פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 895 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ו (10 במרץ 2026), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר יוסף טייב – מ"מ היו"ר משה גפני אורי מקלב חמד עמאר חברי הכנסת: מיקי לוי מוזמנים: נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה תכנון מדיניות, רשות המסים אפרת לקס – ממונה יועץ משפטי, ברשות המיסים אבישי דינר – מנהל תחום אמנות בינלאומיות ברשות המיסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים רודין נפסון – עו"ד ברשות המיסים רותי לירז שפירא – עוזרת ליועץ המשפטי, רשות המסים עופר רז דרור – סמנכ"ל תכנון וכלכלה, רשות המסים רוני גנוד – יועץ משפטי אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר אלעד זכות – סמנכ"ל אסטרטגיה תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה אבי נוימן – יו"ר וועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל עדי גרינבאום – לשכת רואי החשבון בישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה אנחנו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בישיבה הקודמת לא היה נוסח בפני הוועדה. הפצנו נוסח לקראת הישיבה הזו שבו מופיעים כל התיקונים שעליהם דיברה הוועדה. אנחנו נתחיל להקריא את זה עם תיקוני הנוסח. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> "הכנסה מזכה" – הכנסה חייבת שהיא הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, שאינה הכנסה אחרת ואינה הכנסה המיוחסת לעולה או לתושב חוזר ותיק מתאגיד שקוף, למעט הכנסה מתאגיד שקוף המיוחסת לעולה או לתושב חוזר ותיק לפי סעיף 62א לפקודה; << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> בתוך 62א לפקודה יש שתי אופציות לייחס הכנסות לבעל שליטה או לבעל מניות פעיל. אחת מהן עבור מישהו שבאמת פעיל בחברה, השנייה עבור מי שמחזיק 30% ומעלה, גם אם הוא פסיבי. רצינו להחריג את זה כפי שזה מופיע פה רק עבור מי שהוא בעל מניות פעיל בשל יגיעתו האישית באותה חברה, רק לאופציה הראשונה שקיימת באותו סעיף. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ההגדרה "הכנסה מקרוב" נמחקה, כי יש איזשהו הסדר אחר שנעשה לגבי קרוב. בהגדרת "עולה" נמחקו המילים "שביום תחילתו של חוק זה". זה בעצם הסף שנקבע לגבי אלה שזכאים לסל קליטה, כשיכול להיות מצב שזה לא ביום התחילה, זה במועד מוקדם יותר או מאוחר יותר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מוקדם יותר אני מבין. אתה מתכוון לתאריך של ההצהרה, נכון? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לפני התחילה של החוק, לפני שהחוק בעצם התחיל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה ה-5 לנובמבר? לזה אתה מתכוון? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא. זה מצב שבו האישור של סל הקליטה לא התקבל אחרי, הוא התקבל לפני שהתהליך חל, אבל עדיין התקופה שלגביה תיבחן התושבות היא אחרי ה-1 - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גם אם הוא עלה לארץ לפני ה-26? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> השאלה היא לא מתי הוא עלה, אלא מתי הוא הפך להיות תושב ישראל לראשונה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא מתייחס ברמה הפיסקלית, לא ברמת העלייה בפועל. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> הרמה הפיסקלית זה מ-2026. יכול להיות שהוא מחזיק תעודת עלייה קודמת. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> "תאגיד שקוף" – כהגדרתו בסעיף 64(א) לפקודה, שעולה או תושב חוזר ותיק הוא בעל מניות מהותי בו, אך למעט תאגיד כאמור שבבעלותו המלאה של עולה או תושב חוזר ותיק כאמור; << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אנחנו מחריגים הכנסות מתאגיד שקוף רק בסיטואציות שאתה בעל מניות מהותי באותו תאגיד שקוף, כלומר מחזיק מעל 10%. אם אתה מחזיק 100% באותו תאגיד שקוף, אנחנו לא מחריגים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> "תושב חוץ ותושב ישראל" - כהגדרתם בפקודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תושב חוץ זו תוספת שלנו. ראיתם את זה? מקובל עליכם להגדיר תושב חוץ כהגדרתו בפקודה? זו הייתה הכוונה? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> ההגדרה של תושב חוץ כוללת את מי שהוא לא תושב ישראל ואת מי שחלים עליו חזקות מסוימות, לכן זה בסדר גמור, אין בעיה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש פה איזה קטע ניסוחי שנטפל בו אחרי זה. בסעיף 2(א) נוספו המילים "בעת שהיו תושבי ישראל". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בהתאם לחריג שלכם שפספסתם ותפסתם. עשינו את ההתאמות כך שב-2026 זה יהיה עד תקרת 600,000 שקלים, ב-2027,2028 - מיליון, וב-2029 – 350,000. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה עולה ויורד. מ-2030 זה 150,000. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין הכנסה מזכה של עולה ושל תושב חוזר ותיק שהתקבלה מקרוב, במקום פסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) יקראו כך: "בשנות המס 2026 עד 2029 – עד לתקרת הכנסה של 240,000 שקלים חדשים, לכל שנה, אלא אם כן ביקש העולה או התושב החוזר הוותיק אחרת". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו ההתאמה לנושא של הקרוב, נכון? הורדתם את הקרוב, ופה אתם מאפשרים במצב של קרוב רבע מהסכום, נכון? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אמרנו שבשנים מסוימות זה רבע מהסכום, בשנים מסוימות זה כמעט חצי, ובשנת 2029 זה יותר מחצי. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> איפה זה כתוב? כאן כתוב 240,000. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסעיף (ב) זה לא מופיע. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> בסעיף 2(א) אמרנו שהוא יוכל ליהנות מהפטור אלא אם ביקש אחרת. יכולים להיות מצבים שאותו עולה חדש או תושב חוזר ותיק לא ירצו את הפטור כי אולי הם משלמים מיסים במדינות אחרות וזה לא כזה מעניין אותם. אנחנו חוששים שאם ב-(ב) יהיה רשום "אלא אם כן ביקש אחרת", זה יחזיר לתקרות המלאות. אולי תהיה הבנה שהכוונה ב"אלא אם כן ביקש אחרת" שהוא לא מבקש את ה-240, הוא מבקש את התקרות הגבוהות. האם מישהו גם חושב שככה זה יכול להשתמע? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה עשוי להשתמע כך, כן. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> יכול להיות שב-(ב) לא צריך לציין "אלא אם כן ביקש אחרת", כי זה כבר מופיע ב-2(א). << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אז המשפט בסוף פסקה (ב) "אלא אם כן ביקש העולה או תושב חוזר ותיק אחרת" יימחק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אמרת שה-240,000 משתנה לפי המדרוג של התקרות, אבל פה זה לא כתוב. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> האחוז משתנה. זה לא שקבענו איזשהו פרמטר של אחוזים, למשל רבע או חצי, אלא קבענו 240. בשנת 2026 ה-240 הוא 40% מהתקרה, בשנים 2027,2028 הוא 24%, ולאחר מכן זה כבר עולה ליותר מחצי. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> איפה זה כתוב? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה לא צריך להיות כתוב. ברגע שאנחנו מציינים שזה 240,000 שקל, זהו, זו תקרה אחידה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הסכום של ה-240,000 שקלים הוא סכום פיקס, כל שנה עד 240,000 שקלים. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> למעט ב-2030 שזה 150,000. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, אנחנו מדברים מ-2026 עד 2029. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא משנה מה גובה ההכנסה, 240,000 שקלים זו תקרת הפטור? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> נכון. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא משנה מה גובה ההכנסה, ולא משנה מה תקרת הפטור. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה לא לפי 50%, רבע וכל זה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה יותר טוב משיעור, זה עדיף לפעמים. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא רלוונטי אם זה עולה מ-600 למיליון או אחרי זה יורד עדיין זה נשאר 240,000 שקלים? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> כן, בארבע השנים הראשונות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני חשבתי שבהסדר הזה יש משהו מוזר. אם אתה מכיר שיש איזה שהוא קושי עם קרוב, אל תאפשר את ההטבה, ואם אתה לא מכיר שיש קושי עם קרוב, תאפשר. ההסדר ביניים הזה גם מעורר שאלות. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה מוריד סיכונים. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אנחנו הבענו את דעתנו בפני הוועדה שאנחנו לא חושבים שצריך לתת לקרוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו חושבים הפוך, שצריך לתת לקרוב, ורק אם יתברר שזה לא מתאים אל תתנו לו. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה יהיה בלתי אפשרי לדעת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם ההשוואה שעשיתם עם ה-240,000 שקלים למסלולים של הטבות מס ליישובים זה לא מהעניין. השאלה אם אתם רוצים לחשוב על כיוון שהוא יותר במודל שאבי רמז עליו, שגוזר איזשהו אחוז מתוך התקרה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה הרבה יותר הגיוני. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> מבדיקה עם אנשי התפעול שלנו עולה שזה מאוד קשה להם אחוזית. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אם אנחנו קובעים חצי, אז מ-500,000 שקלים כל שנה זה נראה לנו הרבה מדי, ואם אנחנו נגיד רבע, מהכנסות של 600,000 שקלים או 350,000 זה מעט מדי, לכן הייתה פשרה לייצר איזשהו סכום אחיד לאורך ארבע שנים, משהו קבוע, לא תלוי בתקרות שאנחנו נותנים לאדם רגיל. אם יש הכנסה שהיא לא מקרוב שמצטרפת להכנסה מקרוב, כן אפשר ליהנות מהתקרה המלאה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני חושב ש-40% יותר נכון לכל המדרגות. בשנה הראשונה 40% ייתן לך את ה-240 שאתה רוצה. לא נורא שתיתנו 400 במקום 240 ב-2027 וב-2028. זה יותר הגיוני בלוגיקה מאשר סתם לתת 240. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם מישהו שעובד אצל קרוב ומרוויח בערך 30,000 שקל - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> המחשבה הייתה מלכתחילה שלא צריך לפסול מישהו שעובד אצל קרוב. זה שאתם חוששים מכל מיני תכנונים כאלה או אחרים של אחד ל.., לא יודע כמה, בסדר, התקדמנו בדיון כבר, אנחנו אחרי, אני לא רוצה לחזור אחורה. לקחת 40% מהתקרות שמופיעות כאן נראה הוגן, סביר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסכום אחוזי זה משתנה כל שנה. מה שרצינו להגיד פה זה שאנשים שעובדים אצל קרוב, עד 30,000 שקל בחודש, שזה הרבה, יהיו פטורים ממס לגמרי. מעל 30,000 שקל יש לנו יותר חשש שיש איזה שהוא תכנון ואנחנו צריכים להגביל. האחוזים לא נותן לנו את הדבר הזה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני לא מבין את החשש ואני לא מבין מאיפה הבאתם את ה-30,000 כרף. לא שכנעתם אותי, אבל בסוף הוועדה תחליט. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ישי, האמת שגם אני לא השתכנעתי. אני מציע להישאר ב-240,000 בשנה הראשונה, לא ללכת לפי אחוזים. אני חושב שאחרי השנה השנייה אין חשש שאדם יעשה תכנון בשביל שהקרוב שלו ירוויח סכום מס של בין 10,000 ל-15,000 שקל. אני לא חושב שהוא יישאר בשנה השנייה, השלישית והרביעית כדי שהקרוב שלו ירוויח. בן אדם לא עוקר את מרכז חייו בשביל שאדם אחר, כמה שהוא יהיה קרוב אליו, ירוויח 10,000 שקל בחודש. להגיד שאדם יבוא לשנה כדי שהמשפחה שלו תרוויח 10,000 שקל בחודש נשמע לי מופקע, אבל אני יכול להסכים. אחרי השנה הראשונה נראה לי שהחשש רחוק מדי. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אנחנו התנגדנו לא פעם ולא פעמיים לסוגיה הזאת, לכן ניסינו להביא פה פתרון שאנחנו חושבים שהוא איכשהו סביר, איזו שהיא תקרה כדי למנוע ניצול לרעה שהדבר הזה יכול לגרום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם נתונים? אתם יודעים להגיד כמה מתוך העולים בשנתיים האחרונות עובדים אצל הקרובים שלהם? אתם יודעים להעריך כמה? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הרי זה בדיוק העניין - שמעכשיו תהיה להם סיבה להירשם כדי לעבוד אצל הקרובים שלהם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מדברים באיזושהי תיאוריה של חשש שמישהו יעלה לארץ, יעלה את כל המשפחה שלו, את הילדים שלו ואת מרכז חייו רק כדי שהוא יוכל לעבוד בשכר אצל הקרוב שלו. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. בן אדם שהוא בעל עסק יעסיק כי הוא עכשיו יכול עד מיליון שקל לבן אדם. מה לא ברור בזה? אני יכול לעשות אומדן של הפגיעה בהכנסות המדינה כתוצאה מההצעה שהוצעה כרגע, אין בעיה, אנחנו נביא את זה לוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אולי תגביל את מספר הקרובים שאפשר להעסיק. מה החשש של עופר? שאת שלושת הקרובים שלו שיעלו הוא יעסיק וכתוצאה מזה יעשה רווח ממס של 50,000 שקל בחודש. תגביל את זה כך שכל משפחה תוכל להעסיק קרוב אחד. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> החשש ביחס לארבעה קרובים הוא בדיוק אותו חשש שיש ביחס לקרוב אחד - שאחרי שעלה קרובו הוא יעסיק אותו כי יש לו פטור של עד מיליון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זו פרצה אדירה. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> לכן חשבנו להגביל את הפרצה ביחס לכל אחד מהעובדים שמועסקים אצל הקרוב. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זאת לא הייתה מטרת החוק מלכתחילה. מטרת החוק מלכתחילה הייתה להביא אנשי מקצוע מסוימים כדי שייכנסו להייטק, למרכזים הרפואיים, למוסדות החינוך וייהנו מפטור על השכר שלהם. לאט לאט התגלגלנו לבעלי עסקים שעובדים אצל קרובי משפחה. בהתחלה רצינו למנוע את זה לגמרי, אבל אז התכנסנו לפשרה הזאת של 30,000 שקל. לקבל פטור מוחלט על 30,000 שקל בחודש למשך חמש שנים זה מכובד מאוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מטרת החוק, אם אני מבין נכון, היא עידוד עלייה. מישהו שגר בצרפת מקבל בלי לעבוד היום, בלי לעשות כלום, בין 2,500 ל-3,000 אירו עזרה מהמדינה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא טוב לחיות שם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. ברור שלא טוב לחיות, לכן אנחנו עושים את זה, אנחנו רוצים שיבואו לפה. אנחנו מדברים פה על אנשים שעובדים, שהמשכורת הממוצעת שלהם היא 3,000 אירו ומעלה. אף אחד לא יעשה את התהליך הזה ואת תכנון המס הזה בשביל להגיע ל-30,000 שקל ברוטו. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אז שישאף לעבוד במשק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אדרבה, אנחנו רוצים שהוא יעבוד במשק, אבל אנחנו גם רוצים לעודד אותם להגיע לפה. אנחנו מצפים למשהו כמו 3,000 עולים? זה החשבון שעשיתם, נכון? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> העלות היא רק לגבי מי שעולה היום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, אבל אתם בונים על 3,000 עולים נוספים שיגיעו בעקבות הצעת החוק הזאת. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הפרצה היא לכל העולים שעולים ב-2026, לא רק לתוספת. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> כמה מקרים כאלה אתם צופים שיהיו? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הרבה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> ברגע שיש פרצה, זה יכול - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול למדוד את הפרצה ברגע שיש פרצה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> למה אתם מחתימים מישהו שרוצה לעלות לארץ? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> הפטור תופס את רובם של העולים היום. מעט ממי שעולה היום מרוויח יותר מ-30,000 שקל בחודש. הפטור של 240 מספק מעל ומעבר. זו פרצה גדולה אם אנחנו מאפשרים העסקה דרך קרוב, מה שיכול גם להכפיל את עלות הצעת החוק הזאת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בסוף צריך לממן את המדינה הזאת, עם כל הכבוד. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 240,000 זה 20,000 שקל, לא 30,000. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אחרי נקודות זיכוי זה עוד 10. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני לא מבין, מתייחסים לברוטו או מתייחסים לסכום אחרי נקודות זיכוי? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אתה לא משלם מס ב-10,000 השקלים הראשונים. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> התזכיר הזה לא נועד לבעלי הכנסות נמוכות, ואם כן, מה החשש? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> נגיד שמתוך 20,000 העולים שעולים בשנת 2026 יש ל-1,000 קרוב משפחה עצמאי או בעל עסק שמעסיק אותם. אם מעסיקים אותם במיליון שקלים, אנחנו מפסידים מס בהיקף של 400 - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עופר, אלו דוגמאות קיצון. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אלו לא דוגמאות קיצון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אלו דוגמאות קיצון, כי עד שהחוק הזה יאושר אנחנו נהיה בסוף חודש מרץ. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> זה לא קשור להחלטת העלייה, זה תלוי לכמה מתוך 20,000 העולים שגם ככה עולים יש קרוב משפחה עם עסק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנחת המוצא היא שכולם מנסים למצוא את הפרצות? עולים אנשים הגונים וישרים. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> העלות השנתית על 1,000 איש שעושים את זה היא 400 מיליון שקל. מה אם יהיו 3,000 שיעשו את זה? הפרצה הזאת גדולה מדי וצריכה להיסגר, כאשר אנחנו מעדיפים שהיא תיסגר לחלוטין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק, זו פרצה גדולה מידי. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הצענו פשרה, לכן אני לא מבין למה זה נפתח מחדש. אנחנו אמונים על סגירת הפרצות האלה ואני אמון על ההערכה ועל האומדן שלהן. ההיקף גדול מאוד וצריך להיסגר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה היקף ענק. אם אנחנו נאפשר את הפרצה הזאת, זה אובדן מיסים. לתת את זה היום, בזמנים המטורפים האלה? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> צריך לשים לב שזה לא רק פטור לזה שמקבל את ההכנסה, כי גם לזה שמשלם לו זה מפחית - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שני אנשים נהנים מהתרגיל הזה, גם המעסיק וגם המועסק. אני חושב שצריך להשאיר את זה כמו שזה, עם כל הכבוד. אני מתנגד לשינוי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם נלך על 50%, מה התוצאה תהיה? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה 500,000 שקלים - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמה בעלי עסקים ילכו עכשיו לחפש עולה שהוא קרוב משפחה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לחפש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נניח שאנחנו מדברים על ממוצע של 20,000 עולים לשנה. לכמה מתוכם יש קרובי משפחה שיש להם פה עסקים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עופר אמר לך שמדובר על 1,000 אנשים. מספיק 1,000 איש כדי להגיע ל-400 מיליון שקל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עופר, יש לכם דרכים להתמודד עם היבטים פיקטיביים כאלה, לא? בחברה קיימת אתם יודעים באיזה סכומים מועסקים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם ב-10 השנים האחרונות הוא לא הוציא משכורת של מיליון שקל, הוא פתאום יתחיל להוציא משכורת של מיליון שקל? אלה דברים שניתנים לבדיקה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לחמש שנים. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> ההתמודדות מאוד קשה, כי גם כשפקיד השומה מגיע לבקר בעסק הוא לא תמיד מוצא את אותו אדם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו לא צריכים להחמיץ את מטרת החוק, את התמריץ שעומד מאחורי זה. התמריץ שעומד פה בא כדי לעודד עלייה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מדברים על 30,000 שקל בחודש. אשתי שעובדת כמורה לא מרוויחה כזה סכום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מעמיד את העולה במצב שאנחנו חושדים בו ובמי שמעסיק אותו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 30,000 שקל זה סכום מכובד מאוד יחסית לשכר הנהוג במשק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הוא לא מכובד לאותה אוכלוסייה שמטרת החוק מנסה להביא לארץ. מטרת החוק הראשונית הייתה להביא אנשים שיש להם תלוש גבוה מאוד בחו"ל, לקבל את המוחות הטובים פה בישראל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם יש לו תלוש גבוה מאוד, הוא לא הולך לעבוד אצל בן המשפחה, הוא הולך לעבוד בהייטק, הוא הולך לעבוד בתעשייה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ואם לקרוב משפחה שלו יש חברת היי-טק? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בשביל זה אני רוצה לסגור את הפרצה. חברים, אין כסף. בסוף יהיה צריך בשביל זה להעלות עוד אחוז מע"מ, שזה עוד 7 מיליארד שקל. אם אנחנו מאפשרים פרצות, בסוף מישהו יצטרך לשלם את זה. הכסף לא גדל על העצים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבי, מה עמדתך בנושא? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה לא נראה טוב שאנחנו מצטיירים בעולם ככאלה שמחוקקים חקיקות מס מתוך ראייה שעובדים עלינו, בטח כשמתרגמים את החוק הזה אחר כך לעולים פוטנציאליים חדשים. חבר הכנסת מיקי לוי, דברי ההסבר מדברים על אוכלוסייה חזקה שרוצים להביא לארץ, כך ש-30,000 זה אפילו לא משקף. אני לא מרגיש בנוח עם חקיקה שמראש בנויה על התכלית שמסדרים. אף אחד לא בא לסדר אף אחד פה ברשות המסים. אם אני קרוב של מנהל בית השקעות בחו"ל ואני רוצה להביא חלק שיהיה מנוהל מישראל, אני עכשיו אשלם מס מלא ולא אהנה מהפטור? הסיפור הזה של לתפוס משהו שאולי, שבמקרה, בעיניי זה לא ראוי, זו לא תכלית ראויה של חקיקה מהסוג הזה. אפשר להוסיף סעיף סל או סעיף הגברת דיווח, ואפשר גם שאם מישהו מוחזק על ידי קרוב תתווסף עוד חובת גילוי. יש הרבה דברים שיכולים לעזור לרשות המסים אם חושבים שיש כאן איזושהי פיקציה, אבל לחוקק חקיקת פס מתוך פיקציה... צר לי, אבל זה לא החוק היחידי. אנחנו כל הזמן מחפשים איפה מרמים אותנו, וחבל, זה לא הכיוון שצריך להיות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבי, יש כאן סיכון של 400 מיליון שקל. מי ייקח את האחריות? אתה? אני? רשות המסים? שר האוצר? צריך להביא את הכסף הזה מאיזשהו מקום, ואני מדבר כסגן שר האוצר לשעבר. עם כל ההוצאות של המדינה המטורפת הזאת אני לא מבין למה לא לסגור את הפרצה הזו. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני לא יודע על מה הכימות ששמענו מעופר מבוסס, אבל אני יודע שמנגד אתה יכול להביא הרבה יותר אנשים לתרום למדינה ולהשיא פה הרבה יותר פעילות כלכלית, אנשים שאתה רוצה שיבואו לפה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ברור שזה לא יעצור את העלייה שלהם. ברגע שיש אנטישמיות בצרפת, באנגליה ובכל מקום אחר בעולם, זה לא מה שיעצור את העלייה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז לפי מה שאתה אומר לא צריך בכלל את הצעת החוק הזאת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא אומר את זה. נהפוך הוא, אני רוצה שיבואו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם הם יבואו ממילא אז אל תיתן להם כלום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לתת להם עד 30,000. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם חשב משרד האוצר להביא את ההטבה הזאת, כנראה שיש ציבור מסוים שלא עולה וההטבה הזאת כן תגרום לו לעלות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 30,000 שקל זו הטבה לא מספיקה? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אנחנו מדברים פה רק על מי שעולה וצפוי לעבוד אצל קרוב, שזה השוליים שבשוליים, אנחנו לא מדברים על כלל המגזר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שירוויח בהייטק 60,000 שקל, לא אכפת לי. אני חושב שעד 30,000 שקל זו הצעה מכובדת שאפשר לחיות איתה. אתה יודע מה, אתה יכול לתת הערת אגב שאומרת לבחון את זה בעוד שנתיים, בעוד שנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסוף זה חל רק על מי שעולה בשנת 2026. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תשנה את מדרגות המס בשנת 2027? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תראה כמה חוקים תוקנו פה לאורך השנים. יש חוקים שכשלו, שלא היו בסדר ותוקנו. אני חושב שזה סביר ואנחנו יכולים להתקדם קדימה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה הגבול שלכם, ישי? 240 זה הכי גבוה שהצלחתם להגיע? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> ניסינו לראות איפה עוד מקבלים הקלות בפקודה וראינו שההטבה במס של תושבים שגרים ביישובי ספר היא עד 240,000 שקלים. נכון שזה לא אותו עולם, אבל זה סוג של נקודת אחיזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עולה שיגור בעכו ויעבוד אצל קרוב - - << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> יהיה לו גם וגם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גם שם יש את החשש? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> כן, יש את החשש הזה, ואני אומרת את זה כתושבת זיקים לשעבר. מה, אתם לא יודעים שאנשים נרשמים ביישובים בלי לגור בהם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חמור מאוד. זה כבר תפקידו של האוצר לאכוף. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> היכולת שלנו לאכוף היא מוגבלת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בעיה לבדוק אם בן אדם גר במקום, לראות איפה ילדיו רשומים? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> הוא יסביר שהילדים רשומים במקום אחד והוא במקום אחר. עצם ניהול ההליך יקר מאוד מאוד לרשות המיסים ולמדינה. הוועדה מקודם שאלה איך אני יכולה לדעת אם מעסיק לא נתן שכר של מיליון שקל ועכשיו כן נותן שכר של מיליון שקל. אין מחלוקת שמדובר בבן אדם שהוא חדש בעסק, אבל הקרוב יגיד - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש גבול לכמה אפשר לשחק פה עם המערכת. יש לכם מידע ויש לכם את הנתונים. כשאתם רוצים אתם עושים את הביקורת ואת האכיפה. השאלה אם הסעיף הזה והסעיף בהמשך לגבי הקנס, לגבי ההחזר הכספי במקרה שהחלטת לעזוב את הארץ, לא מנוגדים לתכלית החקיקה וגורמים לזה שאדם שרציתם להביא לפה, שצריך לעזוב הכל, להביא משפחה שלמה הנה, באמת יעשה את השיקול של לבוא לכאן כשמלכתחילה הוא כאילו נתפס כמי שיכול לפעול בצורה לא לגיטימית. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> כשהוועדה ביקשה מאיתנו להכניס גם הכנסה מקרוב, היא הביאה דוגמה של אדם שלא מסתדר בראשית דרכו, היא לא דיברה על אותם בעלי הכנסות גבוהות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם דיברתם על זה שאתם רוצים להביא לפה אוכלוסייה חזקה. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> לכן חשבנו שהכנסה מקרוב לא אמורה להיכנס כי בעלי הכנסה חזקה לא צריכים את הסיוע מקרובים. עולים שכן צריכים את הפוש הראשוני הזה בתחילת דרכם נכנסו לבקשת הוועדה, למרות שחשבנו שמתן ההטבה להם לא ממש יושבת פיקס על תכלית החקיקה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> האם אפשר להעלות קצת את גובה התקרה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> לא קבענו את גובה התקרה כנקודה למשא ומתן. נתנו את התקרה המקסימלית שיכולנו לתת לבקשת הוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה "התקרה המקסימלית"? השוויתם את זה להטבות מס, שזה מנגנון שהוא לא רלוונטי בשום דרך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נצמדתם למנגנון קיים שהוא לא מן העניין, עם כל הכבוד. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אם נעלה את התקרה ל-300,000 שקלים, זה יתמרץ עוד בן אדם? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע אחרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו מדברים על ברוטו או נטו? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה ברוטו. זה משאיר את יתרת ההכנסה למיסוי מהמדרגה הראשונה, מ-10%. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה אם אנחנו מעלים את זה ל-350,000 חלקי 12? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא עשינו כלום, השארת את זה פרוץ. עם 300 אני חושב שאפשר לחיות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה יודע לחיות עם 50% מכל מדרגה? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אתה גורם לבן אדם להתעשר מתוך פרצה חוקית. האם נצליח לתפוס את זה? האם נצליח לשכנע את בית המשפט? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> במצב שבא לבן אדם קרוב משפחה מחו"ל והוא מעביר לו עסק שמגלגל חמישה מיליון שקל בשנה, איך אנחנו יוצאים מזה? אין לזה סוף, ולכן אמרתי שעם 300,000 שקל אני יכול לחיות, זה מכובד מאוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כשהם שמו את ה-240,000 כתקרה, הם נצמדו למשהו שמבחינתי הוא לא מן העניין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שהוא יכול לחיות עם 300. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא משנה אם זה 300 או 350. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 350 זה כבר מעבר לתקרה הראויה. עם 300 אתם יכולים לחיות? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אנחנו צריכים לתמחר את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ההשוואה למה שקורה ביישובים פטורים היא לא מן העניין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מדברים על פרצה שהיא לא סבירה כי אתם לא באמת יודעים להעריך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תביאו נתונים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין להם ניסיון, לכן הם לא יודעים להעריך. << יור > היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר לעשות בדיקה רטרואקטיבית. תבדקו לכמה מתוך העולים לישראל בשנת 2024 ו-2025 יש קרובים שיש להם עסק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מוסיפים ל-100 מיליארד שקל הון שחור עוד כמה מיליארדים בצורה הזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה יודע שאנחנו האחרונים שרוצים את זה. אם אנחנו באים לעשות חוק פייק ולהוציא כותרות - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל זה מה שיהיה בסוף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא יהיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, זה מה שיהיה. שר האוצר ושר הקליטה יעשו מסיבת עיתונאים שבה הם יקראו לכולם להגיע לישראל, אבל זה יהיה פייק אחד גדול. אל תשכחו שאנחנו כבר בחודש מרץ. עד שבן אדם יתחיל להתעורר, יתחיל לזוז ויתחיל להניע פספסנו את מטרת החוק. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> לכמה אנשים בדיון הזה יש קרוב משפחה שהוא עצמאי או בעל עסק? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה רלוונטי? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> מה זה רלוונטי לדיון? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אני בטוח שלכל אחד מאיתנו יש קרוב משפחה שהוא בעל עסק או עצמאי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ככה אתה מבסס נתונים? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> בחינה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה רוצה בחינה? בוא תתחיל מלהוציא נתונים. אתה יודע כמה עלו לישראל לפני שנתיים שיש להם קרובים שעובדים בעסק? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, תביאו את הנתון הזה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אם אני אביא לכם נתון שזה באלפים, אתם יורדים לגמרי מהעניין? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בוא נתחיל מזה שתביא נתון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוא נקבל קודם כל את הנתונים ונבחן אותם. עופר, אנחנו לא נגדך, אנחנו מנסים להבין. אנחנו לא רוצים לגרום למדינה להפסיד כספים. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אין בעיה, אנחנו יכולים להביא, אבל זה המון. 10% מהמשק הם עצמאים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם תביאו וזה המון, נוכל לשכנע את הוועדה. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> זה יהיה כמעט כל העולים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא בטוח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עובדים אצל קרוב, לא עצמאים. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> 10% מהאוכלוסייה הם עצמאים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עופר, אפשר להביא את הנתון? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אנחנו נחפור אצלנו ונראה מה אפשר להביא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי כדאי להסתמך על נתונים של משרד העלייה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא יכול לדעת מי עובד אצל מי, הוא יודע מי עלה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> לא תמיד יש את הנתונים של תושב חוזר. הרי גם זה ניתן לתושב חוזר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עופר, אתה יודע לכמה מתוך העולים ב-2024 ו-2025 יש קרובים שהם עצמאים? תביא את הנתון הזה. אם יתברר שהחשש שלך הוא חשש סביר, אני אזרום איתכם. אנחנו לא באים פה לגרום לאנשים לעשות קומבינות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גם ה-80,000 שעזבו בשנה השחונה של המלחמה היו שייכים לאוכלוסייה חזקה, אם זה רופאים, מהנדסים. כשהם יחזרו הם יקבלו את אותם דברים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם לא נכללים בהצעת החוק, כי הם היו צריכים לעזוב לפני 10 שנים. היינו מאוד רוצים להביא גם להם, כי בריחת המוחות פוגעת במדינה. עופר, תביאו את הנתונים האלה? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אנחנו נבדוק מה יש אצלנו ונביא מה שיש. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (ג) עולה או תושב חוזר ותיק שיש לו הכנסה מזכה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) באותה שנה, זכאי לפטור ממס על הכנסתו המזכה כאמור לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, ובלבד שסך הסכום הפטור לא יעלה על תקרות ההכנסה המנויות בסעיף קטן (א). << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אותו אחד שמפיק הכנסה מקרוב יכול ליהנות גם מהכנסה שהיא לא מקרוב, אבל צריך לשים לב שתקרת ההכנסה הכוללת מקרוב ולא מקרוב לא עולה על מיליון שקלים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ואז הוא יקבל את הפטור עד מיליון, כשעל מה שמעבר לזה הוא ישלם רגיל, מהמדרגה הראשונה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> נכון. בסעיף (ג) אין הפניה לסעיפים (א) ו-(ב) בנוגע לעובדה שהם עלו לישראל בשנת 2026. יכול להשתמע שסעיף (ג) מתייחס לעולה או לתושב חוזר ותיק, לאו דווקא אלה שחל עליהם - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה? כתוב "לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) באותה שנה". << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> כן, אבל כתוב שיש לו הכנסה מזכה לפי אותם סעיפים. האם מובן שזה חל רק על מי שעלה ב-2026? ההצעה שלנו היא להוסיף את המילים "שיש לו הכנסה מזכה באותה שנה". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו הערה מקצועית או משפטית? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> זאת הצעת נוסח. הדרך הפשוטה ביותר לפתור את זה היא להגדיר יחיד מוטב שזכאי להטבות - מי שעלה בתקופה הרלוונטית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו חשבנו שכדאי שנמשיך להבין מה ההצעה אומרת, לכן השארנו את זה עולה או תושב חוזר ותיק, אבל אפשר להפנות את זה. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אם אנחנו מוסיפים יחיד מוטב הבעיה שאבישי מתייחס אליה נפתרת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה פותח לנו בעיות אחרות. אנחנו נשאר ככה ונוסיף את התוסף. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), עולה או תושב חוזר ותיק יהיו זכאים בשנת המס 2026 לתקרת ההכנסה הפטורה המפורטת בסעיף קטן (א)(1) או (ב), לפני העניין, באופן יחסי לתקופת תושבותם בישראל בשנה האמורה. (ה) לעניין בחינת המועד שבו היה יחיד לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, לפי הוראות סעיף זה, לא יחולו הוראות סעיף 14(ב)(1) לפקודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תסביר מה זה 14(ב) לפקודה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> 14(ב)(1) לפקודה מדבר על שנת הסתגלות, הוא אומר שאדם שהגיע בשנה מסוימת, נניח ב-2025, יכול לבחור שלא להיחשב לתושב ישראל לצורך מס באותה שנה למרות שהוא גר פה. את החוק הזה אנחנו בוחנים לפי המועד שהגעת בפועל. זה שבאת ב-2025 וביקשת להפוך לתושב ישראל רק בעוד שנה, לא מכניס אותך לחוק. מצד שני, אדם שהגיע ב-2026 ומבקש שנת הסתגלות, זה לא יוציא אותו מהחוק. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> מי שביקש שנת הסתגלות ב-2026 יוכל להיכנס לתחולת החוק, זאת למרות שהוא יהיה תושב ישראל לראשונה רק בשנת 2027. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא סותר את 2(א)? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה מבהיר את 2(א). << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בתחילת הדיון אמרת שמה שקובע זה הפיסקליות שלו, לא מתי שהוא הגיע. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> פיסקליות זה מתי שהוא הגיע בפועל והעביר את מרכז חייו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא הגיע בפועל בסוף שנת 2025. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> שנת הסתגלות לא מתייחסת לשאלת קביעת מרכז חיים, כי שנת הסתגלות יוצאת מנקודת הנחה שאותו אדם כבר עלה לישראל, השתקע פה, כבר יש לו מרכז חיים בישראל. שנת הסתגלות מאפשרת לו לשמר את המעמד שלו כתושב זר עד שהוא יקבל החלטה מה הוא עושה. לגבי כל בן אדם שנכנס לארץ בשנת 2026 אבל אמר, "אוקיי, אני יודע שאני פה, אני יודע שמרכז החיים שלי פה אבל אני רוצה עוד שנה אורכה לפני שאני מקבל את ההחלטה על קיבוע מעמדי פה", רצינו להגיד שזה לא יפגע בהטבות שניתנות לפי החוק הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> כי הוא העתיק את מרכז חייו לישראל. רצינו לעודד עלייה, לרבות אנשים שעוד מתלבטים ואנחנו מקווים שיחליטו להישאר. כל מי שהעתיק את מרכז חייו לישראל במהלך שנת המס 2026 נכנס בתחולת החוק. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> שנת הסתגלות זה סוג של הטבה, כי אני אומר לבן אדם, למרות שהעברת את מרכז החיים שלך לפה אני בכל זאת רואה אותך כתושב חוץ. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> נעלם כל הנושא של ה-5 בנובמבר. מועד ההגעה ירד? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מבינים ששר האוצר מתנגד לזה. מנכ"ל משרד העלייה והקליטה היה כאן בתחילת החקיקה וביקש להתחשב במועד ההכרזה, ב-5 בנובמבר, כך שיביא בחשבון גם את מי שעלה מ-5 בנובמבר עד 1 בינואר 2026. בהתחלה אמרתם שתבחנו, אבל בסופו של דבר הוחלט שזה לא מקובל. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ממשיכים עם החלטת הממשלה ועם החקיקה הממשלתית שקבעה שזה מה-1.1.2026. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה לא מה שהיה בדיון הקודם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בכמה מדובר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בדיון הראשון אמרו כ-2,000. << אורח >> אלעד זכות: << אורח >> הבנתי בדיון הקודם שרשות המיסים ושר האוצר הסכימו שזה יהיה החל מה-5 בנובמבר. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> התאריך הזה הוא יום ההכרזה של שר האוצר על ההטבות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האם יש הסכמה בין משרדי הממשלה או עדיין המחלוקת קיימת? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נאמר בישיבה הקודמת שבודקים את הנושא ויקבלו החלטה סופית. לפי מה שאנחנו מכירים עכשיו, ההחלטה הסופית היא 1.1. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מוסכם שהוא יתחיל לקבל את ההטבה מה-1.1. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה אם זה יחול על מי שעלה - - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא, זה לא יחול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי צריך לתת איזה חודש או חודשיים, נגיד מרגע ההכרזה עד שהבן אדם ארגן את עצמו. הרי ברור שאף אחד בעקבות אותה הכרזה לא אמר, "זהו, עליתי לארץ". יש תהליך שהוא לצערי ארוך. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ההכרזה הייתה ב-5 בנובמבר, פחות מחודשיים לפני תום השנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, נבדוק את זה מול מנכ"ל משרד הקליטה בהמשך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא רוצה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני יודע שהוא רוצה. << אורח >> אלעד זכות: << אורח >> מה זה קשור למנכ"ל משרד העלייה והקליטה? בדיון הקודם נציגי רשות המיסים הודיעו שהם נעתרים לבקשה להחיל את זה על אלה שעלו החל מה-5 או ה-6 בנובמבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כרגע נציגי משרד האוצר אומרים שיש הסכמה אחרת. תגיעו להבנות ותציגו את עמדתכם בפני הוועדה. << אורח >> אלעד זכות: << אורח >> בסיכום של רשות המיסים כתוב: "נעתרנו לבקשה לכלול את באי נובמבר-דצמבר 2025 כזכאים להקלות שיינתנו על הכנסות משנת 2026. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> כך התבטאתי בוועדה, אבל מבדיקה חוזרת שערכנו מתברר שזה לא היה הסיכום ואנחנו חוזרים לתחולה על עולים החל מ-1.1.2026. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה תואם את ההחלטה שקיבלה הממשלה ואת הצעת החוק הממשלתית שהצביעו עליה בקריאה ראשונה בכנסת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו צריכים להיצמד למטרת החוק, שזה עידוד עלייה. אני לא חושב שההכרזה של שר האוצר ב-5 בנובמבר גרמה לכל אלה ב-6 בנובמבר להגיע. בשונה מכל מה שלא הסכמתי עם משרד האוצר, פה העמדה מוצדקת, היא מתחברת למטרות הצעת החוק. אנחנו רוצים לתת פה הטבה שתהיה אפקטיבית, שתגרום לעולים שעדיין לא החליטו, להגיע לישראל, אבל אני אנהל שיח על זה גם מול מנכ"ל משרד הקליטה, אולי פספסתי פה משהו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני חוזרת לנושא של ההסתגלות. אם אתם אומרים שלעניין בחינת המועד שבו הוא היה תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק לא יחולו הוראות סעיף 14(ב)(1) - - << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> סעיף (א) רוצה לומר שהפכת לתושב ישראל לראשונה ב-2026. אם אתה בוחר בשנת הסתגלות, אתה תושב חוץ עד הרגע ששנת ההסתגלות מסתיימת ורק אז אתה הופך לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק. הסעיף של שנת הסתגלות מנוסח באופן שרק מי שזכאי למעמד של תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק יכול לבחור בשנת הסתגלות. ברור לכולנו שבשנה הראשונה שהוא הגיע הוא תושב חוץ. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אבל הוא מגיש את הטופס באותה שנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה אם הגעת ב-2026 ועכשיו אתה מבקש הסתגלות? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> מבחינת סעיף 14 לפקודת מס הכנסה אתה תהיה תושב ישראל רק בשנת 2027. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בשנת 2026 יראו את ההכנסה שלך כתושב ישראל? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא יראו את ההכנסה בשנה הזאת, אבל בשנים שאחרי אתה תוכל לקבל את הפטור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם ב-2026. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אתה תקבל את הפטור לא בגלל שאתה תושב ישראל, אלא בגלל שיש לך הכנסה בישראל. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> כן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> צריך לחדד את זה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> סעיף 14 נותן לבן אדם שהגיע ב-2026 הקלה מסוג אחר, נותן פטורים על הכנסות בחו"ל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפי סעיף 14 רואים אותו כתושב חוץ, אבל לפי החוק הזה הוא ימשיך להיחשב תושב ישראל ויהיה זכאי - -? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> נכון, בדיוק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> צריך להתחיל מסעיף 1. סעיף 1 קובע מתי יראו מישהו כתושב ישראל. רואים אותו כתושב ישראל בשנת 2026 אם הוא העביר את מרכז חייו לישראל בשנת 2026. סעיף 14 מתגבר על הדבר הזה, הוא אומר שאם הוא בוחר בשנת הסתגלות, רואים אותו כתושב ישראל ב-2027. בסעיף הזה אנחנו לא מסתכלים על סעיף 14, אנחנו חוזרים לברירת המחדל בסעיף 1 לפקודה. מי שלפי סעיף 1 לפקודה רואים כתושב ישראל בשנת 2026 ייכלל בחוק. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה לעניין האוכלוסייה שעלתה ב-2026. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> או 2025. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> וזה יהיה למשך 5 שנים, נכון? הוא לא מקבל שנה נוספת. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> נכון. יכול להיות שבגלל שהוא לא תושב ישראל לפי הפקודה יש דברים מסוימים שהוא לא חייב עליהם במס שהוא היה חייב עליהם אם הוא היה - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה על הכנסות מחו"ל, זה לא קשור לפה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הכנסות מחו"ל, הכנסות פסיביות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על זה החוק של 10 שנים חל. למה הוא צריך את סעיף 14? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ה-10 יתחילו לרוץ מהשנה שאחרי שנת ההסתגלות. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> 9, לא 10. שנת ההסתגלות הכי מסייעת לסיטואציה שבה הגעת לישראל, היית פה שנה וחזרת. אם אתה מגיע לפה אחרי 3,4 שנים, רואים אותך כאילו הגעת לראשונה, לא סופרים לך את השנה ההיא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דיברתי עם מנכ"ל משרד הקליטה והוא אמר שהיו אנשים שביום ההכרזה, ב-5 בנובמבר, אמרו, "אוקיי, בואו נעצור את העלייה, לא נעלה בשנת 2025, נעלה בשנת 2026". אם אנחנו עכשיו לא נותנים להם מיום ההכרזה אנחנו כביכול רימינו אותם, כי אמרו להם בהכרזה, "אל תדאגו, תעלו בשנת 2025 ותקבלו חלק מההטבה". << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הרציונל הזה לא מתקיים, כי אלה אנשים שהיו עולים בכל מקרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, אבל בסוף אותם אנשים יכלו לשים ברקס ולא שמו ברקס כי הם קיבלו הבטחה משר העלייה או שר האוצר שהם יהיו זכאים. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> האופן שבו נבחן בפועל את התקיימות הסעיף יכול להכניס גם את באי נובמבר. כשבא פקיד השומה לדעת אם העברת את מרכז חייך לראשונה ב-2026, הוא מסתכל 10 שנים אחורה. בהנחיה שלנו באנו ואמרנו שאם היית עד 90 ימים בישראל בשנת 2025, אנחנו נראה אותך כמי שהעביר ב-2026 את מרכז חייך. מישהו שהגיע בנובמבר והיה רק 60 ימים בישראל לכאורה התחיל את התושבות שלו ב-2026 ויכול ליהנות מאותה הטבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז למה אתה רוצה להתחיל בדיקה של לראות כמה ימים הוא היה? אם הוא עשה עלייה והעביר את מרכז חייו אחרי ה-5 בנובמבר, תיתן לו את ההטבה. אם ממילא הוא יקבל, למה לסבך? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אי אפשר להימנע מבדיקת ספירת הימים שקדמה ל-2026. כל פעם שיתנו לו אישור לפטור יבדקו כמה ימים הוא היה לפני 2026, כדי שלא ייתנו למישהו שכבר נמצא פה 4,5 שנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוא נרשום שהצעת החוק תחול גם על מי שהגיע מ-5 בנובמבר אלא אם כן היה יותר מ-90 ימים בארץ בשנת 2025. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יש לזה עלות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני הולך עם ההיגיון של ישי שממילא הוא מקבל אלא אם כן הוא היה 90 יום. אין בעיה, תכניס את זה בהצעת החוק. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> זה משהו שאנחנו צריכים לבחון עם משרד האוצר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (א) הכנסתו מעסק של חבר בני אדם תושב חוץ, אשר הופקה בישראל בשל יגיעתו האישית של עולה או תושב חוזר ותיק, בשנות המס 2026 עד 2030, תהיה פטורה ממס, אלא אם כן חבר בני האדם ביקש אחרת, ובלבד שלאותו חבר בני אדם לא הייתה הכנסה מעסק שהופקה בישראל אלמלא יגיעתו האישית של העולה או התושב החוזר הוותיק. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> לבקשת לשכת רואי החשבון והוועדה הוספנו את ההקלה הנוספת הזאת שניתנת למעסיק הזר של אותו עולה, לא לעולה עצמו. יש הרבה מצבים שיש מעסיק זר, אם זה חברה או תאגיד אחר ששולח את העובד לפה. העובד מגיע לארץ ועובד מפה עבור אותו מעסיק זר. כללי המיסוי הבינלאומי קובעים שלאותו מעסיק זר יש הכנסה שמופקת בישראל בגלל פעילותו של אותו עולה חדש או תושב חוזר ותיק. אנחנו הסכמנו שבאותה תקופה אותם מעבידים זרים, למרות שיש להם הכנסה שמופקת פה, יהיו פטורים ממס בגלל עלייתם של אותם עולים ותושבים חוזרים. אנחנו לא רוצים לתת את זה לכל עולה או תושב חוזר ותיק, אלא רק למי שחל עליו סעיף 2(א). << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אז נכתוב "הכנסתו מעסק של חבר בני אדם תושב חוץ שהופקה בישראל בשל יגיעתו האישית של עולה או תושב חוזר ותיק כאמור בסעיף 2(א)". (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי עולה או תושב חוזר ותיק שהוא בעל מניות מהותי בחבר בני אדם תושב החוץ. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אם אתה בעל שליטה באותו תאגיד זר, אין סיבה שאותו תאגיד זר יהיה פטור. אנחנו רוצים לתת את ההטבה לאותו אחד שמגיע לפה ועובד עבור איזה שהוא מעביד זר. אם זה העסק של אותו עולה חדש, יש לו כבר את הפטור שהוא קיבל עד מיליון שקלים או עד 600,000 שקלים, תלוי באותה שנה, לא צריך להרחיב את זה גם להכנסות של תאגידים זרים. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> (ג) לגבי חבר בני אדם תושב חוץ שהוא תאגיד שקוף, הוראות סעיף קטן (א) יחולו רק על חלק הרווח של התאגיד השקוף המיוחס לתושב חוץ. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> נניח שאני עובד בשותפות ואני מפיק לה הכנסות בישראל. אם בשותפות יש תושבי ישראל שזאת הכנסתם, אין ספק שתושבי ישראל צריכים להיות חייבים רגיל כי לא להם רצינו לתת את הפטור. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> סעיף (ב) מצמצם את תחולת הפטור, שזה מה שסוכם לגבי בעל מניות מהותי, אבל גם (ג) אמור לצמצם את הפטור. הייתי כותב שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי חלק רווח המיוחס לבעל זכויות שאינו תושב ישראל. אם התכוונת לבעלי זכויות תושבי ישראל, תמעט את זה, תעשה זה על דרך השלילה, לא על מה זה חל. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> הרבה פעמים אנחנו לא יודעים בדיוק מי הוא בעל הזכויות. אם אני יודע שהוא תושב חוץ, סבבה, אנחנו ניתן לו, אבל אם אני לא יודע, זה אולי מקום לבוא ולהגיד, "תשמע, לא מגיעה ההקלה". זה בעצם ההבדל ביני לבינך בנוסח. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני פשוט רוצה חקיקה בצורה עקבית, כי סעיף (א) הוא הכלל, (ב) ו-(ג) הם הלמעט. תעשה למעט, אבל אני משפטן קטן, תחליטו מה שתחליטו. אנחנו שנינו מבינים את אותו דבר, אני מקווה, ולא עוד פעם שאנחנו מחפשים פה תכנונים שאף אחד אפילו לא חשב לעשות אותם. אני מציע שזה יהיה על דרך השלילה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולם מסכימים על המהות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מסכימה שאפשר לנסח את זה אחרת ואפשר גם לאחד את זה עם סעיף קטן (ב), להגיד שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו: 1. לגבי עולה או תושב חזר ותיק שהוא בעל מניות מהותי. 2. לגבי מה שחל היום מכוח סעיף קטן (ג). השאלה אם אתם יודעים לחיות עם זה בלי חששות. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אנחנו מדברים מתוך ניסיון, כי אנחנו מתעסקים עם תאגידים שקופים שמפיקים פה הכנסות. אם תאגיד שהוא שותפות מפיק פה הכנסה, אנחנו רוצים לתת פטור לכל אותם בעלי זכויות שהם זרים. אנחנו אומרים להם, "בואו תגידו לנו כמה בעלי זכויות זרים יש". אם הם אומרים לנו, "תראו, 98% זרים ו-2% ישראלים", אנחנו יודעים לתת פטור ל-98%, אבל לפעמים לא ניתן לדעת. אם אומרת לי השותפות, "תראה, אני יכולה להיות בטוחה לגבי 50%", תהיה לי בעיה עם ה-50% האחרים. אם נלך על דרך החיוב, אני אצטרך לדעת בוודאות שזה תושב ישראל על מנת לא לתת את הפטור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בכל מקרה תצטרך לדעת בוודאות. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> כן, תצטרך לדעת. גם הגדרת פה תושב חוץ ותושב ישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בכל מקרה תהיה חייב לדעת אם הוא תושב חוץ או תושב ישראל, כי אם הוא תושב חוץ הוא פטור מכוח סעיף - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נכתוב את זה על דרך השלילה. אם תראו שאתם ממש לא עומדים בזה, אנחנו נראה מה - - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בסעיף קטן (ב) מוזכר בעל מניות מהותי ואין הגדרה למה זה בעל מניות מהותי. אני מניח שאתם רוצים 10%, נכון? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> לא, כאמור בסעיף 88. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כאמור בסעיף 88 זה 10%. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> תפנה לסעיף 88. סייג לתחולה 4. הוראות חוק זה לא יחולו מיום תחילתן על יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות המס 2027 עד 2029 ושהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת מאותן השנים. למה 2030 לא נמצא? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> 2030 זאת השנה האחרונה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בשנה האחרונה לא אכפת לך שהוא עוזב? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> התוספת הזאת היא לבקשת הוועדה. המטרה של הסעיף היא לבוא ולהגיד לאותם עולים, "אל תבואו רק בשביל לנצל את הפטור, תבואו להשתקע". המטרה היא לא שמי שיבוא לפה ישהה את התקופה שהחוק מאפשר ויחזור חזרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עוד פעם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהם באים לרמות אותנו? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> זה לבקשת הוועדה, זה לא שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מתנגד לזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו מורידים את הסעיף הזה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שמירת דינים 5. בלי לגרוע מהוראות סעיף 2(ה), אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 14 לפקודה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> אנחנו מזכירים שמגיע לו גם הפטור על הכנסות מחו"ל. הייתי אומר 14 ו-97 לפקודה. יש לנו שני סעיפים בפקודה שנותנים את ההטבות האלו, 14 ו-97. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני לא בטוח ש-97 זה משהו שאמור להיכנס פה, צריך לעשות חשיבה על זה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> יכול להיות שאולי נשאיר את זה 14. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> זה רק 14, כי 97 חל על הכנסות הוניות. ברגע שההכנסה היא עסקית 97 לא יחול עליה, גם אם זה משהו שהוא רווח ממניות. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני חושב שאתה לא רוצה שהאדם שבא לפה יקנה נכס וימכור אותו אחרי חצי שנה ברווח. זאת לא הייתה תכלית החקיקה, נכון? סעיף 14 נראה לי בסדר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בסעיף 6 נוספה המילה "בו". << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> יש שאלה לגבי התחולה. בכל מקרה הוא חל מ-1 בינואר 2026, אבל יש שאלה על מי הוא חל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ביקשתי מהממשלה שתשב ותבוא לוועדה עם הסכמה. תחזרו עם תשובה לגבי סעיף 2(ב), לגבי ה-240 וגם לגבי סיפור ההכרזה. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> רק הנושא של הקרוב נשאר פתוח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא רק הקרוב, גם ההכרזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שאנחנו מפספסים את תכלית החוק אם אנחנו מחילים את זה על מי שעלה ב-6 בנובמבר. אומר מנכ"ל משרד הקליטה שבעקבות ההכרזה אנשים רצו לבטל את העלייה שלהם ולא להגיע לישראל, שבעקבות אותה הכרזה הבטיחו להם שאת ההטבה הזאת הם יקבלו. אני חושב שאם מישהו מהם יגיש בג"ץ, הבג"ץ יהיה לטובת העולה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אני חושב שלא. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לגבי הנושא של התחולה יש לי הצעה מסוימת. ברוב המקרים הם גם ככה ייכנסו לתחולת הפטור ברגע שהם לא ייחשבו תושבי ישראל לראשונה ב-2025. אם יש קושי חקיקתי לזוז אחורה בחודשיים או בחודש וקצת, אולי אפשר שרשות המיסים תוציא פרסום או עמדה מקצועית מקלה לאלה שהגיעו ב-5 לנובמבר. את מה שאמר אבישי אפשר להעלות על הכתב, כדי שלפחות זה ייתן פומביות לנושא הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שזה לא יחול על מי שלא היה 90 יום ב-2025? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> כן, פחות או יותר. שלא ינקטו בצעדים לשלילת הפטור למי שעלה ב-5 בנובמבר בעקבות הכרזת שר האוצר על הרפורמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני פתוח גם לזה, בסדר גמור. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> הצעתי לגבי ה-240,000 את ה-40% בכל מדרג של תקרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ביקשנו מהם להביא נתונים. תגידו לכמה מתוך העולים שעלו ב-2024 ו-2025 היה קרוב שהיה לו עסק. יכול להיות שאתם צודקים. אם אתם צודקים נזרום איתכם, אבל בואו נקבל נתונים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> קחו חצי שעה ותחזרו עם תשובה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה אירוע גדול, זה לא אירוע שאפשר לסגור בחצי שעה, עם כל הכבוד. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> פטור זה כמו חוק הכלים השלובים. ברגע שאנחנו נותנים פטור הוא יתמלא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תבדקו. אנחנו רוצים לראות שהחשש שלכם סביר. אם אכן הוא סביר, הנה אני מודיע לכם - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר בחצי שעה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תיקחו שעה ותחזרו עם תשובות. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> יש לנו נוהל שאותו אנחנו מפרסמים לציבור, נוהל על איך מקבלים את ההטבה, כשבנוהל הזה הדגשנו את ספירת הימים. ציינו שם שאם היית עד 90 ימים בישראל ב-2025 ועמדת בכל יתר התנאים, זה לא מה שימנע ממך לקבל את ההטבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה זה "עמידה ביתר התנאים"? זה שהוא הגיע בפועל ב-2025, זה לא - - ? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> שלא הייתה העתקה של מרכז החיים לפני כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ה-90 יום מיטיב את המצב. << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> בסופו של דבר פקיד השומה הולך לבדוק איפה היית ב-10 השנים האחרונות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איפה הנוהל הזה? למי שלחתם? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> יש טיוטה שהפצנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז תעבירו אותה לוועדה בחצי השעה הקרובה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מדברים על מה שהעברתם בישיבה הראשונה? << אורח >> אבישי דינר: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם שלחו את זה לוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תביאו את הנתונים שיש לכם תוך חצי שעה, שעה מעכשיו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>