חומר רקע
ירושלים, ו' בתשרי תשפ"ד
21 בספטמבר 2023
סיכום דיון
מיום שני, א' בשבט תשפ"ג, 23.1.2023 בנושא:
תנאי מחיה ותשתיות לחיילים בשירות חובה ובמילואים
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – יש צורך בהכרה חברתית ופיצוי כלל חברתי למשרתי המילואים.
משרד מבקר המדינה – איתן דהן-מנהל חטיבה – הדוח נעשה על רקע דוח רחב יותר שנערך במשך כשנה שעוסק באותו תחום. ביקורת זו היא נוכח רצונו של מבקר המדינה לרדת לשטח, להיפגש עם מפקדים ולגעת בדברים כחלק מתהליך ביקורת רחבה. מועד הביקורת היה בחודש באוגוסט וצה"ל קיבל עדכון שלושה ימים לפני הגעת אנשי הביקורת. במהלך הביקורת נבחנו: תנאי המחייה בבסיס האימון החטיבתי של חטיבה 900, טיפול רפואי, הממשק של החיילים עם המפקדים.
גדוד המילואים שביקרנו הוא מחטיבה בצפון. לאחר הביקורת קיימתי פגישות אישיות עם: סגן הרמטכ"ל, ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל) ומפקד זרוע היבשה.
דנו בדוח הביקורת, וכפי שהתרשמתי יש רצון ויש דברים שהצבא קידם בנושא. לקחנו מספר שאלונים מתקופות שונות, וראינו שבין 42% ל-80% מהלוחמים ענו בשאלונים ממרץ 2020 ועד נובמבר 2021. מדובר בפלוגות שונות ששביעות רצונן מאיכות המזון ומהתשתיות של השירותים והמקלחות בבסיס אימונים חטיבתי (בא"ח) כפיר היא נמוכה. צריך לזכור שהבסיס נמצא בבקעה, וחודש אוגוסט (מועד הביקורת) הוא חודש חם מאוד באזור זה. מצאנו לא מעט פערים בכל הסוגיה של שתייה ומים קרים, והנושא עלה בצורה בולטת גם מהלוחמים. משיחה שקיימנו עם הלוחמים, מסיורים ובדיקת שאלונים שמילאו החיילים חודשים ושנים אחורה, ניתן לראות מחסור במתחמים מוצללים, תקלות במזגנים במגורים, פערים בתקציב לתיקון מזגנים ובעיות באזורים מוצללים בתוך הפלוגות. החיילים מציינים שהמים במימייה ובברז רותחים, זה נושא שמחייב טיפול.
ההמלצה המרכזית שלנו בעניין הייתה שבא"ח יחד עם זרוע היבשה ידרשו לליקויים האלה ויתנו מענה. כשהסתובבנו במגורים ובחדרי האוכל, בסה"כ המצב היה תקין. המג"ד גם ציין שהושקעו כספים במטבח, באולם ספורט ובמבנים נוספים שנמצאים בתוך בסיס האימון החיילי.
נושא הטיפול הרפואי עלה באופן בולט, לוקח זמן מרגע שחייל מבקש לראות רופא עד הגעתו. ניתן לראות משיחות עם לוחמים ומפקדים שהמענה הרפואי לחייל לא מספיק טוב. נושא נוסף שזיהיתי כפער ושוחחתי עליו עם המג"ד הוא הגעת צוותי רפואה לשטח לפגוש את החיילים בתוך המטווחים. יש לתגבר את הזמינות של הרופאים בצורה טובה יותר. בנושא המזון הלוחמים טוענים שלא מספיקה מנת הבשר היומית. אני יכול להגיד שבפגישות שלי שעשיתי גם אט"ל, אני מבין שנעשו פעולות בעניין הזה. גם בנושא ההיגיינה עלו ליקויים, כשמורידים אוכל לשטח – האוכל לא מגיע נקי ומספיק טוב. חיילים מציינים שזה פוגע להם לפעמים בכשירות הרפואית ובימי אימון.
בהיבט של תנאי המחייה, צריך להזכיר שאנחנו נמצאים עדיין במבצע שובר גלים ביהודה ושומרון. משיחה עם המג"ד עולים כמה דברים: * בסוגיית המזון הייתה בעיה בתקופה הראשונה של התעסוקה. יש שם מטבח אחד שאמור לתת מענה לגדוד אחד והמטבח הזה נתן מענה לשני גדודים. הדבר הזה הטיל עומס ופגע מיד גם באיכות המזון שניתנה לאנשי המילואים.
* יש פערים ברכבים מבצעיים, חלק מהנשקים לא נבדקו בצורה מספיק טובה ולא היו כשירים, ציוד חובשים ועוד.
לחיוב יצוינו: היחס הקשוב והאכפתי של גורמי הת"ש בבא"ח כפיר ושל סגל הפיקוד המשמש דוגמה אישית ללוחמים, ותשתיות מסוימות ששופרו.
סוגיית התייצבות למילואים היא אתגר שמחייב הסתכלות מערכתית הכוללת את צה"ל, משרד הביטחון והמדינה. ידוע שלא הרבה אנשים עושים מילואים, ולכן ראוי לתת ללוחמים שמשרתים את כל התמיכה והמעטפת הנדרשת.
צה"ל - תא"ל פיני בן מויאל-רח"ט לוגיסטיקה – הביקורת תפסה אותנו באמצע תהליך של איכות השירות ומבצע "שובר גלים".
רפואה – המענה לא משביע רצון. חיילים ממתינים הרבה זמן לראות רופא. סכום של 2.6 מיליון בשנה עבור מפגשי רפואה בין חיילים לקרפ"ר.
בבא"ח כפיר המרפאה בסטנדרט בינ"ל, היא מחולקת למס' מוקדים: מכון פיזיותרפיה, טיפולי שיניים, חדרי אחיות ועוד. כל חייל בהגעה וקליטה עובר לטכנולוגיה של מערכת Mediclick. ניתן למדוד את זמני ההמתנה באופן ממוחשב. זמן המתנה לרופא הוא 18.5 שעות. החייל מקבל הפניה ממוחשבת לבדיקות דם ומקבל תשובה תוך 24 שעות.
יש 3 מרכזים גדולים, ויש כוונה לפתוח ברמת הגולן ובאיו"ש.
בכל מרפאה יש מנהלת שירות שהיא אזרחית עובדת צה"ל, שתפקידה ללוות את החיילים.
החיילים מרוצים מהמערכת הזו, מידת שביעות הרצון עלתה מ- 40% ל- 64%.
הגדלנו באופן משמעותי את כמות הרופאים, ובכל יום חמישי מתבצעת הערכת מצב עם ר' את"ל.
תחום מזון - המענה ניתן ל- 39,000 לוחמים: 377 מטבחים
500 אלף ארוחות ביום
2 מנות חלבון ביום
ארוחות בוקר וערב עשירות ומגוונות, מידת שביעות הרצון היא 86%.
ארוחת צהריים מוגדלת ל- 25 אלף לוחמים.
129 חדרי אוכל שופצו מתוך 130.
ניתן מענה ל- 1,350 חיילים בשירות חובה חולי ציליאק.
צה"ל הכפיל את היקף הסד"כ שלו בשנת 2023. יש 6 בא"חים בצה"ל, 3 מהם במצב מעולה ו- 3 במצב פחות טוב. 2 בא"חים נמצאים במצב טיפול. יש תכנית רב-שנתית שמתוקצבת למוצבים. כל איש מילואים שמגיע לתעסוקה, מבצע החלפה של ביגוד והנעלה, ומקבל תגבור של ציוד מזון. עד כה ניתן תגבור ל- 39 פלוגות ונרכשו כלי רכב לאנשי המילואים.
אמון הציבור עלה מעט, ואנו ממשיכים לעבוד על זה. כל מה שמוצג כאן מתוקצב בתמיכת הרמטכ"ל היוצא והרמטכ"ל הנכנס. אנו אוהבים ומעריכים את אנשי המילואים.
סא"ל ד"ר מרינה קמינסקי-מר"פ מז"י - המרפאה בבא"ח היא בסטנדרט בין-לאומי: חדרים ממוזגים, מחולקת למספר מוקדים כמו חדרי טיפול, חדרי פגישה עם חובש ואחות, מכון פיזיותרפיה משופר, רפואה לטיפולי שיניים עם טכנולוגיות ויכולת טיפול מתקדמים. כל חייל בתהליך הגעה וקליטה עובר לטכנולוגית MEDICLICK (רפואת זימון תורים בכף יד). טכנולוגיה זו נותנת שקיפות מלאה מבחינת תורים הפזורים בכל הארץ בכל התחומים. הקמת הרפואה הדיגיטלית מאפשרת למדוד את יכולות התפוקה והעלאת כמות המפגשים של מטופל תוך רבעון כמעט ל-1,000. המרפאה זמינה 24/7, חייל שרוצה לראות רופא נבדק תוך 24 שעות.
יש מכון רפואת שיניים מתקדם עם שיננית זמינה בתוך הבסיס. כל החיילים שמגיעים נבדקים בכל מחזור ביום הקליטה תוך 24 שעות, ומקבלים תוכנית שירות. המצב הסוציו-אקונומי בשנים האחרונות מצביע ש- 90% מהחיילים מגיעים עם תחלואה נרחבת ברפואת השיניים - דרגה 3,4. המשמעות היא שחייל צריך טיפול מתקדם לזמן ארוך עד שיסיים הכשרה. המשימה שלנו היא לצמצם את התחלואה מ 3-4 ל-1,2 ב-90% מהחיילים. בנוסף, אנו נותנים שירותי אנדודונטיה ושיקום במסגרת המחנה עצמו. יש מומחים בתחום שמגיעים אחת לרבעון ומטפלים בחיילים שעברו את הטיפול מ-3,4 ל-1,2.
אבישג סבג ראובן-ר' עתכ"א מילואים - מחודש יוני האחרון נעשו מס' תהליכים משמעותיים לאנשי המילואים: הטבות, הגדלה של תמלוגים, הטבות לפארקים לבני המשפחה ועוד. צריך לתת מענה לעומס המתגבר. יש חיילים שלא שירתו במילואים 10 שנים ונקראים לתעסוקה מבצעית. הצבא שם לנגד עיניו את המשרת, ומאמצע חודש אוגוסט אין תעסוקה מבצעית למשרתי המילואים. לא הפעלנו גדוד שהוא פחות מ- 3 שנים. אנו מתחשבים בסטודנטים שיש להם בחינות.
רס"ן ירין נר-קמב"ץ אט"ל – כל מה שהוצג כאן מתבצע בשטח. כל קצין/מפקד מסתכל על חייל מילואים בחרדת קודש. העיסוק במשרתי המילואים בצה"ל לא פוסק, ומקווים להשתפר כל הזמן. אנו כארגון צבאי מנסים להתאים את עצמנו לדור החדש. יש לנו data שעליו אנו מתבססים.
ח"כ אורנה ברביבאי – אני שמחה שצה"ל התייחס לכלל הבסיסים ולא רק לבא"ח כפיר. לא קיבלנו מענה להרבה דברים במשך שנים ויש צורך במתן תקציב. הציבור מגלה 0% סבלנות שאין ארוחה חמה ושרופא לא בדק בזמן את החייל. יש צורך במתן תנאים סבירים לכל חייל לצורך תפקודו, וזה יחזק את אמון הציבור.
ח"כ שרון ניר - חשוב להחזיר את נושא האיכות וחווית השירות לקדמת הבמה ולתת לו זרקור ומשנה תוקף. בסופו של דבר הלוחמים הם האנשים שימשיכו להגיע לשרת, וזה מחייב אותנו לתת להם שירות ומעטפת ראויים.
ח"כ משה טור פז – המפקדים צריכים לתת מענה לחיילים באופן מידי. חברי הכנסת ממשיכים לקבל תלונות מחיילים בנושא הרפואה.
אחוזי התייצבות למילואים – הנתון שחוזר על עצמו בדוחות הוא שיעור של 50% התייצבות, בעיקר בקרב חיילים צעירים וזה נתון משברי שאנחנו לא יכולים להשלים איתו. יש להפוך את שירות המילואים לפריבילגיה – שלאנשים יהיה משתלם לצאת לשירות מילואים. אם לא ישתנה המצב, העול ייפול בסופו של דבר על כמה עשרות אלפי מתנדבים שאנחנו צריכים אותם. אנשי המילואים והמפקדים אומרים לנו: "אנחנו לא יודעים לתת לחייל המילואים היום מעטפת, לא באזרחות ולא בצבא". המפקדים עושים משמרות של חיילים כי הם שוחררו או לא הגיעו. המשמעות היא שבסוף מי שמגיע, הוא גם עושה יותר ימי מילואים כי הוא מחפה.
העמותה למען משרתי המילואים – עו"ד אסף סנדרוביץ –להגיע לשירות מילואים זה דבר קשה. התעסוקה המבצעית היא פעם בשנה/שנתיים ויוצרת עומס על המ"פ/מג"ד בחייהם האזרחיים. הצבא עתיד לבקש להוריד את התעסוקה המבצעית מ- 3 שנים לשנתיים. כמו כן, המעסיק משלם ברוטו ולא את השכר האמיתי שיוצא מכיסו של החייל.
כשיוצאים למילואים בבית כועסים ובעבודה עושים פרצוף. אנשי שירות מילואים מגיעים לבסיסים ופוגשים איכות מזון ירודה והיגיינה לא מספיקה, הם מרגישים שמזלזלים בהם. כאשר חייל מגיע לשירות מילואים הוא צריך לקבל את המעטפת הראויה. אין במדינה אוכלוסייה שתורמת מבחינת היקף ומבחינה אישית כמו חיילי מילואים.
המכון למחקרי ביטחון לאומי –INSS – ד"ר עידית שפרן גיטלמן - הטיפול בפרט תופס מקום משמעותי. אנחנו יודעים שמדד האמון עלה לאחרונה. על פי הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, פחות מ-20% מהציבור חושב שהטיפול של צה"ל בבעיות הנפשיות משביע רצון. כמובן זה לא אומר שמה שהציבור חושב הוא בהלימה מלאה לשטח. בשיחותיי עם חיילים ומפקדים, נושא הליך הטיפול בתלונה תלוי במי הפונה. פעמים רבות נאמר שכאשר אנשי התקשורת פונים - הטיפול בתלונה הוא מידי, וכאשר התלונה עוברת למפקד, משך הטיפול לעיתים הוא ארוך. אם הצבא רוצה שהבעיות יטופלו בפנים ולא יצאו החוצה, הוא צריך לקחת את הנושא לתשומת ליבו.
המוסד לביטוח לאומי – חנה דייני-ממונה בכירה – המצב בשטח הוא שהמעסיקים סופגים על חשבונם את התנאים הסוציאליים. כעובדי המוסד לביטוח לאומי, אנחנו רואים שליחות בטיפול בחיילי המילואים, ומהיום למחר אנחנו משלמים את התגמולים. הפיצוי בגובה של 30% עולה ויורד בכל פעם. יש לתת את הדעת למתן פיצוי למעסיקים, כמו שנתנו פיצוי לעצמאים. אנו גובים הפרשות סוציאליות ודמי ביטוח שהמעסיק משלם לפי מדרגות המס בהתאם להכנסתו של כל אחד.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה סבורה שהמדינה צריכה לשאת בנטל התנאים הסוציאליים ולא המעסיקים הפרטיים.
הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי לקבל נתונים כדי לראות איך מעבירים את התקציב מול צה"ל או ישירות, התחשבנות של המדינה מול ביטוח לאומי.