חומר רקע - גורמים חיצוניים
2025 נובמבר
המחסור במומחיות
ברפואת משפחה
בחברה הפלסטינית בישראל
נייר עמדה
2
"כדי לראות רופא אני מחכה הרבה זמן... גם כשסוף סוף נכנסים, הבדיקה
קצרה מאוד, כמה דקות בלבד. לפעמים כשאני נוסעת לבאר שבע, אני רואה
1". רופאים, תורים, ציוד. זה פשוט עולם אחר- איך שם הכול נגיש
נייר עמדה זה הוא חלק מפרויקט חדש וארוך טווח בארגון רופאים לזכויות אדם
שמתמקד בבריאות בחברה הפלסטינית בישראל. המסמך מתמקד בפער הגדול
בשיעור המומחים ברפואת משפחה ביישובים ערביים לעומת יהודיים, אבל הוא
קשור באופן הדוק לפערים בתשתיות הבריאות, ברפואה הראשונית, בהסללה
של כוח האדם הפלסטיני במערכת הבריאות לעמדות פחות יוקרתיות ובמגוון
גורמים מגדירי בריאות. מטרת המסמך להוסיף חלק לפאזל, שהרכיבו עד היום
בעיקר חוקרים מהאקדמיה, הוא הפאזל שעוסק בגורמים המבניים לאי־השוויון
בבריאות בין פלסטינים ליהודים אזרחי ותושבי ישראל, ביטוייו והשלכותיו.
.3.9.2025 , תושבת חורה בשיחה עם הכותב1
)צילום שער: אקטיבסטילס (אין קשר בין המצולמים לבין תוכן הדוח
3
. ההקשר: אי־שוויון מבני1
אי־השוויון המבני בין אזרחי ותושבי ישראל הפלסטינים לאוכלוסייה היהודית
הוא בא לידי ביטוי בפערים במעמד החברתי־2.תועד בשורה ארוכה של מחקרים
כלכלי, בנגישות למשאבים, בהזדמנויות מוגבלות ובתשתיות ירודות. לשם
מהאוכלוסייה הפלסטינית בישראל 50% , כמעט2021 המחשה, על פי נתוני שנת
גם מערכת 3. באוכלוסייה היהודית22%חיה בעוני או בסיכון לעוני, בהשוואה לכ־
ומאפשרת, במגוון 4החוק הישראלית אינה מבטיחה שוויון לאזרחים הפלסטינים
כלים משפטיים, את העדפת הרוב היהודי בתחומים רבים, כגון בעלות על קרקע,
דיור וייצוג פוליטי.
לכן אין 5.דיור, חינוך, תנאי מחיה ופרנסה – הם כולם גורמים מגדירי בריאות
זה מפתיע שאי־השוויון המבני שממנו סובלים הפלסטינים אזרחי ותושבי
תוחלת החיים הממוצעת של 6.ישראל בא לידי ביטוי כמעט בכל מדד בריאותי
פלסטינים נמוכה בשלוש שנים מזו של יהודים וכך היה גם לפני עשור, כלומר
נפש ובנתוני תמותת 1000הפער לא הצטמצם. כך גם הפער בנתוני התמותה ל־
נפש בחברה הפלסטינית כולה. 1000 תינוקות ל־5.2 מתו2023 תינוקות. בשנת
נפש. לעומת 1000 תינוקות ל־9.2 – בדרום הארץ הייתה התמונה אף קודרת יותר
. גם בשלל 1.9 זאת, תמותת התינוקות בחברה היהודית עמדה באותה שנה על
7.מדדים אחרים, כולל השמנת ילדים, סוכרת, סרטן ועוד – הפערים ברורים
חורי להלן, ובפרט הפרק- לספר ערוך שמסכם מגוון היבטים של אי־השוויון המבני בישראל ר’ רוחאנה וסבג2
.של פרופ’ יפתחאל בסופו
N. Rouhana and A. Sabbagh-Khoury, The Palestinians in Israel: Readings in History, Politics and
Society, Mada al-Carmel 2011, https://mada-research.org/storage/uploads/2020/06/english.indd_.pdf
לפי נתונים מנהליים, המוסד לביטוח2021 – מ. אנדבלד ואחרים, דוח ממדי העוני והאי־שוויון בהכנסות3
https://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/dohaoni2021%20(3).pdf ,2023 לאומי
.N. Sultany, «The making of an underclass: The Palestinian citizens of Israel,» Israel Studies Review 2012 4
https://www.who.int/teams/ : על גורמים מגדירי בריאות, ר’, למשל, באתר ארגון הבריאות העולמי5
social-determinants-of-health
See also: N. Daoud et al, «Internal displacement and health among the Palestinian minority in 6
Israel,» Social Science & Medicine 2012; N. Daoud et al, «Ethnic inequalities in health between Arabs
and Jews in Israel: the relative contribution of individual-level factors and the living environment,»
International Journal of Public Health 2018; A. Saabneh, «Health inequalities between Palestinians
and Jews in Israel: The role of extreme spatial segregation,» Population, Space and Place 2022;
O. Tanous et al, «Structural racism and the health of Palestinian citizens of Israel,» Global Public
Health 2023; H. Shibli et al, “Healthcare Access Barriers and Utilization among the Arab Bedouin
Population in Israel: A Cross-Sectional Study,” International Journal for Equity in Health 2025; A.
Saabneh, «Spatial and Ethno-national Health Inequalities: Health and Mortality Gaps between
Palestinians and Jews in Israel,» Journal of Health and Social Behavior 2025
ר' לדוגמה משרד הבריאות, מינהל תכנון אסטרטגי כלכלי, דו"ח שוויוניות בבריאות: מדדים, פערים7
https://www.gov.il/he/pages/health-equity-report-2023,2023 ,והמלצות מדיניות
4
במקום ששירותי הבריאות הציבוריים ישמשו כלי לצמצום אי־שוויון זה, הם
מבטאים ומעמיקים אותו. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא רפואת המשפחה,
שאיכותה ביישובים הערביים נחותה בהשוואה לרפואת המשפחה הזמינה
ביישובים יהודיים. לנחיתות זו יש היבטים רבים. לפי מידע ודיווחים שאסף ארגון
רופאים לזכויות אדם במשך השנים, קופות החולים מציבות סטנדרט נמוך יותר
לרפואה הראשונית ביישובים ערביים. דוגמאות לכך הן רופאי ורופאות משפחה
שמטפלים באלפי מטופלים, מודלים חריגים של העסקה שמוצעים רק לרופאים
נייר העמדה הנוכחי מתמקד בהיבט אחד 8.פלסטינים ותשתיות נחותות במרפאות
של אפלייה זו וחושף לראשונה את הפער בשיעור המומחים ברפואת משפחה
מקרב רופאי ורופאות משפחה ביישובים ערביים בהשוואה ליישובים יהודיים.
. מומחיות ברפואת משפחה בחברה הפלסטינית 2
לעומת היהודית
רפואת המשפחה היא קו הטיפול הראשון בקהילה. מומחיות ברפואת משפחה,
כמו מומחיות בכל תחום רפואי אחר, היא תנאי להבטחת איכותה המקסימלית.
רופאי משפחה מומחים מוכשרים לשלב ידע רפואי בהיכרות עמוקה של הקהילה
המקומית והמטופלים ולתכלל את הטיפול הרפואי בהם תוך שמירה על רצף
טיפול ארוך טווח. במקרים רבים רופאי המשפחה נותנים את הטיפול היחיד,
ובמקרים אחרים הם משמשים גורמים ממיינים – הם מעריכים את מצב המטופל
ומחליטים אם להפנותו לרופאה בתחום מומחיות אחר או לבית החולים. כמו כן,
לרופאי משפחה תפקיד משמעותי בקידום רפואה מונעת באמצעות חיסונים,
9.בדיקות סקר, מעקב אחר גורמי סיכון ואבחון מוקדם
משרד הבריאות מכיר בחשיבות המומחיות בתחום רפואת משפחה ומדגיש את
השאיפה שכלל רופאי ורופאות המשפחה יהיו מומחים כדי להבטיח טיפול רציף,
איכותי ובטוח, במיוחד ברפואה מונעת ובניהול מחלות כרוניות. המשרד מקיים
דיון מתמשך בשאלת המומחיות הכולל מעקב שנתי ופילוחים של מומחים לפי גיל,
למרות הכרתו בחשיבות הקריטית של מומחיות ברפואת משפחה 10.מגדר ומקצוע
ואף שהפערים בבריאות בין יהודים לפלסטינים בישראל מתועדים היטב, משרד
הבריאות אינו מפרסם נתונים על פילוח מומחיות לפי לאום או יישובים. במציאות
: אפליה מבנית בבריאות בין ערבים ליהודים, רופאים לזכויות2000 י. רוזנר, עשרים שנה לאוקטובר8
https://www.phr.org.il/wp-content/uploads/2020/09/4184_ArabsReport_Heb_Digital- ,2020 אדם
FINAL-compressed-1.pdf
: אפליה מבנית בבריאות בין ערבים ליהודים, רופאים לזכויות2000 י. רוזנר, עשרים שנה לאוקטובר9
https://www.phr.org.il/wp-content/uploads/2020/09/4184_ArabsReport_Heb_Digital- ,2020 אדם
FINAL-compressed-1.pdf
https://www.gov.il/he/pages/27032025-01 ,27.3.2025 ,2023 משרד הבריאות, כוח אדם במקצועות הבריאות10
5
של הפרדה מרחבית עמוקה, שבה יישובים ערביים מתאפיינים בנגישות מוגבלת
לתשתיות ולשירותים, היעדר פילוח כזה אינו בגדר מחדל טכני בלבד. אדרבה,
הוא מבליט את האופן שבו האפליה המבנית מתבטאת גם בהיבט הסטטיסטי.
השאלה המהותית – מי זוכה לרופא משפחה מומחה ומי לא – אינה נבדקת
לאומיים, בין יישובים -באופן עקבי ושיטתי ביחס להבדלים המרחביים והאתנו
ערביים ליהודיים. כאן אנו מציגים לראשונה את הנתון החסר: שיעור הרופאים
המומחים ביישובים ערביים לעומת יהודיים.
פערים כלליים במומחיות בין רופאים פלסטינים ליהודים2.1
היו בעלי25,091 רופאים ורופאות, שמהם46,981 היו בישראל2023 בסוף שנת
היעדר מומחיות אינו מונע רישוי לעסוק ברפואה, אך מגדיר 11.מומחיות מוכרת
את הרופא כ"רופא כללי". רופאים ורופאות "כלליים" מועסקים בעיקר בקופות
החולים, במוקדי רפואה דחופה, בבתי אבות ובתחומים חוץ־קליניים. בבתי
החולים כמעט שאין העסקה של רופאים ורופאות ללא מומחיות, למעט ותיקים
שהחלו לעבוד בתקופה שבה הדרישות היו פחות מחמירות.
מחקרים קודמים הראו כי קיים פער משמעותי במומחיות רפואית בין רופאים
ממסמך פנימי של משרד 12.פלסטינים לרופאים יהודים בישראל בכל התחומים
מהרופאים היהודים 72%- ולא פורסם לציבור, עולה ש2023 הבריאות שהופק ביוני
בלבד מקרב הפלסטינים. שיעור המומחים 54% בישראל הם מומחים, לעומת
הפלסטינים מבין הרופאים בקהילה נמוך אף יותר. חשוב לציין שהנתונים
מתייחסים לכל הרופאים והרופאות בקהילה, ואין התייחסות בנפרד לרופאי
ורופאות משפחה.
לפי הנתונים במסמך, בקופת חולים כללית יותר ממחצית מהרופאים הפלסטינים
בקרב כלל הרופאים. בקופת חולים מכבי הפער 35% ) אינם מומחים, לעומת52%(
בקרב21% מהרופאים הפלסטינים חסרי התמחות, לעומת54% :גדול אף יותר
כלל הרופאים. הנתונים הקשים ביותר הם בקופת חולים מאוחדת וקופת חולים
במאוחדת אינם מומחים. 68% מהרופאים הפלסטינים בלאומית ו־74% .לאומית
המשמעות ברורה: בכל הקופות רוב הרופאים הפלסטינים חסרי התמחות.
https://www.gov.il/he/pages/27032025-01 ,27.3.2025 ,2023 משרד הבריאות, כוח אדם במקצועות הבריאות11
https:// ,2020 סיני ואחרים, רופאים בישראל: מגמות במאפייניהם ובהכשרתם, מרכז טאוב דצמבר- א. טור12
www.taubcenter.org.il/wp-content/uploads/2021/01/physiciansinisraelheb.pdf
6
פער זה נובע ממכלול של חסמים מבניים הקשורים זה בזה, כולל נחיתות מערכת
קשיים יחודיים לפלסטינים 13,החינוך הערבית בהשוואה למערכת החינוך היהודית
וזמן המתנה ארוך יותר עד לקבלה להתמחות עבור 14בקבלה ללימודי רפואה
רופאים ורופאות פלסטינים, אפילו כאלה שלמדו באוניברסיטאות ישראליות,
מיעוט הרופאים המומחים מהחברה הפלסטינית 15.בהשוואה לעמיתיהם היהודים
משפיע ישירות על איכות השירות הרפואי ביישובים הערביים, שכן רבים מהם
עובדים ביישובים יהודיים, ומעטים הרופאים היהודים שעובדים ביישובים ערביים.
המחסור החמור במומחיות ברפואת משפחה 2.2
בחברה הפלסטינית
לנתונים (הבלתי מספקים) הללו על הפערים במומחיות בין רופאים פלסטינים
16.ליהודים, נייר עמדה זה מוסיף לראשונה נתונים ממוקדים ברפואת משפחה
רופאים ורופאות שעובדים בארבע 1505 מספר ושיעור המומחים: מתוך
בלבד) הם 19%( 294 רק17,קופות החולים כרופאי משפחה ביישובים הערביים
הם מומחים ברפואה פנימית. המשמעות היא 173-מומחים ברפואת משפחה ו
מהרופאים והרופאות ביישובים ערביים הם חסרי כל מומחיות. לעומת 70%שכ־
רופאים ורופאות שעובדים כרופאי משפחה 4946 זאת, בחברה היהודית, מתוך
אינם מומחים. המספר החציוני של רופאים 41%- כ18,בארבע קופות החולים
2.08( מומחים ברפואת משפחה לנפש ביישובים ערביים הוא פחות מחצי
תושבים).10,000 לכל5.11( תושבים) ממספרם ביישובים יהודיים10,000 לכל
יחיא, מערכת החינוך הערבי בישראל: תמונת מצב ואתגרי העתיד, המכון הישראלי-’ נ. חדאד חאג13
https://www.idi.org.il/articles/25462 ,2018 לדמוקרטיה
A.K. Agbaria, «The ‘right’ education in Israel: Segregation, religious ethnonationalism, and
depoliticized professionalism,» Critical Studies in Education 2018
ר. בניטה, בחינת קיומה של מדיניות העדפה מתקנת בקבלה ללימודי רפואה, מרכז המחקר והמידע של14
https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_cs_mmm_5560138.pdf ,2025 הכנסת
, א. בורגר ואחרים, עיכובים בהתחלת ההתמחות של רופאים שקיבלו רישיון ישראלי לעסוק ברפואה15
https://brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/files/Heb_ ,2024 מאיירס ג‘וינט ברוקדייל
Report_RR-016-24.pdf
, כל הנתונים בחלק זה של הנייר הופקו ועובדו בעזרת פרופ' גיא רון. רשימת רופאי ורופאות המשפחה16
שעות פעילותם השבועיות ויישובי עבודתם נלקחה מאתרי קופות החולים. מספרי הרישיונות הוצלבו עם
מאגר הרופאים של משרד הבריאות לצורך בדיקת התמחות ברפואת משפחה או ברפואה פנימית. ערים
תרשיחא ונוף הגליל) סווגו כיישובים יהודיים. מזרח ירושלים -מעורבות (חיפה, לוד, עכו, רמלה, מעלות
ומערבה נבדקו בנפרד.
רופאי משפחה שעובדים ביותר מקופת חולים אחת נספרו רק פעם אחת.17
. רופאי משפחה שעובדים גם ביישובים ערביים וגם ביישובים יהודיים, נספרו פעם אחת עבור כל אוכלוסיה18
7
שעות שבועיות49,890 מספר שעות לנפש: בעוד שביישובים יהודיים קיימות
לנפש – ביישובים ערביים 0.006 – של רופאי משפחה מומחים ברפואת משפחה
שעות לנפש. כלומר ביישובים 0.004 שעות, שהן7717 המספר נמוך משמעותית: רק
יותר שעות שבועיות של מומחיות ברפואת משפחה לנפש.50% יהודיים יש
יישובים ללא שום מומחה: יש יישובים ערביים רבים ללא שום מומחה ברפואת
משפחה (בנוסף על יישובים שאין בהם אף לא רופא אחד, אפילו לא כללי). בעוד
תושבים ללא מומחים, 2500 , בן מעל1948 שאין כמעט אף יישוב יהודי, בתוך גבולות
), בענה בצפון 7000-זנגריה בצפון (כ- תושבים), טובא6000-סייד בדרום (כ-באל
) אין אפילו 12,000-) והמועצה המקומית בסמ"ה בפאתי אזור המשולש (כ8500-(כ
רופא אחד בעל מומחיות ברפואת משפחה, ויש עוד כמותם. בישובים אחרים,
), יש מומחה אחד 14,000- תושבים) ועין מאהל (כ6000-גנם (כ-אום אל-כמו שבלי
שעות בשבוע. המומחה בשבלי מקבל 8 ויחיד. המומחה בעין מאהל מקבל במשך
תושבים) לא 10,000-במשך שעתיים בשבוע. לרופא המומחה היחיד בדייר חנא (כ
מעודכנות שעות קבלה באתר הקופה. אלפי תושבים נאלצים להסתפק ברפואת
מומחית או לנסוע ליישובים סמוכים.-משפחה כללית לא
שיעור בעלי מומחיות מקרב רופאי משפחה
מומחים ברפואת משפחה
מומחים ברפואה פנימית
יתר רופאי המשפחה
ביישובים ערביים
ביישובים יהודיים
19%
11%
70%
40%
19%
41%
8
מזרח ירושלים ומערבה: ישנו פער קיצוני בין מזרח ירושלים למערבה. במזרח
) הם 0.03%( מהם14 רופאי ורופאות משפחה, אך רק352 ירושלים פועלים
רופאי ורופאות 470 מומחים ברפואת משפחה. לעומת זאת, במערב העיר יש
) בעלי התמחות ברפואת משפחה. פער קיצוני זה אינו 31%( 148 משפחה, שמהם
מפתיע לאור מודל הזכיינות שמיושם רק במזרח ירושלים. על־פי מודל זה, קופות
החולים מפעילות מרפאות באמצעות זכיינים פרטיים המספקים מבנים, ציוד
וצוות רפואי בתמורה לתשלום חודשי קבוע מקופות החולים. הן אינן מעסיקות
את הרופאים ואינן מפעילות את המתקנים באופן ישיר. התוצאה היא פערים
19.קשים בשירותי הבריאות במזרח ירושלים, בכל התחומים
חורה ומיתר כדוגמה: חורה ומיתר הם שני יישובים בנגב הסמוכים זה לזה,
שניהם בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. קילומטרים בודדים מפרידים ביניהם,
אך מציאות החיים בהם שונה בתכלית. בחורה, יישוב ערבי שבו מתגוררים יותר
רופאי ורופאות משפחה בלבד בקופות החולים, 16 תושבים, פועלים23,000מ־
שמהם שבעה בלבד הם בעלי מומחיות ברפואת משפחה. לעומת זאת, במיתר,
רופאי ורופאות משפחה, שמהם 18 תושבים, פועלים11,000יישוב יהודי המונה כ־
1400 חמישה מומחים ברפואת משפחה. כלומר בחורה יש רופא משפחה לכל
תושבים, ובמיתר יש רופא משפחה 3200 תושבים ומומחה ברפואת משפחה לכל
יותר מומחים לנפש.45%- תושבים. במיתר יש כ2200 תושבים ומומחה לכל600 לכל
, פערים אלה מודגמים היטב בנתונים שפרסם לאחרונה הפורום הפורום לשוויון בבריאות במזרח ירושלים19
שבו חברה גם רופאים לזכויות אדם. ר’ ד. דולב, “רופאים בלי רישיון, בניגוד לחוק: כך הפכו שירותי הבריאות
https://www.shomrim.news/ ,26.10.25 במזרח ירושלים למכונת רווח על חשבון המטופלים,” שומרים
. ר’ גם: מ. זגייר, “שירותי בריאות מרפאתיים במזרח ירושלים," מכון hebrew/east-jerusalem-health-crisis
/https://jerusaleminstitute.org.il/publications/health_east_jerusalem ,2022 ירושלים למחקרי מדיניות
רופאי משפחה
מביניהם מומחים ברפואת משפחה
מזרח ירושלים לעומת מערבה
352
14
470
148
מזרח
מערב
9
ההבדלים בזמינות שירותי הרפואה אינם מקריים אלא משקפים מדיניות תכנונית
והיסטורית. חורה הוא יישוב ערבי שהקימה מדינת ישראל בסוף שנות השמונים
כחלק ממדיניות האורבניזציה בכפייה. מדיניות זו נועדה לנשל את הפלסטינים
בנגב מהאדמות החקלאיות שלהם ולרכזם ביישובים מתוכננים. בפועל, יישובים
אלה אינם נותנים מענה לצרכים התרבותיים, החברתיים והכלכליים של התושבים.
מיתר, לעומת זאת, גם הוא יישוב מתוכנן, אבל נוסד, מספר שנים קודם לכן, על
ידי מתיישבים יהודים במסגרת מאמצי "ייהוד הנגב" וזכה לאורך השנים להקצאת
משאבים ציבוריים רבה ולתשתיות בריאות מתקדמות. ההשוואה בין השניים
ממחישה את הגורמים המבניים העמוקים שמשפיעים על אי־השוויון שממנו
סובלים אזרחי ותושבי ישראל הפלסטינים.
חורה לעומת מיתר
חורה
מספר
נפשות
לכל רופא
משפחה
מספר נפשות
לכל מומחה
ברפואת
משפחה
1437
3285
) תושבים23,000-כ
מיתר
מספר
נפשות
לכל רופא
משפחה
מספר נפשות
לכל מומחה
ברפואת
משפחה
611
2200
) תושבים11,000-(כ
10
. מבט לעתיד3
מקבלי החלטות בתחום הבריאות, ובראשם משרד הבריאות, ערים לפערים
הגדולים בתוצאות הבריאות ובשירותי הבריאות בחברה הפלסטינית בישראל. יש
20.גם נכונות מסוימת לפעול לצמצומם בעיקר במסגרת תוכנית החומש בבריאות
לכאורה ניתן בקלות לפתח פתרונות לבעיה שהוצגה כאן, בכלי המדיניות הרגילים
שבידי משרד הבריאות. המשרד יכול למשל לעודד את קופות החולים לקחת
רופאים פלסטינים להתמחות אצלן ברפואת משפחה באמצעות מבחני תמיכה.
אך אי אפשר לצפות שפלסטרים כאלה לבדם ירפאו את המחלה. ללא הכרה
בגורמים המבניים לפערי הבריאות וללא שינוי מקיף במדיניות המתבקש מהכרה
זאת, ימשיכו לצוץ עוד "חלקי פאזל" חסרים, שלא זכו למדידה, למידה וטיפול,
כמו זה שבמוקד נייר עמדה זה. צמצום פערי הבריאות הגורפים בין המיעוט
הפלסטיני לרוב היהודי במדינה מחייב התייחסות הוליסטית ומעמיקה הרבה
יותר מזו שהוא זוכה לה כיום.
כתיבה: סלימאן אלתיהי
טוביה ותרצה ליבוביץ-סייעו בהכנת הנייר: ד"ר שני בר
תודה מיוחדת: פרופ' גיא רון, ד"ר גיא שלו ודנה הלוי
סלע-עריכה לשונית: עו"ד אורלי לוינזון
עיצוב: דוד מוסקוביץ
הפקת הדוח: אסף קינצר
https://www.gov.il/he/departments/units/arab-society- : עמוד התוכנית באתר משרד הבריאות20
health-improvement-program/govil-landing-page