פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 861 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, ב' באדר התשפ"ו (19 בפברואר 2026), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – מ"מ היו"ר ינון אזולאי מוזמנים: נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה, תכנון מדיניות, משרד האוצר רוני גנוד – עו"ד, יועמ"ש למנהל הכנסות המדינה, משרד האוצר יגאל גוטשל – רכז רווחה, בטל"א ועלייה, אגף תקציבים, משרד האוצר אבישי דינר – מנהל תחום אמנות בין-לאומית, רשות המיסים, משרד האוצר אביחי חיים כהנא – עו"ד, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה עופר לוי – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רולנד עם שלם – חבר ועד מסים, לשכת רואי החשבון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ממשיכים את הדיון, הישיבה הקודמת, על עידוד עליה לישראל וחזרה אליה, פרק ו' מהצעת חוק ההתייעלות. אתם הייתם אמורים להביא את התקנות. אני טועה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נוהל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, הנוהל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נוהל, איך מיישמים בשוטף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלחו את הנוהל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהמשך לישיבה האחרונה שהתקיימה בנושא, העברתם את טיוטת הנוהל. אתם רוצים לתת הסבר מה נמצא בפני חברי הכנסת? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> שלום, אבישי דינר מרשות המיסים, מנהל אגף מיסוי בין-לאומי. הנוהל קובע כללים למתן ההקלות, למתן הפטור בשוטף במסגרת תיאומי מס של שכירים או במסגרת פטור על מקדמות לעצמאים. אנחנו יודעים מצד אחד שאין בעיה, אותו יחיד ייהנה מהפטור עד תקרות שנקבעו בחוק, אם זה 1 מיליון שקלים, אם זה 600,000 שקלים. הוא יכול להגיש את זה בדו"ח השנתי ולקבל את הפטורים דרך הדו"ח השנתי. זה קל. ברגע שהוא מגיש בדו"ח השנתי, פקיד השומה בודק את זה, מסתכל אם הוא עומד בתנאים, אם אין לנו פה מניפולציה של הסטת רווחים, אם ההכנסה מתקבלת שלא מקרוב משפחה. כל אותם דברים ויש לו את הזמן הנדרש לבדוק את זה. אך הלשכות רוצות לדעת מה קורה בשוטף, בשנה השוטפת. מגיע עולה חדש לפקיד השומה ואומר לפקיד השומה – אני תושב חוזר ותיק, אני תושב ישראל הראשונה. אני רוצה עכשיו שתתנו לי פטור על מנת שלא ינקו לי מס במקור מהמעביד או שאני לא אצטרך לשלם מקדמות כעצמאי. פקיד השומה מאוד מוגבל בשלב תיאום המס. בתיאום המס יושבים פקידים שיכולת הבדיקה שלהם מאוד מוגבלת. בזמן שעומד לרשותם וגם באמצעים שעומדים לרשותם. הוא צריך לקבוע במקום שאותו אדם פטור לדוגמה, על 1 מיליון שקלים. אין לנו בפקודת מס הכנסה או הניסיון שלנו – חוץ מפטור לנכה, שאותו נכה מקבל תעודה אחרי שעבר ועדות של ביטוח לאומי ומס הכנסה ועבר יגיעה כזו או אחרת עד שהוא קיבל את התעודה שמקנה לו פטור על 400,000 שקלים – אין לנו פטור בשום מקום בפקודה שנותן לשכיר או לעצמאי בשוטף, פטור על הכנסות שמופקות בישראל בסדר גודל כזה. אין לנו ניסיון בשלב תיאום המס, לאשר פטור של 1 מיליון שקלים. ההצעה שלנו, לנסות לאחוז בין שני הדברים – מצד אחד כן לאפשר פטור במעמד תיאום המס, אבל מצד שני לייצר הגבלה מסוימת ולייצר כללים מאוד ברורים למתאם המס, כשהוא פקיד שלא צריך להפעיל יותר מדי שיקול דעת, להגיד לו תשמע, בהתקיים א', ב' ו-ג' אתה נותן את הפטור. אם אתה לא עומד ב-א',ב' ו-ג', אותו אדם יוכל לבוא ולדרוש את הפטור בדו"ח השנתי ותהיה בדיקה מקצועית של פקיד השומה. בבדיקות שעשינו ובעבודה שעשינו ביחד עם פקידי השומה ושאר החטיבות וגם בהתייעצות עם הלשכות, הגענו למסקנה שהנוהל יורכב בעיקר משני אלמנטים מרכזיים. אלמנט ראשון, שפקיד השומה יבדוק אך ורק מספר ימים שבהם היה אותו יחיד בישראל בעשר שנים שקדמו, ואם יש חריגה ממספר הימים שאותו יחיד ובת זוגו היו בישראל במשך עשר השנים שקדמו – פקיד השומה לא מפעיל שיקול דעת ושולח את אותו אדם להגיש את הפטור בדו"ח השנתי. אם הוא עומד במספר הימים שבהם אנחנו מכתיבים אותם, הוא עבר את המבחן של אותו פקיד, פלוס עוד כל מיני הצהרות נוספות שהוא רושם בטופס ופקיד השומה יודע לבוא ולתת לו את הפטור. תיכף נראה כמה ימים. אלמנט שני, הפטור שיינתן בשוטף לא יעבור את ה-300,000 שקלים בשנה. נכון שהפטור שמגיע הוא עד 1 מיליון שקלים, אבל בתיאום המס, אם אני עובד בחברה מסוימת ואני מקבל משכורת שהיא נניח מעל 40,000 שקלים בחודש והיא מגיעה לסביבות 480,000 או 500,000 שקלים בשנה, פקיד השומה יגיד לו, אתה תהיה פטור ממס עד שכר של 300,000 שקלים בשנה. אם חרגת ממנו, תוכל להגיש את ההפרש בדו"ח השנתי ולקבל את זה. אנחנו רואים בזה יתרון מסוים אחד גם מבחינת הנישום, ש-300,000 שקלים הכנסה פנויה עוזרת לו בשוטף ואת האקסטרה הוא מקבל בדו"ח. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> צריך לציין שזה כולל פנימה 99% מהעולים. לפי ההכנסה הנוכחית תמהיל ההכנסה הנוכחי של העולים, 300,000 שקלים מכסה פטור מלא ל-99% מהעולים. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אולי עולים שאת רוצה להביא בקרוב. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> לכן אמרתי התמהיל הנוכחי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי בקשה אליכם. אתם יכולים לעשות לי סדנה? למה דברים כאלה אתם מסבירים, משרד האוצר, למה לא משרד הקליטה? רק משרד אחד במדינה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לקחת אותך לאולפן כדי שתבין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה אולפן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולפן לעלייה. ישר אתה רוצה לקפוץ, שתבין אותם? לכן האוצר מסביר, אנחנו מבינים את השפה של האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להבין איך זה מתנהל. יש סעיף שהסעיף הוא עידוד העלייה. עידוד העלייה למיטב זכרוני, אני היום מתחרט על זה, הצבעתי בעד בחירת שר הקליטה. אני חושב שהמנכ"ל הוא איש מקצוע. אני סומך עליו. אנחנו דנים על העניין הזה. יש דבר שולי שמאוד משמעותי וצריך לטפל בו, שלא יעשו דברים חריגים ושלא יהיו שם דברים שלא יגידו אמת. אתם נכנסים לעניין, אתם אנשי המקצוע בנושא של הפטורים. הנושא שצריך להסביר את זה, המנכ"ל, שר הקליטה. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אזכיר שמה שהתבקשנו זה להביא נוהל פנימי של רשות המיסים, באיזה אופן ומתי העולה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתי גם בישיבות הקודמות. אתם הדומיננטיים - - - << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> לכן הנוהל הוא נוהל של תיאומי מס. זה תפעול של רשות המיסים מה שאנחנו מסבירים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה צריך לעשות פה סדנה, ללמוד איך עושים את זה. אני רואה בוועדה כאן, כל הזמן משרד האוצר הוא הדומיננטי. זה מתחלק למשרדים, בגלל זה יש שרים רבים כל כך? חלקם מיותרים. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה חוק מס והוא בסמכות שר האוצר, לכן שר האוצר הוא דומיננטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ממש לא חוק מס. החוק שעליו אנחנו מדברים הוא חוק הסדרים של עידוד העלייה. זה הנושא, לא חוק מס. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> הוא נותן הקלות במס והקלות במס בסמכות שר אוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך אותכם, לא שאני אומר תלכו הבייתה. להיפך, תשבו כאן. קודם הוא צריך מה עידוד העלייה פה. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> בפגישה הקודמת היה הסבר מאוד טוב. אולי אפשר לחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. סתם אמרתי. הלאה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה בגדול הנוהל. כשמגיע אותו יחיד למשרדי פקיד השומה הוא צריך יחסית במעמד אחד לקבל את הפטור. מדובר על פטור מאוד גדול שכרגע רק לנכים זה מגיע, אנחנו רוצים לראות איך זה יתנהל. אנחנו חוששים מאוד ממניפולציות. ברגע שיש פטור כזה על השולחן יהיו חושקים רבים בו, גם אם הם לא באמת זכאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה הנושא שלכם. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה הנושא שלנו, זו המטרה שלנו, לנתב את זה למי שמגיע. זה נוהל שבשוטף אנחנו מטפלים. אחר כך מי שחושב שבכל זאת מגיע לו למרות שהוא לא עומד בסטנדרט שקבענו בנוהל – מגיש דו"ח ובדו"ח אנחנו רואים את זה. יש דוחות שהם מגישים, יש כאלה שמגיע להם ויש כאלה שלא. זה הרעיון של התפעול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אדוני המנכ"ל. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> ראיתי את זה עכשיו לראשונה, אשמח להעביר התייחסויות יותר בפירוט. אגיד כמה דברים לגבי המנגנון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא מקבלים עדכונים. גם הם לא מקבלים. גם הכלכלן הראשי. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> זה היה מיום שלישי ליום חמישי, להגן על חבריי מרשות המיסים שזה מהיר. אנחנו נעביר התייחסויות. יש פה מספר נקודות באופן כללי. אנחנו אומרים, רשות המיסים בהקשר של התיקון הזה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אני רוצה להצביע עכשיו, מה יהיה? << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אם שלומית מוכנה, אנחנו מוכנים ללמוד מהר. אגיד מספר נקודות. אני מסכים, מבין ומקבל וגם אם לא הייתי מקבל שזה עניינה של רשות המיסים לראות שלא יהיו פה תרמיות ואין ספק שזו הטבה משמעותית. אמר את זה היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא הובנתי. אני לא יודע להסביר את עצמי. אני רוצה את רשות המיסים כאן. הם צריכים להיות כאן. כל הזמן מתעוררות בי השאלות האלה בגלל שהם מסבירים. יש לדוגמה העברות כספיות שמגיעות לפה, של משרדים שונים. הם מסבירים של זה. הם בעלי הבית של תקציב המדינה. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> הבנתי עכשיו את מה שלא הבנתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוודאי שצריך אותם. יש פה דברים מקצועיים שהם יודעים. אתה לא יודע, את העיקרון, את מה שאנחנו מביאים בחוק ההסדרים וכל מה שנלווה, זה עידוד העלייה. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, הצבענו כאן בעזרתכם על תיקון מאוד משמעותי למס רכישה, העובדה שאנחנו מדברים על הנוהל הוא משמעותי כי אנחנו רואים יום-יום, שעה-שעה, שמה שלא עשינו מראש בעבר של איך מיישמים את זה, גורם גם היום לכל מיני תקלות, כולל זה שפנה אלינו שופט ואמר לנו תדעו אם נוצר עיוות כזה או אחר במס רכישה. אתייחס לדברים הראשונים ונעביר גם התייחסות. ראשית, ברמת עידוד עלייה, הבירוקרטיה "הורגת" את העולים. אם יש משהו שהם הכי מפחדים ממנו בלעלות למדינת ישראל ובצדק – לא שבחו"ל אין בירוקרטיה, גם בחו"ל ויש רשויות מיסים בחו"ל – הבירוקרטיה קשה להם, יש בירוקרטיה רבה. צריך עד כמה שניתן להקל בהקשרים השונים. על פניו נראה לי שה-300,000 זה יחסית נמוך. הייתי שמח אם הינו מגדילים את זה לסכום קצת יותר גדול כשמסתכלים רגע על הכנסה חודשית כדי שהוא יקבל מיד, אם יש כאלה. כמו שאמרה חברתי, אנחנו רוצים להביא כאלה שמכניסים גם סכומים אחרים אז אנחנו לא רוצים לטרטר אותם. אני מבין את המנגנון שאומר לא לתת להם את כל ה-1 מיליון מיד ביד. כן נראה לי שאם מדברים על מנגנון של 300,000 ואני מסתכל מה זה אומר כשכר חודשי, היינו רוצים שהם ישתכרו מעט יותר כדי להגיע למנגנון הבא. הדבר השני, יש שם משהו שלא ברור לי, למה אם הוא קיבל תעודת עולה ב-2020 וזה לא נקלט, יכול להיות שנבין את זה מכם, זה לא עניין מהותי, לא הבנתי איך זה יכול להיות לטובתכם, זו נקודה שאני צריך להבין אותה, לא הבנתי. אבישי, אמרת שגם אם בן או בת הזוג שלו מרכז החיים שלהם היה בישראל, הוא לא יהיה זכאי. זאת אומרת, אם אני הכנסתי ואני עולה על מלא ובן או בת הזוג שלי, הייתה להם שנה מסוימת שמרכז החיים שלהם היה בישראל אני לא זכאי להטבה הזאת. בואו נתייחס לזה ויש לנו שתי נקודות שהעלנו בפעם שעברה והן קריטיות מבחינתנו בתיקון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה שתי הנקודות? << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אחד, אנחנו חושבים ואומרים שוב, אמרתי את זה גם לעופר בחוץ. ראש רשות המיסים ושר האוצר הכריזו, ובהתאם לזה הוצאנו מסמכים שההטבה תקפה מיום ההכרזה. יצאו מסמכים רשמיים של מדינת ישראל שההטבה תקפה, כדי שעולים לא יעצרו את העלייה. חששנו, הם הודיעו על זה ב-6 בנובמבר ואמרנו, אנשים לא יעלו בחודשיים הקרובים. אמר ראש רשות המיסים, זה ייצור אפקט מצנן רע שאנשים לא יעלו ויחכו. אמרנו שזה תקף מיום ההכרזה מכיוון שהוצאנו מסמכים רשמיים על סמך הכרזה מצולמת של ראש רשות המיסים, זה נראה לנו קריטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי יום ההכרזה? << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> 6 בנובמבר. הבנתי מהלשכה המשפטית שיש פה עניין של איך מחשבים לו את השנה. אם יהיה רצון טוב – אפשר לפתור את זה ברמה הפרוצדורלית. זה יקבל את ההטבה ב-2026, לא שנת ההסתגלות, חבל שהוא יוותר עליה. הייתה הצעה מרשות המיסים וזו הנקודה השנייה. מכיוון שהשנה הראשונה, אמרה נילי שהם מקבלים כלום ב-2,000 שקלים הכנסה חודשית בממוצע, הייתה מחשבה, אבישי, אולי אתה אמרת, לעשות שהשנה הראשונה הפטור יהיה 600. אני רוצה להציע, אם זה גם כך לא שווה כלום ברמת הכסף, שיהיו שלוש שנים ראשונות 1 מיליון שקלים ברמה הפסיכולוגית. אם לא, אז להפוך את השנים, אם זה חשוב לכם שיישמרו ה-600. לעשות אותו שנה ראשונה ושנה שנייה ושלישית, לעשות ב-1 מיליון שקלים. נראה לי שבאותה תוצאה ברמה תקציבית וברמה הפסיכולוגית יהיה לזה ערך, היה עדיף שלוש שנים 1 מיליון. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אתייחס לשלושת הדברים. השאלה הראשונה שהוא העלה, אם אני זוכר את הסדר הנכון, זה העניין של ה-300,000 שקלים. שים לב, 300,000 שקלים אפקטיבית זה 400,000 שקלים. על ה-100,000 שקלים הראשונים שמעל ה-300,000 שקלים יש לנו נקודות זיכוי, יש לנו מדרגות מס נמוכות של 10%. אדם שירוויח 33,000-32,000 שקלים ברוטו, יהיה פטור על הכול בתיאום מס רגיל בלי להגיש לנו דו"ח אחר כך. מי שהמשכורות שלו הן פחות מ-720,000 שקלים בשנה אם אני לא טועה בסכום, לא חייב להגיש דוחות, אני מדבר על שכירים. יוצא מצב שאדם שמרוויח נניח 30,000 שקלים ומשהו, נכנס כמעט לפטור מלא דרך תיאום המס. אנחנו לא רואים אותו אחר כך, אין לנו בקרה על זה. אנחנו לא יודעים אם אכן הוא היה זכאי או לא היה זכאי. אם אני מגדיל את התקרה ל-50,000 שקלים אנחנו מייצרים משיכה לדעתנו, של אנשים שינסו ויבקשו לנצל את זה כי הם יודעים שלא תהיה בקרה אחר כך. אנחנו רוצים את הבקרות האלה לסכומים שהם סכומי ברוטו מעל אותו סכום. אנחנו חושבים שאדם שהברוטו שלו של 30,000 שקלים וקצת הופך לנטו כמעט כי הוא מקבל את זה ביום הראשון בפטור – זה מאוד מעודד ומסייע עליה. הטופס שבו אנחנו מבקשים, וזה לשאלת הבירוקרטיה, שהנתונים יוגשו, הוא מאוד פשוט. על סכום כזה של כמעט 100,000 דולר, כשאתה בא לבקש פטור ממס, אם אנחנו מבקשים ממך שתביא פלט ימים ממשרד הפנים ותצרף אותו לטופס ייעודי שאנחנו עושים עם כל הנקודות שאתה צריך לסמן והפקיד יודע בדיוק שאת זה הוא צריך לקבל פלוס עוד תעודה ממשרד הקליטה, זה מוריד נטל בירוקרטי, זה ברור לכולם. יש ודאות, אנשים יודעים להתארגן לזה מראש ואנחנו רואים דברים כאלה שגם נעשים בשוטף. לעניין תעודת עולה מ-2020. זו נקודה שאנחנו רוצים לא למנוע מאנשים שחשבו שהם עולים לארץ לפני מספר שנים. הגיעו לפה, זה קורה פעמים רבות עם חיילים שמעודדים אותם, בואו תעשו עליה. הם באים למשרד הקליטה, מקבלים תעודת עולה, ב-2018, ב-2017. בסוף הם לא נשארו, חזרו לארץ מולדתם. עכשיו הם חוזרים, ב-2026. פה אנחנו לא רוצים למנוע את מתן ההטבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה אמרת לגבי זה? << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> לא הבנתי את זה. אני עכשיו מבין את זה, זה יפה. אני אעביר, יש לנו מישהי במשרד שהיא אלופה בדברים האלה. היא מבינה את זה. היא צריכה לראות את זה כדי להבין ולעשות. על פניו אני מבין את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי? << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> דוריס, אחראית על התיעוד והזכאות אצלנו. היא שם דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא לא פה? << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> נביא אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מסכים? << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אני מסכים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם יבחנו את זה. עד הישיבה הבאה נקרא כולנו. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> יש לנו אפשרות? אם זה אני מסכים. לחלק הזה אני מסכים. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו קצת יותר רחב בהקשר הזה. החוק מדבר על מי שעשה עליה או חזר לארץ ב-2026. אנחנו רוצים שהבחינה, האם חזרת לארץ ב-2026 תהיה של רשות המיסים על בסיס נתונים שאנחנו מסתכלים רטרואקטיבית ולאו דווקא על פי נתונים שמופיעים על פי התעודות של משרד הקליטה כי הסטנדרטים שונים ופעמים רבות אנשים רצים, לוקחים תעודה ולא נשארים פה. זה סטנדרט. לפעמים זה עובד לטובת אותו עולה, לפעמים זה יכול גם לפגוע בו. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אני יכול לסבך אותך קצת אביחי? אם יהיו חיילים שיעלו ב-2026 כחיילים, הם לא יזכו בהטבה הזו. אני לא מעוניין לסבך, זו הטבה טובה, חשובה, גדולה. אם יהיה חריג כזה או אחר שאם עליתי, התגייסתי עוד בשנת 2026 ואפשר יהיה למשוך לי את ההטבה. אנחנו פעמים רבות גוררים לחיילים, רבות מאוד מההטבות אנחנו גוררים להם לאחרי שהם משתחררים. אם יש מנגנון כזה אצלכם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה את זה לא? << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> זה יכול להיות מאוד יפה וחשוב כדי שהם לא יינזקו מהעובדה שהם עלו והתגייסו בשנת 2026. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה משחק למצבים שחייל התגייס ב-2024. הוא מ-2024 פה באופן מלא. אפילו לא משחררים אותו נניח. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אבל הוא עלה. הוא פה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> התקנה שקיימת בחוק שלנו, רואה אותו כמי שהפך לתושב ישראל רק בסיום השירות הסדיר אלא אם כן הוא מבקש להיות קודם. אנחנו עם חיילים מתעסקים באופן הכי גמיש שיש. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> זה מעולה. השאלה אם אפשר גם להגיד אם הוא עלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז הוא לא מקבל את ההטבה ב-2026. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אם הוא עלה והתגייס ב-2026, אם אפשר לחכות לו גם לאחרי. אני לא רוצה לסבך, אם זה בקלות - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> במקרה כזה אנחנו נרצה שהוא יבוא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני החלטתי שאנחנו לא מצביעים היום. אני מבקש שתבדקו את זה, הטענה הזו היא טענה היא טענה נכונה. תבדקו את זה. אנחנו לא מצביעים היום. החלטתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא צוחקת כי היא החליטה את זה לפניך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא החליטה לפניי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו הולכים יד ביד בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תבדקו, זה נשמע הגיוני. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> מתוך ניסיון, זו לא רק הסוגייה הספציפית הזו, זה בכלל סוגיות - - מתי אני רואה בחייל שהתגייס והחליט להישאר פה, ממתי אני רואה בו תושב ישראל? זה עניין שגם קבוע בתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אנחנו מדברים על החוק הזה, לפתור את הבעיה כולה אני מבין שזה יותר קשה, זה כמו שאתה אומר, צריך לבדוק ממתי הוא נקרא עולה. אם מדברים על החוק הזה, אני חושב שזה הגיוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלומית, מה הוא מציע? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> השאלה אם צריך להביע את זה בתוך הוראות החוק או שאנחנו יכולים - - - << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> שאם הוא עלה ב-2026 ומתגייס ב-2026 כמו שאומר אבישי, זה יימשך לו לאחרי. ההטבה תתחיל אחרי סיום, אחרי שהוא ישתחרר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי כל הסדיר. אחרי שלוש שנים. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> צריך לקחת בחשבון שיש לזה עלות תקציבית. המשמעות פה היא להרחיב את האוכלוסייה שמקבלת את ההקלה בצורה משמעותית או לא משמעותית. יש לזה עלות תקציבית. אנחנו לוקחים את תקופת ההטבה ומאריכים אותה בצורה משמעותית לאוכלוסייה משמעותית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לזה עלות תקציבית. << דובר >> רוני גנוד: << דובר >> בטח שכן. << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> אם אותם חיילים לא היו מקבלים את ההטבה הזו ועכשיו הם כן יקבלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר, אני לא רוצה לתת הטבה לחיילים. זה מה שאתה אומר. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> לעולים שעלו כדי להתגייס. << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> והשאלה אם זה משיג את המטרה של עידוד עליה, אם היו עולים בכל מקרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר לחיילים, אני לא רוצה לתת להם את ההטבה הזו, זה מה שיוצא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא אומר, זה לא עומד בקנה אחד עם התכלית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו כן התכלית. התכלית שלו להביא עולים, לא? << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, השאלה אם היו עולים בכל מקרה או לא. אני לא נגד חיילים. שייאמר לפרוטוקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא במקום הזה. חד וחלק אף אחד פה לא במקום הזה. אם אנחנו רוצים לעודד, כשמגיע חייל הוא בא לשלוש שנים, אתה רוצה להשאיר אותו. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> הוא מאפס את האזרחות שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה להשאיר אותו נכון? אתה אומר תשמע, אני לא רוצה שיחזור אל המשפחה שם אלא אני רוצה שפה ימשיך ויבנה. עד עכשיו הייתה לו את הציונות שלו והוא אמר, באתי, מסרתי את הנפש שלי פה, נשארתי. אני רוצה להשאיר אותו פה. איך אני משאיר אותו פה? אני אומר לו שנשארה לו רק עוד שנה להטבה שלו או שנתיים, שהוא היה אמור לקבל אותן, שלוש שנים. הוא כל התקופה הזו, מסר את הנפש שלו פה. בשביל להשאיר אותו פה אתה אומר הנה, אתה, ההטבה שלך נשארה. הוא אומר שזו עלות תקציבית. אתה לא יכול להגיד שהעלות התקציבית הזו, אתה לא מתכנן עליה. מה אתה אומר? שכשהוא חייל לא חשבת לתת לו? פחות. << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> זה לא בשנות ההטבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואנחנו רוצים כן לעזור לו, כדי שהוא שיישאר. << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> זה בסדר. זו לא התכלית של הצעת החוק הנוכחית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התכלית להביא אותם לפה. זו התכלית. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> למה זו לא התכלית? << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> אתה מדבר על חיילים שבכל מקרה לא חיילים. תושבים זרים, יהודים, שרוצים לעלות לארץ ולעשות צבא. בכל מקרה יבואו לעשות צבא. ואתה אומר, מה הייתה מהבחינה הזו שהם לא יזכו בהטבה הזו עכשיו. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> יש פה עולים רבים שגם כך תכננו לעלות ויעלו בלי קשר להטבה הזו. כאן יש קבוצה שבאזור ה-1,500 אנשים. במקום שהוא יגיד, עלה חבר שלי, הוא עלה בגיל 24, הוא לא היה צריך להתגייס. אני עליתי והתגייסתי. יש כאלה שגם עולים אחרי גיל הפטור ומתגייסים. הוא לא מפספס את שלוש השנים הקריטיות של ההטבה. << דובר >> יגאל גוטשל: << דובר >> יש גם אנשים שיעלו בשנת 2026 ולא יגיעו לרף ההטבה ולא ייהנו ממנה, אין לזה סוף אביחי. וברור שיש לזה עלות. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אם אפשר התייחסות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רולנד, מה אתה רוצה להגיד? << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> אשמח להתייחס כעולה חדש שהיה חייל בודד ולא קיבל כלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אני נתתי אישור לרולנד להתייחס, בסדר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא רוצה להתייחס. אני אישרתי לו, הוא יכול להתייחס? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. אישור של ינון זה אישור תקף. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> אשמח להתייחס לחוק ולנוהל. אני לא מוכשר כמו מנכ"ל משרד הקליטה והעלייה ולא הספקתי לקרוא את הנוהל שקיבלתי לפני כמה דקות. אני אקרא אותו ואתייחס. ממה ששמעתי כאן, אני חושש שהרשות באה לברך עם הנוהל ונצא עם משהו אחר לגמרי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה לחזור לסדום? << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> לא אמרתי. כמה הערות על רגל אחת. נותנים פטור של 1 מיליון שקלים ואומרים לעולה השכיר, הולך להיות שכיר, גש – בין אם זה פיזית, בין אם זה מקוון – לפקיד השומה ועכשיו תקבל רק על 300,000. אתה תרצה פטור על ה-1 מיליון? תגיש דו"ח, תבקש החזר. שאלה ראשונה, למה הפטור הוא על 1 מיליון ובשוטף אומרים לו תקבל רק על 300,000? דבר שני, הנוהל פה שהוא נוהל לגבי התיאום מס בשוטף, הוא מעצב את המדיניות של החקיקה. אני פונה למנכ"ל משרד הקליטה והעלייה או העלייה והקליטה כי קודם יש עליה ואחרי זה יש קליטה. הנוהל אומר שאם העובד הזה, העולה חדש הגיע רחמנא ליצלן, הולך להיות שכיר אצל קרוב משפחה, הוא לא מקבל את הפטור בתיאום מס. הוא יצטרך להגיש דו"ח על כל ההחזר. האמונה שלי שפקיד השומה עושה את עבודה הקודש, הוא יסתכל על הנוהל ויגיד רגע, אתה בכלל לא זכאי. אתה בעולם הפיקציה כי אתה עובד אצל בן הדוד שלך. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לרולנד, דווקא להערה השנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך עוד? << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> נראה לי שזה מספיק לחצי שעה, שתי ההערות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שבדקה אפשר לפתור את זה, לא צריך חצי שעה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לגבי ההערה השנייה, זה חלק מהצעת החוק. הצעת החוק אומרת לאותו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מעיר בגלל שזה חלק מהצעת החוק. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה לא הנוהל. רולנד אומר נלמד מהנוהל שיש בעיה עם שכר שאני מקבל מקרוב משפחה. הצעת החוק מדברת על זה. היא אומרת שההכנסה שאני יכול לקבל עליה את ההטבה היא הכנסה שלא מתקבלת מקרוב משפחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי כדאי לקרוא את החוק מההתחלה עם כל התנאים ואז נבין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מבינים. סעיף כזה מופיע בעוד מספר דברים שאנחנו מכירים שלא יהיה קרוב משפחה. ראוי ונכון במקרה הזה ספציפית להחריג בן משפחה, מכיוון שאם אנחנו מסתכלים על עולה חדש שמגיע, אנחנו יודעים שגם כך יש לו קשיי קליטה פה. כשאדם מגיע עם קשיי קליטה תגיד לו לך תמצא עבודה. אתה יודע כמה זמן לוקח לו למצוא עבודה וכשהוא מוצא עבודה כמה פעמים הוא עובר מאחד לשני? בא אדם שיש לו מפעל שיכול להעסיק אותו. הוא בן משפחה. אתה אומר, אנחנו רוצים לצמצם כמה שיותר את הרמאויות. תמיד בישראל אתה פושע עד שלא הוכח אחרת. זה לא חף מפשע, תמיד זה יהיה הפוך אצלנו. זה המצב שלנו, לצערי כך מסתכלים. בא רולנד ואומר הוא הגיע עכשיו ואין לו למי לפנות. המקום היחיד שיש לו לפנות זה לבן משפחה שמוכן להעסיק אותו. הוא לא רוצה לתת לו צדקה, הוא אמר אני מעדיף להעסיק אותך ולא לתת לו צדקה. אתה אומר, ההטבה לא חלה עליו. למה? אל תשכח, הוא עדיין בחבלי קליטה. לשיטתכם הוא עדיין לא ישראלי, הוא לא יעשה לכם תרגילים כאלה, אל תדאג. תן לו את זה שייכנס בשער הראשי, שיהיה לו יותר קל. הוא עוד לא ישראלי. לוקח זמן עד שאתה בן-אדם ישראלי ומוצא הכול. בוא נחזיק מאותו עולה חדש שהוא חף מפשע. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אני מזכירה שמדובר פה בפטור גדול מאוד בכל קנה מידה. יותר מנכה, יותר מנכה צה"ל, מה שמעלה חשש גדול לתכנוני מס גדולים. שמנו את ההחרגה הזו של קרוב. אם לא נשים אותה, עלות החוק היא יותר מכל הצעה ששמו פה, עלות החוק תעלה יותר בהרבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. מה עלות החוק תהיה? אני מבקש לבדוק, כדי שנדע שאנחנו לא סתם אומרים וזורקים עלות חוק. אנחנו עכשיו נעשה בדיקה. משרד הקליטה, כמה עולים היו בשנת 2025? << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> 22,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 22,000. תבדקו לי בבקשה, מתוך ה-22,000 כמה בעלי משפחה שלהם מחזיקים פה עסקים שבכלל אין להם אפשרות - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זו לא בדיקה שצריכה להיעשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו הבדיקה. אם אתה אומר לי שיש יותר עלות ועלות גדולה יותר, היא אמרה ואני מכבד את מה שהיא אומרת. בואו לא נזרוק נתון, בואו לא נזרוק סתם דברים בלי נתונים. בואו נביא נתונים כמה זה עולה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זו לא הבדיקה ואני אסביר למה. מה שאנחנו רואים עכשיו על נתונים, אלה נתונים ללא החוק, שהחוק לא קיים, שאין לי הטבה שאני יכול לקבל על שכר או מקרוב משפחה. אנחנו חוששים ממצבים, ואתה אומר נכון, העולה החדש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה חושב שהבן משפחה יביא אותו כדי לעשות עליו - - - << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> לא, רגע. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי תכנון מס אתה יכול לעשות עליו, לא תכנון מטומטם. הוא לא מטומטם. הוא לא יבוא כדי לעזור לבן הדוד שלו, הוא בא לעזור לעצמו. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> זה הרבה כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה אם זה הרבה כסף? הוא יגיד לו לעשות עלייה כדי לעשות עליו תכנון מס? << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> זה חצי מיליון שקלים בשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הייתי היום עולה חדש, לא הייתי מבין את זה. אני בתור ישראלי לא מבין את זה. את אומרת לי, אני נמצא בצרפת. מתקשר אלי הדוד שלי ואומר לי אתה חייב לעשות עליה. אני שואל אותו למה לעשות עליה? הוא אומר לי אתה חייב, אני חייב להרוויח עליך חצי מיליון. זה נראה לך הגיוני שאני אעזוב כדי שהוא יעשה עלי את הכסף? אם הוא יגיד לי, אם אתה בא לפה, יש לך גם הטבה של חצי מיליון, שווה לי, אם אני יודע שלפחות בשנה הראשונה שאני מתפרנס מזה. יש לאשתי בני משפחה שעלו מצרפת. את יודעת כמה זמן לקח להם? הם עדיין ממשיכים, הבעל, אם אני לא טועה, עדיין ממשיך לעבוד בצרפת כי הוא עדיין לא מוצא את עצמו פה. בואו נקבל בסבר פנים יפות את העולים שמגיעים ל0ה ולא להגיד להם אתם רמאים, כך אנחנו מציירים אותם. זה לא נכון לעשות את זה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> זה חוק חדש, אנחנו עדיין לא יודעים איך נתמודד איתו. אני רוצה להסביר שני דברים – קרוב משפחה זה לא בן דוד, זה רק קרובים מדרגה ראשונה. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> זה כולל דוד. הדוד הוא קרוב. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אנחנו לא חוששים מהמספרים שהיו. אנחנו חוששים מסיטואציה שבה נגיד כל מי שפועל פה מישראל ועומד בקריטריונים, פטור עד 1 מיליון שקלים. כמו שאתה אומר, זרים לא יודעים לתכמן. לישראלים, יש להם את הכישורים האלה. ברגע שאני יודע שאני על העסק שלי פה בארץ משלם על 1 מיליון שקלים מס ואני יודע שיש אח שיושב שם ואני אומר לו, תבוא לארץ ואני רושם את כל העסק על שמך, ברגע זה אנחנו כבר לא בסטטיסטיקה שלה ואנחנו פותחים פה פתח שמה שתכננו לעשות, זו לא הייתה הכוונה וזה יברח לנו למקורות אחרים. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> יש לי הצעה לפתרון. מי שהולך לעבוד אצל קרוב, אל תפסול אותו בחוק. שים את הנטל עליו. שהוא לא עכשיו מקבל כסף במקום הישראלי ושיסיט לו עכשיו הכנסות כדי לחסוך את המס הישראלי. שים את הנטל על העולה החדש שהולך לעבוד אצל קרוב. הנטל עליו להוכיח שלא מדובר בפיקציה. תהפוך את הנטל, אל תפסול. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אתה לפני רגע אמרת שאתה רוצה שעוד יותר מ-300,000 יהיה בתיאום מס. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> לא בקרוב. אני מדבר על קרוב עכשיו. יש לי שתי אוכלוסיות – עובד אצל קרוב, לא עובד אצל קרוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נתתי שני סעיפים שהוא דיבר עליהם. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> דברים שונים. אצל קרוב העולה חדש חשוד? בואו נראה מי הוא, נבדוק אותו. אצל לא קרוב? נתתי לו 1 מיליון שקלים ואני אומר לו קח 300,000, תבוא ותגיש דו"ח, תכיר את הבירוקרטיה הישראלית. בשנה הבאה תגיד דו"ח החזר, תרגיש מה זה לבקש החזר מס על משהו. אני מחוקק לך 1 מיליון שקלים פטור, תחווה את זה. זה מה שאנחנו אומרים לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם אומרים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רעיון. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> גם לייצר, להעביר נטל הוכחה, זה לא כזה פשוט. אנחנו רואים את זה בתיקים שיש היום. כל פטור שיש לנו היום בפקודה, בדרך כל רוב הפטורים הם לא ליחידים, אלה פטורים על חברות. אנחנו רואים איך הפטורים מוסטים לתכנונים אחרים. אנחנו חייבים שתהיה לנו גדר מסוימת. אנחנו לא יכולים לייצר בחוק הוראות של שווי שוק. נניח שהיינו אומרים, ובלבד שהשכר לא עובר שווי שוק מסוים. זה לא משהו שראוי לעשות. הדרך הנכונה שמצאנו היא להגיד תשמע, אתה זכאי לפטור, אתה תעלה, תעבוד בבנקים, תעבוד בחברות ציבוריות. מקרובי משפחה אנחנו רואים פה אלמנט בעייתי. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> לקרוב לא הייתי נותן תיאום מס בכלל, אפס תיאום, הכול בדו"ח. אנחנו בודקים את ההחזרים. בודק את ההחזרים, כל החזר והחזר. יבקש החזר של חצי מיליון שקלים מס, אתה יכול לבדוק אותו בציציות, את הקרוב הזה. ולא קרוב, לפתוח. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אני מבין את עמדת רשות המיסים בהקשר של קרוב. יש כאן הטבה מאוד-מאוד משמעותית, מאוד גדולה, חריגה. דווקא כמי שמאוד רוצים אותה ומאוד מעודדים אותה וחושבים שהיא יכולה לעשות טוב. כשמחוקקים משהו כזה ראשוני וגדול, כן צריך להיזהר פה מתרמיות. לא הייתי רוצה. העולים, בטח לא אחשוב שהם באים לרמות. מדובר כאן בחריג שיכולים לעשות בו מניפולציה והוא לא שווה את הסיכון כשרשות המיסים כן עושה צעד משמעותי וגדול כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מבין על מה מדובר. מדובר על אדם שאנחנו מעודדים אותו, הוא גר במדינה מסוימת בעולם, לעלות לישראל. הוא מקבל את מה שאתם פרסמתם, את מה שאתם עושים והוא עולה לישראל. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> ואם קרוב מדרגה ראשונה יעסיק אותו, הוא יצטרך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא מחפש עבודה, הוא עולה חדש. הוא עולה בגלל שהיה קמפיין גדול על זה והוא רוצה לעלות לארץ. הוא מחפש עבודה ולא מוצא. בא אליו קרוב שלו ואומר לו תעבוד אצלי. הוא מסדר לו מקום, זה לא דבר שנעשה כל יום וזה נעשה בסדר גודל גדול. הוא מציע הצעה. לא להשאיר את זה כך פרוץ אלא שהוא יצטרך להוכיח שזה הסיפור, מה שאני מדבר עליו, ולא סיפור של תרמית או ניצול של חוק שכוונתו טובה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> איך נוכיח, נעשה משומת מחירי העברה לכל - - - << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> אבישי, אני מציע את ההצעה. אל תיתן לו תיאום מס. הוא יבקש את ההחזר בדו"ח, הוא יטען שמגיע לו. אתה לא משחרר לו את ההחזר, לא מחזיר לו את הכסף. אתה יכול להוציא שומה. אם אתה לא משתכנע שהמס הזה שנחסך הוא לא על חשבון ישראלי, בעל הבית או עובד אחר, קרוב אחר שזז הצידה. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אתה יודע שחובת ההוכחה היא עלי. אני אומרת שלא, אני צריכה להגיד שלא. אני צריכה להגיד למה לא. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> נכון. כי חזקה שהוא לא רמאי. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> זו לא חובת ההוכחה עליו. חובת ההוכחה כן - - - << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> חזקה שעולה חדש שהוא לא רמאי. זה כל דבר חזקה. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אתה אומר, תהפכי את חובת ההוכחה. זה מתוך החומר. זה לא יכול לקרות. אני צריכה לבוא ולטעון. הוא יגיד לי מגיע לי ואני צריכה עכשיו להחליט למה לא מגיע לו. לך תוכיח שאין אחות. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> הוא יגיד לך מגיע לי, הכסף, המס אצלך בקופת המדינה, לא אצלו בכיס. הוא עכשיו מבקש לקבל את הכסף בחזרה. בודקים אם אכן הוא רמאי, כן או לא. אם הוא רמאי – לא משחררים, מוציאים לו שומה ורבים איתו. אם הוא לא רמאי – מגיע לו והוא מקבל את הכסף. נשמע לי פשוט. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> ההגדרה של רמאי היא לא הגדרה של אפס ואחד. יש אפור רב באמצע. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> אתם אומרים שיש רמאים. אם אתם אומרים שרמאי זה אחד שבעל חשבון מס ישראלי. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אתה אומר לי שהוא צריך להוכיח שהוא לא רמאי ואני אומרת לך, אחד, לא. זה יהיה עלי. שתיים, מה ההגדרה הזו בכלל? << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> אתם מעלים את הרמאי, לא אני מעלה את הרמאי פה בדיון. אתם אומרים שיש רמאות פוטנציאלית. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אני אומרת שאני לא רוצה להיכנס לאירוע הזה. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> בגלל שיש רמאות פוטנציאלית, כל מי שבא לעבוד אצל קרוב לא יקבל את ההטבה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אתה אומר שכל קרוב משפחה ייכנס לשומה. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> אתה חושב שכל מי שעולה חדש. אני עליתי לארץ, עבדתי אצל קרוב. לא הייתי רמאי, לא על חשבון ישראלי. כל עולה חדש שבא לעבוד אצל קרוב, הוא בהגדרה רמאי? יש כאלה שבאו לעבוד, בלי החוק הזה יבואו לעבוד אצל הקרוב. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> היינו שותפים יחד לשומות שבהם נכה פתאום מקבל את כל השכר המשמעותי בעסק. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> מה עשית שם? הוצאת שומה. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אם אתה יודע כמה זה גם נטל בירוקרטי, לבוא ולהתעסק עם הדבר הזה? << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> מסכים אתך. מכל 100% נכים שמגיע להם את הפטור, כמה מהם באחוזים ניצלו לרעה את הפטור? תגיד לי אתה. אם אלה 50% אני אתך, לא אתן הטבה לקרוב. 50% מהנכים יתנו את ההטבה לרעה? היו בודדים שאיך שקיבלו את הפטור כל המשפחה הלבישו את כל ההכנסות על הנכה וטיפלנו בהם. אולי פספסנו חלק מהם. לפחות לכל הנכים האמיתיים נתת לו פטור של חצי מיליון שקלים. לא בגלל שיש אחד שיעמיס את כל המשפחה עליו. ביטלנו את 9 (5). << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> אתה לא יכול לדעת את זה. ראית את מי שעשה את זה ממש מהמקפצה. אתה לא יכול לדעת את מי פספסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה פחד גדול שלכם שהוא לא כל כך מוצדק. יש בו גרעין של אמת. אי אפשר להפוך את כל העניין הזה. למה קרוב? למה זה לא המקרה שהוא קרוב של אחד שיש לו מפעל כאן או שיש לו עסק? הוא עולה חדש ובא לעבוד אצלו. הוא בא לעבוד אצלו בין אם תיתן הטבה, בין אם לא תיתן הטבה. אתם אומרים שמגיע לו לפי ההצעה הזו, את הפטור הזה, לבין המציאות שבה אתם רואים שהדבר הזה נעשה כדי לעשות את זה על חשבון מישהו אחר או לעשות את זה באופן של רמאות. אתם אומרים שאתם לא נותנים את הפטור. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> ברגע שאנחנו נראה הסטה של נניח 1 מיליון שקלים של בעל המפעל לאותו עולה חדש והם יגידו כמה מוכשר אותו עולה שהגיע, וכמה הוא בא לעזור לבעל המפעל - - - << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> אני רוצה לעזור לכם. אני מציע הצעה. אחד, הנטל על העולה, אם הוא עובד אצל קרוב. שתיים, תקטין את התקרה. אם אתה לא עובד אצל קרוב, 1 מיליון שקלים. אתה עובד אצל קרוב, בגלל החשש שאולי כן היית עובד לא היית עובד – תוריד את הרף. אל תפסול לו את הפטור על זה שהוא בא לעבוד אצל קרוב. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> תזכור אבישי, עוד דבר אחד. גם אם מבחינת המעסיק יש פעמים רבות ערך מאוד גדול להעסיק קרוב משפחה שהוא סומך עליו, במיוחד אצל עצמאים. ברגע שיש לך עסק שהוא לא גדול מידי ואתה יכול להשאיר אותו אצל הקרוב שלך שינהל אותו כשאתה נעדר וכולי, גם מבחינת המעסיק עצמו יש ערך להעסיק קבוע. לקבוע כברירת מחדל שקרוב הוא בחזקת רמאי – זה לא ראוי. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> רולנד, מה אתה מתכוון בלהוריד את הרף? << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> נעשה בחוק, לא בנוהל, אני מדבר על החוק. החוק מעניק 1 מיליון, המדרגות האלה. נוסיף בחוק שאם הוא עובד אצל קרוב – המדרגות נחתכות לחצי, כל מדרגה חצי, ואני מוריד את החשש. גם אם הוא רמאי הורדנו את זה לחצי, נוכל לבדוק אותו. הוא לא יקבל תיאום מס. הוא עובד אצל קרוב, אתה מנקה לך מס מלא. תגיש דו"ח, החזר. לא כל אחד רוצה להיחשף לרשות, להגיש דו"ח ולהיכנס לדיון הזה. נוריד את הרמאים ברף. גם אם הוא רימה ופספסנו אותו, זה היה "כסף קטן" יחסית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חצי מהסכום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברמה המהותית מעבר לסיפור של תכנון מס, אם עולה שיודע שיש לו עבודה אצל קרוב שבה הוא יכול להרוויח שכר מאוד גבוה, הסיכוי שהוא יעלה הוא יותר גבוה מאשר עולה שצריך להגיע ולחפש פתאום מאפס את הדברים. יש פה גם מבחינת התכלית, אלה לאו דווקא עולים שיש קושי רב להביא אותם לישראל, שהתמריץ הזה נועד להפוך להם את כל החיים, מצד שני זה הסיכון שזה מה שדיברנו קודם. רציתי להבהיר שיש גם את הצד הזה שאלה לא בדיוק העולים שכיוונו אליהם. << דובר >> אבישי דינר: << דובר >> אלה לא העולים שהתמריץ עוזר להם. אנחנו רוצים סיוע לעולים. פה מי שיש לו דוד עשיר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מבין. אנחנו עוזרים לאנשים שרוצים לעלות לארץ, אנחנו מעודדים אותם. נתקלנו פה בתופעה שעל פי החוק שאתם מציעים, חלק מהעולים שבאים לעבוד אצל קרוב משפחה לא יקבלו כלום, הם לא יהיו בתוך זה, הם לא יעלו. דווקא הצעה טובה. זה לא טוב שאני אומר, כי אז זה כמו שאני מצדיק את זה שעזבת שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תאמין לי שהוא מצדיק את זה יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בטוח שהוא היה מציע את זה אם הוא היה פה. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> הייתי מציע יותר. אני כעולה חדש יכול לספר את החוויה. אני מברך את מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. אנחנו צריכים להרחיב כמה שיותר את הסל ולתפוס את הרמאים, לטפל. אין ספק, אנחנו לא רוצים פה לעודד רמאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא על זה דיברו. אמרו שלא בטוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני מקבל את ההצעה הזו. היות ואני לא מצביע היום, אני מבקש שתחזרו עם תשובה. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> כבוד היושב-ראש, לגבי ההערה הראשונה של ה-300,000, לא מקרוב. הוא לא חשוד בכלום העולה חדש שלנו. למה לתת לו תיאום מס על 300,000 שקלים ולהגיד לו תגיש החזר על ההפרש בין ה-300,000 למה שקיבלת. למה לגרום לו לחוויה, לחיכוך? אם הוא פטור עד 1 מיליון שקלים, הוא לא צריך להגיד דו"ח. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> הוא שאל על ה-300,000. אבישי, לא התייחסת לבן, בת זוג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם ענו לנו אם יש, פעם שעברה שהוא שאל, על חמש שנים, לדחות את זה, להתחיל מהשנה השנייה. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> דיברנו על זה, מחכים לתשובה. אנחנו חושבים שעדיף לשים שלוש שנים ראשונות 1 מיליון, אם לא, להעביר את השנה הראשונה 600 ושנה שניה ושלישית – 1 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדי לקבל, שזה יהיה יותר בטוח. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> נראה לי שנכון לעשות 1 מיליון, שלוש שנים, ברמה הפסיכולוגית, אם זה בסדר - - - << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> אני אוסיף שהשנה הראשונה כבר התחילה. אנחנו כבר חודשיים בתוך השנה הראשונה, הם עוד לא הגיעו. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> ביום שלישי יש 40 עולים מצרפת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה להביא אותם ישר לפה שיראו מה הם מקבלים? << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> צריך להצביע היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר לגבי הנושא הזה של הקרוב. קרוב לא ייפסל. הוא יקבל חצי וחובת ההוכחה עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו נחשוב על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני חושב שההצעה הזו היא הצעה טובה. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> על הקרוב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרוב לא ייפסל. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> זה עניין של רשות המיסים. אמרתי שאני לא חושב שבהכרח זה מה שנדרש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם תחזרו עם תשובה לדיון הבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו נחשוב על זה. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> אנחנו מקבלים בכל יום חמישי דו"ח שבועי מי מגיע ביום ראשון, כמה מגרמניה, כמה מברזיל, מצרפת. שלומית אמרה, זה מפעל. יום-יום, שעה-שעה, מגיעים ומחכים. חלק מגיעים לנתב"ג ושואלים את נתב"ג אם יש כבר את ההטבה של המס הכנסה ורבים מחכים. << דובר >> רולנד עם שלם: << דובר >> הם הגיעו בלי החוק. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> הם הגיעו בלי החוק כי אמרנו להם שיגיעו וזה יחול עליהם ברטרו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשהם מגיעים לשדה תעופה ושואלים, יש את ההטבה של מס הכנסה, הם יודעים מה זה מס הכנסה? << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> הם יודעים מה זה מס הכנסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם יודעים. שני הכיוונים, לא רק לכיוון אחד. << דובר >> אביחי חיים כהנא: << דובר >> הם יודעים. היה לנו את הסיפור של השנים וגם את הסיפור של ה-300,000. << דובר >> נילי בן טובים: << דובר >> הקבועים בחיים הם מוות ומס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש מכם לישיבה הבאה, תשובה על ההצעה הזו ואנחנו נקריא את החוק ונצביע עליו. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>