פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 850 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ו (14 בינואר 2026), שעה 9:49 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג-2022 (פ/960/265), של חה"כ יעקב אשר, חה"כ משה גפני << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג-2023 (פ/1819/25), של חה"כ ואליד אלהואשלה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר יעקב אשר חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה מוזמנים: טל עופרים – כלכלנית, יחידת החדשנות, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל כנרת לביא – יחידת האסדרה, בנק-לקוח, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל חן פליישר – מחלקה משפטית, בנק ישראל איגי פז – המחלקה למשפט אזרחי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים טל ישראלי – רכזת פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר טיבי רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים לבנת קופרשטיין-דאש – יועצת משפטית, איגוד הבנקים עינת יוסוב – עו"ד, איגוד הבנקים שי אבו – יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל ליאור נסים – יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות ענת סביצקי-ביינהורן – מנהלת רגולציה ואסטרטגיה במקס אלה תמיר שלמה – אחראית רגולציה פיננסית, לובי 99 צח בורוביץ – שדלן/ית (הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ישראכרט עידית שבתאי-סידיס – שדלן/ית (ייעוץ ואסטרטגיה בע"מ), מייצג/ת את איגוד הבנקים ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג-2022, פ/960/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג-2023, פ/1819/25 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג-2022, של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת משה גפני. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג-2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה, חבר הכנסת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. זו הצעת חוק צרכנית, פשוטה, הוגנת, מותאמת גם לטכנולוגיה שמתקדמת. פעם היית צריך להוציא דפי חשבונות או דברים מהסוג הזה, צריכים 1,000 בעלי מקצוע בדרך עד שהיית מקבל אותם, והמטרה של הצעת החוק הזאת היא פשוטה, של הנגשת מידע ללקוחות שיוכלו לקבל מידע עד שבע שנים. אנחנו עושים את זה בפעימות, צריך להיכנס לרזולוציה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עד שבע שנים? איזה מידע? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל המידע הבנקאי. אגב מדובר לא רק על הבנקים, גם על חברות אשראי וכו', כי היום המצב הוא שרוב החומר הזה נמצא בצורה דיגיטלית אצל הבנקים בכל מקרה. גם הבנקים מאפשרים היום ללקוחות שלהם לראות מידע באינטרנט אבל לתקופות מוגבלות, יש בנקים שנותנים לחצי שנה, יש נחמדים יותר שמאפשרים אפילו שנה או שנתיים. אין אחידות, אין כללים מחייבים וכשאתה צריך מידע מקודם אתה צריך להזמין את המידע הזה בנפרד, למלא טפסים, לעבור בירוקרטיה וגם לשלם אגרה. נדמה לי שזה המצב היום כדי לקבל את המידע. אז צריך לקחת בחשבון, למשל אדם שיש לו עסק קטן, הוא צריך להוציא דוח, יש עניין מול רשות מיסים או מול כל דבר אחר, בית משפט, תביעות פרטיות שיש לו כאלה ואחרות, ואז הוא צריך להתחיל לרוץ ולהזמין ולבקש וייתנו לו ולא ייתנו לו, ואי אפשר יותר משנה ובסוף הוא גם משלם על זה לפי עמודים. אז הצעת החוק מתאימה את עצמה, כמו שאמרתי, למצב הטכנולוגי. אנחנו מציעים שתאגידים בנקאיים יאפשרו ללקוחות שלהם לקבל מידע באופן מקוון לתקופה של שבע שנים רטרו. מי שמרוויח מהעניין הזה הוא כמובן הלקוח, הוא גם חוסך כסף, זמן, בירוקרטיה וכו'. לדעתי גם הכלכלה בכלל, זה תורם לכלכלה, פחות בירוקרטיה, יותר יעילות, יותר שקיפות, והאמת שבגלגול של ההצעה הזאת זה כבר קיבל פעם אישור בוועדת שרים ואז הייתה הידברות שבנק ישראל אמרו שיעשו את זה בתקנות וכו', כמובן שלא נעשה בסופו של דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זו השיטה של משרדי הממשלה, להגיד שיעשו בתקנות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני רוצה לומר לך שדווקא הניסיון שלי איתם מצליח, אבל זו הדרך. אנחנו צריכים לדעת גם לפעמים לא רק זה ששומע, אתה צריך גם לדעת איך לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. ואליד, אתה רוצה להתייחס? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, בקצרה. אני אגיד שדווקא בתקופה הזאת של יוקר מחיה אנחנו צריכים לדאוג כמה שיותר לאזרחים. אני גם לא מאמין שיש הרבה לקוחות שמבקשים את המידע הזה של שבע שנים אחורה ולכן טוב שהבנקים יבואו לקראת הלקוחות שלהם ויפסיקו את האגרה הזאת של תשלומים עבור חזרה אחורה לארכיון של חשבונות של הלקוחות. אני בעד זה שנתקדם ושגם נמזג את הצעות החוק ונתקדם הלאה. תודה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, אפשר להצביע על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שנמזג ואחר כך נדבר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נצביע על המיזוג. מי בעד המיזוג? מי נגד? ואליד, אתה לא הצבעת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לך זכות הצבעה, שכחתי שאין לך. לא נורא, בסדר גמור. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש לו זכות הצבעה בוועדות אחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיד שיש לך לצורך העניין. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המיזוג בוצע. אתה רוצה להגיד משהו לפני זה, היועץ המשפטי, או שנעבור לבנק ישראל? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בנק ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנק ישראל, בבקשה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הצעת החוק הזאת, עבדנו יחד עם חבר הכנסת בתיאום על הנוסח שמובא היום. אנחנו תומכים בה כמובן, אנחנו חושבים שיש חשיבות גדולה לזה שתהיה דיגיטציה נוספת במערכת הבנקאית, שלקוחות יוכלו לקבל בקלות את המידע שלהם. זה מתחבר למהלכים אחרים שגם אנחנו עושים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> איגי פז: << אורח >> מבחינת המהות אנחנו חושבים שהמהות היא כמובן מבורכת וההצעה הזאת תיטיב עם הציבור ועל כך יש לברך. מבחינת הפרוצדורה, אני חושב שהוראות כאלה, כל הזמן אנחנו רואים עוד ועוד תיקונים לחוקי הבנקאות שנכנסים לרזולוציה מאוד מאוד נמוכה. בראייה אולי קצת כוללת, אני אגיד את זה כהערה עקרונית, בסוף יש הוראות שהן פחות היו מתאימות לחקיקה ראשית והיינו שמחים לראות אותן יותר בין אם זה בהוראות נב"ט, או אפילו במסגרת תקנות גילוי נאות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היה ניסיון כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עשיתם את זה. << אורח >> איגי פז: << אורח >> אני יודע. זה לא תקנות של משרד המשפטים, כעמדה שלנו היינו שמחים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר עדיף היה בתקנות. << אורח >> איגי פז: << אורח >> היינו מעדיפים, אם היה אפשרי, אבל אנחנו מבינים שזה לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם עדיף תקנות, זה שיש חוק זה לא פוגע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ובסוף זו הדרך של חברי הכנסת להשפיע על ההסדרים הקיימים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש כאלה חברי כנסת שמציעים איזה משהו ואז באים ואומרים להם שזה רק בתקנות, הוא אומר מה פתאום, כי הוא רוצה על השם שלו עוד חוק. אני עוד לא הגעתי לגיל הזה. << אורח >> איגי פז: << אורח >> אני מניח שהיית מברך על זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, אם היו עושים את זה הייתי מברך על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנקים, רוצים להגיד משהו? << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מיואשים אני רואה. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> לא, בדיון הקודם כשאתה דיברת זה היה אפילו יותר טוב מאיתנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שייצגת אותם בדיון הקודם יותר טוב מאשר הם היו מייצגים את עצמם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז אפשר לקרוא. נתחיל לקרוא. הדברים פשוטים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> פשוטים אבל חשובים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נתתי לך להוסיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני קורא מתוך נוסח מתוקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתי שעשיתם המון תיקונים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נוסח שחבר הכנסת יעקב אשר תיאם עם נציגי בנק ישראל ואנחנו עיבדנו את ההסכמות האלה לכדי נוסח שפורסם בפורטל הוועדה ואני אקרא ממנו. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ו–2026 תיקון סעיף 1 1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום ההגדרה "אמצעי תשלום" יבוא: "אמצעי תשלום", "חשבון תשלום" – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019;". ההגדרה של אמצעי תשלום כבר קיימת היום בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), אנחנו מוסיפים כאן הגדרה נוספת של חשבון תשלום שתשמש אותנו בהוראות המהותיות. חשבון תשלום מוגדר בחוק שירותי תשלום כחשבון המיועד לביצוע פעולות תשלום, בין שיש ייעודים נוספים לחשבון ובין שלאו. יש הערות לסעיף הזה? הוספת סעיף 5ד 2. אחרי סעיף 5ג לחוק העיקרי יבוא: "מתן גישה למידע 5ד. (א) תאגיד בנקאי יציג ללקוח, באופן מקוון, מידע על אודות פעילותו הפיננסית של הלקוח אצל התאגיד הבנקאי בשלוש השנים האחרונות, לפחות, הכולל בין היתר את כל אלה, לפי העניין (בסעיף זה – מידע): (1) פירוט יתרות בחשבון תשלום, וכן פירוט כלל החיובים והזיכויים בחשבון בשקלים חדשים ובמטבע זר; (2) פירוט כלל החיובים והזיכויים באמצעי תשלום שהונפק על ידי התאגיד הבנקאי; (3) דוחות ואישורים תקופתיים, לרבות בתחומים אלה: יתרות הלקוח בתאגיד הבנקאי, העמלות שנגבו, האשראי שהעמיד התאגיד הבנקאי ללקוח, פיקדונות וניירות ערך; (4) הודעות שנמסרו ללקוח באזור האישי של הלקוח בנכס דיגיטלי של התאגיד הבנקאי, וכן העתקי מכתבים; (5) מידע שקבע המפקח על הבנקים בהוראות ניהול בנקאי תקין, ככל שקבע. הסעיף הזה יחייב תאגידים בנקיים, כמו שאמר חבר הכנסת יעקב אשר, מדובר על בנקים וחברות כרטיסי אשראי, להציג ללקוחות באופן מקוון, זה יכול להיות כמובן באתר אינטרנט, באפליקציה ובכל אמצעי טכנולוגי שיהיה בעתיד, מידע על הפעילות הפיננסית של הלקוח, כפי שפירטתי כאן בפסקאות (1) עד (4), ובפסקה (5) אנחנו מאפשרים למפקח על הבנקים איזה שהיא סמכות, ככל שיהיה בכך צורך, ככל שהוא יראה בכך צורך, להוסיף עוד מידע במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין. << אורח >> שי אבו: << אורח >> יש טופס 867ג' שהוא נותן מידע לגבי נושא של ניירות ערך, בחלק מהבנקים ניתן לראות את זה שבע שנים, בחלק מהבנקים ניתן פחות שנים. אם אפשר שגם זה יוסדר בעניין הזה. זה משהו שכבר קיים במערכת, יש בנקים שצריך לפנות אליהם כדי לקבל את הטופס לפני שלוש-ארבע שנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עוד פעם, מה הטופס מציג? << אורח >> שי אבו: << אורח >> טופס 867ג' מתאר תנועות של פעילות בשוק ההון, שאדם יכול להשתמש בזה לטובת החזרי מס. בחלק מהבנקים זה קיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בפסקה (3). << אורח >> שי אבו: << אורח >> אם זה כלול, בסדר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא שואל אם זה כלול. << אורח >> שי אבו: << אורח >> זה מה שאני שואל. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני חושבת שאם זה דוח תקופתי אז כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), ביקש לקוח מתאגיד בנקאי לקבל מידע המתייחס לתקופה מוקדמת מהתקופה האמורה באותו סעיף קטן ושאינה עולה על שבע שנים ממועד הבקשה, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח את המידע באופן פשוט ונוח." כלומר יש לנו את סעיף קטן (א) שמחייב להנגיש או להציג מידע לגבי שלוש השנים האחרונות ולגבי הדלתא, מאחרי שלוש שנים ועד שבע שנים, תידרש בקשה של הלקוח מהתאגיד הבנקאי לקבל את אותו מידע ואז התאגיד הבנקאי אמור למסור ללקוח את המידע הזה באופן פשוט ונוח. אני חושב, אגב, שגם הגשת הבקשה צריכה להיעשות באופן פשוט ונוח, כלומר התאגיד הבנקאי צריך לאפשר, לדעתי, וצריך לכתוב את זה, ללקוח להגיש בקשה באופן פשוט ונוח. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> פה הייתי רוצה גם לטובת הפרוטוקול על ההבדל בין שלוש שנים לשבע שנים. למה פה אתם רוצים את הפעימה הנוספת הזאת? << אורח >> טל עופרים: << אורח >> באמת כשעברנו על ההצעה אנחנו מצד אחד כן ראינו לנכון להכניס עוד סוגים של מידע, אבל מן הצד השני לצמצם לשלוש שנים את המידע שהוא יקבל באופן ישיר ללא צורך בבקשה, שהוא מידע יותר רלוונטי. כמו שציינת גם בהתחלה, יש לא מעט גופים שאפילו נותנים פחות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתם רוצים לעשות את זה כמדרגות. << אורח >> טל עופרים: << אורח >> נכון. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> במקום חצי שנה שלוש שנים, היום מקבלים חצי שנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש שונות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הרעיון הוא לעשות שלוש ושבע, אבל משלוש עד שבע אתה צריך להגיש את זה. << אורח >> טל עופרים: << אורח >> להגיש בקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שוב, מקוונת, ידידותית, נוחה ו- ו- ו-. << אורח >> טל עופרים: << אורח >> כן, נבהיר בנוסח, זה מקובל עלינו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה בגלל שטכנית אתם לא יכולים להעמיד את זה, או שאתם חושבים שאין צורך בזה? << אורח >> טל עופרים: << אורח >> משיקולים של אבטחת מידע אנחנו לא רוצים לעשות את הפרצה הזו בבת אחת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי, אתם לא רוצים לחשוף יותר מדי – << אורח >> טל עופרים: << אורח >> שלוש שנים מדובר במידע הרלוונטי ביותר, השימושי ביותר ללקוחות. << אורח >> שי אבו: << אורח >> הגיוני, כבר קיים היום דוח ריכוז נתונים שכן משקף. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני רוצה להגיד שכמובן שתאגיד בנקאי רשאי להציג יותר משלוש שנים, בהתאם לשיקול הדעת שלו. אין מניעה פה או משהו כזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם הוא רוצה. אבל זה הולך באוטומציה, שלוש עד שבע שנים? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הכול מבחינתנו צריך להיות פשוט ונוח, והיום הכי פשוט ונוח זה מקוון. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו יכולים לבקש גם זמן סביר להעביר את הדרישה שלו. נגיד הוא רוצה שבע שנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוך כמה זמן הוא יחויב למסור ללקוח? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, שאלה מצוינת. האם התשובה גם תהיה ידידותית מה שנקרא? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אפשר לחשוב על כמה זמן, אבל כן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתם תוכלו לבוא עם הצעה לשנייה ושלישית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הודעה לא תהיה עם חוב, לא מינוס ולא כלום. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היועץ המשפטי, נשאיר את זה לשנייה ושלישית. לגבי נושא של תשלום, בחלק הזה של בין ארבע לשבע, זה לא מופיע שזה ללא תשלום. השאלה אם אפשר להוסיף את זה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> ההיבטים האלה הם היבטים שמוסדרים בכללי עמלות, בכל מה שקשור בלקוחות שהם יחידים או עסקים קטנים. יש לנו רפורמה באזור העו"ש והמידע שכבר פורסמה להערות הציבור, אז אנחנו יכולים לחזור עם התשובה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל היא מתייחסת לפריטי המידע האלה שנקובים כאן? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> היא מתייחסת לכלל המידע בתוך כללי - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> השאלה אם אלה כלולים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההגדרה של מידע? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק בדיוק מה יש שם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לראות שיש חפיפה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסכמו את זה לקראת שנייה ושלישית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא רק זה, מבחינתי, שוב, אם אפשר להכניס את זה בתוך החוק שזה לא יעלה, אז עדיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אבל הכול בשנייה ושלישית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל במידה שלא, לקראת שנייה ושלישית שתהיה הצהרה מבחינתכם שזה לא אמור לעלות כסף, ובהתאם לרפורמה שכרגע הזכרת. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אנחנו נעשה בדיקה מסודרת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני מעדיף שיהיה כתוב, למען הסר ספק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו סוגיה שנכתוב בדברי ההסבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ניכנס לזה עכשיו, תדבר עם בנק ישראל לקראת שנייה ושלישית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, אנחנו מדברים הרבה. תאגיד בנקאי, מדובר גם על כרטיסי אשראי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, אמרתי, זו ההגדרה של תאגיד בנקאי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> דיברנו על פריטי מידע, אבל נמחק הפקדות וקופות גמל, שאני מבין שיש שם בעיה, אתם רוצים להסביר את זה ולשכנע אותי בשידור חי, מה שנקרא? מה שעשיתם מקודם. << אורח >> כנרת לביא: << אורח >> העניין של קופות גמל לא רלוונטי, ככל שאתה התייחסת לתיק ניירות ערך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רואה שאתם חוסמים את היועצת המשפטית שלכם, אחת מפה ואחת מפה. << אורח >> כנרת לביא: << אורח >> היא תמיד באמצע שומרת עלינו, היא כיפת הברזל שלנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, זו קבוצה, זו קבוצה טובה. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, יש לנו הרבה פעמים ביקורת על הפקידות, אבל באמת יש לי המון ניסיון עם הצוות הזה, הוא עובד מצוין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה ביקורת? הם תמיד עובדים בסדר, הם לא חייבים לקבל את מה שאתה אומר. לא רק הם, כל בנק ישראל, לפעמים הם אומרים לך שיש להם רפורמה ולוקח להם שנתיים, זה כבר סיפור אחר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> התחלת להגיד שקופות גמל זה לא רלוונטי, כי? << אורח >> כנרת לביא: << אורח >> קופות גמל זה לא רלוונטי, ככל שהבקשה התייחסה לתיק ניירות ערך, אז תיק ניירות ערך וכל המידע הרלוונטי לגבי ניירות ערך מופיע בסעיף 1 והוא ייכנס. קופות גמל זה לא מוצר שנמצא בתוך הבנק עצמו, זה חיצוני, ולכן זה לא רלוונטי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל צ'קים, לגבי צילומי צ'קים? << אורח >> טל עופרים: << אורח >> לגבי צ'קים אנחנו חשבנו שזה כבר נכנס בפירוט שהסכמנו עליו, אבל אין לנו התנגדות. אם אתם חושבים שזה נדרש ונכון להכניס אז אפשר לשנות לקראת שנייה ושלישית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להוסיף? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם אומרים שכן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, להוסיף כרגע לנוסח או כסוגיה שתיבחן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיף, הם מסכימים. למה צריך אחר כך? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתם רוצים לחכות עם זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך. הם מסכימים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע, צריך להיות הוגן, כי דיברתי איתם קודם על זה. אתם רוצים את זה בשנייה ושלישית? << אורח >> עינת יוסוב: << אורח >> ההתייחסות לצ'קים בהצעת החוק המקורית הייתה, גם צ'קים שהופקדו וגם צ'קים שנמשכו, מדובר בכמות אדירה שגם תעמיס על המערכות, זה גם יפגע בסופו של דבר במהירות של ההוצאה, זה כמויות כבדות ועמוסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא תעמדו בזה? אתם תעמדו בזה. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> זה מורכב וכבד וזה לא יעיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תשאיר את זה לשנייה ושלישית. << אורח >> עינת יוסוב: << אורח >> לפי המידע שקיבלנו זה באמת לא נדרש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש שתבדקו את זה עוד פעם בשנייה ושלישית, אבל אולי אפשר לעשות את זה עם בקשה נוספת, זאת אומרת שזה יהיה כמו הבקשה מארבע עד שבע וצ'קים זה בקשה שיש בה, לא סתם שבן אדם מבקש תשלחו לי את הכול כי הוא כבר מבין שהוא יכול לקבל את הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, לא כהצגה ללקוח, אלא צריך בקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בקשה מיוחדת עם סיבה טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אוטומטי, צריך נימוק מניח את הדעת, כמו שכותבים בחקיקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני את ההערות שלי סיימתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רציתי להבין מה ההחלטה בסוף לגבי העתקי צ'קים, זו סוגיה שתיבחן? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, בנק ישראל אמרו שמבחינתם בסדר, איגוד הבנקים ביקש - - - << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אבל כן חשוב לי להגיד שאני לא חושבת שצריך להגביל את זה בטעמים מיוחדים, בסוף זה מידע של הלקוח ואפשר לחשוב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בגלל ההוצאות. << אורח >> שי אבו: << אורח >> אני חושב שיש מקום אולי להפריד בין פרטי לעסקי, כי הפרטי זה כמויות יחסית קטנות ועסקי זה יכול להיות כמויות אדירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הולך ככה. אם זה עולה כסף, אז אין בעיה, הם ייתנו לו מה שהוא רוצה. אם זה לא יעלה כסף, או בכסף מופחת, אז יש סיבה שיכולים לבדוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, ללקוח זה לא אמור לעלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה לא אמור לעלות אין סיבה שלא יהיו טעמים מיוחדים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה שהם אומרים זה שמבחינתם זה מעמיס עליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שבעניין של צ'קים, אם זה מעמיס הוצאות מיוחדות אז צריכים להיות טעמים מיוחדים לעניין הזה, לא סתם. הם צריכים להשתכנע שזה בסדר. אם לא, הלקוח שיבקש מה שהוא רוצה וישלם על זה. ואם יש טענה שהם לא בסדר הוא יכול להתלונן בפני בנק ישראל. אין סיבה להעמיס סתם הוצאות על הבנקים. גם אם יש להם כסף הם לא צריכים לקבל הוצאות סתם. << אורח >> שי אבו: << אורח >> כיום יש מידע ללקוח לגבי צ'קים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני למדתי, אנחנו מפחיתים כל מיני עמלות, הם מוסיפים את זה בעמלה אחרת, כי הם אף פעם לא מפסידים. אל תעשו את עצמכם גם מסכנים בעניין הזה. << אורח >> שי אבו: << אורח >> אפשר לשים כוכבית, ללקוח היום, אם זה ציבור נניח, יש לו מידע לגבי צ'קים שהופקדו אצלו בחשבון, באמצעות דוח ריכוז נתוני אשראי הוא מקבל מידע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל לא כולם מומחים באינטרנט כמוך. << אורח >> שי אבו: << אורח >> לא, זה פעם אחת בשנה. אולי בעסקי זה משהו הרבה יותר רחב. הם יעשו את החלופה בין הפרטי לעסקי. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> רק חשוב לי לחדד מה מצופה לקראת שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו כותבים באופן כללי, אתם תחשבו על זה, תדברו עם הבנקים. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> מה קורה עם צילומי צ'קים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה קורה עם חשבון שנסגר? זה גם אפשרי לקבל את המידע או שברגע שהוא נסגר הוא מת? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> למיטב זיכרוני יש לנו הוראת ניהול בנקאי תקין שאומרת ששנה אחרי סגירת החשבון עדיין צריך לאפשר גישה למידע, אבל אני יכולה לבדוק את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז תבדקו את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני שנגיע לסעיפי האכיפה רציתי להעלות עוד סוגיה. מכיוון שאנחנו עוסקים כאן בהצגת מידע ללקוח באופן מקוון יש פרקטיקה, אני גם באופן אישי כלקוח חוויתי אותה, חווה אותה, שלפיה ברגע שאני מבקש לגשת למידע שלי דרך אפליקציה או אתר אני מקבל בכל פעם שאני מנסה להיכנס לאפליקציה או לאתר הודעות קופצות שמציעות לי כל מיני הצעות ואני לא יכול לעבור למידע שלי אלא אם כן אני מסכים או לא מסכים לאותה הודעה, כל פעם מחדש. << אורח >> שי אבו: << אורח >> הלוואות בעיקר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא רק. דוגמה שאני הראיתי לחבר הכנסת יעקב אשר היא למשל לגבי הסכמה למסירת מידע למאגר נתוני אשראי. אני לא חושב שאני צריך מאה פעם ביום לקבל את אותה הודעה ושאני לא יכול לעבור למידע הפיננסי שלי בלי שאני שוב פעם אצטרך להסכים או לא להסכים לאותה מסירת מידע. כמובן הפרקטיקה הזאת יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהסכמה או אי הסכמה לקבלת דיוור דיגיטלי, לקבלת פרסומות וכו' וכו'. כמובן לגיטימי בעיניי להציע פעם אחת ללקוח את אותה הצעה, אבל לא בכל פעם שאתה מבקש לגשת למידע שלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תעדכן את זה בחוק. << אורח >> שי אבו: << אורח >> אני חושב שיש אפשרות ללקוח לחסום את הגישה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא הצלחתי. << אורח >> שי אבו: << אורח >> בנושא הלוואות אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל איתי זה המומחה שלנו לצרכנות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא בודק את זה בשביל הציבור, זה לא בשבילו. << אורח >> שי אבו: << אורח >> דווקא בשביל הציבור, כדאי שהוא ישמע שבנושא הלוואות יש לו את האפשרות למנוע את זה. אם הצלנו עכשיו בן אדם כתוצאה מזה אני אשמח. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה מתכוון להצעות צרכניות או גם לאישור למסירת מידע או קבלת - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ספציפית מה שאני הראיתי לחבר הכנסת יעקב אשר זה אישור למסירת – << דובר >> קריאה: << דובר >> מאגר נתוני אשראי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואז הוא בעצם כל פעם נותן להם - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם במקרה אני לוחץ מסכים, כי אני רוצה כבר לעבור למידע שלי כי קיבלתי את זה בפעם ה-500, אז עכשיו "לוכדים" אותי ורואים את ההסכמה שלי כתקפה. אני חושב שאפשר להציע פעם אחת, אבל המידע שלי אמור להיות לי נגיש בלי כל ההתראות האלה וההודעות הקופצות האלה בכל פעם. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה שאני רוצה לוודא, האם אתה עושה הבחנה בין מה שנקרא הודעות שיווקיות לבין יכול להיות שזה הודעות רגולטוריות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא הודעה רגולטורית, אני לא חייב למסור את הפרטים שלי מחברה מסחרית שכותבת לי בכל פעם שאני נכנס לאפליקציה שלה הסכמה או אי הסכמה להעברת מידע למאגר נתוני האשראי, אני לא חושב שאני אמור לקבל את זה בכל פעם מחדש. בסוף זה המידע שלי. נקודת המוצא של חבר הכנסת כשהוא הציע את ההצעה היא שהמידע שייך ללקוח ולכן הוא אמור לקבל אותו באופן נגיש ופשוט ובאופן דיגיטלי, אני חושב שזו סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא רק חונה אצלכם, אבל זה שלנו. << אורח >> כנרת לביא: << אורח >> כפרקטיקה זה משהו שזה מקובל עלינו כי אנחנו חושבים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה מקובל? << אורח >> כנרת לביא: << אורח >> הפושים האלה שאנחנו מקבלים. שיטת העבודה הזאת מבחינת זה ששולחים את הפושים, היא מקובלת עלינו. הרעיון הוא שאנחנו לא מכירים את זה כתופעה רחבה כמו שאתה אומר ואתה גם אמרת לי מקודם שאם אתה נכנס מאה פעם ביום אז אתה רואה את זה מאה פעם ביום, אנחנו לא מכירים את זה וזה משהו שאנחנו נצטרך לבדוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני יכול להראות לך. << אורח >> כנרת לביא: << אורח >> אם זה פעם אחת קפץ - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא פעם אחת. << אורח >> כנרת לביא: << אורח >> אולי זה בנושאים שונים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא, אותו נושא. גם באפליקציה וגם באתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא אומר לך את זה, תאמיני לי, זה היה. הוא אלוף בדברים האלה, אנחנו נעשה אותו יועץ לוועדה לענייני צרכנות. תכניס את זה לסיבוב השני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיפים הבאים נוגעים לאכיפה של ההסדר המוצע, אני אקרא אותם ביחד. תיקון סעיף 10 3. בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, אחרי "5ג" יבוא "5ד". תיקון סעיף 11א 4. בסעיף 11א(א1) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) לא הציג ללקוח באופן מקוון מידע בניגוד להוראות סעיף 5ד(א); (7) לא מסר ללקוח מידע בניגוד להוראות סעיף 5ד(ב)." התיקון של סעיף 10 זה תיקון לסעיף העונשין בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שמחריג את הסעיף החדש מתחולתו, כלומר לא תהיה אכיפה פלילית על הפרתו. ובמקום האכיפה הפלילית תהיה אכיפה מנהלית שלפיה המפקח על הבנקים יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים על תאגידים בנקאיים שלא הציגו ללקוח או לא מסרו ללקוח מידע בניגוד להוראות החוק המוצע. אלה סעיפים 3 ו-4. תחילה ותחולה 5. (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (ב) הוראות חוק זה יחולו על מידע כהגדרתו בסעיף 5ד(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שתאגיד בנקאי הציג באופן מקוון ללקוח ערב יום התחילה. מה שמוצע כאן הוא שההסדר המוצע ייכנס לתוקף בתום שישה חודשים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שהציג ללקוח או שקיים ברשותו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להיות שנצטרך לחדד את הנקודה הזאת. החוק ייכנס לתוקף בתום שישה חודשים מיום הפרסום והוא יחול על מידע, על פי מה שכתוב כאן, שהתאגיד הבנקאי הציג ללקוח בערב יום התחילה באופן מקוון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ושמפה והלאה כבר יתחיל לרוץ השנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל השאלה בהגדרה האם זה הציג ללקוח או שקיים ברשותו. אני מבין שיש חומר שלא קיים, שיצטרכו לשחזר אותו או ל – << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו דיברנו כאן על מידע שמוצג, כלומר ערב יום התחילה אני נכנס לאפליקציה אני רואה את המידע, המידע הזה יהיה נגיש לי עכשיו שלוש שנים צופה פני עתיד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואז זה אומר שבנק אחד השבע שנים יהיה רק בעוד שש וחצי שנים ובנק אחר זה יהיה עוד שלוש שנים? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> כשהצענו את הסעיף הקטן הזה חשבנו על המידע שמוצג באתרים ובאפליקציות, לא בהכרח חשבנו על המידע שאפשר לבקש. אז יכול להיות שצריך להבחין, שרק (א), רק החלק של שלוש השנים, שהוא מידע מצטבר ולכן הפער, אם יש, יהיה לשלוש שנים ואז כולם יתיישרו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז מה את מציעה? את מציעה שלגבי החובה להציג מידע, כלומר ללא צורך בבקשה, אז אנחנו נשאיר את הסעיף כפי שכתבנו אותו ונוסיף עוד הוראה, נכון? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> שהיכולת לבקש את המידע, אפילו אם הוא לא נמצא באתר, אז שבע שנים הוא יכול להיות על כל מידע שיש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא אומרת שמשלוש שנים והלאה זה כן. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני אומרת שאחרי שלוש השנים צריך להתיישר, זה לא שעכשיו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לכן את אומרת שבשלוש השנים האלה זה לפי מה שהוצג קדימה עד שזה מתיישר על השלוש. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בדיוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל לגבי השלוש והלאה, זה כשיש בקשה מיוחדת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מידע שנמצא ברשות התאגיד הבנקאי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע לא לתקן את זה כרגע. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אנחנו לא רוצים לחסום את הבקשה לתקופה שבין – נגיד אם עכשיו הבנק מציג רק שנה ואנחנו אומרים שבאופן מיידי הוא צריך לאפשר בקשה בין שלוש לשבע, כאילו נוצרת תקופה שבה לכאורה, או צריך לראות אם זה לא הסדר שלילי, הוא לא יוכל לבקש בין השנה השנייה לשנה הרביעית. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני חושבת שזה נוסח, אני מתכוונת שכל מה שלא בדיגיטל עכשיו, בפער הזה הוא יצטמצם אחר כך, אבל עליו אולי אפשר להחיל את המנגנון של הבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אז זה לא מידע שמוצג באופן מקוון, זה מידע שרשות התאגיד - - - << אורח >> חן פליישר: << אורח >> כשאנחנו הצענו את זה אנחנו חשבנו על ההצגה על - - - << אורח >> שי אבו: << אורח >> אבל אפשר לייצר את זה שהלקוח כאילו מבקש את הבקשה ואז הוא יוכל לבקש את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שהיא אמרה. אבל לא הייתי מתקן את זה עכשיו, איתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? אפשר עכשיו, נתקן עכשיו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יודע, בנוסח, או את רוצה לבדוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אחר כך מעבדים את הנוסח, כרגע מצביעים עם התיקון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נוסיף הוראת תחולה בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד הצעת החוק בקריאה ראשונה עם התיקונים? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עלות תקציבית למדינה? אין עלות תקציבית פה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אדוני היושב ראש, אפשר הערה על התחולה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו, תשאיר את זה לשנייה ושלישית. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:21. << סיום >>