פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 193 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום רביעי, י' בשבט התשפ"ו (28 בינואר 2026), שעה 9:05 סדר היום: << נושא >> ניתוח מגדרי של הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עדי עזוז – מ"מ היו"ר מירב כהן מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: שרון ניר איימן עודה מוזמנים: קובי אריאלי – רת"ח תכנון ותוכניות, המשרד לביטחון לאומי אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר אוריאל מרחבי – מנהל תחום תקציבים, משרד הפנים אלמוג יעיר – סטטיסטיקן, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל ליאת שני – ממונה על שוויון בין המינים וזכויות תלמידים ותלמידות, משרד החינוך פנחס קליין – מנהל תחום עיבוד וניתוח סטטיסטי, מנהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך מיכל ויזן – מנהלת תחום ארגונים בין לאומיים, משרד התקשורת ד"ר טאינה טרחטנברג – מנהלת תחום כלכלת עלייה, משרד העליה והקליטה אדווה קליין – ראש אגף תקציבים, משרד הבריאות ג'רי אלמו קפיטל – מרכז המחקר והמידע של הכנסת קרן בן הרוש – עו"ד, יועצת למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה מולוגטה מהרי – מנהל תחום יצוג הולם, נציבות שירות המדינה ד"ר יעל פרואקטור – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, מרכז אדוה ד"ר יעל חסון – מנהלת תחום מגדר, מרכז אדוה מאירה בסוק – עו"ד לשכה משפטית, נעמ"ת קרן סמואל אנוך – מנהלת פעילות, עמותת כ"ן-כוח נשים ד"ר אורית רישפי לביא – יו"ר עמותת כ"ן-כוח נשים שרון ברנד – יח"צ ותוכן, עמותת כ"ן כוח נשים אלה לנמן – עו"ס, רכזת אדמיניסטרטיבית, המשמר המגדרי בכנסת, עמותת פני"ם חדשות אתי בוקאי – עו"ס, המשמר המגדרי בכנסת, עמותת פני"ם חדשות רבקה ליאון זדה – עו"ד, רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> ניתוח מגדרי של הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בוקר טוב. היום יום רביעי, ה-28 בינואר 2026, י' בשבט תשפ"ו. לפני יומיים התבשרנו על חזרתו של רן גווילי זכרונו לברכה, והיום הוא מגיע למנוחת עולמים. זה רגע שהוא שמח כי אנחנו מפסיקים לספור את מניין הימים, אבל זה גם רגע עצוב וכואב של הרבה אובדן, הרבה שכול ותקווה לשיקום וריפוי של החברה הישראלית. הנושא שנדון בו היום הוא תקציב מגדרי ובחינה מגדרית של תקציב המדינה. בפועל אנחנו מדברים על החלטה 2084, החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2014, וזו החלטה שמחייבת את משרדי הממשלה לבצע ניתוח מגדרי על תקציב המדינה. כלומר, הטמעת נקודת מבט מגדרית, לאן כסף הולך בכלל המשרדים? לקראת הדיון קיבלנו את חוברות משרדי הממשלה, עברנו עליהן ועל החלוקה של - - - תקציבית. בפועל ראינו שני נדבכים עיקריים שתכף נפתח אותם לדיון. האחד זה שכן לברך, שהמשרדים כן ברובם עושים ובודקים את הנושא של הניתוח המגדרי. מה שכן עלה מזה, לצערנו, אחד, זה שהפרשנות היא מאוד צרה של ההחלטה והיא מתמקדת בעיקר בשכר ובתפקיד. והדבר השני שראינו שגם כשזה מתמקד בשכר ובתפקיד, עולה תמונת מצב די עגומה במשרדים שגם אם יש רוב נשי מובהק במשרדי הממשלה, ככל שאנחנו עולות יותר בפירמידה אנחנו רואות באופן מובהק שגברים משתכרים יותר ומחזיקים בתפקידים בכירים יותר. נשמח לפתוח את הדיון עם הממ"מ, עם ג'רי, לאחר מכן נעבור למכון אדוה, ולאחר מכן המשרד לשוויון ואז משם נפתח את הדיון. האוצר איפה נמצאים? הבנתי, אז אתה תהיה אחר כך. ג'רי בבקשה. << אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >> שלום, ג'רי אלמו, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. כתבנו מסמך מקיף שבחן את הניתוח המגדרי של המשרדים בהצעת התקציב לשנת 2025. אני אציין פה ממש בקצרה כמה נקודות מרכזיות שעלו מהבדיקה שעשינו, בהמשך למה שגברתי אמרה. לגבי המסגרת משנת 2014, כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך מחויבים לבצע ניתוח מגדרי של התקציב שלהם בהדרגה, כאשר משנת 2018 הם אמורים לנתח את התקציב כולו מגדרית. בנוסף, התקבלו החלטות ממשלה נוספות שקשורות לנושא, כמו החלטת ממשלה שהטילה על הרשות לקידום מעמד האישה לפרסם דוח שמרכז את כל הניתוח של המשרדים השונים לדוח אחד אחוד כולל המדיניות שלהם והיעדים שלהם, והחלטת ממשלה וספת שקבעה שיש להקים ועדת היגוי ברשות לקידום מעמד האישה שאמורה לבצע בקרה ומעקב אחר יישום החלטת הממשלה. עכשיו לנקודות שעלו מהבדיקה שעשינו, שוב המסמך התמקד בהצעת התקציב לשנת 2025, אבל גם הסתכלנו על הצעת התקציב הנוכחית לשנת 2026 ולא ראינו שינויים כאלה. ממש בשלוש נקודות קצרות, הנקודה הראשונה מתייחסת לכך, כמו שנאמר פה על ידי היושבת-ראש, שרוב המשרדים מסתפקים בניתוח מגדרי של ההון האנושי ושל תקציב השכר אבל בלי להסביר את הפערים ואיזה צעדים המשרדים עצמם מתכוונים לנקוט כדי לצמצם את הפערים, כמו שהם מחויבים לעשות לפי המתווה של הרשות לקידום מעמד האישה משנת 2021. בנוסף, חלק קטן מהמשרדים כן ניתחו – ממש קטן, אנחנו מדברים על 12 משרדים מתוך 51 שאנחנו בדקנו – מגדרית את תקציב הפעולות, את מקבלי השירותים, אבל גם כשהם עשו את זה, זה לא מאפשר לעלות על הפערים בין המגדרים משום שחלקם ניתחו מגדרית את מספר מקבלי השירותים, כלומר כמה אנשים קיבלו, אבל הם לא ניתחו את ההצעה התקציבית שהוקצתה עבור השירותים האלה, וחלקם האחר עשה הפוך. נקודה אחרונה מתייחסת לכך שעשור אחרי קבלת החלטת הממשלה אף משרד לא ביצע ניתוח מגדרי של כל התקציב כולו, ההפך, ראינו שחלקם אפילו צמצמו את הנושאים שהם פילחו מגדרית בהצעות תקציב קודמות או שעשו העתק הדבק של הצעות תקציב משנים קודמות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> של פרק ה', פשוט לקחו אותו ועשו. << אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >> כן, ועשו העתק הדבק. ולגבי הדוח שהרשות לקידום מעמד האישה אמורה לפרסם, מבדיקה שאנחנו עשינו, לא ראינו באתר האינטרנט של הרשות דוח כזה מאז החלטת הממשלה. בנוסף, במהלך כתיבת המסמך של הצעת התקציב הקודם פנינו אליהם ונאמר לנו שהם מתחילים לאסוף מידע לגבי הצעת תקציב קודמת של 2023-2024, אז אנחנו לא יודעים איפה זה עומד. לגבי ועדת ההיגוי, אנחנו לא יודעים אם היא הוקמה ואם כן איך היא מבצעת את הבקרה אחרי יישום החלטת הממשלה? כי מהבדיקה אנחנו רואים שהיא לא מיושמת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אין פרוטוקולים של ועדת ההיגוי? << אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >> לא, אנחנו לא מצאנו. תודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה ג'רי. מרכז אדוה, שם ותפקיד רק לפרוטוקול. << אורח >> יעל חסון: << אורח >> בוקר טוב. אני דוקטור יעל חסון, אני מנכ"לית מרכז אדוה. הכנו גם מצגת, אז אם אפשר להעלות אותה זה יהיה מצוין. אני אגיד לפני, שנראה את הנתונים שאנחנו הספקנו לנתח מתוך הצעת התקציב הנוכחית, שאנחנו מקדמות את הנושא הזה מתחילת שנות ה-2000 אולי קצת לפני. וביחד עם עוד ארגונים דחפנו לקבלת החלטת הממשלה הזאת מ-2014 שאנחנו "חוגגות" לה 11 שנים. לפני שאני נכנסת לעומק הדברים אני רוצה להגיד שדבר ראשון, תקצוב מגדרי הוא כלי, הוא לא מטרה בפני עצמה. הוא כלי לקידום מדיניות, יישום נכון שלו אמור לאפשר הבנה של חלוקת המשאבים הציבוריים בין נשים וגברים וקידום של מדיניות הוגנת יותר, וגם הבנה של הטיות מגדריות בקביעה של מדיניות ולכן בעצם כשאנחנו מסתכלות עכשיו על הצעות התקציב, צריך להבין שזה לא תרגיל בסטטיסטיקה, זה לא בואו נראה כמה נתונים יש לנו לשפוך לתוך הספר? אלא באמת רעיון שהמטרה שלו זה לחשוף פערים ולתקן אותם, לקבוע יעדים ולקדם מדיניות בהמשך, ולהציע דרכים של ממש לתקן. אני רוצה להגיד שאנחנו גם ליווינו את התהליך בהתחלה שלו, בשנים האחרונות, וכתבנו את המתווה וגם את המתווה המתוקן, ואני רוצה להגיד שממבט על הפרקים כמו שהם עכשיו, אנחנו יכולות להגיד שיש נסיגה ביישום של ההחלטה. אני יכולה להגיד יותר מזה, שהחלטת הממשלה הזאת היא לא מיושמת. מה שנמצא שם זה לא נקרא יישום שלה, תכף נראה את המרכיבים שלה. כמו שג'רי אמרה, באמת מלבד מספר עובדים ועובדות בכירים לעומת בכירות ושכר ממוצע אי אפשר לדלות יותר מדי מתוך מה שכתוב שם. אין כמעט ניתוח של שירותים, אין כמעט ניתוח של רכש, אין כמעט ניתוח של תמיכות ובאמת יש הרבה העתק-הדבק משנה לשנה. אין השוואה אז אנחנו לא יכולות לראות מגמות על פני שנים ומרגיש שיש פה איזשהו ריקון מתוכן של ההחלטה. אני רוצה כן לדבר על מה יש. מי מעביר פה השקפים? אני. אוקיי, אז רק במהירות, עיקרי החלטת הממשלה הזאת בעצם, ג'רי אמרה, היא הייתה אמורה להיות מיושמת עד שנת 2018 במלואה, אמורה להיות ועדת היגוי. נקודה מאוד מאוד חשובה שלדעתי לא יושמה מעולם זה הסיפור הזה של מעורבות מקבלי החלטות, הדרגים של מקבלי ההחלטות, בממצאים של הניתוח, זאת אומרת שלפי החלטת הממשלה המנכ"לים של כל המשרדים אמורים להגיש בכל שנה לשר הממונה דוח שכולל התייחסות מפורטת למה הם מצאו ובעצם גם יעדים חדשים איך אנחנו מתכוונים לחלק מחדש את התקציב? הדבר הזה לדעתי מעולם לא קרה, וזה בנוסף לכל מה שג'רי הזכירה קודם. מה המרכיבים העיקריים בניתוח? תקציב שכר וכוח אדם, תקציב פעולות ותוכניות – זה מה שאמור להיות – תקציבי תמיכות ותקציבי רכש. אמרתי מה קורה בפועל, אני לא אחזור על זה עכשיו. ניסינו בכל זאת לראות מה אנחנו כן יכולות לומר על פערי השכר והייצוג? מה שאנחנו יכולות לראות, ויש פה משרדים עיקריים ואין פה את כולם, זה שכמעט בכל המשרדים יש מבנה של פירמידה, הרבה מאוד נשים עובדות, אבל ככל שעולים בדרגות אין להן ייצוג הולם, בטח לא ביחס לכמות העובדות במשרד. יש משרדים שהייצוג שלהם רחוק מלהיות הולם, כמו למשל המשרד לביטחון לאומי, לצורך העניין, או משרד התחבורה ובכל המשרדים שאנחנו הסתכלנו עליהם יש פערי שכר בין נשים וגברים. כמובן אין כמעט הסברים וכשיש הסברים הם מיוחסים לרמת הבכירות, אבל גם אין שום הצעות לתיקון או פעולות שמציעות בעצם לצמצם את הפערים האלה. זה דבר אחד. אם אנחנו כן מנסות לדלות מה יש ברמת הפעולות והשירותים, אז כמה דוגמאות שאנחנו מצאנו, למשל אפשר לראות בתקציב של רשות החדשנות, הם עשו ניתוח של מענקי פיתוח ליזמות לקרנות הזנק, ואפשר לראות שכמעט 10% מהמענקים ניתנו לנשים, שזה דומה לשיעור שלהן בקרב היזמים בתחום. אחוז הנשים שקיבלו מענק תנופה ליזמים, בעצם מענק לסטארטאפים בתחילת דרכם, הוא 16% לעומת 18% שהגישו. זה סוג הדברים שאנחנו יכולות לדלות בתוך ספרי התקציב. משרד הכלכלה מראה לנו את החלק של נשים בתקציבי הכשרות מקצועיות, 32% מהכסף הולך לנשים. משרד התיירות – אפשר לראות פרויקטים שנתמכים על ידי משרד התיירות, ואפשר לראות שסך המימון לנשים עומד על 7%, שזו ירידה ניכרת משנת 2024 שאז היה כמעט 40%, אבל ייאמר לזכותו של משרד התיירות שלפחות הוא מראה את זה על פני שנים ומראה לנו איזשהו ניתוח מעבר לשכר וייצוג. משרד התחבורה מדי שנה מציג לנו סקר הרגלי נסיעה אבל לא מחבר אותו כמו שצריך להקצאות תקציביות והוצאות בפועל. אנחנו יודעות שנשים מהוות רוב בקרב התחבורה הציבורית. איך זה קשור לתקציבי הפיתוח של תחבורה ציבורית? אי אפשר לראות בספר התקציב. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אין פירוט על איך התשתיות יכולות להתאים יותר לנשים? << אורח >> יעל חסון: << אורח >> ממש לא. זה ממש סקר הרגלי נסיעה חלק מהממצאים שם, סליחה, אבל כמעט עשור עבר או קצת יותר, מאז הסקרים האחרונים. במשרד הבינוי והשיכון, אנחנו יודעות שנשים מהוות רוב בקרב מקבלות סיוע בשכר דירה. מעבר לזה, אין שם הרבה, למשל, דיירות דיור ציבורי, ממתינות לדיור ציבורי, נושא שהוא מאוד מאוד קריטי לנשים. על בסיס מה שקיים, אי אפשר באמת ללמוד על דברים שהם ברמת המקרו, מה קורה להשקעה הממשלתית בתעסוקת נשים? מה קורה להשקעה הממשלתית במניעת אלימות נגד נשים? הייתי רוצה לראות למשל מה הקיצוצים בתוכניות החומש בשנתיים האחרונות עשו לתעסוקה של נשים ערביות? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> רגע, אבל את אומרת: מה ההשקעה במניעת אלימות נגד נשים? זה אומר שראית נתונים על מה ההשקעה? << אורח >> יעל חסון: << אורח >> לא, אז אני אומרת שהייתי רוצה לראות. אני אומרת שאי אפשר להסיק מכל מה שאנחנו רואות פה את נושאי המקרו שהם מאוד מאוד קריטיים לנשים, תעסוקה, אלימות, צמצום פערים ברמה הרחבה. אני אנסה לדבר בקצרה על איך אנחנו כן רואות הטיות מגדריות במדיניות. בתוך ספר עיקרי התקציב יש ניתוח של הטבות המס שניתנות לגברים ולנשים, זו נקודה מאוד מאוד חשובה כי היא מבטאת איזשהם סדרי עדיפויות במדיניות שהם מוטים מגדרית. הדוגמה פה היא, אני אתן דוגמה אחת, זיכוי להורים בגין ילדים. נקודות הזיכוי להורים בגין ילדים הן במקור נקודות זיכוי שניתנו לאימהות. עם השנים הייתה הבנה שאימהות, בגלל השכר הנמוך שלהן, לא ממצות את נקודות הזיכוי שלהן, ולכן מדי שנה או כל פעם שיש איזושהי רפורמה או שרוצים לקדם את סוגיית הגיל הרך, מוסיפים נקודות זיכוי לאבות או למה שנקרא הורים. למה אני אומרת את זה? בפועל, ההטבה הזאת מאוד מאוד התנפחה. מכל התוספות נהנים בעיקר גברים בעשירון עליון. תסתכלו על החלוקה של ההטבה הזאת, עכשיו 57% ממי שנהנים ממנה הם גברים לעומת 43% נשים. זה לא אומר שנשים מקבלות פחות ממה שהן קיבלו קודם, זה אומר שפשוט זה לא תורם שום דבר לכוח הכלכלי של נשים כי הן לא מרוויחות מספיק כדי ליהנות מהטבות מס. לכן הבטחת הבחירות הקודמת של הבחירות הקודמות להשקיע בחינוך חינם בגיל הרך, הוחלפה בעצם במשהו שהוא תורם לכוח הכלכלי של גברים ובעצם לא מצמצם פערים מגדריים. אז זאת דוגמה להטיה במדיניות שאנחנו כן יכולות להבין מתוך ספר התקציב, וזה נמצא בתוך ספר עיקרי התקציב. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה לגבי האחריות על התהליך. אנחנו לא המצאנו את הנושא, בכל המדינות שבהן התהליך הוא משמעותי, יש מעורבות הרבה יותר משמעותית של אגף התקציבים, לפעמים אפילו תקנים שמיועדים לנושא הזה. אני תוהה כמה אגף תקציבים בעצם חש מחויב לנושא. כמו כן יש מעורבות יותר גדולה של דרגי קבלת ההחלטות ויש הכשרות מסודרות. זאת אומרת, אנחנו יכולות לבוא עד מחר בטענות למשרדים, אבל אם הם לא יעברו הכשרות מסודרות וייבנה ידע כמו שצריך, אז לא יקרה שום דבר. אני אסיים ואגיד שאני יודעת שיצא מכרז, זה כבר השני שיוצא, לגבי הכשרות למשרדי ממשלה בנושא של תקצוב מגדרי. אני רוצה קצת לבטא את מחאתי לגבי איך שהמכרזים האלה בנויים, אני חושבת שאני מייצגת פה גם ארגונים אחרים בחברה האזרחית, המכרזים האלה תפורים לחברות גדולות, לאו דווקא למי שמחזיקים את הידע ופיתחו אותו, ולא מאפשרים לנו להביא לידי ביטוי את הידע שלנו ואני חושבת שההפסד הוא כפול, גם הידע הזה לא בא לידי ביטוי וגם התקציבים הציבוריים בסוף לא הולכים לארגוני החברה האזרחית שמפתחים את זה, וגם זה תקצוב מגדרי. גם פה יש עניין. זהו, אני אסיים. תודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לעורכת הדין קרן בן הרוש מהרשות לקידום מעמד האישה. קרן, אני אשמח שתתייחסי גם לדוח של הרשות שאני מבינה שהוא טרם פורסם מאז ההחלטה, וגם לשאלה האם ועדת ההיגוי הוקמה? בהמשך גם לדברים של הממ"מ. ושתתני סקירה כמובן על מה שבעצם תחתייך. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אז שלום, לי קוראים קרן בן הרוש, אני יועצת ברשות לקידום מעמד האישה. אני אגיד קודם כול תודה באמת על הדברים שמכון אדוה הציגו. באמת היו בתחילת הדרך , אני הגעתי לרשות ביוני 2017, אז עוד לפני באמת הם היו שותפים בכתיבת המדריך, המתווה, ודחפו את כל הנושא של ניתוח תקציב מגדרי, ולומדים מהם המון ואני בטוחה שגם עוד נלמד. לי חשוב לומר שכרגע יש ספק ויש תוכנית עבודה ברורה לאיך אנחנו עושים הטמעה של ניתוח תקציב מגדרי והטמעת חשיבה מגדרית, כי זה הולך ביחד. הבנו שהיו קשיים רבים ביישום ההחלטה הזו והבנו שנדרשת תודעה מעמיקה והבנה של מה זו הטמעת חשיבה מגדרית? עוד לפני ניתוח תקציב מגדרי וכרגע יש תוכנית פעולה ברורה של הדרכות למנכ"לים, לאגפי אסטרטגיה, לתקציבנים. כמו שאומרת החלטת הממשלה של הטמעת חשיבה מגדרית שהתקבלה ב-2014. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ממתי התוכנית הזו של ההטמעה? כמה זמן היא כבר רצה? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> היא עדיין לא נכנסה לפעולה. כל 2025 הייתה בניית התשתית של המכרז, ועכשיו נבחר ספק ויש הזמנת רכש וצריך לרוץ עם זה עכשיו ב-2026. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה המכרז שאתן מדברות עליו? אוקיי. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אז אני אומרת שכרגע מעכשיו והלאה, תהיה פעילות והיא תהיה פעילות מוסדרת ביחד עם נציבות שירות המדינה ועם אגף התקציבים, ותעבוד ועדת הבקרה שתיישם את זה ותתבונן על כל הנתונים שעלו. הקשיים שהיו, היו באמת כל העניין הזה שהייתה היעדר העמקה של התודעה. זה חשוב לומר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז אני רק רוצה להבין שגם אני הבנתי. למעשה בעשור הזה לא התקיימה ועדת ההיגוי עד היום? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> לא אמרתי את זה, אמרתי שהיו קשיים רבים ביישום של ההחלטה לאורך השנים. היה לדעתי דוח שנכתב – וגם מכון אדוה אני מניחה שיש להם ידע ארגוני רב –לדעתי באזור של 2018-2019, אני לא בטוחה, אני גם לא בטוחה אם הוא פורסם, אבל היה איזשהו ניסיון אז. אחר כך היה ניסיון ב-2021, פורסמה בקשה של המנכ"לית דאז לכל המשרדים ליישם את המתווה, פורסם המתווה עם עדכונים, זאת אומרת עם המסקנות ועם ההטמעות שהרשות לקידום מעמד האישה הבינה שצריך לחדד מול המשרדים. אחרי 2021 היה ניסיון נוסף ב-2022. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ויש לכם כתובת כזו מול כל משרד? באמת מה שפורסם ב-2021 מהמנכ"לית באמת היה מסמך טוב, אבל יש כתובת בכל המשרדים שקולטת את המסמכים שלכם והיא עובדת איתה? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> התקציבנים אמורים לעשות את זה במשרדים, זה מה שהיה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> והם מחזיקים תודעה מגדרית? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אם הם מחזיקים? זו ההבנה שהיה הקושי היישומי. זאת אומרת, כל המכלול של מה זו הטמעת חשיבה מגדרית ואיך מקדמים אותה במדיניות ופרויקטים? ולכן ההדרכות כרגע יהיו הרבה יותר מעמיקות. גם מאוד חשוב לי להגיד שהקשבתי למה שאמרתי לגבי זה שכל החומר הזה פותח על ידי החברה האזרחית, ואלו נקודות חשובות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה. יש לי עוד שאלה אלייך בנוגע באמת למה שאת אומרת לקושי בתודעה ולחיבור למכרז שאת אומרת. למעשה, המכרז נכתב בשיתוף ציבור? לפני כן נעשו שולחנות עגולים או קבוצות מיקוד עם הארגונים לשמוע איך באמת העלאת תודעה נכונה יכולה להתבצע מהניסיון בשטח? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> המכרז הוא פומבי, כמובן, אפשר לעיין בו. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא, לפני. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> המכרז אופיין בהתאם לצרכים שהוגדרו בהחלטת הממשלה של הטמעת חשיבה מגדרית מ-2014, החלטה 2231 לדעתי, שמגדירה הכשרות למנכ"לים, מגדירה תוכניות עבודה. המכרז הזה כולל גם ליווי שלושה משרדי ממשלה גדולים שעוסקים בתחומי פעילותה של הרשות לקידום מעמד האישה, ולכן החשיבה הייתה יותר אסטרטגית. ושוב – אני גם אסייג את עצמי כי זה באמת חשוב ההערה הזו שעלתה – מאחר וזה פרויקט ציבורי ואנחנו כאן דנות על זה, אנחנו פתוחות לביקורת ואנחנו פתוחות ללמידה, ויכול להיות שבאמת להבא צריך לעשות את זה ולאפיין את זה אחרת באמצעות שיתוף ציבור. הערה חשובה שמתקבלת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל את אומרת שכבר יש זוכה למכרז? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> יש זוכה למכרז. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זאת אומרת שהיא נרשמה אבל לא יהיה שינוי? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> מה הכוונה לא יהיה שינוי? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אגיד מה הכוונה, למשל לפני כמה שנים אני הייתי סמנכ"לית באלו"ט, אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, אלו"ט הפעילה מעונות יום שיקומיים. המשרד עשה איזושהי התייעלות מסוימת, הוציא מכרז עם כללים אחרים. זכה במכרז מפעיל שהפעיל חניונים להפעיל מעון יום שיקומי לפעוטות עם אוטיזם. פחות הגיוני, נכון? כי הניקוד היה פשוט ככה שנתן לו עדיפות. עכשיו אני שומעת מה אומרות פה החברות מהחברה האזרחית, ואם יש משהו שגם אני שמחה שהחמאת ואמרת כי זה נכון שבעצם החברה האזרחית היא זו שבשטח והיא מכירה את הנתונים ואת האתגרים, אז ה-nothing about us without us, אין עלינו בלעדינו, הוא לא יכול להיות בעצם בלעדיהם. ולכן אולי כן צריך לשקול אם למכרז לקח עשור להגיע, וכשהוא יוצא הוא יוצא ככה, אין לנו זמן, הנכדות שלנו כבר יהיו בשלב. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> רגע, לא לקח עשור להגיע למכרז. היו הרבה התקשרויות בדרך וזה סוג של תיאור של הרבה תהליכים. אבל אני אסייג, זה לא במקום, זה לצד. יכול להיות שצריכה להיות התקשרות נוספת לצד זה כי יש הרבה עבודה סביב זה. זה עולם שלם וזה גם עולם שאנחנו רוצות ובוחרות להעמיק בו ולפתוח אותו ויש כאן גם נציג תקציבים שגם יספר. זה חשוב לנו, ויכול להיות שגם במסגרת עבודת הבקרה צריך להעלות את העניין של איך מעמיקים בזה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה, קרן. נשמח גם להתייחסותך בנוגע לוועדת ההיגוי ולפרסום של הדוח שהממ"מ אמרו שלא מצאו. << אורח >> אורית רישפי לביא: << אורח >> סליחה חברים, יש לי שאלה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני מיד אעביר גם לחברה האזרחית. קרן, אני שמחה להתייחסותך לוועדת ההיגוי. האם היא הוקמה? שאלתי את ג'רי אם היא ראתה פרוטוקולים והבנתי שאין. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> הועדת ההיגוי לדעתי התכנסה מספר פעמים ב-2021, והיא עתידה להתכנס גם בשנה הקרובה. כמו שאמרתי נבחר ספק, אז צריך להיות תיאום נוסף לגבי היגוי התכנים ולגבי המעקב של ההדרכות ותהליך השינוי במשרדים. כמובן יש אבני דרך נוספים, גם אחרי ההדרכות צריכים להיות דוחות וצריכים להיות פיתוחים אז יש הרבה עבודה סביב זה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> והדוח של הרשות כן פורסם? מה שגם הממ"מ לא מצאו? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> הדוח הוא לא ברשת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> קיים דוח כזה, הוא פשוט לא ברשת? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> כמובן שאם ידרשו אותו אנחנו נמסור. אנחנו שקופות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הוא לא מחויב בפרסום? << אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >> אפשר רגע? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> בוודאי. << אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >> במסגרת המסמך שכתבנו פנינו אליכם ואמרתם שאתם רק מתחילים לאסוף נתונים לדוח. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> איזו פנייה? << אורח >> ג'רי אלמו קפיטל: << אורח >> פנינו אליכם בבקשת מידע וקיבלנו מענה רשמי מכם שמתחילים לאסוף נתונים לגבי הצעת התקציב של שנה קודמת שהייתה 2023-2024. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני מבינה. אז יכול להיות ששווה לעשות בחינה נוספת. לי זכור שנעשה דוח, היה עובד תקציבן במשרד לשוויון חברתי, ב-2018 הוא כתב דוח. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוקיי. תודה קרן. אנחנו תכף נחזור וכנראה גם יהיו שאלות מהציבור. אנחנו נעבור רגע למשרד האוצר, למר אוריאל שם טוב. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן, שלום. אני אוריאל שם טוב, מאגף תקציבים ממשרד האוצר, ואני אגיד שאנחנו כמובן רואים חשיבות בניתוח המגדרי, ועוד יותר, כפי שאמרה פה חברתנו, בעצם הניתוח המגדרי זה כלי, ואנחנו רואים חשיבות יותר גדולה בשילוב של נשים גם בכלכלה וגם בפרט בשירות הציבורי. מבחינת אופן יישום ההחלטה, האופן שבו אנחנו עושים את זה בעצם, יש את החוברות האלה שמתפרסמות ביחד עם חוק התקציב, בחוברות האלה יש כל מיני פרקים. אחד מהם זה הפרק של הניתוח המגדרי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> פרק ה' בסוף. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן, פרק ה', כן פתוח לי פה, ובעצם בדומה ליתר הפרקים אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם המשרדים. יש פרקים שהם יותר בעשייה שלנו כאגף תקציבים ויש פרקים שבעצם המשרד הוא זה שממלא ואנחנו עושים בקרה מלמעלה. הפרק של ניתוח מגדרי של התקציב, כיוון שבעצם המידע בעיקרון נמצא אצל המשרד, זה פרק שממלאים המשרדים ואנחנו עושים את הבקרה שלנו. הבקרה היא לראות שהדברים הבסיסיים ביותר נמצאים, לראות שקודם כול הפרק נמצא, שהדברים הבסיסיים נמצאים ושהדברים עומדים בסטנדרט של שנים קודמות. עכשיו יש משרדים שעושים את זה יותר טוב ויש משרדים שעושים את זה פחות טוב. למשל מולי נמצאת החוברת של משרד המשפטים שהוא באמת לדעתי עשה את זה בצורה טובה. כמובן שגם פה אפשר להשתפר, אבל פה יש גם ניתוח של השכר והתקציב וגם אחרי זה של תקציב הקניות, יש פה חלוקה גם לפרקליטות ולעובדי סנגוריה ומערכת המשפט ולפי ותק. זה בעיניי דוגמה למשרד שעשה עבודה יחסית טובה בניתוח המגדרי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוריאל, אני אשמח שתתייחס ללמה אתה סבור שזה בעצם ניתוח שהוא טוב? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כי כשאני מסתכל על יתר החוברות, זו חוברת שבעיניי יחסית יותר מפורטת. יש בה פירוט גם של תקציב הקניות, יש פה פירוט לא רק של השכר והעובדים בחלוקה לנשים וגברים, אלא גם למשל הם מתייחסים פה לעורכי דין חיצוניים בסיוע המשפטי והסנגוריה ובתשלומים לאותם עורכי דין, ויש פה חלוקה להנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל עדיין אנחנו גם שם רואים תמונה שגם בחלוקת ההתקשרויות הם יותר עם גברים מאשר נשים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, שניה. יש עניין של האם הניתוח עצמו הוא ניתוח שהוא יחסית טוב, שאפשר להבין ממנו את תמונת המצב? ויש את השאלה אם תמונת המצב היא טובה? תמונת המצב בסוף לא תיקבע על ידי זה שמישהו יכתוב את הניתוח הזה יותר טוב לגבי מה שכבר היה. יכול להיות שהניתוח עצמו, שזה מה שאמרו פה קודמותיי, הוא זה שיסייע למקבלי החלטות לשפר את תמונת המצב על הפעמים הבאות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לדעתי כרגע נגעת בנקודה הכי חשובה, כי בעצם כמו שנאמר פה, גם על ידי מכון אדוה, ההחלטה הזו היא למעשה כלי. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> היא אמצעי, היא לא המטרה. ובעצם מה שהיה קשה לי לקרוא את הניתוחים האלה, שא' הם באמת מראים תמונת – אמרת" מה תמונת המצב שעולה – מצב עגומה. המצב של נשים בישראל הוא לא טוב, גם אם את לא מבינה כלום במה זה זכויות נשים, מספיק לראות את העוגות ואת החלוקה שלהן. אגב במשרד הרווחה זו הייתה העוגה הכי קיצונית, שאתה רואה כמעט 85% נשים במשרד וירידה דרסטית כשאתה מגיע לקצה גם בשכר וגם בתפקיד כמובן. ולכן השאלה היא: אוקיי, יש עכשיו את הניתוח הזה, איך אנחנו שנה הבאה לא מגיעות לאותה ועדה עם אותה תמונת מצב עגומה? כי אנחנו רואים עכשיו שהמצב הוא קשה. עכשיו, בסוף נקודת מבט מגדרית או הטמעת נקודת מבט מגדרית, אנחנו רואים את זה גם בעולם בעוד מגמות. אתה מכיר גם אולי את החלטה 1325 של האו"ם, אני לא יודעת אם אתה מכיר, זו החלטה שקוראת להטמיע נקודת מבט מגדרית באזורי סכסוך, על משא ומתן להחלטות לביטחון ושלום. למה? זו לא איזו סיסמה, כי כשאת מסתכלת על דברים מנקודת מבט מגדרית, אפרופו שאתה במשרד האוצר ואתה רואה את הנתונים של נקודות זיכוי. על פניו אתה יכול להגיד שזה מעודד, יש נקודות זיכוי גם לגברים, הם מרוויחים יותר מנשים, אז התא המשפחתי יכול להרוויח יותר אם הגבר מקבל יותר נקודות זיכוי, זה הולך לכל המשפחה. אבל בפועל, אם היו נותנים את זה, למשל, לחינוך חינם מגיל אפס, מצבן של הנשים היה הרבה יותר טוב, וזו בעצם הטמעת נקודת המבט המגדרית. ואז השאלה שלי היא איך האוצר בתקציב שלו במקרו שמתכלל את כל התקציב של כל המדינה, איך הוא רואה ומטמיע את נקודת המבט המגדרית שלו? כי אנחנו רואים שהנתונים הם לא מעודדים, ספוילר, אנחנו נהיה באותו מצב בשנה הבאה אם לא יהיה משהו משמעותי. אז האם יש לכם משהו משמעותי שאתם כן, יש לכם בקנה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> קודם כול מבחינת הדוגמאות הקונקרטיות, אני לא מאוד בקיא בנקודות זיכוי לגברים, אבל בכל נושא כזה שאת מציפה יש נקודות לכאן ולכאן. בסוף אני חושב, מהמעט שיצא לי להכיר, שהחינוך חינם מאפס עד שלוש כנראה היה אולי יותר מאשר נקודת הזיכוי שניתנת גם לגברים ואז גם יש עניין של כשאתה נותן חינוך חינם באפס עד שלוש יש השלכה על השוק של המעונות ויש השלכה על המחירים של המעונות, זאת אומרת שיש פה עוד המון אספקטים. אני מסכים שגם נקודת המבט המגדרית חשובה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> יש לך גם יותר נשים שיוצאות לעבוד. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון, אבל גם עצם העובדה שגם הגבר מקבל את נקודת הזיכוי מאפשרת, כמו שאמרת, לתא המשפחתי להרוויח יותר כסף. ולאו דווקא אם נקודת הזיכוי הייתה ניתנת למשל רק לאישה, אז בתא המשפחתי היה פחות כסף. זאת אומרת שזה גם מקדם במובן מסוים את הנשים. עכשיו השאלה האם כשאני מתייחס לכל האספקטים, האם זאת הייתה הבחירה הנכונה או לא? קטונתי, אני באמת לא מכיר את הנושא על בוריו, אבל אני רק רוצה לציין שזה נכון שיש את נקודת המבט המגדרית, וכמובן שצריך להסתכל על דברים מהרבה מאוד אספקטים וזה מה שאנחנו מנסים לעשות. עכשיו ספציפית את שואלת מה אנחנו עושים? אז כאמור יש את הכלי הזה של הניתוח המגדרי שאנחנו מקפידים שהוא יהיה נוכח בכל אחת מהחוברות ועוברים עליו ובודקים וזה הכלי, כפי שאמרו פה קודמותיי, שבאמצעותו מקבלי החלטות במשרדים וגם כמובן בדרג הנבחר, צריכים לראות את תמונת המצב ולפעול לשפר אותה. יש דברים שגם קצת יותר קשה לשפר בהם את הדברים וגם קצת – רציתי לגעת בזה קודם לכן לפני השאלה של גברתי, יושבת-הראש – יותר קשה למדוד אותם, האם זו הקצאה שהלכה לנשים או לגברים? אני אתן דוגמה למשל ממשרד התרבות והספורט. משרד התרבות והספורט מקצה כסף לתמיכה בהופעות, באומנים. האם צריך למדוד את זה לפי הכסף שמגיע, האם האמן הוא אומנית או אומן? או האם לפי הקהל שמגיע, האם זה קהל שהוא ברובו נשים או גברים? אז אפשר למדוד את זה גם וגם. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל זו שאלה מצוינת מה שאתה שואל, כי מנקודת מבט מגדרית אתה עושה את זה ואתה גם לא עוצר בזה. אתה גם בודק מי האומן או האומנית? מי הקהל? ואתה גם מוודא שלא תהיה הפרדה, למשל במרחב הציבורי, כי אלו הופעות מכספי מדינה וכשאתה באמת מטמיע את נקודת המבט המגדרית, אז אתה יוצא רק מספירת הראשים, שהיא חשובה וצריך גם אותה, אבל אתה יוצא למשהו שהוא יותר מהותי. ואני יודעת שזה באוצר וזה כספים, אבל כספים ומספרים כן מספרים בסוף סיפור גדול יותר. אם למשל ההטמעה הייתה כזו, אז עולה לי בראש למשל איך האוצר יכול לעזור לנשים עצמאיות, למשל. אתה יודע, אי אפשר לקבל החזרים והזדכות על בייביסיטר, אתה יודע איך זה פוגע בנשים בשוק העבודה? עכשיו אם יש נקודת מבט מגדרית, אז האוצר רגע מתכנן להביא בסוף עוד נשים לשוק העבודה, זה גם מגדיל הרי את ההכנסה של הקופה של המדינה, אבל גם לתת להן את הקיזוז הזה זה עולה כסף למדינה. אז השאלה, כשאתה בנקודת מבט מגדרית – ואני מתרשמת שכרגע לא מחזיקים אותה במשרד – אז אתה יכול באמת להסתכל ורגע לשקול את זה. אתם שוקלים את זה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אז שוב אני אומר, יש את הכלי הזה שהוא נמצא לפתחם של מקבלי החלטות גם במשרד האוצר וגם ביתר המשרדים. זה עולה לדיונים פה ושם, מתייחסים לזה במובן כזה או אחר. אבל כן, יש עוד שיקולים, בסופו של דבר אנחנו כמשרד האוצר לא יורדים לרזולוציה של איך משרד התרבות והספורט אוכף את זה שהוא יתקצב אומניות באופן שווה לאומנים, ובספירה של ראשים לעומת ספירה של האומנים עצמם שמקבלים את הכסף. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז קרן, זה את עושה? זה המשרד לקידום מעמד האישה עושה? הוא על פניו צודק בהיבט הזה שזה לא אמור להיות אצלו האכיפה המהותית. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אבל רק שנייה לפני שזה כן עובר לקרן, אני כן אגיד שיש מקומות שבהם נושאים ספציפיים שבהם יצא לנו להתעסק, ואנחנו מקדמים באמצעות זה תקצוב שהוא יותר לטובת נשים, למשל בתחום שנגעתי בו של תרבות וספורט השנה המשרד קיבל תקציב שאמור לסייע לו להקמה של מחלקה לקידום ספורט נשים, מה שעד עכשיו לא היה במשרד. זאת אומרת בדברים שיוצא לנו להתעסק, אנחנו מביעים את עמדתנו המקצועית, לפעמים זה מסתייע ואנחנו מצליחים. במקומות אחרים בסופו של דבר, זה מה שנקרא מקרה אנקדוטי, היינו שם בחדר, ישבנו, הייתה לנו אפשרות להשפיע – השפענו. במקומות אחרים, בסוף אנחנו כמשרד מתכלל לא יורדים לרזולוציה הזאת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה. אני רוצה שתתייחסי למה שהוא אומר, קרן, באמת מנקודת מבט על. כי הוא עכשיו נתן דוגמה טובה על הספורט, לתת יותר לנשים, להקים מחלקה במשרד לספורט נשי. במקביל כמדינה, מקודם פה בוועדה אחרת למשל חוק התקשורת, ששם הצפייה בעצם תהיה בסיס העם, מה שהם יבחרו. עכשיו, מה לעשות, ספורט נשי זה לא ספורט שיש לו רייטינג, אבל זה חשוב. אז במה שהוא מתכלל, בסוף כמדינה אנחנו יושבות פה בבית הזה ואנחנו צריכות לתכלל, זה בסוף יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, הם יקימו מחלקה לספורט נשי, שזה חשוב, אבל זה ייעלם מהטלוויזיה כי לא יהיה מספיק רייטינג, ואנחנו כמדינה יכולים להגיד שזה חשוב ספורט נשים, מסתבר שהמשרד הזה אומר, אבל המשרד השני אומר משהו הפוך. איפה המקום של המשרד לקידום מעמד האישה כדי לתכלל בנקודת על את הדבר הזה? חבר הכנסת איימן עודה, בוקר טוב. האם אתה רוצה רגע שהיא תתייחס ואז? << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בוקר טוב. באתי ללמוד ולהקשיב. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוקיי, אז בבקשה גברתי. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> זה תפקיד משותף למעשה של ועדת ההיגוי, של בקרה ואכיפה של ההחלטה הזו. מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה היא הראש של הוועדה הזו, והוועדה הזו תעקוב אחר היישום. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל אני לא מבינה, הוועדה הזו לא מתכנסת? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> הוועדה הזו תתכנס אחרי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> היא התכנסה ב-2021? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אנחנו ב-2026. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק חמש שנים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נעבור לחברה האזרחית, נעבד את הדבר הזה. כן, אורית רישפי. << אורח >> אורית רישפי לביא: << אורח >> בוקר טוב ותודה לכל מי שכן הגיעו וחבל על כל אלו שלא הגיעו, לא מהקולגות בכנסת, וגם באמת יחסית דליל, אנחנו מצטערות על כך. אבל אני כן מברכת גם על הדיון שהוא באמת חשוב ונותן הזדמנות לאוורר את הדברים האלה שלא תמיד אנחנו רואות בעיניים. תודה על הסקירה של המסמך ותודה על המסמך גם. אני אתחיל קודם כול במה שיושבת-הראש אמרה: מה צריך לעשות כדי שלא נהיה פה בשנה הבאה עם אותו דיון? עכשיו, אני כבר בכיסא הזה, מהצד הזה, הרבה שנים ואנחנו די באותו מצב, וכמו שראינו קודם מהמחקר שהוצג, אנחנו אפילו הצלחנו להידרדר למרות כל העשייה ולמרות שאני שומעת שעוד מעט יהיה עוד אגף. אני מקווה שבראש האגף החדש לא יעמוד עוד גבר בכיר וככה נמשיך להתקדם. אז קודם כול דבר ראשון בעוד חמש שנים אנחנו מגיעים לשנת 2030. לא נשאר לנו זמן להתארגן. היעד הוא 50/50 עד 2030, ואני אשתף אתכם שלא אנחנו הפמיניסטיות שם בחדר המצאנו את זה, יש החלטת ממשלה. קודם כול יש החלטה באו"ם מ-2015, גם אנחנו תמכנו בה. ויש החלטה 4631 מיולי 2019 שמדינת ישראל לקחה על עצמה לקדם את היעדים ולעמוד במסמך הזה. המסמך הזה, מה לעשות, יעד מספר חמש הוא שוויון מגדרי. אז זה הקונטקסט שלנו. אין לנו הרבה זמן לחפש עוד דברים ואני חושבת שגם הכלים והפתרונות כבר די ידועים, פשוט צריך להיות מפוקסים ולהציג את המטרה. אין יותר זמן לבנות סטרקצ'רים ואין יותר זמן לחשוב אילו אסטרטגיות, זה נגמר. צריך פשוט להגיע לתוצאות. אז זה דבר ראשון. עכשיו, המנגנון הזה שיהיה, הוא צריך כסף. אם לא יהיה בו כסף, אז חבל על כל העבודה. אני כרגע יושבת כ-NGO שלא מקבל כסף מהמדינה, לא מצליח לעבור את המכרזים באמת הבלתי אפשריים האלה, כי הם באמת בנויים לארגונים גדולים, הם באמת מזמינים עבודה מליגה שאנחנו לא יודעות לתת, נמוכה מאוד, עם מספרים בלתי אפשריים. לקחנו עיפרון, לקחנו AI, עבדנו לנסות לראות איך אפשר לחיות עם המכרזים האלה שכבר סוף סוף יצאו. ממש לא משהו שאפשר לבצע. ואנחנו באמת דורשות מהמדינה ולצורך העניין קרן, את הזרוע הכי מהותית לעניין הזה, כי יש לנו את הרשות למעמד האישה וגם יש כבר את הדוח הזה, צריך להיות דוח רבעוני כי כבר אין זמן, אז הדוח צריך להיות רבעוני כדי לראות כל הזמן מה קורה? יד על הדופק, hands on. צריכה להיות הגדלה מעכשיו לעכשיו של התקציבים, ואני לא פונה בכלל למשרד האוצר, אני קודם כול פונה למשרד הרלוונטי, משם צריכה לבוא דרישה ולדפוק על השולחן. אם צריך לבוא לעזור לדפוק, אנחנו יודעות לדפוק על השולחן זה צריך לבוא משם. אני יודעת שבעולמות איכות הסביבה למשל – הייתה, אני לא יודעת אם עדיין קיימת – יש תמיכה לארגונים שעוסקים. לא שמעתי על דבר כזה בעולמות שלנו, אנחנו צריכות לקושש את התרומות שלנו בעצמנו וזה חבל מאוד. התקנים צריכים לקבל גיבוי, גם היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות צריכות לקבל תקציבים ולא להיות איזה sidekick לתפקיד אחר. אותו דבר גם במשרדים צריכים לתת תפקיד ייעודי ותקן ולא צריך דוקטורט בשביל זה, זה פשוט. כמו שמבינים שצריך תקן להרבה דברים אחרים, זה צריך להיות. מדינת ישראל התחייבה, חייבת ומחויבת, אז לא צריך להמציא פה דברים. אנחנו כתבנו אמנה, ואני חושבת שזה נמצא באתר שלנו וחלק מכם כבר קיבלו. יש שם תוכנית עבודה פשוט של מה צריך לעשות? צריך למשל להגיד לעצמנו: אוי, השנה זו שנת בחירות, אז השנה צריך לוודא שנשים במוקדי קבלת החלטות, היינו, למשל, ברשימות למפלגות תהיינה שם נשים בצורת ריצ'רץ' ובצורה שוויונית, באיזו מפלגה שלא תהיה, לא בקטע מפלגתי, בקטע ציבורי. שאף אחד לא יקבל פה תחושות של פוליטיקה, אבל אפשר להכניס משם, ולכן הדברים צריכים להיות מאוד מאוד מעשיים. זה חייב להיכנס לשגרת עבודה גם שלכם, בכל המשרדים, ולא לחכות לעוד הכשרות שתבואנה. אני באמת לא יודעת, את אותן הכשרות כבר אפשר... זה חוזר על עצמו. אנחנו על אותם דברים כל הזמן. שקיפות: אני רק אגיד שאם יש דוח והוא נמצא בידיכן ומי שירצה לקבל אותו יקבל אותו? אז לא, בעידן הזה, אם יש דוח צריך לשים אותו, צריך לדחוף את המידע החוצה ולא לקוות שמישהו יחשוב: אה, אולי יש דוח, אולי אני אבקש, מי יודע איפה לבקש. ברור, נכון? אז קודם כול תקציב – אנחנו כמובן מבקשות שהפעילות תהיה הרבה יותר אינטנסיבית, הרבה יותר מתוקצבת, כרגע אין שום תקצוב לעניין הזה, ואנחנו מצפות שתהיה ספירה לאחור. אני חושבת שהפורום הזה, ואני מקווה שיהיה אפשר להגדיל אותו יחד איתכם קרן, ואתם אלו שצריכות לגייס את שאר הגופים לפחות בתוך הממשלה, פשוט לעשות ספירה לאחור, להגיד חצי חצי ב-2030, ועכשיו בואו נראה איך אנחנו מגיעות לשם בבטחה ובצורה הוגנת ושווה. אחרת, באמת חבל על הזמן. אז 50/50 עד 2030, פה אפשר לעשות את זה. זה לא מסובך, זה ממש לא מסובך, אין מה להמציא שום דבר חדש שלא נאמר קודם, אבל בניגוד לעבר זה צריך להיות מתוקצב וכמו שחברת הכנסת עושה, hands on. זהו, שיהיה לנו בהצלחה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה אורית. אנחנו נעבור לרבקה זדה. אבל רק לפני כן, קרן, אני אשמח שבינתיים תבדקי מתי צפויה להתכנס הוועדה הקרובה, בסדר? באיזה תאריך? תודה. רבקה זדה, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אני רכזת מדיניות חברתית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. אני רוצה רגע לקחת אותנו לפריזמה של הרווחה. בעצם במדינת ישראל היום. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כן. אני אישה, אז תזכרי שאני גם אישה. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> בסדר גמור. במדינת ישראל היום אין שום מגבלה למספר – קוראים לזה תיקים, נקרא לזה אנשים – מקבלי שירות, שסוציאלית צריכה לטפל בהם. היום כשעובדת סוציאלית מגיעה לעבוד בשירותים החברתיים בשלטון המקומי, היא לא יודעת אם יהיו לה 50 משפחות או 200 משפחות או עוד היד נטויה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כנראה ש-200. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> וזה יכול גם להיות יותר ויותר. עכשיו, אנחנו יודעים שעבודה סוציאלית זה מקצוע נשי, יש לנו מעל 85% נשים במקצוע, לא בתפקידים הבכירים אבל בשטח. וגם אנחנו יודעים שרוב מקבלי השירות הן בעצם נשים שמקבלות שירות. לא סתם נשים הן עניות יותר, נשים הן חשופות יותר לפגיעות חברתיות מכל הסוגים ונוצר מצב של איזשהו מעגל קסמים, ברגע שעובדת סוציאלית כבר נשחקת מהעומס ולא יכולה לעמוד בו יותר ועוזבת, אז לכל החברות שלה למשרד יש חלוקת תיקים כזו וכולם יודעים שהבאה בתור לא תגיע לקחת את הנטל, אלא הנטל מתחלק. וככל שיש פחות תקנים, כך גם יש פחות עובדים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא, גם יש תקנים אבל הם לא מאוישים. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אבל התקנים לא מאוישים כי עובדות לא רוצות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כי השכר נמוך והעומס גדול. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> כן, אני כרגע לא מדברת על השכר, אני מדברת באמת על הנושא הזה שקודם כול בואו ניתן לעובדות הסוציאליות את האפשרות לדעת בכמה אנשים הן תצטרכנה לטפל? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז אני אדבר על השכר ואני אגיד שהשכר של עובדות סוציאליות בישראל הוא ביזיון, זה משהו שצריך להגיד אותו. זה זכויות אדם, זכויות אדם עולות כסף. כדי לקדם את הדברים זה עולה כסף, שכר הוא חלק אינהרנטי בעיניי מהפתרון. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> חד משמעית. אנחנו בתהליך יפה בעניין השכר, זה כמובן לא מספיק, אבל אנחנו אחרי יישום הפעימה השנייה של הסכם השכר שלנו. ובאמת היום אנחנו רואות ששכר זה לא מספיק, עובדות צריכות גם רווחה נפשית ובעיקר צריכות שיהיה להן את הזמן לתת את הטיפול המקצועי שהן יודעות לתת לאוכלוסייה שזקוקה לו, ובשביל זה אנחנו צריכים לקבוע מפתחות תקינה. זאת אומרת, מדינת ישראל מעולם לא ישבה והחליטה בכמה אנשים עובדת סוציאלית יכולה לטפל. בשונה למשל מבית ספר, כשיש את התלמיד ה-39 נפתחת כיתה חדשה – פה אין. הרשימה תתארך ותתארך ואין כביכול רשימות המתנה, למרות שבפועל לא כולם מקבלים שירות, כמובן כי אי אפשר ויש רק 24 שעות ביממה. אז אנחנו צריכים ללכת לכיוון של קביעת מפתחות תקינה ולתקצב אותם כמובן בהתאם. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ואתם יושבים עם המשרד לקידום מעמד האישה כדי לתת את הרשמים שלכם לאיך בנקודת המבט הזו אפשר לקדם דברים? << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אנחנו נשמח לעשות את זה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוקיי. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מאירה בסוק, נעמת. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> יש לי כמה הערות שקשורות גם לתקצוב וגם למשרד לשוויון החברתי. אני נמצאת פה הרבה שנים, והיו שנים שהמשרד לשוויון החברתי על כל חוק שהיה מגיע לישיבת ממשלה המשרד לשוויון חברתי היה נותן חוות דעת מה קורה מבחינת המגדר? היום זה לא נעשה. אני חושבת ששלוש שנים – כשאני נמצאת פה הרבה שנים – האחרונות משרד השוויון החברתי כמעט לא עובד. זה מה שאני מרגישה כחברה אזרחית. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> את יכולה להיכנס לאתר של הרשות, יש שם ניירות עמדה והשלכות מגדריות על חקיקה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כן, אבל על הדוח לא פורסם, אפילו הממ"מ אמרו שפנו ולא קיבלו, אז אי אפשר לשלוח אותה לאתר. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אף פעם לא ראינו את זה, בואו נגיד ככה. זה דבר ראשון. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תעני למיקרופון שהיא תשמע וגם אני. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני אומרת שיש אפשרות באתר שלנו לראות עשרות ניירות עמדה והשלכות מגדריות. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> מה זה באתר שלכם? אתם צריכות להיות כאן כשיש חוקים ולהגיד את הדברים האלה. אני נמצאת כאן, אתם לא נמצאים? זה דבר ראשון. עכשיו לגבי הנושא של מכון אדוה שעשה את המחקר וזה, אפשר ללמוד ממנו המון. דבר ראשון למשרד האוצר, ברגע שאתה נותן לגבר את ההטבה והזיכוי, ואם אישה היא גרושה או אם יחידה היא לא מקבלת את זה, זה דבר ראשון. אני חושבת שהטבות המס האלה, אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את זה, זה פשוט מקל על האוצר לזרוק את זה ואז לא לתת את הנושא של הגיל הרך שהיה פותר כל כך הרבה בעיות לנשים לצאת לעבודה ואת זה אנחנו רואים בכל כך הרבה ועדות, שמה שקורה במעונות, שרק 22% מהילדים בישראל הם במעונות מפוקחים. אז זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות, לתת תקצוב לזה שאישה תוכל לצאת לעבודה, למעונות, להרבה יותר מעונות. עכשיו לגבי הנושא שראיתי, של בנק ישראל: הוא עשה לפני כמה שנים עבודת מחקר וראה שנשים, מתי הן מתחילות להיות מופלות? אחרי חופשת לידה. הן לא מקודמות כמו גברים והשעות לא נוספות. ואז אתה רואה את זה שהשכר שלהן נפגע בגלל שני הדברים האלה ושום דבר לא קרה מאז. זאת אומרת, זה שנים, המחקר הזה היה לדעתי ב-2016 או 2017, ולא קורה כלום. עדיין נשים לא מקודמות אחרי חופשת לידה. נושא המגדר בכלל, לא מסתכלים על זה בכלל בכל החוברות האלה, בכלל לא בודקים אם אישה וגבר באותו תפקיד מקבלים אותו שכר. לא יודעים את זה. את הפערים האלה הם לא מודדים. עכשיו לגבי נושא שגיליתי כאן, הנושא של קרנות השתלמות. למה לנשים יש פחות קרנות השתלמות? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> משמעותית, לגברים 63%. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> ולמה? אני בטוחה בזה, כי חלק מהנשים שעובדות במשרדי ממשלה הן לא עובדות יום עם שכר חודשי אלא הן פרילנסריות ואז אין להן בכלל קרנות השתלמות. צריכים גם את זה לכתוב בחוות דעת לגבי הנשים במגזר הציבורי. את זה אנחנו לא רואים, כמה נשים הן פרילנסריות? הלוא את זה גם אנחנו ראינו במשרד האוצר, את הנושא של קידום נשים במכרזים, וראינו מה קרה במשרד האוצר שרק בג"ץ עצר אותם ונתן לגבר עם כל הסיפור הזה. זה לא ייתכן שאנחנו ב-2026 ולא קורה כלום. אנחנו לא סתם נסוגנו. לדעתי בשלוש השנים האחרונות בגלל הממשלה יש ירידה עצומה במצב הנשים במגזר הציבורי. עובדתית, זה לא שזה פוליטי, זה פוליטי, זה קורה בגלל פוליטיקה, אבל זה עובדתית. זהו. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור למשרדי ממשלה נוספים לתת את הפידבק שלהם למה הם עשו עד כה לקראת התקציב הקרוב? משרד המשפטים? לא פה. המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> כן. פה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> שלום אדוני. שם מלא ותפקיד לפרוטוקול בבקשה. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> קובי אריאלי, ראש תחום תכנון ותוכניות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז אני אשמח לשמוע מה המשרד עשה מנקודת מבט מגדרית לתקציב 2026. אולי אפשר גם להתייחס למה שאמרו במכון אדוה למשל על הערכות גם למניעת אלימות לשנת 2026, אם יש שם ביטוי תקציבי לפעילויות של המשרד? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אז אני אתייחס לנקודות, גם לגבי הנושא של התוכנית למניעת אלימות, יש את הנושא של האיזוק האלקטרוני שאנחנו מקדמים אותו. יש מענים על זה, הייתה על זה אפילו לא מזמן תוכנית בטלוויזיה איך שזה עובד ואיך שזה פועל. הנושא הזה של האיזוק במידע. במידה וגבר אלים, אפילו אם הוא מתקרב לאזור זה מתריע. יש חבר'ה בפיקוח שרואים את זה ועוקבים אחרי זה 24/7. התוכנית הזו מקודמת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כן, אבל יש רק כמה עשרות בודדים. לכן אני רוצה רגע, יש בעצם את החוק של האזיק? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> בסדר, אבל עובדים על זה ומקדמים את זה וזה גם תלוי בדרישה שמגיעה מהנשים עצמן. אנחנו כבר שנים עובדים על הדבר הזה, יש משל"ט שלם שעוסק בנושא הזה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> רגע, אדוני סליחה, יש לי שאלה כי אני רוצה להבין שאני מבינה אותך. יש חוק של האזיק האלקטרוני, אנחנו מכירים את הנתונים שלצערנו הרבה מאוד נשים בכלל לא מודעות לקיומה של האפשרות. אנחנו רואים את זה בנתונים, שמתוך 10,000 בקשות לצווי הגנה, בקושי 180 הגישו את הבקשה לאזיק כי הן לא מכירות אותו. אנחנו מכירות גם שיש בעיה עם ה-15 קילומטר שזה טווח רחב מדי וצריך לצמצם אותו. כשאנחנו מדברות בנקודת מבט מגדרית, השאלה שלי למשל היא תקציבית, האם מתוכנן קמפיין ל-2026 להעלאת המודעות לאזיק האלקטרוני? זה ה-hardcore של נקודת מבט מגדרית. תגיד לי את זה, אני בעצמי קמה ומוחאת לך כפיים. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אוקיי, אז לא ידוע לי כרגע על קמפיין כזה, אבל אני כן יודע שמקדמים את זה דרך הנושא של הרווחה. בדרך כלל נשים כאלו גם מגיעות לרווחה ומיידעים אותן על זה. אנחנו כן יודעים שצריך לקדם את הנושא הזה, לדחוף אותו הלאה. יש לך עוד שאלה בנושא? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אשמח על הניתוח המגדרי. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אוקיי, בנושא של הניתוח המגדרי אצלנו יש לי ניתוח מגדרי של המשרד שלנו ושל הכבאות. אני יכול להגיד לך שאצלנו אמנם יש יותר גברים וגם השכר אכן הוא באמת יחסית יותר גבוה. אני יכול להגיד לך באופן אישי באמת שבשנים שאני נמצא במשרד, המון נשים קודמו, ואני מדבר איתך על כך קודמו לדרגים בכירים. את רוצה אני יכול לתת לך אפילו דוגמאות אישיות, המנהלת שלי הפכה לסמנכ"לית אסטרטגיה במשרד אחר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה נהדר, אבל הנתונים במקרו מראים שהן מעט מאוד, 28% בתפקידים בכירים. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אצלנו המשנה למנכ"ל היא הייתה סמנכ"לית אצלי, היא קודמה למשנה שאני חושב שזו אחת הדרגות הכי בכירות בשירות, אני לא מדבר עכשיו על משרות אמון, אני מדבר על המכרזים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ראית את העוגה בחוברת הכחולה שהאוצר הציג? יש כזו גם שלכם. אתה יודע על איזו חוברת אני מדברת? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז שם הניתוח המגדרי מראה שיש בעיה. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אז אוקיי, אמרתי שלנו יש את הנתונים בנושא השכר. אני יודע שגם אצלנו אפילו גם במשטרה מנסים לקדם נשים בתפקידים מבצעיים תוך מתן תמריצים. אנחנו פועלים שמה כמו שמגייסים בנות לחי"ר בצבא, אותו דבר אצלנו, אנחנו נותנים שם תמריצים על מנת לעודד גיוס בתפקידים מבצעיים. וגם באמת אני אומר שאנחנו יכולים לראות את זה אצלנו במשרד וגם במשטרה שיש קידום של נשים בפירמידה גם בדרגים הבכירים, וגם נשים, אני יכול להגיד לכם אצלנו גם נשים אחרי ריאיון שחזרו מחופשות לידה קודמו מרע"נים לראשי תחום והתקדמו אפילו הלאה מכן. באמת אני אומר לך את זה מרמה של הכרות אישית אצלנו במשרד. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> קובי, סליחה שאני עוצרת אותך ואני אגיד למה, כי מקרים פרטניים אנחנו מכירות. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> זה לא מקרים פרטניים, אני מדבר איתך על עשרות של נשים, גם ראש האגף שלי שהייתה היא היום ראש אגף בכיר בקשרי חוץ. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> קובי, אבל רק שנייה, אני רגע עוצרת כי זה כן פער חשוב לדבר אותו וגם באמת לשמוע ממך. זה כן בסוף מקרים פרטניים, זה מקרים פרטניים כי בסוף בחוברת התקציב כשאנחנו מסתכלות על העוגה, תמונת המצב היא עגומה. אני יכולה להגיד לך שכשאני יצאתי לחופשת לידה, חזרתי וקודמתי להיות מנהלת אגף. יצאתי לחופשת לידה שנייה, חזרתי וקודמתי להיות מנהלת חטיבה. מדהים. האם זה מעיד על הכלל? ממש לא. ממש לא. אז אתה מדבר על עובדת שלך שהפכה להיות משנה, זו דוגמה וכן ירבו כמוה. אבל העוגה מראה שהיא היוצאת מן הכלל. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> היא לא יוצאת מן הכלל, אני לא מסכים איתך. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל קובי, אלו הנתונים של המשרד שלך, זה לא ממוחי הקודח, זה מה שהמשרד שלך הציג. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> מה הצגנו? אני עוד לא הצגתי כלום. מה הצגנו? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אחזור על מה שהבחור מהאוצר אמר ויצא, אוריאל. יש בעצם לכל משרד את החוברת הכחולה של התקציב שלו שמחולקת לכל מיני פרמטרים. פרק ה' מדבר על הניתוח המגדרי. בניתוח המגדרי עולה תמונת מצב עגומה, אגב יותר מכל המשרדים במשרד לביטחון לאומי, על מצבן של הנשים מבחינת שכר ותפקיד. דבר שני שנאמר פה גם על ידי מכון אדוה וגם על ידי הממ"מ שחסר גם נתון על נקודת המבט המגדרית, על ההטמעה, כמו שאמרנו על האזיק האלקטרוני למשל. איך להסתכל בסוף, כמדינה, אנחנו צריכים להסתכל על אלו שמקבות ומקבלים שירות. אז פעמיים, פעם אחת על מה שכבר מוצג שיש פערים גדולים מאוד בשכר ובפוזיציה, ופעם שנייה איך אתם מתכנסים לשטח לתת לאזרחיות, לנפגעות, הרי יד המשטרה ארוכה, אז איך אתם שמים גם את הכסף כדי לקדם נשים וזכויות נשים? על זה בעצם הדיון. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אוקיי, אז אני עניתי קודם לכן שאנחנו דוחפים את זה גם דרך לשכות הרווחה. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אבל ממש לא כל 10,000 נשים שמגישות בקשה לצו הגנה עוברות בלשכות הרווחה. זה ממש לא מדויק וזה גם לא מספיק שעובדות הסוציאליות יודעות את זה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה באמת המשפט, כן. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> ב-19 בינואר היה פה דיון, נציגת המשטרה אמרה שסך הכול מאז כניסת החוק היו 62 מקרים של איזוק אלקטרוני שזה יושם בפועל. איך זה משהו להתגאות בו? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> קודם כול זה כן להתגאות בו כי זה משל"ט. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> בסדר, אבל 62 מתוך, נגיד 10,000. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אז אמרתי שגם על זה אנחנו עובדים. וכמה צווי הגנה בשנה אמרת? 9,500? << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> כנראה בסביבות ה-10,000. היו 277 בקשות לצו פיקוח אלקטרוני, אושרו רק 62. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אבל בסדר, זה שיש צו הגנה זה לא תמיד בהכרח מצריך את זה. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> לא, 277 בקשות לצו פיקוח אלקטרוני. אלו דברים שנאמרו כאן בוועדה, אני ככה רושמת לי את הדברים, מתוכם 62 מקרים בפועל, משהו לא מתכנס, 62 מקרים זה מצוין, להציל 62 נשים זה חד משמעית חשוב מאוד, אבל זה לא משהו להתגאות בו. המספרים צריכים להיות בכפולות משולשות. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אז כמו שאמרתי קודם לכן, אנחנו עובדים גם על הנושא הזה, לקדם את הנושא של האיזוק האלקטרוני. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז יש קמפיין שמתוכנן בקנה מבחינה תקציבית? הדיון הוא על הכסף. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אני לא אמרתי שיש קמפיין, אבל אני כן יודע שמקדמים את זה. אני יכול לבדוק גם מול הדוברות אצלנו. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אשמח שתבדוק ותגיד לנו במהלך הדיון. אז מה המשרד עושה בקנה שלו ב-2026? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אז אמרתי גם לקדם את הנושא של האיזוק האלקטרוני. דבר נוסף שיש לנו זה עו"סיות בתחנות משטרה בחברה הערבית שאנחנו גם מגייסים לצורך העניין הזה של אלמ"ב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כמה יש לך תקן מצבה לעו"סיות אלמ"ב בתחנות המשטרה? אגב, זה אנחנו בממשלה שלנו עשינו, אבל אני שמחה לשמוע שאתם ממשיכים. כמה? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אני יודע שלאחרונה דובר על תוספת של שישה תקנים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מעולה, בגלל זה אני שואלת מה התקן? מצבה? יש לך מספיק? חסר לך? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אין לי את הנתון כרגע אבל אני יודע שביקשו עוד שישה תקנים עם דגש על המגזר הערבי. הייתי בג'סר א-זרקא, שם יש אחת. אני יודע שיש שם כי הייתי שם בפועל, אז שם גייסו אחת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש תחנה בג'סר. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אני לא רוצה סתם לשלוף, אבל אני יכול לבדוק גם את הנושא הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ותגיד, כמה בכלל יש לך עו"ס אלמ"ב? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אין לי את הנתון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יודע כמה עו"סיות אלמ"ב יש לך? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אני אישית לא. אני לא יודע אם יש פה נציג משטרה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה התפקיד במשרד לבל"מ? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> ראש תחום תכנון ותוכניות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז אולי תשאל את מירי, היא בטח יודעת. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז נשמע לתשובה לזה גם במהלך הוועדה. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> ביקשתן מספר לגבי העו"סיות משטרה, וגם בנושא הקמפיין, אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוקיי, אז אתה רוצה לבדוק ונחזור אליך עוד מעט? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> כן, אני אצא ואעשה טלפון. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ואני אשמח גם לטלפון באמת אם מישהו יכול להגיד לך מה התכנון להטמעת נקודת מבט מגדרית ל-2026? אם תחזור על התשובה שאמרנו, כאמור, קמים ומוחאים כפיים. משרד הבריאות? משרד הבריאות גם לא פה, גם משרד המשפטים לא פה. משרד הרווחה? << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> שלום, אלמוג יעיר, סטטיסטיקאי במשרד הרווחה. אז כן כמו שנאמר, באמת נתוני השכר ביחס לכמות העובדים והעובדות במשרד לא מחמיאים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> רק שניה, משרד הבריאות לא ללכת כי תהיו אחרי הרווחה. << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> כ-79% מהעובדים במשרד הם נשים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כמה? כתוב 83%, אבל אוקיי, 4%. << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> אלו נתונים מ-2025. והשכר, אמנם אלו נתונים מ-2023, אבל השכר, 77% ממנו מגיע לעובדות, לנשים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> והמשתכרים הגבוהים יותר בפילוח של ההשתכרות הגבוהה של מנכ"לים, מנהלי מנהלים? << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> אין לי פילוח כזה כרגע. מבחינת העובדות הבכירות יש כ-44 עובדות ו-30 עובדים בכירים. אז זה יחס כן משתנה ויש יותר עובדות בכירות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> רגע שנייה, אני מצטערת, זה פשוט לא נכון. יש את החוברת של התקציב הכחולה שפורסמה, כתוב שם בפירוש שיש 83% נשים במשרד הרווחה, ובהחלט רואים שכשעולים לתפקידים הבכירים – אני לא זוכרת את הנתון המדויק – לדעתי זה או 17% או 25% גברים. כלומר, גם בתפקיד היותר גבוה וגם בשכר יש שם גרף שאתה רואה שהשכר של הגברים במשרד הרווחה הוא גבוה יותר. << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> עם השכר אני מסכים. לגבי התפקידים הבכירים, אצלי מופיע כ-44 נשים ו-30 גברים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז זה עוד יותר חמור אם הם באותם תפקידים והשכר של הגברים יותר גבוה, אז אין שכר שווה לתפקיד שווה? << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> אני מדבר על השכר באופן כללי שהשכר יותר גבוה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני מדברת באופן ספציפי על התפקיד. << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> אז את זה אני אבדוק. רציתי להגיע למטופלים ברווחה – יש יותר נשים מטופלות, כ-53%. ומבחינת ההוצאה עליהם, 56% מההוצאה היא על המטופלים הגברים. כן כשמסתכלים על הפילוח לפי הסידור במסגרות הרווחה, אפשר לראות שיש רוב של מטופלים גברים במסגרות החוץ-ביתיות שהן המסגרות היותר יקרות. וזה, לדעתי, ההסבר ללמה ההוצאה על המטופלים מציגה איזשהו פער מבחינת עלות הטיפול לפי מגדר. זהו, אני אנסה לברר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אשמח לקצת יותר נתוני בשר שנוכל ללמוד על התופעה. למשל, אנחנו יודעים שבמשרד הרווחה, שזה משרד באמת הכי חשוב לאוכלוסיות מוחלשות ולמענים עבורן, יש אתגרים שצריך להתמודד איתם, ושאלה גם בפילוח מגדרי איך מתמודדים איתם? אתה אומר שבאמת במסגרות חוץ-ביתיות אתה רואה רוב של בנים גברים? << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אנחנו מכירים בזמן שאנחנו מדברים, שיש 70 נערות חרדיות קטינות שמחכות לדיור חוץ-ביתי ואין להן מענה כי אין מספיק מסגרות. אנחנו יודעים שגם בחסות הנוער, נערות ונערים ישנים ברחוב כי אין מספיק מסגרות. שאלה מה הפילוח שלכם בתוך הדבר הזה? אנחנו יודעות מה קורה לנערות שגרות ברחוב, אנחנו יודעות גם אגב מה קורה לנערים שגרים ברחוב. האם כשאתם מסתכלים על התקציב אתם ממפים את הצרכים שיש וגם אומרים לפי מגדר איפה הקציתם ולאן, אתם מתכננים בהתאם לזה? אגב גם מה שאמרת על השכר, זה נושא אחר, זה הניתוח הצר, שהוא השאלה מה תעשו לקראת שנה הבאה? שגם לזה נשמח להתייחסות. אז שני דברים, הנדבך המהותי והנדבך הטכני. << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> שוב, אני לא כל כך יושב בישיבות תקציב, אבל כן הצרכים הם מה שעומדים לנגד עינינו. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מהו מיפוי הצרכים המגדריים שהמשרד מזהה? << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> שוב, יש כן יותר מטופלות נשים ויש כמובן מסגרות שהן מיועדות בעיקר לנשים, מקלטים וכדומה. אבל באופן כללי כשאני מסתכל על העלות לפי מטופל, לי הנתונים נראים שוויוניים יחסית או לפחות אני לא מזהה אי-שוויון מהותי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> טוב, אני רוצה להגיד שאני ממש מצטערת שמשרדי הממשלה שולחים נציגים להתבזות בשמם, ויש לי המון הערכה לפקידי ציבור. ולכן קרן, גם כשאת דיברת הייתי מאוד זהירה בדבריי ואני מאוד מעריכה את הניסיונות שלך, ואני חייבת להגיד שגם את הכנות שלך, גם את מה שאת אומרת וגם את מה שאת לא אומרת. אני רוצה להגיד שזה בושה וחרפה שהמשרד לקידום מעמד האישה ומאי גולן שעומדת בראש המשרד לא דואגת לתכלל את כל האירוע הזה פה. אף אחד בכלל לא יודע על מה מדברים. יש דיון שמדבר על ניתוח מגדרי של התקציב, פורסמו חוברות התקציב, ומשרדי הממשלה לא... כאילו אני מרגישה שאני בדו-שיח של חירשים. שאלתי את מנהלת הוועדה האם אני פספסתי את נושא הדיון? יש חוברות שפורסמו, יש עוגות. אתה אומר לי: לא, גברים מרוויחים יותר מנשים. לא, אתם כתבתם שגברים במשרד מרוויחים יותר מנשים. << אורח >> אלמוג יעיר: << אורח >> אבל זה מה שאמרתי, הסכמתי איתך. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא, לא הסכמת איתי, אמרת שלא דווקא בתפקידים בכירים. אם אתה שואל אותי, אתה לא ראית את חוברת התקציב, לא ראית אותה. עזוב, אני לא אבזה אותך, אני מכבדת אותך מאוד. אבל המשרד, וזה שאין שר, שיש 25% משרת שר במשרד הרווחה, ככה זה נראה. ומי הכי מפסידות מזה? אני לא צריכה לתת אפילו את התשובה. תודה רבה. משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> אדווה קליין, ראש אגף תקציבים במשרד הבריאות. אני אגיד שאנחנו חלק אינטגרלי בכתיבה של החוברת הכחולה שהיא חוברת הסברים לכלל הניתוח של התקציב. אנחנו לא מסכימים שזה יעבור בלי שזה באמת ניתוח שאנחנו עוברים, ובטח לעניין השוויון המגדרי. אני אגיד שגם בשנים הקודמות אנחנו הבאנו דוגמה לניתוח המגדרי לכלל משרדי הממשלה, אני מקווה שמכירים את זה, והנה כאן מאשרים את הדבר, ואנחנו לוקחים את זה באמת בצורה מאוד רצינית. לגבי הפונקציה של ממונה שוויון מגדרי במשרד הבריאות, זה דבר ראשון שמנכ"ל משרד הבריאות דואג שיהיה מאויש. לירון זוהר עשתה את התפקיד מחטיבת טכנולוגיות, וזו גם באמת תמיד פונקציה שמי שבעצם מבצע אותה הוא תפקיד בכיר במשרד. היום ממונה שוויון מגדרי היא טליה בן אבי. אני אגיד דברים שעשינו ואני גם אתייחס לניתוח עצמו. טליה בן אבי היום היא ממונה שוויון מגדרי, ומיד עם המינוי שלה המנכ"ל מינה ועדה יישומית להמלצות בבריאות האישה, בראשות מלי קושא. עשינו גם תתי ועדות ולקחנו כל מיני בעלי תפקידים בתוך משרד הבריאות ומחוץ למשרד הבריאות בנושאים שונים, גם בעולמות בריאות הנפש, גם מחקרים, גם בגיל המעבר. מעבר לזה אני כן אגיד שאנחנו ממשיכים בפעולות שכבר ביצענו. לצורך העניין יש תוכנית ייעודית לפיתוח מנהיגות קלינית בקרב רופאות, אלו דברים שגם נעשו בעבר. דברים שאנחנו עדיין ממשיכים אלו הרצאות, פעילויות ומפגשי בוקר בנושא מניעת הטרדות מיניות. קראנו לזה אז "זה לא נעים לי" בנושא של איזון חיים אישיים. הגדרנו מדדים משרדיים כמו עלייה בשיעור הנשים במשרות ניהול בכירות בבתי החולים. כל זה כדי לחזק את התשתית הניהולית של מערכת הבריאות. גם בתוכנית ענבר, שהיא תוכנית הדגל של עתודה ניהולית במערכת הבריאות, כבר עלינו, שיעור הנשים בתוכנית כבר עומד על מעל 50%. הקמת ועדה, כפי שאמרתי, הוועדה היישומית להמלצות בריאות האישה, גם גיבשנו טיוטה בנושא של מניעת הטרדות מיניות והשקעה של תקציבים נוספים מתוך תקציב המשרד במרכזי טראומה לנפגעות תקיפה מינית וניידות למניעת זנות, כמו שאתם מכירים. אלו דברים שגם בעולמות של קיצוצים אלו דברים שהם מבחינתנו קשיחים שאנחנו ממשיכים לתת להם מענה עם כל האתגרים. באופן כללי, אתם מכירים אולי ברמת הממשלה, אבל אנחנו נורא מקפידים על זה במשרד הבריאות – גם מיזם של יום שלישי קצר שכולל הרחבה גם לימים נוספים, ישיבות שממש מסתיימות ב-16:00, זה נקרא "שלישי אישי". המועצה הלאומית לבריאות האישה, קידום בריאות ושירותי בריאות לנשים וכל עיסוק בסוגיות ייחודיות בבריאות האישה. אני אגיד שאני אפילו השתתפתי בזום אתמול בערב כחלק מהוועדה, עם כל הזום שיש לי ב-19:00 בערב, וגם הגעתי עכשיו מהרפורמה בהתפתחות הילד ורציתי לקחת חלק אינטגרלי באחת מתתי הוועדות של הוועדה היישומית להמלצות בריאות האישה. באופן כללי אנחנו כחלק מיישום של החלטת הממשלה, אנחנו באמת עכשיו עושים ניתוח של 100% מהתקציב וגם לדברים שאין להם הסברים אנחנו מנסים להבין מדוע ואיך ולמה וגם מסתכלים על המגמות ביחס לשנים קודמות. מעבר לדברים שכולנו מכירים, הטריוויאליים, בעולמות השכר, לצורך העניין הפער בין גברים לנשים לגבי שעות נוספות ודברים כאלה שגברים יותר מבצעים, שזה יכול להגיע לכמעט פי שניים בערך שעה, אז מעבר לזה אנחנו הולכים לכל עולמות התוכן, אפילו עורכים בעולמות בריאות הנפש, ועדיין מנסים להבין איך אנחנו בוחנים את הדברים. אז אתם ראיתם את הדברים, אני לא יודעת אם צריך לדבר עליהם, אבל בכל אחד מעולמות התוכן אנחנו עשינו את הניתוח עצמו וזה מופיע בחוברת ההסברים לתקציב. גם לגבי רכש האשפוז כמו שאמרתי, ממש עשינו פילוח של כל מקבלי השירותים בתוספת השלישית, אלו שירותים שהמשרד צריך לספק. לקחנו גם את העניין הרך, גם של שירותי בריאות התלמיד שנמצא כמעט רובו, ותכף נשלים את המהלך שכמעט כולו יעבור ל-outsource, עדיין אנחנו ממשיכים לבחון אותו ולהבין כמה אנחנו מוציאים על תלמידים וכמה על תלמידות? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נכון, אבל לפעמים נגיד כמו עם אוטיזם שזה יותר על תלמידים, זה לא שזה משקף בעיה מגדרית, צריך להסתכל על זה. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> נכון מאוד, מדויק. אני אומרת שמעבר לזה, אנחנו בוחנים משתי הפרספקטיבות – גם מבחינת המטפל וגם מבחינת המטופל כדי להבין את האיזון שנדרש לעשות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> והשכר מה איתו? שגם אצלכם באמת יש רוב נשי אבל כסף יותר לבנים? << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> אז כפי שאמרתי, קודם כול יש את ה-obvious שכולם מכירים שאנחנו מנסים לנרמל את העניין של יציאה מוקדמת ובאמת אנחנו כמשרד מקפידים על יום שלישי ומעבר לזה גם מוסיפים את ימי חמישי של "שלישי אישי". באמת, אני תוך כדי אתמול עם חברת הכנסת לימור, התינוקת בוכה ואמרתי שב-15:00 אנחנו יוצאים והדיונים מסתיימים כדי לנרמל את זה. אבל בסוף כן יש נגזרת של שעות נוספות שזה יכול להגיע כמעט לפי שתיים ערך שעה, אבל אנחנו עדיין עושים כל מיני תוכניות ייעודיות לפתח את המנהיגות הקלינית גם אצל הרופאות, ממש משהו ייעודי כדי שאפשר יהיה לתת כל מיני - - - << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אדווה, במענים בשטח של נקודת המבט המגדרית, אגב, אני חייבת להגיד שבאמת החוברת של משרד הבריאות הייתה יחסית מפורטת מיתר המשרדים וזה כן היה משמח לראות. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> אנחנו לגמרי שומרים על הסטנדרט, כמו שאמרתי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> באמת הייתה חוברת יותר מפורטת, היא כן מעלה גם בעיות באמת כמו שאמרנו, את השכר וכולי, אבל היה לי חסר לראות בהטמעת נקודת מבט מגדרית על השטח עצמו, איפה אפשר לשים כסף כדי לקדם מאוד זכויות של נשים? למשל, חצי תקן של רופאה שעולה כסף בחדרים האקוטיים בבתי חולים. נגיד השפעה כזו של חצי תקינה בחדר, שזה כבר לא יהיה נוסף על תפקיד אלא מישהי שמשולמת, מישהי שנוסעת פעם בשנה לכנס בחו"ל ולומדת את האיסוף ראיות פורנזיות. החדר הזה מביא לראיות זהב להרשעה בעבירות מין – שבדיוק יצא הביטחון לאומי – אבל בסוף כולכם פה קשורים אחד לשני ואם אנחנו באמת מסתכלות על נקודת מבט מגדרית שהמשרד לקידום מעמד האישה ושוויון חברתי לא אוכף ולא עושה, אבל אם היינו עושות את זה בשרשרת הזו, אז נגיד חצי תקינה לשים – כמה יש, 11 חדרים אקוטיים? כמה זה, שלושה מיליון בשנה? במונחים של מדינה זה לא הרבה כסף – הטמעה של נקודת מבט כזו עושה שינוי לאלפי נפגעי ונפגעות אלימות מינית שמגיעים לחדרים האלו כל יום וכל לילה. על כל החדרים ביחד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל עדיין חצי משרה ל-11 חדרים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לא, זה גם תקצוב במקום לתקן מחלקה שיתנו לה תקצוב של תקן מיון ואז העו"ס לא תתבאס שהיא צריכה לקום בלילה, אלא היא תדע שהיא גם מתוקצבת כמו שצריך. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> אז הדרך הנכונה לעשות את זה היא באמצעות איזשהו תמרוץ, שאתה אומר שאם יש קריטריונים מסוימים, אז חלק מהקריטריונים שצריך לקחת בחשבון זה אולי העדפה למשהו. זה לא יכול להיות רגע בפני עצמו, אבל זה כן אולי אחד הכיוונים שאפשר בהחלט לשקול – תמרוץ גם במבחני תמיכה או דברים מסוימים איפה שזה רלוונטי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נשמח שתשקלו את זה ותעדכנו, כי זה גם נושא שכל חברות הכנסת מקבלות המון תלונות ספציפיות על הנושא של החדרים האקוטים, מנפגעות. << אורח >> אדווה קליין: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. גברתי, חברת הכנסת מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש. העובדה שכמה שנים כבר אין דיון ואין ניתוח מגדרי של התקציב הוא מחדל נוסף בשרשרת המחדלים, בטח בממשלה שמבחינתי בהגדרה מדירה נשים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה לא מבחינתך, יש אפס מנכ"ליות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש מנכ"לית אחת ממלאת מקום בתקווה שאולי תהיה קבועה. ואני מחזירה אותנו רגע לבג"ץ, שדולת הנשים על כך שלא ממונות נשים, והדברים מתקדמים מאוד מאוד לאט. אבל הרעיון של הניתוח המגדרי הוא לא משהו Nice to have, הוא לא משהו אקדמי, הוא משהו שבעקבות הניתוח המגדרי צריכים לצאת לפעולות ולמעשים, כמו שאת מציעה, משרות נוספות. אני הייתי רוצה לראות מעבר לניתוח המגדרי היבש, בפורמט כזה או אחר, מה המסקנות? מה התהליכים? מה עשו כתוצאה מאותו ניתוח? זאת אומרת, יואילו משרדי הממשלה להגיד: הנה, בעקבות ניתוח תקציב שנת 2025 עשינו א', ב', ג'. זאת אומרת, זה לא רק הניתוח, זה גם ה-Action points כי מזהים פערים, מדברים פה על פערים, האם השתנתה המדיניות? האם נקבעו נהלים? האם נעשו מעשים? האם מונו משרות? אני הייתי שמחה שבדיון הבא שנקיים פה, אנחנו נשאל מה נעשה בעקבות אותו ניתוח מגדרי? כי אנחנו לא בדיון אקדמי פה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אמרנו שזה בעצם כלי, זו לא מטרה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה כלי לניהול אפקטיבי ויעיל גם לזיהוי הפערים וגם לקביעת המדיניות וגם לקביעת תוכניות עבודה לפעולה לצמצום, ואז בטווח של שנים אפשר לראות את המגמות. אנחנו פה לא באקדמיה, ולכן אני מציעה שבדיון הבא אנחנו נבקש לדעת מה נעשה בעקבות הניתוח המגדרי? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כיוונו לדעת גדולות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> יש לנו עוד משרדים שהם פה או שנעבור למי שנמצאים בזום? כן, בבקשה. << אורח >> טאינה טרחטנברג: << אורח >> משרד העלייה והקליטה, ד"ר טאינה טרחטנברג. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> מעולה, אז אחריך משרד החינוך, בבקשה. << אורח >> טאינה טרחטנברג: << אורח >> מנהלת תחום כלכלת עלייה. מניתוח הנתונים מה שהוצג בספר הכחול מבחינת כלל העובדים במשרד, 77% הן נשים, בתפקידים הבכירים 59% נשים, שזה מצב די טוב. מבחינת השכר 66% זה שכר של נשים, זאת אומרת ש-77% עובדות נשים ו-76% זה השכר של אותן נשים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל כשאת עולה למעלה, מי השכבה ניהולית? << אורח >> טאינה טרחטנברג: << אורח >> אין לי את הנתון הזה פה, אבל מבחינת שכר ממוצע זה פער של 2.8% בלבד. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> לפי תפקיד? << אורח >> טאינה טרחטנברג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> והבכירים במשרד הם יותר גברים או יותר נשים? << אורח >> טאינה טרחטנברג: << אורח >> יותר נשים, 59% נשים בתפקידים הבכירים. זה מבחינת העובדים והשכר. מבחינת התקציב שמופנה לעולים, קהל היעד שלנו, יש תקציב שלא ניתן לחלק אותו שזה בערך 8%. אם מחלקים את שאר התקציב שמופנה כלפי העולים, 57% הולך לטובת הגברים כאשר מנקים מפה את התקציב שמופנה כלפי משפחות. מבחינת השאר, 56% הולך לטובת נשים. גם מניתוחים יותר פרטניים שאני עשיתי במסגרת התפקיד ובמסגרת המחקרים והניתוחים שאנחנו עושים להבין לאן הולך הכסף של המדינה, אני יכולה לראות שאפילו בתחום התעסוקה, מבחינת הזכויות של העולים אלו אותן זכויות לנשים ולגברים. מבחינת הכסף שהולך נשים מקבלות יותר גם מבחינת סך כל הסיועים וגם מבחינת סיוע פר פרט. זאת אומרת, רוב התצפיות הקיצוניות בקבלת הסיוע, לפחות בתחום התעסוקה, הן נשים במקצועות שונים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ומבחינת צרכים של עולות ועולים, אתם מזהים? יש לכם מיפוי צרכים לצרכים שונים של עולות? << אורח >> טאינה טרחטנברג: << אורח >> נגיד אם זה תחום תעסוקה, לא מן הנמנע שזה תלוי מקצוע. אם אנחנו מקרה קיצוני כמו נהגי משאיות כבדות שמן הסתם הרוב שם גברים, אבל הזכויות הן אותן זכויות. בעובדי ההוראה הרוב הן מורות, זו מציאות שלא תלויה בנו, אנחנו מבחינתנו עושים הכול שכולם יקבלו את מה שמגיע להם וכולם זכאים. ונשים מקבלות יותר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הן לא מקבלות יותר, אבל זו לא אשמתכם, ההסללה המגדרית התחילה לפניכם. << אורח >> טאינה טרחטנברג: << אורח >> לא, מבחינת הסיועים שמקבל גבר או שמקבל אישה, סך הכול התקציב גם מבחינת התשלום לאותה אישה או לגבר, אפילו באותו מקצוע, אישה מקבלת יותר. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> למה היא מקבלת יותר? << אורח >> טאינה טרחטנברג: << אורח >> אולי כי היא ממצה יותר סיועים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> יש לך יותר מיצוי זכויות? << אורח >> טאינה טרחטנברג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> הבנתי, תודה רבה. תכף משרד החינוך, אבל המשרד לביטחון לאומי שבת אלינו, אז נשמח לתשובה? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> יש לי תשובה אחת בינתיים לגבי הנושא של הקמפיין, יש קמפיין כרגע בהובלתנו יחד עם שב"ס על יחידת משגב בנושא אלימות נגד נשים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> זה על העלאת המודעות לאזיק? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ומתי הקמפיין צפוי לעלות לאוויר? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> האמת לא שאלתי, אבל זה בהכנה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל זו השאלה. אבל תסמס למר בבלי ותשאל אותו מתי זה צפוי לעלות לאוויר? אתה רוצה שאני אסמס לו? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> לא, אני אסמס לדוברות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז תסמס ותגיד לי מתי זה עולה לאוויר, בסדר? זאת השאלה שנשמח ממש לתשובה. תודה. חברת הכנסת שרון ניר? תכף? אז משרד החינוך. אני רק אגיד שב-10:45 אנחנו נצטרך לנעול את הישיבה כי ב-11:00 מתחילה המליאה. חינוך ולאחר מכן תקשורת. << אורח >> פנחס קליין: << אורח >> השם שלי הוא פנחס קליין, אני מנהל תחום עיבוד וניתוח סטטיסטי במנהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך. אני מלווה את הניתוח המגדרי מיום היווסדו ועד היום. אנחנו רואים לנגד עינינו את החשיבות של הניתוח ומשקיעים בו רבות. ביחד איתי בצוות - - - נמצאת הממונה על מעמד האישה ושוויון מגדרי, היא גם יועצת המנכ"ל לתחום, היא לא נמצאת איתי פה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תגידו, זה תפקיד שהוא משולם בשכר? << אורח >> פנחס קליין: << אורח >> כן, יש לה תוספת דרגה בתקן. ואיתי גם ליאת שני ממנהל הפדגוגי, שהיא ממונה על שוויון בין המינים ומגדר וזכויות תלמידים ותלמידות. זאת אומרת, צריך להבין שיש פה את הפוזיציה של - - - את התלמידים והתלמידות, ואת ההיבט של עובדי ההוראה. במטה וכללו שהוא רואה לנגד עיניו את החשיבות של קידום המטה. מבחינת הניתוח עצמו, המשרד הוא רוב נשים מובהק בכל הפרמטרים, גם מרמת הבכירות ועד לרמת התלמידים כולל ההישגים של התלמידות שמובילות על פני ההישגים של התלמידים. גם מבחינת עובדי ההוראה, ההשכלה של המורות גבוהה יותר מההשכלה של המורים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> וכשעולים למעלה, פה גם יש פירמידה? יש יותר מורות, אבל בכירים, מנהלי בתי הספר הם יותר מנהלות או מנהלים? << אורח >> פנחס קליין: << אורח >> הניתוח שלי לא מבוצע ברמת מנהלים, אפשר גם לעשות את זה ברמת מנהלים, בכל שלבי החינוך באופן מובהק המורות משכילות יותר ממורים. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז בעצם אנחנו, הנשים יותר מוכשרות ויותר משכילות, אבל מרוויחות פחות. נסכם את הדיון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיון הקודם כשהיינו על מגדר << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> נשים צריכות להרוויח יותר, זה מה שאני רוצה להגיד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אישה צריכה לעבוד שנה לקבל משכורת כשגבר עובד שמונה חודשים, זה המספר. << אורח >> פנחס קליין: << אורח >> צריך להבין, בטבלאות השכר, אין לנו טבלת שכר למורות ולמורים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שקל ל-70 אגורות, זה שנים שומר את היחס הזה. << אורח >> פנחס קליין: << אורח >> טבלאות השכר הן זהות. זאת אומרת, גם כשגבר וגם כשאישה מתקבלים לתפקיד, הם מתקבלים על בסיס אותה טבלת שכר. במשרד עשו מאמצים גדולים לאפשר – אפילו אם דיברנו על אימהות צעירות ודיברנו על מטרות שפחות מאפשרות להיות בשעות נוספות – לאותן אימהות לצאת מוקדם ולהשלים עבודה מהבית. זה נושא שגם היה בפיילוט וגם מורחב. ובסך הכול שביעות הרצון עולה. זאת אומרת, אנחנו כן עושים מאמצים גדולים כמה שיותר להיענות לבקשות פרט, כמה שיותר לתת את האפשרות להגביר את יכולת ההשתכרות. אני אגיד איפה הקושי שלי, אני כן מבקש יותר עזרה בניתוח המקצועי. כלומר, אני מזמין את מי שכתב את המתווה ללמוד את האילוצים של המשרדים, לשמוע איפה הקשיים של היחידות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם היו עושים ניתוח מוקדם. << אורח >> פנחס קליין: << אורח >> - - - בניתוח עצמו, ולשמוע ביחד איתם אילו פתרונות לאתר בניתוח. כשאנחנו מדברים פה על ניתוח ברמת תקנה, כל מי שיושב פה בחדר יודע שזה בלתי אפשרי לביצוע למרות הרצון הטוב. תחשבו למשל שעכשיו אני אתן תקציב הזנה, אני אצטרך לפנות לכל הספקים לשאול מה המגדר של מי שעומד בראש החברה שמספקת את ההזנה? מילא למי שנהנה מההזנה, אני יכול לתת את התלמידים והתלמידות, אבל אם אני אעשה התקשרות עם רכש של קופסאות לכיתות, אני לא אוכל לשאול את הספק: תגיד לי, מי עומד בראש החברה שלך, גבר או אישה? << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אגיד לך שאני ממש שמחה לשמוע את מה שאתה אומר. קרן, נראה לי שגם את צריכה לשמוח כי את שומעת מה הצרכים שהמשרד צריך לעשות. אני אגיד לך ככה, ראשית, הטמעת נקודת מבט מגדרית זו דיסציפלינה, זה משהו שצריך ללמוד אותו. אבל זה התפקיד של המשרד לקידום מעמד האישה, לתווך ולהטמיע את זה יותר. אני אתן לך דוגמה למשל במערכת החינוך חלה עלייה משנה שעברה לשנה פי איגוד מרכזי הסיוע, של 45$ בפגיעות מיניות במערכת החינוך. זה נתון מטורף. עכשיו, הטמעת נקודת מבט מגדרית – רוב הנפגעים הן נפגעות, למרות שבגילאים הצעירים זה לא נכון, זה חצי-חצי, זה תלוי עד איזה גיל, עד גיל 12 זה חצי-חצי בנים ובנות – תבוא ותגיד על כספים שאנחנו שמים שם: רגע, בואו נטפל בנושא של אלימות מינית בבתי הספר. היועצת המסכנה הזאת, כמה אפשר לשים על אישה אחת אני לא יודעת, אבל להרחיב בתקנים, בעצם בכסף, כדי שאפשר יהיה לתת יותר מענים. עכשיו אני אגיד שעד שתתחלף שרה במשרד לקידום מעמד האישה, אני לא תולה שום תקוות שתקבל תיווך לאיך זה צריך להיות. אני כן מזמינה אותך ואני אומרת לך פה ואני אבקש מהצוות שלי לדבר איתך, ותבוא ללשכתי ואני אעשה לך את התיווך איך זה צריך להיות במשרד החינוך. תודה רבה. משרד התקשורת. << אורח >> מיכל ויזן: << אורח >> בוקר טוב, שמי מיכל ויזן, אני הממונה על שוויון מגדרי במשרד התקשורת. בדרך כלל הניתוח התקציבי הוא מתבצע על ידי תקציבנית המשרד, אבל אני פה. משרד התקשורת הוא משרד יחסית קטן, התקציב שלו הוא תקציב יחסית קטן, וכפי שגם הועבר בנתונים למשרד האוצר, לאגף תקציבים, למעלה מ-60% של התקציב מיועד להיבטי שכר. אני כן יכולה לציין שמבחינת עובדים ועובדות במשרד התקשורת, אפשר לראות חלוקה של בערך 50%, ואני יכולה לציין שבשנה האחרונה נעשתה עבודה, וגם ההנהלה הבכירה שלנו מתקרבת ל-50%. זאת אומרת, מתוך 13 חברי הנהלה, יש לנו כיום חמש חברות הנהלה. אנחנו שואפים ומתקדמים באמת לקדם כמה שיותר נשים בתפקידים בכירים. מעבר לזה, אציין שהנתונים שמתייחסים לפערים המגדריים הם באמת בהיבטים של השכר – שזה יותר על הרכיבים, שזה שעות נוספות ותקני רכב, וגם את זה אנחנו לוקחים בחשבון ומנסים לשפר. מעבר לזה, אני כן אציין שבעקבות הדיון פה אני לוקחת לתשומת ליבי גם את ההערה של מרכז אדוה וגם של שאר הארגונים החברתיים, על הפרויקטים הנוספים שהמשרד כן עושה, בין אם זה מכרזים חיצוניים ויועצים חיצוניים, לתת לזה יותר דגש על הזווית המגדרית. זה נושא שהוא מאוד חשוב. אין למשרד התקשורת הרבה פרויקטים, אבל כן היו בשנה האחרונה פרויקטים של תמיכות, של רשויות מקומיות, וככל שזה יימשך לשנה הבאה אנחנו ניקח לתשומת ליבנו לשים יותר את הדגש על ההיבט המגדרי. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> גברתי, יש נקודת מבט מגדרית על חקיקה גדולה, על חוק התקשורת? << אורח >> מיכל ויזן: << אורח >> קשה לי להגיד, אני לא יודעת בדיוק, אני יכולה לבדוק את זה ולתת מענה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אני אשמח שתעדכני את הוועדה על נקודת מבט מגדרית על חוק התקשורת. חברת הכנסת שרון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה גברתי. אני אגיד כמה דברים. לצערי התחושה בשלוש השנים האחרונות שה-gender mainstreaming ונקודת המבט המגדרית נמצאים בסוג של קיפאון, כי איך אפשר לרצות שבמשרדים יהיה איזשהו פוקוס על נקודת מבט מגדרית ועל יישום החלטות ממשלה, גם מ-2014 ו-2018, בעוד שבהלכה למעשה אנחנו רואים שתפיסת העולם של השרים היא שלא סופרים נשים, לא ממנים מנכ"ליות במשרדי ממשלה ולא נותנים את הדעת על הצרכים הבסיסיים של נשים לצורך מוביליות, התמקמות של נשים במוקדי קבלת החלטות, וגם לצורך קידום של נשים. הרי מדובר פה באמת בסוף בתפיסת עולם שצריכה להתחיל מהשר, עוברת דרך המנכ"ל, ובמשרד כולו, כבאמת איזושהי תשומת לב רלוונטית לשונות בין נשים לגברים ולצרכים של נשים, וברור לחלוטין שלנשים, בטח בגילאי 20-30 שזה מרבית העובדות יש צרכים אחרים. לדוגמה, קידום בדרגות או מתח דרגות. אנחנו יודעים שנשים יוצאות לחופשת לידה ואז מתח הדרגות זז הצידה, הן מפספסות פז"ם והפערים מתחילים לגדול, ובסוף אנחנו רואים שהשורה התחתונה של זה היא שעל כל שקל שגבר מרוויח, אישה מרוויחה רק 70 אגורות, כי הפערים נצברים. ואם מישהו לא נותן את הדעת בצורה מובחנת, רלוונטית, לאותו משרד, לאותם מורכבויות שיש במשרד, ברור לחלוטין שאנחנו נראה בסוף בכל משרד התרחבות של הפערים. צר לי שגם החלטת הממשלה לא מיושמת כנדרש או הרבה רחוק ממה שאנחנו מצפים שהיא תיושם. אני חושבת שאחד מהדברים החשובים שצריך לעשות, גם בוועד הזו, להביא את המשרדים כמו שאתם עושים, לתת את הדעת על זה וממש לדרוש פעם הבאה פרמטרים רלוונטיים – אם זה בשכר, אם זה בשעות נוספות, אם זה ביכולת של אישה לג'נגל מול חופשות לידה, וכל מה שאנחנו יודעים שבסוף מקשה על היכולת של העובדת להגיע למעמד של העובד כדי להתקדם, לקפוץ הלאה ולהתמקם במוקדי קבלת החלטות. אגב, אני גם לא פוסלת, והנה אני זורקת פה איזשהו טיפ שאני מקווה שזה קורה בחלק מהמשרדים, שתהיינה תוכניות מנהיגות ייעודיות לנשים בתוך המשרד, היו תקופות שהיה לנו את זה, תוכניות מנהיגות בדיוק לאותן נשים שמגיעות לעשור הקריטי שבין 25 עד 35, שמלמדים אישה לחלום רחוק, לרצות להגיע הכי רחוק שאפשר, וגם לג'נגל בין העולמות – שזה גם קריירה, גם משפחה וגם חיים אישיים. וזה חלק מתפיסת עולם של מנהלים שאני חושבת צריכה להיות בראייה מרחיבה ליישום החלטת הממשלה בכל מה שנוגע לג'נדר מיין-סטרימינג. תודה רבה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> תודה רבה. ותוך כדי שדיברת, יש משפט מפורסם בפמיניזםYou can't be what you can't see , וכשיש לך אפס מנכ"ליות, אף תוכנית מנהיגות לא תסייע. אנחנו נסיים עם מי? נציבות שירות המדינה. תהיה האחרון כי אנחנו צריכות לנעול. << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> קודם כול תודה על הצגת הנתונים ובאמת יש כברת דרך לעשות בעניין של תקצוב מגדרי. באופן כללי בחשיבה מגדרית נציבות שירות המדינה כן עושה חלק מהדברים, מנו אותם הממונות על השוויון המגדרי. הן מוטמעות ועוברות הכשרה באמת איך להסתכל גם מבחינת תקציב מגדרי, גם עם מכון אדוה שיתפנו פעולה בשביל לקדם את הדברים האלה. יש עוד כברת דרך, אבל כן נעשו דברים וצריך להסתכל גם על העובדות, כברת הדרך שנעשתה בהקשר של השוויון המגדרי וגם בכלל, בחשיבה מגדרית ופרקטיקה מגדרית. בסוף זו פרקטיקה והפרקטיקה היא שקובעת וצריך להסתכל על זה כפרקטיקה ומה נעשה בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל אני אגיד לך מה נעשה בשנים האחרונות, בממשלת השינוי היו תשע מנכ"ליות, בממשלה הזאת יש אפס. זו לא כברת דרך, זה ללכת אחורה. << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> בעניין של מנכ"ליות אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם אגודות הנשים שגם בשבוע שעבר דיברתי על הנושא הזה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> באמת ליבי עם הפקידות שמגיע. אני ממש מכבדת ואני רוצה להתייחס בכבוד הראוי, אבל לא לגזלט את הוועדה. לא נעשתה כברת דרך, היו תשע מנכ"ליות, היום יש אפס, זה ללכת אחורה. << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> מנכ"ליות זה מינוי של שרים וחברי כנסת, זה עניינים פוליטיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כאן מנהיגות שמובילה הדרה מכוונת של נשים. יש כאן מנהיגות מדירת נשים. << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> אני לא נכנס לעניינים הפוליטיים, לעניינים הפרקטיים והמקצועיים כן. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אבל זכויות נשים זה פוליטי, זכויות זה דבר פוליטי, כסף זה דבר פוליטי. בוחרים איפה לשים את הכסף. אם בוחרים לא לשים את הכסף על למנוע אלימות של נשים, זו בחירה פוליטית. << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> אלו תפקידם של שרים וחברי כנסת. אנחנו כפקידות ממשלתית עושים את החלטת הממשלה כפי שעלינו לבצע אותם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, ואז אני שומעת בוועדת חוץ וביטחון בנושא של חוק הגיוס או חוק ההשתמטות שלא רוצים נשים בצבא, שרוצים להדיר נשים מתפקידי לחימה, שלא יהיו בסביבה אפילו של איזשהו לוחם. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כי ידוע שגברים זה לא בני אדם, זה בעצם גורילות, אז נשים לא יכולות ללכת לידם. איזה שטויות, בחיי. יש עוד משהו לאדוני? << אורח >> מולוגטה מהרי: << אורח >> לא, תודה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אני אסכם את הדיון. הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי מצרה על כך שהחלטת הממשלה לביצוע ניתוח מגדרי להחלטה משנת 2014 לא מיושמת באופן מלא עד היום, והניתוח שנעשה על ידי המשרדים לא עונה על המטרה. אני רגע עוצרת בסיכום כי לא קיבלנו מהביטחון הלאומי עדכון על הקמפיין. ביטחון לאומי, קמפיין? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> עדיין אין לי תשובה לגבי הקמפיין. אני רציתי לציין גם שבנוסף ליחידת משגב, יש כרגע בהכנה גם במשטרה אפליקציה ייעודית לטיפול באלמ"ב שיהיה בה גם לחצן מצוקה עם משל"ט בנפרד, בלי קשר למה שדיברנו על יחידת משגב, זה משהו בהכנה, עובדים על תורת ההפעלה, עשו ראיונות, הם מבינים את הצרכים ונקווה שזה גם יעלה לאוויר בקרוב. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> ויש צפי שאפשר להגיד לוועדה על הקמפיין? חודשיים? שמעתי, גם על העו"ס של האלמ"ב, והאפליקציה, אבל על הקמפיין אפשר להגיד צפי לוועדה, כמה בערך המשרד מעריך, תוך כמה זמן? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אני מאמין שזה ייקח כמה חודשים, אבל אין לי תשובה כרגע. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אז נשמח שתחזור לוועדה עם תשובה על זה, בסדר? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אין לי בעיה, אני אשמח אם יבקשו שאלות מראש שיהיה לנו יותר קל להיערך כמובן לוועדה. לא קיבלנו את השאלות הספציפיות האלה. בדקנו גם בנושא של קידום נשים אצלנו במשרד, אז אני רוצה לציין שמהסמנכ"ל משאבי אנוש המשרד לבל"מ פועל באופן קבוע בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה באשר לייצוג הולם וחותר כל הזמן בוועדות איתור ובוועדות בוחנים לתפקידים בכירים בכל המאתרים לאתר ולהביא לכל תפקיד, נשים שמתאימות לתפקיד. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אוקיי, תודה. אני אסטה קצת מהסיכום ואני רוצה להגיד שאני מאחלת לנו שיהיה אכפת לאנשים שאמורים להתעסק בחיים שלנו. כי בשביל לשנות משהו קודם כול צריך שיהיה אכפת, שתכאב הבטן ולא כואבת הבטן. אם השרה למעמד האישה שלחה אותך לפה באמת להתבזות זו החרפה של המשרד הזה. לפני בערך חודש במליאה שאלתי אותה: 46 נשים נרצחו בשנה שעברה, מה את עושה כדי למנוע את הרצח הבא? התשובה שלה הייתה: כלום. מוקלט. זאת הייתה השאלה וזאת הייתה התשובה, וזה מכעיס אותי שזה היחס לנשים. הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי מצרה על כך, ולא רק מצרה על כך, חושבת שזה ממש לא תקין ולא בסדר שמגיעים לפה פקידות שלא יודעת מה החומר לדיון. אדוני מהמשרד לביטחון לאומי, נאמר מה החומר לדיון, יש חוברות תקציב גם של המשרד שלך והיה ראוי שתלמד אותן לפני הישיבה ותוכל להגיד לי מה הניתוח המגדרי? כי הוועדה רוצה לתווך לציבור מה נעשה בשקיפות בשביל לקדם נשים? << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> אז אמרתי, יש את קובץ האקסל. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> עזוב אדוני, לא אמרת. אני שאלתי אותך וניסיתי לעזור גם שתגיד משהו על הקמפיין, לא אמרת, ורוב המשרדים פה, אולי למעט משרד הבריאות, לא ידעו להגיד מה הניתוח המגדרי. << אורח >> קובי אריאלי: << אורח >> זה בהכנה, אין לי תשובה סופית לצפי לעלייה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> אדוני, לא ידעת להסביר שום דבר על נקודת מבט מגדרית. אם אתה שואל אותי, אני חושבת שבאמת בצניעות אתם כנראה לא מבינים מה זה אומר, וזה בסדר, אבל המקום היה שתגיד: אנחנו לא מבינים מה זה אומר בכלל מה את רוצה? תגיד, אין בעיה. אז יש פה את המשרד לקידום מעמד האישה שיסבירו לך. אמר את זה פה גם משרד החינוך, הזמנתי אותו אליי ללשכה, אני אתווך לו, אני אסביר לו מה זה מעמד האישה, אולי חברות כנסת צריכות לפנות מהזמן כדי להסביר למשרדי ממשלה איך צריך לעבוד. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אנחנו נתווך לו. אמרתי שיהיו הכשרות ובמסגרתם יהיו התאמות מעשיות לתוכניות פעולה למשרדי הממשלה. << יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >> כאמור, אני מכבדת אותך מאוד ואת לא אשמה בזה שיש לך את השרה הכושלת והגרועה ביותר בתולדות ישראל. הוועדה רשמה לפניה עדכון של הרשות למעמד האישה כי נבחר ספק ונקבעה תקינת עבודה לשנת 2026 להדרכות המשרד, לביצוע, הטמעה וחשיבה מגדרית וניתוח מגדרי. הוועדה מבקשת לקבל פירוט של אותה תוכנית, לו"ז ויישום של דרכי העבודה ודיווח על התכנסות ועדת ההיגוי. הוועדה מצרה על כך שבמשך חמש שנים לא התכנסה ועדת היגוי, ועל כך שאין פרוטוקולים זמינים משנת 2021. הוועדה קוראת לרשות לקידום מעמד האישה להכליל גם את ארגוני החברה האזרחית העוסקים בנושא שנים רבות ומהווים גוף ידע ומומחיות בעניין בהדרכה למשרדים. הוועדה תקבע ישיבת מעקב נוספת בעוד כחודש, ומצופה מהמשרדים שמגיעים להכיר את חוברות התקציב להכיר את דיוני התקציב, ולדווח על מהי נקודת המבט המגדרית על התקציב. אני אומרת מפה שאם יש משרד שלא מבין ויש אתגרים מהמשרד לקידום מעמד האישה, הטלפון שלי מפורסם וגם המייל, תגיעו אליי ללשכה ואני אתווך לכם איך צריך להסתכל מגדרית על התקציב. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:48. << סיום >>