואה ו- 5 .קורסים ברפואה 8 סה"כ ה קורסים אינו כולל קורסים שבמהותם לא מתאימים .ללמידה מרחוק כגון תרגול, מעבדה, סיור או פרקטיקום ,מורן כוכבי, לשכת הרקטור, אוניברסיטת אריאל ,דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת3 בנובמבר2022 . 9 ,אילנית סרדר, עוזרת ראשית לרקטור אוניברסיטת בן גוריון, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של ה ,כנסת18 לאוקטובר2022 . 10 ,פרופ' עודד רבינוביץ', משנה בכיר לנשיא, הטכניון, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת7 בנובמבר2022 . למידה מרחוק באוניברסיטאות | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח1. היצע הקורסים המקוונים לתואר ראשון באוניברסיטאות , מספר ושיעור מכלל הקורסים לתואר ראשון האוניברסיטה קורסים מקוונים במלואם , א-סינכרוני ים קורסים מקוונים המועברים באופן סינכרוני קורסים היברידים הערות אריאל 13 (0.5%) 320 (17%) (5%) תל-אביב 29 (1.3%) 220 (10.4%) חיפה %) 4.9 8 ( 9 10 (0.5%) 95 (4.7%) * * אומדן בן גוריון 7 (0.5%) 8 (2.7%) 3 *119 *אין מידע לגבי מבנה הקורסים בפועל. בחלק מ המקרים מוגדר כהיברידי בשל .ההקלטה הטכניון קורסים בודדים _ _ אין נתונים ביחס להוראה היברידית. כל מרצה יכול להשתמש בשיטות הוראה מגוונות בהן הוספת רכיבים .דיגיטליים כפי שניתן לראות מלוח1 ,. המציג את תמצית הנתונים על למידה מקוונת והיברידית ברוב המוסדות היצע ה קורסים המקוונים במלואם– קורסים א- סינכורניים הניתנים ללמידה עצמית, קטן יחסית , (למעט אוניברסיטת חיפה, המציעה כמעט100 קורסים א- סינכרוניים )לתלמידי התואר הראשון . זאת בניגוד לקורסים סינכרוניים– המועברים גם באמצעות למידה מרחוק, ובניגוד לקורסים היברידיים המש לבים בין למידה בכיתה ללמידה מרחוק . לא ברור האם ההיצע המוגבל של קורסים מקוונים א- סינכרוניים ברוב המוסדות נובע מרצון לשמר את ההוראה ה פרונטלי ת ואת הבידול של המוסדות ממוסדות למידה מרחוק– כמו ,האוניברסיטה הפתוחה או מהעלות הגבוהה יחסית של הפקתו של קורס א-סינכרו ני וחומרי הלמידה שלו, או מסיבות אחרות. בנוסף, נראה כי קיימת שונות לא מבוטלת בדפוסי השימוש .בכל צורת הוראה בין המוסדות האוניברסיטאיים המשיבים  :האוניברסיטה הפתוחה ,בשונה מן המוסדות האקדמיים שתשובותיהם הוצגו לעיל האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד להוראה מרחוק בהגד רתה. במובן זה תהליכי השינוי בשל מגיפת הקורונה, היו מוגבלים יותר בהיקפם שכן שילוב של טכנולוגיה דיגיטלית למידה מרחוק באוניברסיטאות | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בלמידה והוראה הוא חלק מהגדרתו של המוסד ומתחבר לגישתו לפיה תהליך הלמידה .אינו תלוי במגבלות מקום וזמן ומותאם לחיי התלמידים האוניברסיטה הפתוחה מציעה לתלמידי התואר הראשון550 .קורסים מקוונים במלואם שיעור הקורסים המקוונים מכלל הקורסים לתואר ראשון עומד על87% שאר הקורסים הנותרים– 13% 83 קורסים הם היברידיים כלומר קורסים בהם לפחות30% מן התכנים .הם מקוונים ככלל בשל מאפייני הלמידה באוניברסיטה הפתוחה, קיים מספר מועט של קורסים בהם יש חובת נוכחות והם מועברים פרונטלית או מחייבים השתתפות במפגש סינכרוני חי (כגון קורסי אנגלית, קורסי מעבדה וחלק מהקורסים בחשבונאות). עם זאת, לרוב גם כאשר יש רכיב סינכרוני, הוא ניתן ללמידה א- סינכרונית באמצעות הקלטות של .מפגשים 2.2 למידה מרחוק כ חלופה ללמידה פרונטלי?ת .שאלנו את נציגי המוסדות האם לשיטתם למידה מרחוק היא כיום חלופה הולמת ללמידה בכיתה :להלן עיקרי תשובותיהם לשיטתם של אנשי אוניברסיטת תל- אביב השימוש בשיטות הלמידה מרחוק לא הבשיל לכדי חלופה הולמת ללמידה פרונטלי ת וה ניסיון מתקופת הקורונה מלמ ד שהיש גי .התלמידים היו פחותים ביחס ללמידה בקמפוס ,עם זאת לדבריהם, במקרים מסוימים:כגון הרצאות מרובות תלמ ידים וחלק מהקורסים לתואר שני אפשר להרחיב את השימוש בלמידה מרחוק. אוניבר סיט ת ת"א נמנעת מלבטל קורסים פרונטלי ים אך פועלת להנגשתם בהקלטות כך שיהיו זמינים לת.מידים במהלך הקורסים עצמם עמדה דומה :הציגו נציגי הטכניון לשיטתם הוראה מקוונת איננה ככלל תחליף ללמידה פרונטלי.ת עם זאת, במקרים מסוימים, כגון קורס משותף עם אוכלוסייה בינלאומית, הוראה מקוונת יכולה לקדם למידה. הניסיון של אנשי הטכניון מלמד כי ברוב המקרים סטודנט ים מעדיפים למידה פרונטלית המאפשרת להם להישען על רשתות חברתיות הנבנות בקמפוס .עצמו בפרט במוסד כמו הטכניון בו תוכניות הלימודים כוללות מעבדות, סדנאות והתנסות .מקצועית ישנו ערך ללמידה פרונטלית למרות שהלמידה הדיגיטלית הצביעה על היתכנות טכנולוגית ורעיונית ללמידה מרחוק, היא גם חידדה את הערך והמשמעות של מפגש פנים אל פנים עם סגל ההוראה ועם סטודנטים אחרים בקמפוס. לאור האמור, הטכניון פועל לשימור .והעצמה של הערך והמשמעות שבמפגש תוך שימוש בטכנולוגיה כמשלימה ותומכת11 11 ,פרופ' עודד רבינוביץ', משנה בכיר לנשיא, הטכניון, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת7 בנובמבר2022 . למידה מרחוק באוניברסיטאות | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפי נציגי אוניברסיטת בן גוריון אמנם יש חשיבות בשילוב הוראה מרחוק בתוכניות הלימודים אך יש לשמור על עיקר הלימודים ה פרונטלי ים, לפחות בשנים הראשונות של התואר הראשון .. עם זאת, האוניברסיטה ערוכה למעבר מהיר להוראה מקוונת בתרחישי חירום בשונה מהעמדות של נציגי המוסדות דלעיל שהצביעו בעיקר ,על המגבלות של למידה מרחוק לפ י נציג אוניברסיטת חיפה לכל שיטת הוראה יש יתרונות וחסרונות. קורסים ללמידה מרחוק מאפשרים גמישות בזמן ובמקום, פנייה לאוכלוסיות מרוחקות (הן בפריפריה והן תלמידים מחו"ל), אפשרות לפיתוח קריירה במקביל ללימודים ועוד. עם זאת, למידה מרחוק גם מחייבת "סוציאליזציה של הל ,)ומדים" (שינוי בדפוס הלמידה הדורש משמעת עצמית ופיתוח מיומנויות ויצירת מערך תמיכה טכנולוגי לחלק מאוכלוסיות הלומדים בפרט כאלה ממעמד כלכלי- חברתי נמוך. בנוסף, למידה מרחוק דורשת שמירה על ממד הקשר האישי ועל פיתוח חלופות לחוויה החברתית. בשל האמור, יש צורך למצוא תמהיל השומר על הרמה האקדמית, המאפשר גמישות ושינוי מהירים ומתחשב בהקשר הייחודי של כל חוג, בתואר הרלוונטי ובהיבטים נוספים. לשיטתו השינויים בעולם העבודה, ובעולם הלמידה ובערכים של הלומדים החדשים יובילו לצורך גדל ,בשימוש בלמידה מתוקשבת. לפי נציג אוניברסיטת חיפה הביקוש ללמידה מתוקשבת בקרב תלמידי תואר שני גדול כיום מן הביקוש בקרב תלמידי תואר ראשון בשל מאפייני הלומדים. עם ,זאת ההערכה של אנשי האוניברסיטה היא כי ההתנסות בלמידה מרחוק במהלך הקורונה .תוביל לביקוש לשילוב למידה מתוקשבת מרחוק גם בקרב תלמידי תואר ראשון 12 ל פי נציגי אוניברסיטת אריאל להוראה דיגיטלית יש יתרונות רבים בהם: גמישות בזמן ובמרחבי הלמידה; שינוי תפיסת הלומד מפסיבי לאקטיבי באמצעות שילוב אינטראקציות ומשימות דיגיטליות שמטילות אחריות על הלומד; אפשרות לשילוב מרצים אורחים מהארץ ומהעולם ושיתופי פעולה אינטרד יסיפלינריים; שינוי בתפקידי המרצה מכזה המשתמש בטכנולוגיה לחיסכון במשאבים למשתמש מומחה שמנצל את הטכנולוגיה לצורך פדגוגי ועד ליוצר המפתח .פדגוגיה באמצעות טכנולוגיה עם זאת, למידה מרחוק מזמנת גם אתגרים: צמצום האינטראקציה הבינאישית בין הסטודנטים ובינם לבין המר צים בשל הריחוק; הצורך בפיתוח והסתגלות לשיטות פדגוגיות חדשות כדי ליצור למידה משמעותית מצד המרצים. לשיטתם לאוניברסיטה יש תפקיד חשוב בחיזוק האינטראקציה החברתית והפדגוגית המתרחשת במרחבי הקמפוס, בהרצאות, ובמפגשים בין הלומדים לבין עצמם ובינם לבין חברי הסגל. לאור האמור, האוניברסיטה הגדירה קווים מנחים לנושא ההוראה והלמידה הדיגיטליים , בתוכם:  האוניברסיטה מעוניינת להחזיר את הסטודנטים לקמפוס ורואה חשיבות בחזרה שלהם .לכיתות הלימוד, במפגש עם הסגל האקדמי ובינם לבין עצמם 12 'פרופ ,שי צפריר, דיקן הוראה, אוניברסיטת חיפה, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת31 באוקטובר2022 . למידה מרחוק באוניברסיטאות | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  האוניברסיטה מעוניינת לקדם הוראה משולבת טכנולוגיה ולנ צל את הניסיון הנצבר של .חברי הסגל בהוראה מקוונת  בשל השונות בין פקולטות ומחלקות, האוניברסיטה מעוניינת לתת חופש אקדמי ואוטונומיה לדיקן ולראשי המחלקות לקבוע אמות מידה בהתאם לצרכים האקדמיים .של הפקולטה והמחלקה ,לפי נציגי האוניברסיטה הפתוחה, מבחינת בשלות הכלים המיומנות של סגלי ההוראה והאוריינות הדיגיטלית של התלמידים, למידה מרחוק מהווה חלופה הולמת ללמידה .פרונטלית גם בזמני שגרה,עם זאת,לשיטתם למידה היברידית הכוללת שילוב בין א- סינכרוני לסינכרוני וגמישות בבחירה של הלומדים ביחס לאופן הלמידה, מספק ת יתרונות רבים בהם גם המפגש החי והשיח הלימודי והרגשי שהוא מאפשר מחד, והנגישות לתוכן א- סינכרוני באתרי הקורסים מאידך. בעוד טרם הקורונה בחרו כ- 70% מהתלמידים לתואר ראשון בקבוצת למידה פרונטלית סמוך למקום המגורים שלהם, ו- 30% בחרו קבוצה סינכרונית בזום, המגמה מאז הקורונה וגם כיום הי :א הפוכה% 75 בוחרים להצטרך לקבוצת זום סינכרונית במקום ללמוד .בכיתה13 2.3 מעבר ללמידה מרחוק בחירום לפי נציג אוניברסיטת תל-אביב, הניסיון שהאוניברסיטה צברה בקורונה מאפשר מעבר מהיר ופשוט מלמידה בקמפוס ללימודים מרחוק על פי החלטת המוסד וזאת בהתבסס על חשבונות ""זום(Zoom) .של המרצים שבאמצעותם ניתן לעבור באופן מיידי להוראה מרחוק לפי נציג אוניברסיטת חיפה מתווה הלמידה בתרחישי חירום נועד לאפשר קיום שגרת לימודים מרחוק באמצעות פלטפורמת ה- Moodle המרכזת את כלל הקורסים ונגישה למרצים ולתלמידים. בנוסף, ישנה אפשרות להשתמש ברכיב למידה מרחוק המדמה כיתה וירטואלית ומאפשר למרצה ולתמידים לקיים שיעור סינכרוני. במידת האפשר י י פתחו כיתות היברידיות שיאפשרו לחלק מהתלמידים לשבת בכיתה ולחלקם ללמוד מהבית באותה עת– נושא זה מוסדר בנוהל של היחידה להוראה מתוקשבת. בתרחיש כאמור, היחידה להוראה מתקושב ת .ואגף מחשוב יספקו תמיכה טכנית ופדגוגית לסטודנטים ולסגל ההוראה לפי תשובת נציג הטכניון, המוסד ערוך למעבר מיידי להוראה מקוונת במקרה של תרחישי חירום בהתבסס על פלטפורמות תומכות– שרת הוידאו פנופטו ות ו ,כנת המודל לניהול קורסים. בנוסף הוקמו בטכניון אולפני צילום ונרכש ציוד תומך לכיתות ולמרצים כדי לאפשר הוראה מקוונת ככל .שהדבר יידרש 13 ,פרופ' גיא מירון, משנה לנשיאה לעניינים אקדמיים, האוניברסיטה הפתוחה, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת24 באוקטובר2022 . למידה מרחוק באוניברסיטאות | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפי תשובת נציגיה, האוניברסיטה הפתוחה ערוכה להעביר את כלל הלימודים במוסד למתוכנת של למידה מרחוק. כלל התכנים: ספרי לימוד, מדריכי למידה, מקראות, הרצאות וידאו תרגולים ועוד, זמינים בדיגיטל . בנוסף, כמעט בכל הקורסים יש כיום לפחות קבוצה אחת המקיימת .למידה סינכרונית בזום14 2.4 התייחסויות נוספות לקידום למידה מקוונת מצד מוסדות אוניברסיטת חיפה ,לפי תשובת נציג אוניברסיטת חיפה בעקבות קול קורא שפרסמה המל"ג לפיתוח קורסים מקוונים, האוניברסיטה פעלה לקיים ת הליך פיתוח, בנייה והפקה מקיף של קורס מקוון ללמידה מרחוק בהתבסס על למידה עצמית וא- סינכרונית. כחלק מהתהליך נעשה ניסיון להתאים את התוכן והטכנולוגיות שבשימוש בו, תוך שילוב סרטוני הרצאות שצולמו באולפני האוניברסיטה ונערכו על ידי צוות עורכים מקצועי. בנוסף, נעשה ש ימוש במתוד ו :לוגיות הוראה שונות כגון .למידת עמיתים, מדידה הערכה ומשוב, חקר מקרה, למידה מבוססת פרויקטים ועוד יצוין, כי לא ברור מתשובת האוניברסיטה מהו חלקם של הקורסים המקוונים ש עברו תהליך כאמור. חלק מן הקורסים המקוונים בנויים בפורמט "ישן" הכולל רכיבים סינכר ונ יים וא- ,סינכרוניים .אך ישנו תהליך של שדרוג והתאמת קורסים אוניברסיטת אריאל ,בשנת תשפ"ב הוקמה באוניברסיטת אריאל היחידה ללמידה דיגיטלית. כחלק מפעילותה היחידה מפתחת קורסים מקוונים במתכונת א- סינכרונית מלאה או במתכונת היברידית ומלווה את חברי הסגל בפיתוח והפקת ה קורסים. היחידה מסייעת בשילוב שיטות הוראה ומודלים פדגוגיים חדשניים בהוראה ובהערכה ומייעצת למרצים בבחירה והטמעה של טכנולוגיות .בהוראה אוניברסיטת אריאל גיבשה "תוכנית אסטרטגית להוראה נתמכת טכנולוגיה" וכחלק ממנה גיבשה נוהל המגדיר כללים ועקרונות ללמידה מרחוק. כא מור לעיל, האוניברסיטה מבחינה בין קורסים סינכרוניים ללמידה מרחוק לבין קורסים א- .סינכרוניים ללמידה מרחוק באשר לקורסים מקוונים סינכרוניים לפי תשובת האוניברסיטה המדיניות היא "לנקוט זהירות רבה" והוראת קורסים סינכרוניים מחייבת אישור מראש של ראש המחלקה ובכפוף לא מות מידה :כלליות שיקבעו הפקולטה והמחלקה בהתאם לקווים המנחים בהם 14 ,פרופ' גיא מירון ,משנה לנשיאה לעניינים אקדמיים, האוניברסיטה הפתוחה, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת24 באוקטובר2022 . למידה מרחוק באוניברס יטאות | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  בשנה הראשונה (בתואר ראשון) עדיף למעט בקורסים במתכונת הוראה מרחוק. בשנה זו רוכשים הסטודנטים את השפה ומיומנויות החשיבה האופייניות לתחומי הלימוד .הספציפי שלהם  ככלל, לא יתקיימו במתכונת זו קורסים ש אינם מתאימים להוראה מרחוק כמו : הכשרה מעשית, מעבדות, קליניקות, סיורים, סמינרים, קורסים קליניים, סדנאות קליניות .וכדומה  ניתן לקיים קורסים סינכרוניים מרחוק אם יש לכך הצדקה פדגוגית מובהקת, בעיקר אם מדובר בקורס שמשתתפים בו סטודנטים שלומדים במחלקות שונות באוניבר סיטה או בשיתוף עם אוניברסיטה אחרת, או שמתארחים בו מרצים מחוץ לאוניברסיטה או .שהזום הוא כלי בעל ערך לניהול למידה אפקטיבית בשיעור  ככלל השתתפות פעילה בשיעור מחייבת פתיחת מצלמות על ידי הסטודנטים, ומשום כך המרצה יכול להחליט על חובת פתיחת מצלמות שמאפשרות לו לקיי ם למידה פעילה ולהיות באינטראקציה עם הסטודנטים. בשיעורים שחלה על הסטודנטים חובת פתיחת מצלמות, סטודנט שלא קיבל אישור מראש על אי פתיחת מצלמה, הדבר יחשב כאי .נוכחות בשיעור  שיבוץ קורסים במתכונת זו במערכת יתבצע בצורה רציפה או בקצוות היום כדי לאפשר לסטודנטים למיד ,ה בסביבה שתורמת ללמידה (גישה לטכנולוגיה, תקשורת אינטרנט מרחב שקט). לא י יקבעו שיעורי למידה מרחוק סינכרוניים באמצע יום לימודים .בקמפוס  בנוסף לכל האמור, אם הוחלט מבחינה אקדמית ופדגוגית שהקורס מתאים ללמידה מרחוק, יש לאשר ו רק לאחר בחינת ניסיון העבר בהוראת הקור:ס מרחוק. יש לוודא כי o ניסיון המרצה וציוני משוב גבוהים מהוראת הקורס בצורה פרונטלי.ת מסורתית o ממוצע ציוני סטודנטים שלמדו את הקורס בהוראה מרחוק, גבוה ממוצע הציונים במתכונת פרונטלי.ת מסורתית o קיימת רמה גבוהה של שילוב הלמידה הפעילה והמערבת במהלך השיעור, כמו למשל : סקרים, כלים ללמידה שיתופית, מבדקים מתוקשבים, סרטונים .אינטראקטיביים, חלוקה לחדרים ועוד o במקרה וזו הפעם הראשונה שהמרצה מלמד את הקורס מרחוק, יש לבחון את ניסיון העבר שלו בהוראת קורסים דומים מרחוק ושממוצע ציוני המשובים שלו מעל4. למידה מרחוק באוניברסיטאות | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm o אישור על השתתפות בסדנא להוראה מיטבית בזום שתינתן ע"י היחידה ללמידה דיגיטלית או ניתנה בתקופת הקורונה והתאמת עזרי ההוראה להוראה .מרחוק באשר להוראת קורסים מקוונים א-סינכר ו :ניים לפי תשובת אוניברסיטת אריאל ההחלטה אם לאשר קורס מקוון תהיה תלויה בין היתר בשיקולים :הבאים  התאמת תוכן הקורס והמ רצה למסגרת של קורס מקוון;  התאמת הקורס לשנת הלימודים– ,כאמור עדיף שבשנת הלימודים הראשונה הקורסים וי עברו בקמפוס לטובת חיזוק הקשר של הסטודנטים עם המרחב הפיזי, סגל המרצים .וחבריהם לקורס  .הוכחה להתייעלות אקדמית וקידום ההוראה והלמידה  היותו של הקורס עתיר סטודנט.ים או בעל השלכה למחקר  .יחודו של הקורס והיותו נכס דיגיטלי לקידום האוניברסיטה בארץ ובעולם  .היותו של הקורס חלק מהרפורמה לקידום הלימודים בשפה האנגלית  .עלות הפקת הקורס המקוון עומדת בתקציב שהוקצה לטובת הפרויקט  הוכחה שלא קיים קורס מקוון פתוח ברשת שיכול להוות תח ליף ראוי עבור הסטודנטים (לדוגמה קורסים בפלטפורמת קמפוסIL .) בין הדרישות לשם קיומו של קורס מקוון א- סינכרוני: סילבוס קורס מלא כולל קריאות חובה וקריאת רשות; אתר קורס פעיל במערכת מודל או במערכת מקבילה; פורום או ערוץ תקשורת ייעודי לשאלות הסטודנטים לאורך כל תקופ ת הקורס ומענה של המרצה או עוזר הוראה; מטלות .שוטפות מדי שיעור והגשתן לבדיקה באמצעות אתר הקורס במסגרת כל קורס מקוון א- סינכרוני יתקיימו לפחות3 מפגשי הוראה פרונטלי ,ים: מפגש פתיחה .מפגש אמצע ומפגש סיום כדי לתמרץ את פיתוחם של תכנים דיגיטליים מתקדמים, האוניב רסיטה החליטה כי בגין קורס מקוון א- סינכורני מלא או היברידי יקבל המרצה תגמול (במקרים של השקעה רבה וכאשר מעל 30% מהיקף הקורס מבוסס על תוכן מתקדם כאמור( . באשר לצילום והקלטת שיעורים מעניין לציין כי אוניברסיטת אריאל החליטה ככלל להמשיך ולהקליט/לצלם את השיעורים ל מעט בכפוף לאישור ראש מחלקה או דיקן. הקלטות או צילומים יהיו זמינים רק לסטודנטים הרשומים לקורס בסמסטר הרלבנטי באמצעות המודל. זכויות .היוצרים על ההקלטה של שיעור שייכות למרצה למידה מרחוק באוניברסיטאות | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3 . ממצאי סקרים בישראל אודות למידה מרחוק להלן יוצגו בקצרה ממצאים מסקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב סטודנטים (ביחס לשנה"ל תשפ"א2020/21 ) וממצאי סקר נוסף שנערך בקרב סטודנטים בשנת2022 .עבור התאחדות הסטודנטים 3.1 ממצאים עיקריים ביחס ללמידה מקוונת במוסדות להשכלה גבוהה בשנת תשפ"א15 לפי הפרסום של ה )למ"ס, על ביצוע הסקר הוחלט בשיתוף עם הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת עקב מגיפת הקורו נה והמעבר ללמידה מרחוק, ו משום שלמידה מקוונת היא לשיטתם חלק .אינטגרלי מהלמידה במוסדות להשכלה גבוהה וצפויה להימשך גם לאחר הקורונה הסקר נערך בקרב כמעט8,000 סטודנטים בעלי אזרחות י שראלית, תלמידי שנים ב' וג' בתואר ראשון וסטודנטים בשנה ב' לתואר שני- באוניברסיטאות, במכללות אקדמיות ובמכללות אקדמיות לחינוך (ללא האוניברס יט .ה הפתוחה) בשנה"ל תשפ"א עיקר הלמידה המקוונת עליה ."נשאלו הסטודנטים בוצעה באמצעות "זום :בין ממצאי הסקר  כמעט מחצית מן הסטודנטים לא נדרשו לפתוח מצלמה במהלך השיעור המקוון ברוב ;הקורסים או בכולם  כ- 84% מהסטודנטים דיווחו שברוב הקורסים השיעורים המקוונים מוקלטים , וכ- 54% ;דיווחו שהם מקשיבים לשיעורים המוקלטים ברוב הקורסים  כ- 78% מהסטודנטים דיווחו שמידת האינטראקציה החברתית ע ם סטודנטים אחרים בלמידה המקוונת פחותה בהשוואה ללימודים פרונטלי.ים  כ- % 57 מהסטודנטים ענו שבשיעורים מקוונים הם מצליחים להתרכז פחות מבשיעורים פרונטלי ים; וכ- % 45 מהסטודנטים ענו ש הם מצליחים להשתתף פחות (לעומת כ- % 17 .)שהשיבו כי הם מצליחים להשתתף יותר  בבחינת הדיוו חים של הסטודנטים על השיפור במיומנויות שלהם תוך שימוש בלמידה מרחוק, בהשוואה לסטודנטים שלמדו פרונטלי ת בשנת2013/14 , שנת סקר ,הסטודנטים הקודם שביצע הלמ"ס היו שיעורי הדיווח החיובי נמוכים יותר: כ- % 60 דיווחו על שיפור בידע המקצועי לעומת כ- % 80 בלמידה פרונטלי;ת כ- % 0 6 וחו דיו על שיפור בידע הכללי לעומת יותר מ- % 80 בלמידה פרונטלי;ת כ- % 38 דיווחו על שיפור ביכולות מתמטיות לעומת כ- % 54 בלמידה פרונטלי;ת כ- % 34 דיווחו על שיפור במיומנויות מחקר לעומת כ- 45% בלמידה פרונטלי.ת 15 " ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר למידה מקוונת במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בשנת הלימודים תשפ"א ( 2020/21 ) ," 10 באפריל2022 . למידה מרחוק באוניברסיטאות | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  למרות האמור לעיל, כ- 60% מהסטודנטים דיווחו שהם מרוצים במידה רבה או רבה מאוד מהלמידה המקוונת. שיעורי שביעות הרצון היו גבוהים יותר בקרב הורים לילדים .קטנים או מועסקים במשרה מלאה מממצאי הסקר משתמע כי למרות שהסטודנטים מודעים לחסרונות בלמידה מרחוק וליתרונות מסוימים בלמידה פרונטלי ת, רבים מהם הביעו שביעות רצון מהלמידה מ.רחוק 3.2 ממצאים עיקריים ביחס ללמידה מרחוק מסקר שבוצע עבור התאחדות הסטודנטים16 הסקר בוצע בחודשים יולי- אוגוסט2022 באמצעות שאלון אינטרנטי בקרב יותר מ- 14,000 .סטודנטים. יובהר כי הסקר לא התמקד רק בלמידה מקוונת אלא עסק בנושאים שונים  52% מן המשיבים היו מרוצים או מרו צים מאוד מהשילוב של טכנולוגיות למידה בהוראה (כולל: שימוש באתר למידה מקוון, הרצאות מוקלטות והתקשרות ,)וירטואלית עם צוות ההוראה14% היו לא מרוצים או מאוד לא מרוצים, ו- 22% היו מרוצים במידה בינונית. בממד זה, חלה עלייה קטנה בציון הממוצע לעומת סקר קודם משנת2019 .  62% מהמשיבים ציינו כי הם מעדיפים שילוב בין למידה מרחוק ולמידה בקמפוס ( 33% העדיפו שילוב בין למידה בקמפוס ולמידה מרחוק– עם עדיפות ;ללמידה בקמפוס29% העדיפו שילוב בין למידה בקמפוס ולמידה מרחוק– עם עדיפות ללמידה מרחוק ); 21% העדיפו למידה מרחוק על פני ל מידה בקמפוס ו- 17% .העדיפו למידה בקמפוס על פני למידה מרחוק  " במענה לשאלה איזה קורסים היית רוצה שית קיימו בצורה של למידה מרחוק "מוחלטת48% השיבו- ;קורסי מבוא רבי משתתפים41% השיבו- ;קורסי בחירה ו- 11% השיבו- .סמינרים מחלקתיים  במענה לשאלה "האם לדעתך למידה ה יברידית תתרום או לא תתרום לאיכות ההוראה והלמידה" השיבו66% מהסטודנטים כי למידה היברידית תתרום לשיפור .איכות ההוראה והלמידה מממצאי הסקר משתמע כי הסטודנטים מבינים את הערך בלמידה בקמפוס, אך גם כי התועלות של למידה בקמפוס מ שמעותיות יותר בקורסים קטנים ופחותה בקו רסי מבוא מרובי משתתפים . ב,נוסף שיעור גבוה יחסית מהמשיבים מעדיפים שילוב בין למידה מרחוק ולמידה בקמפוס. 16 "סקר הסטודנט/ית2022", נערך עבור התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל על ידי מאגר מוחות, מכון מחקר וייעוץ בינתחומ ,י5 בספטמבר2022 ., נתקבל מהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית למידה מרחוק באוניברסיטאות | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4 . פעילות המועצה להשכלה גבוהה בתחומי הלמידה הדיגיטלית המועצה להשכלה גבוהה (להלן המועצה) נדרשה לנושא הלמידה הדיגיטלית בהחלטה מנובמבר2018 תחת הכותרת "למידה די."גיטלית: הגדרה ואסדרה17 ברקע להחלטה נכתב כי המועצה והוועדה לתכנון ותקצוב (להלן ות"ת) רואות חשיבות רבה בקידום נושא הלמידה הדיגיטלית אשר לשיטתם היא "כלי לשיפור איכות ההוראה והלמידה ;"ולהעצמת חווית הלמידה והיכולות הפדגוגיות של המרצה אמצעי להנגשתה של ההשכלה ה גבוהה ולצמצום פערים חברתיים, כלכליים וגיאוגרפיים; ואפיק לחיזוק ההשכלה הגבוהה בזירה .הבינלאומית החלטת המועצה )שעניינה רק קורסים מקוונים במלואם (ולא קורסים משולבים מגדירה :"למידה דיגיטלית" כך "המונח "למידה דיגיטלית" מתייחס לתהליך למידה: הבניית ידע ומיומנויו ת המתבססות על שיטות הוראה שתוכננו להתקיים במרחבים מקוונים ובאינטרנט ועושות שימוש במדיום של האינטרנט ושל התקשורת הדיגיטלית למקסום התועלת הפדגוגית, ארגון ובניית הידע החדש לשם שיפור והעצמת חוויית הלמידה" . ההחלטה איננה מתייחסת לדפוס הלמידה : סינכרוני או א-סינ כרוני, ואיננה מתייחסת ל מדיום הטכנולוגי של ההוראה במפורט– כלומר, לא ברור ממנה למשל האם קורס מצולם שמשודר .באופן סינכרוני באמצעות תוכנת היוועדות חזותית דוגמת "זום" נחשב ללמידה דיגיטלית לפי תשובת נציגת המועצה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לנוכח השימוש הנרחב באמצעים מקוונים ללמידה מרחוק בעקבות מגפת הקורונה והשפעתם ארוכת הטווח על האקדמיה ,יש צורך בחידוד ההבחנה בין למידה דיגיטלית ללמידה מקוונת ובאסדרת הנושא ולכן על סדר היום של המועצה לעדכן את ההחלטה בנושא. במאי2020 פרסמה הות"ת "תכנית תמיכה תלת שנתית לעידו ,ד המוסדות המתוקצבים "לפעול להקמה וביסוס של תשתיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית. 18 מטרת התכנית הייתה לעודד את המוסדות לפתח תשתיות טכנולוגיות, תשתיות הון אנושי טכנולוגי וטכנו- פדגוגי לצד מערכי מעקב, בקרה, איסוף נתונים ומחקר לשם הערכה ופיתוח הלמידה .הדיגיטלית לשם קבלת התמיכה המוסדות נדרשו להגיש תכנית מוסדית לקידום ופיתוח הלמידה הדיגיטלית כולל בין השאר: מבנה ארגוני, תשתיות טכנולוגיות ו תשתיות הון אנושי, מדיניות מוסדית ביחס 17 יצוין כי ההחלטה דנן, היא פועל יוצא של החלט ה קודמת משנת2016 .להקים ועדה לנושא הלמידה הדיגיטלית " ,המועצה להשכלה גבוהה, החלטות מל"ג למידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה ," 13 לנובמבר2018 . 18 " ,המועצה להשכלה גבוהה, החלטת ות"ת תוכנית תמיכה תלת שנתית לעידוד המוסדות המתוקצבים, לפעול להקמה וביס וס של תשתיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית ," 20 במאי2020 . למידה מרחוק באוניברסיטאות | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ללמידה דיגיטלית כולל הגדרה ואיפיון של למידה דיגיטלית (ובכלל זה למשל אבחנה בין ל מידה מרחוק ללמידה דיגיטלית, אבחנה בין למידה מקוונת מלאה למשולבת ועוד), פירוט האפיקים לשילוב למידה דיגיטלית (סוגי הקורסים, תוכניות הלימוד ועוד), אסטרטגיית הנגשה למגוון .קהלים ועוד :לשם קבלת התמיכה נדרשו המוסדות המשתתפים1 ) לשלב למידה דיגיטלית במינימום 30% מ .קורסי ההוראה האקדמיים במוסד עד תום התכנית2 ) עד תום התכנית ילמד כל סטודנט לתואר ראשון במוסד לפחות שני קורסים העוש י ;ם שימוש בלמידה דיגיטלית3 ) כל מוסד יידרש להנגיש דיגיטלית(בפורמט מקוון מלא) לפחות3% מהקורסים שמשלבים למידה דיגיטלית כך שיתאפשר למוסדות אחרי ם להשתמש בקורס לצורך מתן קרדיט אקדמי (הנגשת חומרי ,הקורסים .)גישה לתרגילים ובחנים אוטומטיים, ועוד ,לפי תשובת נציגת המועצה לפנייתנו28 מוסדות ניגשו ומשתתפים בתוכנית ולעומתם שלושה מוסדות ז .כאים בלבד בחרו שלא לקחת בה חלק ,לפי הדוחות שהוגשו לשנת תשפ"ב שמונה מוסדות עומדים בהיקף של30% .קורסים דיגיטליים במוסד עוד ציינה נציגת המועצה, כי לפי ההגדרות של המוסדות עצמם מהי למידה דיגטלית– למידה כאמור יכולה להתקיים בקורסים מקוונים, היברידיים ו פרונטלי ים שכן היא מתייחסת לפדגוגיה- שיטות הוראה העושות שימוש יעיל בטכנולוגי.ה למקסום התועלת הפדגוגית יצוין כי המועצה לא סיפקה למרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים אודות היקף הקורסים .האקדמיים הדיגיטליים הזמינים במוסדות עקב טענות בדבר הפרת זכויות היוצרים של מרצים שלהם הרצאות מוקלטות או תכנים דיגיטליים א-סינכרוניים אחרים באמצעות שימו ש בהם שלא בכפוף להסכמה של המרצה או לאחר סיום העסקתו, שאלנו האם למועצה יש עמדה ברורה בנושא. לפי תשובת נציגת ."המועצה להשכלה גבוהה "עניין זכויות היוצרים נתון לשיקול דעתו של כל מוסד מעניין לציין כי במחקר הסוקר את התפתחות הלמידה הדיגיטלית באקדמיה בישראל, טוענ ים המחברים כי התפתחות הלמידה הדיגיטלית באקדמיה בישראל הונעה על ידי צרכי שוק ההשכלה הגבוהה ונעדרה הכוונה או יוזמה שיטתית מצד משרד החינוך או המועצה להשכלה .גבוהה19 לפי המחברים, הרגולטורים על ההשכלה הגבוהה היו פסיביים ושמרניים ביחס להתפתחויות בתחומי הלמידה הד יגיטלית, ונאלצו להגיב בעיקר בשל נסיבות חיצוניות, בפרט מגיפת הקורונה. יתרה מכך, לטענתם, חלק מן המגבלות של הלמידה הדיגיטלית בישראל, בהם רמת 19 Cohen Erez and Davidovitch Nitza, "The Development of Online Learning in Israeli Higher Education", Journal of Education and Learning; Vol. 9, No. 5; 2020. למידה מרחוק באוניברסיטאות | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הוראה המקוונת וחלק מן הקשיים של סטודנטים בלמידה מרחוק, קשורות להעדר הכוונה רגלטורית, פיקוח, הכשרה והדרכה של סטודנטים ו סגל, אשר לטענתם, לו היו נעשים בצורה יזומה ושיטתית היו יכולים ל תרום להוראה מקוונת איכותי ת ואפקטיבית .יותר20 5 . מיזם קמפוס IL – מערך הדיגיטל הלאומי21 קמפוסIL , המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית, הוקם כפרויקט דגל בתחום הלמידה והחינוך בשותפות אסטרטגית בין מטה ישראל דיג יטלית - או שה כיום מערך הדיגיטל הלאומי, ובין .המועצה להשכלה גבוהה, מתוך תפיסה של ״דמוקרטיזציה של ההשכלה והחינוך״ החזון של המיזם הוא הנגשת השכלה אקדמית, מקצועית וכללית לקהל הרחב , בחינם לצורך .צמצום פערים חברתיים וצמיחה כלכלית מואצת קהלי היעד המרכזיים הם תל מידי תיכון ומועמדים להשכלה גבוהה, סטודנטים, ובעיקר לומדים במהלך החיים- Life Long Learners . לפי מנהל מיזם קמפוס IL , זוהי למעשה הבשורה ,המשמעותית של הלמידה הדיגיטלית הנגישה והגמישה ו מטרת המיזם היא להביא את המגמה .העולמית הזו לישראל ,בשנים הראשונות של המיזם במסגרת אסטרטגיית חדירת שוק, פורסמו ארבעה קולות קוראים משותפים עם המל״ג וכן קול קורא נוסף משותף עם משרד החינוך. במסגרתם הוצע באופן שוויוני לכלל המוסדות האקדמיים המתוקצבים על ידי .המל״ג להגיש הצעות לפיתוח קורסים דיגיטליים ועדות שיפוט בחנו את ההצעות, אישרו א ת הזוכים, והם תוקצבו בסדרי גודל של כ- 400 אל ף שקלים חדשים .לקורס מעבר לזה המוסדות לא מקבלים תשלום נוסף עבור הקורסים או בזיקה למספר הלומדים (כ מפורט להלן , יש מוסדות שגובים מהלומדים תשלום נפרד על קרדיטציה אקדמית) ,. במקביל יותר ויותר מוסדות בוחרים כיום לפתח קו רסים מתקציבם המלא, ונהנים משירותי הפלטפורמה - טכנולוגיה ושרתים, חשיפה ופרסום, ייעוץ טכנו פדגוגי, פיתוח מוצר וכ יוצא בזה. נתונים נבחרים:  היצע הקורסים כיום כולל מעל430 קורסים , ו עוד כ- 170 קורסים נמצאים כיום בתהליכי .פיתוח  כל הקורסים האקדמיים בקמפוסIL , כ- 0 10 , כוללים קרדיט אקדמי עבור סטודנטים רשומים. מתוכם המוסדות האקדמיים רשאים לספק קרדיט אקדמי גם עבור לומדים מן החוץ - כיום כ- 15 קורסים מאפשרים קרדיט ללומדים מן החוץ. 20 .שם 21 אסף וייס ,מנהל קמפ וסIL ,מערך הדיגיטל הלאומי ,, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת26 בפברואר2023 . למידה מרחוק באוניברסיטאות | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אופן הענקת הקרדיט תלוי ב מדיניות המוסד. אוניברסיטת תל אביב למשל מספקת קרדיט ללומדים חיצוניים בכפוף לציון עובר ב מבחן פיזי במוסד ובתשלום של500 ש״ח ל-2 .נקודות זכות  מספר הלומדים שנרשמו לפלטפורמה במהלך כל שנות פעילותה הו א757,570 (לומדים שפתחו חשבון עם שם, סיסמה וכד ומה ולא מבקרים מזדמנים) . מספר ההרשמות לקורסים עומד כיום על1,901,470 .  מספר הלומדים ה פעילים (שביצעו פעולות למידה אקטיביות בפלטפורמה) בשנת 2022 הוא252,322 .  ( אורך הביקור הממוצע של לומד בפלטפורמת הלמידהAverage Session Duration ) עמד בשנת2022 על21:07 .דקות סך שעות הלמידה שנלמדו ב- 2022 הינו1,155,752 .שעות  תקציב המיזם בשנ ת 2022 עמד על כ- 24 מ יליוני ש״ח. השותפים המרכזיים .שמשתתפים גם במימון תוכן הם המל״ג, משרד החינוך, זרוע העבודה ועוד  הטכנולוגיה מבוססת על פלטפורמתedX הבינלאומית, שפותחה על ידי האוניברסיטאותHarvard ו- MIT ,, ומציעה חווית למידה חדשנית ומותאמת אישית ותשתיות טכנולוגיות יציבות(robust) . כיוון שאחת הביקורות הנפוצות כנגד פלטפורמות הלמידה הדיגיטליות (כפי שיוצג להלן) היא ביחס לשיעורי הנשירה / אי השלמת הקורסים, בפנייתנו שאלנו את מנהל קמפוס IL אודות .שיעורי הנשירה ,לטענתו שיעורי נשירה הם מדד מקובל במנגנוני למידה קלאסיים ואילו במעבר ללמידה דיגיטלית זהו מדד בעייתי :מסיבות שונות  מדידה לפי מספר מסיימי קורסים מתאימה יותר למודל הלמידה המסורתי ולא ללמידה הדיגיטלית שהיא דינמית יותר ו מתאפיינת ביותר מעברים בין נושאים או בין קורסים וב צריכת תוכן בהתאם לצרכי הלומד ולא בהתאם למבנה הנתון מראש של המוסד.  ה יעד של הלומדים יכול להיות להכיר נושא, ללמוד היבט ספציפי שהם זקוקים ל ו או להכיר מושגי יסוד– יעדים כאלה יכולים להיות מושגים גם בלי להשלים קורס מתחילתו ;ועד סופו  ניתן למדוד נשירה ביחס לרשימת הנרשמים הראשוני ת ךא ניתן למדוד זאת גם ביחס למי שהשלים את השיעור השנ י או הצהיר ש ב כוונתו לסיים את הקורס– ובמדידה לפי ,שיטה זו שיעור המסיימים מזנק.  לפי מנהל מיזם קמפוסIL בשל האמור לעיל המדד שהם משתמשים בו הוא "שיעור "הלומדים הפעילים "ו"נפח שעות הלמידה , כפי שהוצגו לעיל. למידה מרחוק באוניברסיטאות | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 6 . דוגמאות מהעולם ללמידה מרחוק באוניברסיטאות המידע להלן מבוסס בעיקרו על תשובות של נציגי פרלמנטים לפנייה למרכז האירופי למחקר ותיעוד פרלמנטרי(ECPRD) . למרות שהמידע איננו ממצה הוא מספק מבט על מגמות בנושא .הלמידה מרחוק בעת או לאחר מגיפת הקורונה 6.1 בריטניה ,לפי תשובת נציג בית הנבחרים הבריטי עד למרץ2020, עת בה החלו סגר ים בשל מגיפת הקורונה ומעבר כולל ללמידה מרחוק, רוב הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה בבריטניה נעשו ב .למידה פרונטלית למרות ש אין לדבריו נתונים רשמיים כוללים בדבר חלקם של לימודים מרחוק בכלל המוסדות ,האקדמיים במדינה ארגוןUCAS 22 מרכז את תהליכי ההרשמה והקבלה לרוב הא וניברסיטאות והמכללות– .ואתר הארגון מרכז נתונים על קורסים אקדמיים בחתכים שונים לפי בדיקת נציג הפרלמנט הבריטי את נתוני UCAS , חלקם של קורסים לתואר ראשון (undergraduate) בלמידה מרחוק במוסדות האקדמיים בבריטניה עבור שנת הלימודים 2023/24 היה קטן מ- 1% וכלל118 קורסים סך הכל ב- 37 מוסדות שונים. עם זאת, בקורסים לתואר שני(Postgarduate) היה חלקם של הקורסים מרחוק כ- 6% ( 176 קורסים ב- 25 מוסדות .)אקדמיים ,בדומה למצב בישראל האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה היא הספק הוותיק והגדול ביותר של הוראה מלאה מרחוק הכוללת תארים אקדמיים . לפי נציג הפרלמנט הבריטי חל גידול באפשרות ,לקבל תואר אוניברסיטאי בלמידה מרחוק .בפרט בקרב תלמידים מחוץ לבריטניה בדוח בנושא למ יד ה מרחוק שנכתב עבור הפרלמנט הבריטי באפריל2021 מוצגות תובנות :שונות ביחס ללמידה מרחוק בהן  ממחקרים בנושא עולה כי בהשכלה גבוהה (בני גוד להשכלה בבתי ספר) איכות ההוראה ועיצוב הלמידה עשויים להיות משמעותיים להישגים יותר מאשר דפוס ההוראה– .מרחוק/פרונטלי  מעורבות הלומדים וה מוטיבציה שלהם הם מפתח ללמידה אפקטיבית מרחוק. שיעור מקבלי התארים במסלולים מבוססי למידה מרחוק היו מתחת ל- 20% בלבד, לעומת כ- 80% במסלולים מבוססי למידה פרונטלית . עם זאת, משתנים מתערבים כמו תנאי סף לקבלה או למידה חלקית בשל מחויבויות עבודה ומשפחה משפיעים גם הם על .שיעור המשלימים את הלימודים 22 UCAS, the Universities and Colleges Admissions Service, accssesed: May 2nd, 2023. למידה מרחוק באוניברסיטאות | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  למידה מרחוק עלולה לגרום לתחושת בדידות ולהשפיע על רווחתם הנפשית של הלומדים. עם זאת, לא ניתן לדעת האם הדיווחים של58% מהסטודנטי ם על ירידה .בבריאותם הנפשית נובעת מן המגיפה או קשורה גם למעבר ללמידה מרחוק 23 6.2 איטליה לפי תשובת נציג מחלקת המחקר של הפרלמנט האיטלקי השימוש בלמידה מרחוק באוניברסיטאות טרם פרוץ מגפת הקורונה והסגרים בעקבותיה היה מצומצם וככל שנ עשה .המדובר היה לרוב בקורסים לתארים מתקדמים ולא בקורסים לתואר ראשון לאחר תקופה משמעותית של למידה כפויה מרחוק והתנסות בהיקפם ניכרים בהיבטים החיוביים והשליליים של למידה מרחוק, .המגמה ככלל היא של חזרה ללימודים פנים אל פנים עם זאת, החלטות באשר לאופן הלמידה ה ן חלק מן הא ו טונומיה של האוניברסיטאות ולכן לא ניתן לספק סט ט יסטיקה מפורטת ביחס לחלקה של הוראה או למידה מרחוק מכלל ההוראה .באוניברסיטאות כך לדוגמה, לפי החלטת הסנאט של אוניברסיטת לה- סאפיינזה ברומא מיולי2022 רובן המוחלט של הפעילויות האקדמיות ובפרט בחינות, בחי ,נות גמר, וכך גם התמחויות בתחומי הרפואה פעילויות מעבדה, ניסויים וכדומה צריכ ות להיעשות פני ם אל פנים ולא מרחוק. גם קורסים לתואר ראשון נדרשים ככלל להתבצע באמצעות הוראה פרונטלית– וזאת בניגוד לקורסים לתואר שלישי או קורסי הכשרה בהם ניתן לבחור בהוראה מקרוב, מרחו .ק או היברידית עם זאת, חשוב לציין כי במערכת ההשכלה הגבוהה באיטליה פועלות11 אוניברסיטאות מוכרות על ידי משרד החינוך האיטלקי, המבססות את ההוראה שלהם על למידה מרחוק– בדומה למודל המוכר בישראל באוניברסיטה הפתוחה. לתארים ממוסדות אלה מעמד משפטי זהה לתארים ממוסד."ות אקדמיים "מסורתיים 6.3 הולנד לפי תשובת נציג הפרלמנט ההולנדי , למוסדות האקדמיים ישנה אוטונומיה לבחור את דרכי ההוראה שלהן אך העיקרון המנחה את הבחירה נדרש להיות איכות החינוך. השימוש בטכנולוגיות .מידע חדשות לשם הוראה צריך להעשות רק אם הוא תורם לרמת החינוך לפי תשובת נציג הפרלמנט ההולנדי, הניסיון שהצטבר בעת מגיפת הקורונה לא מספק תימוכין להמשך למידה מרחוק בהיקף מלא– שלא בשל מצב חירום. בנוסף, השימוש בהוראה מרחוק צריך להעשות תוך שימת לב לרווחתם הנפשית(well being) ולמוטיבציה של התלמידים. עם זאת, בין היתרונות של הור אה מרחוק בשל הקורונה ניתן לציין את השיפור במיומנותם הדידקטית והטכנולגית של מרצים בשימוש בכלי הוראה מרחוק ואת היתרון הנתפס מצד סטודנטים 23 UK Parliament Post, "Distance Learning", POSTNOTE no. 639, April 2021, accssesed: May 2nd, 2023. למידה מרחוק באוניברסיטאות | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .בהגדלת הגמישות באופן ומועד הלימוד,כמו כן הוראה מרחוק מועילה לתלמידים שאינם יכולים להיות נוכחים בקמפוס, למשל בשל מחלה כר.ונית 6.4 קנדה לפי תשובת נציג ספריית הפרלמנט הקנדי, אין נתונים כוללניים באשר לשיעורי השימוש בלמידה מרחוק במוסדות האקדמיים במדינה, והסמכות להחלטות בנושא נתונה לפרובינציות במדינה .ואיננה בסמכות הממשל הפדרלי ,עם זאת, לפי התשובה ,בהתבסס על דוח בנושא חלקם של קורסים )"אונליין" (למידה מרחוק מכלל הקורסים באוניברסיטאות ובמכללות גדל בין2019 ל- 2020 ו- 2021 מכ- 10% ליותר מ- 70% .מן הקורסים. זאת כמובן על רקע התפרצות נגיף הקורונה ההערכה של מחברי הדוח היא כי חלקם של הקורסים הניתנים בלמידה מרחוק מכלל הקורסים יקטן שוב עם תום מ גיפת .הקורונה, אך לא ישוב להיות בשיעור דומה לזה שטרם המגיפה לפי נציג ספריית הפרלמנט הקנדי נכון ליולי2022 , אוניברסיטת אוטאווה הכריזה כי בסתיו2022 וחורף2023 חלקם של קורסים מקוונים, היברידים או בפורמטים אחרים שאינם פנים אל פנים יהיה בין10% לבין20% ולא יו תר מכך. אוניברסיטת אלברטה הכריזה כי היצע הקורסים המקוונים יהיה כ- 20% . מהסקירה הראשונית של מספר מדינות בחו"ל המבוססת כאמור בעיקר על תשובת של נציגי פרלמנטים לשאילתא מה- ECPRD עולה כי למרות המעבר להוראה מרחוק בעת מגיפת הקורונה, רוב המוסדות האקדמיים, למעט כאל ה שלמידה מרחוק היא בבסיס דפוס הפעולה שלהן, חזרו .למקד את עיסוקם בהוראה פרונטלית בקמפוס למרות שמשתמע כי ברוב המדינות ה החלטות בנושא נתונות לאוטונומיה המוסדית ואין נתונים מפורטים על השיעור של הוראה מרחוק במוסדות האקדמיים, נראה כי הוראה מרחוק בחלוף מגיפת הקור ונה נעשית בהיקפים מצומצמים למדי. עוד משתמע מהתשובות כי בחלק מן המדינות, הובע חשש לרווחתם הנפשית ולמוטיבציה של הלומדים במקר ה של מעבר מלא .להוראה מרחוק 7 . מה קרה ל קמפ"רים(MOOCS) ? קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים (קמפ"ר) אוMoocs – Masive Open Online Courses צברו פופולאריות ודיון ציבורי ואקדמי ער לפני כעשור, בסמוך להקמתן של כמה חברות גדולות בהן: קורסרה, אדקס, ויודאסיטי– חברות אותן הקימו מרצים מאוניברסיטאות מובילות בארצות .הברית בעיקר למידה מרחוק באוניברסיטאות | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הקמפ"רים נתפסו באותה עת כפוטנציאל לשידוד מערכות באקדמיה, ולאפשרויות להנג שה ,טובה ושוויונית יותר של לימודים, להקטנת העלות של למידה אקדמית לחיזוק התחרותיות ,ופיתוח ההוראה האקדמית למדידה משופרת של תהליכי למידה וניהול קורסים ולחיזוק הזיקה וההתאמה בין לימודים אקדמיים ושוק העבודה. מאידך, הועלו באותה העת גם חששות בדבר הקטנת הערך של ת ואר אקדמי, חשש מירידה באיכות הקורסים דווקא על רק ע ,ההיצע העשיר .צמצם הדיאלוג עם מרצים, ורידוד של החוייה האקדמית המתאפשרת בקמפוסים24 .בחלוף כעשור מאז עלייתם של הקמפ"רים, מעניין לבחון האם ההבטחה התממשה שיעורי נשירה אחד מן האתגרים שמלווים את הקורסים המקוונים מרובי המשתתפים מראשיתם היה שיעור נמוך יחסית של לומדים המשלימים את לימודיהם וחלקם הגדול יחסית של הפורשים מן הקורסים. הדיווחים במחקרים על שיעורי המשלימים את לימודיהם שונים זה מזה ונעים בין2% לבין 10% בקורסים עם תעודה; לפי מחקר אחר שבחן221 קורסים כאלה, השי עור נע בין52% לבין0.7% בלבד, עם חציון של12.6% . מחקר נוסף ציין כי יותר מ- 50% מהנרשמים לקורסים כלל לא נכנסו אליהם. 25 עם זאת, חלק מן החוקרים ציינו כי בשל ריבוי הנרשמים גם שיעור נמוך של משלימי קורסים עדיין מגיע לכדי מספר ניכר של תלמידים שמסיימים קורסים בפלטפ ורמות .הללו26 בין הסיבות לשיעורי הנשירה ניתן למנות כאלה הקשורות ללומד כגון: חוסר מוטיבציה, מחסור :בזמן, העדר רקע מתאים או חוסר יכולת. בין הסיבות המערכתיות ניתן למנות מגבלות ב תכנון ועיצוב של הקורס ו מחסור באינטראקציה עם המרצה או עם תלמידים אחרים. נושאים אלה נחקרים לא אחת, כולל ניסיונות לעצב "התערבויות" מערכתיות כדי לסייע ללומדים ביצירת .אינטראקציה, בבניית מוטיבציה או בהתמודדות עם קשיים אחרים27 עם זאת, נראה כי חלק מן האתגרים של למידה מקוונת הם אינהרנטיים לאופן הלמידה, לאוטונומיה הרבה הנדרשת מהלומדים ולמסוגלות ה.עצמית שלהם28 24 " ,רועי גולדשמידט למידה אקדמית מקוונת והכרה בה ,", מרכז המחקר והמידע של הכנסת30 במאי2013 . 25 Kurtz, G., et al.,2022. Impact of an Instructor's Personalized Email Intervention on Completion Rates in a Massive Open Online Course (MOOC). The Electronic Journal of e-Learning, 20(3), pp. 325-335, 26 Harvard Business review, "Who's Benefitting from Moocs, and Why", Chen Zhenghao et al., September 22, 2015. 27 Kurtz, G., et al.,2022. Impact of an Instructor's Personalized Email Intervention on Completion Rates in a Massive Open Online Course (MOOC). The Electronic Journal of e-Learning, 20(3), pp. 325-335. 28 ראו גם: יעל פלדמן- מגור, ענבל טובי- ערד ורון בלונדר, "מאפיינים של קורסיMOOC והפוטנציאל הטמון בהם לפיתוח מק "צועי של מורים )בתוך ענת כהן ואחרים (עורכים טכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה בישראל , 1 , 2022 , מיט"ל- מרכז ידע לטכנולוגיות למידה. למידה מרחוק באוניברסיטאות | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm קורסי ם מקוונים: רב תרבותיות, מקומיות ואי-שוויון למרות הציפייה כי ללמידה מקוונת של קורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים יהיה אפקט של דמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה עם פתיחה של שוק ההשכלה הגבוהה, המציאות הייתה זוהרת פחות: ככלל, משתתפים בלמידה כזו נ טו להיות משכילים זה מכבר, מאזורי מגורים .אמידים יחסית בארצות הברית ובמדינות מפותחות באזורים אחרים בעולם29 עם זאת, מחקר שנעשה בין2019 ו- 2020 ובחן את נתוני ההשתתפות בקורסים מקוונים בתחומי התכנות"Data Camp")) הצביע על גידול משמעותי ( 38% ) במצטרפים חדשים, על גידול מסויים ( 6% ) במעורבות של לומדים קיימים, ועל השפעה של הסגירה של עסקים לא חיוניים על שיעורי ההשתתפות וההצטרפות. מחברי המחקר לא מצאו שונות משמעותית בהשתתפות בזיקה לאזורי מגורים עם הכנסה גבוהה או נמוכה, ולא מצאו שונות על בסיס אתני- גזעי. המחברים מסיקים מכך כי ללמידה מקוונת יש פוטנציאל לצמצם פערים חברתיים- מעמדיים בגישה ללימודים. עם זאת, נראה כי יש לסייג את הממצאים לאוכלוסייה בארצות הברית, ולתלמידים .בקורסים מקצועיים בתחומי התכנות30 מחקר אחר שפורסם ב- 2020 בחן הקבץ של חמישה קורסי מוק שהשלמתם בהצלחה כונתה "מיקרו- מאסטר" והקנתה גישה לקורסים ממוקדים שנלמדו בקמפוס אוניברסיטאי (של המכון הטכנולוגיה במסצ'וסטס- MIT ). לפי המחקר, הקורסים הללו הצליחו בהקניית גישה מוזלת ללימודים ברמה גבוהה ואף הגדילו את"מאגר המועמדים" שכן חלקם של תלמידים מבוגרים במסלול הקבלה המבוסס על השתת פות בקורסי המוק היה גדול יותר מאשר במסלול ההרשמה האקדמי הרגיל. עם זאת, המחקר גם הצביע על כך שהדמוגרפיה של המשתתפים הייתה ,מבוססת על גברים, בעלי השכלה אקדמית קודמת ממדינותOECD , ועם ניסיון מקצועי בתחומי הידע של הקורס– בנוסף, היה דמיון דמוגרפי רב אף יותר בי ן הלומדים בהשוואה ל מסלול ההרשמה האקדמי . בנוסף, המחקר הצביע על זיקה בין שיעורי ההצלחה לבין היכולת של ."התלמידים ליישם אסטרטגיות למידה עצמית ויכולת בלמידה "אונליין מן המחקר עלה כי קיים .פער בין נגישות גבוהה להרשמה ללימודים לבין סיכויי הצלחה בהם בפועל31 במחקר אחר שהשווה בין קורסים של ספקי מוקים אזוריים )(למשל, בספרד ובסין לבין קורסים של חברות רב- לאומיות בתחום (בעיקר מארה"ב) הצביעו המחברים על יתרונות של ספקים אזוריים : הם מושכים יותר קהל מהאזור; הפרופיל הדמוגרפי של הלומדים "כוללני" יותר– כלומר כולל לומדים עם רק ;ע מגוון יותר תחומי הלימוד והגדרת הנושאים תואמים יותר את תחומי העניין 29 Kizilcec, F, R., et al., 2021. "Pandemic Response Policies' democratizing effects on online learning" PNAS, 118 (11) 30 .שם 31 Littenberg-Tobias J, and Reich J, 2020, " Evaluating access, quality, and equity in online learning: A case study of a MOOC-based blended professional degree program", The Internet and Higher Education, 47. למידה מרחוק באוניברסיטאות | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm של התלמידים ומותאמים להם שפתית ותרבותית בצורה טובה יותר. לטענת המחברים , המחשבה כי כמה אוניברסיטאות עילית יפיצו או ישדרו קורסים לכל העולם ובכך ישדדו את מערכת ההשלכה הגבוהה, התבררה כלא נכו נה. לשיטתם, לקורסים של ספקים מקומיים ישנם יתרונות בהתאמה לקהלי היעד שלהם ומכאן כי גם שחקנים גלובאליים יכולים ללמוד מספקים אזוריים.כיצד לעצב את הלמידה בפלטפורמות שלהם32 באופן צפוי, הסגרים הכפויים בתקופת הקורונה והזמן הפנוי שנוצר אצל רבים בעקבותיהם הובילו .לצמיחה גדולה בקרב ספקיות הקורסים המקוונים מספר המבקרים באתר של חברת קורסרה– אחת מספקיות הקורסים המקוונים הגדולות, גדל בין פברואר לבין יולי2020 מ- 20 מיליון מבקרים ליותר מ- 70 .מיליון .מגמות דומות נצפו גם אצל ספקיות אחרות אין לנו נתונים עדכניים ביחס לשיעור י השימוש וההשתתפות בפלטפורמות הלמידה הללו ומכאן לא ברור האם הגידול המשמעותי בתקופת הקורונה מייצג מגמת שינוי ברת קיימא או אפיזודה המאפיינת .מגפה שיבוש(Disruption) או ה י טמעות במערכת? חוקרים שונים של תחום הקורסים המקוונים מתארים את דפוסי השינוי של המוקים כשי נוי במודל העסקי שלהם: מספקי לימודים אקדמיים – לגופי הכשרה מקצועית או ספקי שירות עבור האוניברסיטאות עצמן ,ומגופים המתחרים באוניברסיטאות לכאלה הפועלים איתן יחד . למרות שיש שונות באוריינטציה של פלטפורמות שונות, נראה כי בחיפוש אחר מודל עסקי ,אפקטיבי רבות מן החב רות בתחום התפתחו בין השאר לגופים שמספקים ""מיקרו תארים ,ממוקדים שלוקח כמה חודשים להשלים; לספקיות של קורסים בתחומי התכנות, מדעי המחשב ,מיומנויות דיגיטליות וכדומה כאפיקים להכשרה מקצועית, הסבה או פיתוח קריירה. בפועל נראה כי ספק אם ההבטחה שהייתה גלומה בקורסים "המקוונים כ"משחררי ההשכלה הגבוהה .התממשה לפי ג'סטין רייך מהמכון הטכנולוגי במסצ'וסטס, ההבטחה של פלטפורמות המוק הגדולות .שהחלו בשאיפה לספק השכלה חינמית למספר רב של לומדים במגוון תחומי ידע, התבדתה לשיטתו שיעור נמוך של תלמידים המשלימים ;קורסים הממצאים לפיהם תל מידים לא ממשיכים מעבר לשנה אחת ו כן כי התלמידים מגיעים ברובם הגדול ממדינות אמידות – הם אינד י קציות לכך שהקונספט המקורי של המוקים לא הגשים את ייעודו. בשל האמור, נקטו החב רות בשינוי של המודל העסקי שלהם והפכו ממתחרות לאוניברסיטאות, לספקי שירות עבורן, ולמעשה למת.חרות בחברות המנהלות תוכניות לימודים מקוונות עבור האוניברסיטאות33 ,לטענת רייך 32 Ruiperez-Valiente et al., 2022. "Large Scale Analytics of Global and Regional Providers: Difference in Learners demographics, Preferences, and Preceptions", Computers & Education 180. 33 Online Program Managers (OPM) למידה מרחוק באוניברסיטאות | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יכולות אוטומציה של בחינות, לצד צמצום המעורבות של מרצים או עוזרי הוראה בתהליך הלמידה אמורים לאפשר לפלטפורמות לספק לימודים לתואר שני בתחומים ספציפיים– מנהל עסקים; מחשבים; מדעי הנתו.נים ועוד, במחיר מוזל יחסית לחלופות34 לפי רייך, טכנולוגיה כשלעצמה ללא שינוי פוליטי שיגרור שינוי במיקוד, במימון ובמטרה של השכלה גבוהה לא יכולה לגרום לשיבושDisruption) ) אמיתי אלא צפויה "לעבור "ביות .על ידי תרבויות ומערכות קיימות35 נראה כי תיאור זה עשוי להיות תקף גם ביחס ל מצב הנוכחי ב.ישראל למרות הקמה של מיזם "קמפוס" המקנה גישה לקורסים חינמיים לציבור, ולמרות פעילויות של המועצה להשכלה גבוהה כדי לעודד את המוסדות לפתוח קורסים מקוונים לטובת הציבור, נראה כי רק מיעוט קטן מן הקורסים הללו יכולים לזכות את הלומדים בהם ב נקודות זכות והכרה אקדמית. בפועל נראה כי הבלעדיות של מוסדות אקדמיים על תוכן אקדמי ותעודות, לא השתנתה באופן משמעותי. לא ברור האם הדבר נובע מחסמי שפה, תרבות, ,מדיניות או מטכנולוגיה ,או פדגוגיה לא בשלות אך ככלל, קשה לדבר על "מהפכה" במונחי הגישה .ללמידה אקדמית הזכאית להכרה כפי שניתן היה לראות לעיל בתשובות מן המוסדות האקדמיים , הקורונה אמנם גררה שינוי בדפוסי הפעילות של המוסדות האקדמיים והכנסה של למידה מרחוק ולמידה מקוונת במודלים חדשניים, אך לא גררה שינוי כוללני יותר בהיקף הלומדים, באופן הלמידה או בעלויות הלימודים במוסדות האקדמיים. נראה כי השוק המ קומי בישראל לא נפתח בצורה משמעותית לשחקנים גלובליים. זאת למרות חשיפה של מוסדות ישראליים לשוק הגלובלי, באמצעות העלאת קורסים .פתוחים לפלטפורמות בינלאומיות 34 Reich, J. and Ruipérez-Valiente, J. A. (2019). The MOOC Pivot. Science 363(6423), pages 130-131. 35 .שם