חומר רקע - גורמים חיצוניים

2025–2024 ,ממצאים מסקר אורך הגיל הרך בישראל בצל המלחמה עורכת: דנה שי יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך 2025 ירושלים, אלול תשפ״ה, ספטמבר החוברת הופקה בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר, יד הנדיב וקרן משפחת שעשוע הגיל הרך בישראל בצל המלחמה 2025–2024 ,ממצאים מסקר אורך עורכת: דנה שי יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך 2025 ירושלים, תמוז תשפ"ה, יולי החוברת הופקה בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר, יד הנדיב וקרן שעשוע ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, הנרי טאוב וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן1982-מרכז טאוב נוסד ב הלוק, -סקסון-צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז מקבל גם תמיכה שנתית נדיבה מתורמים פרטיים, מקרנות ומפדרציות יהודיות. מפלגתי ובלתי תלוי העורך מחקרים איכותיים בנושאי חברה וכלכלה בישראל. הוא מציג בפני -מרכז טאוב הוא מכון מחקר על מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני כלל הציבור תמונה רחבה המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית תחומיים, הכוללים חוקרים וחוקרות בולטים בתחומם -המדיניות הציבורית. הצוות המקצועי של המרכז וצוותי המדיניות הבין -באקדמיה ומומחים ומומחיות מובילים בתחומי המדיניות, עורכים מחקרים ומציעים חלופות למדיניות בנושאים חברתיים כלכליים מרכזיים שעל סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות מדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת, תוכנית פרסומים פעילה, כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל הפרסומים של מרכז טאוב הם על דעתם ועל אחריותם של מחבריהם בלבד. אין בהם כדי לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו. אנא צטטו מחקר זה כך: Shay, D. (Ed.) (2025). Early Childhood in Israel in the Shadow of War: Findings of a Longitudinal Study, 2024–2025. Taub Center for Social Policy Studies in Israel. https://doi.org/10.5281/zenodo.16504508 , ירושלים15 כתובת המרכז: רח' האר"י 02-567-1818 :טלפון [email protected] :דוא"ל www.taubcenter.org.il :אתר אינטרנט עריכת לשון: אילנה דנון מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך נועדה לקדם את המחקר על השפעת סביבתם של ילדים בגיל הרך על הישגיהם בעתיד ולהפיץ ידע עדכני בנושא. מטרתה לסייע בקידום מדיניות אפקטיבית לשיפור התנאים הסביבתיים -שבהם ילדים בישראל מבלים את שנות חייהם הראשונות, כדי לשפר את הישגיהם ולצמצם פערים בין ילדים מרקע חברתי כלכלי שונה. היוזמה מעודדת אפוא מחקר אמפירי בתחום ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך בישראל, בין היתר על ידי יצירת בסיסי נתונים המאפשרים מחקר על הקשר שבין גורמי סביבה בגיל הרך ובין הישגים בעתיד. חוקרי וחוקרות היוזמה כותבים דוחות מחקר עדכניים, סקירות ספרות וניירות עמדה ומדיניות. במסגרת מאמציה להפיץ ידע עדכני היוזמה מקיימת תחומי – תיאורטי ואמפירי – בחקר הגיל הרך. הסמינר מיועד בעיקר לעובדי ועובדות השירות -סמינר עיוני לביסוס ידע בין הציבורי שעיסוקם משיק לעיצוב המדיניות בתחום זה. את פעילות היוזמה מלווה ועדה מייעצת המורכבת מאנשי ונשות אקדמיה מובילים, קובעי וקובעות מדיניות ופעילים ופעילות של ארגוני החברה האזרחית, המחויבים לקידום ויישום מדיניות אפקטיבית בתחום הגיל הרך בישראל. פעילות היוזמה נתמכת על ידי קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר, יד הנדיב וקרן משפחת שעשוע. בראש היוזמה עומד פרופ' יוסי שביט, חוקר ראשי במרכז טאוב ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. צוות החוקרות: ד"ר כרמל בלנק, ד"ר יעל נבון, דנה שי עטר, ד"ר שושי גולדברג, פרופ' ג'וני גל, פרופ' ראובן גרונאו, -חברי הוועדה המייעצת: פרופ' פרנק אוברקלייד, דניאלה בן קראוס, סימה חדד, פרופ' מנואל טרכטנברג, ד"ר מיה יערי, ד"ר טלי יריב משעל, אורית -טופורוב, ד"ר ציפי הורוביץ-אפרת דגני יפה, אהוד (אודי) פראוור, פרופ' יצחק -לוין, ד"ר נעמי מורנו, ורדה מלכה, מיכל מנקס, פרופ' סיגל סדצקי, פרופ' אסתי עדי שוורץ-פרידמן, פאטמה קאסם, פרופ' אבי שגיא הקדמה הגיל הרך הוא תקופה מכרעת בהתפתחות האדם, ולחוויות הנצברות בשנים אלו יש השפעה עמוקה על ההתפתחות באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, אשר עדיין נמשכת בעת כתיבת 7 הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של ילדים. טבח שורות אלו, הותירו צלקת עמוקה בחברה הישראלית כולה, וילדים בגיל הרך נוטים במיוחד להיפגע מחוויות טראומטיות כאלו. ממחקרים בתחום עולה שחשיפה לאירועי מלחמה בגיל הרך עלולה לגרום פגיעה משמעותית ברווחה הנפשית של ילדים ובהתפתחותם העתידית. חוברת זו מציגה מגוון ממצאים מסקר אורך מקיף שנערך במסגרת יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. הסקר עוסק במצב הילדים הצעירים בישראל לאורך המלחמה ובשינויים שחלו בו במהלכה. מן הממצאים מצטיירת תמונה מורכבת של מצב הילדים בגיל הרך בישראל, והם מדגישים את הצורך הדחוף בפיתוח תוכניות תמיכה לילדים שחוו טראומה ולהוריהם. אנו מקווים כי ממצאי הסקר יסייעו לקובעי המדיניות ולציבור הרחב להבין טוב יותר את חשיבות הגיל הרך ואת הצורך בהענקת תמיכה לילדים צעירים בתקופה מאתגרת זו. סקר האורך של יוזמת הגיל הרך כדי ללמוד על מצבם של ילדים בגיל הרך בישראל והוריהם במהלך המלחמה ערכה יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות . הסקר נערך בשלושה גלים: הגל הראשון, בינואר 6 ואי השוויון בגיל הרך סקר אינטרנטי בקרב הורים לילדים בגילי לידה עד 67%- משיבים יהודים שנסקרו בגל הראשון (כ804 , כלל2024 הורים (אם או אב) יהודים; הגל השני, ביולי1,199 , כלל2024 יהודים720 משיבים חוזרים, מהם801 , כלל2025 הורים ערבים; הגל השלישי, בינואר151-מהמשיבים בגל הראשון) ו הורים לילדים בגיל הרך. 1,350 ערבים שהשיבו בגל השני. בסך הכול השיבו על הסקר82-שהשיבו בגל הראשון ו הסקר מתבסס על דיווח עצמי של הורים על מצבם ועל מצב ילדיהם בזמן המלחמה. מטרת הסקר הייתה לבחון את מצבם הרגשי, ההתנהגותי וההתפתחותי של ילדים בגיל הרך בתקופה זו ואת מצבם הרגשי של הוריהם וכן לבדוק גורמים שונים היכולים להסביר את מצבם. בחוברת זו מוצגים ממצאים מתוך שלושת גלי הסקר, המתארים שינויים שחלו במצב הילדים 1.2025 עד ינואר2024 והוריהם מינואר איסוף הנתונים . במדגם בוצעה דגימת יתר iPanel הנתונים נאספו בסקר אינטרנטי שביצעה עבורנו חברת "הגל החדש" באמצעות חברת 117 של הורים מיישובי עוטף עזה וקו העימות בצפון (על פי הגדרת אזורי פיקוד העורף), ובסך הכול נכללו בגל הראשון הורים מיישובים אלו. משאר אזורי הארץ נדגמו הורים לפי מכסות שנקבעו בהתאם להתפלגות רמת ההשכלה והדתיּוּת באוכלוסייה הכללית, כפי שהיא משתקפת בסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חשוב להדגיש כי המדגם אינו מייצג כלל את האוכלוסייה החרדית משום ששיעור ההשתתפות של חרדים בפאנל האינטרנטי נמוך מאוד. פורסמו שלושה מחקרים על בסיס ממצאי הגל הראשון והשני של הסקר. לעיון במחקרים המלאים ראו בלנק2024 במהלך שנת 1 ;), קשיים רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדים בגיל הרך והוריהם: תמונת מצב עדכנית בעקבות המלחמה, מרכז טאוב2024( ואחרים באוקטובר, מרכז טאוב; שי 7 א), ילדים בגיל הרך והוריהם במלחמת "חרבות ברזל": ממצאי סקר אורך לאחר2024( שי ואחרים ב), ילדים בגיל הרך והוריהם לאורך המלחמה, מרכז טאוב.2024( ואחרים יום של ילדים-שיבוש שגרת היום בזמן המלחמה 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך8 יותר ממחצית המשפחות עם ילדים בגיל הרך שנדגמו בסקר חוו את המלחמה באופן ישיר לאומיים עולה שחשיפה לאירועי מלחמה בגיל הרך -ממחקרים בין עלולה לפגוע ברווחה הנפשית של ילדים ובהתפתחותם. התרשים מציג ) כי 2024 את שיעור המשפחות שדיווחו בגל הראשון של הסקר (ינואר חוו את המלחמה ישירות – אם בשל פציעה גופנית או פגיעה נפשית במשפחה הגרעינית או במעגל החברתי הקרוב, אם בשל פינוי ממקום המגורים, ואם בשל גיוס אחד ההורים לשירות מילואים בכוחות הביטחון. מהמשפחות שנדגמו נחשפו למלחמה ישירות באחד 55%-בסך הכול, כ או יותר מהאופנים הללו. שיעור המשפחות שחוו פגיעה או פציעה פיזית או נפשית 2024 ינואר 2% 9% 18% 18% 23% 23% 55% פציעה גופנית , במשפחה הגרעינית פינוי מהבית פגיעה נפשית , במעגל החברתי הקרוב פגיעה נפשית , במשפחה הגרעינית הורה בשירות מילואים פציעה גופנית , במעגל החברתי הקרוב סך הכול חשיפה לאחד או יותר מאלה .הערה: לפי דיווחי ההורים בסקר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 9יום של ילדים בזמן המלחמה-שיבוש שגרת היום נותרו ללא מסגרת חינוכית במשך חודש ומעלה6 רבע מהילדים עד גיל בשל המלחמה נסגרו מוסדות החינוך לפרקי זמן ממושכים והופעלו באופן לא סדיר, שהתבטא בין היתר בפתיחתם לקבוצות קטנות, מעבר למבנים חלופיים, ביטול שנת הצהריים וכדומה. בכך נשללו מהילדים היציבות, הביטחון והשגרה של המסגרת החינוכית, החיוניים כל כך להתפתחותם התקינה. התרשים מתאר את פרקי הזמן שבהם היו . 2024 מסגרות החינוך לגיל הרך סגורות מפרוץ המלחמה ועד ינואר מההורים 78% .בשבוע הראשון למלחמה נסגרו כל מוסדות החינוך בסקר דיווחו שמסגרות החינוך של ילדיהם היו סגורות שבועיים ומעלה, מהם דיווחו על סגירה ממושכת של חודש או יותר. 25%-ו חשוב לציין כאן את החשיבות המכרעת שיש למסגרות החינוך ולפעילותן הרציפה והשגרתית מבחינתם של ילדים, ובפרט מבחינתם של ילדים בגיל הרך. שגרה יציבה מספקת לילדים ביטחון וסדר יום ומאפשרת יציבות גם להוריהם, ומחקרים מראים שסגירת מסגרות החינוך לגיל הרך נקשרת לבעיות התנהגות בקרב ילדים, לנסיגה התנהגותית ולרמות גבוהות של סטרס. משך הזמן שבו מסגרות החינוך היו סגורות בתחילת המלחמה 22.0% 26.9% 25.8% 18.3% 7.0% עד שבועיים 2 – 3 שבועות 3 – 4 שבועות 1 – 2 חודשים יותר מחודשיים .2024 הערה: לפי דיווחי הורים בינואר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך10 ילדים שמסגרות החינוך שלהם היו סגורות יותר משבועיים חוו רמות גבוהות יותר של קשיים רגשיים והתנהגותיים, בעיקר בתחילת המלחמה חשיפה ממושכת של ילדים למצבי חירום עלולה לפגוע ברווחתם SDQ הרגשית וההתנהגותית. קשיים אלו נמדדו באמצעות שאלון ) – כלי תקף ומהימן Strengths and Difficulties Questionnaire( .)ב2024 ,למדידת רווחה נפשית של ילדים (להרחבה ראו שי ואחרים התרשים הימיני מציג את ממוצע מדד הקשיים בקרב ילדים בגיל הרך ), בשאלון שהופץ סמוך 2024 בשלושת גלי הסקר. בגל הראשון (ינואר לאחר פרוץ המלחמה, נמדד ממוצע גבוה של קשיים, אך בגלים הבאים ) נרשמה ירידה מובהקת ברמה של 2025 וינואר2024 של הסקר (יולי ). ממצאים אלו מצביעים על פגיעּוּת מוגברת של ילדים p ≤ 0.05( 95% .צעירים בתחילת המלחמה, ועל ירידה במידת הפגיעּוּת בהמשך התרשים השמאלי בוחן את הקשר בין משך סגירת מוסדות החינוך לבין רמות הקשיים. מגל הסקר הראשון עלה בבירור כי ילדים שמוסדות החינוך שלהם היו סגורים יותר משבועיים חוו קשיים רבים יותר מילדים ). לעומת p ≤ 0.05( שמוסדות החינוך שלהם נסגרו לזמן קצר יותר זאת, בגל השני והשלישי הצטמצמו הפערים בין הקבוצות ולא נמצאו מובהקים. מגמה זו עשויה להעיד על תהליך הסתגלות של הילדים ושל המשפחות למציאות החדשה. בסיכומו של דבר, הממצאים מעידים כי סגירה ממושכת של מוסדות החינוך בתחילת המלחמה קשורה בהחמרה במצבם הרגשי של ילדים, אך אפקט זה לא נמשך לאורך זמן. 11יום של ילדים בזמן המלחמה-שיבוש שגרת היום SDQ ממוצע מדד ממוצע קשיים רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדים בגיל הרך ממוצע קשיים רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדים בגיל הרך לפי משך סגירת מסגרות החינוך בתחילת המלחמה SDQ ממוצע מדד .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 0 2 4 6 8 10 12 גל ראשון ינואר 2024 גל שני יולי 2024 גל שלישי ינואר 2025 0 2 4 6 8 10 12 14 גל ראשון ינואר 2024 גל שני יולי 2024 גל שלישי ינואר 2025 עד שבועיים מעל שבועיים 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך12 סגירה ממושכת של מסגרות החינוך קשורה לקשיים רגשיים והתנהגותיים רבים יותר בקרב ילדים, בייחוד בקרב אלו שנחשפו למלחמה ברמה גבוהה בתרשימים מוצג הקשר בין משך סגירת מוסדות החינוך בגיל הרך לבין הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של הילדים, כפי שנמדדו על ידי מדד , בחלוקה לפי רמת החשיפה של הילדים למלחמה. חשיפה גבוהה SDQ למלחמה הוגדרה לפי דיווח של הורים על חשיפה לאחד או יותר מאירועי המלחמה, כגון פינוי ממקום המגורים, גיוס של אחד ההורים למילואים, פציעה פיזית או נפשית של קרוב משפחה או אובדן של אדם קרוב (ראו ). הממצאים מראים כי בגל הראשון ילדים שמסגרות 8 תרשים בעמוד החינוך שלהם היו סגורות יותר משבועיים ושרמת החשיפה שלהם ) 12.35 למלחמה הייתה גבוהה, חוו קשיים רגשיים חמורים יותר (ממוצע ), וההבדלים 10.37 מילדים שנחשפו למלחמה במידה פחותה (ממוצע היו מובהקים סטטיסטית. לעומת זאת, בקרב הילדים שמוסדות החינוך שלהם נסגרו לזמן קצר יותר (עד שבועיים), ההבדלים בין קבוצות החשיפה לא נמצאו מובהקים סטטיסטית. , נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות החשיפה 2024 גם בגל השני, ביולי רק כאשר מוסדות החינוך נסגרו לפרק זמן ממושך. עם זאת, כעבור שנה, בגל השלישי, הפערים בין קבוצות החשיפה נעלמו כמעט לחלוטין, ללא קשר למשך הזמן של סגירת מוסדות החינוך. ממצאים אלו מצביעים על כך שמשך סגירת מוסדות החינוך השפיע בעיקר על ילדים שנחשפו למלחמה במידה רבה, בעיקר עם פרוץ המלחמה. אצל ילדים שרמת החשיפה שלהם למלחמה הייתה נמוכה יותר, לא היו הבדלים משמעותיים בקשיים הרגשיים לפי משך הזמן של סגירת מוסדות החינוך. 13יום של ילדים בזמן המלחמה-שיבוש שגרת היום ממוצע קשיים רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדים בגיל הרך לפי משך סגירת מסגרות החינוך ורמת החשיפה למלחמה 2024 גל ראשון, ינואר2024 גל שני, יולי SDQ ממוצע מדד 2025 גל שלישי, ינואר .95% סמך של-. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר2024 הערות: לפי דיווחי הורים בינואר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך עד שבועיים מעל שבועיים חשיפה נמוכה למלחמה חשיפה גבוהה למלחמה 0 2 4 6 8 10 12 14 עד שבועיים מעל שבועיים עד שבועיים מעל שבועיים 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך14 ממנהלות המעונות דיווחו כי המדריכות שימשו להן מקור תמיכה בזמן המלחמה83% לא רק הילדים חוו קשיים; גם הצוותים החינוכיים נדרשו להתמודד עם ערך מרכז טאוב סקר 2024 אתגרים לא פשוטים. כדי לבחון זאת, בינואר -נוסף – בקרב עובדות גנים ומעונות: גננות, מדריכות חינוכיות, מטפלות מחנכות ומנהלות. בפריסה ארצית נשאלו 3 מנהלות של מעונות יום לילדים בגילי לידה עד על מידת התמיכה שקיבלו בזמן המלחמה מגורמים שונים, ובכללם נשות הצוות, הורי הילדים, מנהלת תחום הגיל הרך ברשות המקומית, מפקחות משרד החינוך והמדריכות החינוכיות בגן. התרשים מציג את התפלגות התשובות של מנהלות המעונות לשאלה זו. ניכר שהמדריכות החינוכיות ממנהלות המעונות 83% – היו מקור התמיכה העיקרי של המנהלות דיווחו כי המדריכות שימשו להן מקור תמיכה, וכמחציתן הגדירו את המדריכות "תומכות מאוד". את מקורות התמיכה האחרים, לעומת זאת, הן הגדירו "תומכים מאוד" בשיעורים נמוכים הרבה יותר. את מפקחות מהמנהלות הגדירו גורם "תומך מאוד".8%-משרד החינוך רק כ ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של הגדלת מספר שעות ההדרכה למעונות היום, שכן המדריכות החינוכיות מסייעות בהענקת כלים ותמיכה לצוותים, ובכך הן תורמות לשיפור החינוך והטיפול במעונות. התפלגות התשובות לשאלה: מה מידת התמיכה שקיבלת בזמן המלחמה מגורמי שונים? 12% 8% 15% 21% 24% 43% 20% 27% 41% 40% 45% 40% 56% 40% 13% 30% 11% 10% 7% 16% 22% 7% 14% 4% 4% 8% 9% 7% 0% 20% 40% 60% 80% 100% גורמים אחרים ברשות המקומית פיקוח משרד החינוך הורי הילדים מנהלת הגיל הרך ברשות המקומית נשות הצוות מדריכה תומך מאוד די תומך לא מקשה ולא תומך די מקשה מקשה מאוד .הערה: לפי דיווחי המנהלות בסקר 2024 מקור: כרמל בלנק, מרכז טאוב | נתונים: סקר צוותי חינוך במעונות ובגנים, ינואר 15יום של ילדים בזמן המלחמה-שיבוש שגרת היום יותר ממחצית המדריכות החינוכיות דיווחו שבזמן המלחמה הן אינן מצליחות לתת מענה מספק למעונות היום שבאחריותן לנוכח הצורך הגדול של הצוותים בתמיכה, וכיוון שלרשות כל מעון עומדות שעות הדרכה בחודש, שאלנו את המדריכות על יכולתן לתת מענה 4 רק מספק לצוותים במעונות שבהדרכתן, הן בשגרה והן במלחמה. מתרשים זה עולה כי בזמן שגרה חלק ניכר מהמדריכות מרגישות ששעות ההדרכה דיווחו שהן די מצליחות או 70%-העומדות לרשותן מספיקות: יותר מ 63% מצליחות לתת מענה מספק. לעומת זאת, בתקופת המלחמה העידו מהמדריכות שהן מרגישות שאינן מצליחות או אינן מצליחות כלל לתת מענה מספק לצוותים במעונות שבהדרכתן במגבלות השעות המוקצות לכך. במהלך המלחמה הוחלט על קיצוץ התקציב שיועד להגדלת שעות שעות חודשיות.10- ל4-ההדרכה במעונות מ התפלגות התשובות לשאלה: עד כמה את מרגישה שאת מצליחה לתת מענה מספק לצוותי המסגרות שבהדרכתך בשעות ההדרכה המוקצות לכך? 0% 26% 53% 21% 16% 47% 29% 8% כלל לא מצליחה לא מצליחה די מצליחה מצליחה בימי שגרה בימי מלחמה .הערה: לפי דיווחי המדריכות החינוכיות בסקר 2024 מקור: כרמל בלנק, מרכז טאוב | נתונים: סקר צוותי חינוך במעונות ובגנים, ינואר 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך16 יותר ממחצית הילדים שנזקקו לטיפולי שגרה לא קיבלו אותם כסדרם בשלושת החודשים הראשונים למלחמה עדות נוספת לשיבוש שחוו ילדים בגיל הרך ומשפחותיהם בזמן המלחמה היא שיעור הילדים שהחמיצו טיפולי שגרה או טיפולים התפתחותיים יום -נדרשים. ההורים נשאלו אם ילדם נזקק לטיפולים ותמיכה ביום (כגון קלינאות תקשורת, טיפת חלב, מעקב בקופת חולים וכדומה), ואם המשיך לקבל אותם גם בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. כשני שלישים מהילדים במדגם לא נזקקו כלל לטיפולי שגרה, אולם כפי המשיכו 45% שרואים בתרשים, מהילדים שכן נזקקו לטיפולים כאלה, רק לקבל את רוב או כל הטיפולים שהיו זקוקים להם בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. במילים אחרות, למעלה ממחצית הילדים הזקוקים לטיפולי שגרה לא קיבלו אותם כסדרם בתקופה זו. קבלת תמיכה וטיפולי שגרה שונים לילדים בגיל הרך בשלושת החודשים הראשונים למלחמה קיבל רוב את או כל הטיפולים 45% קיבל חלק מהטיפולים 23% קיבל רק מעט מהטיפולים 32% .הערה: לפי דיווחי ההורים בסקר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך הפגיעה הכלכלית במשפחות בזמן המלחמה 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך18 כמחצית ההורים שהשתתפו בסקר דיווחו על פגיעה כלכלית בעקבות המלחמה פגיעה כלכלית משפיעה בצורה משמעותית על רווחת המשפחה ומתוך אם 2024 כך גם על רווחת הילדים. משתתפי הסקר נשאלו בינואר משפחתם נפגעה כלכלית בשל אובדן עבודה, בשל פגיעה בעסק או מההורים דיווחו על 30% מסיבה אחרת. כפי שמוצג בתרשים, כמעט פגיעה כלכלית בינונית עד קשה, ובסך הכול דיווחו על פגיעה כלכלית כמחצית מההורים. ממצאים אלו מצביעים על היקף נרחב של פגיעות כלכליות במשפחות עם ילדים בגיל הרך. חשוב להזכיר כי במדגם בוצעה דגימת יתר של הורים מיישובי עוטף הורים), בהתאם להגדרת אזורי החירום של 117( עזה וקו העימות בצפון פיקוד העורף. לכן הנתונים משקפים בצורה מובלטת יותר את המצב באזורים אלו, וייתכן שאינם מייצגים בהכרח את כלל אוכלוסיית ההורים לילדים בגיל הרך בישראל. דיווחי הורים לילדים בגיל הרך על פגיעה כלכלית בעקבות המלחמה 2024 ינואר נפגעו במידה רבה 10% נפגעו במידה בינונית 19% נפגעו במידה מעטה 21% לא נפגעו כלל 50% .הערה: לפי דיווחי ההורים בסקר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 19הפגיעה הכלכלית במשפחות בזמן המלחמה הורים ערבים דיווחו על הרעה משמעותית יותר במצבם הכלכלי בזמן המלחמה בהשוואה להורים יהודים 2025 לינואר2024 השינוי בהכנסה המשפחתית בין ינואר לפי לאום להרחבת התמונה של השפעת המלחמה על מצבן הכלכלי של משפחות עם ילדים בגיל הרך בדקנו גם את השינויים שחלו בהכנסותיהן לאורך זמן. תרשים זה מציג את דיווחי ההורים על השינוי בהכנסת המשפחה בין בחלוקה לפי לאום. בתרשים רואים ששיעור 2025 לינואר2024 ינואר ההורים הערבים שדיווחו על ירידה בהכנסת משפחתם בתקופה זו גבוה משיעור ההורים היהודים שדיווחו על כך. על ירידה מעטה בהכנסות בלבד מההורים היהודים, 17% מההורים הערבים, לעומת31%-דיווחו כ 7% מההורים הערבים לעומת16% ועל ירידה רבה בהכנסות דיווחו בלבד מההורים היהודים. 9% 7% 16% 19% 17% 31% 58% 60% 46% 12% 13% 6% 3% 3% 1% 0% 20% 40% 60% 80% 100% סך הכול יהודים ערבים ירדה במידה רבה ירדה במידה מעטה לא השתנתה עלתה במידה מעטה עלתה במידה רבה .הערה: לפי דיווחי ההורים בסקר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך מצוקה נפשית בקרב הורים לילדים בגיל הרך 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך22 – ככל שזמן הכניסה למרחב המוגן קצר יותר הורים חווים יותר תסמיני חרדה וסטרס משפיע מאוד על 2023 באוקטובר7 המצב הביטחוני בישראל מאז רווחתן הנפשית של משפחות רבות, ובייחוד על רווחתם של הורים לילדים בגיל הרך, הנדרשים להתמודד עם חוסר ודאות, עם חשש לביטחונם האישי ולביטחון ילדיהם ומשפחתם ועם האתגרים הכלכליים והחינוכיים הנלווים למצב. כדי להבין את ההשפעות הפסיכולוגיות של המלחמה על הורים לילדים בגיל הרך בדקנו את רווחתם הנפשית ) – כלי Depression, Anxiety and Stress Scale( DASS באמצעות מדד פסיכולוגי מקובל להערכת רמות דיכאון, חרדה וסטרס. המדד מחולק מדדים ומודד את עוצמת התחושות שחוו הנשאלים -לשלושה תתי במהלך השבוע האחרון שלפני הסקר (לסקירה נוספת ראו בלנק ואחרים, ב). 2024 ,; שי ואחרים2024 התרשים מתאר את הממוצעים של שלושת רכיבי המדד – דיכאון, חרדה וסטרס – לפי זמן הכניסה למרחב מוגן, שמייצג את מידת החשיפה לאיום טילים. לכל יישוב בארץ מוגדר זמן התגוננות, שהוא זמן הכניסה למרחב 60 , שניות45 , שניות30 , שניות15 ,המוגן. זמן זה נע בטווח שבין מיידי שניות. הנתונים נותחו תוך פיקוח על משתנים דמוגרפיים 90-שניות ו וחברתיים שעשויים להשפיע על רווחת ההורים, ובכלל זה רמת ההשכלה של ההורה, מגדר ההורה, הכנסת המשפחה ומספר הילדים במשק הבית. נראה שככל שזמן הכניסה למרחב המוגן קצר יותר (כלומר הסכנה המיידית גדולה יותר), כך ממוצע הדחק הנפשי של ההורים, כפי שהוא מתבטא בתסמיני חרדה וסטרס, גבוה יותר. לעומת זאת, בקרב הורים המתגוררים באזורים שזמן ההתרעה בהם ארוך יותר, ממוצעי החרדה והסטרס נמוכים משמעותית, באופן מובהק סטטיסטית. הממצאים מצביעים על קשר מובהק בין רמת הסכנה הפיזית לבין מצוקה נפשית: ככל שזמן התגובה לצורך התגוננות קצר יותר, כך עולה רמת החרדה והסטרס של ההורים. ממצאים אלו מדגישים את המחיר הנפשי הכבד שמשלמים הורים לילדים קטנים באזורים החשופים יותר לאיומי המלחמה. 23מצוקה נפשית בקרב הורים לילדים בגיל הרך ממוצע תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב הורים לילדים בגיל הרך 2024 לפי זמן הכניסה למרחב המוגן, ינואר 5 7 9 11 13 15 17 19 21 0 15 30 45 60 90 סטרס דיכאון חרדה זמן הכניסה למרחב מוגן, שניות DASS ממוצע מדד .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בתרשים מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך24 המצוקה הנפשית של הורים הייתה גבוהה בתחילת המלחמה וירדה בהדרגה לאורך זמן הכללי (המשקלל את שלושת DASS התרשים מציג את ממוצע מדד התחומים – דיכאון, חרדה וסטרס) בקרב הורים לילדים בגיל הרך לאורך הזמן. ניתן לראות כי בגל הראשון נרשמו רמות גבוהות במיוחד של מצוקה נפשית בקרב הורים. בגל השני נרשמה ירידה ברמות המצוקה, וקצב הירידה גבר בגל השלישי והגיע לרמה הנמוכה ביותר שנמדדה עד כה. הממצאים מעידים כי רמת המצוקה הנפשית בקרב ההורים ירדה במהלך תקופת הסקר, אך הירידה לא הייתה אחידה לאורך זמן. בעוד שבין הגל הראשון לגל השני נרשמה ירידה קלה בלבד ברמות הדיכאון, החרדה והסטרס, עיקר הירידה התרחשה בין הגל השני לשלישי. הדבר עשוי להעיד על תהליך של התאוששות נפשית מסוימת בקרב ההורים ככל שחלף הזמן. חשוב לציין כי לא מדדנו את רמות המצוקה הנפשית של ההורים לפני פרוץ המלחמה, ולכן אין לנו נקודת ייחוס המאפשרת להשוות את הנתונים לתקופה של שגרה. כמו כן, לא ניתן להסתמך לצורך השוואה על מדדים ממדינות אחרות, בשל הבדלים תרבותיים והקשרים חברתיים. ממוצע תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב הורים לילדים בגיל הרך 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 20 גל ראשון ינואר 2024 גל שני יולי 2024 גל שלישי ינואר 2025 DASS ממוצע מדד .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 25מצוקה נפשית בקרב הורים לילדים בגיל הרך הורים בעלי הכנסה נמוכה מדווחים על רמות גבוהות יותר של תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס הורים לילדים בגיל הרך התבקשו לדווח על רמת הכנסתם הממוצעת ש"ח נטו 17,000-בהשוואה להכנסה הממוצעת בישראל, העומדת על כ למשק בית. התרשים מציג את השינוי בדיווחי ההורים על תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס לאורך הזמן בחלוקה לפי רמת ההכנסה. בשלושת גלי הסקר ניכר פער עקבי בין קבוצות ההכנסה: ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר – רמת המצוקה הנפשית נמוכה יותר. עם הימשכות המלחמה חלה ירידה כללית במצוקה הנפשית של הורים בכל קבוצות ההכנסה, אך הירידה בלטה במיוחד בקרב הורים שהכנסתם גבוהה מהממוצע. בקרב הורים בעלי הכנסה נמוכה נרשמה ירידה מתונה בלבד ברמות המצוקה הנפשית. נתון זה עשוי להעיד כי מצוקתם אינה נובעת יומית עם מצוקה -בהכרח מהשפעות המלחמה, אלא מהתמודדות יום כלכלית. משקפות את רמת 2025 ייתכן אפוא כי רמות המצוקה שנמדדו בינואר הסטרס הרגילה של משפחות בעלות הכנסה נמוכה, שמתקיימות על רקע קשיים כלכליים מתמשכים. ממוצע תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב הורים לילדים בגיל הרך לפי המצב הכלכלי של משק הבית 0 5 10 15 20 25 גל ראשון ינואר 2024 גל שני יולי 2024 גל שלישי ינואר 2025 הרבה מתחת לממוצע מתחת לממוצע דומה לממוצע מעל הממוצע הרבה מעל הממוצע DASS ממוצע מדד .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך26 0 5 10 15 20 25 גל ראשון ינואר 2024 גל שני יולי 2024 גל שלישי ינואר 2025 חשיפה נמוכה חשיפה גבוהה הורים לילדים בגיל הרך שנחשפו במידה גבוהה למלחמה סובלים יותר מתסמיני דיכאון, חרדה וסטרס – גם לאורך זמן בתרשים מוצגים תסמיני מצוקה נפשית (דיכאון, חרדה וסטרס) של הורים לילדים בגיל הרך לפי רמת החשיפה שלהם למלחמה (גבוהה לעומת נמוכה) לאורך שלושת גלי הסקר. מהנתונים עולה כי הורים שנחשפו בעוצמה גבוהה למלחמה חווים תסמינים נפשיים ברמה גבוהה יותר מזו של הורים שנחשפו לה בעוצמה נמוכה. מדובר בפער מובהק שנשמר לאורך זמן. עם זאת, ככל שחולף הזמן ניתן לראות ירידה הדרגתית בעוצמת התסמינים, כנראה בשל הסתגלות אישית, התחזקות מנגנוני ההתמודדות ומתן תמיכה ראשונית למשפחות. ואולם למרות מגמת השיפור בתסמינים, בקרב ההורים שנחשפו למלחמה ותוצאותיה בעוצמה גבוהה נותרו רמות מצוקה גבוהות יותר באופן מובהק גם בגל השלישי. לפיכך, ייתכן שיש מקום לשקול מתן מענה מתמשך לאוכלוסייה זו, בהתאם לצרכים שימשיכו להתגלות בשטח. ממוצע תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב הורים לילדים בגיל הרך לפי מידת החשיפה למלחמה DASS ממוצע מדד .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 27מצוקה נפשית בקרב הורים לילדים בגיל הרך הורים שפונו מבתיהם סובלים מקשיים נפשיים רבים יותר – גם לאורך זמן התרשים מציג את רמות הדיכאון, החרדה והסטרס שעליהן דיווחו בשלושת גלי הסקר הורים שפונו מבתיהם והורים שלא פונו. מהנתונים עולה כי הורים שפונו מבתיהם מדווחים בעקביות על רמות מצוקה נפשית גבוהות יותר מאלה שעליהן מדווחים הורים שלא פונו. עם זאת, בשתי הקבוצות ניכרת ירידה הדרגתית במצוקה לאורך הזמן – שיפור שעשוי להעיד על פיתוח חוסן גם בקרב הורים מפונים, או שהוא נובע מחזרתם של חלק מהמפונים לבתיהם. ואולם הפער בין הקבוצות ); הורים שפונו מבתיהם דיווחו על p > 0.05( נותר מובהק גם בחלוף שנה תסמינים חמורים יותר של דיכאון, חרדה וסטרס, והדבר מעיד על קשר שלילי מתמשך בין הפינוי מהבית ובין רווחתם הנפשית של ההורים. ממוצע תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב הורים לילדים בגיל הרך לפי פינוי ממקום המגורים בעקבות המלחמה 0 5 10 15 20 25 30 גל ראשון ינואר 2024 גל שני יולי 2024 גל שלישי ינואר 2025 לא פונו מבתיהם פונו מבתיהם DASS ממוצע מדד .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך28 הורים שבני זוגם שירתו במילואים מדווחים על רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית שירות מילואים של בן או בת הזוג יכול להיות מקור משמעותי של סטרס להורים לילדים צעירים, בייחוד במצבי חירום כמו מלחמה. התרשים מתאר את הקשיים הרגשיים של הורים לילדים בגיל הרך בשני הגלים הראשונים של הסקר, בחלוקה לפי הורים שבן או בת הזוג שלהם גויסו לשירות מילואים והורים שבני זוגם לא גויסו. מהנתונים עולה כי הורים שבני זוגם גויסו לשירות מילואים מאז תחילת המלחמה דיווחו גם בגל הראשון וגם כעבור חצי שנה על קשיים רגשיים רבים יותר מכפי שדיווחו הורים שבני הזוג שלהם לא גויסו. ההבדל היה מובהק סטטיסטית הן בגל הראשון והן בגל השני, מה שמעיד על כך ששירות מילואים קשור לרמות גבוהות יותר של תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס אצל בן או בת הזוג שנשארים בבית. ממוצע תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב הורים לילדים בגיל הרך 2024 לפי שירות מילואים של בן או בת הזוג, ינואר ויולי 0 5 10 15 20 25 גל ראשון ינואר 2024 גל שני יולי 2024 בת / בן הזוג לא גויס /ה לשירות מילואים בת / בן הזוג גויס /ה לשירות מילואים DASS ממוצע מדד .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 29מצוקה נפשית בקרב הורים לילדים בגיל הרך ,הורים לילדים בגיל הרך בחברה הערבית סובלים יותר מתסמיני דיכאון חרדה וסטרס בהשוואה להורים יהודים – גם לאורך זמן כדי להבין את הדינמיקה השונה של מצוקה נפשית בין קבוצות לאום שונות, נבחנו תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב הורים יהודים וערבים, . הנתונים מצביעים על פערים 2025 וינואר2024 בשני מועדים: יולי עקביים ומשמעותיים: הורים ערבים דיווחו בממוצע על רמות גבוהות יותר של תסמינים נפשיים לעומת הורים יהודים. אף כי בשתי הקבוצות נרשמה ירידה בעוצמת התסמינים לאורך חצי שנה, הפערים בין הקבוצות ). עם זאת, אפשר שהממצאים p = 0.00( נותרו מובהקים סטטיסטית אינם משקפים רק את השפעת המלחמה על המצב הנפשי של הורים, אלא גם את תנאי החיים השונים של שתי הקבוצות; ריבוי מעשי הרצח ביטחון עשויים -בחברה הערבית, תנודות בתעסוקה ותחושות הדרה ואי להסביר את המצוקה הנפשית הגדולה במיוחד בקרב הורים ערבים. ממוצע תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב הורים לילדים בגיל הרך 2025 וינואר2024 לפי לאום, יולי 0 5 10 15 20 25 גל שני יולי 2024 גל שלישי ינואר 2025 יהודים ערבים DASS ממוצע מדד .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך30 הורים מפונים והורים שבני זוגם שירתו במילואים בתחילת המלחמה העידו יומי-על שינוי לרעה בתפקוד היום ההורים בסקר התבקשו להעריך אם תפקודם בתחומים שונים השתנה לטובה או לרעה – בעבודה או בלימודים, בסבלנות כלפי ילדיהם, ביכולת להתרכז ובתחושת השקט הנפשי – בהשוואה למצבם לפני פרוץ ("הרבה יותר טוב"). 5- ("הרבה פחות טוב") ל1 המלחמה. הדירוג נע בין משקף הערכה עצמית של ההורים שלא חל שינוי בתפקודם. 3 הציון התרשימים מראים כי הורים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה והורים שבן או בת הזוג שלהם גויסו לשירות מילואים פעיל עם פרוץ המלחמה, ) על ירידה 2024 דיווחו שלושה חודשים אחרי פרוץ המלחמה (ינואר ניכרת בתפקוד בכל ארבעת התחומים שנבדקו. נמצא כי ממוצע התפקוד של הורים מפונים נמוך באופן מובהק מזה של הורים שלא פונו, וכך גם של הורים שבן או בת הזוג שלהם שירתו במילואים בהשוואה להורים שבני זוגם לא גויסו. ההבדל שנמצא בין שתי הקבוצות בכל אחד מהממדים ). p ≥ 0.05( מובהק סטטיסטית ממצאים אלו מדגישים את הקשר השלילי בין פינוי ממקום המגורים יומי של ההורים. ועוד הם -ושירות מילואים של בני הזוג ובין התפקוד היום מדגישים, כי הפינוי ושירות המילואים פוגעים לא רק ברווחה הנפשית של ההורים, אלא גם ביכולת התפקוד שלהם בבית ובעבודה. ירידה בתפקוד בתחומים כמו סבלנות לילדים ויכולת ריכוז מצביעה על הרעה אפשרית יום -באיכות החיים של ההורה ועל ירידה ביכולתו לנהל את חיי היום בצורה אפקטיבית, והיא עשויה להשפיע על התקשורת במשפחה. 31מצוקה נפשית בקרב הורים לילדים בגיל הרך יום-ממוצע השינוי ברמת התפקוד בחיי היום בקרב הורים לילדים בגיל הרך 2024 לפי פינוי ממקום המגורים בעקבות המלחמה, ינואר 1.0 1.2 1.4 1.6 1.8 2.0 2.2 2.4 2.6 2.8 3.0 השקט הנפשי שלי היכולת שלי להתרכז התפקוד שלי בעבודה או בלימודים רמת הסבלנות שלי לילדים שלי בת / בן הזוג לא גויס /ה לשירות מילואים בת / בן הזוג גויס /ה לשירות מילואים יום-ממוצע השינוי במת התפקוד בחיי היום 1.0 1.2 1.4 1.6 1.8 2.0 2.2 2.4 2.6 2.8 3.0 השקט הנפשי שלי היכולת שלי להתרכז התפקוד שלי בעבודה או בלימודים רמת הסבלנות שלי לילדים שלי לא פונו מבתיהם פונו מבתיהם יום-ממוצע השינוי במת התפקוד בחיי היום יום -ממוצע השינוי ברמת התפקוד בחיי היום בקרב הורים לילדים בגיל הרך 2024 לפי שירות מילואים של בן או בת הזוג, ינואר | מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך32 – יומי של ההורים נפגע באופן ניכר בתחילת המלחמה-התפקוד היום אך התייצב כעבור שנה , כשלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה, דיווחו רבים 2024 בינואר באוקטובר. 7 מההורים על הרעה בתפקודם לעומת התקופה שלפני ), 1.82 הפגיעה הבולטת ביותר נרשמה בשקט הנפשי (ממוצע של ובתחומים כמו תפקוד בעבודה ובלימודים, סבלנות כלפי הילדים ויכולת ). כלומר, הייתה 2.60 הריכוז נרשמה ירידה מתונה יותר (ממוצע של יומי, אך לרוב היא לא הייתה קיצונית. -פגיעה בתפקוד היום , התבקשו ההורים להשוות את מצבם בעת 2025 שנה לאחר מכן, בינואר המענה לשאלון לתפקודם חודש קודם לכן. הפעם הצטיירה תמונה שונה: – 2.90 רוב ההורים דיווחו על יציבות, כאשר הממוצע הכללי עמד על נתון המעיד על כך שהתפקוד לא השתפר משמעותית, אך גם לא המשיך להידרדר. ככלל, הממצאים מעידים ככל הנראה על תהליך של הסתגלות לשגרה, גם אם היא שגרת מלחמה. חשוב לציין, כי אמנם גרף זה מעיד על כך שרמת התפקוד של ההורים לא המשיכה להידרדר שנה אחרי פרוץ המלחמה, אך אין זה אומר כי היא השתפרה. יום -ממוצע השינוי ברמת התפקוד בחיי היום בקרב הורים לילדים בגיל הרך 2025 וינואר2024 ינואר 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 רמת הסבלנות שלי לילדים שלי התפקוד שלי בעבודה או בלימודים היכולת שלי להתרכז השקט הנפשי שלי גל שלישי , ינואר 2025 גל ראשון , ינואר 2024 יום-ממוצע השינוי במת התפקוד בחיי היום .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של הילדים 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך34 – ככל שזמן הכניסה למרחב המוגן קצר יותר ילדים חווים יותר קשיים רגשיים והתנהגותיים גם זמן הכניסה למרחב מוגן קשור לרמת הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים שחוו ילדים סמוך לפרוץ המלחמה. בתרשים מוצגים לפי זמן הכניסה למרחב SDQ הממוצעים החזויים של מדד הקשיים מוגן. נמצא כי ככל שמשך הזמן העומד לרשות המשפחה כדי להגיע למרחב מוגן ארוך יותר – כך מדווחים ההורים על פחות קשיים אצל ילדיהם. ממצא זה מבוסס על מודל רגרסיה ליניארית, תוך פיקוח דמוגרפיים: השכלת ההורה, מגדר הילד, גיל הילד, -על משתנים סוציו הכנסת המשפחה, מספר הילדים במשפחה ופינוי ממקום המגורים. מן הממצאים עולה שילדים החיים באזורים המאופיינים בחשיפה גבוהה למצב הביטחוני, המתבטאת בזמן כניסה קצר למרחב מוגן, חווים קשיים רגשיים והתנהגותיים רבים יותר. מעניין לציין כי גם כשהירי התפשט לאזורים מרוחקים מהגבול, כמו גוש דן וירושלים – שבהם זמן הכניסה שניות – ילדים חווים פחות קשיים מילדים החיים 90 למרחב מוגן הוא באזורים שבהם זמן התגובה קצר יותר. ממצאים אלו מדגישים את ההשפעה של החיים תחת איום ביטחוני מתמשך על רווחתם הנפשית של ילדים בגיל הרך והוריהם ואת הצורך לספק מענה ותמיכה פסיכולוגית למשפחות באזורים הסמוכים לגבול. ממוצע קשיים רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדים בגיל הרך 2024 לפי זמן הכניסה למרחב המוגן, ינואר 0 2 4 6 8 10 12 14 16 0 15 30 45 60 90 SDQ ממוצע מדד זמן הכניסה למרחב המוגן .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 35הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של הילדים מדווחות על ריבוי קשיים3 מנהלות מעונות יום לילדים עד גיל של ילדים בזמן המלחמה ערך מרכז טאוב סקר נוסף – בקרב גננות, מדריכות 2024 בינואר מחנכות במעונות ובגנים ומנהלות של מסגרות חינוך -חינוכיות, מטפלות לעיל). במסגרת הסקר נשאלו מנהלות של מעונות 15–14 'לגיל הרך (עמ בפריסה ארצית על מגוון קשיים והתנהגויות 3 יום לילדים בגילי לידה עד של ילדים מאז פרוץ המלחמה – כגון בכי, "פספוס" צרכים או חוסר שקט – והתבקשו להעריך אם תדירות התופעות השתנתה ביחס לתקופה שקדמה לה. מהממצאים עולה כי קשיים אלו נעשו שכיחים יותר בקרב ילדים בגיל הרך. כמחצית מהמנהלות דיווחו על עלייה בשכיחות תחושת ציינו עלייה בתופעות של חוסר סבלנות, 40%-חוסר שקט, ויותר מ התפרצויות זעם ודריכות יתר או בהלה מגירויים סביבתיים. למעלה מרבע מהמנהלות דיווחו גם על עלייה בקשיי הירדמות וב"פספוס" צרכים. נראה כי המלחמה העצימה את האתגרים ההתפתחותיים השגרתיים של ילדים בגיל הרך, והדבר בא לידי ביטוי גם במעונות – המסגרת שבה הם שוהים מרבית שעות היום. שיעור השינוי בשכיחותם של קשיים שונים בקרב ילדים מאז פרוץ המלחמה3 בגילי לידה על 6% 9% 4% 44% 37% 37% 29% 35% 30% 32% 28% 44% 47% 51% 51% 54% 56% 56% 57% 5% 5% 7% 5% 5% 7% 5% 5% 5% 5% 5% 5% 5% 6% 0% 20% 40% 60% 80% 100% חוסר שקט התפרצויות זעם חוסר סבלנות דריכות יתר או בהלה מכל גירוי בכי פספוס בצרכים קושי להתרכז קשיי הירדמות הרבה יותר יותר אותו דבר פחות הרבה פחות .הערה: לפי דיווחי המנהלות בסקר 2024 מקור: כרמל בלנק, מרכז טאוב | נתונים: סקר צוותי חינוך במעונות ובגנים, ינואר 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך36 ילדים שהוריהם גויסו לשירות מילואים חוו נסיגה רגשית והתנהגותית גדולה יותר בתחילת המלחמה תרשים זה מציג את ההבדלים ברמת הנסיגה הרגשית וההתנהגותית בין ילדים שאחד מהוריהם היה בשירות מילואים מאז תחילת המלחמה ועד מועד הסקר ובין ילדים שהוריהם לא גויסו למילואים, לאורך שלושת גלי הסקר. הנסיגה הרגשית וההתנהגותית של הילדים נמדדה באמצעות דיווחי ההורים על מצבם של הילדים בעת הסקר בהשוואה למצבם שלושה חודשים קודם לכן, וכללה תופעות כמו פחד מרעשי , כאשר 5- ל1 פתע, התפרצויות זעם או קושי להירדם. מדד זה נע בין 2024 מסמן "הרבה יותר". בינואר וביולי5- מסמן "הרבה פחות" ו1 נמצא כי ילדים שאחד מהוריהם גויס למילואים חוו, בממוצע, נסיגה רגשית והתנהגותית חמורה יותר בהשוואה לילדים שהוריהם לא גויסו – והבדלים אלו היו מובהקים סטטיסטית. – למעלה משנה 2025 עם זאת, בגל הסקר השלישי, שנערך בינואר לאחר פרוץ המלחמה – רמת הנסיגה הרגשית בקרב כלל הילדים ירדה, והפער בין הקבוצות נעלם. ממצא זה עשוי להעיד על תהליך הסתגלות של הילדים למצב החירום המתמשך. חשוב לציין עוד כי שירות המילואים נמדד לכל אורך המלחמה, ושיעורי הגיוס למילואים היו גבוהים יותר נמדדו קשיי הילדים כשההורה שלהם 2024 בתחילתה. ייתכן כי בינואר עדיין היה במילואים או נעדר מהבית כמעט עד מועד הסקר, ואילו נכללו במדידה גם ילדים שההורה שלהם חזר ממילואים 2025 בינואר למעלה משנה לפני כן, והפערים ביניהם ובין מי שהוריהם לא שירתו כלל במילואים היטשטשו. ממוצע נסיגה רגשית והתנהגותית בקרב ילדים בגיל הרך לפי שירות המילואים של אחד מהוריהם, 2025 –ינואר2024 ינואר 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 גל ראשון ינואר 2024 גל שני יולי 2024 גל שלישי ינואר 2025 הורה לא גויס לשירות מילואים הורה גויס לשירות מילואים ממוצע נסיגה רגשית והתנהגותית .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 37הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של הילדים – ילדים שאחד מהוריהם שירת במילואים חוו נסיגה רגשית והתנהגותית חמורה יותר בעיקר במשפחות מעוטות הכנסה התרשימים מציגים את הקשר בין מידת הנסיגה הרגשית וההתנהגותית של ילדים לבין רמת ההכנסה של המשפחה, בהבחנה בין ילדים שהוריהם שירתו במילואים לילדים שהוריהם לא שירתו. נראה כי אצל ילדים ממשפחות מעוטות הכנסה שהוריהם גויסו לשירות מילואים הנסיגה הרגשית משמעותית יותר מאשר אצל ילדים ממשפחות דומות שהוריהם לא גויסו. ככל שעולים במדרג ההכנסה, הפער בין ילדי המגויסים למילואים ובין ילדיהם של מי שלא גויסו מצטמצם, ואצל המשפחות בעלות ההכנסה הגבוהה ביותר הוא כמעט נעלם ואף מתהפך. כמו כן, חלה ירידה ברמת הנסיגה הרגשית בכל קבוצות 2024 בין ינואר ליולי ההכנסה – אך היא הייתה בולטת יותר בקרב ילדים שהוריהם לא שירתו במילואים, כך שהפער בין שתי הקבוצות הלך וגדל בעיקר בקרב משפחות שהכנסתן נמוכה. הממצאים מלמדים כי למשאבים כלכליים יש אפקט מגן: משפחות בעלות הכנסה גבוהה מצליחות למתן את ההשפעה השלילית של היעדרות ההורה על רווחת הילד, ואילו משפחות שהכנסתן נמוכה חשופות ביתר שאת להשפעה שלילית זו, גם לאורך זמן. ייתכן שלמשפחות אלו יש פחות משאבים להתמודד עם השפעות המלחמה, דבר שעלול להחמיר את המצב הרגשי וההתנהגותי של הילדים. ממוצע נסיגה רגשית והתנהגותית בקרב ילדים בגיל הרך לפי המצב הכלכלי של משק הבית ושירות מילואים של אחד 2024 ויולי2024 מהוריהם, ינואר 2.7 2.9 3.1 3.3 3.5 3.7 הרבה מתחת לממוצע מתחת לממוצע דומה לממוצע מעל הממוצע הרבה מעל הממוצע הורה לא גויס לשירות מילואים הורה גויס לשירות מילואים ממוצע נסיגה רגשית והתנהגותית .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בתרשים מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך גל ראשון 2024 ינואר הרבה מתחת לממוצע מתחת לממוצע דומה לממוצע מעל הממוצע הרבה מעל הממוצע גל שני 2024 יולי 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך38 בנות חוות נסיגה רגשית והתנהגותית רבה יותר מבנים בעקבות היעדרות ממושכת של הורה בשל שירות מילואים התרשים מתאר את ממוצע הנסיגה הרגשית וההתנהגותית של ילדים לפי משך שירות המילואים של ההורה ובחלוקה לבנים ובנות. נראה כי ההבדלים בתוך קבוצות המגדר, כלומר בנות לעומת עצמן או בנים לעומת עצמם, אינם מובהקים סטטיסטית. למשל, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין בנות שאחד מהוריהן בשירות מילואים קצר או ממושך, וכך גם בקרב בנים. עם זאת, בהשוואה בין בנים לבנות עולה כי בקרב ילדים להורים ששירתו שירות מילואים ממושך, בנות חוו בממוצע קשיים רגשיים והתנהגותיים רבים יותר מבנים. חשוב לציין כי לממצאים אלו הגענו בפיקוח על משתנים נוספים כמו גיל הילד/ה, השכלת ההורים, הכנסת המשפחה, המצב המשפחתי וגודל המשפחה. ממצא זה עשוי להעיד על רגישות מוגברת של בנות להיעדרות ממושכת של הורה עקב שירות מילואים, ומדגיש את הצורך בתמיכה רגשית מותאמת עבורן במצבים כאלה. ממוצע נסיגה רגשית והתנהגותית בקרב ילדים בגיל הרך לפי משך שירות המילואים של אחד ההורים 2024 ומגדר הילד/ה, יולי 2.5 2.7 2.9 3.1 3.3 3.5 3.7 עד חודשיים 3 – 5 חודשים 6 חודשים ומעלה בנות בנים ממוצע נסיגה רגשית והתנהגותית .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בתרשים מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך משך שירות המילואים של ההורה 39הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של הילדים כמו הוריהם, ילדים שפונו מבתיהם חווים קשיים רגשיים רבים יותר – גם לאורך זמן פינוי ממקום המגורים במהלך המלחמה עלול להשפיע גם על רווחת הילדים. תרשים זה מתאר את הקשר בין פינוי ממקום המגורים בעקבות המלחמה ובין רמת הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של ילדים, כפי . כצפוי, ובהתאם לממצאים שנצפו בקרב SDQ שנמדדו באמצעות מדד ההורים, ילדים שפונו ממקום מגוריהם בעקבות המלחמה חוו קשיים רגשיים והתנהגותיים חמורים יותר מילדים שלא פונו. אמנם בין ינואר נצפתה ירידה מובהקת ברמת הקשיים של כלל 2024 ליולי2024 הילדים, אך ההבדלים בין ילדים שפונו לבין ילדים שלא פונו נשמרו, והם מדגישים את הקושי שבפינוי. 0 2 4 6 8 10 12 14 16 גל ראשון ינואר 2024 גל שני יולי 2024 לא פונו מבתיהם פונו מבתיהם SDQ ממוצע מדד ממוצע קשיים רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדים ביל הרך 2024 לפי פינוי ממקום המגורים בעקבות המלחמה, ינואר ויולי .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בראשי העמודות מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך40 ירידה ברמת המוכנות לבית הספר בקרב ילדים להורים ששירתו במילואים התרשים מציג את רמת המוכנות של ילדים בגיל הרך לבית הספר בהתאם לשירות המילואים של הוריהם לאחר פרוץ המלחמה, כפי שעלתה מדיווחי ההורים בגל הראשון של הסקר. הממצאים מראים כי ילדים שהוריהם גויסו למילואים בתקופה זו מדורגים ברמת מוכנות נמוכה יותר מרמתם של ילדים שהוריהם לא שירתו במילואים. חשוב להדגיש כי ממצא זה התקבל לאחר פיקוח על מגוון רחב של משתנים דמוגרפיים, משפחתיים ורגשיים – ובהם גיל ומגדר הילד/ה, רמת ההכנסה של המשפחה, השכלת ההורים, המצב המשפחתי, גודל המשפחה, המצב הרגשי של ההורה שנשאר בבית והרווחה הרגשית של הילד. תוצאה זו עשויה לשקף את ההשלכות של היעדרות הורה מהבית בתקופת חירום, ואת הקשיים הנלווים לכך עבור ילדים צעירים, דווקא בשלב משמעותי של היערכות למעבר למסגרות חינוכיות פורמליות. 6–4 רמת המוכנות הממוצעת לבית הספר בקרב ילדים בני 2024 לפי שירות המילואים של אחד מהוריהם, ינואר -2.5 -2.0 -1.5 -1.0 -0.5 0.0 0.5 1.0 הורה לא גויס לשירות מילואים הורה גויס לשירות מילואים .95% סמך של-הערות: לפי דיווחי ההורים בסקר. הקווים האנכיים בתרשים מייצגים רווח בר מקור: צוות הגיל הרך, מרכז טאוב | נתונים: סקר האורך של היוזמה לחקר הגיל הרך חלופות מדיניות ). ילדים צעירים בישראל 6 מן הממצאים שהוצגו בחוברת זו עולה שנזקי המלחמה אינם פוסחים על ילדי הגיל הרך (לידה עד נאלצו להתפנות מביתם, חוו היעדרות של אחד מהוריהם בשל גיוס לשירות מילואים, או שמישהו ממשפחתם הגרעינית נפגע יום שלהם נפגעה עקב -פיזית או נפשית במלחמה. שיעור לא מבוטל מהילדים והוריהם חוו אזעקות וירי טילים, ושגרת היום סגירת מוסדות החינוך לפרקי זמן ממושכים ובשל ויתור על טיפולי שגרה שילדים זקוקים להם. פגיעה בהכנסת המשפחה בשל המלחמה השפיעה עליהם גם היא. בנסיבות אלו אין פלא ששיעור ניכר מילדי הגיל הרך מראים סימני מצוקה ובעיות רגשיות והתנהגותיות שונות, וששיעור ניכר מההורים סובלים מתסמיני דיכאון, חרדה וסטרס. סביר להניח שגם ילדים מבוגרים יותר סובלים מהשלכות שליליות לא מעטות שלא נבחנו במחקר זה, אך חשוב לזכור שהילדים הצעירים ביותר נמצאים כעת בשלבים קריטיים של התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית, וכל פגיעה בהם בשלב התפתחותי חשוב זה עלולה להתעצם בהמשך החיים ולהעמיק את הפערים החברתיים בישראל. לנוכח הממצאים שתוארו לעיל, ולנוכח החשש שלפגיעה בילדים בגיל הרך יהיו השלכות חמורות ארוכות טווח, חשוב לחזק את מערך המענים הניתנים להם בתקופה זו כמפורט להלן. ■ שמירה על רצף הפעילות החינוכית. בעקבות סגירת מוסדות החינוך בתחילת המלחמה ניכרה עלייה בשכיחות הקשיים ההתנהגותיים והרגשיים אצל ילדים, בייחוד במקומות שבהם נסגרו המסגרות לזמן רב. יש להבטיח את המשך הפעילות החינוכית גם בתקופות חירום, ובמידת הצורך להפעיל תוכניות חינוך חלופיות כדי למזער את הפגיעה בילדים. 2025–2024 ,הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך42 ■ תמיכה במשפחות מפונות. משפחות שפונו מבתיהן חוו קשיים רגשיים ממושכים יותר. יש להפעיל מערכי תמיכה רגשית לאורך זמן, בעיקר לתמיכה במשפחות שלא התפנו כחלק מקהילת מפונים. חשוב להקצות משאבים לאיתור שנמצאים במלונות וביישובים שקלטו משפחות 6 מוקדם של קשיים רגשיים והתנהגותיים, בייחוד בקרב ילדים עד גיל מפונות יחידות שלא היו חלק מקבוצה. ■ תמיכה במשפחות של אנשי מילואים. הורים ששירות המילואים של בני זוגם נמשך זמן רב סבלו מקשיים רגשיים, ואלו השפיעו גם על ילדיהם. יש להקים מערכי תמיכה מותאמים למשפחות אלו ולהפנות תשומת לב מיוחדת לאלה שיש בהן ילדים בגיל הרך ולאלה שהכנסתן נמוכה יחסית. ■ הושקה תוכנית החומש לחינוך וטיפול בגיל הרך, שנועדה 2023 הדרכה והכשרה של הצוותים במעונות היום. במאי לשפר את איכות החינוך במסגרות החינוך לגיל הרך באמצעות הגדלת היקף שעות ההדרכה לצוותים והרחבת מערך מחנכות. חרף הצורך בהמשך ובהרחבה של מהלך זה, במסגרת הגזרות הכלכליות בעקבות המלחמה -ההכשרה למטפלות קוצץ רוב התקציב שיועד להרחבת ההכשרות וההדרכות במעונות היום. נוכח הממצאים שהוצגו בחוברת זו, יש להניח כי תוכניות אלו חשובות במיוחד בזמן המלחמה, ולכן יש לוודא שכל הצוותים במעונות ברחבי הארץ מקבלים הדרכה וכלים להתמודד עם קשיים רגשיים והתנהגותיים אצל ילדים בתקופה זו. ■ תמיכה מותאמת לאוכלוסייה הערבית. הורים ערבים חוו תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס ברמות גבוהות יותר מהורים יהודים, וגם הפגיעה הכלכלית שספגו הייתה חמורה יותר. להקלת הקשיים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית יש לתכנן עבורה תוכניות ייעודיות לסיוע כלכלי ולתמיכה פסיכולוגית ולהבטיח שוויון במענים הניתנים להם. דירקטוריון יושבת ראש: אל"מ (במיל') מירי איזין ג'ון דויסון (סגן יו"ר בתחום התקציבים), מייקל פ' לוסטיג (סגן יו"ר בתחום תכנון ופיתוח משאבים), דניס קרלטון (סגן יו"ר בתחום ממשל תאגידי ומינהלה), הלן אבלס, ג'ים אנג'ל, פני בלומנשטיין, ג'וזף גיטלר, אלן גיל, ענת גפני, אלן מ' הלר, אריאל זוואנג, מייקל סאקסון, אנני סנדלר, מרתה פרידמן, דייויד קולמן אספה כללית יושב ראש: ג'ים אנג'ל הלן אבלס, מירי איזין, פני בלומנשטיין, אמיר הלוי, אלן מ' הלר, אריאל זוואנג, סטיבן טאוב, סטיבן ליברמן, מייקל סאקסון, מארק סיסיסקי, אנני סנדלר, צבי פיין, סטנלי רבין לאומית מייעצת-מועצה בין ), סטיוארט אייזנשטט (קובינגטון ובורלינג), האן אנצינגר (אוניברסיטת ֵאֵ רסמוס), הנרי ג'יי ארון (ברוקינגס), מריו י' בלכר (פורו פאייס), אדוארד גלייזר MIT( דיוויד אוטור (אוניברסיטת הרוורד), אדם גמראן (קרן ויליאם ט' גרנט), פיטר ס' הלר (ויליאמס קולג'), אריק הניושק (אוניברסיטת סטנפורד), ג'יימס ג'יי הקמן (אוניברסיטת שיקגו), ברטון א' וייסברוד (אוניברסיטת נורת'ווסטרן), רוברט לייטן (ברוקינגס), אהרן צ'חנובר (הטכניון) סגל המרכז נשיא: אבי וייס | מנכ''ל: ניר קידר | סמנכ"לית שותפויות אסטרטגיות: מיכל בן דב | מנהלת כספים, הון אנושי ושיווק: מירה גולן | מנהל המחקר וראש תחום הדמוגרפיה: אלכס וינרב אורי אוברמן (עוזר מחקר), חדוה אלמכיאס (מנהלת תחום כספים, תפעול ודיגיטל), גיל אפשטיין (חוקר ראשי), רחל ארזי (חוקרת אורחת), חיים בלייך (חוקר), כרמל פורת (חוקרת), בנימין בנטל (חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הכלכלה), דודו -בלנק (חוקרת בכירה), נחום בלס (חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות החינוך), שביט בן ברזני (אחראי תחזוקה), אופיר גונן (עוזרת מחקר ורכזת תחום דאטה), ג'וני גל (חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הרווחה), מיכאל דבאוי (חוקר), נדב דוידוביץ' (חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הבריאות), דני ויינשטיין (רכזת שותפויות אסטרטגיות), עדי טרביה (עוזר מחקר), יעל יבין (חוקרת), נתן לב (חוקר אורח), חן לוי (מנהלת שיווק וסושיאל), חן משיח (דוברת), יעל נבון (חוקרת בכירה), שרית סילברמן (חוקרת בכירה), אור סימן טוב (חוקר), דינה פרידמן (סגנית מנהלת שותפויות אסטרטגיות), איילת קמאי (מנהלת הפרסומים), נגה רוזין (רכזת פרויקטים, תפעול, הון אנושי ושיווק), אלה רוזנקוביץ' (רכזת קשרי ממשל ומעקב אימפקט), לביב שאמי (חוקר בכיר), יוסי שביט (חוקר ראשי וראש יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך), מאיה שדה (חוקרת בכירה וראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות), דנה שי (חוקרת), קיריל שרברמן (חוקר)‏, לורה שרייבר (רכזת פרסומים בכירה) דוד, סוזי פת בנבנישתי-מנהלים לשעבר: ישראל כ"ץ ז"ל, יעקב קופ ז"ל, דן בן חברי תוכניות המדיניות בריאות שמיר, אורנה בלונדהיים, רן -נדב דוידוביץ' (יו''ר), אורי אבירם, אלכסנדר (אליק) אבירם, דורית אדלר, מאיר אורן, אשר אלחיאני, מירי אנדבלד, ליאון אפשטיין, ענת ארבל בליצר, רועי בן משה, גבי בן נון, שי בריל, יצחק ברלוביץ, עדי ברנדר, שלמה ברנון, בשארה בשארת, נחלה בשרה, יגאל גינת, רוני גמזו, איתמר גרוטו, דן גרינברג, טל דובב, סיני, אורית יעקבסון, אבי ישראלי, -עם, אביעד טור-קרן דופלט, יונתן הלוי, ערן הלפרן, מייקל הרטל, לאה ופנר, דן זלצר, סלמאן זרקא, מוחמד חטיב, דוד חיניץ, איתן חי יגודה, ורדה סוסקולני, חיים סילבר, ברוך עובדיה, שני פאלוך שמעון, ערן פוליצר, גלית -יוסף, יעקב מנצ'ל, עדי ניב-רוברטס, ברוך לוי, שלמה מור-שירה כסלו, מאיה לוונטר רוזנברג, ברוך רוזן, יוחנן שטסמן, עמיר שמואלי, יהודית שמיאן-קאופמן, רחל קיי, אביגדור קפלן, סיגל רגב דמוגרפיה פרגולה, אחמד חליחל, יונה -משה, אנסטסיה גורודזייסי, סרג'יו דלה-אלכס וינרב (יו"ר), אברהם אבנשטיין, ברברה אוקון, יונתן אנסון, צבי אייזנבך, קארין אמית, אליהו בן סכלקנס, עמיד סעאבנה, ארי פלטיאל, דב פרידלנדר, עוזי רבהון, ליאט רז חינוך נחום בלס (יו''ר), אלי איזנברג, כרמל בלנק, רמי בנבנישתי, שלמה בק, יגאל דוכן, יובל וורגן, נעם זוסמן, צבי ינאי, שלומי כהן, אריאל לוי, אורית לוין, זמירה מברך, דוד מעגן, פאדיה נאסר אבו אלהיג'א, יעל נבון, ריטה סבר, רמי סולימני, שלומית עמיחי, יריב פניגר, יצחק פרידמן, מאיר קראוס, יואל רפ, יוסי שביט, עדנה שמעוני, יולי תמיר, ערן תמיר כלכלה ציון זילברפרב, ג'ק חביב, שלמה יצחקי, דורון כהן, משה מנדלבאום, מישל -בנימין בנטל (יו"ר), ירום אריאב, דוד ברודט, גלעד ברנד, עדי ברנדר, ראובן גרונאו, בן סטרבצ'ינסקי, שמואל סלבין, אביה ספיבק, דן פלד, נעמי פלדמן, חיים שני, אסף שריד, איתן ששינסקי רווחה גל, עמוס -דבי, עידית וייס-בר, רנא אסעיד, אלן בורובסקי, אורלי בנימין, אבישי בניש, דניאל גוטליב, ישראל דורון, רוני הולר, ענת הרבסט-ג'וני גל (יו''ר), מיכל אלמוג פאור, אבראהים מחאג'נה, מיקי מלול, רונן מנדלקרן, רוני סטריאר, ברוך עובדיה, צבי פיין, נדב -סיני, אורי ינאי, ניסים כהן, חנה כץ, ליהיא להט, דוד לוי-זהבי, אביעד טור טיירי, שמוליק שיינטוך, סיגל שלח, עדנה שמעוני, -נבו, תהילה רפאלי, טליה מיטל שוורץ-וייסוידובסקי, יקותיאל צבע, מיכל קורא, ניצה (קלינר) קסיר, מיכל קרומר-פרץ יוסי תמיר, נועם תרשיש שוק העבודה סיני, יעקב לופו, גיא מונדלק, מיקי מלול, דליה נרקיס, עופר סטי, אריה סיון, משה -גיל אפשטיין (יו"ר), עינב אהרוני יונס, חגי אטקס, דניאל גוטליב, רני דודאי, אביעד טור סמיונוב, מרק פלדמן, ניצה (קלינר) קסיר, טלי רגב, דמיטרי רומנוב, סיגל שלח, יוסי תמיר