חומר רקע

23.2.26 לכבוד : ועדת הפנים והסביבה ה ערות קק"ל ל פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023 ו- 2024 ) קק"ל ,מברכת על קידום תיקון החוק ועל תשומת הלב הניתנת לטיפול בפסולת הבניין, שהיא לראייתנו, הסוגייה הסביבתית המשמעותית ביותר העומדת לפתח המדינה ,בימים אלו אשר ט יפול נכון בה יביא להפחתת משמעותית ב פ גיעה ובשחיקת השטח י ,ם המוגנים והפתוחים בארץ .ההולכים ומתמעטים להלן הערותינו ל תיקון ה :חוק האמור 1. :עודפי עפר א. ;החרגת עודפי העפר מסימן ד' לחוק אנו מבקשים להעיר לתשומת לב הוועדה את הלקונה שיוצר החוק בעניין עודפי העפר– בעוד ,עודפי העפר ממשיכים להיות מוגדרים כפסולת בניין הם מוחרגים מסימן ד' לחוק , העוסק .בשרשרת הטיפול בפסולת הבניין מדי נת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר טי פול בעודפי עפר, לאחר שנים ארוכות של הזנחה מצד כל הגופים האמונים על הטיפול בו , כאשר88 מיליון מ "ק של עפר שאינ ם נית נים ל ניצול חוזר חזויים לה י ווצר ב עשרים ה שנים הקרובות וידרשו לסילוק-הטמנה . כמו זו שוות ערך לער מה בגובה מטר המכסה את כל שטח השיפןט של תל אביב, רמת גן וחלק לא מבוטל מבני ברק , וזאת על פי נתוני המשרד להגנת הס .ביבה עצמו בנוסח החוק ה קיים היום עודפי ה עפר מוגדרים כפסולת בניין, ללא החרגות כל שהן וככאלו חייבים בסי לוק מוסדר ל מ טמנות , על אף זאת– ,הם אינם מסולקים לאתרי סילוק לפסולת בניין ורובם ככולם מושלכים בשטחים הפתוחים. מוסכמה ידועה לעוסקים בתחום היא שאתרי סילוק פסולת בניין מסרבים באופן כמעט גורף לקלוט ע ודפי ע .פר, וזאת מסיבות שאינן ידועות לנו פועל יוצא מ כך הוא שכלל משק הבנייה בארץ - החל מחפירת היסודות בפרויקט בודד ש ל תמ"א 38/2 וכלה במנהרות המטרו– מתבסס כולו על עבריינות סביבתית כפתרון לסילוק העפר הנוצר. במשק הבנייה נוצר מודוס ויוונדי עברייני – כל מהנדס עיר שחותם על היתרי בנייה עושה זאת בידיעה ברורה שרובם המוחלט של עודפי העפר מסולקים באופן לא חוקי, כל מבקש היתר מצהיר הצהרות שווא, כל קבלן החותם על חוזה עושה זאת בידיעה ברורה שאין לו יכולת לעמוד בדרישות החוזה והחוק, וכל פרויקט ממשלתי נסמך על חוזי .ם שלא ניתן לקיימם מיותר לציין שאין זה ראוי שגופים מ דינתיים י סתמכו, בידיעה או בעצימת עין על עבריינות סביבתי.ת לצורך סילוק עודפי העפר אותן יצרו בדיון האחרון שנערך בוועדה טענו נציגי המשרד להגנת הס ביבה בעד ה החרגה המוצעת וחזרו על הנימוק שניתן ב דברי ההסבר כפי שפורסמו ברשומות בעת פרסום ה תיקון המקורי בשנת2023 בעניין עודפי העפ :ר....."מטופל לרוב באופן מספק במסגרת הליכי התכנון והבנייה"... , אמירה זו נוגדת את המידע שפרסם המשרד להגנת הס יב בה עצמו, היא נסתרה על ידי נציגי מנהל התכנון , ( האמון)על הליכי התכון והבנייה אשר נכחו בדיון, נסתרה ע ל ידי נציגי השלטון המקומי , על ידי כלל ה גופים הירוקים ואף על ידי סמנכ"ל התאחדות הקבלנים נו ציגי הארגון .שנכחו בדיון מעבר ל ,כך מתוך ה כרותינו היומיומית עם הסוגי י ,ה לא קיימת כל אפשרות לבצע הבדלה בין ע פר לבין עפר מעורב בפסולת בנייה – כך לדוגמ א מצעי כבישים ודרכים (ללא אספלט) נראים כעודפי עפר אך הנם פסולת בנייה , פסולת בנייה מעורבת ומ תערבבת בעפר ,כמעט תמיד המשאיות .המשמשות לנשיאת החומרים הנן אותן המשאיות והעוסקים בתחום הנם אותם העוסקים החרגת עודפי העפר מסעיף ד' לחוק תוביל ברמת התפעול והאכיפה היומיומית למצב בו פסולת בניין ת ושלך כעפר , ו גופי האכיפה ובתי המשפט י דרשו להתפלפלויות בדבר מתי וכמה פסולת בניין בער מת עפר הופכת ערימה זו לפסו לת בניין וד עמ וי מול שוקת שבורה בבוא ם ,לטפל בתופעה תוך שהעבריינים ינצלו פרצה זו כל אימת שיוכלו . לאור האמור אנו חושבים שהוכח מעבר לכל ספק כי עודפי העפר הנם פסולת בנייה לכל ,דבר ועניין וככאלו אין כל טיעון נורמטיבי, תפעולי , סביב תי , תכ נוני או חוקי להחרגתם מסימן ד' לחוק ומכל סעיף אחר ב תיקון המוצע . החרגה שכזו תביא ל יצירת מנגנון חוקי עקר ו נטול שיניים מול העבריינות הגואה בתחו ם ומול נזקי העתק הנגרמים .למדינה בעקבותיה ,בברכה ינאי שני א גף התכנון, קק"ל