חומר רקע
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 83
מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025), שעה 11:09
סדר היום:
<< נושא >> 1. מיפוי צרכים ומענים לשורדי השואה - תמונת מצב, בהשתתפות ארגוני הסיוע והעמותות למען שורדי השואה << נושא >>
<< נושא >> 2. סטטוס סקר נתוני "מיפוי-מיגון" מוסדות בהם שוהים שורדי שואה - עדכון הרשות לזכויות ניצולי השואה << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יסמין פרידמן – היו"ר
אלון שוסטר
מוזמנים:
מירי ורמן
–
מנהלת תחום הגברת שייכות, משרד הרווחה והביטחון החברתי
ברהן מלדה
–
מפקח ארצי קהילתי לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה
יהושע בליומין
–
ממונה היערכות לחירום בתי חולים לאשפוז המשכי, משרד הבריאות
שרה שניידמן
–
מנהלת תחום הפעלת מערך סיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון
חופית כהן
–
מרכזת תשלומים ובקרה, משרד הבינוי והשיכון
עמוס פפרמן
–
מנהל תחום תמיכות, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה
שלומית הרץ
–
עו"ד, ממונה ליטיגציה, הרשות לזכויות ניצולי השואה
גליה מאיר אריכא
–
עו"ד, יועמ"ש הרשות לזכויות ניצולי השואה
ישראלה אלקיים
–
מנהלת מחלקה בכירה, המוסד לביטוח לאומי
עדי שליט
–
רכזת תחום ניצולי שואה, קופת חולים כללית
אורלי סיון
–
מנכ"לית עמותת אביב לגיל השלישי
מלי גרנות
–
מנכ"לית עמותת אביב לגיל השלישי
שלמה פרלוב
–
ראש האיגוד המקצועי הסתדרות הגמלאים בישראל, ההסתדרות החדשה
נועה לוריאן דוקאי
–
סמנכ"לית למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה
רז אביטן כץ
–
מנכ"ל למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה
יעל הבסי אהרוני
–
עו"ד, עו"ס, משקפיים ורודות
אורלי גל
–
מנכ"לית עמותת עמך
נורית טורטן
–
סמנכ"לית עמותת עמך
רן מלמד
–
מנכ"ל נקודת מפנה - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית
הילה סעדיה
–
מנהלת אגף קידום מדיניות, פתחון לב
מרים גרייבר
–
ועד מנהל של מרכז הארגונים, ועידת התביעות
ייעוץ משפטי:
אמיתי כהן
מנהלת הוועדה:
אריאלה אהרון
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> מיפוי צרכים ומענים לשורדי השואה - תמונת מצב, בהשתתפות ארגוני הסיוע והעמותות למען שורדי השואה << נושא >>
<< נושא >> סטטוס סקר נתוני "מיפוי-מיגון" מוסדות בהם שוהים שורדי שואה - עדכון הרשות לזכויות ניצולי השואה << נושא >>
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הדיון. מה שנשמח לעשות היום, אחד זה להתחיל מאיזה שהיא סקירה של תחום המיגון, שאנחנו חייבים פה איזה שהוא המשך לדיון שנערך עוד לפניי, עם גליה מהרשות לזכויות ניצולי שואה. אחר כך אנחנו נמשיך בסקירה של הארגונים, כי אני כן חושבת שכרגע זה הכי חשוב. אני רוצה להבין איפה קיימים עדיין פערים תקציביים, איפה יש בעיות. אני רוצה להתמקד, לפתור את זה כדי שנסיים את 2025 עם איזה שהוא יישור קו בבעיות התקציביות או הבירוקרטיות.
אנחנו נתחיל עם גליה.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
תודה. בהמשך לדיונים קודמים שהיו בוועדה, שבהם עלה לסדר היום נושא המיגון, מיגון קשישים בכלל ובפרט ניצולי שואה, השתתפה גם ועידת התביעות ואני מתייחסת במיוחד לדיון שהתקיים ב-21 ביולי שבו השתתף מנכ"ל ועידת התביעות. במסגרתו הם הביעו נכונות להקצות כספים לטובת מיגון מוסדות ובתים שבהם שוהים ניצולי שואה.
בהתחלה הרעיון היה לעשות מיפוי של כל בתים הפרטיים שבהם מתגוררים הניצולים, לראות איפה יש בעיות מיגון. אנחנו סברנו שזה פחות נכון, שצריך להתמקד במוסדות. כי השקעה שאתה שם במוסד, קודם כל מגיעה לכמות גדולה יותר של קשישים ושל ניצולי שואה. מה גם שהיא אחרי זה משרתת גם את הקשישים האחרים שיבואו אחריהם, השקעה שהיא בת קיימא.
ההצעה שלנו התקבלה ואנחנו באמת התמקדנו במיפוי של מוסדות. אנחנו לבקשת הוועדה, הרשות לזכויות ניצולי שואה לקחנו על עצמנו את העבודה של התכלול של הנושא. קיבלנו מידעים לאורך תקופה ממשרדי ממשלה. אנחנו מדברים בעיקר על משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד העלייה והקליטה ומארבע קופות החולים. קיבלנו מהם נתונים גם של כל המוסדות שנמצאים בפיקוחם, כמובן מוסדות שלהם. עשינו הצלבות ובדקנו באיזה מוסדות שוהים לפחות עשרה ניצולים. קיבלנו גם את רמת המיגון.
קודם כל, ריכוז הנתונים המפורט נשלח אליכם ונמצא בפני הוועדה. אני אומר כבר שאני חושבת שזה מבט על שנותן איזה שהיא נקודת פתיחה טובה לוועדת התביעות. עכשיו אני חושבת שוועידת התביעות צריכה להסתכל במבט על ולראות, לגבש תוכנית, לבקש כספים ולהתחיל לעבוד עם כל מי שצריך, מול משרדי הממשלה. כמובן שכל משרד בהתאם לכללים שחלים עליו ולפי כל הכללים של קבלת כספים. אבל אני חושבת שאנחנו עכשיו בשלב יחסית מוקדם. אני חושבת שזו תמונת מצב טובה לבוא ולגבש תוכנית, כולל מול גרמניה ולראות איך היא בונה תוכנית של הקצאת כספים.
אני רק אומר ככה על קצה המזלג שהמיפוי שלנו התייחס לכ-320 מוסדות שבהם שוהים 12,250 ניצולי שואה מתוך סך של 480 מוסדות שהפרטים שלהם הועברו. כמובן שמספר המוסדות הגבוה ביותר שבהם שוהים ניצולי שואה שייכים למשרד הבריאות והרווחה. ביחד 166 מוסדות שבהם שוהים, כמו שאמרנו, לפחות עשרה ניצולים. בקליטה 67 מוסדות, בשיכון 52 מוסדות. שוב, כפי שציינתי, אלה נתוני מיגון שהתקבלו מהמשרדים עצמם לגבי מוסדות שהם ציינו ואחרי שאנחנו ביצענו הצלבה לגבי מספר הניצולים.
אני אציין שהנתונים העלו שיש 42 מוסדות שהם ללא מיגון כלל. מתוכם יש 16 מוסדות שבהם עשרה ניצולים ומעלה. מרביתם, שוב, שייכים למשרדי הבריאות והרווחה. בנוסף, נתון נוסף שיש כ-168 מוסדות שיש בהם ממ"קים. אבל שוב פעם, לגביהם צריך לבדוק את רמת הנגישות של הממ"ק. אם אנחנו מדברים פה על מוסד סיעודי ואוכלוסייה שלא מספיקה להגיע לממ"ק אז זה בעצם כמעט כמו שאין מיגון.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אתם צריכים לבדוק?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
לא, לא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מי עושה את זה?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
כל הנתונים האלה נמסרו מהמשרדים עצמם. כמו שאת רואה, אנחנו בעצם תכללנו ואגמנו את הנתונים לתמונת מצב כללית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, אבל נניח מי יבדוק אם הממ"ק מספיק?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
עוד פעם, שנייה. מה שצריך לומר, קודם כל הדיווח הראשוני הוא מהמשרד עצמו שמסר לנו. מעבר לזה, אנחנו חושבים שאת העבודה גם צריך לבצע יחד עם פיקוד העורף. עם מי שאחראי על זה בפיקוד העורף. וכמובן שצריך לרדת פה לרזולוציה עם המשרד עצמו, עם פיקוד העורף.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
עבודת נמלים, אין ספק.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
כן, עבודת נמלים. לכן אני שמה את הספוט קודם כל על 42 מוסדות שאין בהם מיגון בכלל. מתוכם כמו שאמרתי 16 מוסדות שיש בהם עשרה ניצולים ומעלה והם תחת משרד הבריאות והרווחה. אני הייתי ממליצה להתחיל מהם. ובואו נראה בכלל מה סדר הגודל התקציבי של הפעילות הזאת.
אבל אני חושבת שסך הכול זאת תמונת מצב טובה. וזאת הזדמנות להודות למשרדים באמת. זה לקח זמן והיה שיתוף פעולה מלא עם משרדי הממשלה, קופות החולים. ואני מקווה מאוד שבאמת זה יניב.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
שאלה, ב-42 מוסדות שאין בהם מיגון בכלל, יש איזה שהוא פילוח לאן כל מוסד שייך?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
כן, כן, יש פילוח. כמו שאמרתי, מתוכם יש 15 מוסדות רלוונטיים הם תחת משרדי הבריאות והרווחה. 15 מוסדות שיש בהם עשרה ניצולים ומעלה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
באמת אני רואה שאין פה נציג של ועידת התביעות, אבל אני חושבת שהדיון הבא צריך להיות - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ועדת התביעות.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
כן.
<< דובר >> אריאלה אהרון: << דובר >>
בכנס פשוט.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בכנס? אוקיי. זו חתיכת עבודת נמלים, כי מעניין אותי, את יודעת, אם במוסדות האלה בכלל אפשר לבנות מרחבים מוגנים או מקלטים או לשים מיגוניות.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
קודם כל, באמת היה פה גם נציג פיקוד העורף, אפשר להזמין אותו שוב שיסביר. אני חושבת שאז הוא הסביר לנו שאפשר היום - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אז זהו, חסר לי החומר של הדיון הראשון.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
כן, החומר המקצועי. אבל אני באמת חושבת שהשלב הבא לפני שאנחנו, אפשר גם לעשות דיון עם נציג פיקוד העורף, אבל באמת השלב הבא לדעתי זה אצל ועידת התביעות, שתקבל את תמונת המצב. אם היא צריכה גם לשבת עם פיקוד העורף שיעשו מיפוי נוסף ויראו כל מקום. כמובן שרמת ההשקעה בכל מקום היא משתנה, כמו שאת אומרת, בהתאם לתנאים. יש מקום שבו אפשר לעשות, יש מקום שאי אפשר. יש מקום שבו נדרש רק חיזוק ויש מקום שבו צריך להקים מחדש.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זאת עבודת נמלים.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
עבודת הנמלים הייתה רק לעשות מיפוי. באמת נמצאת פה שלומית הרץ שהיא באמת עשתה עבודה יסודית ומקיפה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן. החומרים האלה שאצלנו הם עברו לוועדת התביעות?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
הנייר המרכז?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
כן. אנחנו לא העברנו בינתיים פרטים ושמות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
וועדת התביעות צריכה לתכלל איזה שהוא מסמך עבודה.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
היא צריכה לגבש - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
סליחה שאני שואלת שאלות סופר בסיסיות. אני פשוט עדיין לא מכירה את ההיררכיה ומי מעביר למי. סליחה.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
לא, לא, זה בסדר גמור. גם התהליך הזה בסך הכול הוא גם תהליך ראשוני. זה תהליך ייחודי, זה לא תהליך שדומה לתהליכים אחרים. אז בהחלט ועידת התביעות צריכה לקבל את זה. אנחנו יצרנו לה, אני חושבת, עשינו, רצינו קודם כל שיהיה לנו את המספרים ואת הנתונים ובאמת את החלוקה תחת איזה משרד נמצא מה. וכן, אני חושבת שהיא צריכה עכשיו לגבש איזה שהיא תוכנית עבודה. ואם היא רוצה סדרי גודל של נתונים, עלויות, אז אני חושבת שהיא כן צריכה לשבת עם המשרדים העיקריים לדעתי, בריאות ורווחה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לרדת יותר פרטים, לרזולוציות יותר מעמיקות. כן, תשמעי, צריך לעשות על זה דיון נפרד בשביל להבין.
תודה. אני ביקשתי מהארגונים להגיע היום כדי באמת לתת כל אחד, גם שאני אלמד עוד קצת ועוד קצת ואכיר אתכם ואבין בעיקר את הפערים התקציביים ואת הפעילות ואיזה פעילות ומה חסר. ואיפה יש לנו דברים שדורשים טיפול מיידי עד סוף שנה.
"משקפיים ורודות", יעל? היי.
<< אורח >> יעל הבסי אהרוני: << אורח >>
שלום, נעים מאוד.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
גם לי.
<< אורח >> יעל הבסי אהרוני: << אורח >>
ברוכה הבאה לוועדה החשובה הזאת. אנחנו נפגשנו כבר בדיונים קודמים של הוועדה. אנחנו "משקפיים ורודות". אנחנו בעצם פועלים בשני אפיקי פעילות עיקריים: האחד זה מעטפת לשירותי הבריאות הציבורית. אנחנו בעצם פועלים בשיתוף עם מערכת הבריאות הציבורית, קופות החולים ובתי החולים מתוך תפיסה שיש שירותי בריאות מצוינים ואנחנו צריכים לעזור לשורדי השואה להגיע אליהם ולעשות שימוש בשירותים האלה.
יש לנו ארבעה אפיקי פעילות עיקריים בעצם. יש לנו מוקד טלפוני שמסייע בהנגשת מידע. יש לנו שירות של הסעות לתורים וטיפולים רפואיים במערכת הבריאות הציבורית. אנחנו מסיעים, אנחנו מבצעים כל חודש קרוב ל-200 הסעות, כולל הסעות ברכבים מונגשים ואמבולנסים במקרי הצורך. אנחנו נעזרים בלוחמי ולוחמות מג"ב שמתנדבים אצלנו. הדבר הזה הוא הצלה עבור הרבה מאוד אנשים.
זה נשמע מאוד טכני או לוגיסטי להעביר אדם ממקום למקום, אבל בסוף אם מישהו אין לו איך להגיע הוא לא יגיע לטיפול שהוא זקוק לו ומשם הוא בהחלט מצבו עלול להידרדר. אנחנו מכירים את זה, יש לנו המון סיפורים של אנשים שהגיעו לתורים ושם התגלה בעצם איזה שהוא ממצא חשוד, איזה שהיא בעיה שמצריכה טיפול מיידי. או אנשים שאומרים לנו אם לא תיקחו אותי אני פשוט לא אלך. וזו יכולה להיות ביקורת חשובה.
העלות של זה למערכת הבריאות הציבורית, אגב, היא כפולה. פעם אחת הוא תופס תור ולא מגיע, והתור הזה היה יכול לשמש מישהו אחר שזקוק לו. פעם שנייה, הוא עלול להידרדר ובעצם אנחנו מפספסים את ההזדמנות לתת איזה שהוא טיפול מונע.
בתחום הזה אנחנו, בכלל משקפיים ורודות לא מקבלת שום תמיכה מהמדינה. אפשר להבין ש-200 הסעות בחודש זה שירות מאוד יקר. מלבד לוחמי ולוחמות מג"ב אנחנו משלמים למוניות, לאמבולנסים, למוניות מונגשות. וכשאנחנו מדברים על שורדי השואה שהולכים ומזדקנים אז יותר ויותר יצטרכו רכבים מונגשים, מה שגם מקשה על בני משפחה לבצע את הנסיעות האלה.
אנחנו רואים, יש אנשים שהיינו מסיעים אותם, מג"ב היו מסיעים אותם קבוע ברכבים שלהם. נוצרות שם מערכות יחסים נפלאות. אבל עכשיו הם נפלו, הידרדרו, יצאו מאשפוז ועכשיו הם זקוקים לרכבים מונגשים.
זה באמת גם הצורך המאוד משמעותי שהעלינו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אז למעשה אתם לא עומדים בשום קריטריונים של הקולות הקוראים?
<< אורח >> יעל הבסי אהרוני: << אורח >>
לא. אין. עד היום לא קיבלנו שום תמיכה. לא בתחום הזה ולא בכלל.
השירות השני המשמעותי שלנו הוא סיוע בבירוקרטיה רפואית והקדמת תורים. גם פה, כמובן בשיתוף פעולה עם מערכת הבריאות הציבורית ועם קופות החולים. יש לנו אנשי קשר בתוך מערכת הבריאות שעוזרים לנו חלילה לא לבוא על חשבון אף אחד אחר. אבל כאשר כולנו מקבלים תור לעוד תשעה חודשים אז אנחנו מרפרשים את האפליקציה כל יום ובודקים. הפונים שלנו לא עושים את זה. אז בהחלט יש לנו אנשי ונשות קשר מופלאים שעוזרים לנו למצוא תורים פנויים. תורים שמתפנים, תעדוף ברשימות המתנה כדי להביא את הפונים.
אני יכולה להגיד שעד היום, מתחילת שנת 2025 הקדמנו תורים ב-25,000 ימים. זאת אומרת שאנחנו בהחלט מצליחים לעזור לאנשים. מדברים על אנשים בני 90 שקבעו לו תור לנפרולוג בעוד תשעה חודשים. אתם מבינים שזה לא סביר שהוא יראה נפרולוג בעוד תשעה חודשים.
הפרויקט השלישי שלנו הוא משקפיים. ייצור והתאמת משקפיים ללא עלות. כל השירותים שלנו הם ללא עלות וללא בירוקרטיה בכלל. הכול בשיחת טלפון אחת למוקד שלנו.
האפיק השני שאני רק אזכיר אותו בקצרה, פרויקט שנקרא "נקודת מבט". "נקודת מבט" הוא בעצם פרויקט שנולד אחרי ה-7 באוקטובר. אנחנו הצגנו פה בכנסת ביום השואה האחרון בעצם סרטונים שמתעדים מפגשים בין שורדי שואה לבין שורדים של 7 באוקטובר, כדי לקבל את נקודת המבט של שורדי השואה על איך צומחים אחרי טראומה אישית וקולקטיבית כל כך קשה. מה הכוחות בעצם שיש בכל אחד מאתנו שיכול לעזור לנו.
מתוך הסרטונים האלה פיתחנו סדנאות שהיום עוברות בכל הארץ, בארגונים, ברשויות מקומיות. חלק מהתוכנית הלאומית לחוסן, בשיתוף עם עמך הנהדרות שנמצאות פה. אז זה בעצם אפיק אחר שמסתכל על שורדי השואה לא כמי שזקוקים לעזרתנו, אלא כמי שיכולים ללמד אותנו שיעור מאוד חשוב.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה. אני כן רוצה לשאול את הרשות. על פניו יש פה שירות סופר חשוב ומשמעותי. בטח ובטח בנושא ההסעות בעיניי. אני מבינה את סדר היום המטורף שיש גם לילדים שצריכים לטפל בהורים שלהם וזה מאוד עוזר. אני מנסה להבין לגבי מבחני התמיכה איך אפשר בכל זאת לעזור להם לעזור לשורדים?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אז רגע. בואו קודם כל נעשה סדר. קודם כל, הרשות חשוב לציין שכל, אם מדובר בהגעה לטיפולים רפואיים, במחלות מוכרות, כאלה שמוכרות ברשות, אנחנו מממנים גם הסעות ישירות לניצולים. אנחנו לא מתקשרים לחברת הסעות, אנחנו במקרה שבו יש צורך אנחנו נממן את ההסעה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זאת אומרת השורד משלם ואתם מעבירים החזר.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
כן.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
ואם אין לו לשלם?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תכף נשאל.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
בנוסף אנחנו הרחבנו את מבחני התמיכה שלנו בכל מה שנוגע למועדונים. אנחנו כן רוצים לעודד את הניצולים לצאת החוצה וחשוב לנו שיגיעו למועדונים חברתיים. יש פה גם את עמך, הרחבנו את מבחני התמיכה כך שיכללו גם שירותי הסעה. כך שהיום עמך מציעה לשורדים גם נסיעה הלוך וחזור, נכון? בשבוע, בהגעה למועדון.
בנוסף ידוע לי שגם ועידת התביעות פתחה ערוץ של תמיכה בנושא של הסעות. אז גם הערוץ הזה, נכון, לא מהמדינה, אבל זה כן משהו שהוא ייעודי לניצולי שואה. ואני יודעת שיש גופים שמקבלים תמיכה מוועידת התביעות בנוגע להסעות לניצולי שואה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אתם מקבלים מוועידת התביעות?
<< אורח >> יעל הבסי אהרוני: << אורח >>
כן. ועידת התביעות בהחלט מממנת. כמובן, אני אגיד שבחודשים האחרונים אנחנו רואים עלייה משמעותית בפניות ואנחנו לצערנו נאלצים להגביל את היקף הסיוע שאנחנו נותנים. אנחנו ניתן הסעות לפי כמה תקציב יש לנו. יתנו לנו עוד, ניתן עוד. אם יש לנו פחות אנחנו נאלצים להגביל.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
בכל מה שנוגע לשירותים האחרים הנוספים שמעניקה העמותה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, שירותים רפואיים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתם ביקשתם מוועידת התביעות?
<< אורח >> יעל הבסי אהרוני: << אורח >>
כן.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הכנסתם בקשה?
<< אורח >> יעל הבסי אהרוני: << אורח >>
כן, ועידת התביעות תומכת בנו.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
כל מה שנוגע לשירותים הנוספים אנחנו פעלנו עם משקפיים ורודות בשיתוף פעולה ואנחנו הבאנו לידיעת הניצולים את השירותים והנגשנו את מה שביקשה מאתנו העמותה. וזה מה שעשינו. זה היה טרם תקופתך.
אני רק אומר שבכל מה שנוגע להקדמת תורים יש איזה שהיא מדיניות גם במשרד הבריאות בנושא הזה. כלומר, יש פה איזה שהוא עניין רוחבי שצריך גם לבדוק אותו מול משרד הבריאות בנוגע להקדמת תורים. כי יש להם גם עמדה בנושא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זאת אומרת נכון להרגע אין אצלכם איזה שהוא - - -
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אין מבחן תמיכה ייעודי לנושא הסעות. אנחנו גם באופן כללי מאמינים שעדיף לתת את הכסף ישירות לניצול. למקרה שצריך שיזמין את השירות שנוח לו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, אני מבינה מה את אומרת. אבל לצערנו אנחנו מבינים שיש שורדים שהיום מונית הכי פשוטה, לא יודעת, אפילו בתוך תל אביב להגיע לאיכילוב היא מעל 50-60 שקלים ממה שאני יודעת.
<< אורח >> יעל הבסי אהרוני: << אורח >>
זה גם לא רק עניין של עלות. זה גם עניין של בירוקרטיה. זאת אומרת גם למצוא מונית מונגשת או אמבולנס פרטי. קודם כל, באמבולנס העלויות הן באמת מאוד מאוד גבוהות. אבל למצוא מונית מונגשת. וגם הבירוקרטיה של לשלם ולהעביר את הקבלה אחרי זה לרשות ולעקוב ולקבל.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בגיל הזה זה יותר קשה להם.
<< אורח >> יעל הבסי אהרוני: << אורח >>
אפילו בנסיעות למחלות מוכרות, בהחלט שווה לבדוק את האפשרות ליצור מנגנונים נוספים. שלא לומר שאנחנו, כמובן בגלל שאנחנו מבצעים נסיעות בהיקפים מאוד גבוהים אנחנו גם מקבלים מחירים יותר זולים מאלה של שורד שיתקשר ויזמין לעצמו מונית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אוקיי. אז אחר כך ננסה להיות יצירתיים.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
קשיש יכול לסרוק חשבונית?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, חד משמעית לא. ברוב המקרים לא.
אחר כך כשנסיים ננסה, אני רושמת את הפערים וננסה בכל זאת.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
שמי שלמה פרלוב, אני מהסתדרות הגמלאים, אני ראש האיגוד המקצועי. אנחנו עברנו על המסמך המאוד מעניין של משקפיים ורודות. אבל יש לנו שאלה לגבי הקדמת תורים. זה לא צריך להיות באמצעות עמותה, זה צריך להיות דבר מובנה בחוק בריאות ממלכתי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כמו פטור מתור. אני ישר חשבתי על זה.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
או בזכויות - - -. ואני אבקש שזה יעלה פה. אם גברתי מוכנה שיעלה כהמלצה בהתאם לסמכויות של הוועדה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
האמת זה הדבר הראשון שעלה לי בראש. כמו שיש פטור מתור לאנשים לעמוד מעל גיל 80. נכון. לדעתי אפשר.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
פטור מעמידה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, לא, אני יודעת. אני אומרת שהפטור תור ישר עלה לי בהקשר הזה שאולי צריך גם פטור מתור של המתנה לרופא בגיל כל כך מבוגר.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
אז אני ממליץ לגברתי שהוועדה תדרוש את זה משרד הבריאות. אין עוד שר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
נחשוב על משהו.
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
אני אשמח, מהכללית, להגיב משהו. משרד הבריאות בטח יוכלו לדבר על זה שיש איסור על אפליה. יש בעיה, אז יש זקנים, יש מחלות קשות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, לא, ברור לי שיש פה בעיה.
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
אני רוצה לציין שבכללית יש מוקד סיוע לניצולי שואה שמתעסק ספציפית בסיוע בתורים והתאמה של התורים לצרכים של ניצולי שואה, קשר ישיר עם הקופה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רק בכללית.
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
רק בכללית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
הם יודעים על זה?
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
יש את המספר?
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
יש מספר. אנחנו כל הזמן עסוקים בלפרסם, גם פה בוועדה מידי פעם. עכשיו ביקשתי גם את רשות הדיבור בהמשך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אתם יודעים מי? כללית יודעת מיהם שורדי השואה?
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
כן, כן.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זאת אומרת, כללית יכולה להוציא להם S.M.S או משהו כזה על השירות.
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
אנחנו מפרסמים את זה כל הזמן. אנחנו הוצאנו S.M.S, אנחנו מוציאים מיילים, אנחנו מפרסמים את זה בכל מיני פלטפורמות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מה המוקד הזה יכול בעצם? מה הוא מאפשר?
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
יש לי את התור שלי לדבר, אני אציג. אריאלה, אני שלחתי מצגת, אם יהיה אפשר להראות.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
רק בהקשר הזה אני אציין להשלמת התמונה שיש לנו הסכמים עם ארבע קופות החולים. הסכמי תיאום טיפול קוראים לזה. ההסכמים האלה מתמקדים בעיקר בניצולים. אני אומר, עריריים אבל לא רק. ניצולים בעצם שאין להם עורף. ומתאם הטיפול בעצם, שזה הפרויקט - - -
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
לא.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
לא, בסדר. אני יודעת שיש גם בנוסף, כן? אבל מתאם הטיפול בעצם לוקח אותם יד ביד ועוקב אחריהם גם בהיבטים רפואיים וגם בהיבטים אחרים. אבל המשמעות היא הרבה יותר עמוקה. המשמעות היא שיש לנו כתובת בכל קופת חולים של ניצולי שואה. כמו שיש את עדי יש עוד שלוש כמוה בכל אחת מקופות החולים. החלוצים בנושא הזה דווקא היו קופת חולים מכבי. יש לנו כתובת בכל קופת חולים, כך שאם יש לנו איזה שהוא משהו מיוחד עבור ניצולי שואה ולאו דווקא אוכלוסייה מטופלת, יש לנו כתובת בנושא הזה ואפשר לעשות חשיבה. ואם יש עוד רעיונות או כל דבר לקדם.
חשוב לומר שכל קופה מקבלת מידי חודש מאתנו את כל רשימת ניצולי השואה המבוטחים אצלה. כל חודש.
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
רק אם אפשר לדייק, המוקד שלנו מטפל בכלל ניצולי השואה. זאת אומרת בכל 66,000 ניצולי השואה שאצלנו. באמת זכינו לעבוד עם הרשות ואלה עובדים סוציאליים ייעודיים שנותנים. ובאמת המוקד שלנו עובד עם כולם.
שוב, כאשר שואלים אותי, באחת הוועדות שאלו אותי איך לא יודעים. אז אמרתי כל ועדה אני מגיעה, טורחת ומגיעה ומציגה את הוועדה ועדיין הוועדה לא זוכרת מפעם לפעם. אז זה חלק מהקושי שלנו איך להטמיע שירות. זה לשאלתך, אם מכירים את זה. אנחנו באמת עושים את כל המאמצים שיכירו את זה לעומק.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
האמת, חשוב שהניצולים יכירו. שורדים, זה הכי חשוב. והמשפחות שלהם.
<< אורח >> יעל הבסי אהרוני: << אורח >>
אם אני יכולה, רק מכיוון שהדיון הזה התחיל מהאמירה שלי, אז אני רק אגיד באמת שהמוקד של קופת חולים כללית הוא דוגמה באמת נפלאה לאיך מערכת הבריאות הציבורית יכולה לקחת את פלח האוכלוסייה הזה ולתת לו הנגשה ותשומת לב שהם מאוד נדרשים. מבחינתנו הם השותפים הראשונים במעלה שלנו. וזאת באמת עבודה מיוחדת. מבחינתנו כל גוף במערכת הבריאות הציבורית ממש צריך ללמוד איך זה עובד.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה.
<< אורח >> רז אביטן כץ: << אורח >>
אם אפשר להשלים נתון רפואי בהקשר הזה, אנחנו נשמח. אני רז אבידן כץ, אני מנכ"ל של עמותת "למענם". זה ארגון רפואי, רופאות ורופאים למען שורדי שואה. רק להשלים את התמונה, כי אני מאוד מסכים עם מה שנאמר בצד הזה של השולחן. המוקד של כללית עושה קסמים בהקשרים האלה, במה שהוא יכול לסייע לשורדי שואה.
אבל הצגנו פה בוועדה נתון שהחמיר בשנים האחרונות והוא רגע קשור למערכת הבריאות. בישראל יש חצי מכמות הרופאים המומחים לנפש בפריפריה בהשוואה לתל אביב. אם יש בתל אביב על כל 1,000 נפש 5.5 רופאים, אז בפריפריה זה חצי מזה. זה משפיע גם על אירוע ההסעות. אצלנו המחלקה שמטפלת בהסעות לשורדי שואה היא כבר חצתה מזמן את המיליון ש"ח בשנה בהסעות לטיפולים רפואיים. הכול נעשה בהתנדבות. הוקמנו לטפל רפואית בשורדי שואה שנשכחים מאחור או שנמצאים בפריפריה.
שתיים, אנחנו מצאנו גילנות במערכת הבריאות. לשמחתי יש לזה גיבוי של דוח מבקר המדינה, ממש הדוח האחרון. ככל שאתה מבוגר יותר אתה תמתין יותר לרופא מומחה. עכשיו, לא מספיק שאתה גר בפריפריה וההיצע הוא חצי ממה שיש במרכז, גם הדיגיטציה והפחתת התורים וכניסת ה-AI והבוטים לשיח, חוסמים בפני האזרחים הוותיקים את ההיצע שגם ככה הוא נמוך בחצי.
לוועדה הזאת יש מקום מבורך ואפשרות להתערב בשלוש סוגיות. אחת מהן ההסעות לטיפולים רפואיים. הנגשה לטיפולים רפואיים, הנגשה דיגיטלית ושריון מקומות לרופאים מומחים כמובן. וכל החסמים הדיגיטליים האלה אנחנו ממש נוכל לגשר עליהם בין המרכז לפריפריה. לעמותת "למענם" יש 1,500 רופאות ורופאים מומחים שמגיעים בהתנדבות לבית השורדים להעניק טיפול רפואי. רק לשנע את כל המערך הזה זו אופרציה מאוד גדולה.
שאלת שאלה שהיא נכונה בהקשר של הרשות לשורדי שואה. אנחנו נשמח שמעבר לגורמים וולונטריים, אצלנו זה בעיקר הפדרציות וועידת התביעות, גם מחלקות המדינה ייכנסו מתחת לאלונקה ולנטל הזה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
גם אתם לא נתמכים.
<< אורח >> רז אביטן כץ: << אורח >>
יש לנו פרויקט אחד עם ביטוח לאומי של ניידת למרותקי בית ומעבר לזה אנחנו לא מקבלים מאף משרד ממשלתי. זהו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה. אביב לגיל השלישי, בבקשה.
<< אורח >> אורלי סיון: << אורח >>
בוקר טוב. אני אורלי סיון. דבר ראשון תודה רבה על הוועדה ומאחלים לך בהצלחה בלשמור באמת על ניצולי שואה עדיין בתוך סדר היום הציבורי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה רבה. חד משמעית.
<< אורח >> אורלי סיון: << אורח >>
אביב לניצולי שואה, היום אנחנו אביב לגיל השלישי, קיימת כבר 18 שנה במטרה לסייע לניצולי שואה במיצוי זכויות מכל הגופים, גם בארץ וגם בחו"ל. אנחנו נותנים סיוע קרוב ל-10,000 ניצולי שואה בשנה. בשנים שאנחנו פועלים הצלחנו כבר לתת סיוע שהוא קרוב למיליארד שקלים. אנחנו רואים בעמותה כל יום איך סיוע ומיצוי זכויות יכול פשוט להציל חיים. להפוך ניצולי שואה שחיים בעוני לחיים ברווחה.
בעמותה עובדים עורכי דין ועובדות סוציאליות שזו עבודתם, זו המומחיות שלהם. יש לנו קו סיוע טלפוני, יש לנו פרויקטים בקהילה. בשנים האחרונות, מאז הקורונה, המלחמה, הרחבנו את הסיוע גם לכלל זכויות גיל שלישי, לא רק זכויות ניצולי שואה. גם בשביל להרחיב את המענה ההוליסטי ולהיות one stop shop עבור ניצול השואה בן ה-80 שמרים אלינו טלפון.
גם אנחנו לא מקבלים שום מימון. לא מהמדינה וגם לא מוועידת התביעות. העמותה נתמכת 100% מפילנתרופיה.
נשאלנו מה היום המענים והצרכים של ניצולי השואה. אז באמת חשוב להגיד שבשנים האחרונות נעשו המון שינויים בתחום של זכויות ניצולי שואה והמצב השתפר מאוד ונעשו דברים שאפילו לא חלמנו שייעשו לאורך השנים. כמובן שעדיין נותרה הסוגייה של 53 שאנחנו חושבים שהיא סוגייה. אנחנו והעמותה מאמינים שהיה נכון לקחת את מקבלי המענק השנתי ולקחת אנשים שהיו בבריחה מתוכם ולתת להם קצבה. זה נושא גדול וגם כבד תקציבית, אז אנחנו בהכרח מבינים שהוא לא על סדר היום כרגע. כמובן שאנחנו תומכים בהעלאת המענק השנתי, שזה גם נושא שראיתי שעלה בוועדה הקודמת.
אבל אם נדבר באמת על שני נושאים בירוקרטיים אולי קטנים, אבל אני חושבת שהם חשובים. אחד, שוב אני רוצה להגיד, חל שיפור מאוד גדול גם במענה של הרשות וגם של ועידת התביעות. אבל בגלל שאנחנו מדברים על אוכלוסייה שממוצע הגיל שלה היום הוא 87 עדיין לוקח שבועות פלוס, כמעט חודשים, לטיפול בבקשות. נכון שזה שיפור לעומת מה שהיה קודם, אבל בגלל שהאוכלוסייה מבוגרת ולפעמים הדברים לא מסתיימים בתהליך אחד. חוזרים לניצול, הוא צריך לשלוח עוד - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
למי אתם מגישים את זה, לביטוח לאומי?
<< אורח >> אורלי סיון: << אורח >>
לא, לוועידת התביעות וגם לביטוח לאומי. דווקא ביטוח לאומי אני חושבת שמבין שלושת הגופים עובד הכי מהר. ושוב אני אומרת, בגלל שאנחנו מדברים על אוכלוסייה כל כך מבוגרת, גם יוצא לנו לא פעם ולא פעמיים שאנחנו חוזרים לבן אדם עם תשובה ועד שהוא מקבל תשובה לצערנו הרב הוא כבר לא איתנו או שפשוט הוא לא מצליח ליהנות מזה כי באמת עבר זמן. מה שהיה אפשר לעשות באמת על מנת לייעל עוד יותר את התהליך, שיהיה קצר יותר. זה נושא אחד.
הנושא השני הוא הנושא של הדיגיטציה. זה גם נושא שעלה כאן בוועדה. ועידת התביעות שאני רואה שלא נמצאים כאן היום, שנה שעברה נושא של אפליקציה פנים. אנחנו עומדים שוב לקראת תחילת שנת 2026 ששוב אנשים צריכים להביא אישורי חיים. אם אני זוכרת נכון בוועדה הזאת הוחלט או עלתה הצעה שהדברים יעברו לשר, שהרשימות יעברו בתוך המשרדים וניצולי שואה לא יצטרכו להוריד אפליקציות, לצלם את עצמם בסלפי. זה לא מותאם גיל בשום צורה. אז רק לבדוק איפה זה עומד בשביל שאנחנו לא נצטרך להתמודד עם זה שוב.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
וזה גם מול ועידת התביעות.
<< אורח >> אורלי סיון: << אורח >>
בדיוק. ושוב, זה בסופו של דבר הייתה החלטה שהיה צריך פה אישור של השר להעביר שמות בין המשרדים. לכן אני כן מעלה את זה פה עוד פעם בשביל שאנחנו לא נצטרך להתמודד שוב עם הדבר הזה בתחילת ינואר 2026.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
אבל יש לזה מענים בחוק הדיגיטל הלאומי. כתוב מפורש שבמקרים חריגים השר יכול להחריג.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זו הבקשה.
<< אורח >> מרים גרייבר: << אורח >>
יש בעיה להעביר שמות.
<< אורח >> אורלי סיון: << אורח >>
אנחנו יודעים. לכן זה צריך אישור שר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
נכון. קודם כל, אין שר פנים, בואו נתחיל מזה. אבל כן הוצאנו מכתב, אני ומירב כהן, לשר המשפטים, שאנחנו מבקשים לזרז את הדבר הזה. אנחנו מבינים שיש פה בעיה סופר מורכבת לאנשים מבוגרים. אנחנו על זה.
<< אורח >> אורלי סיון: << אורח >>
צריכים לנסוע לרחוב קרליבך בתל אביב.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו על זה.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
גברתי, בחוק האחרון שהיה על הדיגיטל מקרים כאלה הוחרגו. ויש סעיף מיוחד שאנחנו הכנסנו בחוק, תיקון שחה"כ קריב היה מעורב בזה וגם חה"כ כהן, שבמקרים כאלה שיש בהם היבטים אנושיים תפעוליים אני אגדיר את זה, ניתן לפטור את האזרח מדיגיטציה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בהגעה למקום מסוים.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
יש סעיף של מקרים כאלה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן. אבל אם הוא במקום זה צריך להגיע למקום מסוים שמרוחק מביתו אז לא עשינו בזה שום דבר. אני חושבת שאפשר לפתור את זה.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
אז בואו נמצא פתרון.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו מנסים. יש איזה שהוא פתרון ואנחנו מנסים.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
עובד סוציאלי יכול לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
יש לנו איזה הוא פתרון שדורש אישור של משרד המשפטים ושל שר הפנים. ואין כרגע שר פנים, אז זה טיפה מעכב.
<< אורח >> מרים גרייבר: << אורח >>
הייתי עוד מציעה לכם שכאשר מרכז הארגונים עושה אירוע אתם יכולים להגיע. תבואו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן. לובי המיליון, לא פה? חבל. ארגון פליטי ונפגעי השואה? לא פה. אני הייתי אצלו ביום שישי. הם לא פה, למרות שאני כבר בקשר איתם. מי כן כאן שרוצה עוד לדבר ולא רשום?
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
בוקר טוב. ברוך הבא ובהצלחה רבה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
שמי אורלי גל ואני מנכ"לית עמותת "עמך" ונורית טורטן היא הסמנכ"לית המקצועית שלנו.
כמה דברים. קודם כל, "עמך" קמה לפני 38 שנים וטיפלה עד היום בעשרות אלפי ניצולים. היום אנחנו מטפלים כל שבוע ב-6,000.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ברחבי הארץ.
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
ברחבי הארץ. יש לנו 16 סניפים, מהצפון לדרום.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
גם בבאר שבע. אני מכירה טוב את באר שבע.
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
בדיוק. אז יש לנו 16 סניפים, 13 מועדונים חברתיים טיפוליים, שזה משהו שהוא ייחודי. מגיעים אלינו ניצולים, בממוצע שלוש פעמים בשבוע, חלקם חמישה ימים בשבוע. הם טוענים שזה לא ביתם השני, אלא הראשון ואנחנו ממש מזמינים אותך לבוא לביקור, נשמח מאוד.
בעיקרון, כמה דברים שאנחנו כתבנו לעצמנו מבחינת המלצות עיקריות. דווקא אני רוצה להתחיל בנושא של ביקורי בית וטיפולי בית. חשוב להגיד שכיוון שהאוכלוסייה מתבגרת ומתבגרת, טיפולי הבית באמת זקוקים הניצולים הרבה יותר. לכן אנחנו חושבים שמאוד חשוב שתהיה פה ממש הכרה לאומית בטיפולי הבית. בצורך החיוני וממש יצירת תקציב לנושא הזה. כי אנשים לא מבינים לפעמים את ההבדל. יש הבדל בין ניצול שמגיע לסניף, הוא עובר טיפול והוא הולך הביתה. בעיקרון ביקורי בית, חלק מהמטפלים אני חייבת להגיד שלא מוכנים. זאת בכל זאת חוויה אחרת.
דבר שני, יש עניין של חניה וכסף ולפעמים הניצול נרדם או לא מרגיש טוב. הרבה דברים. יש אפילו סוגייה שאנחנו בזמן האחרון מדברים עליה של מצלמות בבתים. מה המשמעות אפרופו של טיפול, בזמן שיש מצלמות, משפחה. נושא בכלל שככה פחות נדון ועלה אצלנו בזמן ה אחרון שגם כדאי לדבר עליו.
בקיצור, אין ספק שצריך לשלם באופן שונה למטפל בית, אין לנו ספק בכלל. כן חשוב לציין שיש שינוי בקריטריונים של ההשכלה של המטפלים. חלקם נקראים דור המדבר. אנשים ששנים הגיעו לבתי הניצולים או טיפלו בניצולים והיום הם נמצאים בקריטריון לגמרי אחר ופתאום הם לא יכולים אחרי 30 שנה יותר לטפל במטופלי בית. אני יכולה להגיד שאנחנו מול הרשות בזה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא הבנתי.
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
השתנו הקריטריונים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני לא מכירה, אז אני מנסה להבין. מישהו שהיה, טיפל.
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
עקב מכרז. תגידי.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
זה גם לא נכון.
<< אורח >> נורית טורטן: << אורח >>
גליה, תני לי אני אסביר. עמך בעצם עובדת עם הרשות לזכויות ניצולי השואה בשני מסלולים בעצם.
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
בשיתוף פעולה מלא.
<< אורח >> נורית טורטן: << אורח >>
אנחנו ספק לעניין טיפול נפשי ואנחנו גם בעצם במסגרת המועדונים אנחנו מקבלים תמיכות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אוקיי. גם מהרשות.
<< אורח >> נורית טורטן: << אורח >>
גם עובדים עם ועידת התביעות. גם ועידת התביעות מתגמלת אותנו, בעצם תומכת בנו בתחומים אחרים. מה שאנחנו בעצם אומרים שאחד הדברים שמאוד חשוב להבין בליווי של ניצולי שואה זה הצורך להמשיך ללוות אותם באופן כזה שיהיה רצף טיפולי ללא שינויים והפרעות. כל שינוי שקורה, שינוי בתגמול מטפלים, שינוי בהכרה מקצועית של מטפלים. כמו שלדוגמה קרה מתוך כוונות טובות של הרשות. בהכרה מקצועית מסוימת. אני רוצה להזכיר שמטפלים שלנו עובדים ב-"עמך" המון שנים, עוד לפני שהיו דרישות מקצועיות כמו שיש היום. אז למעשה מה שקורה שמטפלים שמלווים ניצולים 10 ו-15 שנה נאלצים להפסיק את הליווי הטיפולי בגלל שאינם עומדים בקריטריונים. והכול מתוך כוונות טובות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
וזו תופעה מאוד נפוצה?
<< אורח >> נורית טורטן: << אורח >>
יש לא מעט טיפולים שנצטרך למצוא מענים אחרים, להפסיק טיפול לניצול שואה שמלווה, לא רק ניצול שואה. תחשבו כל אחד מכם שיהיה בטיפול 10 שנים עם מישהו ואז הוא ייאלץ להפסיק ולעבור למטפל אחר לדוגמה. זאת חוויה קשה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
השאלה אם התופעה היא מאוד גדולה או שאפשר לטפל בה נקודתית עם מקרים מסוימים?
<< אורח >> נורית טורטן: << אורח >>
בואי נגדי ככה, יש היום לפחות יותר מ-150 מטופלים שיצטרכו לשנות מטפל או להפסיק את הטיפול. לדוגמה. אבל מה שאני אומרת, צריך לחשוב על האוכלוסייה הזאת כאוכלוסייה מאוד רגישה לכל שינוי.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
חד משמעי.
<< אורח >> נורית טורטן: << אורח >>
הרבה פעמים אנחנו עושים שינוי מתוך כוונות טובות, כמו המכרז של הרשות שהתכוון לטוב. הרצון הוא להתמקצע כמה שיותר, הרצון הוא שהטיפול שיינתן לניצולי השואה יהיה על ידי אנשים מקצועיים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אז בואו ננסה רגע להבין מהרשות איך בכל זאת אפשר לפתור את זה.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אני לא יודעת, זה משהו באמת נקודתי ואני לא בטוחה שזה באמת, גם הנושא הזה מטופל. הייתם אצלנו בישיבה השבוע, זה נמצא בטיפול. יש מטפלים שבמשך שנים טיפלו. יש קריטריונים, שהם בסך הכול לא קריטריונים גבוהים. זה אותם קריטריונים שמטפלים גם משרד הביטחון וגם ביטוח לאומי, למי יכול להיות מטפל. אנחנו לא מדברים פה על מישהו שמעביר חוג, מדברים על מטפל נפשי. המטפלים האלה נקבעו על ידי גורמים מקצועיים, על ידי רופא הרשות, כבר במשך שנים.
הסתבר שיש מטפלים שטיפלו בניצולים שלא עמדו בקריטריונים האלה ולגביהם מה שאנחנו החלטנו, דווקא קיבלנו החלטה מיטיבה. אמרנו אנחנו לא ניקח מאף ניצול, לא ניקח את המטפל שלו ואנחנו רק רוצים לדעת, הרשות, שאנחנו עושים דבר טוב. אם אנחנו נותנים להם את הטיפול הנפשי הזה, הם בעצם פה הזרוע הארוכה שלנו במתן טיפול נפשי. אנחנו רוצים לדעת שאותו ניצול נמצא בידיים מקצועיות.
אותם מטפלים, שאני לא מטילה בהם זה, ו-"עמך" בכלל זה גוף, כמו שאת אומרת, הם לא היו פה בוועדה הקודמת ואני זוכרת שדיברתי ואמרתי שזה גוף שהוא שנים מטפל בניצולים. זה גוף שגם היום מנחה מטפלים שמטפלים לצערי בנפגעים החדשים של ה-7 באוקטובר. זה גוף מאוד מקצועי, לא סתם אנחנו מתקשרים איתו. אז אותם ניצולים שכבר נמצאים בקשר ארוך טווח אנחנו פנינו במיוחד גם לחשב הכללי והשגנו פטור שימשיכו. מבחינתנו כל עוד זה מטפל שהוא ותיק ומקצועי. לא אמור להיות היום ניצול שנמצא בקשר ארוך טווח שנפרד מהמטפל שלו, אם הוא רוצה להמשיך. לא אמור להיות כזה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
"עמך", זה מקובל עליכם? נראה שהרשות באה לקראתכם עם פתרון לעניין הנקודתי.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
יש פה שיח נמשך. אנחנו נמצאים במערכת יחסים, יש שיח נמשך בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אנחנו נמשיך לעקוב. אנחנו לא נעלמים. זה האינטרס שלנו. מבחינתנו הם הזרוע הארוכה שלנו בטיפול בניצולים. אנחנו פה באותו צד.
<< אורח >> נורית טורטן: << אורח >>
מה שאני רוצה לומר, באמת, הדגשתי את זה. הרבה שינויים קורים מתוך רצון טוב, אבל בשטח הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה קורה כל הזמן בהמון תחומים.
<< אורח >> נורית טורטן: << אורח >>
כי כרגע, שוב, כמו שאורלי ציינה, העלייה בביקוש לטיפולי בית רק גדלה. במצב הנוכחי שבו הדרישות המקצועיות עולות וגדלו, היום נכון להיום קשה לגייס מטפלים שיעשו את טיפולי הבית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זו בעיה אחרת. יש לנו פה שתי בעיות. אחת, בעיה שעל פניו נראה שאתם מצליחים לגשר על הפערים. הבעיה השנייה שאת אומרת אני צריכה המון טיפולי בית ואין לי אנשים. ופה צריך להבין אם באמת הרשות, אולי כדאי לעשות איזה שהוא חושבים ולנסות לתקן. לפעמים, את יודעת, מצליחים, יש כוונה טובה וזה לא עובד.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אני לא רוצה להיכנס פה לפרטים. מה שהם בעצם רוצים להגיד שמי שמוכן ללכת לטיפולי בית זה דווקא לא הגורמים שיש להם את השנים - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני מבינה אותך שאת רוצה את האנשים המקצועיים ביותר.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
בסדר. אבל את מבינה שזה דיון שהוא לגמרי דיון מקצועי?
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני מבינה. הוא צריך להיות בוועדת בריאות.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
עם רופא רשות. זה בסדר, אנחנו נמצאים פה בשיח. כולנו רוצים את טובת הניצולים. מצד אחד לא להתפשר על הטיפול ומצד שני להגיע לכמה שיותר. בעזרת השם נמצא את האיזון, באמת את הנקודה הנכונה.
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
אני אשמח עוד נקודה אחת.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, כן, בטח.
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
כתבנו מספר נקודות. אבל אני רוצה לדבר שנייה אחד על המועדונים החברתיים שלנו. יש להם משמעות אדירה לניצול, זה ברור. להתעורר בבוקר, יש מקום לאן ללכת, מקום שאתה חש שכולם אותו דבר. לא צריך להכביר במילים. כן חשוב לציין שיש מרכיבים בהוצאות שאינם נכללים היום בתמיכות. וזה משהו שהוא משמעותי כלכלית. סתם דוגמה, מקיבוץ, שאין כזה דבר שיבוא אליי ניצול בבוקר ואני לא אתן לו את ארוחת הבוקר. אין דבר כזה. אנחנו היום סופגים, זה יכול להגיע למאות אלפים בשנה שיש כל כך הרבה. זאת דוגמה שאנחנו בהחלט חושבים שכן חשוב לשוחח על הנושא הזה מבחינה תקצובית בנפרד. אני לא אומרת שכולם חווים את אותה חוויה. לנו יש בעייתיות בחלק מהתמיכות.
דבר נוסף זה חיזוק מערך המתנדבים והגיוס. לנו יש מעל 400 מתנדבים שבאים לבתי הניצולים. אנחנו לא מוותרים על זה, זה חשוב לנו באמת כדבר מאוד משמעותי. אנחנו מכשירים אותם, אנחנו מלווים אותם לאורך זמן והנושא הזה הוא קריטי.
דבר אחרון זה נושא מקצועי טיפולי, אבל חיזוק המענה הפסיכיאטרי והפסיכו גריאטרי. אין לנו ספק שצריך לחזק את הנושא הזה. כולל, ואנחנו מול הרשות בנושא הזה, כולל דרך מסך גם לפעמים ולא הגעה של פסיכיאטר שאין סיכוי שבעולם שיגיע. ואם הוא יגיע אנחנו נצטרך לשלם מעל 1,000 שקלים ביקור.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לגבי המתנדבים, מבחינה כלכלית כשאת אומרת לתחזק את המתנדבים, לעשות להם כל מיני. כן, להחזיק מתנדבים זה מקצוע.
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
זה מקצוע, נכון. אנחנו ממש מרגישים שאנחנו צריכים לעשות את זה הרבה יותר טוב.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ולא מקבלים על זה שום תקצוב מאף גוף על החזקת מתנדבים. כן, צריך לחשוב מה עושים עם זה באמת.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
שירות לאומי לא מכיר בהתנדבות אצלכם כשירות לאומי?
<< אורח >> אורלי גל: << אורח >>
מי שמתנדב אצלנו אלה אנשים שהם יותר בוגרים. יש הבדל בין בת שירות לבין אדם שהוא בגיל יותר בוגר, פנוי, מתאים יותר. מעבר לבידור, זה כל שבוע.
<< אורח >> נורית טורטן: << אורח >>
אחת הדרישות בליווי של ניצול שואה זה ליווי לאורך זמן, לא להחליף לו. כמו שאנחנו מדברים על רצף טיפולי אנחנו מדברים גם על רצף התנדבותי.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
אגב, גברתי, אני מתנצל, זו לא התפרצות, זו רק הערה בונה. היא העלתה משהו, את הנושא הגריאטרי. אנחנו יודעים ונפגשנו עם יושבת-ראש איגוד הרופאים הגריאטריים בישראל. יש מצוקה לא מובנת. אני אגיד למה לא מובנת, בנושא השגת אבחונים של רופאים גריאטריים. צריכים לעמוד המון בתור. ולמה? מישהו במשרד הבריאות החליט שלא כל הרופאים הגריאטריים יכולים להיות רופאים, לא צריך, כך הם אומרים, לא צריך. והם מועסקים לא מעטים מהם ברפואה פנימית. זה נושא שעלה פה בוועדה וצריך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
צריך לעשות משהו משותף עם ועדת הבריאות. זה משהו שצריך לדון עליו עם משרד הבריאות.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
הוועדה הזאת יש לה סמכות, לפחות מוסרית - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן. אין ועדה ואין שר.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
- - - בנושא הזקנה. וצריך להחזיר חזרה את הרופאים הגריאטריים למקומם. לא חסרים רופאים, חסרים תקנים. ואם תוזמן פה יושבת-ראש איגוד הרופאים הגריאטריים היא תגיד כן, מחסלים את הגריאטריה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו פשוט סוטים קצת מנושא הדיון, אז אנחנו שנייה רגע ננסה להתמקד.
<< אורח >> הילה סעדיה: << אורח >>
הילה סעדיה מארגון פתחון לב. קודם כל, אני רוצה לברך את יושבת-ראש הוועדה על התפקיד החשוב הזה ואני שמחה שאת בראשו.
פתחון לב פועלים משנת 1998 באמצעות מגוון רחב של המענים שיש לנו, גם עם אוכלוסיות חלשות, לרבות שורדי השואה. אנחנו עושים את זה באמצעות חלוקת סלי מזון, סיוע בציוד, אספקת ביגוד, מוצרי חשמל. ולא רק זה, גם באמצעות מיצוי זכויות. יש לנו מערך היברידי שנותן מענה פרו אקטיבי למגוון רחב של צרכים ומענים ושאלות.
מה המשמעות של זה? המשמעות של זה ש-once שורד שואה מגיע לפתחנו אנחנו מלווים אותו לאורך כל הדרך עד שהוא מקבל תשובה סופית לגבי הזכות שלו. יש לנו רפרנטים ואנשים שאנחנו פועלים איתם אל מול משרדי הממשלה השונים. גופים ציבוריים שונים שהם מפחיתים לנו חסמים, נותנים לנו מענים מהירים יותר ויעילים יותר וכך אנחנו נותנים מענה אפקטיבי לשורדי השואה.
מלבד זה אנחנו זיהינו עוד צורך שאני מבחינה שכולם רואים אותו. הקושי בניידות, נגישות. לא פעם אנחנו רואים שורדי שואה שמתקשים להגיע אלינו למרכזים הפיזיים. לכן עשינו גם פרויקט ייעודי לשורדי השואה שבו אנחנו בעצם מחלקים עד לפתח הבית לשור השואה סל מזון עשיר, בהתאם לרצונות ולצרכים שלנו. למעשה אנחנו יוצרים איתם קשר מקדים, שואלים אותם איזה מוצרי מזון הם מעוניינים שיגיעו אליהם, כדי להימנע ממצב של כפילות או מתן ציוד לא לצורך. במעמד המפגש איתם אנחנו גם מפחיתים להם את הבדידות. מייצרים מצב שבו אנחנו מזהים עוד צרכים נוספים ונותנים להם מענים.
את הפעילות הענפה הזאת אנחנו עושים באופן וולונטרי. אנחנו לא מקבלים שום מימון ממשרד ממשלתי עבור פעילות ייעודית שנוגעת לשורדי השואה. כן חשוב לי לציין שעם ועידת התביעות אנחנו פועלים בשיתוף פעולה סביב הפרויקט הזה וגם עם רשויות מקומיות שמפנות אלינו באופן ספציפי שורדי שואה כדי שניתן להם מענים ונסיר להם חסמים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בכל הארץ אתם נותנים את השירות הזה?
<< אורח >> הילה סעדיה: << אורח >>
בוודאי, כן.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ואת יכולה לומר לי בערך מה סדר הגודל של הטיפול שלכם?
<< אורח >> הילה סעדיה: << אורח >>
ההיקפים, בהקשר של סל מזון אנחנו נותנים את זה ברמה של לפחות 1,000 שורדי שואה שנמצאים תחת קורת הגג שלנו, שאנחנו פוגשים אותם באופן תמידי. שבועי, ברמה השבועית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זאת אומרת אחת לשבוע הם מקבלים סל מזון?
<< אורח >> הילה סעדיה: << אורח >>
סל מזון. ובמיצוי זכויות אני יכולה לבדוק ולעדכן אתכם, את הוועדה מה ההיקפים של זה. זה גם בהיקפים מאוד נרחבים. אנחנו פועלים עם עמותת אביב שעושים עשייה נפלאה, ולא רק איתם, אלא עם עוד עמותות נוספות שכל אחד יש לה תחום עניין ומומחיות בתחומה. זה בעצם מאפשר לנו לתת מענה רחב יותר למגוון רחב של שאלות, צרכים וזכויות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מישהו מהעמותות פה נתמך על ידי המשרד לשוויון חברתי גם? לא. אולי יש פה מישהו.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
שאלת גברתי, אני אומר בענווה, שאלה שאין לה תשובה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
יש פה עוד מישהו? כן, בבקשה.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
כן, אני אשמח. רן מלמד, נקודת מפנה.
העבודה שנעשית עם שורדי שואה כבר הרבה מאוד שנים, ואני מעורב בחלק גדול ממנה כבר כמעט 30 שנה, היא עבודה מדהימה. לדעתי חסר בה דבר אחד גדול שחסר בהרבה פעולות שבהן מעורבת החברה האזרחית וארגוני החברה האזרחית וזה דטא בייס כולל אחד לכולם. כל ארגון, כל רשות, כל גוף מחזיק את הדטא בייס שלו. את רשימת האנשים שבהם הוא מטפל, רשימת אנשים שלהם הוא נותן עזרה, להם הוא נותן סיוע. אין מקום אחד שבו אפשר לדעת על כל שורד שואה מי מטפל בו, מתי הוא קיבל, מה הוא מקבל מכל ארגון וכדומה.
מה שזה יכול לגרום וגורם, ואני אומר את זה כמי שמלווה עד היום שורדי שואה, זה שיש לא מעט שורדים שמקבלים ממספר גורמים סיוע, שזה נפלא, אבל יש כאלה שלא מקבלים כי הם לא יודעים, כי לא הגיעו אליהם. אם היה דטא בייס אחד, וזו אחריות הממשלה לייצר אותה, בין אם ברשות ובין אם במקום אחר. דטא בייס אחד שמחייב את הארגונים ששומרים קרוב לחזה את המידע על האנשים שהם מטפלים בהם, להעביר את הנתונים.
כיום גם במבחני התמיכות משרדי הממשלה השונים דורשים לקבל איזה שהוא מידע על האנשים שהארגונים מסייעים להם כדי שיהיה להם סוג של פיקוח. הרי מבקשים מספרי תעודות זהות, לפעמים הם עושים בדיקות מדגמיות לפעמים דברים אחרים. אבל אין דטא בייס אחד כולל שאפשר ממנו גם ללמוד על הצרכים, גם ללמוד על הפיזור הגיאוגרפי איפה יש כשלים, באיזה יישובים אין מספיק ואז להפנות לשם עמותות במימון ובארגון של הממשלה. אני חושב שזה משהו שצריך לעשות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני מסכימה איתך. מעניין, זה משהו שחשבתם עליו לעשות אותו? כי יש בזה משהו מאוד הגיוני.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אני לא כל כך מבינה את הטענה האמת היא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זה לא טענה, זו הצעה.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
לא משנה, גם את ההצעה.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
אני אסביר לך, לפני שתעני אני אסביר לך. בסדר? נניח שברשות לניצולי שואה יש 100,000 שמות של ניצולי שואה והרשות יודעת מי מהם מקבל ממנה איזה מענק ומתי וכדומה. אבל הניצול הזה מקבל גם סיוע בסל מזון מפתחון לב ויכול להיות שהוא פנה גם לאביב כדי לקבל סיוע במיצוי זכות כזאת או אחרת. ויכול להיות שהוא מקבל דרך ועידת התביעות גם סיוע כדי לקבל איזה שהוא מכשיר רפואי. במערכת שלכם זה לא רשום. ואני חושב שזה צריך להיות במערכת שלכם רשום. שזה אומר לחייב את הארגונים להעביר אליכם את השמות של שורדי השואה שהם מטפלים בהם, כדי שתוכלו לדעת מה בדיוק כל אחד קיבל, מה כל אחד צריך.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
זה חידוש מרענן, כי תמיד מבקשים מאתנו להוציא החוצה את הפרטים ולא שהארגונים יביאו לנו. אני לא מתנגדת כמובן לקבל פרטים מהארגונים, צריך לשאול את הארגונים. אני רק אומר שאנחנו, הרשות, אנחנו כמובן מעבירים מידי חודש רשימות לגופים שמוגדרים גופים ציבוריים. אנחנו מעבירים לרשויות מקומיות, אנחנו פונים לרשויות, אומרים להם קחו את הרשימה של הניצולים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, זה עובד הפוך את אומרת. לא, אבל האם אצלכם יודעים מי מהשורדים מקבל סיוע מארגון זה או אחר ומי בכלל לא? זה לא משהו שאפשר לדעת.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אין פה ירידה לרזולוציות. אני לא יודעת. אני לא יודעת אם ניצול שואה קיבל סל מזון מעמותה כזאת וכזאת, כמובן שלא.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, לא סל מזון.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
בסדר. אבל יש לנו כן אנחנו מקבלים מביטוח לאומי.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
כן, הם יודעים ממשרדי ממשלה, הם לא יודעים מהחברה האזרחית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
רגע, אבל תן לה לענות.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אני אגיד, יש לנו הצלבה קבועה עם שורה של גופים. ביטוח לאומי, אנחנו יודעים בדיוק מי מקבל הבטחת הכנסה. אנחנו יודעים לאיזה קופת חולים הוא שייך. אנחנו מעבירים באותו חודש לקופת החולים, כל חודש, אנחנו מקבלים ביטוח לאומי ומעבירים לקופות החולים. אנחנו מעבירים מידי חודש רשימות לרשויות מקומיות. אנחנו מעבירים לחברת החשמל וחברות המים. כל הניצולים הנזקקים שזכאים להנחות. יש לנו הצלבות כמובן עם משרד הפנים מידי חודש. אלה הגופים העיקריים. ואנחנו כמובן יש לנו שיתופי פעולה גם עם ועידת התביעות לגבי, אנחנו כן יודעים איזה ניצול מקבל קצבאות ממדינת חוץ אחרת או מוועידת התביעות. כל מה שקשור לזכאויות שיש לו כניצול שואה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
בכמה עמותות אתם תומכים? בעצם עובדים או הם הספקים שלכם?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
הנושאים שבהם אנחנו תומכים זה נושא של מועדונים וחוגים קבוצתיים. פה אנחנו תומכים, העמותות העיקריות זה עמותת "עמך" ועמותת "אלה". אנחנו תומכים גם בלחצני מצוקה. זו קבוצה סגורה והעמותה הנתמכת היא הקרן לרווחה. אנחנו תומכים בליווי סוציאלי פרטני. פה העמותות הנתמכות זה הקרן לרווחה ועמותת ניני צ'ופ.
וכמובן יש לנו הסכמים לתיאום טיפול בעריריים, עם ארבע קופות חולים. בנוסף יש לנו התקשרות עם עמותת מטב, שהיא מפעילה מערך של מתנדבים להפגת בדידות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
ולכל הפעילות הזאת מה התקציב היום בעצם? מסך התקציב של הרשות?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
סך התקציב של הרשות הוא 5.5 מיליארד שקלים, אבל רובם הולך - - -
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לא, זה כן. אבל מה?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
כל התקשרות, תראי, סך ההתקשרויות של הרשות זה מגיע למיליארד וחצי. אבל אנחנו מדברים פה גם על התקשרויות בנושא של שעות סיעוד, שזו ההתקשרות הגדולה והכבדה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
נכון, התשע שעות.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אפשר לעשות סקירה של כל נושא ההתקשרויות וכל השירותים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אני לא אטריד את הוועדה. אבל אני אשמח אם תשלחי לי כדי שאני אלמד את זה יותר לעומק.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
יש לנו למשל את נושא ביקורי הבית, אנחנו מגיעים, בניגוד לנושאים אחרים במדינה, בנושא של ניצולי שואה התקבלה החלטת ממשלה שהמדינה תגיע עד לבית הניצול. החלטת ממשלה מ-2018. אז יש לנו מערך ייחודי שעומד לרשותנו. אנחנו באמת נאבקנו שהוא יישאר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מערך של מה? עובדים סוציאליים?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
לא, לא. עובדים, מתמחים, כבר עובדים ותיקים, שמגיעים עד לבתי הניצולים לעשות להם מיצוי זכויות. ואם צריך גם ללמד אותם אוריינות דיגיטלית. וזה מערך שעומד לרשותנו גם בנושאים אחרים. אם עכשיו יש זכות נגיד מגרמניה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
מה זה המערך הזה? מי מספק?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אנחנו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אתם עצמכם?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
אנחנו. זה מרכז המידע שלנו שמפעיל יחידת שטח.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
לכמה אנשים אתם מגיעים בשנה?
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
עד היום ביצענו כבר למעלה מ-140,000 ביקורי בית.
<< אורח >> ברהן מלדה: << אורח >>
ברהן מלדה, מייצג את משרד העלייה והקליטה. האמירה שיש את הכספת שנמצאת שם הרשימה והכול, למקרה חירום. אבל אני חושב, יימח שמם וזכרם של הנאצים, מספיק רמסו להם את הכבוד ואת האנושיות שבהם. לעשות איזה שהוא מאגר שמות בלי שהם רוצים או מוותרים ונותנים את ההסכמה שלהם, זה קצת מסוכן. שלכל אחד מאתנו תהיה רשימה הזו של 114,000. הלוואי והיו 150,000 או 200,000 שהיו איתנו ונספיק לחבק את כולם.
אבל אני חושב שצריך לחשוב אם זה נכון שלנו, אני במקרה מייצג את משרד העלייה והקליטה. ואם כבר קיבלתי את ההזדמנות אז אני אגיד את מה שאנחנו נותנים על הדרך. אנחנו נותנים בתחום הדיור. יש לנו מקבצי דיור בפריסה ארצית. מתוך 13,500 יש כ-4,000 ניצולי שואה. יש שיתוף פעולה עם הרשות בנושא של מיצוי זכויות.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
זה היה במשרד הקליטה. אנחנו מידי חודש מעבירים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן, אבל יש לנו פערים מאוד גדולים בדיור. יש מחסור מאוד גדול בדיור ציבורי, בדיור מוגן. יש פערים עמוקים מאוד.
<< אורח >> ברהן מלדה: << אורח >>
אפרופו קידום תור, ניצולי שואה מקבלים קידום של שנתיים מרגע עלייתם. נניח עולה אחר יכול להגיע שהוא קשיש וזוכה לדיור במסגרת של זה והם מקבלים קידום של שנתיים. גם אנחנו בחלקה הקטנה שלנו עושים מה שאפשר כדי באמת לתת להם את המענים וכמה שיותר מהר.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה רבה. רן, אתה רוצה להשלים? במשפט, כי יש עוד אנשים שרוצים לדבר.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
כן, משפט כי זה מאוד חשוב. אם הייתי בא ואומר שאני חושב שמשרדי הממשלה צריכים להעביר לארגוני החברה האזרחית את שמות שורדי השואה כדי שהם יוכלו לסייע להם הייתי מקבל פה המון מחיאות כפיים סוערות וכל בעיות הגנת הפרטיות היו נגמרות באחת והן פטורות, אגב, למרות כל האמירות. כי אפשר גם לפנות לאנשים ולבקש את הסכמתם. אני אומר את זה כניסיון של מי שניהל עמותה שטיפלה בדטא בייס של 500,000 איש ובאיזה שהוא שלב פשוט ביקשנו מהאנשים את האישור כדי שנוכל לטייב את השירות שלהם.
אני באמת חושב שחוסר התכלול של המידע גורם נזק ולא רק לשורדי שואה. בכלל בתחומים האזרחיים. אני נתקלתי בזה בפעם הראשונה, אני מודה, ב-2006 במלחמת לבנון השנייה, כאשר הייתה בעיה מאוד גדולה של מזון בצפון. כי היו המון עמותות שחילקו מזון לחלק מהאנשים והמון אנשים שלא קיבלו מזון כי לא קיבלו. עד שלא עשו חלוקה, מי שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן גינור, עד שהוא לא עשה חלוקה גיאוגרפית בין העמותות וחילק את האחריות לאזורים גיאוגרפיים היו הרבה מאוד אנשים שלא קיבלו את מה שמגיע להם.
אני חושב שהדטא בייס הזה הוא הכרחי כדי שבאמת אפשר יהיה לדאוג שכל שורד שואה יקבל את המקסימום ולא רק חלק מזה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
נבדוק אם זה אפשרי.
<< אורח >> מרים גרייבר: << אורח >>
אני יכולה לבקש משהו מהאדון שדיבר בנוגע, ממשרד הקליטה. אני חושבת שאנחנו צריכים להביא לכאן מהממשלה כמו דיור ציבורי, כמו עמיגור, עמידר, שהם יתנו לנו מה הם עושים עם ניצולי השואה. כמה ניצולי שואה יש להם עדיין בתוך הדיור ומה, איך הם נותנים את כל העזרה שהניצולים צריכים לקבל. אני זוכרת שהיו ניצולי שואה בקומה רביעית ולא הייתה מעלית.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אנחנו נעשה דיון ממש בקרוב רק על זה.
<< אורח >> מרים גרייבר: << אורח >>
זה מאוד חשוב.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כן. לפחות בזה, את זה אני מכירה לפני, את הנושא של הדיור הציבורי. פה את הפערים אני דווקא מכירה מאוד טוב.
את רצית גם להוסיף משהו?
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
כן, מזל שהתפרצתי בהתחלה, אבל נרשמתי גם להציג את המוקד שלנו.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
אין בעיה.
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
אני אשמח כן להציג את המוקד של הכללית. באמת בעקבות התוכנית במימון של הרשות לזכויות ניצולי שואה בכללית החליטו לתת מענה לכלל ניצולי השואה. בערך 60% מניצולי השואה הם מבוטחים שלנו. הקמנו מוקד טלפוני במימון מלא של הקופה. פועל מתחילת 2023 שבעצם מופעל על ידי עובדות סוציאליות של הקופה. בעצם זו כתובת אחת לכל הנושאים. אנחנו מגדירים את זה שאפשר לפנות אלינו בכל נושא, אבל בהחלט לגורמי חוץ אנחנו אומרים, כי יש פה באמת הרבה גופים שכל אחד מהם רוצה לעזור. אנחנו לגופים האלו אומרים תפנו אלינו בכל מה שקשור לשירותים בתוך הקופה.
יש לנו בעצם של הנגישות לתיקים הרפואיים של המטופלים בשפתנו, של ניצולי השואה, גישה למערכות האדמיניסטרטיביות וגם מידע על כל התגמולים שאנשים מקבלים. זאת אומרת, אנחנו יודעים אם מישהו יש לו מענק חד פעמי, מקבל רנטות בריאות.
שאלתם אם יודעים. אז באמת בגלל זה חשוב לי ככה לדבר ולהציג שוב, למקרה שיש אנשים פה שעוד לא יודעים ואנחנו באמת שמחים על כל שיתופי הפעולה. אנחנו באמת עוזרים, התחומים המרכזיים זה באמת סיוע בבירוקרטיה בתוך כללית, בתוך הקופה. אם זה תיאום תורים, שינוי, טופס 17 לא קיבלתי, אישורים, עניינים, מכשירי שמיעה, טיפולי שיניים. כל הדברים והסוגיות שיכולות לעלות. אנחנו יודעים לראות אם היו בעיות, לפתור אותן ולקדם גם טיפול בעניינים שונים.
למשל סתם אני אנקדוטה – מכשירי שמיעה, פעם בשלוש וחצי שנים מותר. אבל הרבה אנשים, בטח מבוגרים, מאבדים אותם סביב אשפוז. אז אנחנו בהחלט עוזרים בתיווך לקבל את זה. זה, אגב, לא רק לניצולי שואה שיכולים לבקש. אבל אנחנו עוזרים להם ובעצם עושים את זה בשבילם.
באמת, כשבאים אלינו, בגלל שזה עובדות סוציאליות אז אנחנו עושות איזה שהוא אינטק מקיף ויודעות לקשר, לאתר בעיות כמו מצוקה כלכלית, מצוקה רגשית. ואז יש לנו באמת את הקשר, באמת אנחנו בשיתוף פעולה אני חושבת עם רוב הגופים והארגונים. אם אנחנו נדבר עם בן אדם שבא להתייעץ על זה שהוא דמנטי אז אנחנו יכולים לעזור לו, לתאם לו הסעה. אנחנו יכולים אם יש רופא מקצועי שהוא חייב בביקור בית, אז גם נהיה בקשר עם "למענם", "עמך" טיפול נפשי. זאת אומרת, אנחנו באמת עושים קישור לכל הגורמים.
אנחנו גם עושים מיצוי זכויות אקטיבי. בעצם אנשים שמקבלים רנטת בריאות, שיש להם אחוזי נכות לפי סעיפים שונים. אנחנו יודעים היום לאתר אותם, כאלו שעדיין לא קיבלו את ההכרה במחלות הנוספות ברשות. למשל אנחנו יודעים שהיום יש הכרה למעגל ראשון בדמנציה. אז אנחנו יודעים לבדוק איזה מטופלים במעגל הראשון נמצאים אצלנו ויש להם דמנציה אבל הרשות עדיין לא הכיה להם בדמנציה. אנחנו יוצרים איתם קשר ישיר ומציעים להם את העזרה. הם רק צריכים להגיד 'כן' ואז ברגע שמאשרים לנו אנחנו שולחים ישירות לרשות את החומרים שלהם.
באמת, אגב, זו הזדמנות להגיד ממש תודה על שיתוף הפעולה עם הרשות. יש לנו קשר ישיר איתם לכל שאלה וסוגייה וככה באמת פותרים נקודתית כל דבר. זה המענה שלנו ובאמת חשוב לי שכל הארגונים יכירו, בשביל המטופלים, שבשבילם זה במקביל או במקום.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
תודה. האמת שזה מפליא אותי שאני שומעת שיש עדיין שורדי שואה שלא עשו איתם, שהם לא יודעים מה הזכויות שלהם. אני שומעת את כל הארגונים עובדים על מיצוי זכויות. כאילו, חשבתי שאנחנו כבר - - -
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
אני יכולה להגיד לך שאני כשאני עושה הדרכות לעובדים סוציאליים, לצוותים, אני אומרת להם, כי אני מתעסקת בעוד תחומים שקשורים למיצוי זכויות. אני אומרת להם תמיד שתחום של ניצולי שואה הוא הכי תוסס ומתעדכן ומתפתח שיש מכל דבר. כל פעם יש עוד דבר ועוד זכות.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
כי כל פעם שמשתנה צריך לעדכן אותם. אני מבינה.
<< אורח >> עדי שליט: << אורח >>
אגב, זו עוד סיבה שעשינו מוקד. כי אי אפשר גם את כל העובדים הסוציאליים שלנו בשטח, אנחנו לא יכולים שהם יתעדכנו כל הזמן בהכול. ובאמת המוקד שלנו, שמבחינתנו הפנטזיה שזה יהיה מוקד כללי לזקנים, לדברים נוספים. אבל באמת הם מחזיקים את הידע שהוא כל הזמן משתנה.
<< אורח >> אורלי סיון: << אורח >>
גם עוד דבר, מדובר בקצבאות בריאות. ובגלל שהמצב הבריאותי משתנה.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
משתנות. זהו, זהו. בסדר, אני בסוף אלמד. אנחנו נסכם.
לגבי פטור מתור. בוועדה הזאת יש לנו פטור מתור לדיבור לאנשים בגילאים מבוגרים. מותר לי להחליט את זה? אז הנה, יש לנו פטור מתור. כי אתם מדברים והראש שלי עבד כל הוועדה. זה נראה לי, אני יודעת שמשפטית זה יהיה מסובך. אבל זה נראה לי הכי בסיסי ששורדי השואה, שממוצע הגיל שלהם הוא 87, לא יצטרכו להמתין חודשים לרופא מומחה. זה לא נשמע לי הגיוני. לדעתי זה משהו שאין לו עלות כלכלית. זה פשוט הכי בסיסי, אנושי, הומני, לעשות אותו. אני חושבת שאנחנו צריכים כוועדה לפעול כדי לעשות את זה. אני אעשה בדיקה משפטית איך מתמודדים עם זה. שזה רק גיל כזה, רק לניצולי שואה. אבל בטח יש תקדימים של דברים שהם רק לניצולי שואה. בטוח יש תקדימים.
<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>
בכלל לקשישים.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
נכון, יש לקשישים. פטור מתור הוא לכולם. אבל משהו עם התורים צריך לעשות.
אני רוצה להגיד לכם קודם כל תודה רבה שבאתם, זה ממש לא מובן לי מאליו. תודה שיש לכם סבלנות שאני שואלת עדיין שאלות בסיסיות, שכולם מכירים וכולם יודעים, אבל בשבילי זה עדיין חומר חדש. שוב פעם, אני מבטיחה ללמוד כמה שיותר מהר. אבל שתדעו שיש מלא חומר, אם תהיתם.
הוועדה מודה לרשות על המיפוי. זה סופר חשוב. אנחנו כן רוצים לפעול בהקדם לבניית איזה שהיא תוכנית תקציבית מול ועידת התביעות. כמובן שאנחנו נעזור בכל מה שאפשר כדי לקדם את זה. לפחות שתהיה לנו איזה שהיא תוכנית מיפוי כמה שיותר מהר. כל דבר שאנחנו מטפלים הזמן דוחק. גם בנושא הביטחון.
אנחנו כן מבקשים לפעול להשלמת הנתונים החסרים מול משרדי הממשלה. אני אומרת את זה ואני מבינה כמה זה מסובך. אנחנו רוצים לפעול מול הגופים הרלוונטיים לפתרונות מיגון למוסדות שלא ממוגנים בכלל, ל-42 המוסדות שאינם ממוגנים. לחשוב, מה שתגידי לי לעשות אני אעשה.
<< אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >>
מי שלא במוסד מה עושים איתו? מי שלא במוסד.
<< יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>
זו גם סוגייה. נכון, זו גם סוגייה שאנחנו מנסים להבין אותה.
הוועדה תגבש מסמך מסודר עם כל הסוגיות שעלו כאן. אני כאן אומר שברמה האישית התרשמתי שיש המון בעיות שקשורות להסעות, לנגישות. זה עולה מהמון ארגונים וזה דורש חשיבה. אולי באמת לפעול מול משרדי הממשלה, לתקצב את זה עוד יותר. צריך לתקצב את זה ולראות איך אפשר להוציא קולות קוראים גם לארגונים, שכבר יש להם את הניסיון ואת הידע והם עושים את זה. אבל הם בעצם לא מתוגמלים.
אני גם חושבת שרוב הארגונים עובדים עם מתנדבים, מן הסתם, לפי מה שאני מבינה. יש רופאים מתנדבים, מתנדבים זה. ולהחזיק מתנדים לאורך זמן זה קושי עצום ואני כן חושבת שזה גם משהו שראוי לתקצוב, אפילו ברמה הכי בסיסית של לעשות להם יום עיון או יום אוורור פעם בשנה. באמת. על ההערכה. אני עובדת כל חיי עם מתנדבים ואני יודעת את החשיבות של זה.
אנחנו נעשה דיון מעקב נוסף על הנושא של המיגון. אנחנו נפנה את כל הצרכים של הארגונים. ננסה לעזור, ננסה להבין. אנחנו לפני תקציב, לפני שעובדים על תקציב, אני באר שבעית עקשנית, אני אנסה לגייס עוד כספים עבורכם, כדי שתוכלו לעזור לשאר הארגונים. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיאבק פה גם על התקציב שרוצים לקצץ, של ה-300 מיליון. אנחנו מאוד נחושות, יחד עם הוועדה, להילחם שהתקציב הזה יישאר. גם שנוכל להגדיל את המענק השנתי וגם שנוכל להמשיך לשפות את הארגונים בדברים נוספים.
תודה רבה, אני סוגרת את הדיון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:24. << סיום >>